From 84c9e348953fd916a7550e3ce6719a5f8fe602d8 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Mon, 5 Feb 2024 14:50:49 +0200 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=99=D7=95=D7=95=D7=A0=D7=99=D7=AA/?= =?UTF-8?q?=D7=90=D7=A4=D7=9C=D7=98=D7=95=D7=9F/=D7=A4=D7=95=D7=9C=D7=99?= =?UTF-8?q?=D7=98=D7=90=D7=94?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md | 6 ++++-- 1 file changed, 4 insertions(+), 2 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md index 7c48d2d1..a3e1aef5 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: פוליטאה description: Η ΤΟΥ ΠΛΑΤΟΝΟΣ ΠΟΛΙΤΕΙΑ published: true -date: 2024-01-14T12:49:04.228Z +date: 2024-02-05T12:50:46.414Z tags: שנה א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב editor: markdown dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z @@ -208,7 +208,7 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z כאן אנו שוברים את האופק הפוליטי המוכר וצוללים לשיח חדש לחלוטין. -## מושא החוכמה (משל השמש) +## משל השמש מעל הצדק, ומעל כל האידאות האחרות, ניצב מושאה של החוכמה - **הטוב**: הנעלה על כל דבר אחר, והמקור לדיוק בכל דבר אחר. את אותו הטוב קשה ביותר לתאר - נסו למשל להבדיל בין תענוגות 'טובות' לכאלו שאינן טובות. סוקראטס מציב את הטוב (505) בבסיס התועלת של כל פעולותינו בעולם. בעוד שלעומת התכונות אחרות אנו מסוגלים להסתפק במראית עין (של היפה, של הצודק, וכדומה), בטוב איננו מסתפקים בדבר זולת הטוב ביותר: סוקראטס סבור שהטוב הפרטני אינו מחזיק מים - רק הטוב המוחלט, אליו כולנו שואפים. @@ -220,6 +220,8 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z {.is-warning} מה קורה, איפוא, כשהנפש מנסה לדעת? + +## משל הקו המחולק סוקראטס מציג זאת ב**משל הקו המחולק**(509) - הוא מבקש מגלאוקון לצייר קו, ולחלקו לשניים[^36]: התחום המושכל והתחום הנראה. הוא מחלק כל תחום לשני חלקים נוספים. את התחום הנראה מחלק ל'צלמים'[^37] ו'כוח הדימיון'[^38] המקביל לו. אלו מייצגים את הפרטים המוחשיים בעולם[^39] והאמונה[^40]. אלא שכאן נשאלת השאלה - מה מייצג את הקרבה הבלתי אמצעית הזו בינינו לבין הפרטים המוחשים בעולם? כאן אנו פונים לתחום המושכל (510) את הפרטים המוחשיים בעולם אנו מסוגלים להפוך לישיים מתמטיים[^41] מדויקים (דוגמת המשולש הצולע של אנדי, המייצג את *המשולש כלשעצמו*). סוקראטס מדגים זאת (523) בדוגמת *שלושת האצבעות*. כל אחד מהחושים שלנו מעביר לנו מידע סותר: בין מה שקשיח (העצם) ולרך (העור), היחס והנראות, אך אנחנו מבדילים בין כל המידע הזה בכוח נפשי אחר: יש חלק קשה וחלק רך, חלק גדול וחלק קטן - אנו עושים אבחנה, חיבור, חיסור ועוד בכל תפיסה מעבר לתפיסה החושית ובכך תופסים *מונדות* שכליות.