vault backup: 2024-12-04 15:43:37
This commit is contained in:
76
פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md
Normal file
76
פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md
Normal file
@@ -0,0 +1,76 @@
|
||||
title: תיאוריית יחסי האובייקט של קליין
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (תרגול)](./תרגול_3.pdf), [מאמר](./קליין.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
**מלני קליין** פיתחה לאור התיאוריה של פרויד את **תיאוריית יחסי האובייקט**. קליין, שלא כמו פרויד, מתמקדת בשנה הראשונה לחיים.
|
||||
|
||||
## מושגי יסוד
|
||||
|
||||
קליין קובעת כמה רעיונות יסוד:
|
||||
|
||||
- **אובייקט** הוא מושא הדחף של האדם (הילד או הבוגר) שכלפיו יש רגשות שליליים או חיוביים.
|
||||
המונח **יחסי אובייקט** מתייחס ליחסים שבין הייצוג העצמי של התינוק ובין הייצוגים הפנימיים של האובייקט. זוהי פעילות מנטאלית – פעילות של ה – mind
|
||||
|
||||
- **האגו** (העצמי)
|
||||
|
||||
האגו מורכב מ-4מרכיבים עיקריים: ייצוגים של העצמי, ייצוגים של האובייקטים, ייצוגים של קשרי הגומלין בין העצמי והאובייקטים, והרגשות שליוו או מלווים את קשרי הגומלין הללו.
|
||||
|
||||
לפי קליין, התינוק נולד עם אגו לא מאורגן אך מספק בשביל לחוש חרדה, לקיים יחסי אובייקט ולפתח מנגנוני הגנה.
|
||||
|
||||
- **המניע**
|
||||
|
||||
מינקות האדם שואף ליצירת יחסים עם אובייקטים שהם משמעותיים עבורו, ולא רק למילוי צרכים ודחפים. יחסים אלו, יהוו בסיס להמשך מערכות היחסים אצל בני אדם
|
||||
|
||||
המניע, לפי קליין, הם **הדחפים** - דחפי החיים והמוות. לפי קליין הדחף מכוון *לאובייקט*, ולא רק *לסיפוקו* (כפי שפרויד טען). התינוק הרעב לא מוטרד רק בקבלת חלב - אלא גם *במי* שנותן לו את החלב, באופן עמום וראשוני.
|
||||
|
||||
* **פנטסיה**[^1] (Phantasia)
|
||||
|
||||
הפנטסיה היא עולמו הפנימי הלא מודע של התינוק. היא מוכנות ראשונית עמומה - ייצוג מנטאלי של הדחף הביולוגי-פיזי, כלומר, החוויה הפסיכולוגית של הדחף. בהקשר של יחסי אובייקט, זהו ייצוג מנטאלי של נטיות פעולה בהקשר הבין אישי. הפנטסיות נוגעות ליחסים עם אובייקטים.
|
||||
|
||||
יצירת הפנטסיה היא פעולה של האגו - החוויות במציאות משפיעות על הפנטזיות, אך גם מושפעות מהן. בטיפול - המטופל מבצע [העברה](./פסיכואנליטית#העברה) לא של הקשר עצמו, אלא את הפנטזיות לגבי הקשר הזה.
|
||||
|
||||
הפנטסיה ניצבת בניגוד מסוים להעברה של פרויד - שלא טיפל בילדים כמו קליין[^2]; היא מתרחשת עוד לפני שהדמויות והעימותים נדחקים לתת-מודע, ומתרחשים כבר שהתינוק חווה אותם בזמן אמת.
|
||||
|
||||
> נבחר לדוגמה את המקרה של רות, אשר כתינוקת הייתה רעבה במשך זמן מה משום שלאמה היה מעט חלב. בגיל ארבע שנים ושלושה חודשים, כששיחקה בכיור הרחצה, היא כינתה את ברז המים ברז חלב. היא הכריזה כי החלב זורם לתוך פיות (חורי פתח הניקוז), אך כי זורם רק מעט מאוד ממנו. התשוקה האוראלית הלא מסופקת הזו הופיעה במשחקים ובהמחזות רבים מספור, והתגלתה בכל התייחסיותיה. לדוגמה, היא טענה שהיא ענייה, שיש לה רק מעיל אחד, ושיש לה מעט מאוד אוכל, וכל האמירות האלה לא תאמו את המציאות
|
||||
>
|
||||
> > *העקרונות הפסיכולוגיים של אנליזה מוקדמת*, עמ' 49
|
||||
|
||||
|
||||
- **פוזיציה**
|
||||
|
||||
**פוזיציה** אופנות של ארגון פסיכולוגי בעלת צורה אופיינית של חרדות, מנגנוני הגנה ויחסי אובייקט. קליין מתארת כי התינוק מפתח בשנה הראשונה לחייו שתי פוזיציות: הפוזיציה הסכיזו פרנאוידית אשר מתפתחת ראשונה, והפוזיציה הדיכאונית המאוחרת יותר.
|
||||
|
||||
לאחר התפתחותן, שתי אופנויות חוויה אלו קיימות בבגרות, וישנה תנועה מתמדת ביניהן.
|
||||
|
||||
בריאות נפשית היא איננה רמה התפתחותית שיש להשיגה ולהחזיק בה, אלא פוזיציה אשר באופן רצוף אובדת ומושגת מחדש (מעבר גמיש בין הפוזיציות).
|
||||
|
||||
## הפוזיציה הסכיזו-פרנואידית
|
||||
|
||||
זוהי הפוזיציה הראשונה, הגולמית והפחות מפותחת. היא חרדת *רדיפה*.
|
||||
|
||||
התינוק נולד עם דחף עוצמתי להתקיים (דחף חיים) וחרדה עוצמתית לא להיות – להיות "אין"[^4] (בהשפעת דחף המוות).
|
||||
|
||||
תוך כדי חייו (כבר מהלידה, בעצם), התינוק נחשף להשפעת המציאות החיצונית אשר מחד מעוררת חרדה - רעב, קור, וכו' - ומאידך מעניקה חיים. (אהבה, חיבוקים).
|
||||
|
||||
התינוק עדיין לא יכול לתפוס אובייקטים כשלמים, ולכן לא מבין שיכול להיות *גם וגם* - אלא רק קיצון כזה או אחר. לכן, התינוק תופס את העולם דרך חלקי אובייקטים.
|
||||
|
||||
התינוק אינו יכול לתפוס את האם כדמות שלמה, לכן הוא מתייחס רק לחלקים ממנה, כאשר האובייקט התפיסתי הראשון הינו **השד**[^3].
|
||||
|
||||
## חרדה, השלכה ופיצול
|
||||
|
||||
עם היוולדו, התינוק חווה חרדה מפני כיליון הנובעת מתחושה של כוח הרסני פנימי כל-יכול המכוון אל העצמי. זהו *דחף המוות*.
|
||||
|
||||
כשהתינוק ניזון מחלב, הוא חושב ש*הוא* יצר את החלב. לכן, כשהוא חווה כוח כלשהו שעוין לו (ולא מצליח להתנגד לו), מגיעה חרדה קיומית מידית - *אני הולך למות!*
|
||||
|
||||
ככמנגנון הגנה מפני חרדת הכיליון, האגו יוצר בתוך עצמו **פיצול** בין הטוב (דחף החיים) לרע (דחף המוות),ומשליך את חלק-האגו המכיל את דחף המוות על האובייקט החיצוני בפנטאסיה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: הכוונה היא **לא** ל**פנטזיה** (*fantasy*) - לא לחלום בהקיץ על איזה רצון.
|
||||
[^2]: קליין היא מהחלוצות של [טיפול במשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק).
|
||||
[^3]: לא *Demon*, אלא ציץ (סליחה).
|
||||
[^4]: שופנהאואר.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user