vault backup: 2025-01-13 15:04:06

This commit is contained in:
2025-01-13 15:04:06 +02:00
parent 3e89d0fb45
commit 8c3e216e23
3 changed files with 113 additions and 7 deletions

View File

@@ -13,12 +13,12 @@
"state": { "state": {
"type": "markdown", "type": "markdown",
"state": { "state": {
"file": סיכולוגיה/תודעה/מצבים.md", "file": ילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
"mode": "source", "mode": "source",
"source": false "source": false
}, },
"icon": "lucide-file", "icon": "lucide-file",
"title": "מצבים" "title": "טהורה"
} }
} }
] ]
@@ -165,8 +165,10 @@
}, },
"active": "596b6044e8291300", "active": "596b6044e8291300",
"lastOpenFiles": [ "lastOpenFiles": [
"().md", "פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/lu1894623lnd68.tmp",
"פסיכולוגיה/תודעה/מצבים.md", "פסיכולוגיה/תודעה/מצבים.md",
"().md",
"פסיכולוגיה/תודעה/SD2024.pdf", "פסיכולוגיה/תודעה/SD2024.pdf",
"פסיכולוגיה/תודעה/SD2017.pdf", "פסיכולוגיה/תודעה/SD2017.pdf",
"פסיכולוגיה/תודעה/7.pdf", "פסיכולוגיה/תודעה/7.pdf",
@@ -199,9 +201,7 @@
"פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.md", "פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.md",
"פסיכולוגיה/אישיות/מעבר.pdf", "פסיכולוגיה/אישיות/מעבר.pdf",
"פסיכולוגיה/אישיות/lu748911bhcmv.tmp", "פסיכולוגיה/אישיות/lu748911bhcmv.tmp",
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
"פילוסופיה/אתיקה/boredom.jpg", "פילוסופיה/אתיקה/boredom.jpg",
"פילוסופיה/אתיקה/boredom.pdf",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/horse.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/horse.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/snooker.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/snooker.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/aristophanes.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/aristophanes.jpg",

View File

@@ -663,6 +663,8 @@ tags:
## הלוגיקה הטרנסנדנטלית ## הלוגיקה הטרנסנדנטלית
!!! info "[מצגת](./הלוגיקה.pdf)"
ה**לוגיקה** הקנטיאנית עוסקת ב*מושגים* (ה*לוגוס*), ולא במובן הרגיל שאנחנו חושבים בה (חוקי הלוגיקה). הלוגיקה מורכבת מחלקים חיוביים - בהם מכונן קאנט את *מושגי השכל הטהורים*, וחלקים שליליים - בהם הוא בוחן את גבולותיהם ורואה מה קורה כשאלו מנסים לחרוג מגבולות הניסיון. ה**לוגיקה** הקנטיאנית עוסקת ב*מושגים* (ה*לוגוס*), ולא במובן הרגיל שאנחנו חושבים בה (חוקי הלוגיקה). הלוגיקה מורכבת מחלקים חיוביים - בהם מכונן קאנט את *מושגי השכל הטהורים*, וחלקים שליליים - בהם הוא בוחן את גבולותיהם ורואה מה קורה כשאלו מנסים לחרוג מגבולות הניסיון.
### האנליטיקה הטרנסנדנטלית ### האנליטיקה הטרנסנדנטלית
@@ -763,6 +765,9 @@ tags:
(בהנחה שחתולים יכולים להיות רק ג'ינג'ים, אפורים או לבנים) ג'ינג'יסטותאלס הוא חתול ג'ינג'י או שהוא חתול אפור או שהוא חתול לבן. (בהנחה שחתולים יכולים להיות רק ג'ינג'ים, אפורים או לבנים) ג'ינג'יסטותאלס הוא חתול ג'ינג'י או שהוא חתול אפור או שהוא חתול לבן.
4. **אופנות** (מודאליות) 4. **אופנות** (מודאליות)
- בעייתי (אפשרי שא' הוא ב') - בעייתי (אפשרי שא' הוא ב')
@@ -786,7 +791,7 @@ tags:
הרעיו ןהיסודי במעבר מטבלת צורות השיפוט לטבלת מושגי השכל הטהורים (קטגוריות) - הרעיון היסודי במעבר מטבלת צורות השיפוט לטבלת מושגי השכל הטהורים (קטגוריות) -
- המחשבה שלנו מחילה מושגים על מושאים, תכונותיהם והיחסים ביניהם - המחשבה שלנו מחילה מושגים על מושאים, תכונותיהם והיחסים ביניהם
- ישנן צורות שיפוט יסודיות, וצריכים להיות מושגים התואמים להן, המבטיחים שהמחשבה שלנו תחול על מושאי המחשבה. - ישנן צורות שיפוט יסודיות, וצריכים להיות מושגים התואמים להן, המבטיחים שהמחשבה שלנו תחול על מושאי המחשבה.
@@ -809,6 +814,96 @@ tags:
> > B110 > > B110
![cap](./kants-thinking-cap.jpg) ![cap](./kants-thinking-cap.jpg)
##### הערות ביחס לקטגוריות היחס
קטגוריות היחס ראויות לתשומת לב מיוחדת:
המעבר מצורות שיפוט לקטגוריות החלות על מושא הוא מעבר מיחס לוגי ליחס ממשי בין אובייקטים:
- השיפוט ההחלטי הופך להיות היחס שבין העצם לתכונותיו
- השיפוט המותנה הופך להיות היחס בין סיבה לתולדה
- השיפוט הדיסיונקטיבי הופך ליחסי הגומלין בין כל המושאים המשפיעים זה על זה
קטגוריות היחס הן מקור האידיאות הנידונות בדיאלקטיקה הטרסנדנטלית -
> אנו עוסקים רקבאשליה הטרנסצנדנטאלית, המצטרפת ומשפיעה על עקרונות ששימושם לעולם אינו מכוון לניסיון — כי במקרה זה היתה לנו לפחות אבן־בוחן לנכונותם — אלא, למרות כל אזהרות הביקורת, היא מתעה אותנו ללכת לגמרי מחוץ לשימוש האמפירי בקטגוריות, ומתעתעת בנו במראית–העין של הרחבת השכל הטהור.
>
> > B352
> מספרם של מושגי־התבונה הטהורים יהיה כמספר סוגי היחס שהשכל מציג באמצעות הקטגוריות. נצטרך אפוא לחפש בפרק הבא יוסברו בשלמות האופנים של מושגי־התבונה הטהורים העומדים תחת שלוש הכותרות של האידאות הטרנסצנדנטאליות. אלא למושאים, במישרין מתייחסת אינה לעולם הטהורה התבונה שכן הקטגוריות. של הקו–המדריך אחר עוקבים הם למושגי־השכל שלהם. וכך, רק במהלך הפיתוח השלם יוכל להתברר לנו, כיצד התבונה, מתוך שהיא עושה שימוש סינתטי מושג האחדות המוחלטת של 1 ל באותה פונקציה עצמה המשמשת אותה בסילוגיזם קטגורי, חייבת בהכרח להגיע הסובייקט החושב; ואיך הנוהל הלוגי, המשמש בסילוגיזם היפותטי, \[מוליך ל]אידאה של הבלתי־מותנה בלא־סייג בסידרה של תנאים נתונים; ולבסוף — מה שנראה פרדוקסלי במבט ראשון — איך הצורה גרידא של הסילוגיזם הדיסיונקטיבי גוררת עמה בהכרח את מושג התבונה הגבוה ביותר —היש של כל הישים.
>
> > B392-393
## הדדוקציה הטרנסנדנטאלית
זהו החלק הכי נידון בפילוסופיה התיאורטית של קאנט - *יערות שלמים הושמדו בברזיל*, אומר עידו, בגלל הדדוקציה הטרנסנדנטאלית.
קאנט מצהיר זהו החלק הכי קשה, ששינה הכי הרבה במהדורה השנייה[^24].
> אינני מכיר חקירות חשובות יותר \[...] וכפי שאני מקווה, לא לשווא.
>
> > Αxvi
> אשר למהדורה שנייה זו \[...] לפסיכולוגיה הרציונלית
>
> > Bxxxvii - xxxviii
הדדוקציה היא שיטת חשיבה קריטית לשיטה הקנטיאנית, ולכן היא משחקת תפקיד כה מרכזי: קאנט כל הזמן יתעסק בה בצורה כזו או אחרת.
אז, מה זה?
> חכמי המשפט, בדברם על זכויות \[...] המצדיק את הזכות להשתמש בהם.
>
> >B116-117
חשבו על *פרה*. נטייל באחו המוריק (איפה שהיו היערות הברזילאים) ונגיד, *הנה פרה* - אף אחד לא יבקש מאיתנו, *מה? תראה לי דדוקציה*. ומצד שני, יש מושגים כמו *מזל* או *גורל*, שכן דורשים הסבר - יש בכלל דבר כזה? באיזו זכות אנחנו משתמשים בזה? לא ברור שיש להם תוקף: אין להם יסוד *משפטי* או תבונתי ברור.
קאנט שואל את הדדוקציה מעולם המשפט[^25].
> ברם, בין ריבוי המושגים המהווים את המרקם המעורב של ההכרה האנושית \[...] איך המושג נעשה לקנייננו.
>
> > B117
חלק מהמושגים האלו לא ניתנים להצדקה אמפירית - כמו סיבתיות (או גורל). במקרה האמפירי - הכל נפלא, אין בעיה: המושג שלך מוצדק לגמרי. אבל במושגים *שלא* ניתן להצדיק אמפירית, מושגים אפריורים, אנחנו נדרשים לסוג *אחר* של הצדקה כדי ש"ייעשה קנייננו" - למה שנוכל להחיל אותם על הניסיון?
!!! success "ראה גם"
[Henrich, 1989]([https://doi.org/10.1515/9781503621619-006](https://doi.org/10.1515/9781503621619-006)) - על הדדוקציה של קאנט
הנריך מרגיש שהמונח מורה כאן לא על המושג הלוגי של הדדוקציה, אלא על מושג משפטי נפוץ בעת החדשה. דדקוציות היו כתבים משפטיים שביקשו לבסס בעכלות או זכות שימוש, בעיקר על שטחים: הייתה להם חשיבות גדולה בדיפלומטיה בין שליטים.
דדוקציה מחייבת חזרה אל עובדה או פעולה שהן המקור שאמור לבסס את הזכות או החזקה (למשל: קבלה בירושה). במקרה לפנינו, תידרש התחקות אחר המקור האפריורי של הקטגוריות בשכל הטהור, ואחר *האחדות הטרנסנדנטלית של האפרצפציה*[^26]
ההתחקות הזו היא צעד הכרחי בביסוס הזכות לעשות שימוש בקטגוריות *על* מושאי הניסיון - הדדוקציה מתיימרת להראות ש*מותר* לנו להשתמש בקטגוריות על קרקע הניסיון.
!!! warning "הדדוקציה של קאנט, *שלא* כמו דדוקציה משפטית, מתמקדת במימד ה"משפטי" בלבד (פילוסופי), ולא האמפירי."
ולמה צריך בכלל דדוקציה טרנסנדנטאלית?
> בשלב של מושגי השכל הטהורים מתעורר צורך לא נמנע \[...] ויחזור אל אי הידיעה שממנה יצא.
>
> > B120-121
קאנט הראה שבהכרח אנחנו חושבים על מושאי הניסיון באמצעות מושגי השכל הטהורים. זה מה שהשיגה הדדוקציה המטפיזית של מושגי השכל הטהורים. אך האם אמנם יש למושגים תוקף לגבי המושאים הללו? זכרו שדדוקציה מבקשת לבסס את הלגיטימיות של התביעה. האם לקטגוריות תביעה לגיטימית לגבי מה שנתון לחושים? איך מקשרים בין שני מקורות ההכרה של קאנט - אנחנו (החלל, הזמן, הקטגוריות), והניסיון האמפירי?
מסתתרות כאן שתי טענות על אודות כל פרט חושב וכל עצם נחשב:
- בהכרח, כל פרט מתנסה בעצם (אובייקט) באמצעות הקטגוריות.
- בהכרח, כל עצם ניסיון של סובייקט מדגים את הקטגוריות (או: הקטגוריות חלות עליו, מכוננות אותו)
> איך ייתכן ש**תאים סובייקטיבים של החשיבה** יהיו **בעלי תוקף אובייקטיבי** \[...] שמא מדובר במושג ריק שאין לו שום מושא בקרב התופעות \[...]
>
> מי שחושב להתחמק מיגיעתן של חקירות אלה \[...] אם יעסקו בהם כבתוצרים אמפיריים בלבד.
>
> > B123-124
[^1]: קשה להאמין, אבל הוא היה מורה מאוד פופולרי. [^1]: קשה להאמין, אבל הוא היה מורה מאוד פופולרי.
[^2]: שלא שכתבה הרבה מחדש, אלא צמצמה ועשתה סדר. [^2]: שלא שכתבה הרבה מחדש, אלא צמצמה ועשתה סדר.
[^3]: כמו אלכוהוליזם, אומר עידו - גם אם לא שתית 7034 ימים, תמיד תרצה לשתות, אפילו כשאתה לא תרצה לשתות. [^3]: כמו אלכוהוליזם, אומר עידו - גם אם לא שתית 7034 ימים, תמיד תרצה לשתות, אפילו כשאתה לא תרצה לשתות.
@@ -832,3 +927,6 @@ tags:
[^21]: בהמשך, קאנט גם מכנה את החיפוש **הדדוקציה המטאפיזית** (B159). [^21]: בהמשך, קאנט גם מכנה את החיפוש **הדדוקציה המטאפיזית** (B159).
[^22]: באופן מוזר, אחד המשפטים הכי מצוטטים מקאנט. [^22]: באופן מוזר, אחד המשפטים הכי מצוטטים מקאנט.
[^23]: זו עמדה חזקה מאוד, שמכוננת תפיסה אנושית כשונה איכותית מזו של בעלי חיים. מקדמה הבולט ביותר היום הוא הפילוסוף ג'ון מקדוול. [^23]: זו עמדה חזקה מאוד, שמכוננת תפיסה אנושית כשונה איכותית מזו של בעלי חיים. מקדמה הבולט ביותר היום הוא הפילוסוף ג'ון מקדוול.
[^24]: למרות שהוא טוען בתוקף שלא שינה כלום - לקאנט יש נטייה כזו ל*אין חדש תחת השמש*, רק בטעות שיכתבתי הכל, אופסי.
[^25]: קאנט מרבה להשתמש בדימויים משפטיים (כמובן).
[^26]:

View File

@@ -62,5 +62,13 @@ title: מצבי תודעה חלופיים
חלימה כזו מאופיינת בעצמי אידיאלי, פנטזיות עוצמה ושליטה, אלימות, עוררות מינית, וכדומה. חלימה כזו מאופיינת בעצמי אידיאלי, פנטזיות עוצמה ושליטה, אלימות, עוררות מינית, וכדומה.
חלימה פתולוגית היא הגדרה חדשה יחסית, ועוד לא נכללת בDSM. היא צברה [תהודה גדולה באינטרנט](https://www.youtube.com/watch?v=XUEfIP4wwMs&pp=ygUozpxhbGFkYXB0aXZlIGRheWRyZWFtaW5nIGNhdWd0IG9uIGNhbWVyYQ%3D%3D), וכיום יש מספרים הולכים וגדלים של פרסומים ושאלונים.
חלימה פתולוגית קשורה לדיסוציאציה, דה ריאליזציה, ולעיתים תהליך ה*כניסה* לחלומות נדמה מבחוץ כאוטיזם - שגם הוא קשור, אך לא קשר בלעדי. הלוקים בחלימה פתולוגית מתארים לפעמים שדווקא הפנטזיה נדמית להם אמיתית יותר, וקשה להם לחזור.
!!! success "ראו גם"
[Μaladaptive daydreaming caugt on camera](https://www.youtube.com/watch?v=XUEfIP4wwMs&pp=ygUozpxhbGFkYXB0aXZlIGRheWRyZWFtaW5nIGNhdWd0IG9uIGNhbWVyYQ%3D%3D) - שימו לב לשקט, לתנועות השפתיים, ולתנועות החזרתיות וה"מוזרות" הכללית
[^1]: ראיית העצמי מבחוץ - αυτὸσκοπία [^1]: ראיית העצמי מבחוץ - αυτὸσκοπία