vault backup: 2025-05-06 13:10:24

.obsidian/workspace.json

@@ -13,12 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.md",
+                "file": "פסיכולוגיה/רגש/מדידה.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "אנליטיקה"
+              "title": "מדידה"
             }
           }
         ]
@@ -166,12 +166,17 @@
   },
   "active": "bf508c972bd72640",
   "lastOpenFiles": [
+    "פסיכולוגיה/רגש/אמוציות.md",
+    "פסיכולוגיה/רגש/מדידה.md",
+    "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md",
+    "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית.md",
+    "פסיכולוגיה/רגש/4.pdf",
+    "פסיכולוגיה/רגש/lu335262sk.tmp",
+    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/index.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
-    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md",
     "כלליים/יוונית/Ἐπίκτητος, Ἐγχειρίδιον.md",
-    "פסיכולוגיה/רגש/אמוציות.md",
     "פסיכולוגיה/רגש/index.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זורם.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן.md",
@@ -198,13 +203,8 @@
     "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים/מטלות/lu3537027hhtay.tmp",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/exdurantism.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/perdurantism.jpg",
-    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md",
     "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים/מטלות/lu3537027hhta5.tmp",
     "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים/מטלות/lu3537027hht70.tmp",
-    "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים/מטלות/Benedictus de Spinoza, Samuel Shirley, Michael Morgan - Spinoza. Complete works -Hackett Publishing (2002).pdf",
-    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אסתטיקה.md",
-    "כלליים/יוונית/תחביר.md",
-    "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים/מטלות/lu3537027hhsq8.tmp",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/rapa-nui.jpeg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/rapa-nui-large.jpeg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/rapa-nui-medium.jpeg",

פסיכולוגיה/רגש/אמוציות.md

@@ -141,10 +141,57 @@ tags:
 
 על מנת להראות שרגש הוא סוג של תפיסה, עלינו להדגים שעקרונות בסיסיים המאפיינים תהליכים תפיסתיים מאפיינים גם תהליכים רגשיים. כמה מחקרים מהאוניברסיטה (פרופ' נחשון מירן) מדגימים נקודה זו.
 
-כשמתאימים מתאימים [מודל LBA](../index#LINEAR-BALLISTIC-ACCUMULATOR-MODEL) ניתן לבדוק[^3] האם המודל מתאים לנתונים. הניסויים מדגימים שזהו אכן המצב, שטעויות רגשיות מראות אפקטים זהים לאפקטים המתקבלים בטעויות תפיסתיות "רגילות", ושאמוציות מצייתות ל[חוק וובר](/פסיכולוגיה/תפיסה#חוק-וובר).
+כשמתאימים מתאימים [מודל LBA](../index#LINEAR-BALLISTIC-ACCUMULATOR-MODEL) ניתן לבדוק[^3] האם המודל מתאים לנתונים. הניסויים מדגימים שזהו אכן המצב, שטעויות רגשיות מראות אפקטים זהים לאפקטים המתקבלים בטעויות[^3] תפיסתיות "רגילות", ושאמוציות מצייתות ל[חוק וובר](/פסיכולוגיה/תפיסה#חוק-וובר).
+
+הכוונה ב**טעות רגשית** - סטייה מהנורמה; [Givon, Udelsman-Danieli et al., 2022](https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/09567976211063915) . טעויות רגשיות מראות אפקטים מוכרים בספרות המתקיימים בטעויות תפיסתיות - 
+
+- האטה אחרי טעות - זמן התגובה בצעד שלאחר טעות ארוך מהממוצע. במשימה תפיסתית לאחר טעות רגשית נרשמה האטה דומה.
+
+- [המרת דיוק במהירות (Speed - Accuracy tradeoff)](../index#רכיבי-המודל) - נבדקים בקבוצת הדיוק מדגימים תגובה איטית יותר, ולהיפך. ההבדל התבטא ב[משתנה הסף (Boundary) בLBA](../index#רכיבי-המודל) (גבוה יותר בקבוצת הדיוק).
+
+- זנב ימני כבד יותר בהתפלגות זמני תגובה בטעות לעומת לא-טעות. קרי, יש יותר זמני תגובה ארוכים באופן חריג[^3].
+
+- כאשר מתאימים מודל LBA ניתן לבדוק האם המודל מתאים לנתונים. טעויות רגשיות מראות אפקטים זהים לאפקטים המתקבלים בטעויות תפיסתיות "רגילות" ([Berkovich & Meiran, 2023](https://doi.org/10.1037/emo0001161).
+
+
+
+כלומר - 
+
+$Affect * K^{\text{\scriptsize Weber}} = Uncertainty$
+
+(עוצמה \* קבוע וובר = חוסר ודאות)
+
+
+אם האופנות החושית מצייתת לחוק וובר, אז ככל שהעוצמה של הגירוי עולה, כך סטיית התקן של היצירה מחדש של המודל עולה.
+
+(אני לא הבנתי את החלק הזה עד הסוף)
+
+כלומר, אם גירוי מציית לחוק וובר, חוסר הוודאות (סטיית התקן של קצב צבירת העדויות - DR\v) עולה עם העוצמה (קצב צבירת העדויות). 
+
+ככל שהגירוי חזק יותר, יהיה לי יותר קשה לדעת מה הגירוי, וחוסר הוודאות שלי תהיה גבוהה יותר.
+
+בשחזור של הניסוי התברר שאמוציות **חיוביות** מצייתות לחוק וובר, אבל אמוציות **שליליות** לא - חוסר הוודאות עולה עם העוצמה ברגש חיובי, אבל נשאר אחיד ברגש שלילי. 
+
+ההשערה הייתה שרגשות שליליים הם הישרדותיים ובסיסיים יותר - קרי - לא ממש אכפת לנו אם אנחנו *די* שמחים או *די ממש* שמחים (ולכן חוסר הוודאות עולה), אבל *ממש* אכפת לנו אם אפילו קצת יותר לא נעים לנו (ולכן חוסר הוודאות נשאר זהה - תמיד קל לי לזהות מה לא נעים).
+
+מחקר המשך בחן את הממצאים האלו באותה האופן, אך עם שאלות אחרות - הניסוי המקורי שואל את הנבדקים אם הגירוי גורם להם להרגיש נעים. בניסוי ההמשך, נבחנו שלוש קבוצות נוספות, כשלכל אחת יש הוראה אחרת:
+
+1. האם תמונה זו מעוררת בך רגש חיובי?
+2. האם תמונה זו מעוררת בך רגש שלילי?
+3. האם תמונה זו מעוררת בך רגש חיובי או שלילי?
+
+בקבוצה השנייה (ששואלים על רגש שלילי), מתבצע *היפוך* - רגשות שליליים מצייתים לחוק וובר, וחיוביים לא. כששואלים על גם וגם, המימד החיובי הוא הדומיננטי. קרי - גם אמוציות חיוביות וגם אמוציות שליליות מצייתות לחוק וובר.
+
+
+כשמטופל מגיע לקליניקה עם רגש שלילי חזק - *משום* שהוא ממוקד ברגש השלילי - ייקח לו הרבה זמן להרגיש טוב יותר; הוא זקוק להרבה עדויות לשים לב בשינוי, כי חוסר הוודאות גדול. כלומר, יהיה לנו הרבה יותר קל לגרום למטופל לשים לב לשינויים *חיוביים* - הגירוי החיובי חלש מאוד, ולכן הוא מאוד ישים לב לכל שינוי לטובה.
+
+
+
+
 
 
 
 
 [^1]: אם כי לא הסנונית הראשונה: גם [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) הזכיר את סדר האירועים הזה.
 [^2]: *ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף*
+[^3]: האפקט קיים ומוכר במשימות תפיסתיות;החידוש הוא הנוכחות שלו גם במשימות רגשיות (השנייה הזו של *איי, טעיתי!* כשמפספסים במשימה תפיסתית, שלכאורה לא נוכח במשימה רגשית).

פסיכולוגיה/רגש/מדידה.md

@@ -0,0 +1,21 @@
+---
+title: מדידת רגש
+tags:
+  - שנה_ג
+  - סמסטר_ב
+  - פסיכולוגיה
+  - רגש
+  - אמוציה
+---
+!!! info "[מצגת](./4.pdf)"
+
+
+אחת הדרכים הנפוצות למדידת רגש היא **דיווח עצמי**. לרוע המזל, זו לא שיטה טובה במיוחד בכלל, ובאמוציות בפרט:
+
+- אנחנו לא טובים בזה. 
+- יש הבדלים בינאישיים עצומים (אנשים נבדלים ביכולת שלהם להבין איך הם מרגישים)
+- יש אילוצים חיצוניים כאלה ואחרים שמונעים דיווח אמיתיים של רגש (פאסון, נורמות חברתיות), וכו'.
+
+
+אבל, לא תמיד יש לנו חלופה טובה. איך אפשר לדעת מה בנאדם מרגיש, מבלי *לשאול אותו*?
+