vault backup: 2024-11-25 20:21:04

.obsidian/workspace.json

@@ -4,35 +4,17 @@
     "type": "split",
     "children": [
       {
-        "id": "9c2470d40c34f528",
+        "id": "13744115043fcd54",
         "type": "tabs",
         "children": [
           {
-            "id": "f1867132072b3e78",
+            "id": "5e46a21d18dda5bd",
             "type": "leaf",
             "state": {
-              "type": "markdown",
+              "type": "empty",
-              "state": {
+              "state": {},
-                "file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
-                "mode": "source",
-                "source": false
-              },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "טהורה"
+              "title": "New tab"
-            }
-          },
-          {
-            "id": "671e4beea2f5fab2",
-            "type": "leaf",
-            "state": {
-              "type": "markdown",
-              "state": {
-                "file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
-                "mode": "source",
-                "source": false
-              },
-              "icon": "lucide-file",
-              "title": "ביקורת"
             }
           }
         ]
@@ -178,7 +160,7 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "f1867132072b3e78",
+  "active": "5e46a21d18dda5bd",
   "lastOpenFiles": [
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",

פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md

@@ -28,7 +28,7 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
 	
 	התבונה פועלת באופן שאפשר להצדיקו **כשהיא נותרת בגבולות הניסיון האנושי האפשרי**. היא מוליכה אל "אפילה וסתירות" כשהיא חורגת מגבולות הניסיון.
 
-	קאנט מציב את הרצון הזה של התבונה לרגרסיה אינסופית כדבר לגיטימי ומהותי לתבונה, וכדבר בריא ורצוי כל עוד התבונה *אינה* חורגת מגבולות הניסיון. שאלה כמו, *מדוע אלוהים ברא את העולם?*, (ותשובות מעצבנות כמו כמו [כי הוא העולם הטוב ביותר](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה)) חורגת מגבולות הניסיון (האמפירי, חושי), בעוד שאלה כמו, *למה החתול שבר את הכוס?* היא לא.
+	קאנט מציב את הרצון הזה של התבונה לרגרסיה אינסופית כדבר לגיטימי ומהותי לתבונה, וכדבר בריא ורצוי כל עוד התבונה *אינה* חורגת מגבולות הניסיון. שאלה כמו, *מדוע אלוהים ברא את העולם?*, (ותשובות מעצבנות כמו כמו [כי הוא העולם הטוב ביותר](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר)) חורגת מגבולות הניסיון (האמפירי, חושי), בעוד שאלה כמו, *למה החתול שבר את הכוס?* היא לא.
 
 * **מטאפיזיקה דוגמטית**: שדה הניסיונות להשיב על שאלות היסוד של התבונה, **ללא הגבלת התבונה לשדה הניסיון**.
 		
@@ -267,15 +267,19 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
 
 !!! success "הוכחה"
 	> נניח שאין סיבתיות אחרת מלבד זו שלפי חוקי הטבע. אם כך, כל מה **שמתרחש** מניח מצב קודם, שאחריו, באופן לא-נמנע, הוא עוקב בהתאם לכלל. אבל גם המצב הקודם עצמו חייב להיות משהו שהתרחש (שנתהווה בזמן, שלפניו הוא לא היה); כי אילו היה בכל זמן, לא היתה תוצאתו מתהווה אלא היתה קיימת תמיד. אם כך, הסיבתיות של הסיבה שבאמצעותה מתרחש משהו היא עצמה משהו **שמתרחש**, וזה, על פי חוקי הטבע, שוב מניח מצב קודם עם הסיבתיות שלו, ומצב זה מניח מצב מוקדם יותר, וכן הלאה. לכן, אם הכול מתרחש על פי חוקי הטבע לבדם, הרי בכל זמן, יש רק התחלה-משנית ולעולם לא התחלה ראשונה, ולכן לא קיימת שלמות של הסדרה מצד הסיבות השתלשלות זו מזו. אולם טבעו של חוק הטבע הוא דווקא בכך, ששום דבר אינו מתרחש בלי סיבה מספקת וקבועה אפריורי. לפיכך, המשפט האומר שכל סיבתיות אפשרית רק על פי חוקי סותר את עצמו \[כשהוא נלקח] בכלליותו הלא-מוגבלת, ולכן אי-אפשר לקבל סיבתיות זו כסיבתיות היחידה.
+	> 
 	> > B472
 
-	> אם כך, עלינו להניח סיבתיות שדבר-מה מתרחש באמצעותה, בלי שסיבתו נקבעה על פי חוקים הכרחיים על ידי סיבה שקודמת לה; במילים אחרות, עלינו להניח **ספונטניות מוחלטת** של הסיבות, שבה סידרה של תופעות, המתקדמת על פי חוקי טבע, מתחילה **מעצמה**. ובזאת מניחים חירות טרנסצנדנטאלית, שבלעדיה, גם במהלך הטבע עצמו, הסדרה העוקבת של התופעות אינה מגיעה לידי שלמות מצד הסיבות.
+חוק טבע הוא שלכל דבר שקורה יש סיבה. אבל אם *לכל דבר שקורה* יש סיבה, אף פעם לא נגיע לסיבה *שלמה* (למה ג'ינג'ינסטותאלס החתול הג'ינג'י מבית הסטודנט מציק לי? כי הוא אוהב ליטופים; למה הוא אוהב ליטופים? כי הוא חתול דביל? למה הוא חתול דביל? כי הוא נולד כחתול דביל... וככה הלאה) כי תמיד תהיה סיבה *קודמת*. 
-	> > B474
+אם לכל דבר שקורה תהיה סיבה, אז לא נגיע לעולם לסיבה מספקת ואז לשום דבר שקורה לא תהיה סיבה - וזו סתירה!
+
+אז מה הפתרון?
+
+> אם כך, עלינו להניח סיבתיות שדבר-מה מתרחש באמצעותה, בלי שסיבתו נקבעה על פי חוקים הכרחיים על ידי סיבה שקודמת לה; במילים אחרות, עלינו להניח **ספונטניות מוחלטת** של הסיבות, שבה סידרה של תופעות, המתקדמת על פי חוקי טבע, מתחילה **מעצמה**. ובזאת מניחים חירות טרנסצנדנטאלית, שבלעדיה, גם במהלך הטבע עצמו, הסדרה העוקבת של התופעות אינה מגיעה לידי שלמות מצד הסיבות.
+> 
+ > > B474
 
 
-	חוק טבע הוא שלכל דבר שקורה יש סיבה. אבל אם *לכל דבר שקורה* יש סיבה, אף פעם לא נגיע לסיבה *שלמה* (למה ג'ינג'ינסטותאלס החתול הג'ינג'י מבית הסטודנט מציק לי? כי הוא אוהב ליטופים; למה הוא אוהב ליטופים? כי הוא חתול דביל? למה הוא חתול דביל? כי הוא נולד כחתול דביל... וככה הלאה) כי תמיד תהיה סיבה *קודמת*. 
-	
-	אם לכל דבר שקורה תהיה סיבה, אז לא נגיע לעולם לסיבה מספקת ואז לשום דבר שקורה לא תהיה סיבה - וזו סתירה!