docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: הפנמנולוגיה של הרוח
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-18T15:07:11.915Z
|
||||
date: 2024-06-18T15:08:01.596Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
@@ -500,7 +500,9 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
המושא **בעצמו** נהיה **להיות-עבור-המודעות של היות המושא בעצמו**, לפיכך זה האחרון הוא המושא החדש, שעמו מופיעה גם דמות חדשה של המודעות, שעבורה המהות היא משהו אחר מאשר מה שהיה קודם. זהו התנאי שמנחה את הכרחיות הרצף המלא של דמויות המודעוּת. רק ההכרחיות הזו עצמה או **היווצרותו** של המושא החדש שנקרה למודעות בלי שתדע כיצד זה קורה לה, היא מה שעבורנו כמו מתרחש מאחורי גבה של המודעות.
|
||||
> 87§
|
||||
|
||||
המודעות מתאכזבת לגלות שחשבה שהיא אוחזת בדבר עצמו, אבל בעצם הוא מה שהוא עבורי. אבל ההבנה הזו בעצמה היא מיידית, ומתיימרת שוב לאמת - בשלב החדש הזה, המודעות *סובלת* את זה שהדבר שהיא תופסת הוא עבורה, ולא באופן מוחלט - יש כאן התקדמות לעבר הפגת המתח בין האובייקט לסובייקט.
|
||||
המודעות מתאכזבת לגלות שחשבה שהיא אוחזת בדבר עצמו, אבל בעצם הוא מה שהוא עבורי. אבל ההבנה הזו בעצמה היא מיידית, ומתיימרת שוב לאמת - בשלב החדש הזה, המודעות *סובלת* את זה שהדבר שהיא תופסת הוא עבורה, ולא באופן מוחלט - יש כאן התקדמות לעבר הפגת המתח בין האובייקט לסובייקט. מה שקודם היה אובדן, כתם, נהפך לחלק מהדבר כמות-שהוא - דבר חיובי, הכי טוב!
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
|
||||
[^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user