From 913491b20fdcbd39cfdffed180a6c632aa197e50 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: =?UTF-8?q?=D7=9E=D7=AA=D7=A0=D7=95=D7=A1=20=D7=A4=D7=A8=D7=99=D7=9E?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A1?= Date: Mon, 11 Mar 2024 15:18:08 +0200 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=93=D7=A9=D7=94/=D7=9C=D7=99?= =?UTF-8?q?=D7=99=D7=91=D7=A0=D7=99=D7=A5/=D7=94=D7=9E=D7=95=D7=A0=D7=93?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md | 6 ++++-- 1 file changed, 4 insertions(+), 2 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md b/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md index 3c1d4486..16b9654e 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: המונדולוגיה description: published: true -date: 2024-03-11T13:14:46.183Z +date: 2024-03-11T13:18:06.697Z tags: שנה א, פילוסופיה, סמסטר ב, פילוסופיה חדשה, לייבניץ, מונדולוגיה, המונדולוגיה, אידיאליזם editor: markdown dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z @@ -45,7 +45,9 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z > אז למה המונח *תפיסה*? כשאני קובע שאני נמצא במרחק *כזה וכזה מההוא וההוא*, אני ממקם את עצמי ביחס לאותם דברים. משום שלפי לייבניץ אין באמת חלל פיזי, ה*תפיסה* הן - באופן דומה - המיקום של כל מונדה ומונדה ביחס לאחרות. {.is-info} -אלא שהיכן שהמיקום החללי שלי הוא *מקרי*, ה*תפיסה* שלי לפי לייבניץ היא הכרחית: נקודת המבט שלי על היקום אינה מקרית - היא חלק מהותי, בלתי נפרד ממני - אני רואה את המציאות מהמקום הזה בריקוד ההרמוני של המונדות, וזה לא יכל להיות אחרת. +אלא שהיכן שהמיקום החללי שלי הוא *מקרי*, ה*תפיסה* שלי לפי לייבניץ היא הכרחית: נקודת המבט שלי על היקום אינה מקרית - היא חלק מהותי, בלתי נפרד ממני - אני רואה את המציאות מהמקום הזה בריקוד ההרמוני של המונדות, וזה לא יכל להיות אחרת[^12]. + +[^12]: *היא אוהבת לאכול מתוק, היא לא אוהבת לשמוע עומר אדם* - כל תכונה כזו אינה מקרית, אלא חלק בלתי נפרד מהמונדה באשר היא. ## השתוקקות לכל מונדה יש השתוקקות - *קונאטוס* - לשכלל את התפיסה שלה, לדייק אותה, כך שתתקרב למציאות ממש. אולם, לא משנה כמה נתקרב, לעולם לא נגיע להבנה עמוקה דיה להיפטר מעולם התופעות - קרי, החומר. מהתפיסה מגיעה ה*א-פרצפציה* - ה**תודעה העצמית** - הבנה עמוקה יותר של הרצף של הפרדיקטים שמגדיר אותנו[^10].