docs: update פסיכולוגיה/חברתית/העצמי

פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: העצמי ודימוי עצמי
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-21T10:06:53.478Z
+date: 2024-05-21T10:21:28.466Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
@@ -224,6 +224,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 ## השתייכות חברתית
 נכון כשג'ודוקא ישראלי לוקח את הגביע כולם פתאום אומרים ש*ישראל* זכתה? זה בדיוק זה - לנכס לעצמנו הצלחות ולהעיף מאיתנו כשלונות באמצעות ההקשר החברתי.
+המנגנונים האלו מקבלים יחס מחקרי נרחב, החל משנות השמונים - ומצביעים על כך שלהאדרה העצמית יש השלכות מרחיקות לכת על מהלך החיים שלנו, ואפילו על הבריאות שלנו.
 
 ### השתזפות בהצלחת האחר
 [(Ciadini et al, 1976)](https://psycnet.apa.org/record/1977-10287-001) הגה את רעיון ה- [^13]Basking in reflected glory (BIRGing) ואתה התופעה ההפוכה, Cutting off reflected failure.
@@ -234,16 +235,28 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 ההשתזפות היא החמאה עצמית דרך קישור להישגי אחרים - בעיקר בתחומים שאינם חשובים להגדרה העצמית שלנו - חיזוק להערכה העצמית. מנגד, בתחומים שכן חשובים לההערכה העצמית שלנו, יתקבל מצב של קנאה והשוואה כלפי מעלה, מה שעלול לפגוע בההערכה העצמית שלנו. במצבים כאלה, ננסה להפחית את האיום על ידי הגדרה מחודשת של הקרבה לאחר, הכשלת האחר, השתפרות עצמית, הגדרה מחודשת של רלבנטיות תחום ההשוואה.
 
 בניסוי קודם ([Tesser & Smith, 1980](https://psycnet.apa.org/record/1981-32777-001)), החוקרים הציבו שני זוגות חברים בחדרים נפקדים. כל נבדקניחש מילים מתוך רמזים שניתנו על ידי כל אחד משלחושת הנבדקים האחרים. הרמזים נבחרו מתוך רשימת רמזים שדורגו לפי מידת הקושי שלהם.
-נבדקים הוקצו לשני תנאים:
+
+הנבדקים הוקצו לשני תנאים:
 - רלוונטיות גבוהה-  המטלה הוצגה כבודקת יכולת מילולית
 - רלבנטיות נמוכה - המטלה הוצגה כמשחק
+
 החוקרים בדקו מי נתן למי רמזים קשים יותר, ובכך יקשה עליו להצליח, וכיצד הבחירה תושפע מהקשר הרלוונטיות. בהקשרים של רלוונטיות גבוהה, הנבדקים עזרו יותר לזרים מאשר לחברים שלהם; בהקשר של רלוונטיות נמוכה, הנבדקים עזרו יותר לחברים שלהם. כלומר, מרגע שהעניינים נהיו רציניים, הנבדקים הקשו יותר על החברים שלהם.
 
+במחקר נוסף ([Tesser & Cornell, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1992-12686-001)), החוקרים הוסיפו את משתנה *אישור העצמי* (Self Affirmation) - מניפולציה שגורמת לנבדקים להרגיש טוב על עצמם - הנבדקים התבקשו לכתוב על הערכים המרכזיים להם[^17]. בתנאי של האישור העצמי, האפקט שהם מצאו נעלם - נבדקים כבר לא הקשו באופן מובהק על החברים שלהם. 
 
 
-- - השוואות כלפי מטה - Downward comparison
+### השוואות כלפי מטה
+בכדי להרגיש טוב עם עצמנו, אנחנו משווים את עצמנו לאנשים שהצליחו פחות מאיתנו. התופעה הזו אינה מוגבלת להישגיות - אנשים ישוו גם את הבריאות שלהם, את הטרגדיות שהם עברו, וכדומה. המנגנון הוא אינו שמחה-לאיד או צרות-עין, אלא מקור לנחמה. באופן מעניין, אנשים משווים כלפי מטה *גם ביחס לעצמם* - לנקודת זמן שלהם בעבר.
+
+
+# אימות עצמי
+**אימות עצמי** (Self verification) היא המוטיבציה לשמור על אמונות נכונות ויציבות לגבי העצמי.
+אנשים מחפשים ידע לגבי עצמם שתואם את המציאות ולא בהכרח ידע שמציג אותם באור חיובי. הדחף הזה נובע מהצורך לנבא בצורה הטובה ביותר את המצבים שנתמודד מולם בעולם, והוא עלול להתנגש עם הצורך ל[האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית). 
+
+הצורך הזה קשור יותר לתהליכים קוגניטיביים-חשיבתיים, לעומת האדרה עצמית שקשורה יותר לתהליכים רגשיים.
+
+לדוגמא, אנשים עם תפיסות עצמיות שליליות זוכרים יותר משוב שלילי מאשר חיובי ונוטים להתרועע עם אנשים שנותנים להם יותר משוב שלילי ממשוב חיובי.
 
-המנגנונים האלו מקבלים יחס מחקרי נרחב, החל משנות השמונים - ומצביעים על כך שלהאדרה העצמית יש השלכות מרחיקות לכת על מהלך החיים שלנו, ואפילו על הבריאות שלנו.
 
 
 
@@ -263,3 +276,4 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 [^14]: [Obligatory Schopenhauher](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref12)
 [^15]: מחקרים מתאמיים מעידים שהמגנון הזה פחות נוכח אצל אנשים שסובלים מ[דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) - תפיסת המציאות שלהם יותר מציאותית.
 [^16]: אנשים עם ביטחון עצמי *נמוך* מתרצים ככה כשלונות; אנשים עם ביטחון עצמי *גבוה* מתרצים ככה *הצלחות*
+[^17]: מניפולציה נפוצה בפסיכולוגיה חברתית בכלל