shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-05-23 13:08:11 +03:00
committed by shmick
parent e5a2fd5385
commit 7abca3a94e
1 changed files with 11 additions and 2 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

13
פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הסיניפיקציה של הבודהיזם
description:
published: true
date: 2024-05-23T10:00:05.012Z
date: 2024-05-23T10:08:09.433Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
@@ -92,6 +92,14 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
התפיסה הזו הפוכה לחלוטין מהקונפיוציוניזם - שמנסים למשטר את האדם דרך חוקים ברורים. הדאויזם צמח כמענה לקונפיוציוניזם, וניצב בקיצון השני שלו. באיזשהו מקום, הדאויזם מתנגד אפילו לצוויליזציה[^7] - ולכן לא נהפך בשום שלב למרכזי בסין או בכלל.
> הדרך \[דאו\] זה מה שעבדך אוהב, והדרך הוא יותר מזריזות ידיים. כשהתחלתי לבתר שוורים לא ראיתי אלא את השור. כעבור שלוש שנים בכר לא ראיתי אף םען את השור השלם, והיום אני פוגש אותו באמצעות האלוהי () שבי. כשהחושים יודעים לעצור, האלוהי נע כרוצונו. אני נסמך על מהמארג הטבעי, חותך לאורך הסדקים הגדולים, מוביל את הסכין בחללים הגדולים. אני הולך על פי מבנהו של השור, בלי לפגוע בגידים ובסבכי השרירים, שלא לדבר על העצמות הגדולות.
>
> טבח טוב מחליך את הסכין מדי שנה כי הוא מקצץ. סתם טבח מחליף אותו מדי חודש כי הוא מנתץ. ואילו הסכין הזה ברשותי כבר תשע-עשרה שנה, ביתר אלפי שוורים, ולהבו חד כיאלו זה עתה השחיזוהו. בין הפרקים יש מירווחים ואילו ללהב אין עובי; מכניסים מה שאין לו עובי לתוך מה שיש בו מרווחים ולסכין המשוטט יש איפוא שפע של מקום. ולכן אחרי תשע עשרה שנה הלהב חד כאילו זה עתה השחיזוהו.
>
> ולמרות זאת, בכל פעם שאני מגיע לנקודת החיבור בין עצם ושריר אני רואה איפה את הקושי, חושש ונזהר, מבטי נעצר ופעולותי מואטות. תנועת הסכין כמעט לא מורגשת - ואז בבת אחת הכל נפתח, כמו רגב אדמה שהתרסק ארצה. אני עומד והסכין בידי מסתכל סביבי גאה ומרוצה, מנקה את הסכין ומטמין אותו
הסיפור הזה[^8] מספר על קצב סיני, דאויסט, שמבתר שור עבור השליט, וזה נדהם מהטכניקה שלו - איך ייתכן שהוא עושה דבר מלוכלך וקשה כל כך בכזה חן, בכל כך מעט מאמץ? הקונפיוציוניזם יגיד שזו טכניקה; התאמנות והשתכללות שוב ושוב. הדאויזם יגיד שזה לזרום עם הטבע - להיות טבעי. צריך לשכוח את הטכניקה, ופשוט להרגיש. היחסים האלה מבטאים את אותו המתח בין ריקות לצורה, כמו בין המהייאנה לתרוודה. הזן ירש את החיבור הזה, וטוען שצריך ללמוד את הצורה הקונפיוציאנית, ומרגע ששולטים בה - לוותר עליה ולשכוח אותה. הטכניקה היא להיות טבעי, ולשכוח את מה שאתה עושה.
[^1]: ארז מקביל את התהליך הזה ל[התנצרות האימפריה הרומית](/פילוסופיה/נוצרית#התגבשות)
[^2]: הכוונה ל*חיובי*
@@ -99,4 +107,5 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
[^4]: באסיה, למשל, מתאבלים על ההורים שלוש שנים - ויהי מה.
[^5]: מה שמתבטא בדקדוק ממש של השפות האסייתיות, לרבות סינית, קוריאנית, יפנית - יש הטייות הפועל כשמדברים אל אדם בהיררכיה אחת או אחרת, ומשלבים שלמים לפי ההיררכיה של בן השיח - יש *אני* לעומת הבוס או ההורים, *אני* לחברים שווי מעמד ו*אני* לילדים קטנים, נמוכים ממני.
[^6]: סימן ה*יין* וה*יאנג* הסיני המפורסם הוא דאויסטי, ומביע את הרעיון הזה.
[^7]: לא בראשיתו, ולא הוגים גו ג'ואנג-דזה - הם התמקדו יותר בפרט. רק הוגים מאוחרים יותר, שהרחיבו והעמיקו את הדאויזם, הלכו למקומות כאלה.
[^7]: לא בראשיתו, ולא הוגים גו ג'ואנג-דזה - הם התמקדו יותר בפרט. רק הוגים מאוחרים יותר, שהרחיבו והעמיקו את הדאויזם, הלכו למקומות כאלה.
[^8]: דאויזם בכלל בנוי בעיקר כסיפורים, ולא כטיעונים פילוסופיים קשים.