Relegate assets to subdir (+ new pages)

פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית.md

@@ -7,14 +7,14 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 
 !!! info ""
-	[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/1.pdf), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/אתיקה_1.pdf)
+	[מצגת](assets/1.pdf), [טקסט](assets/אתיקה_1.pdf)
 
 
 !!! success "ראו גם"
-	[אתיקה ניקומאכית (מתוך מבוא לפילוסופיה יוונית)](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה)
+	[אתיקה ניקומאכית (מתוך מבוא לפילוסופיה יוונית)](../יוונית/אריסטו/אתיקה)
 
 
-[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) אינו זה שהמציא מחדש את הפילוסופיה כעיסוק כולל - זה מיוחס ל[סוקראטס ואפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), כולם במאה הרביעית לפני הספירה. אבל גם הם לא התחילו את השרשרת - לפניהם היו הסוגיקנים הגדולים מהמאה ה5 לפני הספירה -  **אייסכילוס**, **סופוקלס** ו**אאוריפידס**, המחזאים היוונים.
+[אריסטו](../יוונית/אריסטו) אינו זה שהמציא מחדש את הפילוסופיה כעיסוק כולל - זה מיוחס ל[סוקראטס ואפלטון](../יוונית/אפלטון), כולם במאה הרביעית לפני הספירה. אבל גם הם לא התחילו את השרשרת - לפניהם היו הסוגיקנים הגדולים מהמאה ה5 לפני הספירה -  **אייסכילוס**, **סופוקלס** ו**אאוריפידס**, המחזאים היוונים.
 
 אפלטון היה תלמידו הישיר של סוקראטס, ואריסטו היה תלמידו הישיר של אפלטון - וכולם השפיעו והושפעו זה מזה. 
 
@@ -29,7 +29,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 
 !!! info ""
-	[אתיקה, ספר ראשון, פרק א' (ליבס)](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/אתיקה_1)
+	[אתיקה, ספר ראשון, פרק א' (ליבס)](ניקומאכית/אתיקה_1)
 
 
 > כל אומנות וכל סוגיית מחקר, וכן כל עשייה ועיסוק, חזקה עליהם שהם שואפים למה שהוא טוב; בצדק הגדירו, אפוא, את הטוב, כאותו עניין שאליו שואף הכל.
@@ -56,7 +56,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 לכל היצורים החיים  - חתולים, צמחים - יש כוח טבעי כלשהו, *מעולה מהם עצמם*, ששואף לטוב מסוים עבורם. אבל יצורים *נבונים* - קרי, בני האדם, שואפים למשהו קצת יותר מזה. 
 
-כאן אריסטו מפגין עצמאות מאפלטון. ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה), למשל, הפילוסוף מוציא את ההמונים מהמערה ב[משל המערה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה); ההדיוטות זקוקים לפילוסוף לסייע להם, והם עוד יהרגו אותו אחר כך. אריסטו מפגין לעומת זאת אמון מאוד בסיסי באדם מן השורה - הוא תמיד שואף אל הטוב, בכל מה שהוא עושה!
+כאן אריסטו מפגין עצמאות מאפלטון. ב[פוליטאה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה), למשל, הפילוסוף מוציא את ההמונים מהמערה ב[משל המערה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה); ההדיוטות זקוקים לפילוסוף לסייע להם, והם עוד יהרגו אותו אחר כך. אריסטו מפגין לעומת זאת אמון מאוד בסיסי באדם מן השורה - הוא תמיד שואף אל הטוב, בכל מה שהוא עושה!
 
 
 > אם יש אפוא בתחום מעשינו תכלית-מה שבה רוצים אנו לשמה, ובשאר דברים למענה, ואם לא בכל דבר בוחרים אנחנו לשמו של דבר (שאם כן, נגיע בדרך זו עד אין סוף, וכל שאיפה תהא הבל וריק) -- אם אמנם יש תכלית מעין זו, ברור שאין זו אלא הטוב והטוב-מכול. **והכרת התכלית הזאת, כלום לא תיוודע לה חשיבות עצומה גם לגבי חיינו, והיא תכשירנו לקלוע אל מה שדרוש, כקשתים שהמטרה לנגד עיניהם?** עלינו לנסות, לפחות בדפוסים כללייים, להגדיר את טיבו.
@@ -97,11 +97,11 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 ## הטוב העליון
 
-> בין הדברים המהווים את הידיעה האנושית כמו שהיא עכשיו, מעטים הם אלה השונים יותר ממה שאפשר היה לצפות מהם, או המציינים יותר את המצב הלקוי שעדיין נמצא בו העיון בנושאים היותר חשובים, מן הקדמה המועטת שהתקדמו בני-האדם בהכרעת המחלוקת בדבר אמת-המדה של הישר והבלתי-ישר. מן הימים הראשונים של הפילוסופיה מחשבה השאלה בדבר הטוב העליון, או, מה שהוא אות והדבר, בדבר יסוד המוסר, לבעיה העיקרית של המחשבה העיונית. בעיה זו העסיקה את שכלם של בעלי הכשרונות היותר מצוינים, ופלגה אותם לכתות ואסכולות הנלחמות בתוקף זו בזו, ולאחר יותר מאלפיים שנה נמשכים אותם הויכוחים. הפילסופים עדיין עומדים במערכה ומחזיקים באותם דגלי-המלחמה, ואינו נראה שהוגי-הדעות, או המין האנושי בכללו, קרובים יותר להסכם בענין זה מבאותו הזמן ש[הקשיב סוקראטס הצעיר לדבריו של פרוטאגוראס הזקן](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#הזיהוי-עם-פרוטאגוראס), והגן על תורת התועלתיות (אם הדיאלוג של אפלטון מיוסד על שיחה אמיתית) כנגד המוסר ההמוני של ה'חכם' ההוא
+> בין הדברים המהווים את הידיעה האנושית כמו שהיא עכשיו, מעטים הם אלה השונים יותר ממה שאפשר היה לצפות מהם, או המציינים יותר את המצב הלקוי שעדיין נמצא בו העיון בנושאים היותר חשובים, מן הקדמה המועטת שהתקדמו בני-האדם בהכרעת המחלוקת בדבר אמת-המדה של הישר והבלתי-ישר. מן הימים הראשונים של הפילוסופיה מחשבה השאלה בדבר הטוב העליון, או, מה שהוא אות והדבר, בדבר יסוד המוסר, לבעיה העיקרית של המחשבה העיונית. בעיה זו העסיקה את שכלם של בעלי הכשרונות היותר מצוינים, ופלגה אותם לכתות ואסכולות הנלחמות בתוקף זו בזו, ולאחר יותר מאלפיים שנה נמשכים אותם הויכוחים. הפילסופים עדיין עומדים במערכה ומחזיקים באותם דגלי-המלחמה, ואינו נראה שהוגי-הדעות, או המין האנושי בכללו, קרובים יותר להסכם בענין זה מבאותו הזמן ש[הקשיב סוקראטס הצעיר לדבריו של פרוטאגוראס הזקן](../יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#הזיהוי-עם-פרוטאגוראס), והגן על תורת התועלתיות (אם הדיאלוג של אפלטון מיוסד על שיחה אמיתית) כנגד המוסר ההמוני של ה'חכם' ההוא
 > 
 > > מיל, *התועלתנות*
 
-בעת המודרנית, אומר [ג'ון סטיוארט מיל ב*תועלתיות*](/פילוסופיה/אתיקה#התועלתנות), אנחנו יודעים המון דברים חדשים - אבל דווקא בדבר הכי בסיסי - טוב או לא טוב, מוסרי או בלתי מוסרי - אין שום התקדמות בכלל! אנחנו עדיין בדיוק באותו הבוץ, כמו סוקראטס ואריסטו. 
+בעת המודרנית, אומר [ג'ון סטיוארט מיל ב*תועלתיות*](../אתיקה#התועלתנות), אנחנו יודעים המון דברים חדשים - אבל דווקא בדבר הכי בסיסי - טוב או לא טוב, מוסרי או בלתי מוסרי - אין שום התקדמות בכלל! אנחנו עדיין בדיוק באותו הבוץ, כמו סוקראטס ואריסטו. 
 
 אבל בעצם, השאלה של מיל היא לא בדיוק השאלה של אריסטו. מהו יסוד המוסר? בתועלתנות, מיל כותב - 
 
@@ -135,7 +135,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 ## מהי ה*אתיקה*?
 
-!!! info "[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/2.pdf)"
+!!! info "[מצגת](assets/2.pdf)"
 
 ה*אתיקה* האריסטותלית אינה בדיוק ספר על מוסר[^2]; *אתיקה* מגיעה מ*אתוס* - אופי, הרגל. המשמעות של *אתיקה* מזגזגת. גם מיל מדבר על אתיקה בתועלתיות, אבל היכן שמיל מחפש לדעת *מה המעשה הנכון*, לפי כמות ההנאה או הצער שיגרום לו, אריסטו טרוד בשאלה היוונית הקלאסית - *מהם החיים הטובים?* המעשה הנכון קשור בשאלה הזו, אבל הוא רק חלק קטן מהדיון.
 
@@ -217,7 +217,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 > אם נניח כי הקיום, השלווה, במלה אחת האושר, הוא עיקר תכליתו של הטבע ביצור שיש לו תבונה ורצון, נמצא כי הטבע היה אוחז בטכסיס רע מאד, אילו בחר את את תבונתו של היצור לשליח לכוונתו זו. מפני שכל הפעולות שהיה לו ליצור **לעשות** לשם תכלית זו וכל חוקת התנהגותו היו מותוות לו בדיוק רב יותר על ידי האינסטינקט \[...]. למציאות התבונה תכלית אחרת ונשגבה הרבה יותר, אשר בה, לא באושר, תעודה התבונה העיקרית, ואשר מפניה \[...]  צריכה להידחות ברובה התכלית הפרטית של האדם.
 > 
-> > [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), [הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-המוסרית), 21-24
+> > [קאנט](../חדשה/קאנט), [הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות](../אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-המוסרית), 21-24
 
 קאנט מתקומם כנגד אריסטו[^5] שמציב במוקד הפילוסופיה המוסרית שלו את האושר; האושר אינו התכלית, אומר קאנט - אחרת האדם יכל להיות אינסטינקטיבי ככל בעלי החיים, והתבונה הייתה סתם גזירה רעה. 
 
@@ -246,7 +246,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 >                              
 > > Nagel
 
-!!! info "[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/3.pdf)"
+!!! info "[מצגת](assets/3.pdf)"
 
 ומהי התכלית של חיים אלה?
 
@@ -311,14 +311,14 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 האושר עומד בכל הקריטריונים שמציב אריסטו לתכלית העליונה - הוא לא משרת שום דבר, והוא אוטארקי. אבל איך מציבים אותו ביחס לשאר הטובים האחרים?
 
-!!! info "[מאמר - אקריל על אאודיימוניה](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/Ackrill.pdf)"
+!!! info "[מאמר - אקריל על אאודיימוניה](assets/Ackrill.pdf)"
 
  מבין את האושר לא כתכונה נפרדת, אלא כסך כל המרכיבים האלה: במשחק כדורגל, הבעיטה לא עומדת ביחס למשחק - היא חלק מהמשחק ממש, המימוש שלו; באופן דומה, אקריל מפרש את המשפט הזה כזה שסך כל החלקים האלו - הסגולה הטובה, חיי הפוליטיקה, וכו' - הוא האושר, ולכן הרכיבים טובים והאושר מספיק לעצמו - שכן הוא סכום הדברים כולם!
 
 !!! info ""
 	אני מחפש **חופשה מהנה** באתונה. דברים כמו לבקר באקרופוליס או באגורה לא ניצבים *ביחס* לחופשה מהנה - אני לא הולך אליהם *כי* חופשה מהנה - הם **חלק** מחופשה מהנה - חופשה שבה ביקרתי באקרופוליס ובאגורה היא מימוש של חופשה מהנה.
 	
-	![vacation](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/vacation.jpg)
+	![vacation](../assets/vacation.jpg)
 	<small>חופשה מהנה?</small>
 
 > אף אל פי כן נראה... שהוא \[האושר] זקוק גם לטובות החיצוניות; שמן הנמנע, או לא קל הוא, לעשות מעשים נאים כשאתה מחוסר אמצעים; שהרבה דברים עושים אנחנו על ידי ידידים, כסף וכוח מדיני המשמשים כלים בידינו. ויש מהטובות החיצוניות -- כגון יחוס משפחה, ילדים הגונים ויופי -- אשר היעדרן מקפח את האושר.
@@ -346,7 +346,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 ## טיעון ה*ארגון* ἔργον
 
-!!! info "[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/4.pdf)"
+!!! info "[מצגת](assets/4.pdf)"
 
 אריסטו טוען שהמצוינות של דבר היא בפועלו.
 
@@ -432,7 +432,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 האם זה לא מושך את השטיח מתחת ל*אתיקה*? האם אין לי מה לקרוא את האתיקה אם אין לי את הבסיס? אפשר להבין את זה גם הפוך - אדם טוב לא חייב להיות פילוסוף! זו אמירה חתרנית תחת אפלטון ואריסטו. 
 
 !!! warning ""
-	האם **אנחנו** חונכנו באופן הנכון? המילים של אריסטו, אחרי 2,500 שנה, הן לא טורקית: הן קורצות לנו כמובנות, והמונחים שלו שגורים בפינו. אליעזר מזכיר את ה[מנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון) - שבו סוקראטס מדבר עם מנון המצביא ומנסה להבין ממנו מהי הסגולה הטובה. מנון מתאר עניינים של כסף, כבוד ותהילה - אבל כשנשאל אם *בצדק* משיב, *ברור!* הוא לא מוכן לשקול שלא בצדק. ומצד שני, מנון ככל הנראה לא משתנה בעקבות השיח עם סוקראטס...
+	האם **אנחנו** חונכנו באופן הנכון? המילים של אריסטו, אחרי 2,500 שנה, הן לא טורקית: הן קורצות לנו כמובנות, והמונחים שלו שגורים בפינו. אליעזר מזכיר את ה[מנון](../יוונית/אפלטון/מנון) - שבו סוקראטס מדבר עם מנון המצביא ומנסה להבין ממנו מהי הסגולה הטובה. מנון מתאר עניינים של כסף, כבוד ותהילה - אבל כשנשאל אם *בצדק* משיב, *ברור!* הוא לא מוכן לשקול שלא בצדק. ומצד שני, מנון ככל הנראה לא משתנה בעקבות השיח עם סוקראטס...
 
 ### מן הטבע
 
@@ -446,7 +446,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 ### אדם והטוב לאדם
 
-!!! info "[מאמר - גלאסן](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/Glassen.pdf)"
+!!! info "[מאמר - גלאסן](assets/Glassen.pdf)"
 
 > המסקנה 'בכלל לא מתחילה' (non sequitur). מהאמירה שהתפקוד של נגן נבל טוב הוא לנגן בנבל היטב, או בהתאם למצוינות, מה שנובע אין שהטוב (the good) עבור נגן הנבל הוא נגינה בנבל בהתאם למצוינות, אלא שהטוב (the goodness) של נגן הנבל מכונן בנגינה בנבל בהתאם למצוינות.
 >
@@ -513,7 +513,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 ## **שאלת המזל**
 
-!!! info "[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/5.pdf)"
+!!! info "[מצגת](assets/5.pdf)"
 
 ומהו תפקידו של **המזל** - אותם דברים *שלא* בידיי האדם - בדרך לחיים הטובים והצלחים? האם די בהרגלים הטובים ובהתמדה של הפרט, או שנדרש גם משהו מעבר? אליעזר שואל - 
 
@@ -568,7 +568,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 > 
 > >31
 
-נוצרה כאן תהום באוטארקיה שלנו - פתאום אותו האושר המספיק-לעצמו תלוי גם ברווחתם של אחרים, ובמזל חיצוני - חיים ארוכים, וחופשיים מאסונות גדולות. כמו שאומר סוקראטס ב[אפולוגיה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה) - 
+נוצרה כאן תהום באוטארקיה שלנו - פתאום אותו האושר המספיק-לעצמו תלוי גם ברווחתם של אחרים, ובמזל חיצוני - חיים ארוכים, וחופשיים מאסונות גדולות. כמו שאומר סוקראטס ב[אפולוגיה](../יוונית/אפלטון/אפולוגיה) - 
 
 > כי דעו-נא היטב: כשתמיתו אותי העשוי כך כפי שאמרתי, תזיקו לעצמכם יותר משתזיקו לי; כי לי ודאי לא יזיקו במאומה לא מליטוס ולא אניטוס, כי אין לאל ידם; שהרי אי אפשר, לדעתי, על פי דין-אלים, שאיש טוב יותר יינזק בידי הגרוע ממנו. אכן, אולי ימית או יגלה או ישלול מאזרח זכותו, ואולי חושב הוא ומישהו אחר את הדברים האלה לרעות גדולות. אולם אני אינני חושב כך. 
 > 
@@ -628,9 +628,9 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 > סבל נותן את ההשראה למסקנות אלה: באופן בסיסי הן \[אינן אלא] התשוקות שעולם כזה יתקיים... לדמיין עולם אחר, שערכו גדול יותר, הוא ביטוי של שנאה לעולם שגורם סבל: הטינה של המטפיסיקאי היא שפעילה כאן. 
 > 
-> > [פרידריך ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
+> > [פרידריך ניטשה](../חדשה/ניטשה)
 
-ניטשה טוען שאפלטון בכלל שונא את המצב הנוכחי, ומתוך איזשהו צורך פסיכולוגי מתאר לנו את התיאור הדרמטי של סוקראטס המאושר, יודע האידאות, כמו [משל המערה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה).
+ניטשה טוען שאפלטון בכלל שונא את המצב הנוכחי, ומתוך איזשהו צורך פסיכולוגי מתאר לנו את התיאור הדרמטי של סוקראטס המאושר, יודע האידאות, כמו [משל המערה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה).
 
 > רבים בני השכל הדורשים בנצחיות הנשמה. אבל רק משום שהם דוחים, עוד בטרם מיצו את לשדה, את האמת היחידה הנתונה להם, את הגוף... הגוף הוא אמת שנידונה להירקב, על כן היא לובשת מרירות ואצילות שהם אינם מעיזים להישיר מבט אליהן. 
 > 
@@ -650,7 +650,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 ### מזל מוסרי
 
-!!! info "[מצגת](פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/6.pdf)"
+!!! info "[מצגת](assets/6.pdf)"
 
 > לא יצויר דבר בעולם שיוכל להיחשב לטוב בלא הגבלה, אלא הרצון הטוב בלבד. הרצון הטוב אינו טוב על ידי מה שהוא גורם או מצליח לעשות, כי אם טוב הוא כשהוא לעצמו. ואף אם, מחמת פגעי גורל קשים או מפני הענקה מצומצמת מידי טבע חורג, חסר הרצון הזה כל יכולת להגשים את כוונתו; ואף אם כל מאמציו הגדולים ביותר ישובו ריקם ולא יהא כאן אלא הרצון הטוב, בכל זאת יהא הרצון עומד ומבהיק כאבן חן, כדבר שערכו המלא בו בעצמו. 
 > 
@@ -658,11 +658,11 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 בטרגדיות היווניות, המחזאים מציבים אדם דגול כגיבור הטרגדיה, כך שנסיבות החיים ופגעי הגורל כופים עליו עימות נורא. באופן דומה, כולנו מוצאים את עצמנו בנסיבות מסוימות, שמשפיעות על הרגשות שאנו מרגישים והערכים שאנו מאמצים - והללו אינם לגמרי הגיוניים או נשלטים. איך מיישבים את המתח האיכותי הזה, בין החלק ההגיוני לחלק הלא-הגיוני? אריסטו מקדיש לפסיכולוגיה הזו חלק לא קטן מהדיון ב*אתיקה*.
 
-ערכים מסוימים מזמינים צרות במיוחד, כמו [אהבה](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#אהבה) רומנטית. ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה), דיוטימה גורסת לבסוף שהאהבה המוחלטת היא אהבת החוכמה, א לא שבדרך יש הרבה אהבות שונות, שכרוכות בהרבה עימותים ומצוקות.
+ערכים מסוימים מזמינים צרות במיוחד, כמו [אהבה](רפלקטיביים#אהבה) רומנטית. ב[משתה](../יוונית/אפלטון/משתה), דיוטימה גורסת לבסוף שהאהבה המוחלטת היא אהבת החוכמה, א לא שבדרך יש הרבה אהבות שונות, שכרוכות בהרבה עימותים ומצוקות.
 
 אפלטון בכתביו מחפש את הדרך להתעלות על המתח הזה, ואריסטו מחפש לחיות איתו. 
 
-![school of athens](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/school-of-athens.jpg)
+![school of athens](../assets/school-of-athens.jpg)
 <small>אסכולת אתונה של ראפאל. ראו איך אפלטון (מרכז, בורוד) מצביע למעלה, ואריסטו מימינו מוריד אותו מטה.</small>
 
 
@@ -723,7 +723,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 ### חלוקת הנפש האריסטותלית
 
-!!! info "[מצגת](פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/7.pdf)"
+!!! info "[מצגת](assets/7.pdf)"
 
 > \[הנשמה נחלקת] לשני יסודות שהאחד מהם הוא מחוסר היגיון, והשני מצוי בו הגיון המחשבה. \[...] נחדל נא מהיסוד הזן, מאחר שאין לו שום חלק בסגולתו הטובה של האדם.
 > 
@@ -767,7 +767,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 > > 38-39
 
 
-אריסטו מכוון כאן לסוקראטס, שטוען ב*פרוטאגוראס* שהאופי הוא שקוף לחלוטין: אופי הוא פשוט לא דבר שישנו, טעות אינטילקטואלית. אריסטו, לעומת זאת, קושר קשר בלתי-נתיק בין האופי לתבונה. הקשר הזה הוא לא עימות, במובן ה[פרויאידיאני](/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית), אלא מכלול הרמוני מסוים, שבכוחנו למטב. 
+אריסטו מכוון כאן לסוקראטס, שטוען ב*פרוטאגוראס* שהאופי הוא שקוף לחלוטין: אופי הוא פשוט לא דבר שישנו, טעות אינטילקטואלית. אריסטו, לעומת זאת, קושר קשר בלתי-נתיק בין האופי לתבונה. הקשר הזה הוא לא עימות, במובן ה[פרויאידיאני](../../פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית), אלא מכלול הרמוני מסוים, שבכוחנו למטב. 
 
 > אם כיבוש היצר גורם לכך, שהאדם יישאר נאנמן לכל דעה, כלומר -- גם לדעה מוטעית, שיש בלבו, הריהו עניין רע; ואם הכניעה ליצר תביא לידי כך שהאש יטוש כל דעת שיש בליבו, הרי שישנה גם 'כניעה ליצר' שהיא דבר טוב.
 > 
@@ -814,7 +814,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 אריסטו מכביר לומר, שלא רק שהסגולה הטובה מופעלת על פי ההיגיון - ההיגיון *חייב להכיל* את הסגולה הטובה **מלכתחילה**. הסוסים לא דוחפים את העגלה, והעגלה לא דוחפת את הסוסים: יש ביניהם סימביוזה בכל הדרגים. 
 
-הרעיון הזה עורר הרבה מחלקת. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) סבור, למשל, שה*היגיון משרת את התשוקה*: ההיגיון הוא רק המימוש של רצונות התשוקה. אליעזר רוצה פלאפל: הרצון הזה מניע אותו לפעולה. התבונה תסלול את דרכו להגיע לפאלאפליה - איך מגיעים, כמה עולה - אבל מה שמצית את התהליך זו התשוקה. בתמצית, יום אומר, **אין תבונה מעשית**. לשכל אין שום אמרה בדבר הרצוי והלא-רצוי: השכל הוא כלי למימוש הרצונות.
+הרעיון הזה עורר הרבה מחלקת. [יום](../חדשה/יום) סבור, למשל, שה*היגיון משרת את התשוקה*: ההיגיון הוא רק המימוש של רצונות התשוקה. אליעזר רוצה פלאפל: הרצון הזה מניע אותו לפעולה. התבונה תסלול את דרכו להגיע לפאלאפליה - איך מגיעים, כמה עולה - אבל מה שמצית את התהליך זו התשוקה. בתמצית, יום אומר, **אין תבונה מעשית**. לשכל אין שום אמרה בדבר הרצוי והלא-רצוי: השכל הוא כלי למימוש הרצונות.
 
 העמדה האריסטותלית, לעומת זאת, תגיד שהאדם הטוב מבין, ממקום תבוני, מהו הטוב, ורוצה, מתוך תשוקה, לממש אותו. הוא לא עוסק רק ב*מהי* המציאות, אלא איך *ראוי* שתהיה.
 
@@ -833,7 +833,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 > **מהעובדה שהכשל לעולם איננו יכול לגרום מעשה** \[...] או במעשיהם של ישים רציונליים.
 > 
-> > [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום), [מסכת על טבע האדם](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת)
+> > [יום](../חדשה/יום), [מסכת על טבע האדם](../חדשה/יום/מסכת)
 
 ה**שכל**, יום אומר, הוא *לא פעיל* - הוא כלי להבנה סבילה של המציאות, ולא כלי פעיל שיכול לעצב אותה. הוא כמו מכשיר מדידה - הוא אומר *מה יש*, ולא *מה ראוי*. לפיכך, המוסר הוא אינו רציונלי, לפי יום - זה כבר מבע רגשי. 
 
@@ -854,19 +854,19 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 החינוך הראוי מגיע גם מהחוק, ולכן אריסטו קושר קשר חזק בין האתיקה למדע המדיני: המדינה משתיתה את הערכים המחונכים, ורק מתוך הערכים המחונכים הנכונים ניתן לבנות אתיקה. 
 
 !!! warning "לא יחסי!"
-	העמדה של אריסטו היא **לא [יחסית](/פילוסופיה/אתיקה#יחסיות-מוסרית) (רלטוויסטית)**. הוא *לא* אומר שיש לכל מקום את האתיקה *שלו* - הוא אומר ש*יש* נסיבות נכונות, מסוימות, ורק *מהן* אפשר להגיע לטוב - **האובייקטיבי**. 
+	העמדה של אריסטו היא **לא [יחסית](../אתיקה#יחסיות-מוסרית) (רלטוויסטית)**. הוא *לא* אומר שיש לכל מקום את האתיקה *שלו* - הוא אומר ש*יש* נסיבות נכונות, מסוימות, ורק *מהן* אפשר להגיע לטוב - **האובייקטיבי**. 
 
 יש כאן סוג של רלטוויזם - *תלוי מצב*: אם יש טוב יחסי, זה הטוב למצב מסוים, **לא** לחברה מסוימת. כמה כסף אתן לעמותת צדקה כזו או אחרת זה טוב יחסי: עצם זה ש*נכון* לתת כסף לעמותות צדקה זה טוב מוחלט.
 
 אז מהי הסגולה הטובה הזו, המוחלטת?
 
-!!! info "[מצגת](פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/8.pdf)"
+!!! info "[מצגת](assets/8.pdf)"
 
 > מנון: היש בפיך להגיד לי, סוקראטס, אם בלימוד נקנית הסגולה הטובה, או לא בלימוד אלא באימון; או לא בלימוד ולא באימון, אלא היא באה מן הטבע לבני האדם, או באיזו דרך אחרת!
 > 
 > סוקראטס: אני רחוק כל כך מלדעת אם בלימוד היא נקנית או לא בלימוד, עד שאף זאת אינני יודע כלל וכלל: מהי סגולה טובה. ואף אני כך, מנון; יחד עם בני עירי דלותי מבחינה זו, ומגנה את עצמי על שאיני יודע בסגולה טובה ולא כלום. ודבר שאינני יודע מהו, כיצד אדע את אופניו?
 > 
-> > אפלטון, [מנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון), פתיח
+> > אפלטון, [מנון](../יוונית/אפלטון/מנון), פתיח
 
 סוקראטס דוחה את עצם השאלה - אנחנו חייבים לדעת קודם *מהי* סגולה טובה, לפני שנברר אותה. אריסטו לא מקבל את זה - הוא מנסה להבין מהי הסגולה הטובה תוך כדי חיפוש הדרך להקנות אותה. 
 
@@ -891,10 +891,10 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 הסגולה טובה היא לא רק האופן שבו אנחנו פועלים - אלא גם האופן שבו אנחנו *נפעלים* - איך העולם גורם לנו להרגיש. גם רכישת ההרגשה הנכונה היא סוג של הרגל, שמפתח אופי מסוים. האמרה של אריסטו היא שהסגולה הטובה כרוכה גם ברגש הנכון: מי שעושה את המעשה הנכון בחריקת שיניים ובהתאפקות, אינו בעל הסגולה הטובה - הסגולה הטובה היא המעשה הנכון בטבע הנכון, ברגש הנכון: **חלקו הלא-הגיוני מדבר בקולו של ההיגיון**. הוא אינו צריך לכפות את ההיגיון על החלק הרגשי: השניים מיושבים והרמוניים. 
 
 !!! success "ראו גם"
-	 [Frankfurt - The Importance of What We Care About](פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/Frankfurt.pdf)
+	 [Frankfurt - The Importance of What We Care About](assets/Frankfurt.pdf)
 
 
-!!! info "[מצגת](9.pdf)"
+!!! info "[מצגת](assets/9.pdf)"
 
 > מה ימנענו, אפוא, מלהגדיר את המאושר כאדם הפועל לפי סגולה טובה ומושלמת, והמצויד די הצורך בטובות החיצוניות, וזאת לא רק בפרק זמן שיזדמן באקראי, אלא בימי חיים שיש בהם משום שלימות? או שמא חייבים אנו להוסיף: 'ואשר גם עתיד לחיות כך, וגם העתיד שהרי כאלה'? לחיים מתאימה תהיה מיתתו נעלם מעינינו, ואילו האושר הוא, לפי טענתנו, תכלית ודבר-מה מושלם מכל בחינותיו? 
 > 
@@ -1082,7 +1082,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 בסיטואציה מגולמים המניעים שמניעים אותנו - בחושים וברגש. 
 
-בניגוד לאלפטון, שבז לעולם החושי שאותו מגדיר כסוג של [מערה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה), אריסטו מתעקש להתמקד בעולם הזה - בתבונה המעשית שכוחה ליצור, כוח חיים; אם התבונה העיונית היא המקבילה ל*עולם האידאות* של אפלטון, התבונה המעשית היא הכאן ועכשיו, וחשובה בעיניי אריסטו לא פחות.
+בניגוד לאלפטון, שבז לעולם החושי שאותו מגדיר כסוג של [מערה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה), אריסטו מתעקש להתמקד בעולם הזה - בתבונה המעשית שכוחה ליצור, כוח חיים; אם התבונה העיונית היא המקבילה ל*עולם האידאות* של אפלטון, התבונה המעשית היא הכאן ועכשיו, וחשובה בעיניי אריסטו לא פחות.
 
 
 אריסטו לא מספק מרשם לאיך ראוי לפעול; הוא מנסה לכונן את התבונה שתדע לשפוט *כל מקרה לגופו*, כדי לדעת איך לפעול.
@@ -1145,8 +1145,8 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 
 [^1]: מיל מדבר על האושר *הכולל*, של כל המעורבים בדבר, ולא רק על אושרו של הפרט.
-[^2]: [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) הוא זה שהפריד בצורה המלאה ביותר בין אתיקה למוסר.
-[^3]: קשר יווני קלאסי. ר' גם [פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה).
+[^2]: [הגל](../חדשה/הגל) הוא זה שהפריד בצורה המלאה ביותר בין אתיקה למוסר.
+[^3]: קשר יווני קלאסי. ר' גם [פוליטאה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה).
 [^4]: מהמילה היוונית *ארגון* (ἔργον - *Ergon*) - לפעול. הטיעון הזה מכונה *הטיעון הארגוני*.
 [^5]: זה לא לגמרי אריסטו, אבל זה האריסטו שקאנט הכיר והבין. אריסטו לא מציב את הניגוד בין *תבונה* ל*אושר* שקאנט רואה.
 [^6]: מלך אשור, שנודע בחייו הראוותניים; הוא אפילו התרברב בהם במצבה שלו.
@@ -1155,7 +1155,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 [^9]: על כך מתרעם הגל על המוסר של קאנט בהמשך, וחוזר במופגן לאריסטו מהסיבה הזו.
 [^10]: אריסטו היה מוטרד גם מפסיכולוגיה, עליה כתב את *על הנפש* (De Anima)
 [^11]: *Bouleusthai* - βουλεύσθαι
-[^12]: באופן דומה, [ממצאים פסיכולוגיים](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה#יכולות-רחבות) מחלקים את האינטיליגנציה ל*קריסטלית* (שמכירה ידיעות קבועות) ו*פלואידית* (גמישה, מסתגלת, פותרת בעיות חדשות)
+[^12]: באופן דומה, [ממצאים פסיכולוגיים](../../פסיכולוגיה/אינטיליגנציה#יכולות-רחבות) מחלקים את האינטיליגנציה ל*קריסטלית* (שמכירה ידיעות קבועות) ו*פלואידית* (גמישה, מסתגלת, פותרת בעיות חדשות)
 [^13]: Phronesis - φρόνησις
 [^14]:  Sophia - σοφία
 [^15]: ביוונית, הכוונה היא *גם* לאומנות במובן המודרני, ו*גם* למלאכה: לפסל פסל ולנגן בנבל וגם להכין סנדלים או לאפות לחם.