From 958602cef5bc73e90a55d77f2b7bd21abef13728 Mon Sep 17 00:00:00 2001
From: Matan Horovitz <matanhorovitz@protonmail.com>
Date: Tue, 21 Jan 2025 12:42:20 +0200
Subject: [PATCH] vault backup: 2025-01-21 12:42:20

---
 פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/גנטיקה.md | 28 ++++++++++++++++++
 פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/רגשית.md  | 47 +++++++++++++++++++++++++++++++
 2 files changed, 75 insertions(+)
 create mode 100644 פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/רגשית.md

diff --git a/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/גנטיקה.md b/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/גנטיקה.md
index 372c4034..ccca75df 100644
--- a/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/גנטיקה.md
+++ b/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/גנטיקה.md
@@ -77,3 +77,31 @@ tags:
 
 [Τrahan et al., 2014](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/a0037173) מבצעים מטא אנליזה על **אפקט פלין** - לפיו האינטיליגנציה באוכלוסייה עולה ב~2.5 נקודות IQ בעשור.
 
+
+
+יש לכך השלכות מעשיות חשובות - 
+- ציוני אינטיליגנציה הולכים ***ויורדים*** (כי המבחנים נורמטיביים - אם כולם חכמים יותר בפסיכומטרי, אתה תצא "דביל" יותר)
+- הערכת יתר של התדרדרות אינטלקטואלית עם הגיל - כשנבחנת במבחן אינטיליגנציה אי שם בעידן האבן, יצאת "חכם" יותר ממה שייצא לך עכשיו (כי שאר הנבחנים אז היו עם ציון נמוך יותר).
+
+
+מאיפה מגיע אפקט פלין? יש כמה השערות, כולן חלקיות:
+
+
+- אוורור גנטי (**הטרוזיס**)
+ 
+	היום אנשים מאוכלוסיות מגוונות יותר מתרבים, והריבוי הגנטי נותן יתרון. מנגד, הממצאים הראשונים של אפקט פלין הם משנות ה80 באירופה - לפני הגירה המונית - אז לא היה מגוון גדול בכלל; כלומר, האפקט קודם לאוורור הגנטי.
+
+- שינויים סביבתים
+
+	גודל המשפחה הולך ויורד, מה שמאפשר יותר השקעה בכל ילד, מה שמשפיע על האינטיליגנציה[^1]. מנגד, אפקט פלין ניכר כבר בתינוקות, עוד לפני ששינויים כאלה יכולים להשפיע.
+
+!!! warning "חשוב לזכור: אפקט פלין נובע מעלייה במדדים הכי *פחות* קשורים לאינטיליגנציה הכללית, g'; כלומר, אנחנו משתפרים במיומנויות מסוימות ב*פריפריה*, ולא בלב האינטיליגנציה ממש [Neijenhuis & van der Flier, 2013](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/j.intell.2013.03.001)"
+
+
+
+[Ericsson et al., 1992](http://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0033-295X.100.3.363), מעולם רכישת המיומנויות, טוען שהגורם המכריע הוא *אימון מכוון* - תרגול מיומנות כזו או אחרת מתוך כוונה ברורה לתקן שגיאות ולהשתפר - יותר מכל רקע אינטיליגנטי. אימון מכוון הוא דבר קשה - ניתן לעשות אותו לכל היותר חצי שעה ברצף, כמה שעות ביום - ואריקסון טוען שיותר מכל דבר אחר, אימון מכוון הוא זה שמכריע ביצועים - ולא אינטיליגנציה. אריקסון מצא שכדי לרכוש מיומנות ברמה מקצועית - כמו להיות פסנתרן בקונצרטים - נדרשות לפחות 10 שנים של אימון מכוון, ו**כמות האימון המכוון היא המנבא החזק ביותר לביצועים, ומוחקת את כל שאר ההבדלים**.
+
+
+
+
+[^1]: אחים בכורים חכמים ב2-4 נקודות (הידד לי!)
\ No newline at end of file
diff --git a/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/רגשית.md b/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/רגשית.md
new file mode 100644
index 00000000..3a84178a
--- /dev/null
+++ b/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/רגשית.md
@@ -0,0 +1,47 @@
+---
+title: אינטיליגנציה רגשית
+tags:
+  - שנה_ג
+  - סמסטר_א
+  - פסיכולוגיה
+  - אינטיליגנציה
+---
+!!! info "מצגת"
+	[מצגת - אינטיליגנציה רגשית](./רגשית.pdf)
+
+
+**אינטיליגנציה רגשית** נבדקת בשתי שיטות - בדיווח עצמי, ובביצועים במשימות - כלומר, ע"פ *תכונה*, או *יכולת*.
+
+[Bar-on, 2006](./BarOn.pdf) הכין את מדד הEmotional Quotient Inventory, שאלון לדיווח עצמי של אינטיליגנציה רגשית. להבדיל משאלוני אישיות, השאלון מתאר יכולת, ולא תכונה. 
+
+אלא שיש קושי מסויים מדיווח עצמי על *יכולת* - למה לא לבדוק את היכולת? 
+
+זה מה [Μayer et al., 2008](http://sci-hub.st/sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0003-066X.63.6.503) מנסים לעשות. הם מגדירים אינטיליגנציה רגשית כ - 
+
+> Emotional intelligence concerns the ability to carry out accurate reasoning about emotions and the ability to use emotions and emotional knowledge to enhance thought
+
+כלומר, אינטיליגנציה רגשית היא **היכולת לחשוב על רגשות** - לא להיות *מחובר* לרגש, או להרגיש הרבה: גם פסיכופתים גמורים יכולים להיות אינטליגנטיים רגשית (ולכן לנצל את הרגשות האחרים). 
+
+המבחן של החוקרים נחלק ל4 תחומים - 
+
+- זיהוי אמוציות (מה מביעה יצירת אומנות? פרצוף של מישהו?)
+- שימוש באמוציות (איזה אמוציה מתאימה באיזה מצב?)
+- הבנת אמוציות (איזה מצב ייצר איזו אמוציה?)
+- ניהול אמוציות (שליטה ברגשות, ולאו דווקא ויסות)
+
+באופן מעניין, למבחני יכולת יש מתאם נמוך מאוד (~0.15) עם מבחני תכונה - יש פער גדול בין תפיסת הרגשות העצמית שלנו ליכולות שלנו בפועל. 
+
+מנגד, למבחני יכולת יש מתאמים גבוהים עם התנהגות, אינטיליגנציה, מגדר וגיל, ו[מתאמים מוחיים](../CBC). ביצועים גבוהים במבחני יכולת בפרט ואינטיליגנציה רגשית בכלל מנבאים:
+
+- קשרים חברתיים טובים יותר במבוגרים
+-  תפיסה חיובית יותר על ידי אחרים
+- קשרים משפחתיים ואינטימיים טובים יותר
+- הישגים אקדמיים טובים יותר
+- קשרים חברתיים טובים יותר בעבודה ובמשא-ומתן
+- רווחה פסיכולוגית גבוהה יותר
+
+עם זאת, אינטיליגנציה רגשית לא מנבאת דבר מעבר לg' בביצועים במקום העבודה.
+
+אינטיליגנציה רגשית עומדת במתאם של 0.8 עם g' - מקביל בערך ליכולת מתמטית, וגדול מדברים שקשורים לנו אינטואיטיבית עם אינטיליגנציה - כמו זיכרון עובד. כלומר, אינטיליגנציה רגשית **היא סוג מסוים של אינטיליגנציה** - במובן הקר והטכני של המילה: זו לא חיה אחרת או כוח-קסם כזה או אחר.
+
+ממצא נוסף הוא שלנשים יש יתרון על גברים באינטיליגנציה רגשית ([ΜacCann et al., 2014](); [Cabello et al., 2016](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/dev0000191))
\ No newline at end of file