vault backup: 2025-04-02 15:36:51
This commit is contained in:
19
.obsidian/workspace.json
vendored
19
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -20,6 +20,20 @@
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "ניטשה"
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"id": "aeec0ac112b714d2",
|
||||
"type": "leaf",
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "index"
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
]
|
||||
}
|
||||
@@ -166,6 +180,9 @@
|
||||
},
|
||||
"active": "b8bfc8c8774fb6b4",
|
||||
"lastOpenFiles": [
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/frog.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/ניטשה.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/בנדורה.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/transmission.pdf",
|
||||
@@ -198,8 +215,6 @@
|
||||
"פסיכולוגיה/מגדר/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/זן/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/בודהיזם/יוגהצ'ארה.md",
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/קונטיננטלית/ניטשה.md",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/pink.webp",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/possible.webp",
|
||||
|
||||
@@ -42,13 +42,13 @@ tags:
|
||||
|
||||
[רנה דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) נחשב ל*אבי הרציונליזם*, ובפרט ב*על המתודה* וב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות). דקארט הגה את ה*מתודה הקרטזית* -
|
||||
|
||||
> the Method \[...] contains everything which gives certainty to the rules of Artihmetic"
|
||||
> <div style="text-align: left">the Method \[...] contains everything which gives certainty to the rules of Artihmetic"</div>
|
||||
>
|
||||
> > Discourse, III
|
||||
|
||||
דקארט מכונן מחדש את הפילוסופיה כ*מדע*, ומתבסס על מתמטיקה, ולא על [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) ו[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), באמצעות המתודה הקרטזית - **ספקנות**.
|
||||
|
||||
> \[...] To reject as absolutely false everything as to which I could imagine the lease ground of doubts...
|
||||
> <div style="text-align: left">\[...] To reject as absolutely false everything as to which I could imagine the lease ground of doubts...</div>
|
||||
>
|
||||
> > Discourse, IV
|
||||
|
||||
@@ -58,10 +58,10 @@ tags:
|
||||
|
||||
הדבר הראשון שדקארט מוצא הוא ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/הגיונות#הקוגיטו) -
|
||||
|
||||
> I think therefore I am
|
||||
> <div style="text-align: left">I think therefore I am</div>
|
||||
|
||||
|
||||
> **I knew** that I was a **substance** the whole **essence** or nature of which is to **think**
|
||||
> <div style="text-align: left">**I knew** that I was a **substance** the whole **essence** or nature of which is to **think** </div>
|
||||
>
|
||||
> > Discourse, IV
|
||||
|
||||
@@ -70,9 +70,9 @@ tags:
|
||||
|
||||
עבור דקארט, השאלה השנייה - *מה אוכל לעשות?* - נשארת ברקע. הוא מקדיש את ה*הגיונות* לסורבון, שדגלו בפילוסופיה אריסטותלית שכנגדה דקארט התקומם:
|
||||
|
||||
> Few people would prefer what is right to what is expedient if they did not fear God.
|
||||
> <div style="text-align: left">Few people would prefer what is right to what is expedient if they did not fear God</div>
|
||||
|
||||
> We know that clear and distinct things are true "only because God is or exists, and that He is a Perfect Being"
|
||||
> <div style="text-align: left">We know that clear and distinct things are true "only because God is or exists, and that He is a Perfect Being"</div>
|
||||
>
|
||||
> > Discourse, IV
|
||||
|
||||
@@ -95,7 +95,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
לאור התשובה הזו, קאנט בוחן את השאלה השנייה (ב[ביקורת השנייה](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-המוסרית)) - *מה עליי לעשות?* -
|
||||
|
||||
> It is impossible to think of anything at all in the world, or indeed even beyond it, that could be considered good without limitation except a good will
|
||||
> <div style="text-align: left">It is impossible to think of anything at all in the world, or indeed even beyond it, that could be considered good without limitation except a good will</div>
|
||||
>
|
||||
> > *Groundwork*
|
||||
|
||||
@@ -112,26 +112,26 @@ tags:
|
||||
|
||||
[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ממשיך באופן ישיר את דרכו של קאנט, ובמיוחד ב[פנומנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח). השיטה של הגל היא **פנומנולוגית** (תופעתית) - להבין דברים כפי שהם נדמים לנו - התחום שאליו הגביל אותנו קאנט.
|
||||
|
||||
> Self-consciousness exists in and for itself when, and by the fact that, it so exists for another; that is, *it exists in being acknowledged*
|
||||
> <div style="text-align: left">Self-consciousness exists in and for itself when, and by the fact that, it so exists for another; that is, *it exists in being acknowledged*</div>
|
||||
>
|
||||
> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
|
||||
|
||||
|
||||
עבור הגל, האדם הוא **דיאלקטי** - בשיח עם משהו - אנחנו מוגדרים ממש מהאופן שבו אנחנו נתפסים בידי אחרים. האדם לא קיים בחלל החיצון, כמו האדם הקרטזיאני. התודעה מטבעה, אומר הגל, היא בין-פרטים - אינטרסובייקטיבית.
|
||||
|
||||
> Thus the relation of the two self-conscious individual is such that they prove themselves and another through a life-and-death-struggle
|
||||
> <div style="text-align: left">Thus the relation of the two self-conscious individual is such that they prove themselves and another through a life-and-death-struggle</div>
|
||||
>
|
||||
> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
|
||||
|
||||
|
||||
כלומר, אין פרט סובייקטיבי בודד שלכוד בתוך הראש של עצמו, כמו שקאנט מותיר אותנו. העימות בין ההיבטים השונים של התבונה, *בין פרטים שונים*, מוביל להצטללות - לידע שהולך ונעשה ברור יותר, מתוך שלילה. כל עיקרון עולה משלילת עקרונות קודמים, וזה נשלל בתורו - וככה זה נמשך לאורך זמן, ב[השמה לעל](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#fnref:11). לכן, לפי הגל, פילוסופיה היא במהותה היסטורית.
|
||||
|
||||
> The only thought which philosophy brings with it, in regard to history, is the simple thought of Reason - the thought that Reason rules the world, and that world history has therefore been rational in its course.
|
||||
> <div style="text-align: left">The only thought which philosophy brings with it, in regard to history, is the simple thought of Reason - the thought that Reason rules the world, and that world history has therefore been rational in its course</div>
|
||||
>
|
||||
> > Introduction to the Lectures on the Philosophy of History
|
||||
|
||||
|
||||
> \[...] World history is the necessary developments of the elements of Reason \[...] It is the display and actualization of the universal Spirit
|
||||
> \[...] <div style="text-align: left">World history is the necessary developments of the elements of Reason \[...] It is the display and actualization of the universal Spirit</div>
|
||||
>
|
||||
> > Philosophy of Right
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -75,7 +75,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
### אמת כדחף רגשי
|
||||
|
||||
> What does knowing mean? \[...] the nature of knowledge
|
||||
> <div style="text-align: left">What does knowing mean? \[...] the nature of knowledge</div>
|
||||
>
|
||||
> > *The Gay Science*, sect. 333.
|
||||
>
|
||||
@@ -85,33 +85,33 @@ tags:
|
||||
התבונה אינה עומדת *בניגוד* לרגשות, כמו שהפילוסופים נוהגים לחשוב; היא *יחס מסוים* בין הרגשות, שאנו לא רואים משום שהוא מתרחש מתחת לפני השטח. אם נדמה לנו שהתבונה היא דבר מאוחד, הרי שזה רק בגלל שאנו *מודעים* רק לרגע האחרון, לעימות הלא-מודע של הדחפים, ונהיים מודעים רק לתוצאה האחידה בסופו של העימות הזה: רק הדחף השולט עולה לתודעה.
|
||||
|
||||
|
||||
> Before knowledge is possible, each of these instincts must first presented it's one sided view of the thing or event \[...]
|
||||
> <div style="text-align: left">Before knowledge is possible, each of these instincts must first presented it's one sided view of the thing or event \[...]</div>
|
||||
>
|
||||
> To know "is nothing but a certain behaviour of the instincts towards one another"
|
||||
> <div style="text-align: left">To know "is nothing but a certain behaviour of the instincts towards one another"</div>
|
||||
|
||||
|
||||
ניטשה מציג תמונה הפוכה לזו שמציג היריב שלו, אפלטון, ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#העיר-האמיתית-כמשל-לנפש); התבונה אינה שולטת על הרגש - התבונה *היא* הרגש.
|
||||
|
||||
> There is only a perspectival seeing, only a perspectival 'knowing'; the more affects we are able to put into words about a things, the more eyes, various eyes we are able to use for the same thing, the more complete will be our 'concept' of the thing, out 'objectivity'
|
||||
> <div style="text-align: left">There is only a perspectival seeing, only a perspectival 'knowing'; the more affects we are able to put into words about a things, the more eyes, various eyes we are able to use for the same thing, the more complete will be our 'concept' of the thing, out 'objectivity'</div>
|
||||
>
|
||||
> > *Genealogy of Morals,* III, 12.
|
||||
|
||||
|
||||
אנחנו לא רק יצורים רגשיים - אנחנו גם מושפעים מהגוף ומהחושים; פילוסופים מתעלמים מהם, ואפילו מתנגדים להם (כ"תעתועי החושים" של דקארט). אבל אין *תבונה טהורה* - יש **רק** את התפיסות הגופניות, חושב ניטשה.
|
||||
|
||||
> Philosophers "think they're *honoring* a thing if the de-historicize it \[...] if the make a mummy out of it. \[...]"
|
||||
> <div style="text-align: left">Philosophers "think they're *honoring* a thing if the de-historicize it \[...] if the make a mummy out of it. \[...]"</div>
|
||||
>
|
||||
> These senses, *which are so immoral anyway* deceive us about the *true* world.
|
||||
> <div style="text-align: left">These senses, *which are so immoral anyway* deceive us about the *true* world</div>
|
||||
>
|
||||
> Be a philosophy, be a mummy \[...] And above all, away with the *body*, this pathetic *idee fixe* of the senses.
|
||||
> <div style="text-align: left">Be a philosophy, be a mummy \[...] And above all, away with the *body*, this pathetic *idee fixe* of the senses</div>
|
||||
|
||||
|
||||
*מה אוכל לדעת*, חושב ניטשה, הוא מה שהגוף קולט, ומה שההיסטוריה מלמדת.
|
||||
|
||||
|
||||
> We are compelled by the prejudice of reason to posit unity, identity, duration substance, cause, thinghood, being... it is *here* that the error lies.
|
||||
> <div style="text-align: left">We are compelled by the prejudice of reason to posit unity, identity, duration substance, cause, thinghood, being... it is *here* that the error lies</div>
|
||||
>
|
||||
> Reason in language: oh, what a tricky old woman she is! I'm afraid we're not rid of God because we still believe in grammar....
|
||||
> <div style="text-align: left">Reason in language: oh, what a tricky old woman she is! I'm afraid we're not rid of God because we still believe in grammar...</div>
|
||||
|
||||
|
||||
אפילו השימוש שלנו בדקדוק מטעה אותנו לחשוב שהעולם הוא דבר מסוים, *אמיתי*, כשבעצם גם הוא מוטה.
|
||||
@@ -120,23 +120,100 @@ tags:
|
||||
אבל למה ניטשה אומר את כל זה? מה ה*פתרון* לכל הבעיות האלה? איך נבין את העולם, עם לא באמצעות תבונה? ניטשה לא מאוד ברור בזה; יש בו צד *שופנהאוארי*, של חיבור לחוויות האתסטיות -
|
||||
|
||||
|
||||
> Only as an aesthetic phenomenon does existence and the world seem justified
|
||||
> <div style="text-align: left">Only as an aesthetic phenomenon does existence and the world seem justified</dv>
|
||||
>
|
||||
> > *Birth of Tragedy*
|
||||
|
||||
אומנות, שלא כמו פילוסופיה, *מתמקדת* בתופעה, ולא מתיימרת לאמת - היא לא נופלת במלכודות הפילוסופיות -
|
||||
|
||||
> The fact that the artists prizes appearance of reality... for 'appearance' here means reality *once again*, but in the form of a selection, an emphasis, a correction... Tragic artists are *not* pessimists - in fact they say *yes* to everything questionable and terrible itself, they are *Dionysian*
|
||||
> <div style="text-align: left">The fact that the artists prizes appearance of reality... for 'appearance' here means reality *once again*, but in the form of a selection, an emphasis, a correction... Tragic artists are *not* pessimists - in fact they say *yes* to everything questionable and terrible itself, they are *Dionysian*</div>
|
||||
> .
|
||||
> > Twilight of the Idols
|
||||
|
||||
האומנות מציגה את עצמה כמה שהיא - נקודת מבט, ביטוי רגשי מסוים.
|
||||
|
||||
|
||||
## טוב ורע
|
||||
|
||||
ב*גיניאולוגיה של המוסר*, ניטשה מסמן את ה*פסיכולוגים האנגלים* ([מיל](/פילוסופיה/אתיקה#התועלתנות), [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)), אותם הוא מתאר כ*צפרדעים*[^5]. יום ומיל נדמים במבט ראשון כתומכים בשיטה של ניטשה - הם בוחנים מוסר מנקודת מבט היסטורית, כמותו.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>quite schewpid, innit?</small>
|
||||
|
||||
בתפיסה של האנגלים, *טוב* מתחיל כמשהו *מועיל* - אתה עוזר לשכן שלך כי זה מועיל - ובשלב מסוים אתה שוכח את הסיבה, ופועל מתוך *הרגל*. מאחורי העמדה הזו מסתתרת הנחה *אבולוציונית* - המוסר התפתח במרוצת השנים כמשהו מועיל[^6].
|
||||
|
||||
ניטשה לא משתכנע. ה*שכחה* משחקת תפקיד מוגזם. והמוסר ה*מועיל* - *מועיל למי?* ולבסוף, ניטשה סתם חושב שהאנגלים משעממים.
|
||||
|
||||
|
||||
לעומת האנגלים, ניטשה מיישם שיטה אחרת - *גיניאולוגיה* - התחקות אחר המקורות. מה הוא מחדש לעומת הצפרדעים? ניטשה מחפש את *ההתחלה* של תופעת המוסר, את *ההתפתחות* שלה, ולבסוף את ההתפתחות שלה. אולם, ההבדל הבולט ביותר הוא שניטשה סבור שהמוסר הוא *קונטינגנטי* - כלומר, שהמוסר *יכל* להיות אחרת. היכן ש[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) סבור שהתפתחות התבונה הולכת לפי מסלול הכרחי, של הצטללות מתמשכת, ניטשה מגיע מנקודת מבט מחקרית יותר: אין משהו הכרחי, אלא תופעה שיש לבחון.
|
||||
|
||||
ניטשה מתחקה אחרי המוסר באמצעות *שפה*, ו*עוצמה*. מתי המוסר יכל להיות אחרת? כשהיחסים בין כוחות דומיננטיים יכלו להיות אחרת. אלו תהליכים ארוכים מאוד -
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">All *protracted* things are hard to see, to see whole </div>
|
||||
>
|
||||
> > *Genealogy of Morals, sect. 8*
|
||||
|
||||
ניטשה קושר בין מוסר ל*גוף* לעומת הקישור המסורתי בין מוסר לשכל -
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">Bad air! bad air</div>
|
||||
>
|
||||
> > sect. 12
|
||||
|
||||
כך מתאר ניטשה את המקום שבו מייצרים *ערכים* - לעומת הגופים החזקים והאציליים של היוונים שניטשה מעריץ, המוסר החדש שורץ בסדנאות מצחינות ומייצר ערכים, בגופים חלשים (*Be a philosophy, be a mummy*); הפילוסופים הקודמים מתקוממים כנגד הגוף, (*העיניים משקרות!*, מצווח דקארט, *התבונה באה קודם!*, מצווחים כולם) וניטשה מחזיר את המוקד אל הגוף[^7].
|
||||
|
||||
ניטשה מתחיל דרך השפה (ס' 4.), ובוחן את מקור המונחים *טוב* ו*רע*. ניטשה סבור שמקור המילים הוא במעמדות חברתיים - *טוב* היה קשור ב*אצולה*, ורע - בכל השאר. טוב הוא ביטוי של עוצמה - זכרו, ביוון השליטים שלמו למשוררים שזימרו את שבחיהם.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">The origin of language itself as an expression of power on the part of the rulers</div>
|
||||
|
||||
|
||||
ניטשה סבור שאי אפשר לבחון מילים מחוץ לעדשת הכוח (גישה רלטוויסטית ל[פילוסופיה של השפה](/פילוסופיה/לשון)). המשמעות היום, הוא סבור, הושחתה ב*הטייה דמוקרטית* - ההטייה שחושבת שדמוקרטיה היא *בהכרח* טובה ("The greatest good of the greatest number" - בנת'ם, על התועלתנות).
|
||||
|
||||
### מעקף: גזע במחשבה של ניטשה
|
||||
|
||||
במבט ראשון, נדמה שגם *גזע* משחק תפקיד אצל ניטשה - ה*חיות הבלונדיניות* ("Blond Beasts") שעטו על החקלאים הקדם-ארים האירופאיים[^8].
|
||||
|
||||
כיצד נקשר גזע למחשבה של ניטשה? האם הוא עושה עבודה פילוסופית או מדעית חשובה?
|
||||
|
||||
|
||||
><div style="text-align: left">One pays heavily for coming to power: power makes stupid</div>
|
||||
>
|
||||
> > *Twilight of the Idols*, VIII.1
|
||||
|
||||
|
||||
ניטשה מוסיף גם שהאדם נהיה *מעניין* לראשונה כשהפסיקו להיות אותן *חיות בלונדיניות* -
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">\[...] man first became an interesting animal on the foundation of this essentially dangerous form of human existence, the priest, and that the human soul became deep in the higher sense and turned evil for the first time – and of course, these are the two basic forms of man’s superiority, hitherto, over other animals! .</div>
|
||||
>
|
||||
> > *Genealogy,* sect. 6
|
||||
|
||||
## *מרד העבדים במוסר*
|
||||
|
||||
### נקמתם הרוחנית של היהודים
|
||||
|
||||
כשרומא כבשה את יהודה, העוצמה הייתה דומה לזו של היוונים - חברה *אבירית*, של גזל, של לקיחה בכוח - כבוד בתוך החברה, ופראות מחוצה לה. הרומאים היו מתורבתים ברומא, ואז כבשו שטחים מחוצה לה באכזריות יוצאת-דופן. ניטשה מזכיר גם את ההודים - שם האריסטוקרטים נגעלו, פיזית, מהמעמד הנמוך, ובהמשך הוצדקו בידי כוהני הדת.
|
||||
|
||||
אולם, אותה הדת - היהודים - נוקמים ברומאים *נקמה רוחנית* - בכל ש*רק העניים, המסכנים, הם טובים* (*The wretched alone are good*), ובמזימה מחוכמת משכנעים את העולם כולו לאמץ את הערך הזה. היום ברומא, כותב ניטשה, כולם משתחווים לשלוש יהודים ויהודייה - כולם מהגליל התחתון - ושם ניכר ניצחונם המוחץ של היהודים - *הנצרות* (*the triumphant crown of Judaism*).
|
||||
|
||||
### איך מעריכים מחדש ערכים?
|
||||
|
||||
ההערכה מחדש מתרחשת שוב בשפה. ההיסטוריון תוקידידס משתמש מתאר את תופעת ה*Paradiastole*, לפיה במלחמת אזרחים, המשמעות של מילים משתנה - *גיבור מלחמה* נהפך ל*נמושה*, לפי הצד שבו הוא משחק; מילים מאבדות משמעות ומתחלפות למילים נגדיות. זה מה שניטשה חושב שקרה גם ב*מרד העבדים במוסר*.
|
||||
|
||||
> *Weakness* is being lied into something *meritorious* \[...] impotence into 'goodness of heart' \[...] subjection into 'obedience' \[...]; inoffensiveness/cowardice are called virtue itself
|
||||
|
||||
ג'ייקוב מצביע על המילה *Subservience*, ועל שם ה*איסלאם*.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: ש*תיעב* את הגל, ולעיתים קרובות כתב עליו שהוא *שרלטן* ו*שק נודים נפוח*.
|
||||
[^2]: הדים מהרעיון של הובס, ש*כל בני אדם שווים ביכולתם* (להרוג אחד את השני).
|
||||
[^3]: יום כותב אבל זה איפושהו, אבל ג'ייקוב לא מוצא.
|
||||
[^4]: הדים של [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקלוטוס-ופארמנידס#)
|
||||
[^4]: הדים של [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקלוטוס-ופארמנידס#)
|
||||
[^5]: ג'ייקוב ממליץ על ספר - *The Bestiality of Nietzsche* - שמונה את כל הכינויים של חיות שניטשה מטיח ביריבים שלו.
|
||||
[^6]: ניטשה כותב מעט אחרי התגליות של דרווין.
|
||||
[^7]: למרבה האירוניה, ניטשה היה חולה וחלש כל חייו. יש כאלו החושבים שניטשה מציע לחזור לעידן היוונים (הוא לא) - ג'ייקוב מציין ספר (נורא) - [*Bronze Age Pervert*](https://en.wikipedia.org/wiki/Bronze_Age_Pervert), שכתוב בסגנון ניטשאני (*מלרלר*, כתוב בביקורות).
|
||||
[^8]: הנאצים (איך לא) החשיבו את ניטשה משלהם, ואחותו - שתפסה פיקוד על הירושה שלו - הטתה את הכתבים שלו בקו דומה. ניטשה עצמו התבטא בחריפות כנגד אנטישמיות - מכתביו האחרונים -
|
||||
I am having all anti-Semties shot
|
||||
|
||||
אנטישמיות הייתה תנועה המונית, וולגרית, וכמובן שככזו הוא בז לה.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user