vault backup: 2025-03-20 21:08:40

This commit is contained in:
2025-03-20 21:08:42 +02:00
parent d22f981cae
commit 7b956bb3e4
5 changed files with 46 additions and 35 deletions

View File

@@ -13,7 +13,7 @@
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "בודהיזם/index.md",
"file": "בודהיזם/מהיאנה.md",
"mode": "source",
"source": false,
"backlinks": true,
@@ -28,7 +28,7 @@
}
},
"icon": "lucide-file",
"title": "index"
"title": "מהיאנה"
}
}
]
@@ -88,8 +88,7 @@
}
],
"direction": "horizontal",
"width": 200,
"collapsed": true
"width": 200
},
"right": {
"id": "3cb3abc6bec1f82c",
@@ -176,6 +175,7 @@
},
"active": "bb1c66f1767582eb",
"lastOpenFiles": [
"בודהיזם/index.md",
"בודהיזם/הדרך.md",
"לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md",
"לוגיקה/מתקדמת/index.md",
@@ -202,7 +202,6 @@
"מטאפיזיקה/_d2b87c54-a964-4a44-a439-b9719a5bed8a.jpg",
"מטאפיזיקה/haven.jpg",
"דת/ראיות.md",
"בודהיזם/index.md",
"חדשה/קאנט/טהורה.md",
"אתיקה/מטלות/lu70770141345.tmp",
"יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md",

View File

@@ -1 +1 @@
Μatan Horovitz,shmick,Tieke,15.03.2025 13:53,file:///home/shmick/.config/libreoffice/4;
Μatan Horovitz,shmick,Tieke,20.03.2025 16:00,file:///home/shmick/.config/libreoffice/4;

View File

@@ -40,10 +40,6 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
הבודהיזם החל כדובר סאנסקריט, אבל התפשט גם לסינית, יפנית וקוריאנית, ובעוד שפות רבות אחרות. מהשפות האלו מגיעות מונחים רבים שקשה לתרגם כמו *מדיטציה*[^3], *קארמה*, *נירוואנה* וכדומה.
[^1]: soteriology. ה*שחרור* הוא המניע מאחורי הבודהיזם - לא האמת, ולא הצדק, ולא שום דבר כזה. המניע הזה שולל, באיזשהו מקום, את הרעיון של *פילוסופיה* בודהיסטית, לפחות כמו שאנו מגדירים פילוסופיה מערבית.
[^2]: Eurocentrism
[^3]: המילה אינה מתארת היטב את המדיטציה. *בוננות* בעברית
## עולם המחשבה ההודי
@@ -51,21 +47,19 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
האלים ההודים היו חלק טבעי מהקוסמוס, ולא נעלה כמו האל המונותאיסטי. כשם שחוקי הטבע קובעים בלית ברירה את המתרחש בעולם (אם אפיל את הבקבוק הזה, אין לו ברירה אלא ליפול), לאלים יש חוקים מוחלטים - האדם שיתפעל את הוודות, יתפעל את האלים בלית ברירה; האדם הוא **שותף פעיל** ביקום, ובלעדיו האחרון יתמוטט.
היקום בתפיסה ההודית הוא דבר מוחלט - *ברהאמן* - ומי שיכיר את *עצמו*, אפוא, יכיר את היקום כולו.
התפיסה הזו יוצרת חשיבות מאוד גדולה לטקסים ולקורבן - תפיסה דטרמיניסטית באופן מוחלט, של היקום כמערכת סגורה. אלו שידעו את הוודות - הברהמינים - החזיקו בכוח החזק ביותר בחברה המרובדת. היחידים שיכלו לקיים את הטקסים הם אותם הברהימינים - משום שהם הכי טהורים - ואלו במעמדים (קאסטות) הנמוכים יותר טמאים יותר, ולכן לא יכלו לבצע את הטקסים; הקאסטות הנמוכות ביותר לא זכו אפילו להשתתף בטקסים. הברהמינים נשאו גם בחובה להעמיד צאצאים - על מנת שיהיה מי שימשיך לקיים את הקורבן.
לברהימינים, אפוא, היו שתי חובות:
1. למידת הוודות וקיום הטקסים
2. העמדת צאצאים
היקום, אפוא, נתפס כמקום טוב להיות בו: הוא צפוי, ויש לנו חלק משמעותי בו ובכינון שלו.
[^4]: עמים אלו הגיעו גם לאירופה ולימים נהיו אותם ה'ארים' שהגרמנים דיברו עליהם
[^5]: הוודות הועברו בעל פה, ונכתבו רק בעת המודרנית
[^6]: ה*ריישים* - מורים קדמונים
[^7]: המקום היחיד ביהדות שמחזיק תפיסה דומה היא הקבלה (ובעלי השם)
[^10]: הכוונה אינה בהכרח קורבן פיזי של ממש, כמו בעל חיים
### המהפכה האופנישדית
במאה ה6 לפני הספירה, התחוללה בהודו מהפכה שאת סיבותיה אנו מתקשים להסביר. תקופה זו אופיינה במהפכה מחשבתית, שגלומה בטקסטים המכונים האופנישדות (upanishad).
@@ -94,22 +88,17 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
!!! is-info ""
אטמן = ברהאמן; עצמי = מוחלט
[^8]: התפיסה ההודית האמינה בגלגול נשמות נצחי - הקיום ממשיך וממשיך, כל פעם בקיום חדש, בין שברהאמין ובין שחיה כלשהי.
[^9]: Tapas - חום פנימי, שהוא עצמו הקורבן. החום הפנימי הזה הוא מעין עליונות על המציאות, שממנה הסגפנים שואפים להשתחרר.
[^10]: הכוונה *פנימה* היא ההיבט המכריע של הפעילות המדיטטיבית - אדם באותה התנוחה שמתפלל לאל כלשהו מפנה את הכוונות שלו *החוצה*. האדם המדיטטיבי הוא לא פיון במשחק האלים, אלא מחפש את האמת המוחלטת פנימה, זו שתשחרר אותו.
[^11]: הבודהיזם פירש את כל המושגים האלו אחרת לגמרי, אבל כשהבודהיסט הראשון אמר *קארמה*, העם הבין על מה הוא מדבר - הוא לא פעל בריק.
[^12]: הבודהיסטים לקחו את הסמסרה, שהאופנישדים תפסו כאמת מטאפיזית (אולי אפילו פיזית) כתפיסה פסיכולוגית. שימו לב איך התודעה מתרוצצת בין שש העולמות - הגיהנום, גן העדן, עולם בני האדם, עולם החיות, עולם הענקים ועולם הרוחות הרעבות. רגע אחד אתה בגיהנום; באחר תופס אותך יצר חייתי; באחר אתה בטוב של גן העדן; ולפעמים אתה מקורקע כאן, בעולם בני האדם.
[^13]: התשובה של הג'איניזם היא, כדי לייצר כמה שפחות קארמה שלילית, היא לפעול כמה שפחות. כל צעד, כל פעולה הכי קטנה, פוגעת ביצורים חיים אחרים. הדרך המוחלטת של הג'איניסטים להשתחרר, היא פשוט לרעוב. הג'איניסטים הקיצוניים הולכים עם מסכות גדולות, כדי לא לנשום חרקים, ומטאטאים את הרצפה לפניהם כדי לא לדרוך על כלום. כל צורך שלנו - כמו לשתות או לשבת - מראה על קשר נסיבתי לעולם. אם עולה בכוחנו לגבור על הצרכים האלה, הרי שאנחנו לא קשורים לעולם - אנחנו משוחררים.
[^14]: במסורת ההודית, מי שמחזיק את המעגל הוא *מארה* - השד המייצג את המוות ואת תלאות החיים. מארה אינו *רע*, כמו השטן - הוא התגלמות של כל הקשיים הקיומיים.
## הבודהיזם - דרך האמצע
הבודהיזם קם כתפיסה שמנסה לגשר בין שתי התפיסות האלה. הכוונה *אינה*
הבודהיזם קם כתפיסה שמנסה לגשר בין שתי התפיסות האלה. הכוונה *אינה* לאמצע כמו אמצע *אריסטותלי* - הוא דווקא יכול להיות מאוד קיצוני - אלא בין הוודות לאופאנישאדות - בין סגפנות לחיים חומריים; בין **יש** לבין **אין**.
הבודהיזם מקשר בין ריאליזם נאיבי - יש דברים בעולם, כמו חתולים ג'ינג'יים העונים או לא עונים לשם ג'ינג'יסטותאלס בבית הסטודנט - לבין אידיאליזם [בסגנון בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי); בבודהיזם, יש דברים, אבל אין להם מהות קיום עצמאית; הדברים הווים [התהוות מותנית](./מותנית).
הבודהיזם לא נוהג לבצע הפרדות ברורות - בין חומר לרוח, בין תיאוריה ליישום, בין פסיכולוגיה לפילוסופיה, בין חתולים ללא-חתולים. במקום להתמקד ב*אמת*, הבודהיסטית מוטרדים ב**תנאים שייאפשרו שחרור** מהסבל. שלא כמו פילוסופיה (*אהבת החוכמה*) במובנה המערבי, הבודהיזם אינו מתפלסף *כשלעצמו* - אלא תמיד לעבר יישום מסוים, הכנת הקרקע לשחרור מהסבל. עבור הבודהיסט, חוכמה היא האמצעי, ולא המטרה.
## הבודהה
אנו יודעים מעט מאוד על הבודהה ההיסטורי. הבודהה לא כתב שום דבר - לא הוא ולא חסידיו הישירים. העדויות הראשונות לקיומו של הבודהה הם ממצאים ארכיאולוגים, שלא מעידים חד-משמעית על הבודהה - רק על כך שהיה חכם, משבט השקיאמוני, ואומרים שהוא השתחרר. עיקר הידע על הבודהה מגיע מאות שנים אחריו. בהודו, אין תרבות כתיבה היסטורית מפותחת, שלא כמו הסינים או המערביים שמתעדים בקדתחנות - בהודו, הסיפור מגמד את ההיסטוריה; עצם כתיבת המילה משחיתה אותה. באופן דומה, הפסלים הראשונים בדמותו של הבודהה הגיעו מאות שנים מאוחר יותר, בהשפעה ההליניסטית של כיבושי מוקדון. עד לאותה העת, המחשת דמותו של הבודהה הייתה אסורה.
הבודהה נולד בלומביני, כיום בשטח נפאל, בצפון מזרח תת היבשת ההודית. הוא הסתובב בחייו בסדרה של ערי-מדינה באיזור. השנים שבהם חי שנויות
@@ -129,9 +118,6 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
משחווה התעוררות, הבודהה מסכים לאחר תחנוני האלים ללמד. במשך שארית חייו, עד שנפטר בגיל 80 ממחלה קשה, העביר הבודהה את כל חייו כמורה. הוא לא מותיר אחריו יורש - התורה מחזיקה בלעדיו.
[^15]: הראשון הוא שמו הפרטי, השני הוא תואר (ככל הנראה 'נסיך'), והשלישי הוא *החכם לשבט השאקיה*.
[^16]: סגפנות אופנישדות ביערות הייתה מאוד 'באופנה' באותה תקופה.
### הבודהה כשמשל
כאמור, הסיפור של הבודהה הוא לא תיעוד היסטורי - אלא משל. מה הוא מנסה להגיד?
@@ -148,3 +134,24 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
- הבודהה הוא "דרך אמצע" בין חיי החולים לסגפנות
סיפור חייו של הבודהה - מהמסיבות הבלתי פוסקות ועד לסגפנות הרצחנית - מתנהלים בין שני הקצוות. תחילה, היה לו הכל - הוא היה נאה, ועשיר וחכם. בהמשך, הביס את הסגפנים במשחק שלהם - והגיע לסגפנות הקיצונית ביותר. לאור אלו, קובע הבודהה כי הדרך היא באמצע - ללא התמסרות לתשוקות ולפחדים, אך בלי התכחשות להם.
[^1]: soteriology. ה*שחרור* הוא המניע מאחורי הבודהיזם - לא האמת, ולא הצדק, ולא שום דבר כזה. המניע הזה שולל, באיזשהו מקום, את הרעיון של *פילוסופיה* בודהיסטית, לפחות כמו שאנו מגדירים פילוסופיה מערבית.
[^2]: Eurocentrism
[^3]: המילה אינה מתארת היטב את המדיטציה. *בוננות* בעברית
[^4]: עמים אלו הגיעו גם לאירופה ולימים נהיו אותם ה'ארים' שהגרמנים דיברו עליהם
[^5]: הוודות הועברו בעל פה, ונכתבו רק בעת המודרנית
[^6]: ה*ריישים* - מורים קדמונים
[^7]: המקום היחיד ביהדות שמחזיק תפיסה דומה היא הקבלה (ובעלי השם)
[^10]: הכוונה אינה בהכרח קורבן פיזי של ממש, כמו בעל חיים
[^8]: התפיסה ההודית האמינה בגלגול נשמות נצחי - הקיום ממשיך וממשיך, כל פעם בקיום חדש, בין שברהאמין ובין שחיה כלשהי.
[^9]: Tapas - חום פנימי, שהוא עצמו הקורבן. החום הפנימי הזה הוא מעין עליונות על המציאות, שממנה הסגפנים שואפים להשתחרר.
[^10]: הכוונה *פנימה* היא ההיבט המכריע של הפעילות המדיטטיבית - אדם באותה התנוחה שמתפלל לאל כלשהו מפנה את הכוונות שלו *החוצה*. האדם המדיטטיבי הוא לא פיון במשחק האלים, אלא מחפש את האמת המוחלטת פנימה, זו שתשחרר אותו.
[^11]: הבודהיזם פירש את כל המושגים האלו אחרת לגמרי, אבל כשהבודהיסט הראשון אמר *קארמה*, העם הבין על מה הוא מדבר - הוא לא פעל בריק.
[^12]: הבודהיסטים לקחו את הסמסרה, שהאופנישדים תפסו כאמת מטאפיזית (אולי אפילו פיזית) כתפיסה פסיכולוגית. שימו לב איך התודעה מתרוצצת בין שש העולמות - הגיהנום, גן העדן, עולם בני האדם, עולם החיות, עולם הענקים ועולם הרוחות הרעבות. רגע אחד אתה בגיהנום; באחר תופס אותך יצר חייתי; באחר אתה בטוב של גן העדן; ולפעמים אתה מקורקע כאן, בעולם בני האדם.
[^13]: התשובה של הג'איניזם היא, כדי לייצר כמה שפחות קארמה שלילית, היא לפעול כמה שפחות. כל צעד, כל פעולה הכי קטנה, פוגעת ביצורים חיים אחרים. הדרך המוחלטת של הג'איניסטים להשתחרר, היא פשוט לרעוב. הג'איניסטים הקיצוניים הולכים עם מסכות גדולות, כדי לא לנשום חרקים, ומטאטאים את הרצפה לפניהם כדי לא לדרוך על כלום. כל צורך שלנו - כמו לשתות או לשבת - מראה על קשר נסיבתי לעולם. אם עולה בכוחנו לגבור על הצרכים האלה, הרי שאנחנו לא קשורים לעולם - אנחנו משוחררים.
[^14]: במסורת ההודית, מי שמחזיק את המעגל הוא *מארה* - השד המייצג את המוות ואת תלאות החיים. מארה אינו *רע*, כמו השטן - הוא התגלמות של כל הקשיים הקיומיים.
[^15]: הראשון הוא שמו הפרטי, השני הוא תואר (ככל הנראה 'נסיך'), והשלישי הוא *החכם לשבט השאקיה*.
[^16]: סגפנות אופנישדות ביערות הייתה מאוד 'באופנה' באותה תקופה.

View File

@@ -19,8 +19,11 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
המהאינה ("המרכבה הגדולה") התקוממו כנגד הגישה הזו, אותה כינו ההינאיאנה ("המרכבה הקטנה"), וביקשו לשחרר לא רק את האליטות, בעלי האמצעים שדואגים לעצמם אחד אחד, אלא את ו ל ם* - כל היצורים החיים. במקום ה*ארהאט* - המשוחרר, זה שהגיע להישג של הבודהה, הם מציבים את ה*בודהיסאטווה* - זה שהגיע להארה, וכעת מסייע לאחרים. הבודהה, הם אומרים, לא היה ארהאט - אלא בודהיסאטווה; הוא לא חיפש רק להשתחרר בעצמו - אלא לשחרר את כל היצורים החיים. הוא לא יצא מן העולם מיד - אלא נשאר בו, ללמד ולסייע לאחרים. הוא לא דאג לעצמו, וכך נאחז - אלא ויתר על עצמו, ומחק את הגבולות בינו לאחר. המהיאנה מזהים זיהוי מוחלט בין החוכמה ל**חמלה** (Karuna)[^20], ומאמינים שהשניים בלתי-נפרדים: החמלה נולדת מההבנה שהכל ריק, שאין גבולות ביננו לבין האחרים.
!!! success "ראה גם"
ר' גם - [סוטרת הלוטוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Lotus_Sutra) - הבית בוער
!!! success "ראו גם"
ר' גם - [סוטרת הלוטוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Lotus_Sutra)[^21] - הבית בוער
[^0]: כל כסות של בודהיזם בהודו היא אשליה - פליטים טיבטיים ותופעות מודרניות, ולא שריד היסטורי אמיתי.
@@ -44,7 +47,7 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
הבודהיסטים משווים את תפיסת הריקות לתפיסת נחש, או ללקיחת תרופה: אם תתפוס נחש מהצד הלא נכון[^5], או תיקח תרופה במינון הלא נכון, אתה תינזק - יותר מאשר אם לא היית אוחז בנחש או נוטל את התרופה כלל. זוהי תפיסה קיצונית, שאי-הבנה שלה יכולה להיות הרסנית. אז איך עלינו להבין את הריקות?
נגרג'ונה מייסד את תפיסת הריקות - *דרך האמצע של הריקות*. בתפיסה זו, הוא מנסה לבסס איזשהו יחס בין המציאות הנתפסת, למציאות המוחלטת.
נגרג'ונה, מזרם ה*מביאמיקה*, מייסד את תפיסת הריקות - *דרך האמצע של הריקות*. בתפיסה זו, הוא מנסה לבסס איזשהו יחס בין המציאות הנתפסת, למציאות המוחלטת.
בפילוסופיה המערבית והמזרחית כאחד ישנה תפיסה רווחת שישנה איזושהי *אמת*. יש עולם שם בחוץ, שאפשר לגלות או לתאר בחוקים פיזיקליים. התיאור שלנו הוא האמת היחסית - והיא לעד תחטא מהאמת המוחלטת.
@@ -286,4 +289,5 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
[^17]: קאנט ויום מחזיקים בדעות דומות.
[^18]: בדומה ל[מונדות](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה) של [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ).
[^19]: יש פה זינוק אדיר לאורך השנים - מהמאה ה2-3 לפנה"ס עד המאה ה13-14 בסין\יפן.
[^20]: המושג הכי חשוב בבודהיזם המהייאנה
[^20]: המושג הכי חשוב בבודהיזם המהייאנה
[^21]: המהיאנה חשפו סוטרות רבות שנטענו להיות מפיו של בודהה בעצמו, שנשארו סודיות עד כה; רוב הסוטרות המפורסמות ביותר בבודהיזם, כמו זו, מגיעות מכאן.