vault backup: 2025-03-22 16:37:13

פסיכולוגיה/.obsidian/core-plugins.json

@@ -26,5 +26,6 @@
   "workspaces": false,
   "file-recovery": true,
   "publish": false,
-  "sync": false
+  "sync": false,
+  "webviewer": false
 }

פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.json

@@ -13,12 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "אינטיליגנציה/CBC.md",
+                "file": "אישיות/אקזיסטנציאליזם.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "CBC"
+              "title": "אקזיסטנציאליזם"
             }
           }
         ]
@@ -40,7 +40,8 @@
             "state": {
               "type": "file-explorer",
               "state": {
-                "sortOrder": "alphabetical"
+                "sortOrder": "alphabetical",
+                "autoReveal": false
               },
               "icon": "lucide-folder-closed",
               "title": "Files"
@@ -77,7 +78,8 @@
       }
     ],
     "direction": "horizontal",
-    "width": 300
+    "width": 300,
+    "collapsed": true
   },
   "right": {
     "id": "9b9bee2fb73f4dcc",
@@ -164,6 +166,10 @@
   },
   "active": "808033e1bc05e372",
   "lastOpenFiles": [
+    "אישיות/Untitled.md",
+    "אישיות/אקזיסטנציאליזם.md",
+    "אישיות/index.md",
+    "אינטיליגנציה/CBC.md",
     "תודעה/index.md",
     "דחק/1.pdf",
     "דחק/lu992571okfx8.tmp",
@@ -171,7 +177,6 @@
     "אישיות/פרויד.pdf",
     "אישיות/תרגול_1.pdf",
     "אישיות/lu992571okfl0.tmp",
-    "אישיות/index.md",
     "אישיות/1.pdf",
     "אישיות/lu879091gpuyb.tmp",
     "תודעה/פטריות.pdf",

פסיכולוגיה/אישיות/index.md

@@ -6,7 +6,7 @@ title: מבוא
 
 
 !!! info "חומר הקורס"
-	[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55261#section-1), [סילבוס](hhttps://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=98&rn_year=2025&rn_semester=1), [סילבוס (תרגולים)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2846296)
+	[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55261#section-1), [סילבוס](hhttps://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=98&rn_year=2025&rn_semester=1), [סילבוס (תרגולים)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2846296), [מודל (ב)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=57983), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=3002621), [סילבוס תרגולים(ב)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2998132)
 
 
 ## תוכן העניינים

פסיכולוגיה/אישיות/אקזיסטנציאליזם.md

@@ -0,0 +1,47 @@
+!!! info "[מצגת](../exsistentialist.pdf)"
+
+**אקזיסטנציאליזם** הוא החוט המקשר בין התיאוריות הקלאסיות, הפסיכודינאמיות, לבין התיאוריות האמפיריות העכשוויות - הביהוויוריסטיות. המתח בין התיאוריות הפסיכודינאמיות לבין התיאוריות הביהוויוריסטיות משחקות על המתח הפילוסופי בין רצון חופשי לדטרמיניזם - בין האפשרות שלנו לכוון את עצמנו לבין הדברים שהכוחות החיצוניים כופים עלינו מראש. אקזיסטנציאליזם נוטה לגישות של רצון חופשי.
+
+אקזיסטנציאליזם מגיע מהפילוסופיה, בפרט מקירקגרד, הוסארל (*אני חווה משמע אני קיים*), היידיגר, סארטר וקאמי - וכמו הרבה ממנה זלג לפסיכולוגיה. 
+
+המודל האקזיסטנציאליסטי הוא מסע מסוים, בניסיון ליצור פשר מסוים לחיים, למקם את עצמנו בעולם - ולא כפתרון למצב פתולוגי; הוא גישושי יותר מאשר אישושי. 
+
+## מאפיינים בסיסיים
+
+האקזיסטנציאליזם מדגיש את ייחודו של האדם כ**רפלקטיבי** (self-reflective) - קיום אנושי מתבונן בעצם קיומו ומשמעותו.
+
+האדם נמצא תמיד ב**התהוות**, ב*becoming*, בסוג מסוים של תנועה מתמדת לעבר *משהו*. האקזיסטנציאליזם כחקר האדם מתמקד ב**חווית הסובייקט**, **מושלכות**, **חופש בחירה** ו**מציאת משמעות**. הוסארל עסק בפונמנולוגיה, החוויה הנצפית; היידיגר הדגיש את התנועה בתוך החוויה הזו, וההשלכות שמעורבות בה - איפה גדלנו, איך, ואיך אנחנו מתמודדים עם ההשלכות; סארטר עסק ב*חופש קיצוני*, ועל האופן שבו הבחירות החופשיות שלנו מעצבות אותנו; ולבסוף, בקירקגארד וקאמי, שמדגישים שהבחירות נעשות למען יצירת משמעות בתוך העולם האבסורדי. 
+
+
+שלושה תיאורטיקנים מרכזיים בזרם האקזיסטנציאליסטי הם **ויקטור פרנקל**, **רולו מאי** ו**ארווין יאלום**.
+
+## פרנקל - לוגותרפיה
+
+> He who has a why to live for can bear with almost any *how*
+> 
+> > [ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
+
+[ויקטור פרנקל](https://en.wikipedia.org/wiki/Viktor_Frankl) ניסח את התיאוריה שלו כאסיר במחנות הריכוז בשואה. הרעיון המרכזי של פרנקל הוא שעיקר תכליתו של האדם הוא מציאת משמעות - ומכאן פיתח את גישת ה***לוגותרפיה***[^1] - גישה חלופית לפסיכואנליזה שמתמקדת ב*משמעות*.
+
+[פרויד](../פסיכואנליטית) התמקד ב**רצון לעונג**; אדלר, על בסיס ניטשה, מתמקד ב[**רצון לעוצמה**](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע#הרצון-לעוצמה); פרנקל מחדד וניצב על **רצון למשמעות**. משמעות חייבים למצוא - אי אפשר לקבל או לתת אותה; ומה קורה כשאינה בנמצא?
+
+לפי פרנקל, מתחולל **משבר קיומי** - חוסר משמעות, חלל ריק בחיים, שאנו ממהרים לנסות למלאו. החלל מלווה בתחושות ריקנות, חוסר משמעות, חוסר מטרה, חוסר כיוון - [שיעמום קיומי](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#שעמום) שכזה. בייאוש למלא את הריק, המילוי נעשה לרוב באמצעות דברים שגויים - סיפוק דחפים, עונג רגעי - ואלו אינם מספיקים.
+
+הפתרון של פרנקל הוא **דה-רפלקציה** - הסטת המיקוד מהעצמי לעבר העולם: חיפוש משמעות בעולם ולא בעצמי: עזרה לאחרים, יצירתיות, אומנותיות, וכל דבר אחר שמוציא אותנו מן העצמי לעבר החוץ.
+
+לפי פרנקל, הפרעות [חרדה](/פסיכופתולוגיה/חרדה) הן ביטוי לחרדה קיומית, שנובע מכשל במילוי הפער המשמעותי, ו[דיכאון](/פסיכופתולוגיה/דיכאון) נובע מהפער בין מה שהאדם רוצה להיות ומה שהוא באמת; כשהוא גדול מדי האדם מתייאש, ומאבד משמעות.
+
+
+## מאי
+
+[רולו מאי](https://en.wikipedia.org/wiki/Rollo_May) היה חולה שחפת, ובהתמודדותו מול המוות, באשפוז, נחשף לספרות האקזיסטנציאליסטית ושאב ממנה השראה. הוא הביא את הבשורה של הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטי לארה"ב. הוא הקביל את שלבי ההתפתחות של פרויד לחיפוש משמעות, ששיאה היא ההתמודדות מול הגורל, ביצירתיות. באותו הקו, מאי סבר ש*לדעת* אדם לא מספיק כדי *להכיר* אותו - אוסף של עובדות אינו מספיק להבין ולהכיר אדם. 
+
+מאי חידד את ההבחנה בין **חרדת מוות** - חרדת כיליון המערבת עימות - לחרדה נורמלית, תואמת איום ממשי שאינה מערבת עימות והדחקה.
+
+## ארווין יאלום
+
+יאלום מחליף את הדחפים של פרויד בדאגות קיומיות בסיסיות שמושרשות בקיום האנ
+
+
+
+[^1]: מלשון *לוגוס* - λόγος (נדמה לי) - מתן הסבר תבוני, משמעות.