From 8a80f6f9b705bacc263e0ef4367ad31303e3acbe Mon Sep 17 00:00:00 2001
From: matanhorovitz <matanhorovitz@protonmail.com>
Date: Sat, 25 May 2024 14:03:44 +0300
Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20create=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?=
 =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=94=D7=AA=D7=A4=D7=AA=D7=97?=
 =?UTF-8?q?=D7=95=D7=AA=D7=99=D7=AA/=D7=98=D7=9E=D7=A4=D7=A8=D7=9E=D7=A0?=
 =?UTF-8?q?=D7=98?=
MIME-Version: 1.0
Content-Type: text/plain; charset=UTF-8
Content-Transfer-Encoding: 8bit

---
 פסיכולוגיה/התפתחותית/טמפרמנט.md | 48 +++++++++++++++++++++++++++++++++
 1 file changed, 48 insertions(+)
 create mode 100644 פסיכולוגיה/התפתחותית/טמפרמנט.md

diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/טמפרמנט.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/טמפרמנט.md
new file mode 100644
index 00000000..81245f4e
--- /dev/null
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/טמפרמנט.md
@@ -0,0 +1,48 @@
+---
+title: טמפרמנט
+description: 
+published: true
+date: 2024-05-25T11:03:41.282Z
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
+---
+
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_4_טמפרמנט_לסטודנטים.ppt)
+{.is-info}
+
+> אבא,
+> אני לא ילדה של כיסא.
+> מה נעשה?
+>
+> כשאני יושבת על כיסא
+> כל-כך מסודרת,
+> כמו איזו גברת,
+> בפרצוף רציני - 
+> זאת לא אני.
+>
+> אני ילדה של שולחנות,
+> וילדה של חלונות,
+> ואני באמת חושבת
+> שקצה של שולחן הוא מקום טוב לשבת,
+> ואדן של חלון הכי טוב מכולם,
+> כי רואים מצוין את כל העולם.
+>
+> רואים עצים וראים ענן ורואים אורות,
+> כל רגע יש שם משהו לראות,
+> וכל יום רואים שם משהו חדש. 
+> אתמול ראיתי שלושה יונקי-דבש,
+> בלי גוזמה.
+>
+> ואתה יודע מה?
+> לציר הכי נוח בשכיבה על הבטן.
+> אז תבין, הכיסא לא נחוץ לי בעצם,
+> אני פשוט לא ילדה של כיסא.
+> אז מה נעשה?
+> שלומית הראבן, *אני לא ילדה של כיסא*
+
+**מזג** (או *טמפרמנט*) הוא ההבדל הבינאישי בין ילדים - אוסף ההבדלים הבינאישיים בעלות בסיס גנטי, מופיעות מוקדם בחיים והינן יחסית יציבות (Goldsmith, 1987). בגדול - *מה הילד עושה, ואיך*.
+
+עד כה דיברנו על מה משותף לילדים - כעת נדבר על מה שמבדיל אותם. איזה מן הבדלים יש? למה זה קורה בכלל? האם יש לזה בסיס גנטי, או שאנחנו הורסים אותם? עד כמה זה יציב?
+
+זוהי הסוגיה של **תורשה מול סביבה**, שעדיין נחקרת היום ביתר שאת. גישת המזג טוענת כי ילדים אינם מגיעים לעולם כלוח חלק, וההתנהגות שלהם נטועה בבסיס גנטי וביולוגי - ונשארת יציבה למדי לאורך החיים.