Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 959 KiB |
@@ -3,7 +3,7 @@ title: בודהיזם
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-17T12:43:45.362Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, קורסים כלליים
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, קורסים כלליים, תואר_ראשון, בודהה, נירוונה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
---
|
||||
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
!!! info "חומר הקורס"
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49794), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560065)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>מקדש נאקסאן-סה, גאנגוון-דו, דרום קוריאה</small>
|
||||
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
@@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
## מבוא
|
||||
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
[מצגת (שיעורים 1-3)](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_1-3_.pdf), [מצגת (שיעורים 4-12)](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
||||
[מצגת (שיעורים 1-3)](assets/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_1-3_.pdf), [מצגת (שיעורים 4-12)](assets/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -135,7 +135,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
|
||||
הבודהיזם קם כתפיסה שמנסה לגשר בין שתי התפיסות האלה. הכוונה *אינה* לאמצע כמו אמצע *אריסטותלי* - הוא דווקא יכול להיות מאוד קיצוני - אלא בין הוודות לאופאנישאדות - בין סגפנות לחיים חומריים; בין **יש** לבין **אין**.
|
||||
|
||||
הבודהיזם מקשר בין ריאליזם נאיבי - יש דברים בעולם, כמו חתולים ג'ינג'יים העונים או לא עונים לשם ג'ינג'יסטותאלס בבית הסטודנט - לבין אידיאליזם [בסגנון בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי); בבודהיזם, יש דברים, אבל אין להם מהות קיום עצמאית; הדברים הווים [התהוות מותנית](./מותנית).
|
||||
הבודהיזם מקשר בין ריאליזם נאיבי - יש דברים בעולם, כמו חתולים ג'ינג'יים העונים או לא עונים לשם ג'ינג'יסטותאלס בבית הסטודנט - לבין אידיאליזם [בסגנון בארקלי](../חדשה/ברקלי); בבודהיזם, יש דברים, אבל אין להם מהות קיום עצמאית; הדברים הווים [התהוות מותנית](./מותנית).
|
||||
|
||||
הבודהיזם לא נוהג לבצע הפרדות ברורות - בין חומר לרוח, בין תיאוריה ליישום, בין פסיכולוגיה לפילוסופיה, בין חתולים ללא-חתולים. במקום להתמקד ב*אמת*, הבודהיסטית מוטרדים ב**תנאים שייאפשרו שחרור** מהסבל. שלא כמו פילוסופיה (*אהבת החוכמה*) במובנה המערבי, הבודהיזם אינו מתפלסף *כשלעצמו* - אלא תמיד לעבר יישום מסוים, הכנת הקרקע לשחרור מהסבל. עבור הבודהיסט, חוכמה היא האמצעי, ולא המטרה.
|
||||
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 53 KiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 91 KiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 44 KiB |
@@ -3,7 +3,7 @@ title: אבידהארמה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-29T11:30:33.558Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד, בודהה, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z
|
||||
---
|
||||
@@ -41,14 +41,14 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z
|
||||
|
||||
הבודהיזם מכיר בכמות גדולה של דהארמות - החל מ72 ועד מספר גדול בהרבה.
|
||||
|
||||
הדהרמות מחולקות לכמה סוגים - **צ'יטה** (שכל, תודעה), **סטאסיקה** (אירועים מנטליים), **רופה** (חומר), ו**ניבאנה** (הכחדה, הפסקה). מלבד הניבאנה, כל הדהרמות הן מותנות ב[התהוות מותנית](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית). לכל סוג דהארמה יש עשרות דהארמות כלולות בתוכו - של רגשות, מצבי תודעה, חומרים וכדומה. המיפוי הזה נועד כדי לפרק ולהתמקד, ולהנחות את המודט בדרך הראויה (תתמקד ברגש כזה, תחפש תחושה כזו וכזו...).
|
||||
הדהרמות מחולקות לכמה סוגים - **צ'יטה** (שכל, תודעה), **סטאסיקה** (אירועים מנטליים), **רופה** (חומר), ו**ניבאנה** (הכחדה, הפסקה). מלבד הניבאנה, כל הדהרמות הן מותנות ב[התהוות מותנית](מותנית). לכל סוג דהארמה יש עשרות דהארמות כלולות בתוכו - של רגשות, מצבי תודעה, חומרים וכדומה. המיפוי הזה נועד כדי לפרק ולהתמקד, ולהנחות את המודט בדרך הראויה (תתמקד ברגש כזה, תחפש תחושה כזו וכזו...).
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הקושי העיקרי של האבידהראמה הוא סביב מושג ה**Svabhava** - מהות עצמית, קיום מהותני. מצד אחד, הם רוצים להיפטר מהרעיון של המהות - הכל ריק - ומנגד, אם הכל ריק וחסר מהות - מה יש? האבידהראמה מנסה ליישב את הסתירה הזו בדרך אמצע. אלא שמתנגדי האבידהרמה טוענים, שעצם כינון הדהארמות הוא מהותני[^18] - ובכך מפספס את המטרה.
|
||||
|
||||
התשובה של האבידהארמים היא שהדהראמה אינה נצחית - והיא מתקיימת לזמן קצרצר (שבריר שניה), מופיעה ונכחדת מרגע לרגע. כמו כן, הדהארמות הן מותנות ומתנות - דהארמה X מולידה דהארמה Y - ותמיד מופיעות בהרכב, ולא לבד. בשביל שמשהו יהיה סיבת עצמו עצמאי, ובלתי מותנה[^19]; הדהארמות, לשיטתם, לא עונות להגדרה זו.
|
||||
|
||||
המתנגדים מציינים שאחת מהן - הניבאנה - כן נצחית, ובלתי מותנית, ולאור זאת - כיצד הדהארמה הזו שונה מה[ברהאמן האופנישדי](/פילוסופיה/בודהיזם#המהפכה-האופנישדית), או מכל תפיסה מהותנית אחרת? מה מונע מאיתנו לטעון שהניבאנה אינה המהות?
|
||||
המתנגדים מציינים שאחת מהן - הניבאנה - כן נצחית, ובלתי מותנית, ולאור זאת - כיצד הדהארמה הזו שונה מה[ברהאמן האופנישדי](../בודהיזם#המהפכה-האופנישדית), או מכל תפיסה מהותנית אחרת? מה מונע מאיתנו לטעון שהניבאנה אינה המהות?
|
||||
|
||||
> The arising of an effect that is inferred by way of a causal complex is characterized as a svābhava of that causal complex, because \[the capacity for\] the effect's production does not depend on anything else
|
||||
>
|
||||
@@ -99,6 +99,6 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z
|
||||
[^16]: *Concerning the Dharma* - אודות המציאות
|
||||
[^17]: הכוונה *אינה* לחלקיקים פיזיקליים, כמו שאנחנו נוהגים לחשוב עליהם.
|
||||
[^18]: האבידהארמים חושבים שדהראמה היא אחרת, אבל באותה מידה, המתנגדים יכולים להחליף את המושג *דהארמה* ב*אטמן*, *אידאה*, *נשמה*, או מה שזה לא יהיה. מתוקף מה הקביעה שהדהארמה לא מהותנית?
|
||||
[^19]: כך חשב גם אריסטו במושג ה[עצם](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being)
|
||||
[^19]: כך חשב גם אריסטו במושג ה[עצם](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being)
|
||||
[^20]: חשבו על בננה מבשילה - הבננה הירוקה הזו נהפכה לבננה הצהובה הזו נהפכה לבננה השחורה הזו. אבל מה מהבננה שרד? איזו מהות יש לבננה שמאפשרת לה להיות אותה הבננה? האבידהארמה שוללת את הרעיון הזה - וקובעת למעשה שזו לא אותה בננה, אלא רק אשליה.
|
||||
[^21]: המונח ההודי הוא *ksana*, שבמערב מבינים באופן די שרירותי כ~0.13333 שניות. ההודים אוהבים לשחק עם הזמן, עם טווחים בין מאות מיליארדי שנים לשברירי שנייה, כשכל טווח כזה מקבל מונח מפוצץ או סיפור. *קולפה*, למשל, היא משהו כזה: דמיינו שיש סלע בזלת אדיר, 10 ק"מ על 10 ק"מ, ופעם במאה שנה ציפור עם צעיף משי איכותי חולפת על פניו. משך הזמן שייקח לסלע להישחק ככה לאבק הוא *קולפה* - שמישהו במערב חישב כמלנטלפים שנים.
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: האני - אטמן ואנאטמן
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-01T11:05:22.989Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, בודהיזם
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, בודהיזם, תואר_ראשון, בודהה, אנאטמן
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z
|
||||
---
|
||||
@@ -61,7 +61,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z
|
||||
|
||||
[^2]: מתכתב עם *התער של אוקהם* - ראית אני? האני הכרחי להסביר את מה שיש?
|
||||
[^3]: ערימה, מצבור, מקבץ או צירוף.
|
||||
[^4]: זאת בניגוד ל[*קוגיטו*](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-שני-על-טבעה-של-רוח-האדם-ועל-כך-שנקל-להכירה-מאשר-להכיר-את-הגוף) הקרטזיאני.
|
||||
[^4]: זאת בניגוד ל[*קוגיטו*](../חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-שני-על-טבעה-של-רוח-האדם-ועל-כך-שנקל-להכירה-מאשר-להכיר-את-הגוף) הקרטזיאני.
|
||||
|
||||
|
||||
> הסבל קיים, אך אין סובל; יש פעילות, אך אין פועל; הנירוונה שינה, אך זה ששרוי בתוכנה איננו; הדרך קיימת, אולם אף אחד לא צועד בה
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: ארבע האמיתות הנאצלות
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-01-25T11:16:13.836Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, בודהיזם
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, בודהיזם, תואר_ראשון, בודהה, נירוונה, דואליזם
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
[מצגת (שיעורים 4-12)](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
||||
[מצגת (שיעורים 4-12)](assets/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
||||
|
||||
**ארבע האמיתות הנאצלות** הן אמונה בסיסית בבודהיזם, חוצה פלגים ואזורים גיאוגרפיים[^17]. חרף המעמד הבסיסי שלהן, ארבע האמיתות אינן פשוטות כלל - הבודהה עצמו לא היה מתחיל בלימוד הארבע האמיתות - אלא תורה למתקדמים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: אתיקה בודהיסטית
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, בודהה
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info "מאמר - [Compassion and the Ethics of Violence](./jenkins2013.pdf)"
|
||||
!!! info "מאמר - [Compassion and the Ethics of Violence](./assets/jenkins2013.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
מסופר שהבודהה פגש אמא נמרה חולה. הוא חמל עליה ורצה שתאכל אותו ותתאושש - וקפץ מצוק והתרסק, כדי שתטרוף אותו. זה כמובן, אידיאל מטורף לחלוטין; במאמר, ג'נקינס *דוחה* אותו: זהו הסף ל*בודהה* (Supererogatory ethic), **לא** לכל אחד ואחת מאיתנו (Imitation ethic).
|
||||
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: הדרך הבודהיסטית
|
||||
description: (לא רק מדיטציה)
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-29T11:30:32.075Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, תואר_ראשון, בודהה, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
---
|
||||
@@ -12,7 +12,7 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[מדיטציה כמצב תודעה חלופי (תודעה ופסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/תודעה/מצבים#מדיטציה)
|
||||
[מדיטציה כמצב תודעה חלופי (תודעה ופסיכופתולוגיה)](../../פסיכולוגיה/תודעה/מצבים#מדיטציה)
|
||||
|
||||
|
||||
המדיטציה[^5], אבן דרך משמעותית בבודהיזם, אינה ייחודית לו; היא קיימת גם באיסלאם הסופי, בקונפיוציוניזם, בנצרות, בהינדוהיזם ואפילו ביהדות. בכולם היא מהווה מעיין התבוננות שקטה וקשובה באדם וברגשותיו.
|
||||
@@ -67,7 +67,7 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
לעומת הסמהאדי, רכיב ה*סאטי* הוא הזיכרון הפעיל. היכן שהסמהאדי הוא *להיות מרוכז*, והסאטי הוא *לזכור להיות מרוכז*, מרגע לרגע.
|
||||
|
||||
### תובנה
|
||||
מדיטציית תובנה[^8] - *ויפאסאנה* היא מדיטציה *אנליטית*. אחרי שהשגת את השליטה על התודעה עם ה*סמהאדי*, תוכל להתחיל לנתח איך הגוף שלך פועל, איך [12 החוליות](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית#12-החוליות) מעצבות אותך בכל רגע, איך הטבע והמציאות עובדים. תחילה, אנחנו מרכזים את התודעה - כמו קרן לייזר, או פנס - ואז אנו יכולים להשתמש בה להאיר את דרכי העולם, ולחקור - לראות איך הדברים עובדים.
|
||||
מדיטציית תובנה[^8] - *ויפאסאנה* היא מדיטציה *אנליטית*. אחרי שהשגת את השליטה על התודעה עם ה*סמהאדי*, תוכל להתחיל לנתח איך הגוף שלך פועל, איך [12 החוליות](מותנית#12-החוליות) מעצבות אותך בכל רגע, איך הטבע והמציאות עובדים. תחילה, אנחנו מרכזים את התודעה - כמו קרן לייזר, או פנס - ואז אנו יכולים להשתמש בה להאיר את דרכי העולם, ולחקור - לראות איך הדברים עובדים.
|
||||
|
||||
המדיטציה עוסקת באמיתות המפתח של הבודהיזם:
|
||||
|
||||
@@ -118,6 +118,6 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
[^16]: *Concerning the Dharma* - אודות המציאות
|
||||
[^17]: הכוונה *אינה* לחלקיקים פיזיקליים, כמו שאנחנו נוהגים לחשוב עליהם.
|
||||
[^18]: האבידהארמים חושבים שדהראמה היא אחרת, אבל באותה מידה, המתנגדים יכולים להחליף את המושג *דהארמה* ב*אטמן*, *אידאה*, *נשמה*, או מה שזה לא יהיה. מתוקף מה הקביעה שהדהארמה לא מהותנית?
|
||||
[^19]: כך חשב גם אריסטו במושג ה[עצם](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being)
|
||||
[^19]: כך חשב גם אריסטו במושג ה[עצם](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being)
|
||||
[^20]: חשבו על בננה מבשילה - הבננה הירוקה הזו נהפכה לבננה הצהובה הזו נהפכה לבננה השחורה הזו. אבל מה מהבננה שרד? איזו מהות יש לבננה שמאפשרת לה להיות אותה הבננה? האבידהארמה שוללת את הרעיון הזה - וקובעת למעשה שזו לא אותה בננה, אלא רק אשליה.
|
||||
[^21]: המונח ההודי הוא *ksana*, שבמערב מבינים באופן די שרירותי כ~0.13333 שניות. ההודים אוהבים לשחק עם הזמן, עם טווחים בין מאות מיליארדי שנים לשברירי שנייה, כשכל טווח כזה מקבל מונח מפוצץ או סיפור. *קולפה*, למשל, היא משהו כזה: דמיינו שיש סלע בזלת אדיר, 10 ק"מ על 10 ק"מ, ופעם במאה שנה ציפור עם צעיף משי איכותי חולפת על פניו. משך הזמן שייקח לסלע להישחק ככה לאבק הוא *קולפה* - שמישהו במערב חישב כמלנטלפים שנים.
|
||||
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 258 KiB |
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 2.0 MiB |
@@ -3,7 +3,7 @@ title: זן
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-09T09:53:36.076Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה, סינתטי_א_פריורי, סוקראטס, קאנט, אפלטון, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
---
|
||||
@@ -33,9 +33,9 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
## מבוא
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
|
||||
[מצגת](../assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
## מה זה "זן"?
|
||||
|
||||
@@ -45,7 +45,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
|
||||
הזן הגיע מחילופי רעיונות בין המערב ליפן, בשלהי המאה ה19~תחילת המאה ה20. עד שנות ה60 של המאה ה19, יפן הייתה מדינת אי סגורה ופרימיטיבית - ברחובות עדיין הלכו עם חרבות ובקימונו. יפן נפתחת למערב בפתאומיות גמורה, ומפנימה במהרה את התרבות המערבית - המדע, הנשק, והרעיונות המערביים. ב1860, ברחובות הולכים סמוראים; ב1905, יפן מביסה את רוסיה, מעצמה מודרנית, במלחמה. תהליך התיעוש שלקח מאות שנים במערב הושלם ביפן בתוך חצי מאה.
|
||||
|
||||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](../../הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](../../יוונית/אריסטו), [אפלטון](../../יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||||
|
||||
### אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
|
||||
|
||||
@@ -99,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
שוביניזם *תיאורי* מנסה לכפות את נקודת המבט של המשווה (*היי, הזן הזה הוא בעצם תורת מידות של אריסטו*). שוביניזם *נורמטיבי* הוא אפילו גרוע יותר, וקובע שרירותית מהי פילוסופיה ומהי לא (*בודהיזם זה דת, לא פילוסופיה; במערב עושים פילוסופיה, אז מה שהמזרח לא יכול להיות פילוסופיה*)[^7].
|
||||
|
||||
3. היעדר ספקנות
|
||||
אנשים שמגיעים משוכנעים (*וואו, בודהיזם זה הכי טוב*, *כל הפילוסופיה היא הערת שוליים של אפלטון*), ולא מסתכלים על הזרמים בצורה ביקורתית. לא צריך להצדיק כל דבר כי [הבודהה](/פילוסופיה/בודהיזם#הבודהה), [סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון#סוקראטס-האפלטני), או [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) אמרו אותו.
|
||||
אנשים שמגיעים משוכנעים (*וואו, בודהיזם זה הכי טוב*, *כל הפילוסופיה היא הערת שוליים של אפלטון*), ולא מסתכלים על הזרמים בצורה ביקורתית. לא צריך להצדיק כל דבר כי [הבודהה](../../בודהיזם#הבודהה), [סוקראטס](../../יוונית/אפלטון#סוקראטס-האפלטני), או [ויטגנשטיין](../../לשון/ויטגנשטיין) אמרו אותו.
|
||||
|
||||
4. אי-התאמה
|
||||
שלילת עצם ההשוואה - *אי אפשר לנהל דיאלוג בין פילוסופיה הודית מהמאה ה5 לפילוסופיה אירופאית מהמאה ה19*[^9] - כל צמצום בניסיון להשוואה יפגע במשמעות המערכות השונות, שלא יכולות להתחבר[^10].
|
||||
@@ -129,9 +129,9 @@ fundamental philosophy.
|
||||
|
||||
>This essential dimension prevents the dialogue from being a theoretical anddogmatic account and forces it to be a concrete and practical exercise, because, to be precise, it is not concerned with the exposition of a doctrine, but with guiding an interlocutor to a certain settled mental attitude: it is a combat, amicable but real. We should note that this is what takes place in every spiritual exercise; it is necessary to make oneself change one’s own point of view, attitude, set of convictions, therefore to dialogue with oneself, therefore to struggle with oneself
|
||||
|
||||
הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
|
||||
הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](../../חדשה/קאנט), [שפינוזה](../../חדשה/שפינוזה) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
|
||||
|
||||
הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](/פילוסופיה/לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש.
|
||||
הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](../../לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש.
|
||||
|
||||
|
||||
האם זן הוא פילוסופיה? במובנה המערבי החדש - כנראה שלא; הזן לא עף על טיעונים וניתוחים לוגיים. במובנה המערבי הישן - היוונים, הסטואים, הפילוסופים שחיים את ההגות שלהם? נדמה שכן.
|
||||
@@ -143,7 +143,7 @@ fundamental philosophy.
|
||||
[^5]: כמו המלחין ג'ון קייג', ולאונרד כהן.
|
||||
[^6]: בחוף המערבי של ארה"ב למשל קמים מנזרי זן שמיועדים ליפניים - כמו שאנחנו הולכים לבתי כנסת, ולא כחלק מהמיתוג מחדש של הזן.
|
||||
[^7]: מקביל לפי ארז לאנשים שאומרים שטיילור סוויפט לא עושה מוזיקה.
|
||||
[^8]: כמו למשל, לנכס את מושג ה*קהארמה* לבודהיזם - אנחנו מכירים את השורשים של המונח ב[עולם המחשבה ההודי](/פילוסופיה/בודהיזם#מקור-הבודהיזם-עולם-המחשבה-ההודי).
|
||||
[^8]: כמו למשל, לנכס את מושג ה*קהארמה* לבודהיזם - אנחנו מכירים את השורשים של המונח ב[עולם המחשבה ההודי](../../בודהיזם#מקור-הבודהיזם-עולם-המחשבה-ההודי).
|
||||
[^9]: כמו השוואת *חציל* ל*קונצ'רטו של באך*
|
||||
[^10]: ארז, כמובן, לא מסכים.
|
||||
[^11]: ראסל ([אנליטי פיצוצים](/פילוסופיה/לשון/ראסל)), למשל, לימד באוניברסיטת קמברידג' וניהל שם רומן עם סטודנטית, בעודו מרצה לאתיקה. כשהעלו אותו לוודעה ודרשו כיצד ייתכן שמרצה לאתיקה יבצע עבירה כזו, אמר - *באוקספורד לימדתי גיאומטריה, אבל אף אחד לא דרש ממני להיות משולש*. זוהי הגישה כנגדה הדוט מתקומם.
|
||||
[^11]: ראסל ([אנליטי פיצוצים](../../לשון/ראסל)), למשל, לימד באוניברסיטת קמברידג' וניהל שם רומן עם סטודנטית, בעודו מרצה לאתיקה. כשהעלו אותו לוודעה ודרשו כיצד ייתכן שמרצה לאתיקה יבצע עבירה כזו, אמר - *באוקספורד לימדתי גיאומטריה, אבל אף אחד לא דרש ממני להיות משולש*. זוהי הגישה כנגדה הדוט מתקומם.
|
||||
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
@@ -3,13 +3,13 @@ title: אמת כדרך
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-08T07:52:31.100Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, ניטשה
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, ניטשה, תואר_ראשון, בודהה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-20T09:18:41.884Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf)
|
||||
[מאמר](assets/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf)
|
||||
|
||||
## האמת כאימון
|
||||
הפילוסופיה של [ניטשה](https://en.wikipedia.org/wiki/Friedrich_Nietzsche) מתכתבת עמוקות עם תפיסת הזן, ברעיון ה**ניהיליזם האקטיבי** - התפיסה שדורשת לנהל את החיים כשדה-ניסוי, אימון בלתי-פוסק באמת - לא אמת חיצונית ומוחלטת אלא אמת *פנימית*. הערעור הבלתי-פוסק של אותה *אמת* יהפוך אותנו, אומר ניטשה, ל*מאסטרים של אמת*, היכולת להסתכל באומץ אל הריק, להבין שאין אמת מוחלטת ואובייקטיבית, ולהתמקד במקום באמת *אישית* - האמת *שלי*. מאסטרים שכאלה אי אפשר לגדל - אין שיטה כזו או אחרת - מאסטרים כאלה רק צומחים; ה*פעולה* שלהם היא אמת, והבחינה הבלתי-פוסקת שלהם היא *להיות אמיתי*.
|
||||
@@ -30,7 +30,7 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k
|
||||
## לינג'י - האמת כאין
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט - לינג'י-לו](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/linji_lu.pdf)
|
||||
[טקסט - לינג'י-לו](assets/linji_lu.pdf)
|
||||
|
||||
לינג'י ייקסואן (~866 לספירה) ייסד את אחד הרעיונות החשובים והדומיננטיים בזן -
|
||||
> There's no Buddha, no Dharma no practice, no enlightenment
|
||||
@@ -40,7 +40,7 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k
|
||||
לינג'י כופר בזן כתורת שחרור, ואומר במקום ש*החיפוש הוא בעיה* - הוא מניח שיש איזה משהו בחוץ שחסר לנו.
|
||||
לינג'י אהב ללעוג לבודהות ולתורה הבודהיסטית - כדי להראות לתלמידיו שבסוף אלו רק מפות, ולא דבר מוחלט ומקודש - כלים שאנו נוטים לבלבל כדברים מוחלטים. לינג'י מתריע כנגד היאחזות מסוכנת במפות האלה.
|
||||
|
||||
לינג'י בונה על התובנות של נגרג'ונה ו[תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות), שדורש לזנוח את המפות, ובונה עליו את אופן התרגול לזניחת המפות האלה - לינג'י נוזף בתלמידים שלהם, צועק עליהם, מרביץ להם.
|
||||
לינג'י בונה על התובנות של נגרג'ונה ו[תפיסת הריקות](../מהיאנה#תפיסת-הריקות), שדורש לזנוח את המפות, ובונה עליו את אופן התרגול לזניחת המפות האלה - לינג'י נוזף בתלמידים שלהם, צועק עליהם, מרביץ להם.
|
||||
|
||||
> *כאן בגוש הבשר האדום הזה יש איש אמת ללא תואר[^2]. והוא אינו פוסק מלהיכנס ולצאת מהשערים שעל פניכם (איברי החוש שלכם) אלו מכם שעדיין לא ראו זאת - הביטו! הביטו!*
|
||||
נזיר צעד קדימה ושאל - *מה הוא איש האמת ללא תואר?*
|
||||
@@ -71,7 +71,7 @@ valuable by others
|
||||
[^1]: כלומר, *אתה* איש האמת ללא תואר
|
||||
[^2]: זהו *מאסטר האמת* של ניטשה, בערך
|
||||
[^3]: בסין לא היה נייר טואלט, אז השתמשו במקלות
|
||||
[^4]: הרעיון הזה מתכתב עם [הצו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית), רק שהוא מבקש *לשכוח אותו*.
|
||||
[^4]: הרעיון הזה מתכתב עם [הצו הקטגורי](../../אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית), רק שהוא מבקש *לשכוח אותו*.
|
||||
[^5]: למרבה הצער, היחס לגוף הנשי שלילי יותר, ומשליך משהו מהתפיסה הגברית עליו.
|
||||
[^6]: במאה ה13, זה אומר האצולה.
|
||||
[^7]: מתוך *Being and Nothingness*
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: אתיקה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-18T10:51:06.355Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה, אנאטמן, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
---
|
||||
@@ -41,17 +41,17 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
## הרקע התרבותי של אתיקת זן
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
[מאמר (קאסוליס)](assets/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
|
||||
במאמרו, [תומס קסוליס](https://comparativestudies.osu.edu/people/kasulis.1), בקיא וטבול בתרבות מזרח אסיה, טוען שקשה מאוד להבין את המוסר של מסורת הזן מחוץ להקשרה התרבותי; המערב, הוא סבור, מעוות בשגגה את התפיסה הזו מתוך בורות להקשר התרבותי. אותו עיוות נובע מניסיון לייצא "ערכים" זניים למערב, ובכך לקרוע אותם מהרקע שלהם במערכות האתיקה הסיניות והיפניות, שקדמו לבודהיזם: הבודהיזם השתרש בהן, ונהפך לחלק מהמערכות האלו. ברקע שמתנקים את הזן משם ומנסים להעביר אותו למקום אחר, הדברים משתבשים.
|
||||
|
||||
כאמור, זן קשור ב[קונפוציוניזם](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#קונפוציוניזם) - היחס לנורמות החברתיות, וה[דאויזם](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#דאויזם) - היחס למקום, לבריאה.
|
||||
כאמור, זן קשור ב[קונפוציוניזם](סיניפיקציה#קונפוציוניזם) - היחס לנורמות החברתיות, וה[דאויזם](סיניפיקציה#דאויזם) - היחס למקום, לבריאה.
|
||||
|
||||
**קונפוציוניזם** דוגל ב**רן** 仁 - אנושיות - לפיה אנשים תמיד נמצאים בקשר, ואותה רשת קשרים - הורים, אחים וחברים - צריכה לחול על כל החברה, ולהשליט בה סדר: השליט מתייחס לנתין כמו שאב מתייחס לבנו, ולהיפך. התפיסה הזו צורמת למערב לפעמים - בין חברים, למשל, מצפים לכנות, אבל בין מעמדות שונים - תלמיד ומורה, מעסיק ועובד - מה פתאום! מי אתה שתגיד מה אתה חושב? אתה צריך להיות נאמן, מכבד ומשרת, והם צריכים להיות צודקים, לדאוג לך ולחנך אותך.
|
||||
|
||||
**דאויזם** אומר בדיוק הפוך: בואו נפנה אל הטבע: האם בעלי חיים פועלים בהיררכיה כזו מורכבת? לא? אז למה אתה מכניס את זה לפה? זה רק עושה נזק. הדאויזם לא מנסה לכונן חברה - אפילו להיפך. הדאו הוא קודם כל אישי, ומבקש להסתכל על הטבע, ללמוד מבעלי החיים, מהנהרות - כיצד הנהר זורם במקום עם הכי פחות התנגדות; לא איך אתה *ביחס* לאנשים אחרים, אלא איך *אתה*. הוא לא מחפש את האנושיות, אלא את ה**דרך** 道.
|
||||
|
||||
שלא כמו ב[הודו](/פילוסופיה/בודהיזם), הזן לא התחרה במסורות הקודמות, אלא השתלב בהן. הבודהיזם לא מתחרה בפילוסופיות האלה: הוא [משתלב בהן](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה): הוא מקבל את המבנה הקונפוציאני, את הטבע הדאויסטי, ומוסיף עליהן את התודעה. ההתמרה הזו ארוכה ונוכחת: זן מופיע במאה ה8, מאות שנים אחרי תחילת הבודהיזם: אף אחד לא צריך להסביר לסינים מה זה בודהיסט.
|
||||
שלא כמו ב[הודו](..), הזן לא התחרה במסורות הקודמות, אלא השתלב בהן. הבודהיזם לא מתחרה בפילוסופיות האלה: הוא [משתלב בהן](סיניפיקציה): הוא מקבל את המבנה הקונפוציאני, את הטבע הדאויסטי, ומוסיף עליהן את התודעה. ההתמרה הזו ארוכה ונוכחת: זן מופיע במאה ה8, מאות שנים אחרי תחילת הבודהיזם: אף אחד לא צריך להסביר לסינים מה זה בודהיסט.
|
||||
|
||||
ביפן, הבודהיזם התחבר גם ל[שינטו](https://en.wikipedia.org/wiki/Shinto) 神道, וכמו במקומות האחרים, שאב ממנו והתמיר אותו. קונפוציוניזם נהפך לנאו-קונפוציוניזם, ששואב הרבה מהזן, כמו השינטו, ולהפך.
|
||||
|
||||
@@ -85,10 +85,10 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
## אתיקת יושרה ואתיקת אינטימיות
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
[מאמר (קאסוליס)](assets/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
ומה קרה במערב? הדברים האלו נתלשו מהקשרם, ופתאום משמשים ל*המרדה* בנורמות הקיימות - כמו הנצרות והממסד - ונהפך לתרבות נגד! [*תהרוג את הבודהה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות)? במערב לוקחים את זה *פשוטו כמשמעו* - **תהרוג את הבודהה!**[^3]
|
||||
ומה קרה במערב? הדברים האלו נתלשו מהקשרם, ופתאום משמשים ל*המרדה* בנורמות הקיימות - כמו הנצרות והממסד - ונהפך לתרבות נגד! [*תהרוג את הבודהה*](יסודות)? במערב לוקחים את זה *פשוטו כמשמעו* - **תהרוג את הבודהה!**[^3]
|
||||
|
||||
ומהו התפקיד של הזן בחברה המודרנית, שואל קאסוליס? האם הוא באמת עומד כנגד, או שהוא גם יכול לחזק ערכים קיימים, כפי שעשה בסין?
|
||||
|
||||
@@ -98,13 +98,13 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
זוהי האתיקה המערבית.
|
||||
|
||||
היא ממקודת ביחסים אתיים חיצוניים בין העצמי לאחר - כמו ה[צו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי). החוקים בינינו הם כלליים, מופשטים, וכך הלאה. זה לא משנה מי האני ומי האחר: לחוקים יש כסות מוחלטת. אפשר לשפוט דברים באופן אובייקטיבי מבלי להיות מעורב בהם.
|
||||
היא ממקודת ביחסים אתיים חיצוניים בין העצמי לאחר - כמו ה[צו הקטגורי](../../אתיקה#הצו-הקטגורי). החוקים בינינו הם כלליים, מופשטים, וכך הלאה. זה לא משנה מי האני ומי האחר: לחוקים יש כסות מוחלטת. אפשר לשפוט דברים באופן אובייקטיבי מבלי להיות מעורב בהם.
|
||||
|
||||
ככה אנו גוזרים חוקים, זכויות, נורמות וכדומה.
|
||||
|
||||
### אינטימיות
|
||||
|
||||
זוהי האתיקה הסינית, ובעיקר של ה[המהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה).
|
||||
זוהי האתיקה הסינית, ובעיקר של ה[המהייאנה](../מהיאנה).
|
||||
|
||||
האינטימיות מדגישה יחסים פנימיים, ולא חיצוניים - יחסי גומלין ותלות הדדית בין העצמי לאחרים, שאינו מסתכם באינטרקציה בין שתי ישויות עצמאיות. ההנחה היא שכשאני פועל על אחר, אני פועל במידת-מה גם על עצמי. האושר שלי לא יכול להתקיים אלא בהתאמה מסוימת לאושרו של האחר; פגיעה באחר היא גם פגיעה בעצמי.
|
||||
|
||||
@@ -130,7 +130,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**בודהיזם אינו אלטרואיזם**. האתיקה הבודהיסטית אינה נתינה לשם הנתינה, אלא מתוך אינטימיות המאמינה בתועלת הכלל - ירושה מהקונפוציוניזם.
|
||||
|
||||
[ביטול העצמי](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) דורש, באופן מוזר, לקבל את האחר - שבינו לביני אין גבול, וסבלם הוא סבלי.
|
||||
[ביטול העצמי](../אטמן#אנאטמן) דורש, באופן מוזר, לקבל את האחר - שבינו לביני אין גבול, וסבלם הוא סבלי.
|
||||
|
||||
|
||||
## אתיקת זן במערב?
|
||||
@@ -144,7 +144,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/satori_and_the_moral_dimension_of_enlightenment.pdf)
|
||||
[מאמר](assets/satori_and_the_moral_dimension_of_enlightenment.pdf)
|
||||
|
||||
רייט אומר, לאור [Zen at War](https://terebess.hu/zen/mesterek/vic.pdf), שבניגוד לתרבויות המערב, המוסר הבודהיסטי לא שיחק תפקיד חשוב בהתעוררות, וקומה מוסרית אינה הייתה חלק מאימון הזן.
|
||||
|
||||
@@ -160,19 +160,19 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
## מוסר בודהיסטי?
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר (פארק)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/park_a_mirror_is_for_reflection_-_jake_h._davis_extract.pdf)
|
||||
[מאמר (פארק)](assets/park_a_mirror_is_for_reflection_-_jake_h._davis_extract.pdf)
|
||||
|
||||
ג'ין פארק, חוקרת בודהיזם קוריאני (*סאון*) חוקרת את אתיקת הבודהיזם מנקודת מבט אותה היא מכנה *אתיקת מתח* (Tension Ethics). בקוריאה, בניגוד ליפן ולסין, הזן דומיננטי לחלוטין, ולכן הוא ער ופועל גם בתחום המוסר. ג'ין מבקשת לבחון את היחס של הזן הקוריאני לאתיקה מנקודת מבט פוסט-מודרנית, וככה מבקשת להראות שיש אפשרות לאתיקה פוסט-מודרנית, גם במסורת הזן - שקרובה לה מאוד.
|
||||
|
||||
פארק מתבססת על [זרם ה*חוואה-ין*](https://plato.stanford.edu/entries/buddhism-huayan/)[^6] הסיני, שהניח את התשתית המטאפיזית של מסורת הזן. במסורת זו, [הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#תפיסת-הריקות) היא החיבור בין התופעות - בדמות *רשת האינדרה*. היא דוגלת באי-שניות - כל התופעות משתתפות בכל התופעות - אין סובייקט ואובייקט.
|
||||
פארק מתבססת על [זרם ה*חוואה-ין*](https://plato.stanford.edu/entries/buddhism-huayan/)[^6] הסיני, שהניח את התשתית המטאפיזית של מסורת הזן. במסורת זו, [הריקות](יסודות#תפיסת-הריקות) היא החיבור בין התופעות - בדמות *רשת האינדרה*. היא דוגלת באי-שניות - כל התופעות משתתפות בכל התופעות - אין סובייקט ואובייקט.
|
||||
|
||||
אם ה*סמסארה* קשורה ב*נירוונה*, וה*בודהה* קשור ב*יצורים החיים*, איך, שואלת פארק, אפשר להסביר מניע לפעולה מוסרית? איך אפשר להסביר טוב ורע? מיהו בכלל הסוכן המוסרי? מי עושה את הפעולה, ומי מקבל את הגמול?
|
||||
|
||||
היכן שהמערב שואל שאלות כמו *מאיפה הגיע הרוע?* (ומתרץ [תירוצים מעפנים](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר)), זן מזהה אמת עם מוסר: מי שיודע את האמת, הוא המוסרי - המציאות היא מוסרית בהכרח.
|
||||
היכן שהמערב שואל שאלות כמו *מאיפה הגיע הרוע?* (ומתרץ [תירוצים מעפנים](../../חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר)), זן מזהה אמת עם מוסר: מי שיודע את האמת, הוא המוסרי - המציאות היא מוסרית בהכרח.
|
||||
|
||||
פארק מתנגדת בתוקף להנחה הזו, שפוטרת את הסוכן מאחריות מוסרית - *אוי לא, אני לא מואר!*, ודוחה את העיסוק במוסר לאחר התעוררות - הנה, עוד רגע אני אפתח את העיניים, ולא אצטרך להתמודד עם "מוסר". החמלה הבודהיסטית אינה תכונה אוטומטית המלווה בהתעוררות, אומרת פארק - זה שהבניין קרס, האגו איננו - לא מקריץ מתוכו חמלה: החמלה היא כל דבר מלבד אוטומטית, היא כרוכה במאמץ רב. ראית את האמת? אחלה; אתה עדיין לא יודע להיות נהג עדין בכביש או חבר טוב - זו הטענה של פארק.
|
||||
|
||||
ומה אפשר לעשות? פארק מקבלת את העמדה של דאמין קאוון (Damien Keown), שרואה במוסר הבודהיסטי [מוסר של סגולה טובה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה), ממש כמו אצל אריסטו. אך היכן שזה מתאפשר בבודהיזם הקדום ובמהייאנה, הרעיון של טיפוח של מירוק תכונות טובות פשוט לא תופס במסורת הזן - שמחפשת שמיטה וביטול העצמי. בזן לא מדברים על ה*פאראמיטות*, שש השלמויות המהייאניות.
|
||||
ומה אפשר לעשות? פארק מקבלת את העמדה של דאמין קאוון (Damien Keown), שרואה במוסר הבודהיסטי [מוסר של סגולה טובה](../../יוונית/אריסטו/אתיקה), ממש כמו אצל אריסטו. אך היכן שזה מתאפשר בבודהיזם הקדום ובמהייאנה, הרעיון של טיפוח של מירוק תכונות טובות פשוט לא תופס במסורת הזן - שמחפשת שמיטה וביטול העצמי. בזן לא מדברים על ה*פאראמיטות*, שש השלמויות המהייאניות.
|
||||
|
||||
> To learn the Buddha Way is to learn one's self. To learn one's self is to forget one's self. To forget one's self is to be confirmed by all dharmas. To be confirmed by all dharmas is to cast off one's body and mind and the bodies and minds of others as well. All trace of enlightenment disappears, and this traceless enlightenment continues on without end
|
||||
|
||||
@@ -198,7 +198,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
[^1]: כמו שבהרבה סיפורים חסידיים, הדמויות לעיתים חוטאות ברמה של חילול השם.
|
||||
[^2]: דוגמאות נוספות מהמערב - *The Dharma Bums, Beat Zen Square Zen and Zen*, ואפילו ניצול מיני - *Zen Predator of the Upper East Side*
|
||||
[^3]: במזרח אסיה, לעצמי אין מעמד - הרעיון הוא החברה, הקהילה, החברה; ה[אין אני](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) משתלב שם נהדר. ופתאום במערב הזן משתרבב פנימה ככלי ל*חיזוק האני*, שזן מנסה כל כך לפרק! *אני* המואר! *אני* חוויתי את התעוררות!
|
||||
[^3]: במזרח אסיה, לעצמי אין מעמד - הרעיון הוא החברה, הקהילה, החברה; ה[אין אני](../אטמן#אנאטמן) משתלב שם נהדר. ופתאום במערב הזן משתרבב פנימה ככלי ל*חיזוק האני*, שזן מנסה כל כך לפרק! *אני* המואר! *אני* חוויתי את התעוררות!
|
||||
[^4]: משום שזן פועל בתוך מערכת מוסרית מקובלת ומוכרת, ולכן הוא מדגיש כיצד המורה יכול *לשבור* את המערכת הזו.
|
||||
[^5]: למה זו שמרנות? כי באופן הזה הם נהיים הכי פונדמנליסטים.
|
||||
[^6]: *זר הפרחים* (אווטמסקה)
|
||||
@@ -3,29 +3,29 @@ title: גוף, תודעה ועולם
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-27T10:02:26.582Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד, בודהה, דואליזם, קאנט, אפלטון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/the_human_body_as_a_boundary_symbol-_a_comparison_of_merleau-ponty_and_dōgen.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/___סטודנטים_זן_ופילוסופיה_מצגת_6.pdf)
|
||||
[מאמר](assets/the_human_body_as_a_boundary_symbol-_a_comparison_of_merleau-ponty_and_dōgen.pdf), [מצגת](assets/___סטודנטים_זן_ופילוסופיה_מצגת_6.pdf)
|
||||
|
||||
תפיסה פסיכולוגית-קוגניטיבית עכשווית היא **Embodied Congnition**, שטוענת כי התודעה לא קיימת כשלעצמה, אלא מתגלמת בגוף. זו תפיסה שמנסה לעמוד על הקשר הבלתי-נפרד בין גוף לתודעה - המוח, הגוף והסביבה - כמכלול אחד שיוצר *הכרה* (בניגוד לתפיסת הגוף-נפש העולה מ*הבעיה הפסיכופיזית*).
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
**Embodied Cognition**: Congition, emotion and behavior are all embodied and embdedded in the brain, body, as well as the environment. They affect each other but emotion is primary, as emotion is a stronger mediator of cognition and behaviour
|
||||
|
||||
המבנה הפיזי של הגוף שלנו גורם לנו לחוות את המציאות בצורה מסוימת - שהופכת להיות חלק מאיתנו. התפיסה מתקוממת כנגד הרעיון של התודעה המבודדת, כמו ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref12) של דקארט, ורואה בהם דברים בלתי-נפרדים - איפה נגמרת התודעה, ומתחילה הסביבה?
|
||||
המבנה הפיזי של הגוף שלנו גורם לנו לחוות את המציאות בצורה מסוימת - שהופכת להיות חלק מאיתנו. התפיסה מתקוממת כנגד הרעיון של התודעה המבודדת, כמו ה[קוגיטו](../../חדשה/דקארט/הגיונות#fnref12) של דקארט, ורואה בהם דברים בלתי-נפרדים - איפה נגמרת התודעה, ומתחילה הסביבה?
|
||||
|
||||
התפיסה ה"שגרתית" שלנו של התודעה היא של התודעה כמו סוכן פעיל, אולי כמו טייס בתא הטייס, שמקבל מידע מהגוף ומהחושים ומוסר פלט מסוים. תפיסת הEmbodied Congnition כופרת בתיאור הזה, ומתארת את התודעה כתוצר של יחסי הגומלין בין הגוף לסביבה, דבר דינאמי שנוצר בכל רגע ורגע, לא במקום מסוים או הקשר מסוים (כמו *מחשבה* או *דמיון*).
|
||||
|
||||
לרעיון ה*גילום* יש תפקיד מרכזי במסורת הבודהיסטית בכלל ובמסורת הזן בפרט. ארז סבור שהרבה מחוסר ההבנה במערב כלפי בודהיזם נובעת מהתעלמות מההיבט הגופני של התודעה. הבודהיסטים סבורים שהמדיטציה היא לא תהליך *של* הנפש, לא יותר משהיא תהליך של הגוף; זו תפיסה עמוקה ובסיסית של הבודהיזם, שניצבת לצד ה[אין-אני](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן).
|
||||
לרעיון ה*גילום* יש תפקיד מרכזי במסורת הבודהיסטית בכלל ובמסורת הזן בפרט. ארז סבור שהרבה מחוסר ההבנה במערב כלפי בודהיזם נובעת מהתעלמות מההיבט הגופני של התודעה. הבודהיסטים סבורים שהמדיטציה היא לא תהליך *של* הנפש, לא יותר משהיא תהליך של הגוף; זו תפיסה עמוקה ובסיסית של הבודהיזם, שניצבת לצד ה[אין-אני](../אטמן#אנאטמן).
|
||||
|
||||
התפיסה הזו מתכתבת עם האמת הניטשאית-לינג'ית - ידיעה כהכרה *מתוך* התופעות, כפעולה, ולא כנקודה ארכימדית נפרדת, כמו האידאות האפלטוניות.
|
||||
|
||||
|
||||
[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ראה את התודעה כדבר נפרד מהגוף, משהו נשגב מעולם התופעות, וכך ייסד הלכה למעשה את הדואליזם המערבי. לעומתו, [אדמונד הוסרל](https://plato.stanford.edu/entries/husserl/) מבקש לחזור לחוויה האנושית *כפי שהיא מציגה את עצמה* - ה*תופעה*. [מרלו-פונטי](https://plato.stanford.edu/entries/merleau-ponty/), באופן דומה, הוא פנמנולוג - בעקבות הוסרל ו[מרטין היידיגר](https://plato.stanford.edu/entries/heidegger/). פונטי מבקש לדחות את הרעיון של הלא-נתפס, לסרב לשער אודות המוחלט, ולקבוע - רציונליות היא דבר מותנה; עלינו להתמקד בדברים כיצד שהם מופיעים בפנינו.
|
||||
[דקארט](../../חדשה/דקארט) ראה את התודעה כדבר נפרד מהגוף, משהו נשגב מעולם התופעות, וכך ייסד הלכה למעשה את הדואליזם המערבי. לעומתו, [אדמונד הוסרל](https://plato.stanford.edu/entries/husserl/) מבקש לחזור לחוויה האנושית *כפי שהיא מציגה את עצמה* - ה*תופעה*. [מרלו-פונטי](https://plato.stanford.edu/entries/merleau-ponty/), באופן דומה, הוא פנמנולוג - בעקבות הוסרל ו[מרטין היידיגר](https://plato.stanford.edu/entries/heidegger/). פונטי מבקש לדחות את הרעיון של הלא-נתפס, לסרב לשער אודות המוחלט, ולקבוע - רציונליות היא דבר מותנה; עלינו להתמקד בדברים כיצד שהם מופיעים בפנינו.
|
||||
|
||||
מרלו כופר ברעיון של אמת פילוסופית שחוצה הקשרים ותרבויות, כמו שלרוב מחפשים בפילוסופיה המערבית, ומבקש להסתכל על הדברים בהקשרם - הגוף, התרבות, והסביבה כבלתי-נפרדים.
|
||||
|
||||
@@ -41,7 +41,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=iqvtJIHKLyA) - החיים במנזר אייהייג'י
|
||||
|
||||
דוגן טוען ש[טבע הבודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה) מתגלם בגוף האנושי - אלא דבר שמצוי כאן ועכשיו - בגוף, בסביבה, בחוויה האנושית. רעיונו המהפכני של דוגן הוא שהתרגול הבודהיסטי, כשהוא נעשה נכון, הוא לא הכנה *לקראת* התעוררות - היא עצמה אשרור של ההתעוררות וטבע הבודהה, הקיימים בנו ממילא.
|
||||
דוגן טוען ש[טבע הבודהה](יסודות#טבע-בודהה) מתגלם בגוף האנושי - אלא דבר שמצוי כאן ועכשיו - בגוף, בסביבה, בחוויה האנושית. רעיונו המהפכני של דוגן הוא שהתרגול הבודהיסטי, כשהוא נעשה נכון, הוא לא הכנה *לקראת* התעוררות - היא עצמה אשרור של ההתעוררות וטבע הבודהה, הקיימים בנו ממילא.
|
||||
|
||||
## היחס לגוף בבודהיזם
|
||||
|
||||
@@ -101,7 +101,7 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l
|
||||
פונטי סבור שהמנח הפיזי שלנו בעולם - איך אנחנו עומדים, לאיזה כיוון אנחנו פונים, וכו' - הוא רקע לכל חוויה תפיסתית.
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה - [*What is it like to be a bat*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nagel_bat.pdf)
|
||||
המלצה - [*What is it like to be a bat*](assets/nagel_bat.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
- חוש קינסתטי (Kinsthetic sense) וסכמת גוף
|
||||
@@ -199,7 +199,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
## זאזן כטקס
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/מצגת_שיעור_8.pdf)
|
||||
[מאמר](assets/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](assets/מצגת_שיעור_8.pdf)
|
||||
|
||||
טייגן דן לייטון, במאמרו, סוקר את הטקסיות שבמדיטציית הזן הישובה - זאזן (坐禅). טייגן כותב -
|
||||
|
||||
@@ -207,7 +207,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
|
||||
אבל מהו **זאזן**? מהי ה**פעילות הטקסית**, וה**מודעות הערה** שטייגן והזן מדברים עליהם?
|
||||
|
||||
התרגול בעולם הזן הוא *Shinkantaza* - *רק לשבת*. זהו מצב ה[ללא חשיבה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום#גוף-ותפיסה) (非思量) של דוגן.
|
||||
התרגול בעולם הזן הוא *Shinkantaza* - *רק לשבת*. זהו מצב ה[ללא חשיבה](גילום#גוף-ותפיסה) (非思量) של דוגן.
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
@@ -221,15 +221,15 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
היחס הזה מתבטא בעמדה של דוגן לגבי דרשות - הרצאות של מורה לתלמיד. התפיסה הרווחת היא שהמורה מעביר מחוכמתו לתלמיד - אבל דוגן חושב שעצם הנוכחות בהרצאה, ההקשבה לה, אינה נופלת במעמד שלה מלדעת את הידע הזה.
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[מאמר של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/joskovich2016.pdf) - הדרשה בעולם הזן.
|
||||
[מאמר של ארז](assets/joskovich2016.pdf) - הדרשה בעולם הזן.
|
||||
|
||||
|
||||
במנזרי הזן, הטקסיות והכלים המוזיקליים הם שמנהלים את חיי היומיות - דיבור אסור למעט מטרות מעשיות, והנזירים ממעיטים בו ככל האפשר. הכלים הם חלק בלתי נפרד מהטקסים האלה - הגונג, הפעמונים ותופי הזן. הטקס הוא לא גילום של דמות מסוימת (כמו אצלנו בליל הסדר, למשל), אלא היות-בודהה חי, פועם ומתמשך.
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[מאמר נוסף של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/1a311cabca4800df743fca05b8cd64cad3bf.pdf) - המוזיקה והצליל בחיי הזן
|
||||
[מאמר נוסף של ארז](assets/1a311cabca4800df743fca05b8cd64cad3bf.pdf) - המוזיקה והצליל בחיי הזן
|
||||
|
||||
בכדי להבין את הרעיונות האלה, עלינו לפנות למושג בודהיסטי אחר - ה[*טנטרה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/טנטרה).
|
||||
בכדי להבין את הרעיונות האלה, עלינו לפנות למושג בודהיסטי אחר - ה[*טנטרה*](טנטרה).
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -238,7 +238,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
[^1]: כלומר, *אתה* איש האמת ללא תואר
|
||||
[^2]: זהו *מאסטר האמת* של ניטשה, בערך
|
||||
[^3]: בסין לא היה נייר טואלט, אז השתמשו במקלות
|
||||
[^4]: הרעיון הזה מתכתב עם [הצו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית), רק שהוא מבקש *לשכוח אותו*.
|
||||
[^4]: הרעיון הזה מתכתב עם [הצו הקטגורי](../../אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית), רק שהוא מבקש *לשכוח אותו*.
|
||||
[^5]: למרבה הצער, היחס לגוף הנשי שלילי יותר, ומשליך משהו מהתפיסה הגברית עליו.
|
||||
[^6]: במאה ה13, זה אומר האצולה.
|
||||
[^7]: מתוך *Being and Nothingness*
|
||||
|
||||
@@ -3,18 +3,18 @@ title: זן וטנטרה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-27T10:01:45.982Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
> The world is bound by passion, also by passion it is released
|
||||
|
||||
> *Hevajra Tantra*
|
||||
|
||||
כמו שה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) היא ה*מרכבה הגדולה* וה*הינאיאנה* היא המרכבה הקטנה, ה*ואג'ראיאנה* היא *הובלת חזיז הרעם*. המסורת הזו של בודהיזם מאוחר ואזוטרי כרוכה במגע בכל מיני דברים טמעים - גופות, לכלוך, ואי נוחות שמטרתם ליצור חוויה מאוד חזקה שתהווה "קיצור דרך" להארה - מצב שנקרא *טנטרה*.
|
||||
כמו שה[מהייאנה](../מהיאנה) היא ה*מרכבה הגדולה* וה*הינאיאנה* היא המרכבה הקטנה, ה*ואג'ראיאנה* היא *הובלת חזיז הרעם*. המסורת הזו של בודהיזם מאוחר ואזוטרי כרוכה במגע בכל מיני דברים טמעים - גופות, לכלוך, ואי נוחות שמטרתם ליצור חוויה מאוד חזקה שתהווה "קיצור דרך" להארה - מצב שנקרא *טנטרה*.
|
||||
|
||||
המהייאנה הקדום רואה בגוף (ובמיוחד בגוף הנפשי) דבר טמא, ובתשוקה שעולה ממנו כמשהו שצריך להדחיק. הטנטרה שואפת לעומתו, באמצעות טקס, לרתום את ה"טמאות", התשוקה והרגשות החזקים כדי להגיע להארה[^1]. ההכשרה הטנטרית קשה מאוד - המתרגלים שלה הם בודהיסטים מנוסים, שעברו כברת-דרך שמאפשרת להם להישאר יציבים למול החוויות החזקות שהטנטרה מטיחה בהם; אין *טנטרה להמונים* בפרדס-חנה.
|
||||
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
|
||||
ה**מנדלה** היא מעין מפה של התודעה, שקשורה בשכל. אלו ציורים מאוד מאוד מורכבים, מלאי דמויות והדפסים, שניתן ללמוד *לקרוא* - זו חלק מההכשרה הטנטרית. המפה הזו נטמעת בתודעה של התלמידים, והם מתחילים להתנהג לפיה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
המנדלה היא דבר שנבנה הדרגתי ולאט. *דמיין לעצמך שיש הרבה פרחי לוטוס. בכל פרח לוטוס יש חמישה עלי כותרת. בכל עלה כותרת יושב הבודהה...*
|
||||
|
||||
@@ -54,6 +54,6 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
|
||||
> It is the seated Buddha that Buddha after Buddha and Patriarch after Patriarch have taken as their essential activity. Those who are Buddhas and Patriarchs have employed this essential activity... for it is the essential function
|
||||
|
||||
כמו שאמרנו על [יאו](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#fnref9) - אם תגלם משהו מספיק זמן, תהיה המשהו הזה. אתה רוצה להיות בודהה? פשוט תהיה בודהה - לא לכמה דקות, לא לשעה וחצי - כל תנועה, כל מחווה, כל דבר.
|
||||
כמו שאמרנו על [יאו](סיניפיקציה#fnref9) - אם תגלם משהו מספיק זמן, תהיה המשהו הזה. אתה רוצה להיות בודהה? פשוט תהיה בודהה - לא לכמה דקות, לא לשעה וחצי - כל תנועה, כל מחווה, כל דבר.
|
||||
|
||||
[^1]: במסורת הזו יש הערכה גדולה יותר לדמויות חזקות, ולנשים.
|
||||
|
||||
@@ -3,16 +3,16 @@ title: יסודות הזן
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-16T10:26:06.113Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה, נירוונה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/2___זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/2___זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf), [מצגת (2)](assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf)
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
**זן** (סינית: צ'או) הוא זרם בודהיסטי מאסכולת ה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש כתנועה בעל זהות עמצאית במאות 9-10[^1]
|
||||
**זן** (סינית: צ'או) הוא זרם בודהיסטי מאסכולת ה[מהייאנה](../מהיאנה) שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש כתנועה בעל זהות עמצאית במאות 9-10[^1]
|
||||
|
||||
|
||||
בסין קמים מספר זרמים בודהיסטים, כמו הTiantai 天台 Huayan 華嚴 Panjiao 判教. כל אחד מהם מתמקד בסוטרות אחרות, כתבים אחרים, סדר אחר של ההגות הבודהיסטית הכתובה.
|
||||
@@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
|
||||
!!! warning ""
|
||||
מכאן נובעת תפיסה מוטעית, שהבודהיזם הוא כמו פילוסופיה יבשה, שאפשר סתם לקרוא ולהבין; הזן הוא לא כזה - צריך לחיות ולתרגל אותו, בהבנה גופנית
|
||||
|
||||
הזן, כזרם של המהייאנה, מתבסס על [תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות). הוא כופר באפשרות של הבנה מוחלטת של המציאות באמצעות מודל כזה או אחר - השפה היא מושגית, והמהות מאחורי המושגים פשוט אינה שם. הכל משתנה - בהקשר שונה, ימין כבר לא ימין, שמאל כבר לא שמאל, ואם נלך ימינה מספיק נגיעה שמאלה - אין *ימיניות של הימין*. בתפיסה הזו, הבודהיזם מתהפך גם על עצמו - גם המושגים הבודהיסטים לוקים בכשל הזה: גם הנירוונה, הדוקהה והשאר הם מודלים יחסיים, ולא אמת לאמיתה. התפיסה הזו מובאת לידי קיצון בזן - ישנה מימרת זן שאומרת -
|
||||
הזן, כזרם של המהייאנה, מתבסס על [תפיסת הריקות](../מהיאנה#תפיסת-הריקות). הוא כופר באפשרות של הבנה מוחלטת של המציאות באמצעות מודל כזה או אחר - השפה היא מושגית, והמהות מאחורי המושגים פשוט אינה שם. הכל משתנה - בהקשר שונה, ימין כבר לא ימין, שמאל כבר לא שמאל, ואם נלך ימינה מספיק נגיעה שמאלה - אין *ימיניות של הימין*. בתפיסה הזו, הבודהיזם מתהפך גם על עצמו - גם המושגים הבודהיסטים לוקים בכשל הזה: גם הנירוונה, הדוקהה והשאר הם מודלים יחסיים, ולא אמת לאמיתה. התפיסה הזו מובאת לידי קיצון בזן - ישנה מימרת זן שאומרת -
|
||||
|
||||
> אם אתה פוגש את הבודהה, **תהרוג אותו**
|
||||
|
||||
@@ -43,7 +43,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
|
||||
(Prajñāpāramitāhṛdaya; lit. “ The Heart of the Perfection of Wisdom”
|
||||
aka. Heart Sutra)[^4]
|
||||
|
||||
הזן יורש את [תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות) מהמהייאנה. הזן רואה גם את התורה הבודהיסטית, ואפילו מושגים בסיססים לגמרי - כמו זה שיש לנו גוף או ראש - כמכשול, שמגביל אותנו ומגבירים את ההיאחזות שלנו. כשאנו מנסים, באמצעות הבודהיזם, להשיג דבר מה - או אפילו *לוותר* על להשיג דבר מה, אנחנו כובלים את עצמנו מושגית לדפוס מחשבה מסוים - או שיש הישג, או שאין הישג. הזן טוען כנגד זה - לא; זה לא זה ולא זה[^5].
|
||||
הזן יורש את [תפיסת הריקות](../מהיאנה#תפיסת-הריקות) מהמהייאנה. הזן רואה גם את התורה הבודהיסטית, ואפילו מושגים בסיססים לגמרי - כמו זה שיש לנו גוף או ראש - כמכשול, שמגביל אותנו ומגבירים את ההיאחזות שלנו. כשאנו מנסים, באמצעות הבודהיזם, להשיג דבר מה - או אפילו *לוותר* על להשיג דבר מה, אנחנו כובלים את עצמנו מושגית לדפוס מחשבה מסוים - או שיש הישג, או שאין הישג. הזן טוען כנגד זה - לא; זה לא זה ולא זה[^5].
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: *להתעורר*, עונה 3, פרק 6
|
||||
@@ -54,7 +54,7 @@ aka. Heart Sutra)[^4]
|
||||
|
||||
> Thich Nhat Hahn, 2009, 6-7
|
||||
|
||||
היכן שהמערב [מתעקש על היחס בין סובייקט לאובייקט](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), בהגות סביב העצם, הזן אינו מכיר בדבר זולת התודעה, התפיסה. הזן תופס את המציאות כמו מעין רשת של אבני-חן(Avatamsaka Sutra) - [רשת אינדרה](https://en.wikipedia.org/wiki/Indra%27s_net), שכל אחת מהן קיימת כשלעצמה אך משתקפות בה כל השאר - כל אחת היא תפיסה שלמה, ביחס של יחסי-גומלין עם כל השאר[^6].
|
||||
היכן שהמערב [מתעקש על היחס בין סובייקט לאובייקט](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), בהגות סביב העצם, הזן אינו מכיר בדבר זולת התודעה, התפיסה. הזן תופס את המציאות כמו מעין רשת של אבני-חן(Avatamsaka Sutra) - [רשת אינדרה](https://en.wikipedia.org/wiki/Indra%27s_net), שכל אחת מהן קיימת כשלעצמה אך משתקפות בה כל השאר - כל אחת היא תפיסה שלמה, ביחס של יחסי-גומלין עם כל השאר[^6].
|
||||
|
||||
ניתן למשול זאת לגלים בים - הים הוא עצמו המצע, המציאות, והתנודות שבו - הגלים - הם פשוט שינוי מתוך המצע הריק הזה[^7]. כשאנחנו מסתכלים על פעמון, למשל, מתחולל תהליך שלם - האור משתקף מהפעמון, מגיע לעדשת העין, חוצה את הנוזל התוך עיני, מתורגם לאות אלקטרוני, מגיע למוח, מעובד, ו... משאיר אותנו עם *תפיסה*. אנחנו לא באמת *רואים* את הפעמון - יש לנו רק תפיסה כלשהי שלו, לא משהו ששייך ממש לפעמון, אלא רק עולה מתוכו.
|
||||
|
||||
@@ -101,8 +101,8 @@ Tathāgatagarbha Sūtra (200-250 CE)
|
||||
[^3]: השימוש היום - כמשהו ממוקד ומוזר, קסמי, מיסטי - נובע מכך שהעברה בעל פה היא בדרך כלל מצומצת ונישתית; זהו עיוות של המושג היבש.
|
||||
[^4]: אם יש טקסט אחד שצריך להכיר ממסורת הזן, אומר ארז, זה זה.
|
||||
[^5]: לכן, במדיטציית זן יש אמרות כמו, *המחשבות האלו אינן שייכות לי* - מרגע שאנחנו תופסים על המחשבות בעלות, אנו מגבילים את עצמנו לאפשרויות שטמונות בהן.
|
||||
[^6]: קצת כמו [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#התפיסה).
|
||||
[^7]: קצת כמו [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#היחס-בין-עצם-תואר-ואופן).
|
||||
[^6]: קצת כמו [לייבניץ](../../חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#התפיסה).
|
||||
[^7]: קצת כמו [שפינוזה](../../חדשה/שפינוזה/אתיקה#היחס-בין-עצם-תואר-ואופן).
|
||||
[^8]: הרבה מנזירי הזן היו אמנים בעצמם - פסלים, קליגרפיים...
|
||||
[^9]: Suchness, Thusness
|
||||
[^10]: כמו שעמדנו על כך קודם, הרעיון הזה לא שמור למסורת הבודהיסטית - אולם היא הכי שיטתית, ומייחסת הכי פחות סגולות לפועל - אתה לא צריך להיות או-וואה גדול כדי להתעורר.
|
||||
Binary file not shown.
@@ -3,13 +3,13 @@ title: הסיניפיקציה של הבודהיזם
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-30T09:19:21.660Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_3.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת_3.pdf), [מצגת (2)](assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
|
||||
הזן הגיע לסין באיזור המאה ה6-7 לפנה"ס, ושם עבר תהליך שנקרא **סיניפיקציה**. הבודהיזם שממנו צמח הזן הוא לא אותו הזן שהגיע לסין - אלא בודהיזם שעבר התמרה[^1]. הגעת הבודהיזם לסין התמירה הן את סין, והן את הבודהיזם.
|
||||
|
||||
@@ -142,7 +142,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
> ריקות היא צורה וצורה היא ריקות (סוטרת הלב)
|
||||
|
||||
המתח שבין שתי הגישות - הוו-ווי הדאוסיטית והאימון בתבניות הקונפוציאני אפיין את מסורת הזן לכל אורך ההיסטוריה שלה. סוטרת הלב מדבר על ה*צורה* - הטקסים, הפרקטיקות הגופניות כריקות (*וו-ווי*). מנגד, הריקות (*וו-ווי*) היא צורה (טקסים, פרקטיקות גופניות). הוא מפרש את ה*טבע* הדאויסטי כ[טבע בודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה). הזן יוצר מסורת שהיא מאוד מאוד נוקשה - אבל מטרתה היא לחזור למצב הטבעי, ולשחרר. הרעיונות האלה חיים ביחד, אבל תמיד תחת איזשהו מתח - ולא תמיד מסתדרים באופן מושלם. מכאן מגיע התכסיס האכזרי של מורי זן - כשהתלמיד מגיע עם צורה, הוא יקבל ריקות; כשהוא מגיע עם ריקות, הוא יקבל צורה.
|
||||
המתח שבין שתי הגישות - הוו-ווי הדאוסיטית והאימון בתבניות הקונפוציאני אפיין את מסורת הזן לכל אורך ההיסטוריה שלה. סוטרת הלב מדבר על ה*צורה* - הטקסים, הפרקטיקות הגופניות כריקות (*וו-ווי*). מנגד, הריקות (*וו-ווי*) היא צורה (טקסים, פרקטיקות גופניות). הוא מפרש את ה*טבע* הדאויסטי כ[טבע בודהה](יסודות#טבע-בודהה). הזן יוצר מסורת שהיא מאוד מאוד נוקשה - אבל מטרתה היא לחזור למצב הטבעי, ולשחרר. הרעיונות האלה חיים ביחד, אבל תמיד תחת איזשהו מתח - ולא תמיד מסתדרים באופן מושלם. מכאן מגיע התכסיס האכזרי של מורי זן - כשהתלמיד מגיע עם צורה, הוא יקבל ריקות; כשהוא מגיע עם ריקות, הוא יקבל צורה.
|
||||
|
||||
### מילים מטורפות
|
||||
|
||||
@@ -175,10 +175,10 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
> *ג'ואנג דזה*
|
||||
|
||||
ה*מילים המטורפות* של ג'ואנג דזה מתכתבות באופן ישיר עם הפילוסופיה של [המדיאמיקה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות) (תורת הריקות של נגרג'ונה). ולכן הייתה להן השפעה רבה על האופן שבו מורי זן ביטאו את משנתם. מתוך ההבנה כי השפה אינה אלא כלי שנועד להצביע על מוגבלותו, הם השתמשו בכלים מגוונים הכוללים אמירות אבסורדיות, חידות אי-הגיון, שתיקה, אלימות מילולית ואפילו פיזית.
|
||||
ה*מילים המטורפות* של ג'ואנג דזה מתכתבות באופן ישיר עם הפילוסופיה של [המדיאמיקה](../מהיאנה#תפיסת-הריקות) (תורת הריקות של נגרג'ונה). ולכן הייתה להן השפעה רבה על האופן שבו מורי זן ביטאו את משנתם. מתוך ההבנה כי השפה אינה אלא כלי שנועד להצביע על מוגבלותו, הם השתמשו בכלים מגוונים הכוללים אמירות אבסורדיות, חידות אי-הגיון, שתיקה, אלימות מילולית ואפילו פיזית.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: ארז מקביל את התהליך הזה ל[התנצרות האימפריה הרומית](/פילוסופיה/נוצרית#התגבשות)
|
||||
[^1]: ארז מקביל את התהליך הזה ל[התנצרות האימפריה הרומית](../../נוצרית#התגבשות)
|
||||
[^2]: הכוונה ל*חיובי*
|
||||
[^3]: שימו לב לסימנייה - צידה השמאלי אומר *אדם*, והימני - *שניים*; הטענה היא שהאדם, במהותו, הוא תמיד בשניים - הוא תמיד חברתי.
|
||||
[^4]: באסיה, למשל, מתאבלים על ההורים שלוש שנים - ויהי מה.
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: פילוסופיית הזן
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-06T09:49:59.135Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (חצי שני)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
[מצגת (חצי שני)](assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
לראות את הטבע, להיות בודהה.
|
||||
|
||||
|
||||
עם זאת, אין לפרש זאת כאילו אין לזן כתבים כלל - נהפוכו; לזן יש אולי הכי הרבה (שכותבים על למה הכתבים לא שווים כלום). הזן אומר - אל *תיצמדו* לכתבים; הכתבים הם רק מפות, כמו ה[דהארמות](/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה). המפות חשובות - אך אין לא המציאות.
|
||||
עם זאת, אין לפרש זאת כאילו אין לזן כתבים כלל - נהפוכו; לזן יש אולי הכי הרבה (שכותבים על למה הכתבים לא שווים כלום). הזן אומר - אל *תיצמדו* לכתבים; הכתבים הם רק מפות, כמו ה[דהארמות](../אבידהארמה). המפות חשובות - אך אין לא המציאות.
|
||||
|
||||
## החיבור בין ריקות וצורה
|
||||
פילוסופיית הזן חיברה את עיקרון ה*Wu-Wei*[^3] - היעדר ההתכוונות, וה*Li* - הטקסטים. היעדר ההתכוונות היא ריקות - והריקות היא האמת, וגם הצורה - באיך שאני אוכל, מדבר, מתנהל בעולם, מודט - אין לריקות איך להתגלם אלא בתוך הצורה[^2].
|
||||
@@ -82,7 +82,7 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
|
||||
הזן דורש מאיתנו לשחרר מיומרות של מציאות *מעבר* לחוויה האישית, מציאות *כלשעצמה*, מעבר ל*תפיסה* - דבר שאוחזים בו, שתופסים בו. גם אם יש מציאות אחרת או מעבר, היא לא זמינה לנו - What you see is what you get.
|
||||
|
||||
הכוונה היא לא אידיאליסטית - כמו של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) - אם כבר, יותר [פנמנולוגית](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח); המציאות היא כפי שהיא מציגה את עצמה. התודעה לא יכולה לראות את עצמה; הניסיון הזה נידון מראש לכישלון.
|
||||
הכוונה היא לא אידיאליסטית - כמו של [ברקלי](../../חדשה/ברקלי) - אם כבר, יותר [פנמנולוגית](../../חדשה/הגל/רוח); המציאות היא כפי שהיא מציגה את עצמה. התודעה לא יכולה לראות את עצמה; הניסיון הזה נידון מראש לכישלון.
|
||||
|
||||
## התעוררות - מיידית, ספונטנית, שחרור ללא פחד
|
||||
|
||||
@@ -109,9 +109,9 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
|
||||
סיפור זן מפורסם מספר על בודהידהארמה, מורה בסין, שמגיע אליו תלמידו הראשון - ובודהידהארמה מסרב ללמד אותו. התלמיד, בייאוש, חותך את ידו ומדמם. המאסטר, המתרשם מחוסר השקט, מסכים לסייע לו, ושואל - מה אתה מבקש? התלמיד משיב, להשקיט את התודעה. בודהידהארמה משיב - הנה, התודעה שלך שקטה - והתלמיד התעורר.
|
||||
|
||||
הרגע המושלם הוא עכשיו. מה חסר לי? התודעה שלי לא שקטה? חסר לי אספרסו? כל הדברים האלה הם סתם מחשבות. ברגע הזה ממש, בשנייה הזו - משהו חסר? הרגע *הזה* כבר מושלם. החיים ככלל לא דבש; [החיים הם סבל](/פילוסופיה/מיומנויות/על_אפסות_החיים_ועל_הסבל_שבהם.pdf), התודעה היא סבל. אבל עכשיו? בשנייה הזו? אין סבל; יש אולי כאב, או צער - אבל הסבל מגיע רק כשאנחנו *חושבים* שמשהו חסר. אם ננכח לגמרי ברגע הזה - *במיוחד* אם הוא כואב וגרוע (*מדיטציה היא לא דבר נעים!*, קובע ארז, לא יהיה סבל.
|
||||
הרגע המושלם הוא עכשיו. מה חסר לי? התודעה שלי לא שקטה? חסר לי אספרסו? כל הדברים האלה הם סתם מחשבות. ברגע הזה ממש, בשנייה הזו - משהו חסר? הרגע *הזה* כבר מושלם. החיים ככלל לא דבש; [החיים הם סבל](../../מיומנויות/assets/על_אפסות_החיים_ועל_הסבל_שבהם.pdf), התודעה היא סבל. אבל עכשיו? בשנייה הזו? אין סבל; יש אולי כאב, או צער - אבל הסבל מגיע רק כשאנחנו *חושבים* שמשהו חסר. אם ננכח לגמרי ברגע הזה - *במיוחד* אם הוא כואב וגרוע (*מדיטציה היא לא דבר נעים!*, קובע ארז, לא יהיה סבל.
|
||||
|
||||
הרעיון הזה נקרא **הצבעה ישירה**. הזן מנצל [שפה פאראדוקסלית, דברי שטויות, חידות אי-היגיון](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#מילים-מטורפות), ופעולות קיצוניות - אפילו אלימות - כדי למקד את המתרגלים ברגע הזה ממש. הזן דורש נוכחות משותפת של *גוף-רוח* (ארז זרק לדני טוש בשלב הזה, והוא פספס אותו), כדי להנכיח אותנו ברגע הזה.
|
||||
הרעיון הזה נקרא **הצבעה ישירה**. הזן מנצל [שפה פאראדוקסלית, דברי שטויות, חידות אי-היגיון](סיניפיקציה#מילים-מטורפות), ופעולות קיצוניות - אפילו אלימות - כדי למקד את המתרגלים ברגע הזה ממש. הזן דורש נוכחות משותפת של *גוף-רוח* (ארז זרק לדני טוש בשלב הזה, והוא פספס אותו), כדי להנכיח אותנו ברגע הזה.
|
||||
|
||||
> פעם אחת, שאל נזיר את המאסטר ז'אוז'או - *לא מכבר נכנסתי אל קהילת הנזירים - בבקשה התואיל לתת לנו כמה הנחיות*
|
||||
שאל המורה - *האם אכלת כבר את ארוחת הבוקר?*
|
||||
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: שפה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-27T10:44:11.455Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, פילוסופיה של הלשון, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, פילוסופיה של הלשון, זן, תואר_ראשון, בודהה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
---
|
||||
@@ -11,9 +11,9 @@ dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
## שפה בעולם הזן
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf)
|
||||
[מאמר](assets/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf)
|
||||
|
||||
אנחנו מבינים את העולם [דרך השפה](/פילוסופיה/לשון). לאור ה[המפנה הלשוני של ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין), איך ראוי שנבין את השפה בעולם הזן?
|
||||
אנחנו מבינים את העולם [דרך השפה](../../לשון). לאור ה[המפנה הלשוני של ויטגנשטיין](../../לשון/ויטגנשטיין), איך ראוי שנבין את השפה בעולם הזן?
|
||||
|
||||
דייל רייט סוקר במאמרו, מנקודת מבט מערבית, את התפקיד של השפה בעולם הזן. הוא לא מתיימר להבין את הזן או להסביר אותו, אלא משתמש בו ככלי השוואתי לעומת העמדה המערבית[^9].
|
||||
|
||||
@@ -49,13 +49,13 @@ citizen of the world, a cosmopolitan
|
||||
### המפנה הלשוני
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון)
|
||||
ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](../../לשון)
|
||||
|
||||
**המפנה הלשוני**[^11] הוא התפיסה לפיה השפה קובעת את אופני החקירה הפילוסופית בשאלת האמת - גבולות האמת הם גבולות השפה שמתארת אותה.
|
||||
|
||||
גישות אלו סבורות כי חקירת המציאות עוברת דרך הלשון - לא ניתן לדבר על עולם הדברים מבלי להתעכב תחילה על עולם הסימנים של השפה: לא ניתן לחקור לפני שאנחנו מבינים מה המילים שבאמצעותן אנו חוקרים אומרות. היא עורכת הסכמים גלויים וסמויים עם דוברי השפה, ומניחה עבורם הנחות משמעותיות. הפילוסופיה המערבית[^11] נטתה לדבר על בעיות לשוניות כמטאפיזיות ונצחיות, אך המפנה החל להכיר בעובדה - כל אלו מותנים ב"כלוב הברזל" של השפה - *משחקי הלשון* של ויטגנשטיין.
|
||||
|
||||
ויטגנשטיין מנסח עיקרון זה באומרו ש*גבולות לשוני הם גבולות עולמי*, מה שמהדהד באמירתו של דרידה - *אין דבר שהוא מחוץ לטקסט*. העולם קיים *קודם כל* כשפה, לשיטתם, ולכן העולם והשפה אינם ניתנים להפרדה: לא פרשנות על מציאות נפרדת, אלא המבנה הבסיסי של היות-בעולם עבורנו. השפה היא כמו ה[גוף](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום) במובן הזה.
|
||||
ויטגנשטיין מנסח עיקרון זה באומרו ש*גבולות לשוני הם גבולות עולמי*, מה שמהדהד באמירתו של דרידה - *אין דבר שהוא מחוץ לטקסט*. העולם קיים *קודם כל* כשפה, לשיטתם, ולכן העולם והשפה אינם ניתנים להפרדה: לא פרשנות על מציאות נפרדת, אלא המבנה הבסיסי של היות-בעולם עבורנו. השפה היא כמו ה[גוף](גילום) במובן הזה.
|
||||
|
||||
לאור זאת, אומר רייט, איך אפשר לנתק את השפה מההארה? איך הבודהה והנזירים יכולים לחיות בעולם בלי השפה?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: טבע בודהה
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, בודהה
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: טיאנטי
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, בודהה
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ tags:
|
||||
מה הכוונה במרכז?
|
||||
|
||||
|
||||
המתח כאן הוא בין אפיסטמולוגיה - תורת ההכרה - ל[אונטולוגיה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה) - תורת היש (הגם שלא ברור שיש הפרדה כזו חותכת בבודהיזם). הכוונה היא שאמת *אינה* תיאור מילולי המשקף נאמנה מציאות חוץ לשונית - כמו שאנחנו מבינים אותה במערב (אם *אמרתי* משהו שהוא *תואם למציאות* הוא *אמיתי*; בהגדרה נאיבית[^3]).
|
||||
המתח כאן הוא בין אפיסטמולוגיה - תורת ההכרה - ל[אונטולוגיה](../מטאפיזיקה/אונטולוגיה) - תורת היש (הגם שלא ברור שיש הפרדה כזו חותכת בבודהיזם). הכוונה היא שאמת *אינה* תיאור מילולי המשקף נאמנה מציאות חוץ לשונית - כמו שאנחנו מבינים אותה במערב (אם *אמרתי* משהו שהוא *תואם למציאות* הוא *אמיתי*; בהגדרה נאיבית[^3]).
|
||||
|
||||
אבל, תזכרו - **בודהיזם לא עושה מטאפיזיקה**. לא **אכפת** לו מאמת במובן הזה. עבור הבודהיזם, **אמת** היא מה **שתורם לשחרור מהסבל**. אף בודהיסט לא חושב ש*באמת* יש שלוש אמיתות, או שמונה מצרפים, או מה שזה לא יהיה; אלו כלים מחשבתיים ותו לא. הבודהה מושל אותם, ואת התורה הבודהיסטית בכלל, לרפסודה: חוצים איתה את נהר הסבל, ואז משאירים אותה שם.
|
||||
|
||||
@@ -119,7 +119,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
[^1]: על שם הר מסין. מקום יפה, מספר ארז.
|
||||
[^2]: ולא במקרה, היא הסוטרה הכי פופולרית במזרח אסיה.
|
||||
[^3]: מאז [פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון), גם פילוסופים מערבים לא מבינים אמת ככה - אלא יותר כמו [משחק לשוני](/פילוסופיה/לשון/קריפקנשטיין) כזה.
|
||||
[^3]: מאז [פילוסופיה של הלשון](../לשון), גם פילוסופים מערבים לא מבינים אמת ככה - אלא יותר כמו [משחק לשוני](../לשון/קריפקנשטיין) כזה.
|
||||
[^4]:
|
||||
ראיתי הרים כהרים ונהרות כנהרות 見山是山、見水是水
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,5 +1,5 @@
|
||||
|
||||
!!! info "[מצגת](./סוגיות.pdf) (תודה לגיא!)"
|
||||
!!! info "[מצגת](./assets/סוגיות.pdf) (תודה לגיא!)"
|
||||
|
||||
|
||||
> העולם הזה אינו אלא רשמים בלבד, משום שהוא מופיע כאובייקטים שאינם אמיתיים ... תוכן החוויה החושית מציג את עצמו כאובייקט חיצוני, אף על פי שאובייקט כזה אינו קיים באמת... כל דבר המתגלה כאובייקט חיצוני כאשר בפועל אין בנמצא אובייקא כזה, אינו אלא רושם בלבד, כמו שערות על הירח הנראות לעיניו של מי שלקה בקטרט... לכן, כל תכני החוויה החושית אינם אלא רשמים בלבד.
|
||||
@@ -12,7 +12,7 @@
|
||||
המציאות היא סוג מסוים של אשליה - כמו שאדם עם קטרקט מייחס את הפסים בראייה שלו לירח. *אין* פסים על הירח, אבל החוויה החושית *שלו* היא אמיתית. אולי *כל המציאות כולה* היא עיוות כזה?[^1] מה שיש לנו הוא לא המציאות - אלא רושם חושי המתיימר להיות מציאות[^2].
|
||||
|
||||
|
||||
הרעיון היוגהצ'ארי - שאין מציאות של ממש - סותר (כמובן) את האינטאוציה שלנו - אנחנו *ממש* מרגישים שאנחנו רואים משהו מציאותי. דווקא החתירה הזו נגד האינטואיציה הופכת את העסק למעניין. הכוונה היא לא לשכנע אותנו שאין מציאות (תראו איך זה הלך ל[ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי)), אלא רק לבחון מחדש את היחס בין תודעה למציאות, ובמיוחד בהקשר של הסבל: האם הסבל הוא תוצר של המציאות, או שמא גם מהתודעה?
|
||||
הרעיון היוגהצ'ארי - שאין מציאות של ממש - סותר (כמובן) את האינטאוציה שלנו - אנחנו *ממש* מרגישים שאנחנו רואים משהו מציאותי. דווקא החתירה הזו נגד האינטואיציה הופכת את העסק למעניין. הכוונה היא לא לשכנע אותנו שאין מציאות (תראו איך זה הלך ל[ברקלי](../חדשה/ברקלי)), אלא רק לבחון מחדש את היחס בין תודעה למציאות, ובמיוחד בהקשר של הסבל: האם הסבל הוא תוצר של המציאות, או שמא גם מהתודעה?
|
||||
|
||||
|
||||
!!! warning "יוגהצ'ארה היא זרם פילוסופי *עצום* - כמו התווית *אידיאליזם* במערב; היזהרו מלהכליל"
|
||||
@@ -28,7 +28,7 @@
|
||||
החלום משחק תפקיד חשוב בזרם היוגהצ'ארה כדוגמה לדבר אשלייתי שנדמה לנו בזמן אמת כמציאותי לגמרי. זהו תחום שניצב בחזית המחקר כיום, אך היה אינטואיטיבי לזרם היוגהצ'ארה, ואחד מאבני התווך של המחשבה שלהם.
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[שינה וחלימה (תודעה ופסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/תודעה/חלומות), [Maladaptive Daydreaming (תודעה ופסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/תודעה/מצבים#maladaptive-daydreaming).
|
||||
[שינה וחלימה (תודעה ופסיכופתולוגיה)](../../פסיכולוגיה/תודעה/חלומות), [Maladaptive Daydreaming (תודעה ופסיכופתולוגיה)](../../פסיכולוגיה/תודעה/מצבים#maladaptive-daydreaming).
|
||||
|
||||
|
||||
עדיין יש, כמובן, הבדל בין המציאות בחלום: אכילה בחלום או מוות בחלום לא מתרגמים לשובע או למוות בערות. אולם ההפרדה לא מוחלטת: יש אנשים שמדברים בחלום, ואפילו מתקשרים מתוך חלום. ההפרדה לא כזו חותכת.
|
||||
@@ -75,13 +75,13 @@
|
||||
|
||||
יוגהצ'ארה מדברים רבות גם על תת-מודע, רעיון אותו הם מכנים **שמונה התודעות**. החוויה, או התודעה, היא רק קצה הקרחון; רובה היא **תודעת המחסן** (ālayavijñāna), ורובה של התודעה נובע החוצה ממנה. המציאות במידה רבה נובעת *החוצה* מתודעת המחסן, ומה שקורה מזין את בחזרה את תודעת המחסן, בהיזון חוזר.
|
||||
|
||||
<small>(כאן היה ציור יפה של הקרחון של [פרויד](/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית); אני לא שם אותו כי אני בז לפרויד. בכל מקרה.)</small>
|
||||
<small>(כאן היה ציור יפה של הקרחון של [פרויד](../../פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית); אני לא שם אותו כי אני בז לפרויד. בכל מקרה.)</small>
|
||||
|
||||
ארז מושל את הרעיון לעריכת וידאו - התוצר הסופי הוא תוצאה של עיבוד, חיתוך ושינוי מקיף. בתמצית, התודעה שלנו היא התוצר המוכן - ו*אין* לנו גישה לתהליך העריכה, כמו שלצופה בסרט אין גישה לפריימים שנחתכו ממנו. התודעה המוגמרת היא ה**מחשבה** (mano-vijnñāa). אחרי ישנה ה*תודעה המזוהמת* - האגו, העצמי.
|
||||
|
||||
המבנה הכללי הוא בערך ככה:
|
||||
|
||||
- תודעת המחסן (התניות, שפה, אישיות, וכדו' - משול ל*קרקע* התודעתית, מלאה בזרעים, כמו [קארמה](/פילוסופיה/בודהיזם#המהפכה-האופנישדית)).
|
||||
- תודעת המחסן (התניות, שפה, אישיות, וכדו' - משול ל*קרקע* התודעתית, מלאה בזרעים, כמו [קארמה](../בודהיזם#המהפכה-האופנישדית)).
|
||||
|
||||
הבודהיזם הקדום הסתפק בקארמה ככוח קוסמי, בזרעים שהפעולות שלנו זורעים ביקום. אבל איפה זה קארמה? מי סופר אותה? היוגהצ'ארה מנסים לחדד ולקרקע את הרעיון הזה; הקארמה מאבדת את המימד המטאפיזי לטובת המימד הפסיכולוגי-פרטני.
|
||||
|
||||
@@ -127,7 +127,7 @@
|
||||
|
||||
אף אחד מהרכיבים האלה לא נמצא בחוץ - לא המושג, לא הפסל, ולא הקשר ביניהם.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>*מי קיים רק בתודעה שלי? מי קיים רק בתודעה שלי? פיל טוב!*</small>
|
||||
|
||||
הכוונה של היוגאצ'ארה שה**סבל בעצמו** הוא מהתודעה - *Mind Made*; כל הרעיונות המוזרים האלה - כאב, סבל, וגיהנום - הם תוצר של התודעה בלבד (ולכולנו יש רעיונות כאלה בגלל הזרעים הקרמאטיים המשותפים). אבל מרגע שנתפכח ונכיר בו כתודעתי גרידא, ניתן יהיה להשתחרר ממנו.
|
||||
@@ -188,8 +188,8 @@ But it is not the case that it does not exist as the reflection of things, senti
|
||||
|
||||
יש כמה דרכים לאכול את זה:
|
||||
|
||||
- יש רק תודעה - תודעה יוצרת עולם - אידיאליזם *מטאפיזי* (מטאפיזי - [ברקליאני](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי))
|
||||
- הסובייקט הוא מצע לכל החוויה - אידיאליזם אפיסטמולוגי (טרנסנדנטלי - [קנטאיני](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת_מבוא))
|
||||
- יש רק תודעה - תודעה יוצרת עולם - אידיאליזם *מטאפיזי* (מטאפיזי - [ברקליאני](../חדשה/בארקלי))
|
||||
- הסובייקט הוא מצע לכל החוויה - אידיאליזם אפיסטמולוגי (טרנסנדנטלי - [קנטאיני](../חדשה/קאנט/ביקורת_מבוא))
|
||||
- לא זה ולא זה - לא ניתן לדעת או להביא לתחום הניסיון משהו מעבר לסובייקט התופס (סוליפסיזם)
|
||||
|
||||
אולם, ניתן לטעון שיוגהצ'ארה הוא בכלל לא אידיאליזם - משום שבתפיסה היוגאצ'ארית, התודעה היא *הבעיה* - הדבר שיש להתגבר עליו, ולא הפתרון. היא לא טרודה *בכלל* במה יש בחוץ באמת - היוגהצ'ארה פועלת רק במימד הפסיכולוגי.
|
||||
@@ -201,11 +201,11 @@ But it is not the case that it does not exist as the reflection of things, senti
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: [פרוטאגוראס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטיים#פרוטאגוראס-מאבדרה) - *היין מתוק לך ומר לי...*
|
||||
[^2]: מזכיר את התפיסה של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אסתטיקה) - איננו יכולים לתפוס *אלא* בחלל ובזמן, ודרך הקטגוריות.
|
||||
[^3]: מזכיר את המוניזם של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#תואר) (*אלוהים* (או טבע) *הוא דבר חושב*). ארז מחדד שהרעיון היוגהצ'ארי לא טוען לאמת מטאפיזית, אלא יותר פסיכולוגית.
|
||||
[^1]: [פרוטאגוראס](../יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטיים#פרוטאגוראס-מאבדרה) - *היין מתוק לך ומר לי...*
|
||||
[^2]: מזכיר את התפיסה של [קאנט](../חדשה/קאנט/ביקורת/אסתטיקה) - איננו יכולים לתפוס *אלא* בחלל ובזמן, ודרך הקטגוריות.
|
||||
[^3]: מזכיר את המוניזם של [שפינוזה](../חדשה/שפינוזה/אתיקה#תואר) (*אלוהים* (או טבע) *הוא דבר חושב*). ארז מחדד שהרעיון היוגהצ'ארי לא טוען לאמת מטאפיזית, אלא יותר פסיכולוגית.
|
||||
[^4]: *suchness thusness*; ר' [טבע בודהה](../טבע).
|
||||
[^5]: זה נשמע כמו [סוליפסיזם](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fn:19).
|
||||
[^6]: למרבה הצער, [aufheben](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#fn:11).
|
||||
[^5]: זה נשמע כמו [סוליפסיזם](../חדשה/דקארט/הגיונות#fn:19).
|
||||
[^6]: למרבה הצער, [aufheben](../חדשה/הגל/רוח#fn:11).
|
||||
[^7]: הבנה, תרגול ויישום.
|
||||
[^8]: כן, [Priest הזה](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית).
|
||||
[^8]: כן, [Priest הזה](../לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית).
|
||||
@@ -3,16 +3,16 @@ title: מהיאנה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-12T10:07:31.717Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, מהיאנה
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, מהיאנה, תואר_ראשון, בודהה, נומנון_תופעה, אנאטמן, נירוונה, סוקראטס, קאנט
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
מתודת הפירוק שאיתה החל הבודהה מאיימת לקחת אותנו למקומות ניהליסטים, כפי שחשש זרם ה[אבידהארמה](/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה). מדוע שנקבל את כל הפירוק הקיצוני הזה, במקום פשוט לוותר על הבודהיזם? באיזשהו מקום, עברנו מהרעיון של הבודהה, כרופא לבעיית הסבל, לסף הניהיליזם. כתנועת נגד לכיוון הזה, קמה מסורת ה[**מהיאנה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Mahayana) - אחת משתי המסורות העיקריות כיום, והגדולה ביותר. בערך במאה ה2 לפני הספירה, התנועה הזו קמה באיזשהו אופן - אנחנו לא יודעים איך - וחוללה שינוי אדיר בתפיסה ובפרקטיקה הבודהיסטית.
|
||||
מתודת הפירוק שאיתה החל הבודהה מאיימת לקחת אותנו למקומות ניהליסטים, כפי שחשש זרם ה[אבידהארמה](אבידהארמה). מדוע שנקבל את כל הפירוק הקיצוני הזה, במקום פשוט לוותר על הבודהיזם? באיזשהו מקום, עברנו מהרעיון של הבודהה, כרופא לבעיית הסבל, לסף הניהיליזם. כתנועת נגד לכיוון הזה, קמה מסורת ה[**מהיאנה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Mahayana) - אחת משתי המסורות העיקריות כיום, והגדולה ביותר. בערך במאה ה2 לפני הספירה, התנועה הזו קמה באיזשהו אופן - אנחנו לא יודעים איך - וחוללה שינוי אדיר בתפיסה ובפרקטיקה הבודהיסטית.
|
||||
|
||||
לצד המהיאנה, רק מסורת התרוודה שרדה מהעת העתיקה, וכיום שתי מסורות אלו הן הדומיננטיות בעולם הבודהיסטי - שנעלם מהודו עם האליטות וממרכז אסיה אך הגיע עד יפן ומונגוליה[^0].
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בערך ב~100-200 לפנה"ס קמות קבוצות של נזירים ומתחילות לשאול שאלות קשות על התפיסה שלהם. הבודהיזם, הם החלו לחשוב, הוא קצת יותר מדי פרטני: כל אדם טרוד בשחרור שלו. האם הרעיון של השחרור העצמי לא סותר את היעדר האני? את ההיאחזות?
|
||||
@@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
## תפיסת הריקות
|
||||
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
[נגרג'ונה - שירת השורש של דרך האמצע](/פילוסופיה/בודהיזם/שולמן_שירתהשורש.pdf)
|
||||
[נגרג'ונה - שירת השורש של דרך האמצע](assets/שולמן_שירתהשורש.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
ה*ריקות* שבלב המהייאנה אינה רק רעיון מרכזי בבודהיזם, אלא מערכת פילוסופית של ממש. ההוגה העיקרי מאחוריה הוא נגרג'ונה[^1], שעיקר הגותו בספר *שירת השורש של דרך האמצע*.
|
||||
@@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
>
|
||||
> > Suñña Sutta
|
||||
|
||||
הריקות בתפיסתו של הבודהיזם הקדום נובעת מה[אנאטמן](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) - אין אני. על רקע התפיסה הזו, ה[אבידהראמה](/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה) מרחיבה את הרעיון הזה - בכך שאם מפרקים את העולם היחסי, הנתפס, מגיעים בסופו של דבר לאמת המוחלטת - הדהארמות. אין קיום עצמי, משום שאותן הדהארמות הן רגעיות, ומגיעות רק בהרכבים, כחלק משרשרת של [התהוות המותנית](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית). המהיאנה טוענים כלפי האבידהארמים שהם בסך הכל מציגים מפה למדיטציה, שמטרתה לעזור למתרגל להשתחרר - ולא אמת של ממש[^9]. אלא שבשלב מסוים, היחסיות הזו אבדה, והאבידהארמים התדרדרו לאמונה ש*באמת* יש דהארמות, במציאות המוחלטת. נגרג'ונה קם נגד הזיהוי הזה.
|
||||
הריקות בתפיסתו של הבודהיזם הקדום נובעת מה[אנאטמן](אטמן#אנאטמן) - אין אני. על רקע התפיסה הזו, ה[אבידהראמה](אבידהארמה) מרחיבה את הרעיון הזה - בכך שאם מפרקים את העולם היחסי, הנתפס, מגיעים בסופו של דבר לאמת המוחלטת - הדהארמות. אין קיום עצמי, משום שאותן הדהארמות הן רגעיות, ומגיעות רק בהרכבים, כחלק משרשרת של [התהוות המותנית](מותנית). המהיאנה טוענים כלפי האבידהארמים שהם בסך הכל מציגים מפה למדיטציה, שמטרתה לעזור למתרגל להשתחרר - ולא אמת של ממש[^9]. אלא שבשלב מסוים, היחסיות הזו אבדה, והאבידהארמים התדרדרו לאמונה ש*באמת* יש דהארמות, במציאות המוחלטת. נגרג'ונה קם נגד הזיהוי הזה.
|
||||
|
||||
כל שינוי, אומר נגרג'ונה, כרוך בפירוק: דבר שהוא מוחלט ושלם לא משתנה. חשבו על אטומי מימן ואטום חמצן מתחברים למים: אם כל אחד מהם שלם, למה שהם יתחברו למים? הם עושים זאת כי המימנים "צריכים" אלקטרונים, וכך נובע שינוי. כיצד, אפוא, אנחנו יכולים להסביר את הדהארמות? למה בכל שדהארמה תופיע ותיעלם?
|
||||
|
||||
@@ -83,7 +83,7 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
נגרג'ונה מרסק את המושגים שלנו אחד אחרי השני - תחילה את המהות והסיבתיות, ומגיע עד לבודהה העצמו - בשיא היצירה הוא אפילו אומר שלמעשה, *הבודהה אינו לימד שום דבר*. נגרג'ונה היה נזיר בודהיסטי - בפירוש אדם דתי - ובכל זאת הוא קם כאן ואומר, רבותיי - קחו גם את הבודהיזם בעירבון מוגבל.
|
||||
|
||||
|
||||
אמת, אומרים הבודהיסטים מבודהה ועד נגרג'ונה, היא *טבעו של התנאי*. כל הדברים שישנם הם מותנים - ומה שמותנה, אינו יכול להיות בעל טבע מהותי בפני עצמו. למול [תפיסת האמת האפלטונית](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה), שיש אמת שנסתרת מעיננו, שנוכל לגלות בכח התבונה, התפיסה הבודהיסטית היא ש*אין* אמת מוחלטת. *אין* ישות מוחלטת, שאינה תלויה בנו ולא בתפיסה שלנו[^10].
|
||||
אמת, אומרים הבודהיסטים מבודהה ועד נגרג'ונה, היא *טבעו של התנאי*. כל הדברים שישנם הם מותנים - ומה שמותנה, אינו יכול להיות בעל טבע מהותי בפני עצמו. למול [תפיסת האמת האפלטונית](../יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה), שיש אמת שנסתרת מעיננו, שנוכל לגלות בכח התבונה, התפיסה הבודהיסטית היא ש*אין* אמת מוחלטת. *אין* ישות מוחלטת, שאינה תלויה בנו ולא בתפיסה שלנו[^10].
|
||||
אז ביססנו:
|
||||
- האמת היא טבעו של התנאי
|
||||
- כל הדברים שישנם הם מותנים
|
||||
@@ -144,7 +144,7 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
נניח ואנחנו שותלים זרע, שאנו יודעים שיגדל לעץ. הזרע יצמח לאט מאוד - ואנחנו נסיק שהוא סיבת העץ. אבל באיזשהו אופן, אנחנו רואים את הנולד: אנחנו יודעים מיד שהזרע הזה יהיה לעץ. אבל האם המסקנה הזו מבוססת? איך אנחנו *יודעים* שהזרע הזה יגדל לעץ? אנחנו יכולים לנחש ניחוש סטטיסטי - אבל אנחנו לא באמת *רואים* את הסיבה והתוצאה - היא תהליך שקיים רק אצלנו בראש - ולא במציאות; כך עולה מהניתוח הלוגי[^14].
|
||||
|
||||
### כנגד הבודהיזם
|
||||
עד כה, נגרג'ונה התייחס לאנשים שאינם בודהיסטים - שדוגלים ב[אטמן](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אטמן) - שיש מהות עצמית, שיש *אני*, שיש אמת. כעת, הוא משיב לבודהיזם.
|
||||
עד כה, נגרג'ונה התייחס לאנשים שאינם בודהיסטים - שדוגלים ב[אטמן](אטמן#אטמן) - שיש מהות עצמית, שיש *אני*, שיש אמת. כעת, הוא משיב לבודהיזם.
|
||||
|
||||
הוא מתנגד לעיקרון הבודהיסטי הבסיסי ביותר, מפי בודהה:
|
||||
|
||||
@@ -287,7 +287,7 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
תפיסות אחרות - כמו הזן או הבודהיזם הטיבטי - מרימות ידיים בשלב זה ונסוגות למדיטציה. אלו גישות לא-דואליות[^19]. נגרג'ונה לשיטתן כיסח את הפילוסופיה - ואין טעם להמשיך בהתפלספות - רק בטיפוח הנפשי. התפיסות האלו קובעות כי בעצם כל מחשבה רציונליות, בהיותה השקפה, תגרור אותנו לסתירה. חלקן מנסות ליישב את המציאות כנטולת אובייקטים וסובייקטים, ומכוננות סוג של מציאות תודעתית אחת; חלקן זונחות את הפילוסופיה לגמרי, ומתמידות במדיטציה ממקום לא-רציונלי.
|
||||
|
||||
[^17]: קאנט ויום מחזיקים בדעות דומות.
|
||||
[^18]: בדומה ל[מונדות](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה) של [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ).
|
||||
[^18]: בדומה ל[מונדות](../חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה) של [לייבניץ](../חדשה/לייבניץ).
|
||||
[^19]: יש פה זינוק אדיר לאורך השנים - מהמאה ה2-3 לפנה"ס עד המאה ה13-14 בסין\יפן.
|
||||
[^20]: המושג הכי חשוב בבודהיזם המהייאנה
|
||||
[^21]: המהיאנה חשפו סוטרות רבות שנטענו להיות מפיו של בודהה בעצמו, שנשארו סודיות עד כה; רוב הסוטרות המפורסמות ביותר בבודהיזם, כמו זו, מגיעות מכאן.
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: התהוות מותנית
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-15T10:43:53.887Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, שלושת סימני הקיום
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, שלושת סימני הקיום, תואר_ראשון, בודהה, נירוונה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
---
|
||||
@@ -42,7 +42,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
ההתהוות המותנית היא מודל מדיטטיבי, מעגלי, סיבתי, שמנסה לקבוע על סמך הסיבתיות את רצף הפעולות שיביא אותנו לשחרור. היא חלק בלתי נפרד מתפיסת היקום הבודהיסטית - התודעה, הגוף והיקום קשורים בקשר סיבתי מותנה בלתי נפרד.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
^מנדלה^ ^(bhavacakra)^ ^בודהיסטית^
|
||||
|
||||
ראו את המנדלה הזו, המייצגת את ששת העולמות הבודהיסטית. במרכזה, התרנגול, הנחש והחזיר - המייצגים את התאווה, הרצון הרע והאשליה. כל אחד מן העולמות מייצג מצב תודעתי מסוים. עולם בני האדם מלא בסבל, אבל גם באושר; עולם הרוחות הרעבות מלא בהשתוקקות בלתי מאוזנת[^3]; עולם הגיהנום, המורכב משמונה סוגים של גהנומים, כשכל אחד הוא סבל מסוג אחר; מישור החיות, שמלא רק בצורך לאכול והפחד להיטרף; עולם האלים-למחצה, שבו כולם עשירים, טובים ומלאי טוב, אבל לעד אינם מרוצים, ותאווים לעוד ועוד כוח; ולבסוף, עולם האלים, הטוב באופן מוחלט.
|
||||
@@ -79,7 +79,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
המלצה: פרק 5 בספר של גתין
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
2 החוליות הראשונות[^6], בורות ודפוסים מנטליים, הן נקודת המעבר הראשונה, משום שהן אלו שנוצרו על ידי **סיבות העבר**. הבורות והדפוסים המנטליים יוצרים את ההכרה, הגוף-נפש, ששת החושים, המגע החושי, התחושה, ההשתוקקות, ההיאחזות וההתהוות - התודעה שלנו, החוויה שלנו עכשיו, **פירות ההווה**. כל אלו הם נקודת המעבר השנייה. החוויה העכשווית - **סיבות ההווה** - מובילה ל**סיבות העתיד** - הלידה, הזקנה והמוות. אלו הם נקודת המעבר השלישית - חזרה אל הבורות.
|
||||
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
@@ -3,7 +3,7 @@ title: שלושת סימני הקיום
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-08T11:46:49.568Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, שלושת סימני הקיום
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, שלושת סימני הקיום, תואר_ראשון, בודהה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
---
|
||||
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
ההתהוות המותנית היא מודל מדיטטיבי, מעגלי, סיבתי, שמנסה לקבוע על סמך הסיבתיות את רצף הפעולות שיביא אותנו לשחרור. היא חלק בלתי נפרד מתפיסת היקום הבודהיסטית - התודעה, הגוף והיקום קשורים בקשר סיבתי מותנה בלתי נפרד.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
^מנדלה^ ^(bhavacakra)^ ^בודהיסטית^
|
||||
|
||||
ראו את המנדלה הזו, המייצגת את ששת העולמות הבודהיסטית. במרכזה, התרנגול, הנחש והחזיר - המייצגים את התאווה, הרצון הרע והאשליה. כל אחד מן העולמות מייצג מצב תודעתי מסוים. עולם בני האדם מלא בסבל, אבל גם באושר; עולם הרוחות הרעבות מלא בהשתוקקות בלתי מאוזנת[^3]; עולם הגיהנום, המורכב משמונה סוגים של גהנומים, כשכל אחד הוא סבל מסוג אחר; מישור החיות, שמלא רק בצורך לאכול והפחד להיטרף; עולם האלים-למחצה, שבו כולם עשירים, טובים ומלאי טוב, אבל לעד אינם מרוצים, ותאווים לעוד ועוד כוח; ולבסוף, עולם האלים, הטוב באופן מוחלט.
|
||||
@@ -84,7 +84,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
המלצה: פרק 5 בספר של גתין
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
2 החוליות הראשונות[^6], בורות ודפוסים מנטליים, הן נקודת המעבר הראשונה, משום שהן אלו שנוצרו על ידי **סיבות העבר**. הבורות והדפוסים המנטליים יוצרים את ההכרה, הגוף-נפש, ששת החושים, המגע החושי, התחושה, ההשתוקקות, ההיאחזות וההתהוות - התודעה שלנו, החוויה שלנו עכשיו, **פירות ההווה**. כל אלו הם נקודת המעבר השנייה. החוויה העכשווית - **סיבות ההווה** - מובילה ל**סיבות העתיד** - הלידה, הזקנה והמוות. אלו הם נקודת המעבר השלישית - חזרה אל הבורות.
|
||||
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
@@ -1,13 +1,13 @@
|
||||
!!! info "[מצגת](./שפה.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](./assets/שפה.pdf)"
|
||||
|
||||
יש לנו רק כלי אחד לעשות פילוסופיה - ה**שפה**.
|
||||
|
||||
אבל השפה היא כלי בעייתי - היא *לא יכולה לתאר את המציאות היטב*[^1] -
|
||||
|
||||
|
||||
1. היא מניחה *אני* ([אבידהארמה](/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה)), או יחסי אובייקט-סובייקט. אבל אם [*אין אני*](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן)?...
|
||||
1. היא מניחה *אני* ([אבידהארמה](אבידהארמה)), או יחסי אובייקט-סובייקט. אבל אם [*אין אני*](אטמן)?...
|
||||
2. היא מבוססת מושגים, שתמיד ניצבים ביחס אחד לשני - *ימין* הוא *ימין* ביחס לשמאל; ואיך מתארים משהו ש*לא* ביחס למשהו אחר?
|
||||
3. היא מאפשרת דברים כמו פרדוקסים ו*קואן*-ים ([זן](/פילוסופיה/בודהיזם/שפה)).
|
||||
3. היא מאפשרת דברים כמו פרדוקסים ו*קואן*-ים ([זן](שפה)).
|
||||
|
||||
|
||||
ובכל זאת, אנחנו חושבים בשפה, וגם בכדי לחוות דברים *מעבר* לשפה, אנחנו צריכים את השפה[^2]. איך מתגברים על המתח הזה? לבודהיזם יש כמה הצעות -
|
||||
@@ -25,7 +25,7 @@
|
||||
|
||||
- השפה היא בסך הכל ראייה אחרת על העולם
|
||||
|
||||
זהו פתרון מהכיוון של [טבע בודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/טבע) - הדיון הוא בסך הכל בכדי שנראה שאנחנו *כבר* ערים, *כבר* בודהות - הדרמה היא פסיכולוגית, לא מטאפיזית: אני לא בא לתאר כיצד העולם, אלא בא *להראות לך* תפיסה חדשה על העולם. השפה היא רק כלי, שאם תשתמשו בו תחוו את החוויה הישירה יותר של העולם.
|
||||
זהו פתרון מהכיוון של [טבע בודהה](טבע) - הדיון הוא בסך הכל בכדי שנראה שאנחנו *כבר* ערים, *כבר* בודהות - הדרמה היא פסיכולוגית, לא מטאפיזית: אני לא בא לתאר כיצד העולם, אלא בא *להראות לך* תפיסה חדשה על העולם. השפה היא רק כלי, שאם תשתמשו בו תחוו את החוויה הישירה יותר של העולם.
|
||||
|
||||
אבל אז נשאלת השאלה - למה בכלל לתרגל בודהיזם? אני כבר שם!
|
||||
|
||||
@@ -53,7 +53,7 @@
|
||||
> אין דבר שאיננו "אחר". אין דבר שאיננו "עצמו". את מה שאיננו נראה מנקודת מבטו של האחר, יודע היודע את עצמו. על כן נאמר: "הוא" בא מ"זה", "זה" מקורו ב"הוא" \[...]
|
||||
|
||||
|
||||
המשחקיות הזו בשפה מתבטאת בזרם ה[טיאנטאי](/פילוסופיה/בודהיזם/טיאנטאי) שסקרנו, שמאפשרת לשפה אפילו לעכל את עצמה ולהביס את עצמה.
|
||||
המשחקיות הזו בשפה מתבטאת בזרם ה[טיאנטאי](טיאנטאי) שסקרנו, שמאפשרת לשפה אפילו לעכל את עצמה ולהביס את עצמה.
|
||||
|
||||
מסורת ה[זן](../זן) הסינית[^6] בוחרת להתגבר על הקושי הזה בויתור על השפה - *הדרך להארה היא מדיטטיבית*. זן לא מתבססת על הכתבים הבודהיסטים או הסוטרות, לא מתעניינת במילים ובאותיות, ומנסה בתהליך מחוץ להצביע על [טבע הבודהה](../טבע).
|
||||
|
||||
@@ -138,11 +138,11 @@
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: גם במערב "עלו על זה" ב[פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון), שהגיעה מאוחר בהרבה.
|
||||
[^1]: גם במערב "עלו על זה" ב[פילוסופיה של הלשון](../לשון), שהגיעה מאוחר בהרבה.
|
||||
[^2]: אבל, לחשוב שאפשר לצאת מהשפה באמצעות השפה הוא כמו להיות בבטן הזאב ולזמום איך להרוג את הזאב, אומר רולנד ברת ב*Empire of Signs*
|
||||
[^3]: *אם נתעלם, אולי זה יעלם* :)
|
||||
[^4]: בתמצית, אומר ארז, ההבדל בין *פיזיקה* (איך בונים מטוס?) ל[*מטאפיזיקה*](/פילוסופיה/מטאפיזיקה) (מה יש באמת?)
|
||||
[^5]: *שפת האלים*; ב[עולם המחשבה ההודי](/פילוסופיה/בודהיזם#עולם-המחשבה-ההודי), הברהאמנים *שמעו* את הקוסמוס (בסנסקריט) וממנו תיארו את הוודות.
|
||||
[^4]: בתמצית, אומר ארז, ההבדל בין *פיזיקה* (איך בונים מטוס?) ל[*מטאפיזיקה*](../מטאפיזיקה) (מה יש באמת?)
|
||||
[^5]: *שפת האלים*; ב[עולם המחשבה ההודי](../בודהיזם#עולם-המחשבה-ההודי), הברהאמנים *שמעו* את הקוסמוס (בסנסקריט) וממנו תיארו את הוודות.
|
||||
[^6]: מ*צ'אן*, שיבוש סיני של *ג'אנה* - דהיינה (מדיטציה).
|
||||
[^7]: כמו *Speech Act*- מעשה בדיבר; כמו שבחתונה יהודית מרגע שהחתן אומר *הרי את מקודשת לי*, הכלה *באמת* נהפכת לאשתו.
|
||||
[^8]: במנזרי זן, ארז מספר, מורה הזן שלך יציב לך קואן שישאל אותך 2-3 פעמים ביום ("האם לכלבים יש טבע בודהה?"), וידרוש ממך תשובה אליה כל פעם, רק כדי לבטל אותה.
|
||||
|
||||
@@ -1,11 +0,0 @@
|
||||
<svg xmlns="http://www.w3.org/2000/svg" version="1.1" viewBox="0 0 300 300" height="300pt" width="300pt">
|
||||
<g id="#ffffffff">
|
||||
</g>
|
||||
<g id="#000000ff">
|
||||
<path d="M 237.36 28.46 C 241.56 26.77 245.61 29.75 248.79 32.18 C 252.01 34.94 255.67 37.37 258.04 40.95 C 257.90 41.33 257.62 42.09 257.48 42.47 C 251.74 49.83 245.44 56.78 240.34 64.62 C 240.61 66.16 241.22 67.61 241.67 69.10 C 233.22 74.23 223.00 74.61 214.03 78.44 C 211.16 79.64 209.31 82.28 206.95 84.19 C 202.05 80.31 199.27 74.21 198.84 68.04 C 198.16 60.67 197.49 53.30 196.80 45.93 C 196.71 43.32 195.16 41.12 194.13 38.81 C 199.43 38.18 203.79 42.35 208.88 42.45 C 219.11 39.46 227.62 32.59 237.36 28.46 M 210.99 47.96 C 210.94 55.88 211.25 63.82 211.98 71.70 C 216.33 70.57 220.57 69.09 224.86 67.76 C 226.84 67.05 229.22 66.06 229.86 63.83 C 231.79 56.45 234.68 49.16 234.58 41.41 C 226.70 43.53 218.85 45.77 210.99 47.96 Z" opacity="1.00" fill="#000000"></path>
|
||||
<path d="M 158.57 45.56 C 162.71 41.56 167.95 37.67 174.07 38.48 C 180.02 39.01 187.71 40.42 189.55 47.13 C 185.76 56.60 181.10 65.69 175.92 74.47 C 177.25 75.69 181.54 77.10 179.36 79.26 C 171.32 87.48 158.65 87.39 149.59 94.06 C 148.80 96.87 149.86 102.32 145.94 102.57 C 141.68 99.81 139.94 94.86 138.96 90.13 C 137.05 78.98 134.93 67.81 131.55 57.01 C 130.78 53.86 126.82 51.36 127.29 48.28 C 133.54 50.69 140.11 52.69 145.65 56.56 C 150.12 64.89 148.89 74.84 149.69 83.97 C 156.81 82.31 164.47 78.19 166.41 70.57 C 167.81 63.95 168.83 57.20 168.78 50.42 C 162.10 52.71 154.98 53.53 147.96 53.97 C 145.24 54.28 142.75 53.02 140.45 51.78 C 146.72 50.78 153.74 50.20 158.57 45.56 Z" opacity="1.00" fill="#000000"></path>
|
||||
<path d="M 64.76 46.96 C 70.93 46.92 77.05 47.86 83.12 48.86 C 88.06 49.80 93.13 50.68 97.58 53.15 C 99.40 58.56 100.43 64.40 99.74 70.11 C 99.62 71.90 98.65 73.41 97.50 74.72 C 83.98 69.68 70.10 61.04 64.76 46.96 Z" opacity="1.00" fill="#000000"></path>
|
||||
<path d="M 96.43 95.34 C 100.94 93.17 105.08 90.09 109.92 88.71 C 114.88 89.17 120.06 90.90 123.74 94.36 C 125.41 97.68 123.19 102.27 119.65 103.42 C 110.79 106.81 101.84 110.02 93.34 114.26 C 94.22 122.51 93.27 130.79 93.23 139.05 C 93.28 140.26 93.15 141.78 94.26 142.61 C 99.96 147.42 107.64 148.56 114.05 151.99 C 119.51 157.32 119.74 165.67 119.77 172.82 C 117.85 174.08 115.47 174.88 113.39 173.44 C 102.65 167.53 99.04 155.14 92.44 145.62 C 91.72 156.74 90.89 167.85 90.30 178.97 C 90.36 200.31 89.30 221.65 87.31 242.89 C 86.44 249.09 86.61 256.28 81.66 260.88 C 79.90 262.87 78.10 259.97 77.22 258.58 C 74.54 253.35 72.54 247.75 71.14 242.05 C 70.17 238.38 71.28 234.67 71.82 231.04 C 73.39 221.74 75.04 212.45 76.53 203.14 C 77.62 192.48 78.32 181.78 79.27 171.12 C 79.84 161.27 79.67 151.39 80.39 141.56 L 81.00 140.48 C 80.83 140.47 80.48 140.46 80.31 140.46 C 68.88 155.93 57.58 171.52 45.28 186.32 C 39.89 192.59 33.41 198.17 25.67 201.29 C 34.85 187.33 44.47 173.67 53.81 159.82 C 61.69 147.34 69.65 134.87 76.69 121.90 C 60.75 127.87 45.24 135.02 28.95 140.05 C 27.40 140.45 25.59 141.37 24.13 140.17 C 20.05 137.78 16.38 134.71 13.17 131.25 C 41.25 120.08 69.79 109.76 96.43 95.34 Z" opacity="1.00" fill="#000000"></path>
|
||||
<path d="M 224.70 94.86 C 229.44 93.64 234.86 93.24 239.22 95.84 C 244.63 98.79 248.79 103.46 252.83 108.01 C 244.09 128.45 235.21 148.84 227.53 169.72 C 224.79 169.47 222.27 168.32 219.84 167.11 C 213.26 169.17 206.69 171.29 200.11 173.37 C 199.61 180.25 199.41 187.15 199.50 194.06 C 220.21 190.15 240.98 186.36 261.98 184.38 C 267.64 183.91 273.33 183.47 279.00 183.85 C 281.08 184.58 282.56 186.35 283.96 187.98 C 287.01 191.92 289.95 196.17 291.03 201.13 C 274.69 201.83 258.34 201.72 241.99 201.78 C 230.57 202.47 219.21 203.88 207.85 205.20 C 205.06 205.49 201.59 206.39 200.71 209.44 C 199.47 214.89 200.11 220.53 200.24 226.06 C 199.78 241.04 199.51 256.03 199.04 271.02 C 199.00 278.41 196.71 285.52 194.51 292.50 C 193.44 292.50 192.38 292.52 191.31 292.54 C 188.53 286.77 186.22 280.54 186.24 274.05 C 186.25 252.48 186.27 230.91 186.23 209.34 C 168.08 213.25 150.69 219.96 132.82 224.95 C 129.75 225.62 126.63 227.64 123.45 226.35 C 119.03 224.73 115.54 221.40 112.47 217.94 C 137.35 211.70 161.96 204.36 186.71 197.60 C 186.85 190.62 186.79 183.63 185.97 176.69 C 176.62 180.09 167.29 183.57 157.91 186.91 C 155.41 184.09 152.85 180.98 152.31 177.12 C 150.44 165.49 149.24 153.75 147.32 142.13 C 144.82 133.97 144.09 124.98 138.73 118.00 C 143.75 117.86 148.81 118.29 153.81 117.79 C 166.66 113.37 179.28 108.17 192.42 104.59 C 203.22 101.46 214.10 98.59 224.70 94.86 M 206.87 109.38 C 204.24 110.30 199.79 111.24 200.26 114.90 C 200.14 120.26 200.27 125.62 200.72 130.97 C 203.99 131.12 207.74 130.43 210.51 132.60 C 212.15 133.73 211.87 135.87 212.17 137.60 C 208.05 138.80 203.96 140.09 199.88 141.42 C 198.74 148.48 198.90 155.64 199.62 162.72 C 205.70 161.65 211.35 158.86 217.59 158.43 C 219.62 154.80 220.73 150.77 221.80 146.77 C 224.96 134.98 228.13 123.15 230.21 111.12 C 230.15 109.15 231.12 105.19 228.09 105.23 C 220.88 105.71 213.88 107.77 206.87 109.38 M 154.70 124.57 C 159.26 134.71 159.07 146.10 160.47 156.93 C 161.39 163.05 161.11 169.40 162.90 175.35 C 169.67 174.31 176.52 172.83 182.72 169.80 C 184.28 168.85 186.52 167.99 186.64 165.87 C 187.30 159.59 187.11 153.22 186.51 146.94 C 181.41 147.88 176.39 150.19 171.11 149.45 C 168.56 149.05 165.45 149.03 164.01 146.48 C 171.44 144.28 178.71 141.40 185.58 137.82 C 186.46 135.36 186.57 132.71 186.33 130.14 C 185.97 125.74 186.00 121.28 185.05 116.94 C 175.02 119.87 165.14 123.37 154.70 124.57 Z" opacity="1.00" fill="#000000"></path>
|
||||
</g>
|
||||
</svg>
|
||||
|
Before Width: | Height: | Size: 5.4 KiB |
Reference in New Issue
Block a user