From 86437fef001091a2541330b1a5e7e062a70da3b7 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Sat, 22 Jun 2024 17:40:49 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=94=D7=AA=D7=A4=D7=AA=D7=97?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=AA=D7=99=D7=AA/=D7=97=D7=A1=D7=9A?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md | 31 +++++++++++++++++++++++++++++-- 1 file changed, 29 insertions(+), 2 deletions(-) diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md index fd853f8d..cc9979ad 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: חסך אימהי description: published: true -date: 2024-06-22T14:25:23.613Z +date: 2024-06-22T14:40:47.626Z tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב editor: markdown dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z @@ -37,7 +37,34 @@ dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z לאור הנסיבות האלו, החלו לבחון את הרעיון שדווקא החסך בדמות האימהית הוא זה שפוגע בילדים - ולא רק התנאים הפיזיים. ישנם שני כיווני מוצא: -- מחקר מנקודת מבט תיאורטית (Spitz) +## מחקר מנקודת מבט תיאורטית + +Spitz, המגיע מעולם הפסיכואנליזה, חוקר הרבה מאוד יתומים, ומגיע להסבר פסיכואנליטי - כאשר אין דמות של אם, אין אובייקט ליבידינלי (מיני) שניתן לפרוק עליו את הדחף התוקפני או האנרגיה הלבידינלית, הילד מפנה את האינסטינקטים כלפי עצמו - גופו. + +ספיץ השווה בין *בתי ילדים* ל*בתי יתומים* - בראשון התינוקות גדלים עם האם, לרוב אימהות צעירות עם רקע נפשי או עברייני, ובשני התינוקות מושארים בידי האם, שלא יכולה לטפל בהם מסיבות כאלה ואחרות; הרקע שלהם תקין לכאורה והם חוו קשר אימהי. + +ספיץ טען שההבדל העולה בתפקודי הילדים בין המוסדות נובע מההבדל בדמות הטיפולית. + + +ספיץ מוצא כי כאשר ילדים עוברים מצב של חסך, במיוחד במחציתה השנייה של השנה הראשונה לחיים (גילאי 6-12 חודשים), הם נכנסים למצב אותו כינה *דיכאון תלותי* (אנקליטי). + +בחודש הראשון לפרידה, התינוקות בוכים בלי הפסקה; הם נתלים ונאחזים בחוזקה בכל מי שיצר איתם קשר עין. + +בחודש השני, הבכי נהפך ליבבה ממושכת. יש ירידה בכמות האכילה וירידה במשקל, ההתפתחות מואטת, יש הפרעות בשינה והתנהגויות אוטו-ארוטיות - הילדים מנסים לנחם את עצמם ברמה התנועתית. + + +בחודש השלישי לפרידה, מופיעה הרתעות ונסיגה מקשר. רוב הזמן הם שוכבים, בתנוחה פאטוגונמנית - תנוחה מובסת, מופנמת, הימנעות מקשר עין. התנועה מאטה, הירידה במשקל נמשכת, והתינוק נהפך פגיע יותר למחלות. + +אחרי החודש השלישי, הבעת הפנים קפואה, הגוף נוקשה וחסר תנועה, ממשיך העיכוב ההתפתחותי - וישנה השלמה עם האובדן. + +ספיץ מדד את הDQ[^1] של התינוקות לאורך שנתיים. עד גיל 3 חודשים, מצא ירידה של 12.5 נקודות. בין 3-5 חודשים, יש ירידה של 14 נקודות. לאחר 5 חודשים, ישנה ירידה ממוצעת של 25 נקודות. + +בבית היתומים, הDQ הממוצע נע סביב DQ124; בגילאי 8-12 חודשים - 72. + + + + - מחקר מעבודת שדה (Skeels) +[^1]: המקביל ההתפתחותי לIQ - מעריך תפיסה, מוטוריקה, שפה וכו', ממוצע 100. \ No newline at end of file