diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md
index d4288684..ac2198ea 100644
--- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md
+++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: תיאיטיטוס
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-07T13:49:08.061Z
+date: 2024-05-21T12:45:16.749Z
 tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -174,6 +174,23 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
 
 השאלה *מהי ידיעה* היא השאלה המנחה[^36] בדיאלוג (145c). סוקראטס מתאר כיצד הוא יודע הרבה מהתחומים הגדולים - אבל יש *משהו קטן שחסר לו*, שאולי תיאיטיטוס ידע. הוא שואל את תיאיטיטוס ההמום - האם *ידע* ו*חוכמה*[^37] הם אותו הדבר? (145d-e) סוקראטס סוחט ממנו שכן; אבל אז - מהי בכלל הידיעה? (146a) משהו מסוים? סך? יחס אל ידיעות אחרות? מה זה בכלל?
 
+# השאלה המנחה - מהו ידע?
+סוקראטס פונה לתיאיטיטוס כמי שלמד את הגיאומטריה, המתמטיקה וההרמוניה (145c), אבל מתאר מחסום[^38] שעדיין נתקל בו - *מהו ידע?*
+
+תיאיטיטוס מניח תחילה זיהוי בין ידיעה - תחום מצומצם ומסוים - לחוכמה; מי שעוסק במקצוע כזה או אחר, ויודע אותו, הרי הוא חכם.
+
+סוקראטס אינו מסכים עם הזיהוי הזה. *מהו ידע?*, הוא שואל. *מי יודע? מדוע כולכם שותקים? האם השאלה שלי **גסה** מדי?*[^39] תיאודורוס משיב שאינו רגיל ל*שיחות מסוג זה*[^40]; המתמטיקאי אינו רגיל להשיג ידע דרך שיח, ומפנה דרכו לצעירים[^41], לחובבנים[^42] - המשוגעים לדבר (146A-C).
+
+תיאיטיטוס עולה, ומשיב בדוגמאות רבות (146D), אותן דוחה סוקראטס כידע[^43]: הוא משיב שאינו שאל *של מה* יש ידיעה, אלא *מהי הידיעה*.
+
+## ההגדרה הראשונה
+סוקראטס מושל את הידיעה ל*בוץ* (147). אם נשאל *מה זה בוץ*, ונשיב - יש בוץ לקדרות, ובוץ לבנייה, ובוץ לרב-המלאכה - זו לא תשובה טובה; התשובה המתבקשת היא, *אדמה מעורבבת עם מים ביחסים מסוימים* - זהו הסבר פשוט[^44]. אין צורך לפנות לסוגי הבוץ השונים כדי להבין מה זה *בוץ*. הידיעה היא ניתוח אנליטי[^45], פירוק עד הסוף והבנה של השלם כסך כל מרכיביו. 
+
+אלא שיש בעיה גם עם המודל הזה לידיעה. נניח ונפרק ונפרק ונפרק, ובסוף [אין שם כלום](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות). לא תהיה לנו ידיעה לעולם - רק ניתוח אינסופי לחלקים. מנגד, ייתכן וישנם יסודות אטומיים בסיסיים - אבל אז כיצד נכיר אותם במלואם? איך ננתח *אותם*? זו, במובנים רבים, בעיה מרכזית מדיאלוג, שסוקראטס יעמוד עליה בהמשך.
+
+
+## סוקראטס כמיילדת
+
 [^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו.
 [^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני.
 [^19]: *Thauma*
@@ -194,4 +211,12 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
 [^34]: תיאודורוס הוא מקרה מעניין - הוא זכה לכל החינוך הפילוסופי, ולא דבק בו כלום מהפילוסופיה. איזה יכול להיות? אולי החינוך לא מספיק כדי להקנות פילוסופיה?
 [^35]: כמו להיכנס לחדר חדש ולגלות מיד מי נגד מי, מי עם מי, ומי תוקע למי סכין בגב, או מיומנות מאוד מאוד מסוימת שיש לרב אמן - שלא יידע להצריך את המומחיות שלו, או להעביר אותה הלאה, אבל יידע אותה היטב.
 [^36]: *Leitfrage*
-[^37]: *Epistêmê* לעומת *Sophia* 
\ No newline at end of file
+[^37]: *Epistêmê* לעומת *Sophia* 
+[^38]: *Aporia*
+[^39]: אנדי מספר שהמחלקה לפסיכולוגיה בבן גוריון מנסה לעבור ממדעי הרוח למדעי החיים. אולם, הוא אומר, אם נשאל את הפסיכולוגים - *מהו מדע?* מהו הדבר הזה שכולנו כל כך רוצים - לא נקבל תשובה טובה - השאלה גסה מדי. באותו האופן, המתמטיקאים, הגיאומטרים, שותקים.
+[^40]: *Dialektos* - בא מ*Dia Legesthai* להבין משהו דרך משהו, במקרה הזה שיח, שיתוף רעיונות.
+[^41]: כפי שקורה ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה), כשקפאלוס, סמן המסורת האתונאית, מפנה את מקומו בשיח.
+[^42]: המילה *חובבן* מגיעה משורש *חבב* - אהבה, כמו גם בצרפתית - *Amateur* (אוהב זאת). במקרה הזה, איש המקצוע, שאולי אינו חש תשוקה למושא החקירה שלו, מפנה מקומו למי שמוכשר פחות, אבל אוהב את מה שהוא חוקר.
+[^43]: סוקראטס מניח כאן שישנו דבר אחד שמאגד את כל הסוגים - איזו אידאה של לדעת (ובאופן מעניין, האידאות אינן עולות כלל בדיאלוג), אבל זה לא בהכרח נכון - פילוסופים אחרים, דוגמת ויטגנשטיין, מערערים על העמדה הזו.
+[^44]: *logos*
+[^45]: *analysis* - לפרק, לפרום, לפצל ליסודותיו
\ No newline at end of file