shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-05-21 18:26:55 +03:00
committed by shmick
parent 6cc1cf2cec
commit 7eda57d0db
1 changed files with 7 additions and 6 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

13
פילוסופיה/חדשה/הגל.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הגל
description: הפנמנולוגיה של הרוח
published: true
date: 2024-05-21T15:21:12.122Z
date: 2024-05-21T15:26:53.527Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, הגל
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -213,17 +213,18 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
> העובר כשלעצמו הוא אמנם אדם, אך עדיין אין הוא כזה בשביל עצמו; בשביל עצמו העובר הוא אדם רק בתור תבונה מעוצבת, שעשתה את עצמה למה שהיא כשלעצמה.
> *הקדמה (יובל), עמ' 90*
כשלעצמו, העובר הוא סובייקט - הוא אדם מסוים. אמנם, כדי לממש את עצמו ככזה - ממש להיות סובייקט, אדם, עליו *להפוך את עצמו למה שהוא כלשעצמו* - לעצב את עצמו מתוך הפער בין הסובייקט לאובייקט, לכונן את עצמו, להותיר את חותמו בעולם. רק אז הוא יתממש כסובייקט, ויהא תבונה מעוצבת
כשלעצמו, העובר הוא סובייקט - הוא אדם מסוים. אמנם, כדי לממש את עצמו ככזה - ממש להיות סובייקט, אדם, עליו *להפוך את עצמו למה שהוא כלשעצמו* - לעצב את עצמו מתוך הפער בין הסובייקט לאובייקט, לכונן את עצמו, להותיר את חותמו בעולם. רק אז הוא יתממש כסובייקט, ויהא תבונה מעוצבת.
# היישרת מבט אל השלילי
> הרוח היא עוצמה לא בתור חיובי המפנה עורף לשלילי אלא רק מתוך היישרת מבט אל השלילי. הוא שוכן בתוך השלילי והופך אותו להוויה. הוא מה שכונה בשם סובייקט, אשר בהעניקו לקביעה המסוימת מציאות בתוך היסוד שלו, הריהו שם-לעל[^11] את חוסר האמצעיות המופשט, את זה שהווה סתם, ובזה הסובייקט הוא העצם האמתי, ההוויה או אי-האמצעיות אשר המיצוע אינו חיצוני לה, אלא היא היא אותו מיצוע.
> *עמ' 113.*
> פעילותו של הרצון אשר בה הוא שם לעל את הסתירה שבין הסובייקטיביות ובין האובייקטיביות ומתרגם את תכליותיו מן הקביעה הסובייקטיבית לזו האובייקטיבית, ובה-בעת נשאר *אצל עצמו* באובייקטיביות \[הזאת], הפעילות הזאת היא *התפתחותו המהותית* של התוכן העצמותי.
> *פשה"מ 28§.*
> *פשה"מ 28§.*
הגל ממשיך מסורת רציונליסטית מוצהרת, ודוגל בעמדה לא-אמפריציסטית מוצהרת. כפי שיש את האידאות האפלטוניות, שדוגלות בדבר-מה נצחי, מחוץ אלינו, כך הגל תופס גם את המחשבה המושגית - חירות, רצון - אך בניגוד לאפלטון, הוא אינו מציב את האידאות מחוץ לעולם, רחוקות מאיתנו - אלא קובע שמעצם המימוש שלה, אנחנו קובעים אותה. כשאנחו פועלים מתוך האידאה האפלטונית של הצדק, אנחנו *נוטלים חלק בצודק כלשעצמו* - משהו מרוחק, מוחלט, שאנחנו מחקים כצל חיוור. הגל הופך את הקערה על פיה - דבר כמו *צדק* אינו מוגדר עד הסוף, ודווקא בפעולה על פי צדק, ניצור את התקדים שייקבע *מהו צדק* - הוא יקבל תוכן ממשי שלא היה בו. המהלך פה הוא מעבר מדבר מופשט, רעיון מעורפל - לדבר מעשי, נוכח, ממומש.
זו האמת ההגליאנית - דבר חי, הולך ומתפתח, הולך ומתממש, כמו הניצן שהופך לפרח. ההקשר נהפך מרעב שיש להשקיט, למלא את התוכן, לאמת מלאה, ממשית תמיד, שהולכת וממשיכה להתממש עוד יותר.
[^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
[^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.