vault backup: 2024-11-30 11:26:49

פילוסופיה/חדשה/index.md

@@ -15,7 +15,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T11:20:21.862Z
 
 #### 1. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) - [הגיונות על הפילוסופיה הראשונית](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות)
 
-#### 2. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) - [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה)
+#### 2. [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) - [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה)
 
 #### 3. [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - [המונדולוגיה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה)
 
@@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T11:20:21.862Z
 #### 8. [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - [הפנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
 
 ## מבוא
-הקורס יעסוק בפילוספים של העת החדשה, תחילה ב**רציונליסטים** - **[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט)**, **[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה)** ו- **[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ)**, ואחר כך ב**אימפריציסטים[^6]** - **[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)**, **[בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי)** ו- **[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)**, שהתווכחו עד זוב דם על כל דבר קטן, בערך. לבסוף כל זה יתנקז לקודש הקודשים, **[עמנואל קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**[^12].
+הקורס יעסוק בפילוספים של העת החדשה, תחילה ב**רציונליסטים** - **[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט)**, **[index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)** ו- **[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ)**, ואחר כך ב**אימפריציסטים[^6]** - **[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)**, **[בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי)** ו- **[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)**, שהתווכחו עד זוב דם על כל דבר קטן, בערך. לבסוף כל זה יתנקז לקודש הקודשים, **[עמנואל קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**[^12].
 
 המחלקות בין שני הזרמים התגלגלה עד היום - הזרם הרציונליסטי מכונה **פילוסופיה קונטיננטלית[^7]**, והאימפריציזם הוא ה**פילוסופיה האנליטית**. הגם שההפרדה הזו מקובלת, היא שרירותית ולא חותכת - ההוגים "זולגים" לעיתים תכופות לעבר הזרם השני - ולרוב, הם מתחוללים במקביל. בין כל ההוגים רץ קו מקביל, אך אין זה נכון לכונן את האחד כהכנה לאחר.
 

פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md

@@ -51,7 +51,7 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z
 למשל, *משולש*. *דימוי* של משולש יהיה *הדבר הזה* - △. *מושג* של משולש הוא ה"משולש" - "מצולע בעל שלוש צלעות שסכום זוויותיו 180 מעלות*. בעיניי דקארט, הדימוי הוא דבר חד, וברור יותר[^9], בעוד שהמושג הוא רק תוכן מחשבתי. 
 
 ### שפינוזה
-אצל [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), המציאות היא עצמה האלוהים. גם במציאות שלו יש דברים פרטיים - [אופנים](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - ו[אידאות](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אידאה) - גם כאן, כל תוכן מנטלי של הרוח - של אותם דברים פרטיים. בין שניהם [**אין קשר סיבתי**](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#סיבתיות) - האידאות והדברים הפרטניים הם *שני אופנים של אותו הדבר הממש* - ולא תוצאה של שרשרת סיבתית. לכן, מה שהפילוסוף צריך לעשות לשיטתו הוא לא להתחקות אחר הסיבתיות באופן אמפירי, אלא לבסס את האקסיומות האפריוריות שלנו כך שמה ש*נובע מהן* יתאם את המציאות. היחס הזה בין האידאה על המציאות גוררת הלימה - אני לא יכול שיהיה לי תוכן מנטלי *מבלי שיהיה לו מקביל פיזי*; אני לא יכול *לפחד* - אני חייב *לפחד ממשהו* - *מהמוות*, ***מהעכביש ההוא***. 
+אצל [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), המציאות היא עצמה האלוהים. גם במציאות שלו יש דברים פרטיים - [אופנים](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - ו[אידאות](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אידאה) - גם כאן, כל תוכן מנטלי של הרוח - של אותם דברים פרטיים. בין שניהם [**אין קשר סיבתי**](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#סיבתיות) - האידאות והדברים הפרטניים הם *שני אופנים של אותו הדבר הממש* - ולא תוצאה של שרשרת סיבתית. לכן, מה שהפילוסוף צריך לעשות לשיטתו הוא לא להתחקות אחר הסיבתיות באופן אמפירי, אלא לבסס את האקסיומות האפריוריות שלנו כך שמה ש*נובע מהן* יתאם את המציאות. היחס הזה בין האידאה על המציאות גוררת הלימה - אני לא יכול שיהיה לי תוכן מנטלי *מבלי שיהיה לו מקביל פיזי*; אני לא יכול *לפחד* - אני חייב *לפחד ממשהו* - *מהמוות*, ***מהעכביש ההוא***. 
 
 !!! warning ""
     ומה עם דברים מופשטים, כמו **המשולש**? לפי אפלטון, הוא נצחי; הוא קיים גם אם לא יהיו המתמטיקאים. דקארט ושפינוזה מייחסים אותם לאל. אצל ברקלי, זו בעיה - *בואו נראה איך האמפריציסטים האלה עושים בעיות*[^7].

פילוסופיה/חדשה/לייבניץ.md

@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2024-02-26T12:19:28.001Z
 ---
 
-[גוטפריד וילהלם לייבניץ](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottfried_Wilhelm_Leibniz)[^1] (1646-1716) היה פילוסוף ומתמטיקאי ידוע, והיה איש אשכולות (שסבל מזה ממש[^3]) שהיה מעורב בהרבה מאוד תחומים, שברובם נחשב לאיש מקצוע של ממש[^2]. קרו לו כל מיני דברים, והוא אכל כל מיני מאכלים טעימים. הוא נחשב בקרב רבים למוצלח מבין שלושת הרציונליסטים הראשונים - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), והוא עצמו. הוא זכה להכרה רבה עוד בימי חייו.
+[גוטפריד וילהלם לייבניץ](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottfried_Wilhelm_Leibniz)[^1] (1646-1716) היה פילוסוף ומתמטיקאי ידוע, והיה איש אשכולות (שסבל מזה ממש[^3]) שהיה מעורב בהרבה מאוד תחומים, שברובם נחשב לאיש מקצוע של ממש[^2]. קרו לו כל מיני דברים, והוא אכל כל מיני מאכלים טעימים. הוא נחשב בקרב רבים למוצלח מבין שלושת הרציונליסטים הראשונים - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), והוא עצמו. הוא זכה להכרה רבה עוד בימי חייו.
 
 לייבניץ שוטט ברחבי אירופה בצעירותו בשליחות דיפלומטית, ובמסעותיו פגש הוגים רבים - לרבות שפינוזה - שהשפיעו עליו מאוד. 
 

פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md

@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
 	[טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf), [אנגלית](/פילוסופיה/חדשה/leibniz_-_the_monadology.pdf)
 
 
-הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
+הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
 
 > דמיינו שאתם נכנסים לחנות שעונים, וכל השעונים מורים על אותה השעה בדיוק. הסבר אחד הוא שמסתובב השען, גורם חיצוני להם, ומכוון אותם יחדיו מדי פעם. הסבר אחר הוא שהם קשורים ביניהם סיבתים איכשהו, ותנועה של מחוגו של אחד תניע את כל האחרים. והסבר אחרון הוא שהשען הוא בעל מלאכה כה מוכשר, כך שמרגע שיוצאים השעונים מהמפעל הם מכוונים באופן מושלם, ולעולם אינם יוצאים מאיזון. נחשו מה חושב לייבניץ?
 

פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md

@@ -44,7 +44,7 @@ title: ניטשה
 
 ## סכנות ומכשולים בלימוד ניטשה
 
-ניטשה לא כתב בסגנון של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)[^4]; הפרוזה שלו היא מהגדולות שבשפה הגרמנית. ניטשה מתאר את עצמו ככותב *Aphorisms* - *פתגמים*. הפתגמים נראים שלופים מהמותן וחסרי כל הקשר, אבל יש מאחוריהם סדר מתכוון. הוא אינו *Boulevardier[^5]* חובבן, אלא כתב בצורה כזה בכוונה. זכרו, ניטשה קרא והכיר את שופנהאואר ואת [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ואת [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), ולא בחר לכתוב בשיטות הסבוכות שלהם: הוא ביקש לשתול את הפתגמים האלו בתודעה שלנו, כדי שיתפוצצו שם אחר כך. הוא אוהב *לזעזע את האנשים מן השורה*, בהמון פאתוס והגזמה.
+ניטשה לא כתב בסגנון של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)[^4]; הפרוזה שלו היא מהגדולות שבשפה הגרמנית. ניטשה מתאר את עצמו ככותב *Aphorisms* - *פתגמים*. הפתגמים נראים שלופים מהמותן וחסרי כל הקשר, אבל יש מאחוריהם סדר מתכוון. הוא אינו *Boulevardier[^5]* חובבן, אלא כתב בצורה כזה בכוונה. זכרו, ניטשה קרא והכיר את שופנהאואר ואת [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ואת [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), ולא בחר לכתוב בשיטות הסבוכות שלהם: הוא ביקש לשתול את הפתגמים האלו בתודעה שלנו, כדי שיתפוצצו שם אחר כך. הוא אוהב *לזעזע את האנשים מן השורה*, בהמון פאתוס והגזמה.
 
 ניטשה הוא הכישרון הספרותי הגדול בפילוסופיה מאז אפלטון. הפתגמים שהוא כותב בלתי נשכחים, וכתובים נהדר - ולכן טבע דברים שאנו עדיין משתמשים בהם - *אלוהים מת*, *סופרמן (Ubermensch)*[^6], *מוסר העדר*. למרבה הצער, זה הופך אותו לפופולורי בקרב ילדים בני 16[^7], שלא מבינים בכלל את מה שהוא אומר[^8].
 

פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md

@@ -225,7 +225,7 @@ literally - and this is the foreground meaning - "flatterers of Dionysius," in o
 [^4]: מעמד הפועלים הנמוך. סוקראטס השתייך למעמד זה, בעוד שאלפטון היה בן אצולה; כך יש ביניהם עימות.
 [^5]: ובתהליך, עיצב ותיאר את האקלים האינטלקטואלי שאנחנו חיים בו עד היום. אנדי מושל את ניטשה לפילוסוף-נביא כזה, כמו ישעיהו (שאנדי דורש שנקרא את הספר שלו).
 [^6]: [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט).
-[^7]: מכוון לקאנט, ו[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). *תארו לעצמכם איזה תסביכים פסיכולוגיים היו לו כדי שיתבטא ככה, בכלוב גיאומטרי כזה*, ניטשה כותב במקום אחר.
+[^7]: מכוון לקאנט, ו[שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md). *תארו לעצמכם איזה תסביכים פסיכולוגיים היו לו כדי שיתבטא ככה, בכלוב גיאומטרי כזה*, ניטשה כותב במקום אחר.
 [^8]: [פיידון](/פילוסופיה/יוונית/פיידון), ו*על הנפש* של אריסטו.
 [^9]: *הספר של הטבע כתוב במספרים* (גלילאו).
 [^10]: מתכתב עם [בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם), למרות שניטשה לא דוגל בעמדה הזו - הוא לא מאמין בשחרור; צריך לרכוב על הנמר הזה, לא להשתחרר ממנו.

פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md

@@ -52,6 +52,7 @@ dateCreated: 2024-01-29T12:53:43.423Z
 ההגות הקרטזיאנית מחולקת לשני עצמים: הגוף ('דבר מתפשט') והנפש ('דבר חושב'). אלו דברים שקיימים ממש, אונטולוגית: כל אחד מהם משחק את תפקיד העצם האריסטותלי. אלו שני דברים שונים, שלכל אחד יש איכות מהותית שמבדילה אותו מהאחר - דבר חושב אינו מתפשט, ודבר מתפשט אינו חושב. זו עיקר התפיסה הדואליסטית של דקארט, אך כפי שנוכחנו - לדקארט קשה להסביר כיצד שני ה'דברים' האלו פועלים יחד, חרף העובדה שהם מחוברים אצלנו, בני האדם.
 
 בתמצית, דקארט אומר משהו כזה:
+
 |   	 | נפש 		| גוף 	|
 | ---  | --- 		| --- 	|
 | דבר  | חושב 	| מתפשט | 

פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md

@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z
 !!! info ""
     [מבוא (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_מבוא_ירמיהו_יובל.pdf), [טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/ethics_-_spinoza_-_curley.pdf), [חלק א' (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_א׳.pdf), [ב'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ב׳.pdf), [ג'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ג׳.pdf), [ד'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ד׳.pdf), [ה'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ה׳.pdf)
 
-[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) תיעב את הסגנון של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט). *מי אתה, שתכתוב לנו בגוף ראשון?*, בוודאי אמר. *למה שתשתף אותנו בכל הלבטים שלך?*
+[שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) תיעב את הסגנון של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט). *מי אתה, שתכתוב לנו בגוף ראשון?*, בוודאי אמר. *למה שתשתף אותנו בכל הלבטים שלך?*
 
 שפינוזה ביקש לעשות פילוסופיה בצורה טכנית וקרה - תחילה בהגדרות, ומהן להוציא את ה*אתיקה* כולה.