diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md
index 182bc2d0..ee0ca0f6 100644
--- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md
+++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: תיאיטיטוס
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-02T13:31:45.618Z
+date: 2024-07-02T13:45:01.830Z
 tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -96,24 +96,6 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
 
 מעבר להצדקה הזו, הפילוסופיה נדרשת כל הזמן להתעמת עם תפיסות אנטי-פילוסופיות, כמו המשוררים. בתיאיטיטוס, אפלטון מתעמת עם העמדה שהידיעה כולה היא רק מתמטיקה. הפילוסופיה לא יכולה לנפנף את השאלות והביקורות האלה - היא חייבת להמשיך להצדיק את עצמה, מול אנשים מסוימים בעלי אופי מסוים.
 
-[^1]: ישנו גם תרגום קל יותר, של Myles Burnyeat, שלא נשתמש בו כי הוא קל יותר, ואת התרגום של ליבס, שקשה מהסיבות ה*לא נכונות*.
-[^2]: מעבר לאפלטון, תלמידים אחרים של סוקראטס כתבו דיאלוגים סוקראטיים - כמו קסנופון, פילוסוף ומצביא יווני חשוב - אבל רובם לא שרדו, בטח שלא בשלמותם.
-[^3]: שאנדי לא מסכים עם אף אחת מהן.
-[^4]: מיילס כתב כמויות אדירות - *כל תלמיד פילוסופיה חייב לקרוא משהו של מיילס* (כמו הסורא בקוראן - *כל בן תמותה חייב לטעום את המוות*). באופן טראגי, מיילס חלה באלצהיימר ושכח כל מה שכתב.
-[^5]: *logo didonay* (מתן הסבר).
-[^6]: אנדי מספר על קולגה שלא אהב את הפילוסופיה הקונטיננטלית הצרפתית של  המאה ה20 - בטענה שהפילוסופיה צריכה להיות ברורה *כמו לחתוך חמאה עם סכין*.
-[^7]: *מורה נבוכים* של הרמב"ם, ובמידה מסוימת כתבי דקארט, כתובים כך שהוא מסתיר את דעתו ככל שהוא יכול - כמו מעיין מבוך - משום שדעות מסוימות מסוכנות בעת שהם כותבים. הבנת הדעות שלהם כרוכה בחיבור מחדש של הפאזל הזה, שלא כולם יצליחו - וזה בסדר.
-[^8]:  אנדי סבור שאפלטון היה חושב שיש בפילוסופיה מבנה לוגי מסוים שניתן לגלות, אך לא אחד מושלם שאנו יכולים לתפוס ולהביע; ושחשוב מאוד לפילוסוף לשוב ולהתעסק בראשיות, ולא להתמקצע יותר מדי.
-[^9]: *nous*
-[^10]: אנדי סבור שהגישה הזו היא רצח אופי מודרני, שכוון כנגד ימי הביניים, אך אינה נכונה - לא כלפי היוונים ולא בכלל.
-[^11]: And they're generally really weird.
-[^12]: בניגוד למחלקה בפילוסופיה, שבה אפילו דינוזאורים כמו אנדי מאפשרים *מרקסיסטים*.
-[^13]: אינשטיין אומר, *היופי במתמטיקה היא שהיא מסבירה **כל דבר***.
-[^14]: הדעה הזו הייתה דומיננטית במיוחד בפילוסופיה האנגלו-אמריקנית במאה ה20, ממש כהנחת יסוד; לשיטתם, הכלים הלוגיים החדשים מאפשרים לנו לחשוף כשלים שאפלטון עצמו לא יכול היה להיות מודע אליהם. היא נקשרה בעמדה שסברה כי ניתן, באמצעות ניתוח סטילומטרי, ממוחשב ומדעי, להבין מתי נכתבו הדיאלוגים - לפני מות סוקראטס, אחריו, וכו'. היום שתי העמדות האלו בקריסה; מלבד קביעתו של אריסטו שה*חוקים* הוא הדיאלוג האחרון של אפלטון, לא הצלחנו עד היום לתארך בוודאות אף אחד מהדיאלוגים. במקום העמדה הקורסת הזו לא קמה עמדה אחרת - גם אם נקבל עלינו שהעלילה חשובה, אין הסכמה על למה ואיך.
-[^15]: לא, לא אאוקלידוס המפורסם; ההוא הגיעה כמה מאות שנים אחר כך.
-[^16]: גם ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) יש שרשרת מסירה מסובכת כזו; אולם, המשתה נשאר מסופר, ועוסק בעבר - בעוד שהתיאיטיטוס עובר למוצג, ומספר על ההווה.
-
-
 # פתיח
 בפתיח הדרמטי של הדיאלוג, ישנו סוקראטס *אחר* - בחור צעיר, שהוא לא *ה-סוקראטס*. 
 
@@ -712,11 +694,29 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 
 ## משל שובך היונים
 
+(197C-D) דמיין אדם שצד יוני (יונות?) בר; במובן אחד, הן שלו - הוא יכול לשים אותן בשובך: יש לנו בעלות עליהן. אולם, רק אם נכנס ממש לשובך, ונתפוס את היונה ברגליים - אז *יש לנו אותן* - יש לנו את הציפור ביד. 
 
-### מה זה מסביר?
+אז מהי טעות? נכנסו לשובך, והתכוונו לקחת את *מושיק*, מתא מספר אחד, אבל לקחנו את *ראובן*, מתא מספר 2![^100]. אבל מה הבעיה? חשבנו שלקחנו את 1, או שרצינו לקחת את 1 במקום 2? האם זו טעות בזיהוי, או בביצוע?[^101]
 
-### נסיון לתיקון
+התשובה של אפלטון היא לא כשל סמנטי - האדם מחפש יונה מסוימת בשובך (*יונת 11* ל`5 + 7`), כשלמעשה הוא *צריך* לחפש יונה אחרת (*יונת 12*, והוא לא מודע לכך שהוא *באמת* מחפש יונה אחרת. זה ממש מוזר - איך אנחנו *מתכוונים* למשהו, כמו *יונת 12*, בלי *לדעת* שאנחנו מתכוונים לאותו המשהו, ולא ל*יונת 11*?
 
+
+[^1]: ישנו גם תרגום קל יותר, של Myles Burnyeat, שלא נשתמש בו כי הוא קל יותר, ואת התרגום של ליבס, שקשה מהסיבות ה*לא נכונות*.
+[^2]: מעבר לאפלטון, תלמידים אחרים של סוקראטס כתבו דיאלוגים סוקראטיים - כמו קסנופון, פילוסוף ומצביא יווני חשוב - אבל רובם לא שרדו, בטח שלא בשלמותם.
+[^3]: שאנדי לא מסכים עם אף אחת מהן.
+[^4]: מיילס כתב כמויות אדירות - *כל תלמיד פילוסופיה חייב לקרוא משהו של מיילס* (כמו הסורא בקוראן - *כל בן תמותה חייב לטעום את המוות*). באופן טראגי, מיילס חלה באלצהיימר ושכח כל מה שכתב.
+[^5]: *logo didonay* (מתן הסבר).
+[^6]: אנדי מספר על קולגה שלא אהב את הפילוסופיה הקונטיננטלית הצרפתית של  המאה ה20 - בטענה שהפילוסופיה צריכה להיות ברורה *כמו לחתוך חמאה עם סכין*.
+[^7]: *מורה נבוכים* של הרמב"ם, ובמידה מסוימת כתבי דקארט, כתובים כך שהוא מסתיר את דעתו ככל שהוא יכול - כמו מעיין מבוך - משום שדעות מסוימות מסוכנות בעת שהם כותבים. הבנת הדעות שלהם כרוכה בחיבור מחדש של הפאזל הזה, שלא כולם יצליחו - וזה בסדר.
+[^8]:  אנדי סבור שאפלטון היה חושב שיש בפילוסופיה מבנה לוגי מסוים שניתן לגלות, אך לא אחד מושלם שאנו יכולים לתפוס ולהביע; ושחשוב מאוד לפילוסוף לשוב ולהתעסק בראשיות, ולא להתמקצע יותר מדי.
+[^9]: *nous*
+[^10]: אנדי סבור שהגישה הזו היא רצח אופי מודרני, שכוון כנגד ימי הביניים, אך אינה נכונה - לא כלפי היוונים ולא בכלל.
+[^11]: And they're generally really weird.
+[^12]: בניגוד למחלקה בפילוסופיה, שבה אפילו דינוזאורים כמו אנדי מאפשרים *מרקסיסטים*.
+[^13]: אינשטיין אומר, *היופי במתמטיקה היא שהיא מסבירה **כל דבר***.
+[^14]: הדעה הזו הייתה דומיננטית במיוחד בפילוסופיה האנגלו-אמריקנית במאה ה20, ממש כהנחת יסוד; לשיטתם, הכלים הלוגיים החדשים מאפשרים לנו לחשוף כשלים שאפלטון עצמו לא יכול היה להיות מודע אליהם. היא נקשרה בעמדה שסברה כי ניתן, באמצעות ניתוח סטילומטרי, ממוחשב ומדעי, להבין מתי נכתבו הדיאלוגים - לפני מות סוקראטס, אחריו, וכו'. היום שתי העמדות האלו בקריסה; מלבד קביעתו של אריסטו שה*חוקים* הוא הדיאלוג האחרון של אפלטון, לא הצלחנו עד היום לתארך בוודאות אף אחד מהדיאלוגים. במקום העמדה הקורסת הזו לא קמה עמדה אחרת - גם אם נקבל עלינו שהעלילה חשובה, אין הסכמה על למה ואיך.
+[^15]: לא, לא אאוקלידוס המפורסם; ההוא הגיעה כמה מאות שנים אחר כך.
+[^16]: גם ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) יש שרשרת מסירה מסובכת כזו; אולם, המשתה נשאר מסופר, ועוסק בעבר - בעוד שהתיאיטיטוס עובר למוצג, ומספר על ההווה.
 [^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו.
 [^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני.
 [^19]: *Thauma*
@@ -799,4 +799,6 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 [^96]: *aestheos*
 [^97]: *dianoya*
 [^98]: ניסוח של אנדי - אני רק השליח.
-[^99]: הגל, ב[פנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח), מתארת את התפתחות הפילוסופיה כמו ילד: אפלטון הוא כמו ילד צעיר, ועשה כמיטב יכולתו בשלב שבו היה - ומאז, ההיסטוריה התקדמה, הילד גדל, והיום אפשר להמשיג את זה.
\ No newline at end of file
+[^99]: הגל, ב[פנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח), מתארת את התפתחות הפילוסופיה כמו ילד: אפלטון הוא כמו ילד צעיר, ועשה כמיטב יכולתו בשלב שבו היה - ומאז, ההיסטוריה התקדמה, הילד גדל, והיום אפשר להמשיג את זה.
+[^100]: אנדי מתאר שכשעלה לארץ, בקיבוץ שהתנדב היו לסוסים רק שתי שמות: מושיק וראובן. מת מושיק, והסוס הבא נהיה גם מושיק, וככה הלאה.
+[^101]: אולי זו טעות במובן, כמו שאומר [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה). אפלטון לא מציע את זה. מיילס מדבר על זה בפרשנות שלו.
\ No newline at end of file