diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md b/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md index a24926ad..4356a513 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: שיפוטים חברתיים description: published: true -date: 2024-06-04T10:14:48.329Z +date: 2024-06-04T10:20:57.535Z tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, שיפוטים editor: markdown dateCreated: 2024-05-28T10:30:23.657Z @@ -142,14 +142,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ לאופן שבו הידע מאורגן בזיכרון יש השפעה על תהליכי עיבוד המידע, שמשפיעים בתורם על השיפוט. ידע מאוחסן בזיכרון באופן סכימטי, בשתי צורות עיקריות - *Top-Down* (דדקוציה - היסק מהכלל אל הפרט) או *Bottom-Up* (אינדוקציה - היסק מהפרט אל הכלל) - -## Top-Down -אחד ממושגי המפתח בפסיכולוגיה חברתית הוא *הבנייה*, והבנייה היא תהליך TD - - -> Concepts are the glue that holds our mental world together -> *Douglas Murphy (2002)* - -כלומר, מידע שניצב בבסיס תפיסת המציאות הפרטנית שלנו מאורגן לרוב על סמך ניסיונות פרטניים (*הכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, כלבים זה דבר נובח*). המידע הזה מאורגן בכמה סוגים של סכמות, כמו סכמות של - +המידע הזה מאורגן בכמה סוגים של סכמות, כמו סכמות של - - אנשים ציפיות על סמך תכונות אישיות @@ -161,11 +154,33 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ ציפיות לגבי רצף אירועים במצב חברתי -## Bottom-Up +לסכימות יש השפעה מכרעת על המון דברים - +- מפחיתות את כמות המידע שיש לעבד +- מפחיתות עמימות +- מנחות תהליכי קשב וקידוד (כמה מהר אנחנו תופסים, מה אנחנו תופסים, כיצד אנחנו מפרשים את מה שתופסים). +> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY) +{.is-success} +- מנחות זכרון +אנחנו זוכרים מידע תואם סכמה יותר מאשר מידע שסותר את הסכמה. הסכימות משפיעות גם על קידוד (אחסון) וגם על היזכרות (שליפה). +- מנחות שיפוטים +- מנחות התנהגות +> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vTpoDkNNwZI)[^6] +{.is-success} + + + +## Top-Down +אחד ממושגי המפתח בפסיכולוגיה חברתית הוא *הבנייה*, והבנייה היא תהליך TD - + +> Concepts are the glue that holds our mental world together +> *Douglas Murphy (2002)* + +כלומר, מידע שניצב בבסיס תפיסת המציאות הפרטנית שלנו מאורגן לרוב על סמך ניסיונות פרטניים (*הכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, כלבים זה דבר נובח*). ## Bottom-Up [^1]: הניסוי לא פורסם באופן רשמי [^2]: \*צוחק בפילוסופיה\* [^3]: החוקרת היא טל אייל, המרצה שלנו :) [^4]: הפרשי הזמן התבססו על [*תיאוריית רמת ההבנייה*](https://psycnet.apa.org/record/2010-06891-005) - שאומרת כי מרחק פסיכולוגי משפיע על צורת החשיבה שלנו על אובייקטים ואירועים - אנחנו נוטים לחשוב על אירועים רחוקים יותר בצורה מופשטת יותר. המרחק יכול להיות מרחק בזמן, במקום ומרחק חברתי. -[^5]: יש חוקרים שמוצאים את האפקט ההפוך - *אפקט אחרוניות* - במשימות זיכרון, למשל, דווקא המידע שמגיע *בסוף* זמין יותר בזיכרון והמשקל שלו גדול יותר. \ No newline at end of file +[^5]: יש חוקרים שמוצאים את האפקט ההפוך - *אפקט אחרוניות* - במשימות זיכרון, למשל, דווקא המידע שמגיע *בסוף* זמין יותר בזיכרון והמשקל שלו גדול יותר. +[^6]: מה שכן, הממצאים האלו לא כל-כך משתחזרים. \ No newline at end of file