docs: update פילוסופיה/בודהיזם/זן/שפה

This commit is contained in:
2024-06-27 13:39:49 +03:00
committed by shmick
parent 2d386abb30
commit 86cc6a8b28

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: שפה title: שפה
description: description:
published: true published: true
date: 2024-06-27T10:29:41.628Z date: 2024-06-27T10:39:47.773Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, פילוסופיה של הלשון, זן tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, פילוסופיה של הלשון, זן
editor: markdown editor: markdown
dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
@@ -55,7 +55,17 @@ citizen of the world, a cosmopolitan
גישות אלו סבורות כי חקירת המציאות עוברת דרך הלשון - לא ניתן לדבר על עולם הדברים מבלי להתעכב תחילה על עולם הסימנים של השפה: לא ניתן לחקור לפני שאנחנו מבינים מה המילים שבאמצעותן אנו חוקרים אומרות. היא עורכת הסכמים גלויים וסמויים עם דוברי השפה, ומניחה עבורם הנחות משמעותיות. הפילוסופיה המערבית[^11] נטתה לדבר על בעיות לשוניות כמטאפיזיות ונצחיות, אך המפנה החל להכיר בעובדה - כל אלו מותנים ב"כלוב הברזל" של השפה - *משחקי הלשון* של ויטגנשטיין. גישות אלו סבורות כי חקירת המציאות עוברת דרך הלשון - לא ניתן לדבר על עולם הדברים מבלי להתעכב תחילה על עולם הסימנים של השפה: לא ניתן לחקור לפני שאנחנו מבינים מה המילים שבאמצעותן אנו חוקרים אומרות. היא עורכת הסכמים גלויים וסמויים עם דוברי השפה, ומניחה עבורם הנחות משמעותיות. הפילוסופיה המערבית[^11] נטתה לדבר על בעיות לשוניות כמטאפיזיות ונצחיות, אך המפנה החל להכיר בעובדה - כל אלו מותנים ב"כלוב הברזל" של השפה - *משחקי הלשון* של ויטגנשטיין.
ויטגנשטיין מנסח עיקרון זה באומרו ש*גבולות לשוני הם גבולות עולמי*, מה שמהדהד באמירתו של דרידה - *אין דבר שהוא מחוץ לטקסט*. העולם קיים *קודם כל* כשפה, לשיטתם, ולכן העולם והשפה אינם ניתנים להפרדה: לא פרשנות על מציאות נפרדת, אלא המבנה הבסיסי של היות-בעולם עבורנו. ויטגנשטיין מנסח עיקרון זה באומרו ש*גבולות לשוני הם גבולות עולמי*, מה שמהדהד באמירתו של דרידה - *אין דבר שהוא מחוץ לטקסט*. העולם קיים *קודם כל* כשפה, לשיטתם, ולכן העולם והשפה אינם ניתנים להפרדה: לא פרשנות על מציאות נפרדת, אלא המבנה הבסיסי של היות-בעולם עבורנו. השפה היא כמו ה[גוף](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום) במובן הזה.
לאור זאת, אומר רייט, איך אפשר לנתק את השפה מההארה? איך הבודהה והנזירים יכולים לחיות בעולם בלי השפה?
## רייט
ה*אני*, אומר רייט, מובנה מהחוויה הלשונית וההקשר התרבותי, הן במערב והן במסורת הזן. הכוח של מסורת הזן, הוא סבור, הוא גילום התפיסה הזו, אידאל הזן, עד הסוף, ולא התעלות מעבר לה: הזן, כמו שאר התפיסות, היא תפיסה מושגית. במובן הזה, התעוררות זן היא לימוד שפה, שמעצבת תפיסת עולם חדשה. מורה הזן הוא לא מי ששכח את השפה: הוא מומחה של השפה, שפת הזן. בתמצית, רייט אומר ש-
> לימוד הזן אינו *מעבר* לשפה - הוא *לימוד* שפה
{.info}
[^9]: זוהי הגדולה של המאמר, לפי ארז. [^9]: זוהי הגדולה של המאמר, לפי ארז.