diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום.md
index 2b831a03..4ff3449e 100644
--- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום.md
+++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: גוף, תודעה ועולם
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-27T09:39:34.755Z
+date: 2024-06-27T09:56:38.878Z
 tags: 
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
@@ -184,6 +184,43 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
 
 מצב זה הוא לא ראש ריק, בלי מחשבות (זה בלתי אפשרי), אלא מצב של תודעה סבילה - היא לא מציגה, דוחה, ושופטת מחשבות, אלא מניחה לדברים. זהו המצב המדיטטיבי שאנו מתרגלים בישיבה (只管打坐 - *Shikantaza* - merely seating). חוסר-ההתערבות הזו היא גילום טבע-הבודהה שלנו. כאן דוגן חולק על מרלו-פונטי - לטעמו, אין פיצול בכלל בין גוף לתודעה.
 
+
+# זאזן כטקס
+
+> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/מצגת_שיעור_8.pdf)
+{.is-info}
+
+טייגן דן לייטון, במאמרו, סוקר את הטקסיות שבמדיטציית הזן הישובה - זאזן (坐禅). טייגן כותב - 
+
+> Zen seated meditation (zazen) for Dōgen is not an instrumental technique aimed at obtaining a heightened mental or spiritual state, or even as a method for inducing some dramatic “enlightenment”experience. But a ritual enactment and expression of awakened awareness 
+
+אבל מהו **זאזן**? מהי ה**פעילות הטקסית**, וה**מודעות הערה** שטייגן והזן מדברים עליהם?
+
+התרגול בעולם הזן הוא *Shinkantaza* - *רק לשבת*. זהו מצב ה[ללא חשיבה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום#גוף-ותפיסה) (非思量) של דוגן.
+
+
+> האם ה*זאזן* זוכה למעמד מיוחד לעומת שאר פעולות היומיום? בגדול, **כן**; הישיבה, לפי זאזן, היא *גילום הבודהה*. אתה רוצה להיות בודהה? פשוט תשב. ומהי מדיטציה טובה? מדיטציה שעשינו; עצם הנכונות מספיקה להיות בודהה.
+{.is-info}
+
+
+> It is the seated Buddha that Buddha after Buddha and Patriarch after Patriarch have taken as their essential activity. Those who are Buddhas and Patriarchs have employed this essential activity... for it is the essential function
+
+התפיסה של דוגן היא לא משטור של הפעולות הבסיסיות - לשבת, ללכת, לעמוד ולשכב - כמו בבודהיזם הקלאסי, אלא שעצם העשייה של כל אחד מהדברים האלה מספיק לגילום בודהה (Gyobutsu igi 行佛威儀 - *Dignified Manner of Practicing Buddha*). אין רגעי חול: כל דבר הוא קדוש.
+
+היחס הזה מתבטא בעמדה של דוגן לגבי דרשות - הרצאות של מורה לתלמיד. התפיסה הרווחת היא שהמורה מעביר מחוכמתו לתלמיד - אבל דוגן חושב שעצם הנוכחות בהרצאה, ההקשבה לה, אינה נופלת במעמד שלה מלדעת את הידע הזה.
+
+> [מאמר של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/joskovich2016.pdf) - הדרשה בעולם הזן.
+{.is-success}
+
+
+במנזרי הזן, הטקסיות והכלים המוזיקליים הם שמנהלים את חיי היומיות - דיבור אסור למעט מטרות מעשיות, והנזירים ממעיטים בו ככל האפשר. הכלים הם חלק בלתי נפרד מהטקסים האלה - הגונג, הפעמונים ותופי הזן. הטקס הוא לא גילום של דמות מסוימת (כמו אצלנו בליל הסדר, למשל), אלא היות-בודהה חי, פועם ומתמשך.
+
+> [מאמר נוסף של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/1a311cabca4800df743fca05b8cd64cad3bf.pdf) - המוזיקה והצליל בחיי הזן
+{.is-success}
+
+בכדי להבין את הרעיונות האלה, עלינו לפנות למושג בודהיסטי אחר - ה[*טנטרה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/טנטרה).
+
+
 # סיכום
  כשם שהדיאלוג בין מרלו-פונטי לדוגן מתקיים על גבול שבין פילוסופיה מזרחית למערביםת, הגוף שלנו הוא **סמן גבול** - בין חופש לשיעבוד. כיצורים המתגלמים בגוף, אנחנו לא לגמרי חופשיים ולא לגמרי כבולים. ההתגלמות שלנו מעניקה לנו אפשרות לחופש, סיכוי להיפטר מכפייה מעכבת, ויכולת יצירתיות מתמדת. האדם המצוי על הגבול חומק מסווג ומסגרת רגילים.