docs: update פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
|||||||
title: התקשרות
|
title: התקשרות
|
||||||
description:
|
description:
|
||||||
published: true
|
published: true
|
||||||
date: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
date: 2024-07-06T08:37:05.899Z
|
||||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||||
editor: markdown
|
editor: markdown
|
||||||
dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||||
@@ -13,4 +13,94 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
|||||||
|
|
||||||
האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](/פסיכולוגיה/התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)?
|
האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](/פסיכולוגיה/התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)?
|
||||||
|
|
||||||
|
התשובות לשאלות האלו קשורות ב*התקשרות* -
|
||||||
|
|
||||||
|
> **התקשרות** -
|
||||||
|
{.info}
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
[ג'ון בולבי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Bowlby) (Bowly) (1907-1990) היה פסיכיאטר ופסיכאלניטקן מתקופתו של פרויד, שהתבסס על ידי ארגון הבריאות העולמי לסקור את מצבם של הילדים לאחר מלחמות העולם. הוא עמד על כך שהחסך הפסיכולוגי - ולא הרפואי או הכלכלי, הוא הגורם העיקרי להפרעות בקרב הילדים.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
# מקורות השפעה
|
||||||
|
|
||||||
|
בולבי הושפע מפרויד בשנותיו הראשונות ומעולם הפסיכואנליזה. אלא שבניגוד לפרויד, הפרשנות של בולני היא שונה.
|
||||||
|
|
||||||
|
פרויד סבר שהמניע הבסיסי ביצירת קשרים עם הסביבה היא סיפוק דחפים מולדים - הקשרים בכלל ועם האם בפרט הם משניים לסיפוק הדחף.
|
||||||
|
|
||||||
|
אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו [מחקרי החסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?
|
||||||
|
|
||||||
|
בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.
|
||||||
|
|
||||||
|
## הקופיפים של הארלו
|
||||||
|
|
||||||
|
הארלו בדק את ההשערה באמצעות קופיפים - הוא הפריד באופן אמפירי בין מרכיב ההזנה (הדחפי) ממרכיב ההחזקה שמלווה את ההאכלה ומבסס את הקשר עם המטפל.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
הארלו סיפק לקופיפים שני "אמהות":
|
||||||
|
|
||||||
|
- אם מתיל - יש בה בקבוק שדרכו התינוק יכול לאכול, אבל היא לא נעימה
|
||||||
|
|
||||||
|
- אם מבד - רכה ונעימה, אבל לא מאכילה
|
||||||
|
|
||||||
|
היכן שהו הקופיפים לאוכל היום? לאיזו אמא הלכו במצבי מצוקה או פחד?
|
||||||
|
|
||||||
|
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OrNBEhzjg8I)
|
||||||
|
{.is-success}
|
||||||
|
|
||||||
|
ביומיום, הקופיפים אוכלים אצל אם התיל, אבל ניגשים ושוהים במחיצת האמא הרכה מבד. במצבי מצוקה, הקופיפים ברחו מיד לאם הבד.
|
||||||
|
|
||||||
|
## הילדים של רוברטסון
|
||||||
|
|
||||||
|
לצד בולבי עובד עובד סוציאלי בשל רוברטסון, שצפה על ילדים שהופרדו מאימהותיהם ושהו במוסד ללא דמות טיפולית קבועה[^1].
|
||||||
|
רוברטסון עמד על כך שהפרידה מהאם יוצרת תחושת אובדן וכעס. עם האיחוד עם האם, הופיעה אחת משתי התנהגויות:
|
||||||
|
|
||||||
|
- התרפקות שנמשכה שבועות, חודשים או יותר
|
||||||
|
|
||||||
|
- דחייה של האם כאובייקט אהבה - שיכולה להיות זמנית או קבועה.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=s14Q-_Bxc_U&pp=ygUfYSB0d28geWVhciBvbGQgZ29lcyB0byBob3NwaXRhbA%3D%3D)
|
||||||
|
{.is-success}
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
## המסקנה של בולבי
|
||||||
|
|
||||||
|
לאור הניסויים האלו, בולבי הסיק ש**הרעב של הילד לאהבת אמו ולקרבתה גדול כמו הרעב שלו לאכול**.
|
||||||
|
|
||||||
|
בולבי מזהה את דפוסי ההתאחדות של הילדים עם אותן שתי תגובות גם אצל מבוגרים - מבוגרים הנהפכים תלותיים באחרים ובהערכתם, ומבוגרים הנהפכים מנותקים רגשית ומבודדים.
|
||||||
|
|
||||||
|
# אתולוגיה
|
||||||
|
|
||||||
|
בולבי פוצח במחקר *אתולוגי* (*ethos* - מאפיינים קבועים וכוללים, *logos* - הסבר, תיאור)[^2].
|
||||||
|
|
||||||
|
לורנץ וטיברגן מגדירים *אינסטינקט* כ:
|
||||||
|
|
||||||
|
- התנהגות לא נלמדת
|
||||||
|
|
||||||
|
- משתחררת על ידי גירוי מסוים
|
||||||
|
|
||||||
|
- לא כללית, אלא ייחודית למין
|
||||||
|
|
||||||
|
ומחלקים לשני סוגים של התנהגות אינסטינקטיבית:
|
||||||
|
|
||||||
|
- דפוס פעולה קבוע (Fixed Action Pattern)
|
||||||
|
|
||||||
|
כלב ינסה לחפור את העצם שלו באדמה, בבטון או בפרקט - רואה עצם, מנסה לחפור
|
||||||
|
|
||||||
|
- Goal-set or goal corrected behaviour
|
||||||
|
|
||||||
|
ההתנהגות משתנה בהתאם למשוב, מאורגנת לפי מטרה מסוימת - ציפור שרוצה לטרוף חיה מסוימת תטרוף אותה בכל פעם בדרך אחרת: המטרה קבועה, אופן הפעולה גמיש[^3].
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
# 2 קבוצות של תגובות
|
||||||
|
|
||||||
|
# 4 שלבי התפתחות
|
||||||
|
|
||||||
|
# מערכות התנהגות
|
||||||
|
|
||||||
|
# מודל עבודה פנימי
|
||||||
|
|
||||||
|
[^1]: בתקופה ההיא, כאשר ילדים נכנסו לאשפוז - הם נפרדו מההורים, והתאחדו איתם רק בסיום האשפוז.
|
||||||
|
[^2]: המחקר של [צ'ארלס דרווין](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) (המותאם שורד), למשל, הוא מחקר אתולוגי.
|
||||||
|
[^3]: למשל, *החתמה\הטמעה* - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (*ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי*), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם!
|
||||||
Reference in New Issue
Block a user