vault backup: 2024-11-30 11:26:49
This commit is contained in:
3
.obsidian/app.json
vendored
3
.obsidian/app.json
vendored
@@ -1,3 +1,4 @@
|
|||||||
{
|
{
|
||||||
"rightToLeft": true
|
"rightToLeft": true,
|
||||||
|
"alwaysUpdateLinks": true
|
||||||
}
|
}
|
||||||
58
.obsidian/workspace.json
vendored
58
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -4,24 +4,39 @@
|
|||||||
"type": "split",
|
"type": "split",
|
||||||
"children": [
|
"children": [
|
||||||
{
|
{
|
||||||
"id": "5fb734c91accd08c",
|
"id": "efc6f7063aa5a34a",
|
||||||
"type": "tabs",
|
"type": "tabs",
|
||||||
"children": [
|
"children": [
|
||||||
{
|
{
|
||||||
"id": "05fecfd0af9f1c52",
|
"id": "6cfebaaf97070380",
|
||||||
"type": "leaf",
|
"type": "leaf",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "markdown",
|
"type": "markdown",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
|
"file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אל.md",
|
||||||
"mode": "source",
|
"mode": "source",
|
||||||
"source": false
|
"source": false
|
||||||
},
|
},
|
||||||
"icon": "lucide-file",
|
"icon": "lucide-file",
|
||||||
"title": "פסיכואנליטית"
|
"title": "אל"
|
||||||
|
}
|
||||||
|
},
|
||||||
|
{
|
||||||
|
"id": "97f544199938cd17",
|
||||||
|
"type": "leaf",
|
||||||
|
"state": {
|
||||||
|
"type": "markdown",
|
||||||
|
"state": {
|
||||||
|
"file": "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md",
|
||||||
|
"mode": "source",
|
||||||
|
"source": false
|
||||||
|
},
|
||||||
|
"icon": "lucide-file",
|
||||||
|
"title": "index"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
}
|
}
|
||||||
]
|
],
|
||||||
|
"currentTab": 1
|
||||||
}
|
}
|
||||||
],
|
],
|
||||||
"direction": "vertical"
|
"direction": "vertical"
|
||||||
@@ -77,8 +92,7 @@
|
|||||||
}
|
}
|
||||||
],
|
],
|
||||||
"direction": "horizontal",
|
"direction": "horizontal",
|
||||||
"width": 300,
|
"width": 300
|
||||||
"collapsed": true
|
|
||||||
},
|
},
|
||||||
"right": {
|
"right": {
|
||||||
"id": "99950006b34d1af7",
|
"id": "99950006b34d1af7",
|
||||||
@@ -164,8 +178,21 @@
|
|||||||
"command-palette:Open command palette": false
|
"command-palette:Open command palette": false
|
||||||
}
|
}
|
||||||
},
|
},
|
||||||
"active": "05fecfd0af9f1c52",
|
"active": "97f544199938cd17",
|
||||||
"lastOpenFiles": [
|
"lastOpenFiles": [
|
||||||
|
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/חדשה/ברקלי.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/חדשה/לייבניץ.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/חדשה/index.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/דת/רוע.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/לוגיקה/מודאלית.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/אל.md",
|
||||||
|
"פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
|
||||||
"פסיכולוגיה/אישיות/plato.pdf",
|
"פסיכולוגיה/אישיות/plato.pdf",
|
||||||
"פסיכולוגיה/אישיות/sandford2006.pdf",
|
"פסיכולוגיה/אישיות/sandford2006.pdf",
|
||||||
"פסיכולוגיה/תפיסה/שיעור_1.pptx",
|
"פסיכולוגיה/תפיסה/שיעור_1.pptx",
|
||||||
@@ -180,7 +207,6 @@
|
|||||||
"פסיכולוגיה/מיניות/תפיסה",
|
"פסיכולוגיה/מיניות/תפיסה",
|
||||||
"פסיכולוגיה/אישיות/2.pptx",
|
"פסיכולוגיה/אישיות/2.pptx",
|
||||||
"פסיכולוגיה/אישיות/2.pdf",
|
"פסיכולוגיה/אישיות/2.pdf",
|
||||||
"פסיכולוגיה/אישיות/lu7295114wgy5.tmp",
|
|
||||||
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md",
|
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md",
|
||||||
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md",
|
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md",
|
||||||
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/evolution.jpg",
|
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/evolution.jpg",
|
||||||
@@ -190,27 +216,15 @@
|
|||||||
"donkey.webp",
|
"donkey.webp",
|
||||||
"assets/kot.png",
|
"assets/kot.png",
|
||||||
"פסיכולוגיה/דחק/index.md",
|
"פסיכולוגיה/דחק/index.md",
|
||||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מודאלית.md",
|
|
||||||
"פסיכולוגיה/דחק/PTSD.md",
|
"פסיכולוגיה/דחק/PTSD.md",
|
||||||
"פילוסופיה/אתיקה/החיים הרפלקטיביים.md",
|
"פילוסופיה/אתיקה/החיים הרפלקטיביים.md",
|
||||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md",
|
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md",
|
||||||
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md",
|
|
||||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
|
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
|
||||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
|
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
|
||||||
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md",
|
|
||||||
"פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
|
"פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
|
||||||
"פסיכולוגיה/תודעה/גורילה.jpg",
|
"פסיכולוגיה/תודעה/גורילה.jpg",
|
||||||
"פילוסופיה/הציטוטים.md",
|
|
||||||
"פסיכולוגיה/מבוא/index.md",
|
|
||||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת.md",
|
|
||||||
"פסיכולוגיה/דחק/עציצים.jpg",
|
"פסיכולוגיה/דחק/עציצים.jpg",
|
||||||
"פסיכולוגיה/דחק/tiger.jpg",
|
"פסיכולוגיה/דחק/tiger.jpg",
|
||||||
"פסיכולוגיה/מבוא/למידה.md",
|
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/vacation.jpg"
|
||||||
"פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
|
|
||||||
"פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
|
|
||||||
"פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית.md",
|
|
||||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/vacation.jpg",
|
|
||||||
"פילוסופיה/מיומנויות/index.md",
|
|
||||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md"
|
|
||||||
]
|
]
|
||||||
}
|
}
|
||||||
@@ -109,7 +109,7 @@ quest for wisdom.
|
|||||||
|
|
||||||
>This essential dimension prevents the dialogue from being a theoretical anddogmatic account and forces it to be a concrete and practical exercise, because, to be precise, it is not concerned with the exposition of a doctrine, but with guiding an interlocutor to a certain settled mental attitude: it is a combat, amicable but real. We should note that this is what takes place in every spiritual exercise; it is necessary to make oneself change one’s own point of view, attitude, set of convictions, therefore to dialogue with oneself, therefore to struggle with oneself
|
>This essential dimension prevents the dialogue from being a theoretical anddogmatic account and forces it to be a concrete and practical exercise, because, to be precise, it is not concerned with the exposition of a doctrine, but with guiding an interlocutor to a certain settled mental attitude: it is a combat, amicable but real. We should note that this is what takes place in every spiritual exercise; it is necessary to make oneself change one’s own point of view, attitude, set of convictions, therefore to dialogue with oneself, therefore to struggle with oneself
|
||||||
|
|
||||||
הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
|
הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
|
||||||
|
|
||||||
הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](/פילוסופיה/לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש.
|
הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](/פילוסופיה/לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש.
|
||||||
|
|
||||||
|
|||||||
@@ -86,5 +86,5 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
|
|||||||
|
|
||||||
[^1]: להוכיח *שאין* אלוהים הרבה הרבה יותר קשה - כמו שאומרים במשפטים, *לך תוכיח שאין לך אחות*, או כמו שאומרים שליחים של וולט, *לך תוכיח שלא קיבלת*. לפיכך, יש פחות הוכחות כאלו.
|
[^1]: להוכיח *שאין* אלוהים הרבה הרבה יותר קשה - כמו שאומרים במשפטים, *לך תוכיח שאין לך אחות*, או כמו שאומרים שליחים של וולט, *לך תוכיח שלא קיבלת*. לפיכך, יש פחות הוכחות כאלו.
|
||||||
[^2]: נעם מספק על גרפיטי אקראי בעמק המעיינות: "ניטשה מת (אלוהים)". אלוהים כנראה לא כתב אותו.
|
[^2]: נעם מספק על גרפיטי אקראי בעמק המעיינות: "ניטשה מת (אלוהים)". אלוהים כנראה לא כתב אותו.
|
||||||
[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) או רוברט נוזיק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה.
|
[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) או רוברט נוזיק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה.
|
||||||
[^4]: השאלה הזו מעצבנת - *מה אני בא לעשות לך קיצי בגב? מה זה מה כדאי? תאמין במה שנכון!* - אבל הוגים מסוימים, כמו וויליאם ג'יימס ופאסקל, מנסים להצדיק את השאלה ואת עצם האמונה בדת אפילו בלי ראיות - ואפילו שהאמונה הזו היא הדת ממש.
|
[^4]: השאלה הזו מעצבנת - *מה אני בא לעשות לך קיצי בגב? מה זה מה כדאי? תאמין במה שנכון!* - אבל הוגים מסוימים, כמו וויליאם ג'יימס ופאסקל, מנסים להצדיק את השאלה ואת עצם האמונה בדת אפילו בלי ראיות - ואפילו שהאמונה הזו היא הדת ממש.
|
||||||
|
|||||||
@@ -96,7 +96,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
|||||||
### נגד הפאטאליזם
|
### נגד הפאטאליזם
|
||||||
אם הסיבה הראשונית היא הכרחית, ויש ממנו סיבתות אחרות - הרי שגם ב' הכרחי, ואז בעצם כל השרשרת הכרחית. מאיפה הקונטינגניות? מאיפה לנו שהכל לא קבוע מראש באופן מוחלט, כגורל? העמדה שהכל הכרחי נקראת **פאטאליזם** - גרסא קשה של **דטרמיניזם** - והיא טוענת ש*ה כ ל* קבוע מראש.
|
אם הסיבה הראשונית היא הכרחית, ויש ממנו סיבתות אחרות - הרי שגם ב' הכרחי, ואז בעצם כל השרשרת הכרחית. מאיפה הקונטינגניות? מאיפה לנו שהכל לא קבוע מראש באופן מוחלט, כגורל? העמדה שהכל הכרחי נקראת **פאטאליזם** - גרסא קשה של **דטרמיניזם** - והיא טוענת ש*ה כ ל* קבוע מראש.
|
||||||
|
|
||||||
יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה.
|
יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
### המבנה הכללי
|
### המבנה הכללי
|
||||||
|
|||||||
@@ -11,17 +11,21 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
|
|||||||
!!! info ""
|
!!! info ""
|
||||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_5_-_בעיית_הרוע.pptx), [טקסט (Mackie)](/פילוסופיה/דת/mackie_evil_and_omnipotence.pdf), [הסכת](https://open.spotify.com/episode/2AqT7qFL5IyLpentbpj9bA?si=7WkTX2Y3TliEPqZJM0mufA), [סרטון](https://youtu.be/keBw5Z-QWKs?si=XACY60YM0akinAkH)
|
[מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_5_-_בעיית_הרוע.pptx), [טקסט (Mackie)](/פילוסופיה/דת/mackie_evil_and_omnipotence.pdf), [הסכת](https://open.spotify.com/episode/2AqT7qFL5IyLpentbpj9bA?si=7WkTX2Y3TliEPqZJM0mufA), [סרטון](https://youtu.be/keBw5Z-QWKs?si=XACY60YM0akinAkH)
|
||||||
|
|
||||||
**בעיית הרוע** היא אפיק מרכזי ב**הכוחות ל*אין* קיום אלוהים**. הוכחות לאי קיום אלוהים מתמקדות בסתירה כלשהי בתכונות של אלוהים, בתכונות של אלוהים ביחס לעולם, ובדבר מה שלא מוסבר על ידי אלוהים. בעיית הרוע משתייכת לקטגוריה השלישית, והיא מטרידה פילוסופית ותיאולוגים מזה מאות שנים, וגם עכשיו.
|
**בעיית הרוע** היא אפיק מרכזי ב**הכוחות ל*אי* קיום אלוהים**. הוכחות לאי קיום אלוהים מתמקדות בסתירה כלשהי בתכונות של אלוהים, בתכונות של אלוהים ביחס לעולם, ובדבר מה שלא מוסבר על ידי אלוהים. בעיית הרוע משתייכת לקטגוריה השלישית, והיא מטרידה פילוסופית ותיאולוגים מזה מאות שנים, וגם עכשיו.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
מהי בדיוק הבעיה?
|
מהי בדיוק הבעיה?
|
||||||
|
!!! warning ""
|
||||||
|
> האם אלוהים מוכן למנוע רוע אך לא מסוגל?
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> אז הוא לא כל יכול, האם הוא יכול אבל לא מוכן?
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> אז הוא רע, האם הוא לא יכול וגם לא מוכן?
|
||||||
|
>
|
||||||
|
>אז הוא לא אלוהים, האם הוא כן יכול וכן מוכן? לא ייתכן, כי יש רוע בעולם.
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> >[*דוויד יום*](/פילוסופיה/חדשה/יום) מצטט את *אפיקורוס[^1]*
|
||||||
|
|
||||||
> האם אלוהים מוכן למנוע רוע אך לא מסוגל?
|
|
||||||
אז הוא לא כל יכול, האם הוא יכול אבל לא מוכן?
|
|
||||||
אז הוא רע, האם הוא לא יכול וגם לא מוכן?
|
|
||||||
אז הוא לא אלוהים, האם הוא כן יכול וכן מוכן? לא ייתכן, כי יש רוע בעולם.
|
|
||||||
[*דוויד יום*](/פילוסופיה/חדשה/יום) מצטט את *אפיקורוס[^1]*
|
|
||||||
{.is-danger}
|
|
||||||
|
|
||||||
הטענה הזו מכוונות בעיקר כנגד אלוהים כל-יכול, טוב אינסופי, ולא בהכרח כנגד אלוהים בכלל (ובאמת, לא לגמרי ברור מאיפה הגיע אלוהים כזה לדת המערבית - זה לא ככה ביוון העתיקה או בהודו, למשל). בעיית הרוע אינה מכוונת כנגד רוע *מסוים* - בסגנון *צדיק ורע לו*[^2] - אלא כנגד רוע *בכלל* - למה יש בכלל דבר כזה?
|
הטענה הזו מכוונות בעיקר כנגד אלוהים כל-יכול, טוב אינסופי, ולא בהכרח כנגד אלוהים בכלל (ובאמת, לא לגמרי ברור מאיפה הגיע אלוהים כזה לדת המערבית - זה לא ככה ביוון העתיקה או בהודו, למשל). בעיית הרוע אינה מכוונת כנגד רוע *מסוים* - בסגנון *צדיק ורע לו*[^2] - אלא כנגד רוע *בכלל* - למה יש בכלל דבר כזה?
|
||||||
|
|
||||||
|
|||||||
@@ -333,7 +333,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
|||||||
|
|
||||||
[^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו.
|
[^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו.
|
||||||
|
|
||||||
[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ב[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה.
|
[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) ב[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה.
|
||||||
הטענתי
|
הטענתי
|
||||||
[^3]: הם ממש ממש רצו להוכיח שהלוגיקה מתבססת על המתמטיקה, ונכשלו - פרגה התיימר להצליח, ואז ראסל שלח לו את [הפרדוקס שלו](https://en.wikipedia.org/wiki/Russell%27s_paradox), שכמעט גרם לפרגה להתאבד, ואז גדל עושה את אותו הדבר לפרגה.
|
[^3]: הם ממש ממש רצו להוכיח שהלוגיקה מתבססת על המתמטיקה, ונכשלו - פרגה התיימר להצליח, ואז ראסל שלח לו את [הפרדוקס שלו](https://en.wikipedia.org/wiki/Russell%27s_paradox), שכמעט גרם לפרגה להתאבד, ואז גדל עושה את אותו הדבר לפרגה.
|
||||||
|
|
||||||
|
|||||||
@@ -340,10 +340,10 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
|
|||||||
[^26]:
|
[^26]:
|
||||||
[^27]: פרידריך ניטשה, *על הגיניאולוגיה של המוסר*, חלק 13
|
[^27]: פרידריך ניטשה, *על הגיניאולוגיה של המוסר*, חלק 13
|
||||||
[^28]: [פרוטאגוראס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים#פרוטאגוראס-מאבדרה), רסיס 80B1.
|
[^28]: [פרוטאגוראס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים#פרוטאגוראס-מאבדרה), רסיס 80B1.
|
||||||
[^29]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ג', הגדרת הרגשות, הגדרה ב'
|
[^29]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ג', הגדרת הרגשות, הגדרה ב'
|
||||||
[^30]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ב', אקסיומה 2
|
[^30]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ב', אקסיומה 2
|
||||||
[^31]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק א', משפט 14
|
[^31]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק א', משפט 14
|
||||||
[^32]: [ברוך שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ה'. משפט זה חותם את ה*אתיקה* כולה.
|
[^32]: [ברוך שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) - חלק ה'. משפט זה חותם את ה*אתיקה* כולה.
|
||||||
[^33]: מרקוס אאורליוס, הגיונות. ספר 2, סעיף 1.
|
[^33]: מרקוס אאורליוס, הגיונות. ספר 2, סעיף 1.
|
||||||
[^34]: גאורג ווילהלם פרידריך הגל, *הפנמנולוגיה של הרוח*. הקדמה ראשונה, סעיף 11.
|
[^34]: גאורג ווילהלם פרידריך הגל, *הפנמנולוגיה של הרוח*. הקדמה ראשונה, סעיף 11.
|
||||||
[^35]: Epictetus, *Discourses*, chapter 1.1, para. 8
|
[^35]: Epictetus, *Discourses*, chapter 1.1, para. 8
|
||||||
|
|||||||
@@ -15,7 +15,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T11:20:21.862Z
|
|||||||
|
|
||||||
#### 1. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) - [הגיונות על הפילוסופיה הראשונית](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות)
|
#### 1. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) - [הגיונות על הפילוסופיה הראשונית](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות)
|
||||||
|
|
||||||
#### 2. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) - [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה)
|
#### 2. [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) - [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה)
|
||||||
|
|
||||||
#### 3. [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - [המונדולוגיה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה)
|
#### 3. [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - [המונדולוגיה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה)
|
||||||
|
|
||||||
@@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T11:20:21.862Z
|
|||||||
#### 8. [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - [הפנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
|
#### 8. [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) - [הפנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
|
||||||
|
|
||||||
## מבוא
|
## מבוא
|
||||||
הקורס יעסוק בפילוספים של העת החדשה, תחילה ב**רציונליסטים** - **[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט)**, **[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה)** ו- **[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ)**, ואחר כך ב**אימפריציסטים[^6]** - **[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)**, **[בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי)** ו- **[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)**, שהתווכחו עד זוב דם על כל דבר קטן, בערך. לבסוף כל זה יתנקז לקודש הקודשים, **[עמנואל קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**[^12].
|
הקורס יעסוק בפילוספים של העת החדשה, תחילה ב**רציונליסטים** - **[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט)**, **[index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md)** ו- **[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ)**, ואחר כך ב**אימפריציסטים[^6]** - **[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)**, **[בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי)** ו- **[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)**, שהתווכחו עד זוב דם על כל דבר קטן, בערך. לבסוף כל זה יתנקז לקודש הקודשים, **[עמנואל קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**[^12].
|
||||||
|
|
||||||
המחלקות בין שני הזרמים התגלגלה עד היום - הזרם הרציונליסטי מכונה **פילוסופיה קונטיננטלית[^7]**, והאימפריציזם הוא ה**פילוסופיה האנליטית**. הגם שההפרדה הזו מקובלת, היא שרירותית ולא חותכת - ההוגים "זולגים" לעיתים תכופות לעבר הזרם השני - ולרוב, הם מתחוללים במקביל. בין כל ההוגים רץ קו מקביל, אך אין זה נכון לכונן את האחד כהכנה לאחר.
|
המחלקות בין שני הזרמים התגלגלה עד היום - הזרם הרציונליסטי מכונה **פילוסופיה קונטיננטלית[^7]**, והאימפריציזם הוא ה**פילוסופיה האנליטית**. הגם שההפרדה הזו מקובלת, היא שרירותית ולא חותכת - ההוגים "זולגים" לעיתים תכופות לעבר הזרם השני - ולרוב, הם מתחוללים במקביל. בין כל ההוגים רץ קו מקביל, אך אין זה נכון לכונן את האחד כהכנה לאחר.
|
||||||
|
|
||||||
|
|||||||
@@ -51,7 +51,7 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z
|
|||||||
למשל, *משולש*. *דימוי* של משולש יהיה *הדבר הזה* - △. *מושג* של משולש הוא ה"משולש" - "מצולע בעל שלוש צלעות שסכום זוויותיו 180 מעלות*. בעיניי דקארט, הדימוי הוא דבר חד, וברור יותר[^9], בעוד שהמושג הוא רק תוכן מחשבתי.
|
למשל, *משולש*. *דימוי* של משולש יהיה *הדבר הזה* - △. *מושג* של משולש הוא ה"משולש" - "מצולע בעל שלוש צלעות שסכום זוויותיו 180 מעלות*. בעיניי דקארט, הדימוי הוא דבר חד, וברור יותר[^9], בעוד שהמושג הוא רק תוכן מחשבתי.
|
||||||
|
|
||||||
### שפינוזה
|
### שפינוזה
|
||||||
אצל [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), המציאות היא עצמה האלוהים. גם במציאות שלו יש דברים פרטיים - [אופנים](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - ו[אידאות](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אידאה) - גם כאן, כל תוכן מנטלי של הרוח - של אותם דברים פרטיים. בין שניהם [**אין קשר סיבתי**](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#סיבתיות) - האידאות והדברים הפרטניים הם *שני אופנים של אותו הדבר הממש* - ולא תוצאה של שרשרת סיבתית. לכן, מה שהפילוסוף צריך לעשות לשיטתו הוא לא להתחקות אחר הסיבתיות באופן אמפירי, אלא לבסס את האקסיומות האפריוריות שלנו כך שמה ש*נובע מהן* יתאם את המציאות. היחס הזה בין האידאה על המציאות גוררת הלימה - אני לא יכול שיהיה לי תוכן מנטלי *מבלי שיהיה לו מקביל פיזי*; אני לא יכול *לפחד* - אני חייב *לפחד ממשהו* - *מהמוות*, ***מהעכביש ההוא***.
|
אצל [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), המציאות היא עצמה האלוהים. גם במציאות שלו יש דברים פרטיים - [אופנים](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - ו[אידאות](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אידאה) - גם כאן, כל תוכן מנטלי של הרוח - של אותם דברים פרטיים. בין שניהם [**אין קשר סיבתי**](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#סיבתיות) - האידאות והדברים הפרטניים הם *שני אופנים של אותו הדבר הממש* - ולא תוצאה של שרשרת סיבתית. לכן, מה שהפילוסוף צריך לעשות לשיטתו הוא לא להתחקות אחר הסיבתיות באופן אמפירי, אלא לבסס את האקסיומות האפריוריות שלנו כך שמה ש*נובע מהן* יתאם את המציאות. היחס הזה בין האידאה על המציאות גוררת הלימה - אני לא יכול שיהיה לי תוכן מנטלי *מבלי שיהיה לו מקביל פיזי*; אני לא יכול *לפחד* - אני חייב *לפחד ממשהו* - *מהמוות*, ***מהעכביש ההוא***.
|
||||||
|
|
||||||
!!! warning ""
|
!!! warning ""
|
||||||
ומה עם דברים מופשטים, כמו **המשולש**? לפי אפלטון, הוא נצחי; הוא קיים גם אם לא יהיו המתמטיקאים. דקארט ושפינוזה מייחסים אותם לאל. אצל ברקלי, זו בעיה - *בואו נראה איך האמפריציסטים האלה עושים בעיות*[^7].
|
ומה עם דברים מופשטים, כמו **המשולש**? לפי אפלטון, הוא נצחי; הוא קיים גם אם לא יהיו המתמטיקאים. דקארט ושפינוזה מייחסים אותם לאל. אצל ברקלי, זו בעיה - *בואו נראה איך האמפריציסטים האלה עושים בעיות*[^7].
|
||||||
|
|||||||
@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
|
|||||||
dateCreated: 2024-02-26T12:19:28.001Z
|
dateCreated: 2024-02-26T12:19:28.001Z
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
[גוטפריד וילהלם לייבניץ](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottfried_Wilhelm_Leibniz)[^1] (1646-1716) היה פילוסוף ומתמטיקאי ידוע, והיה איש אשכולות (שסבל מזה ממש[^3]) שהיה מעורב בהרבה מאוד תחומים, שברובם נחשב לאיש מקצוע של ממש[^2]. קרו לו כל מיני דברים, והוא אכל כל מיני מאכלים טעימים. הוא נחשב בקרב רבים למוצלח מבין שלושת הרציונליסטים הראשונים - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), והוא עצמו. הוא זכה להכרה רבה עוד בימי חייו.
|
[גוטפריד וילהלם לייבניץ](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottfried_Wilhelm_Leibniz)[^1] (1646-1716) היה פילוסוף ומתמטיקאי ידוע, והיה איש אשכולות (שסבל מזה ממש[^3]) שהיה מעורב בהרבה מאוד תחומים, שברובם נחשב לאיש מקצוע של ממש[^2]. קרו לו כל מיני דברים, והוא אכל כל מיני מאכלים טעימים. הוא נחשב בקרב רבים למוצלח מבין שלושת הרציונליסטים הראשונים - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), והוא עצמו. הוא זכה להכרה רבה עוד בימי חייו.
|
||||||
|
|
||||||
לייבניץ שוטט ברחבי אירופה בצעירותו בשליחות דיפלומטית, ובמסעותיו פגש הוגים רבים - לרבות שפינוזה - שהשפיעו עליו מאוד.
|
לייבניץ שוטט ברחבי אירופה בצעירותו בשליחות דיפלומטית, ובמסעותיו פגש הוגים רבים - לרבות שפינוזה - שהשפיעו עליו מאוד.
|
||||||
|
|
||||||
|
|||||||
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
|
|||||||
[טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf), [אנגלית](/פילוסופיה/חדשה/leibniz_-_the_monadology.pdf)
|
[טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf), [אנגלית](/פילוסופיה/חדשה/leibniz_-_the_monadology.pdf)
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
|
הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
|
||||||
|
|
||||||
> דמיינו שאתם נכנסים לחנות שעונים, וכל השעונים מורים על אותה השעה בדיוק. הסבר אחד הוא שמסתובב השען, גורם חיצוני להם, ומכוון אותם יחדיו מדי פעם. הסבר אחר הוא שהם קשורים ביניהם סיבתים איכשהו, ותנועה של מחוגו של אחד תניע את כל האחרים. והסבר אחרון הוא שהשען הוא בעל מלאכה כה מוכשר, כך שמרגע שיוצאים השעונים מהמפעל הם מכוונים באופן מושלם, ולעולם אינם יוצאים מאיזון. נחשו מה חושב לייבניץ?
|
> דמיינו שאתם נכנסים לחנות שעונים, וכל השעונים מורים על אותה השעה בדיוק. הסבר אחד הוא שמסתובב השען, גורם חיצוני להם, ומכוון אותם יחדיו מדי פעם. הסבר אחר הוא שהם קשורים ביניהם סיבתים איכשהו, ותנועה של מחוגו של אחד תניע את כל האחרים. והסבר אחרון הוא שהשען הוא בעל מלאכה כה מוכשר, כך שמרגע שיוצאים השעונים מהמפעל הם מכוונים באופן מושלם, ולעולם אינם יוצאים מאיזון. נחשו מה חושב לייבניץ?
|
||||||
|
|
||||||
|
|||||||
@@ -44,7 +44,7 @@ title: ניטשה
|
|||||||
|
|
||||||
## סכנות ומכשולים בלימוד ניטשה
|
## סכנות ומכשולים בלימוד ניטשה
|
||||||
|
|
||||||
ניטשה לא כתב בסגנון של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)[^4]; הפרוזה שלו היא מהגדולות שבשפה הגרמנית. ניטשה מתאר את עצמו ככותב *Aphorisms* - *פתגמים*. הפתגמים נראים שלופים מהמותן וחסרי כל הקשר, אבל יש מאחוריהם סדר מתכוון. הוא אינו *Boulevardier[^5]* חובבן, אלא כתב בצורה כזה בכוונה. זכרו, ניטשה קרא והכיר את שופנהאואר ואת [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ואת [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), ולא בחר לכתוב בשיטות הסבוכות שלהם: הוא ביקש לשתול את הפתגמים האלו בתודעה שלנו, כדי שיתפוצצו שם אחר כך. הוא אוהב *לזעזע את האנשים מן השורה*, בהמון פאתוס והגזמה.
|
ניטשה לא כתב בסגנון של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)[^4]; הפרוזה שלו היא מהגדולות שבשפה הגרמנית. ניטשה מתאר את עצמו ככותב *Aphorisms* - *פתגמים*. הפתגמים נראים שלופים מהמותן וחסרי כל הקשר, אבל יש מאחוריהם סדר מתכוון. הוא אינו *Boulevardier[^5]* חובבן, אלא כתב בצורה כזה בכוונה. זכרו, ניטשה קרא והכיר את שופנהאואר ואת [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ואת [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), ולא בחר לכתוב בשיטות הסבוכות שלהם: הוא ביקש לשתול את הפתגמים האלו בתודעה שלנו, כדי שיתפוצצו שם אחר כך. הוא אוהב *לזעזע את האנשים מן השורה*, בהמון פאתוס והגזמה.
|
||||||
|
|
||||||
ניטשה הוא הכישרון הספרותי הגדול בפילוסופיה מאז אפלטון. הפתגמים שהוא כותב בלתי נשכחים, וכתובים נהדר - ולכן טבע דברים שאנו עדיין משתמשים בהם - *אלוהים מת*, *סופרמן (Ubermensch)*[^6], *מוסר העדר*. למרבה הצער, זה הופך אותו לפופולורי בקרב ילדים בני 16[^7], שלא מבינים בכלל את מה שהוא אומר[^8].
|
ניטשה הוא הכישרון הספרותי הגדול בפילוסופיה מאז אפלטון. הפתגמים שהוא כותב בלתי נשכחים, וכתובים נהדר - ולכן טבע דברים שאנו עדיין משתמשים בהם - *אלוהים מת*, *סופרמן (Ubermensch)*[^6], *מוסר העדר*. למרבה הצער, זה הופך אותו לפופולורי בקרב ילדים בני 16[^7], שלא מבינים בכלל את מה שהוא אומר[^8].
|
||||||
|
|
||||||
|
|||||||
@@ -225,7 +225,7 @@ literally - and this is the foreground meaning - "flatterers of Dionysius," in o
|
|||||||
[^4]: מעמד הפועלים הנמוך. סוקראטס השתייך למעמד זה, בעוד שאלפטון היה בן אצולה; כך יש ביניהם עימות.
|
[^4]: מעמד הפועלים הנמוך. סוקראטס השתייך למעמד זה, בעוד שאלפטון היה בן אצולה; כך יש ביניהם עימות.
|
||||||
[^5]: ובתהליך, עיצב ותיאר את האקלים האינטלקטואלי שאנחנו חיים בו עד היום. אנדי מושל את ניטשה לפילוסוף-נביא כזה, כמו ישעיהו (שאנדי דורש שנקרא את הספר שלו).
|
[^5]: ובתהליך, עיצב ותיאר את האקלים האינטלקטואלי שאנחנו חיים בו עד היום. אנדי מושל את ניטשה לפילוסוף-נביא כזה, כמו ישעיהו (שאנדי דורש שנקרא את הספר שלו).
|
||||||
[^6]: [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט).
|
[^6]: [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט).
|
||||||
[^7]: מכוון לקאנט, ו[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). *תארו לעצמכם איזה תסביכים פסיכולוגיים היו לו כדי שיתבטא ככה, בכלוב גיאומטרי כזה*, ניטשה כותב במקום אחר.
|
[^7]: מכוון לקאנט, ו[שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md). *תארו לעצמכם איזה תסביכים פסיכולוגיים היו לו כדי שיתבטא ככה, בכלוב גיאומטרי כזה*, ניטשה כותב במקום אחר.
|
||||||
[^8]: [פיידון](/פילוסופיה/יוונית/פיידון), ו*על הנפש* של אריסטו.
|
[^8]: [פיידון](/פילוסופיה/יוונית/פיידון), ו*על הנפש* של אריסטו.
|
||||||
[^9]: *הספר של הטבע כתוב במספרים* (גלילאו).
|
[^9]: *הספר של הטבע כתוב במספרים* (גלילאו).
|
||||||
[^10]: מתכתב עם [בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם), למרות שניטשה לא דוגל בעמדה הזו - הוא לא מאמין בשחרור; צריך לרכוב על הנמר הזה, לא להשתחרר ממנו.
|
[^10]: מתכתב עם [בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם), למרות שניטשה לא דוגל בעמדה הזו - הוא לא מאמין בשחרור; צריך לרכוב על הנמר הזה, לא להשתחרר ממנו.
|
||||||
|
|||||||
@@ -52,6 +52,7 @@ dateCreated: 2024-01-29T12:53:43.423Z
|
|||||||
ההגות הקרטזיאנית מחולקת לשני עצמים: הגוף ('דבר מתפשט') והנפש ('דבר חושב'). אלו דברים שקיימים ממש, אונטולוגית: כל אחד מהם משחק את תפקיד העצם האריסטותלי. אלו שני דברים שונים, שלכל אחד יש איכות מהותית שמבדילה אותו מהאחר - דבר חושב אינו מתפשט, ודבר מתפשט אינו חושב. זו עיקר התפיסה הדואליסטית של דקארט, אך כפי שנוכחנו - לדקארט קשה להסביר כיצד שני ה'דברים' האלו פועלים יחד, חרף העובדה שהם מחוברים אצלנו, בני האדם.
|
ההגות הקרטזיאנית מחולקת לשני עצמים: הגוף ('דבר מתפשט') והנפש ('דבר חושב'). אלו דברים שקיימים ממש, אונטולוגית: כל אחד מהם משחק את תפקיד העצם האריסטותלי. אלו שני דברים שונים, שלכל אחד יש איכות מהותית שמבדילה אותו מהאחר - דבר חושב אינו מתפשט, ודבר מתפשט אינו חושב. זו עיקר התפיסה הדואליסטית של דקארט, אך כפי שנוכחנו - לדקארט קשה להסביר כיצד שני ה'דברים' האלו פועלים יחד, חרף העובדה שהם מחוברים אצלנו, בני האדם.
|
||||||
|
|
||||||
בתמצית, דקארט אומר משהו כזה:
|
בתמצית, דקארט אומר משהו כזה:
|
||||||
|
|
||||||
| | נפש | גוף |
|
| | נפש | גוף |
|
||||||
| --- | --- | --- |
|
| --- | --- | --- |
|
||||||
| דבר | חושב | מתפשט |
|
| דבר | חושב | מתפשט |
|
||||||
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:00:12.939Z
|
|||||||
!!! info ""
|
!!! info ""
|
||||||
[מבוא (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_מבוא_ירמיהו_יובל.pdf), [טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/ethics_-_spinoza_-_curley.pdf), [חלק א' (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_א׳.pdf), [ב'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ב׳.pdf), [ג'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ג׳.pdf), [ד'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ד׳.pdf), [ה'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ה׳.pdf)
|
[מבוא (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_מבוא_ירמיהו_יובל.pdf), [טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/ethics_-_spinoza_-_curley.pdf), [חלק א' (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_א׳.pdf), [ב'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ב׳.pdf), [ג'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ג׳.pdf), [ד'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ד׳.pdf), [ה'](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה_-_חלק_ה׳.pdf)
|
||||||
|
|
||||||
[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) תיעב את הסגנון של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט). *מי אתה, שתכתוב לנו בגוף ראשון?*, בוודאי אמר. *למה שתשתף אותנו בכל הלבטים שלך?*
|
[שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) תיעב את הסגנון של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט). *מי אתה, שתכתוב לנו בגוף ראשון?*, בוודאי אמר. *למה שתשתף אותנו בכל הלבטים שלך?*
|
||||||
|
|
||||||
שפינוזה ביקש לעשות פילוסופיה בצורה טכנית וקרה - תחילה בהגדרות, ומהן להוציא את ה*אתיקה* כולה.
|
שפינוזה ביקש לעשות פילוסופיה בצורה טכנית וקרה - תחילה בהגדרות, ומהן להוציא את ה*אתיקה* כולה.
|
||||||
|
|
||||||
|
|||||||
@@ -990,7 +990,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
|
|||||||
[^62]: [הבודהיסטים גם חושבים ככה](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית), וגם הרמב"ם - שסבר כי אלוהים בורא את העולם בכל רגע מחדש.
|
[^62]: [הבודהיסטים גם חושבים ככה](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית), וגם הרמב"ם - שסבר כי אלוהים בורא את העולם בכל רגע מחדש.
|
||||||
[^63]: תיאיטיטוס בן 15, כן? הם גדלים ממש מהר בגיל הזה.
|
[^63]: תיאיטיטוס בן 15, כן? הם גדלים ממש מהר בגיל הזה.
|
||||||
[^64]: *Tol pan kinesis*
|
[^64]: *Tol pan kinesis*
|
||||||
[^65]: זה הניסוח של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), שמהדהד את העמדה הזו.
|
[^65]: זה הניסוח של [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md), שמהדהד את העמדה הזו.
|
||||||
[^66]: *Auto kach auto* - דבר דורש דבר - ניסוח אפלטוני קלאסי לאידאות.
|
[^66]: *Auto kach auto* - דבר דורש דבר - ניסוח אפלטוני קלאסי לאידאות.
|
||||||
[^67]: ב*מעבר לטוב ורוע*, זו בדיוק העמדה שניטשה טוען בדברה.
|
[^67]: ב*מעבר לטוב ורוע*, זו בדיוק העמדה שניטשה טוען בדברה.
|
||||||
[^68]: יש אירוניה מסוימת בעמדה של פרוטאגורס. מצד אחד, הוא אומר, *האדם הוא קנה המידה*. מנגד, כסופיסט, פרוטאגורס (ההיסטורי, ולא רק האפלטוני) לימד את התורה שלו תמורת שכר מופקע לאנשים העשירים - ומשהגיע אליהם, אמר, *אני אלמד אתכם משהו שההמון לא יודע*. סוקראטס, דרך תיאיטיטטוס, לוקח גם הוא חלק במשחק הזה, בכך שמעביר לתיאיטיטוס עמדה "נסתרת".
|
[^68]: יש אירוניה מסוימת בעמדה של פרוטאגורס. מצד אחד, הוא אומר, *האדם הוא קנה המידה*. מנגד, כסופיסט, פרוטאגורס (ההיסטורי, ולא רק האפלטוני) לימד את התורה שלו תמורת שכר מופקע לאנשים העשירים - ומשהגיע אליהם, אמר, *אני אלמד אתכם משהו שההמון לא יודע*. סוקראטס, דרך תיאיטיטטוס, לוקח גם הוא חלק במשחק הזה, בכך שמעביר לתיאיטיטוס עמדה "נסתרת".
|
||||||
|
|||||||
@@ -55,7 +55,7 @@ title: קיום האל?
|
|||||||
!!! info ""
|
!!! info ""
|
||||||
**טיעון אונטולוגי** הוא טיעון שתופס עובדה מהותית או הכרחית של אלוהים ומהיותה הכרחית מנסה להוכיח את קיומו.
|
**טיעון אונטולוגי** הוא טיעון שתופס עובדה מהותית או הכרחית של אלוהים ומהיותה הכרחית מנסה להוכיח את קיומו.
|
||||||
|
|
||||||
### הראייה האונטולוגית של דקארט ואנסלם
|
### הטיעון של דקארט ואנסלם
|
||||||
|
|
||||||
הדוגמא הקלאסית היא **הראייה האונטולוגית** של [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם), שאימץ ופיתח [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט).
|
הדוגמא הקלאסית היא **הראייה האונטולוגית** של [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם), שאימץ ופיתח [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט).
|
||||||
|
|
||||||
@@ -119,7 +119,7 @@ title: קיום האל?
|
|||||||
|
|
||||||
אם נשתמש בעקרון האפיון *הזה*, אז הנחה (3.) נופלת - ` G = Ex ∧ P1xn ∧ P2xn...` מתקיים *רק אם אכן קיים יש בעל כל השלמויות*.
|
אם נשתמש בעקרון האפיון *הזה*, אז הנחה (3.) נופלת - ` G = Ex ∧ P1xn ∧ P2xn...` מתקיים *רק אם אכן קיים יש בעל כל השלמויות*.
|
||||||
|
|
||||||
#### הטיעון האונטולוגי של Hartshorne
|
#### הטיעון של Hartshorne
|
||||||
|
|
||||||
הטיעון של הארטשורן הולך ככה:
|
הטיעון של הארטשורן הולך ככה:
|
||||||
|
|
||||||
@@ -170,6 +170,33 @@ title: קיום האל?
|
|||||||
|
|
||||||
כלומר, אלוהים *אמיתי* או *שקרי* **בהכרח**.
|
כלומר, אלוהים *אמיתי* או *שקרי* **בהכרח**.
|
||||||
|
|
||||||
|
### הטיעון של גדל
|
||||||
|
|
||||||
|
הטיעון האונטולוגי של גדל מתבסס, מצד אחד, על ההנחה האנסלמית-קרטזיאנית ששלמות היא תכונה חיובית - כלומר, חושך (שלילי) הוא היעדר של אור (חיובי) , רוע (שלילי) הוא היעדר של טוב (חיובי) וכדומה, ומגדיר כמותם את אלוהים כיש שנושא בכל התכונות החיוביות האלה; ומצד שני, על ההנחה של הארטשורן לפיה הכרחי שאם אלוהים קיים, אלוהים קיים *בהכרח*. ובלוגית:
|
||||||
|
|
||||||
|
```
|
||||||
|
1. Gx = God
|
||||||
|
2. God has all positive properties - ∧i∈I Pix (for every positive property i (Pi) in group of all positive properties I god has property i - PiX)
|
||||||
|
```
|
||||||
|
|
||||||
|
גדל קובע, כמו הארטשורן, ש
|
||||||
|
```
|
||||||
|
□(∃xGx -> □∃xGx)
|
||||||
|
```
|
||||||
|
|
||||||
|
כלומר, שאם ישנו אלוהים, הוא ישנו בהכרח - וזה הכרחי. וכמו שראינו קודם לכן, אם אלוהים אפשרי (`◇∃xGx`) אז הוא ישנו, לפי הארטשורן. לכן, גדל מנסה להוכיח שאלוהים אפשרי, בדרך הבאה:
|
||||||
|
|
||||||
|
1. נניח וכל התכונות החיוביות הן תכונת-על כזו. תכונות כמו X=X הן תכונות חיוביות, ותכונות כמו X≠X הן שליליות (כי הן שוללות תכונה חיובית, ולא מבססות תכונה בעצמן).
|
||||||
|
2. תכונת-העל שלנו חיובית, ולכן אינה גוררת תכונות כמו X≠X, בהיותן שלילית. X≠X זו כמובן סתירה, ולכן תכונת-העל שלנו עקבית - אינה מכילה סתירות - משום שהיא לעולם לא תגרור תכונות כאלה. כל התכונות בתכונת-העל קשורות ביניהן בגרירה (למשל: כל יודע -> יודע X). ומשום שהיא מכילה את כל התכונות ואינה כוללת סתירה, ישנה **אפשרות** שאלוהים - היש עם כל התכונות החיוביות - קיים (כי אין מה שיסתור אותו).
|
||||||
|
|
||||||
|
אולם, ישנן בעיות בטיעון של גדל - למעשה, הוא *מניח* שתכונת-העל היא עקבית (נטולת סתירות) כי היא רק חיובית, אבל זה ממש לא המצב. חשבו למשל על מצב שבו ביססנו שמשהו שווה גם 4 וגם 9:
|
||||||
|
|
||||||
|
- אם נגדיר אותו כשלילי (4 הוא לא 9, ו9 הוא לא 4), אז כל התכונות החיוביות לא גוררות זו את זו (כי הנה, אני שווה ל4, אבל זה *לא* אומר שאני שווה ל9)
|
||||||
|
- אם נגדיר אותו כחיובי, ביססנו שX≠X - סתירה! תכונת העל שלנו לא עקבית.
|
||||||
|
|
||||||
|
למעשה, זו הנחת המבוקש - והטיעון נופל.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: למשל, במערכת קואורדינטות מסוימת. זה כדי למנוע פלפולים מתחכמים בסגנון *אבל כדור הארץ זז*, אני חושב.
|
[^1]: למשל, במערכת קואורדינטות מסוימת. זה כדי למנוע פלפולים מתחכמים בסגנון *אבל כדור הארץ זז*, אני חושב.
|
||||||
[^2]: ר' גם - [חוק הסתירה האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)
|
[^2]: ר' גם - [חוק הסתירה האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)
|
||||||
|
|||||||
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2024-03-13T14:25:39.649Z
|
|||||||
|
|
||||||
## הגותו
|
## הגותו
|
||||||
### ביחס לפוליטיקה
|
### ביחס לפוליטיקה
|
||||||
אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס ל[קשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס#ביחס-לפוליטיקה). היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו[^4]. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) לקח את זה רחוק יותר - הדת צריכה לשמש כלי בידי המדינה בכדי לחנך את האזרחים - במיוחד האזרחים הבורים[^5]. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה להכווין את המדינה לעבר ה*עיר האלוהית*[^6]. את העמדה הזו לקח רחוק יותר יורשו של לותר, קלווין[^8] - שהקים בז'נבה תיאוקרטיה דתית קיצונית, באמונה שהכנסייה צריכה לפקח על *הכל*[^7]. את הויכוח הלוהט הזה כולו הצית אוקאם; עד אז אוגוסטינוס היה די מובן מאליו.
|
אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס ל[קשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס#ביחס-לפוליטיקה). היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו[^4]. [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) לקח את זה רחוק יותר - הדת צריכה לשמש כלי בידי המדינה בכדי לחנך את האזרחים - במיוחד האזרחים הבורים[^5]. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה להכווין את המדינה לעבר ה*עיר האלוהית*[^6]. את העמדה הזו לקח רחוק יותר יורשו של לותר, קלווין[^8] - שהקים בז'נבה תיאוקרטיה דתית קיצונית, באמונה שהכנסייה צריכה לפקח על *הכל*[^7]. את הויכוח הלוהט הזה כולו הצית אוקאם; עד אז אוגוסטינוס היה די מובן מאליו.
|
||||||
|
|
||||||
### ביחס למדע
|
### ביחס למדע
|
||||||
אוקאם סבר שכשאנו מייצרים מדע, אנחנו מייצרים שפה משותפת שעוזרת לנו להסביר את העולם - אך לא להגיע לאמת. זאת בניגוד ל[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) או ל[אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס#העולם-הבא), שסברו כי כשאנו מייצרים מדע, אנחנו מתחברים לגוף ידע נצחי - כמו האידאות האפלטוניות - ומתחילים להבין את המציאות כשלעצמה, את הכוח שמנהל את העולם. היכן שאפלטון ויורשיו הרבים מזהים מדע עם האמת, אקווינוס מציג אותו ככלי יחסי[^9]: לשיטתו, המדע הוא המצאה אנושית, ולא חלק מאמת לאמיתה. באופן מוזר, התפיסה הזו מסתדרת עם תפיסות דתיות שמרניות: אם המדע לא אומר כלום, כל אחד יכול להאמין בכל דבר: דבר השם מקבל קדימות על המדע חסר השחר. מנגד, אם נזהה בין מדע לאמת, הוא עלול להגיע לסתירה עם הדת, ומשם המתח ביניהן. האם עמדות כאלו יצרו את החילון - או התנגדו לו יותר מכולן? זוהי שאלה טובה, ויש עליה ויכוח עז עד היום.
|
אוקאם סבר שכשאנו מייצרים מדע, אנחנו מייצרים שפה משותפת שעוזרת לנו להסביר את העולם - אך לא להגיע לאמת. זאת בניגוד ל[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) או ל[אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס#העולם-הבא), שסברו כי כשאנו מייצרים מדע, אנחנו מתחברים לגוף ידע נצחי - כמו האידאות האפלטוניות - ומתחילים להבין את המציאות כשלעצמה, את הכוח שמנהל את העולם. היכן שאפלטון ויורשיו הרבים מזהים מדע עם האמת, אקווינוס מציג אותו ככלי יחסי[^9]: לשיטתו, המדע הוא המצאה אנושית, ולא חלק מאמת לאמיתה. באופן מוזר, התפיסה הזו מסתדרת עם תפיסות דתיות שמרניות: אם המדע לא אומר כלום, כל אחד יכול להאמין בכל דבר: דבר השם מקבל קדימות על המדע חסר השחר. מנגד, אם נזהה בין מדע לאמת, הוא עלול להגיע לסתירה עם הדת, ומשם המתח ביניהן. האם עמדות כאלו יצרו את החילון - או התנגדו לו יותר מכולן? זוהי שאלה טובה, ויש עליה ויכוח עז עד היום.
|
||||||
|
|||||||
@@ -28,11 +28,11 @@ dateCreated: 2024-03-06T15:05:31.532Z
|
|||||||
!!! warning ""
|
!!! warning ""
|
||||||
**השמרנות** שוללת את עצם השאלות הקיומיות; **המיסטיקה** מקבלת את השאלות, אך התשובות אינן בהכרח לוגיות; **הפילוסופיה** דורשת תשובות לוגיות
|
**השמרנות** שוללת את עצם השאלות הקיומיות; **המיסטיקה** מקבלת את השאלות, אך התשובות אינן בהכרח לוגיות; **הפילוסופיה** דורשת תשובות לוגיות
|
||||||
|
|
||||||
| שמרני | מיסטי | פילוסופי מסורתי | פילוסופי קיצוני |
|
| שמרני | מיסטי | פילוסופי מסורתי | פילוסופי קיצוני |
|
||||||
| --- | --- | --- | --- |
|
| ----------------- | ----------------------------------------- | ----------------------------------- | ----------------------------------------------------- |
|
||||||
| אסור לשאול! | אפשר לשאול, התשובה דתית | הדת עונה על מה שהפילוסופיה לא יודעת | הדת היא תוצר פילוסופי, וכפופה לפילוסופיה |
|
| אסור לשאול! | אפשר לשאול, התשובה דתית | הדת עונה על מה שהפילוסופיה לא יודעת | הדת היא תוצר פילוסופי, וכפופה לפילוסופיה |
|
||||||
| ר"שי, אשאריה[^29] | אחוות סופיות, פלגים פרנציסקנים[^30], קבלה | אוגוסטינוס | רמב"ם, איבן רושד[^31], [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) |
|
| ר"שי, אשאריה[^29] | אחוות סופיות, פלגים פרנציסקנים[^30], קבלה | אוגוסטינוס | רמב"ם, איבן רושד[^31], [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) |
|
||||||
^הטבלה^ ^הזו^ ^מיותרת^ ^-^ ^פשוט^ ^למדתי^ ^לעשות^ ^כאן^ ^טבלאות.^
|
<small>הטבלה הזו מיותרת - פשוט למדתי לעשות כאן טבלאות.</small>
|
||||||
|
|
||||||
השמרנים, המיסטיקנים והאתאיסטים מסיקים שיש לדת אמרה כלשהי, שניתן לקבוע כנכונה או שגויה; המיסטיקנים והשמרנים חושבים שהיא אמיתית, והאתאיסטים חושבים שהיא שקרית[^28]. לעומתם, הפילוסופים קובעים את הדת כאמרה של המציאות.
|
השמרנים, המיסטיקנים והאתאיסטים מסיקים שיש לדת אמרה כלשהי, שניתן לקבוע כנכונה או שגויה; המיסטיקנים והשמרנים חושבים שהיא אמיתית, והאתאיסטים חושבים שהיא שקרית[^28]. לעומתם, הפילוסופים קובעים את הדת כאמרה של המציאות.
|
||||||
|
|
||||||
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-03-06T15:05:31.532Z
|
|||||||
|
|
||||||
בנצרות, הזרם הדומיננטי הוא הזרם הפילוסופי המסורתי.
|
בנצרות, הזרם הדומיננטי הוא הזרם הפילוסופי המסורתי.
|
||||||
|
|
||||||
למרות המתח הזה, ההפרדה של ממש בין דת לפילוסופיה - שבה הדת נתפסת כאמונה מוחלטת, ללא אמונה ביקורתית, והפילוסופיה כאמונה ביקורתית גרדיא, לחלוטין ללא אמונה, מגיעה מאוחר בהרבה - במאה ה17 - במידה רבה בעקבות כתביו של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) (ובפרט ה*מאמר התיאולוגי-מדיני*), ושורדת עד היום; בימי הביניים, דת ופילוסופיה חיו יחד, ואף חיזקו זו את זו.
|
למרות המתח הזה, ההפרדה של ממש בין דת לפילוסופיה - שבה הדת נתפסת כאמונה מוחלטת, ללא אמונה ביקורתית, והפילוסופיה כאמונה ביקורתית גרדיא, לחלוטין ללא אמונה, מגיעה מאוחר בהרבה - במאה ה17 - במידה רבה בעקבות כתביו של [שפינוזה](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) (ובפרט ה*מאמר התיאולוגי-מדיני*), ושורדת עד היום; בימי הביניים, דת ופילוסופיה חיו יחד, ואף חיזקו זו את זו.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
[^27]: הקבלה טוענת, למשל, שיש מערכת נוספת, מעל הטבע, שניתן להפעיל בקמעות ותפילות.
|
[^27]: הקבלה טוענת, למשל, שיש מערכת נוספת, מעל הטבע, שניתן להפעיל בקמעות ותפילות.
|
||||||
|
|||||||
Reference in New Issue
Block a user