docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md

@@ -2,14 +2,14 @@
 title: תיאיטיטוס
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-04T13:43:11.761Z
+date: 2024-06-18T12:54:08.294Z
 tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
 ---
 
 > [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52715#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2699441), [טקסט](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2689902)
-{.info}
+{.is-info}
 
 היוונית האפלטונית מוזרה בדרך כלל, ובמיוחד ב*תיאיטיטוס* (tee-AY-tee-tus) - כדי לגרום לנו לעצור ולהסתכל על המוכר כמוזר, ולחשוב פעמיים על הדברים המובנים מאליהם. התרגום האנגלי, של [^51]Seth Benardete, משמר את הכוונה הזו ומתורגם באופן קשה גם הוא, נאמן לכוונה האפלטונית[^1]. 
 
@@ -400,10 +400,64 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 זה כמובן מצית את תיאודורוס ותיאיטיטוס - 
 
 > *רק רגע אחד, חבר - **אנחנו** המומחים!*
-{.is-warning}
+{.warning}
 
 פתאום, הגיאומטריקן הגדול והמתמטיקאי הגדול מוכנים לנטוש את הילד - ותיאיאטיטוס מטיל ספק. עם עוד קצת דחיפה, סוקראטס יכל לגרום לו לנטוש את העמדה שלו - אבל הוא נותן לתיאיטיטוס עמדה - *אתה צעיר מדי, הבהלתי אותך*; פרוטאגורס היה מגן על העמדה שלו. סוקראטס בוחר לשחק את התפקיד הזה - ומגן על העמדה של פרוטאגורס בחירוף נפש.
 
+## פרוטאגוראס קם לתחייה
+
+ההגינות מחייבת שתיאודורוס - המבוגר האחראי - יגן על העמדה, ולא תיאיטיטוס, ילד בן 16. הלה מסרב, ולכן, סוקראטס מעלה את פרוטאגוראס מהאוב - ומתאר את העמדה שלו, אותה הוא מנכס לתיאודורוס ולתיאיטיטוס - למעשה, הפונדקאים, ולא ההורים.
+
+(162D) תיאיטיטוס לא יודע לעשות עם העמדה שהוא נתקע איתה. איך יכול להיות ש*איש אינו חכם יותר ממישהו אחר, או מהאלים?* (162C). אתה סתם נבהל, אומר סוקראטס; פרוטאגוראס לא היה נבהל. הוא היה אומר שתקפת *איש קש* - ולא אותי; ההתייחסות שלך לא הוגנת. מה גררת את האלים פנימה? אני לא יודע עליהם שום דבר.  
+
+ואם כבר אתה בא להפריך אותה, תביא *הוכחה מחייבת* - לא לרלורים על הסתברות או על האלים. *אוי ואבוי! מה יקרה אם נגלה שאנחנו לא יותר חכמים מחזירים?* ככה אתה מפריך את העמדה שלי?
+
+> אבל אם *כל אדם הוא קנה המידה* - מה הטעם בכלל בטיעונים והוכחות? אם כל אחד הוא קנה המידה, אין לנו איך לפנות למשהו שלישי - השיח בינינו הוא רק מאבק!
+{.is-warning}
+
+בתגובה, סוקראטס מציג שלושה טיעונים "לוגיים" בכדי להקשות על העמדה של פרוטאגוראס
+
+
+### טענות "לוגיות"
+
+- אם פרוטאגוראס צודק, והאדם הוא קנה המידע וידיעה היא תפיסה חושית, מה נעשה במקרה שבו אנו שומעים ברברים מדברים?[^70] אנחנו הרי שומעים אותם - זה אומר שאנחנו *יודעים* מה הם אומרים?
+
+- נגיד ואני זוכר משהו, כמו מישהו שפגשתי אתמול. עכשיו הוא לא כאן, אבל אני זוכר אותו - הוא כאן בעיניי רוחי. אבל אני לא רואה אותו *עכשיו* - זה אומר שאני *לא* יודע מי זה; הזיכרון הופך לחסר תועלת.
+
+כאן (162-5) תיאיטיטוס כבר מוכן לוותר על התינוק שלו; סוקראטס ערער אותו. אבל סוקראטס ממשיך.
+
+- נניח ואני נמצא עם איתו מישהו - אני רואה אותו. אבל, אני עוצם עין *אחת*. האם אני רואה ולא רואה אותו? זו סתירה לוגית! אני יודע? אני לא יודע?
+
+ראוי לציין שאלו טיעונים לא מאוד חזקים; פרוטאגוראס יכול לגמוז אותם בקלות. יש הבדל בין לדעת ולהבין; זיכרון אכן פחות אמין מהחושים; וחישה נשארת גם בעין אחת - זה בכלל טיעון דבילי. אז למה בכלל אפלטון מציין אותם כאן?
+
+סוקראטס מפחיד את תיאיטיטוס, כדי להראות לו - זה לא התינוק שלך בכלל; אתה לא מספיק קיצוני להגן על העמדה הזו. **אני** אביא את פרוטאגוראס, ואתה תראה מה *צריך* כדי להגן על התינוק הזה.
+
+## הנאום השני
+(166B) סוקראטס מציג את פרוטאגוראס כמי שכועס שהעירו אותו משנתו[^71], ומציג את טענתו בצורה החזקה ביותר. 
+
+זיכרון, אומר פרוטאגוראס, איננו זהה לידיעה בכלל. אנחנו לא יכולים לדעת אם הזכרונות שלנו מתייחסים למה שקרה, אי פעם. *האם אתה חושב שמישהו באמת יפחד ויטען את הטענה הבאה?*[^72] **אדם יכול לדעת, ולא לדעת, בעת ובעונה אחת; [חוק הסתירה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה#חוק-הסתירה) לא חל עליו!** הוא לא יפחד להגיד ש*There is no "he"*, but *hes*** - שבתודעה אנושית אין אחדות.
+
+פרוטאגוראס קובע כי *another is different to another*[^72] - החישה *פרטית לחלוטין*; העולם שמופיע *לי* נבדל *לחלוטין* מהעולם המופיע *לך*. 
+
+תיאיטיטוס ופרוטאגוראס חושבים שקל להיות *אחר*[^73]. אבל בעצם, כדי להיות אחר, כל דבר חייב להיות גם זהה לעצמו; בבני אדם, זה לא כזה מובן מאליו. כדי שיהיו לנו דברים שונים, כל אחד מהם חייב להיות זהה לעצמו.
+
+נכון, אין אחידות, אין חוק סתירה, אין זיכרון - אבל יש עדיין חוכמה, אומר פרוטאגוראס. אבל, חוכמה קשורה לא *לאמת*, אלא *כוח* - הכוח לשנות את מה שמופיע לאחר בתודעה מ*רע* ל*טוב* (על פי השיפוט של מי שמשנה את העמדה). האדם החכם **can make** good things appear[^74].
+
+> אנדי מושל את זה לסיפור של [גורגיאס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס) על אחיו, הרופא; אחיו יודע רפואה, אבל הוא לא יצליח לשכנע את המטופל לשתות תרופה מרה. גורגיאס, הרטוריקן, כן מצליח - אז מי יודע רפואה? **חוכמה** היא **עשייה** בתפיסה הסופיסטית, שמציג כאן שוב פרוטאגוראס.
+{.is-info}
+
+
+אם תנהג ככה *גם אתה*, מטיף פרוטאגוראס לסוקראטס, הפילוסופיה שלך תתקדם גם היא - בעשייה, ולא בהרהור[^74].
+
+
+
+## תיאודורוס - הסופסיט והמתמטיקאי
+
+### בעיית המומחיות
+
+### סתירה עצמית
+
+## הפילוסוף המעופף
 
 [^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו.
 [^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני.
@@ -457,4 +511,9 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 [^66]: *Auto kach auto* - דבר דורש דבר - ניסוח אפלטוני קלאסי לאידאות.
 [^67]: ב*מעבר לטוב ורוע*, זו בדיוק העמדה שניטשה טוען בדברה.
 [^68]: יש אירוניה מסוימת בעמדה של פרוטאגורס. מצד אחד, הוא אומר, *האדם הוא קנה המידה*. מנגד, כסופיסט, פרוטאגורס (ההיסטורי, ולא רק האפלטוני) לימד את התורה שלו תמורת שכר מופקע לאנשים העשירים - ומשהגיע אליהם, אמר, *אני אלמד אתכם משהו שההמון לא יודע*. סוקראטס, דרך תיאיטיטטוס, לוקח גם הוא חלק במשחק הזה, בכך שמעביר לתיאיטיטוס עמדה "נסתרת".
-[^69]: שזה מוזר - פרוטאגורס לא מחבב מתמטיקה בכלל (הוא אפילו לועג לה - כשהוא גובה סכומי עתק הוא מתיימר ללמד *דברים תכל'ס*, ולא מספרים), ותיאודורוס מצידו אומר בגלוי שלא מעניינים אותו עניינים פילוסופיים כאלה.
+[^69]: שזה מוזר - פרוטאגורס לא מחבב מתמטיקה בכלל (הוא אפילו לועג לה - כשהוא גובה סכומי עתק הוא מתיימר ללמד *דברים תכל'ס*, ולא מספרים), ותיאודורוס מצידו אומר בגלוי שלא מעניינים אותו עניינים פילוסופיים כאלה.
+[^70]: *barbaroi* - הכינוי של היוונים לדוברי שפות זרות, שנשמעו להם כמו *bar bar*.
+[^71]: כמו שאומר שמואל הנביא במקרה - *מה הרגזתני להעלות אותי?*.
+[^72]: היוונית האפלטונית סבוכה ומבלבלת פה, על דרך השלילה, במתכוון. 
+[^73]: *Heteros* - אחר.
+[^74]: ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה), אפלטון מציג את החינוך כ[סיבוב הנפש](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה) - מעבר לצללים לאמת *כפי שהיא*. על אף שככה זה נשמע גם אצל פרוטאגוראס, חשוב להבחין: אצל פרוטאגוראס - אין *דבר שלישי* לסובב אליו - אמת - אלא רק את הדעה *שלי*.