From 88ba9229983bcc9b480ada2fe5265c002d0f8ac0 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: Matan Horovitz Date: Mon, 4 Nov 2024 13:43:46 +0200 Subject: [PATCH] Psychopathology --- פילוסופיה/.obsidian/workspace.json | 6 +- פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.json | 4 +- ...workspace.sync-conflict-20241104-131458-QQRKLGU.json | 179 ++++++++++++++++++ פסיכולוגיה/תודעה/index.md | 39 ++++ .../index.sync-conflict-20241104-131459-QQRKLGU.md | 42 ++++ 5 files changed, 266 insertions(+), 4 deletions(-) create mode 100644 פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.sync-conflict-20241104-131458-QQRKLGU.json create mode 100644 פסיכולוגיה/תודעה/index.sync-conflict-20241104-131459-QQRKLGU.md diff --git a/פילוסופיה/.obsidian/workspace.json b/פילוסופיה/.obsidian/workspace.json index 63d1a6a1..6e05fb01 100644 --- a/פילוסופיה/.obsidian/workspace.json +++ b/פילוסופיה/.obsidian/workspace.json @@ -13,12 +13,12 @@ "state": { "type": "markdown", "state": { - "file": "חדשה/ניטשה/index.md", + "file": "הציטוטים.md", "mode": "source", "source": false }, "icon": "lucide-file", - "title": "index" + "title": "הציטוטים" } } ] @@ -160,12 +160,12 @@ }, "active": "63f1e298752a4e6e", "lastOpenFiles": [ + "חדשה/ניטשה/index.md", "חדשה/ניטשה/coyote.jpg", "index.md", "Untitled.md", "חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md", "().md", - "חדשה/ניטשה/index.md", "פסיכולוגיה.md", "דת/חובה.md", "חדשה/דת.md", diff --git a/פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.json b/פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.json index 164fcce1..9c074e29 100644 --- a/פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.json +++ b/פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.json @@ -77,7 +77,8 @@ } ], "direction": "horizontal", - "width": 300 + "width": 300, + "collapsed": true }, "right": { "id": "9b9bee2fb73f4dcc", @@ -164,6 +165,7 @@ }, "active": "91c6bc427bbc7c1a", "lastOpenFiles": [ + "תודעה/index.sync-conflict-20241104-131459-QQRKLGU.md", "חשיבה.pdf", "חשיבה.md", "חשיבה/index.md", diff --git a/פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.sync-conflict-20241104-131458-QQRKLGU.json b/פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.sync-conflict-20241104-131458-QQRKLGU.json new file mode 100644 index 00000000..164fcce1 --- /dev/null +++ b/פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.sync-conflict-20241104-131458-QQRKLGU.json @@ -0,0 +1,179 @@ +{ + "main": { + "id": "7581a2ac3c2b7f99", + "type": "split", + "children": [ + { + "id": "533923ff8ff867c6", + "type": "tabs", + "children": [ + { + "id": "91c6bc427bbc7c1a", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "markdown", + "state": { + "file": "תודעה/index.md", + "mode": "source", + "source": false + }, + "icon": "lucide-file", + "title": "index" + } + } + ] + } + ], + "direction": "vertical" + }, + "left": { + "id": "61ac2e168050662c", + "type": "split", + "children": [ + { + "id": "51080cad9786e85d", + "type": "tabs", + "children": [ + { + "id": "7f31e834040fa923", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "file-explorer", + "state": { + "sortOrder": "alphabetical" + }, + "icon": "lucide-folder-closed", + "title": "Files" + } + }, + { + "id": "39a56da2f6ae40fe", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "search", + "state": { + "query": "", + "matchingCase": false, + "explainSearch": false, + "collapseAll": false, + "extraContext": false, + "sortOrder": "alphabetical" + }, + "icon": "lucide-search", + "title": "Search" + } + }, + { + "id": "6755484489c85580", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "bookmarks", + "state": {}, + "icon": "lucide-bookmark", + "title": "Bookmarks" + } + } + ] + } + ], + "direction": "horizontal", + "width": 300 + }, + "right": { + "id": "9b9bee2fb73f4dcc", + "type": "split", + "children": [ + { + "id": "2eb3d25f289eecf9", + "type": "tabs", + "children": [ + { + "id": "ab09656f7a6b7dad", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "backlink", + "state": { + "file": "אינטיליגנציה/אינטיליגנציה.md", + "collapseAll": false, + "extraContext": false, + "sortOrder": "alphabetical", + "showSearch": false, + "searchQuery": "", + "backlinkCollapsed": false, + "unlinkedCollapsed": true + }, + "icon": "links-coming-in", + "title": "Backlinks for אינטיליגנציה" + } + }, + { + "id": "30c665c092515343", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "outgoing-link", + "state": { + "file": "אינטיליגנציה/אינטיליגנציה.md", + "linksCollapsed": false, + "unlinkedCollapsed": true + }, + "icon": "links-going-out", + "title": "Outgoing links from אינטיליגנציה" + } + }, + { + "id": "d2471a0444487eda", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "tag", + "state": { + "sortOrder": "frequency", + "useHierarchy": true + }, + "icon": "lucide-tags", + "title": "Tags" + } + }, + { + "id": "37ea59d5c05e50c1", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "outline", + "state": { + "file": "אינטיליגנציה/אינטיליגנציה.md" + }, + "icon": "lucide-list", + "title": "Outline of אינטיליגנציה" + } + } + ] + } + ], + "direction": "horizontal", + "width": 300, + "collapsed": true + }, + "left-ribbon": { + "hiddenItems": { + "switcher:Open quick switcher": false, + "graph:Open graph view": false, + "canvas:Create new canvas": false, + "daily-notes:Open today's daily note": false, + "templates:Insert template": false, + "command-palette:Open command palette": false + } + }, + "active": "91c6bc427bbc7c1a", + "lastOpenFiles": [ + "חשיבה.pdf", + "חשיבה.md", + "חשיבה/index.md", + "תודעה/index.md", + "פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/פאניקה.md", + "פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה", + "פסיכולוגיה", + "פסיכופתולוגיה/index.md", + "אינטיליגנציה/index.md", + "התפתחותית/cliff.png", + "אינטיליגנציה" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/תודעה/index.md b/פסיכולוגיה/תודעה/index.md index 8921246e..649d74e8 100644 --- a/פסיכולוגיה/תודעה/index.md +++ b/פסיכולוגיה/תודעה/index.md @@ -29,10 +29,47 @@ SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci לרוב מתקבלים אפקטים קטנים, שמראים הבדל מסוים בין קבוצה של אנשים עם הפרעה לקבוצה של אנישים ללא ההפרעה, וזה מתפרש כחריג. אך זה גם יכול להיות תצואה אפיפנומנלית של קיומה של ההפרעה (ובכל מקרה גודל האפקט איננו משמעותי מבחינה קלינית-אבחונית.) + +# מהי תודעה? + +קשה מאוד להגדיר תודעה, ויש כמה דרכים לתקוף את זה: + +1. סובייקטיביות - החוויה הפרטנית של כל אדם +2. דיווח - כל דבר שאנחנו מסוגלים לדווח עליו. זו הגדרה יחסית מחמירה +3. זמינות - כל דבר שאנחנו יכולים לחשוב עליו. זו הגדרה מקלה יותר מדיווח. +4. תגובה - אם אנו יכולים להגיב על משהו, הרי שהוא מודע. זו גם הגדרה מחמירה. +5. קשב - דבר שאנו מפנים אליו תשומת לב. יש כאלו שאומרים שזה אותו הדבר כמו תודעה, ואחרים שלא - הויכוח מתמשך. +6. כוונה - משהו שאנו עושים במתכוון +7. ערות - כל מה שלא מתרחש בשינה. הגדרה שלויה במחלוקת + +## הבעייה הקשה של התודעה + +[David Chalmers, 1995](http://consc.net/papers/facing.pdf) טבע את [הבעיה הקשה של התודעה](https://en.wikipedia.org/wiki/Hard_problem_of_consciousness)[^6] - +> Consciousness poses the most baffling problems in the science of the mind. There is nothing that we know more intimately than conscious experience, but there is nothing that is harder to explain. + +צ'אלמרס מחלק את הבעיות התודעתיות לבעיות "קלות" - כמו הפניית קשב, קליטת, עיבוד ואיחוי מידע, שליטה בהתנהגות, הבדלים בין ערות לשינה, דיווח על מצבי תודעה מיוחדים - שנוכל להבין יום אחד איך ולמה זה קורה בהינתן מספיק מחקר (לא שזה כזה קל). + +הבעיה ה*קשה* היא **איך יכול להיות שיש בכלל חויה פנימית?** איך יכול להיות שמשהו *מוחי* גורם למשהו *לא מוחי*, הוא התודעה? איך ייתכן שחומר פיזי יוצר משהו נפשי? + +!!! info "דוגמה" + + יש לנו, למשל, חוויה של **ראייה** - האור פוגע ברשתית, ומתקבל איזשהו צבע, ואנחנו אומרים אותו. אבל, *אין* לנו חוויה של, למשל, *הפריה*. למה, למרות ששניהם תהליכים נוירונליים פיזיים, לאחד יש "חוויה", ולשני לא? מה מבדיל ביניהם? + +אנחנו יודעים אפילו *לעצור* חוויה בהינתן תהליך פיזי - אם אנחנו נוטלים כדור נגד כאבים, התהליך הפיזי נמשך והחוויה הפרטנית[^7] (אוף, אאוי, כואב לי) נעלמת! + +### איך נגדיר תודעה? + +נסו [לדמיין מה זה להיות עטלף](https://books.google.com/books?id=fBGPBRX3JsQC&pg=PA165) (Nagel, 1974). זה כנראה יהיה ממש קשה - עטלפים עובדים ממש אחרת: יש להם מערכת איכון באמצעות הד, כי הם מייצרים גלים על-קוליים וקולטים את חזרתם מהסביבה. אנחנו לא מסוגלים לדמיין את זה. אבל כנראה ש*יש* כזה דבר להיות עטלף. וחתול. וכלב. *ועובר* (ממתי? כולם עדיין רבים על זה). + +נייגל מגדיר לבסוף תודעה כמשהו שהוא כמו להיות אותו אורגניזם - הגדרה מעגלית מעצבנת כזו. אבל זה כן עוזר לנו להתווכח - אין כזה דבר לדמיין להיות אבן, או להיות *כמו* אבן. # תודעה במחקר חקר התודעה התחיל עוד מימיי הפילוסופיה, ונכנס לעולם הפסיכולוגיה עם [ויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James). עם עליית הביהוויריזם, פחת העניין בחקר התודעה, אך העניין חזר לתודעה עם המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה70, והתפתחויות טכנולוגיות בשנות ה90 ואילך, כמו הfMRI. +!!! 'warning' "תיאור מקרה" + + א', 21, חווה התקף פסיכוטי ראשון בחייו. הוא משוכנע כי כל האנשים שהוא רואה ברחוב עסוקים בו ומרכלים עליו. לאחר מספר חודשים של טיפול תרופתי אנטי-פסיכותי א. כבר מבין כי זוהי מחשבת-שווא שאיננה סבירה, אך הוא עדיין לא חש בנוח בסביבתם של אנשים, אם כי קשה לו להסביר מדוע. + [^1]: והבלתי נסבלת. @@ -40,3 +77,5 @@ SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci [^3]: ר' גם [בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה). [^4]: למעט במקרי דיכאון מאוד חמורים, וגם אז לא תמיד. [^5]: תומס בעצמו הודה אחר כך שהמחקר לא עזר "אפילו לחולה אחד". +[^6]: צ'אלמרס החביב טוען שלא גילה שום דבר, אלא רק לקח את בעיית הגוף-נפש הקלאסית ונתן לה שם קליט. +[^7]: ה*qualia* \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/תודעה/index.sync-conflict-20241104-131459-QQRKLGU.md b/פסיכולוגיה/תודעה/index.sync-conflict-20241104-131459-QQRKLGU.md new file mode 100644 index 00000000..8921246e --- /dev/null +++ b/פסיכולוגיה/תודעה/index.sync-conflict-20241104-131459-QQRKLGU.md @@ -0,0 +1,42 @@ +title: תודעה ופסיכופתלוגיה + + +!!! info "[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55258), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798305)" + + +SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1007/s00127-011-0442-0). +האם זה מספיק כדי להסיק כי רמות הסרוטונין גורמות (סיבה) לדיכאון (תוצאה?) + +על פניו, נראה שכן. אבל יש ממצאים שמעידים הפוך - שדיכאון משנה את רמות הסרוטונין במוח [Karlsson et al, 2010](). אז, מי גורם למי? דיכאון לרמות סרוטונין נמוכות או רמות סרוטונין נמוכות לדיכאון? מוח מוביל לתודעה, או תודעה מובילה למוח? זוהי [בעיית הגוף-נפש](/פילוסופיה/טבע#בעיית-הגוף-נפש) הפילוסופית המפורסמת[^1], ועדיין אין לנו תשובה חותכת[^2]. + +למרות שאין לנו תשובה חותכת, אנחנו לומדים על כל מיני נקודות במעגל שאפשר להתערב. למשל, בעיצומו של התקף [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה), התערבות פסיכולוגית מאוד עוזרת. + +כל מה שיש לנו היא **התאמה**[^3] - שיכולה להעיד על - + +- א' גורם לב' +- - ב' גורם לא' +- א' וב' משפיעית הדדית +- קשר מזויף ולא סיבתי (שניהם נובעים מג') +- א' וב' הם אותו הדבר (ואז אין סיבתיות) + +אז מה קורה במצב של [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון)? יש "נפש" שהיא בדיכאון? זה מצב פיזי שמתבטא ב"נפש"? יש בכלל הבדל בין השניים? אם כן למה זה מרגיש אחרת? + +מחקרים מראים שיש יעילות בהתערבות פסיכולוגית *וגם* בהתערבות פיזית. לכאורה, אם נתערב *גם* בגוף *וגם* בנפש תהיה יעילות כפולה ומכופלת. נכון? מחקרים מעידים שלאו דווקא; לרוב לא נמצא אפקט תוספתי (אדיטיבי)[^4]. + +!!! warning "הפואנטה של כל התחום היא **שלא ניתן לצמצם את ההפרעות האלה לגורם גופני מובהק**. אם *היה* גורם כזה לדיכאון, למשל (אם בבלוטת הX קורה Y, יש דיכאון)) - זו לא הייתה הפרעה *נפשית*; תחום הפסיכופתולוגיה כולו, בהגדרה, לא יכול להסביר את הבעיות רק כגורם גופני." + +כבר כמה עשרות שנים יש תחושה שעוד רגע נבין את המוח לגמרי, עד הסוף, ונוכל לפתור את כל הבעיות בפתרונות פיזיים. ראש הNIMH לשעבר, Thomas Insel, הצהיר לפני כמה שנים שעל אף שבתקופת כהונתו ובכלל בעשרות השנים האחרונות הושקעו *מיליארדי* דולרים במחקר בסיסי בתחום מדעי המוח והגנטיקה, *עדיין* לא מצאנו פתרונות של ממש לחולים בהפרעות נפשיות[^5]. + +לרוב מתקבלים אפקטים קטנים, שמראים הבדל מסוים בין קבוצה של אנשים עם הפרעה לקבוצה של אנישים ללא ההפרעה, וזה מתפרש כחריג. אך זה גם יכול להיות תצואה אפיפנומנלית של קיומה של ההפרעה (ובכל מקרה גודל האפקט איננו משמעותי מבחינה קלינית-אבחונית.) + +# תודעה במחקר + +חקר התודעה התחיל עוד מימיי הפילוסופיה, ונכנס לעולם הפסיכולוגיה עם [ויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James). עם עליית הביהוויריזם, פחת העניין בחקר התודעה, אך העניין חזר לתודעה עם המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה70, והתפתחויות טכנולוגיות בשנות ה90 ואילך, כמו הfMRI. + + + +[^1]: והבלתי נסבלת. +[^2]: ר' גם [Embodied Cognition](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום) ([בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם)). +[^3]: ר' גם [בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה). +[^4]: למעט במקרי דיכאון מאוד חמורים, וגם אז לא תמיד. +[^5]: תומס בעצמו הודה אחר כך שהמחקר לא עזר "אפילו לחולה אחד".