Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 258 KiB |
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 2.0 MiB |
@@ -3,7 +3,7 @@ title: זן
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-09T09:53:36.076Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה, סינתטי_א_פריורי, סוקראטס, קאנט, אפלטון, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
---
|
||||
@@ -33,9 +33,9 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
## מבוא
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
|
||||
[מצגת](../assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
## מה זה "זן"?
|
||||
|
||||
@@ -45,7 +45,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
|
||||
הזן הגיע מחילופי רעיונות בין המערב ליפן, בשלהי המאה ה19~תחילת המאה ה20. עד שנות ה60 של המאה ה19, יפן הייתה מדינת אי סגורה ופרימיטיבית - ברחובות עדיין הלכו עם חרבות ובקימונו. יפן נפתחת למערב בפתאומיות גמורה, ומפנימה במהרה את התרבות המערבית - המדע, הנשק, והרעיונות המערביים. ב1860, ברחובות הולכים סמוראים; ב1905, יפן מביסה את רוסיה, מעצמה מודרנית, במלחמה. תהליך התיעוש שלקח מאות שנים במערב הושלם ביפן בתוך חצי מאה.
|
||||
|
||||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](../../הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](../../יוונית/אריסטו), [אפלטון](../../יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||||
|
||||
### אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
|
||||
|
||||
@@ -99,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
שוביניזם *תיאורי* מנסה לכפות את נקודת המבט של המשווה (*היי, הזן הזה הוא בעצם תורת מידות של אריסטו*). שוביניזם *נורמטיבי* הוא אפילו גרוע יותר, וקובע שרירותית מהי פילוסופיה ומהי לא (*בודהיזם זה דת, לא פילוסופיה; במערב עושים פילוסופיה, אז מה שהמזרח לא יכול להיות פילוסופיה*)[^7].
|
||||
|
||||
3. היעדר ספקנות
|
||||
אנשים שמגיעים משוכנעים (*וואו, בודהיזם זה הכי טוב*, *כל הפילוסופיה היא הערת שוליים של אפלטון*), ולא מסתכלים על הזרמים בצורה ביקורתית. לא צריך להצדיק כל דבר כי [הבודהה](/פילוסופיה/בודהיזם#הבודהה), [סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון#סוקראטס-האפלטני), או [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) אמרו אותו.
|
||||
אנשים שמגיעים משוכנעים (*וואו, בודהיזם זה הכי טוב*, *כל הפילוסופיה היא הערת שוליים של אפלטון*), ולא מסתכלים על הזרמים בצורה ביקורתית. לא צריך להצדיק כל דבר כי [הבודהה](../../בודהיזם#הבודהה), [סוקראטס](../../יוונית/אפלטון#סוקראטס-האפלטני), או [ויטגנשטיין](../../לשון/ויטגנשטיין) אמרו אותו.
|
||||
|
||||
4. אי-התאמה
|
||||
שלילת עצם ההשוואה - *אי אפשר לנהל דיאלוג בין פילוסופיה הודית מהמאה ה5 לפילוסופיה אירופאית מהמאה ה19*[^9] - כל צמצום בניסיון להשוואה יפגע במשמעות המערכות השונות, שלא יכולות להתחבר[^10].
|
||||
@@ -129,9 +129,9 @@ fundamental philosophy.
|
||||
|
||||
>This essential dimension prevents the dialogue from being a theoretical anddogmatic account and forces it to be a concrete and practical exercise, because, to be precise, it is not concerned with the exposition of a doctrine, but with guiding an interlocutor to a certain settled mental attitude: it is a combat, amicable but real. We should note that this is what takes place in every spiritual exercise; it is necessary to make oneself change one’s own point of view, attitude, set of convictions, therefore to dialogue with oneself, therefore to struggle with oneself
|
||||
|
||||
הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
|
||||
הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](../../חדשה/קאנט), [שפינוזה](../../חדשה/שפינוזה) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
|
||||
|
||||
הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](/פילוסופיה/לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש.
|
||||
הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](../../לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש.
|
||||
|
||||
|
||||
האם זן הוא פילוסופיה? במובנה המערבי החדש - כנראה שלא; הזן לא עף על טיעונים וניתוחים לוגיים. במובנה המערבי הישן - היוונים, הסטואים, הפילוסופים שחיים את ההגות שלהם? נדמה שכן.
|
||||
@@ -143,7 +143,7 @@ fundamental philosophy.
|
||||
[^5]: כמו המלחין ג'ון קייג', ולאונרד כהן.
|
||||
[^6]: בחוף המערבי של ארה"ב למשל קמים מנזרי זן שמיועדים ליפניים - כמו שאנחנו הולכים לבתי כנסת, ולא כחלק מהמיתוג מחדש של הזן.
|
||||
[^7]: מקביל לפי ארז לאנשים שאומרים שטיילור סוויפט לא עושה מוזיקה.
|
||||
[^8]: כמו למשל, לנכס את מושג ה*קהארמה* לבודהיזם - אנחנו מכירים את השורשים של המונח ב[עולם המחשבה ההודי](/פילוסופיה/בודהיזם#מקור-הבודהיזם-עולם-המחשבה-ההודי).
|
||||
[^8]: כמו למשל, לנכס את מושג ה*קהארמה* לבודהיזם - אנחנו מכירים את השורשים של המונח ב[עולם המחשבה ההודי](../../בודהיזם#מקור-הבודהיזם-עולם-המחשבה-ההודי).
|
||||
[^9]: כמו השוואת *חציל* ל*קונצ'רטו של באך*
|
||||
[^10]: ארז, כמובן, לא מסכים.
|
||||
[^11]: ראסל ([אנליטי פיצוצים](/פילוסופיה/לשון/ראסל)), למשל, לימד באוניברסיטת קמברידג' וניהל שם רומן עם סטודנטית, בעודו מרצה לאתיקה. כשהעלו אותו לוודעה ודרשו כיצד ייתכן שמרצה לאתיקה יבצע עבירה כזו, אמר - *באוקספורד לימדתי גיאומטריה, אבל אף אחד לא דרש ממני להיות משולש*. זוהי הגישה כנגדה הדוט מתקומם.
|
||||
[^11]: ראסל ([אנליטי פיצוצים](../../לשון/ראסל)), למשל, לימד באוניברסיטת קמברידג' וניהל שם רומן עם סטודנטית, בעודו מרצה לאתיקה. כשהעלו אותו לוודעה ודרשו כיצד ייתכן שמרצה לאתיקה יבצע עבירה כזו, אמר - *באוקספורד לימדתי גיאומטריה, אבל אף אחד לא דרש ממני להיות משולש*. זוהי הגישה כנגדה הדוט מתקומם.
|
||||
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
@@ -3,13 +3,13 @@ title: אמת כדרך
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-08T07:52:31.100Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, ניטשה
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, ניטשה, תואר_ראשון, בודהה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-20T09:18:41.884Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf)
|
||||
[מאמר](assets/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf)
|
||||
|
||||
## האמת כאימון
|
||||
הפילוסופיה של [ניטשה](https://en.wikipedia.org/wiki/Friedrich_Nietzsche) מתכתבת עמוקות עם תפיסת הזן, ברעיון ה**ניהיליזם האקטיבי** - התפיסה שדורשת לנהל את החיים כשדה-ניסוי, אימון בלתי-פוסק באמת - לא אמת חיצונית ומוחלטת אלא אמת *פנימית*. הערעור הבלתי-פוסק של אותה *אמת* יהפוך אותנו, אומר ניטשה, ל*מאסטרים של אמת*, היכולת להסתכל באומץ אל הריק, להבין שאין אמת מוחלטת ואובייקטיבית, ולהתמקד במקום באמת *אישית* - האמת *שלי*. מאסטרים שכאלה אי אפשר לגדל - אין שיטה כזו או אחרת - מאסטרים כאלה רק צומחים; ה*פעולה* שלהם היא אמת, והבחינה הבלתי-פוסקת שלהם היא *להיות אמיתי*.
|
||||
@@ -30,7 +30,7 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k
|
||||
## לינג'י - האמת כאין
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט - לינג'י-לו](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/linji_lu.pdf)
|
||||
[טקסט - לינג'י-לו](assets/linji_lu.pdf)
|
||||
|
||||
לינג'י ייקסואן (~866 לספירה) ייסד את אחד הרעיונות החשובים והדומיננטיים בזן -
|
||||
> There's no Buddha, no Dharma no practice, no enlightenment
|
||||
@@ -40,7 +40,7 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k
|
||||
לינג'י כופר בזן כתורת שחרור, ואומר במקום ש*החיפוש הוא בעיה* - הוא מניח שיש איזה משהו בחוץ שחסר לנו.
|
||||
לינג'י אהב ללעוג לבודהות ולתורה הבודהיסטית - כדי להראות לתלמידיו שבסוף אלו רק מפות, ולא דבר מוחלט ומקודש - כלים שאנו נוטים לבלבל כדברים מוחלטים. לינג'י מתריע כנגד היאחזות מסוכנת במפות האלה.
|
||||
|
||||
לינג'י בונה על התובנות של נגרג'ונה ו[תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות), שדורש לזנוח את המפות, ובונה עליו את אופן התרגול לזניחת המפות האלה - לינג'י נוזף בתלמידים שלהם, צועק עליהם, מרביץ להם.
|
||||
לינג'י בונה על התובנות של נגרג'ונה ו[תפיסת הריקות](../מהיאנה#תפיסת-הריקות), שדורש לזנוח את המפות, ובונה עליו את אופן התרגול לזניחת המפות האלה - לינג'י נוזף בתלמידים שלהם, צועק עליהם, מרביץ להם.
|
||||
|
||||
> *כאן בגוש הבשר האדום הזה יש איש אמת ללא תואר[^2]. והוא אינו פוסק מלהיכנס ולצאת מהשערים שעל פניכם (איברי החוש שלכם) אלו מכם שעדיין לא ראו זאת - הביטו! הביטו!*
|
||||
נזיר צעד קדימה ושאל - *מה הוא איש האמת ללא תואר?*
|
||||
@@ -71,7 +71,7 @@ valuable by others
|
||||
[^1]: כלומר, *אתה* איש האמת ללא תואר
|
||||
[^2]: זהו *מאסטר האמת* של ניטשה, בערך
|
||||
[^3]: בסין לא היה נייר טואלט, אז השתמשו במקלות
|
||||
[^4]: הרעיון הזה מתכתב עם [הצו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית), רק שהוא מבקש *לשכוח אותו*.
|
||||
[^4]: הרעיון הזה מתכתב עם [הצו הקטגורי](../../אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית), רק שהוא מבקש *לשכוח אותו*.
|
||||
[^5]: למרבה הצער, היחס לגוף הנשי שלילי יותר, ומשליך משהו מהתפיסה הגברית עליו.
|
||||
[^6]: במאה ה13, זה אומר האצולה.
|
||||
[^7]: מתוך *Being and Nothingness*
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: אתיקה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-18T10:51:06.355Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה, אנאטמן, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
---
|
||||
@@ -41,17 +41,17 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
## הרקע התרבותי של אתיקת זן
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
[מאמר (קאסוליס)](assets/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
|
||||
במאמרו, [תומס קסוליס](https://comparativestudies.osu.edu/people/kasulis.1), בקיא וטבול בתרבות מזרח אסיה, טוען שקשה מאוד להבין את המוסר של מסורת הזן מחוץ להקשרה התרבותי; המערב, הוא סבור, מעוות בשגגה את התפיסה הזו מתוך בורות להקשר התרבותי. אותו עיוות נובע מניסיון לייצא "ערכים" זניים למערב, ובכך לקרוע אותם מהרקע שלהם במערכות האתיקה הסיניות והיפניות, שקדמו לבודהיזם: הבודהיזם השתרש בהן, ונהפך לחלק מהמערכות האלו. ברקע שמתנקים את הזן משם ומנסים להעביר אותו למקום אחר, הדברים משתבשים.
|
||||
|
||||
כאמור, זן קשור ב[קונפוציוניזם](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#קונפוציוניזם) - היחס לנורמות החברתיות, וה[דאויזם](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#דאויזם) - היחס למקום, לבריאה.
|
||||
כאמור, זן קשור ב[קונפוציוניזם](סיניפיקציה#קונפוציוניזם) - היחס לנורמות החברתיות, וה[דאויזם](סיניפיקציה#דאויזם) - היחס למקום, לבריאה.
|
||||
|
||||
**קונפוציוניזם** דוגל ב**רן** 仁 - אנושיות - לפיה אנשים תמיד נמצאים בקשר, ואותה רשת קשרים - הורים, אחים וחברים - צריכה לחול על כל החברה, ולהשליט בה סדר: השליט מתייחס לנתין כמו שאב מתייחס לבנו, ולהיפך. התפיסה הזו צורמת למערב לפעמים - בין חברים, למשל, מצפים לכנות, אבל בין מעמדות שונים - תלמיד ומורה, מעסיק ועובד - מה פתאום! מי אתה שתגיד מה אתה חושב? אתה צריך להיות נאמן, מכבד ומשרת, והם צריכים להיות צודקים, לדאוג לך ולחנך אותך.
|
||||
|
||||
**דאויזם** אומר בדיוק הפוך: בואו נפנה אל הטבע: האם בעלי חיים פועלים בהיררכיה כזו מורכבת? לא? אז למה אתה מכניס את זה לפה? זה רק עושה נזק. הדאויזם לא מנסה לכונן חברה - אפילו להיפך. הדאו הוא קודם כל אישי, ומבקש להסתכל על הטבע, ללמוד מבעלי החיים, מהנהרות - כיצד הנהר זורם במקום עם הכי פחות התנגדות; לא איך אתה *ביחס* לאנשים אחרים, אלא איך *אתה*. הוא לא מחפש את האנושיות, אלא את ה**דרך** 道.
|
||||
|
||||
שלא כמו ב[הודו](/פילוסופיה/בודהיזם), הזן לא התחרה במסורות הקודמות, אלא השתלב בהן. הבודהיזם לא מתחרה בפילוסופיות האלה: הוא [משתלב בהן](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה): הוא מקבל את המבנה הקונפוציאני, את הטבע הדאויסטי, ומוסיף עליהן את התודעה. ההתמרה הזו ארוכה ונוכחת: זן מופיע במאה ה8, מאות שנים אחרי תחילת הבודהיזם: אף אחד לא צריך להסביר לסינים מה זה בודהיסט.
|
||||
שלא כמו ב[הודו](..), הזן לא התחרה במסורות הקודמות, אלא השתלב בהן. הבודהיזם לא מתחרה בפילוסופיות האלה: הוא [משתלב בהן](סיניפיקציה): הוא מקבל את המבנה הקונפוציאני, את הטבע הדאויסטי, ומוסיף עליהן את התודעה. ההתמרה הזו ארוכה ונוכחת: זן מופיע במאה ה8, מאות שנים אחרי תחילת הבודהיזם: אף אחד לא צריך להסביר לסינים מה זה בודהיסט.
|
||||
|
||||
ביפן, הבודהיזם התחבר גם ל[שינטו](https://en.wikipedia.org/wiki/Shinto) 神道, וכמו במקומות האחרים, שאב ממנו והתמיר אותו. קונפוציוניזם נהפך לנאו-קונפוציוניזם, ששואב הרבה מהזן, כמו השינטו, ולהפך.
|
||||
|
||||
@@ -85,10 +85,10 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
## אתיקת יושרה ואתיקת אינטימיות
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
[מאמר (קאסוליס)](assets/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
ומה קרה במערב? הדברים האלו נתלשו מהקשרם, ופתאום משמשים ל*המרדה* בנורמות הקיימות - כמו הנצרות והממסד - ונהפך לתרבות נגד! [*תהרוג את הבודהה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות)? במערב לוקחים את זה *פשוטו כמשמעו* - **תהרוג את הבודהה!**[^3]
|
||||
ומה קרה במערב? הדברים האלו נתלשו מהקשרם, ופתאום משמשים ל*המרדה* בנורמות הקיימות - כמו הנצרות והממסד - ונהפך לתרבות נגד! [*תהרוג את הבודהה*](יסודות)? במערב לוקחים את זה *פשוטו כמשמעו* - **תהרוג את הבודהה!**[^3]
|
||||
|
||||
ומהו התפקיד של הזן בחברה המודרנית, שואל קאסוליס? האם הוא באמת עומד כנגד, או שהוא גם יכול לחזק ערכים קיימים, כפי שעשה בסין?
|
||||
|
||||
@@ -98,13 +98,13 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
זוהי האתיקה המערבית.
|
||||
|
||||
היא ממקודת ביחסים אתיים חיצוניים בין העצמי לאחר - כמו ה[צו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי). החוקים בינינו הם כלליים, מופשטים, וכך הלאה. זה לא משנה מי האני ומי האחר: לחוקים יש כסות מוחלטת. אפשר לשפוט דברים באופן אובייקטיבי מבלי להיות מעורב בהם.
|
||||
היא ממקודת ביחסים אתיים חיצוניים בין העצמי לאחר - כמו ה[צו הקטגורי](../../אתיקה#הצו-הקטגורי). החוקים בינינו הם כלליים, מופשטים, וכך הלאה. זה לא משנה מי האני ומי האחר: לחוקים יש כסות מוחלטת. אפשר לשפוט דברים באופן אובייקטיבי מבלי להיות מעורב בהם.
|
||||
|
||||
ככה אנו גוזרים חוקים, זכויות, נורמות וכדומה.
|
||||
|
||||
### אינטימיות
|
||||
|
||||
זוהי האתיקה הסינית, ובעיקר של ה[המהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה).
|
||||
זוהי האתיקה הסינית, ובעיקר של ה[המהייאנה](../מהיאנה).
|
||||
|
||||
האינטימיות מדגישה יחסים פנימיים, ולא חיצוניים - יחסי גומלין ותלות הדדית בין העצמי לאחרים, שאינו מסתכם באינטרקציה בין שתי ישויות עצמאיות. ההנחה היא שכשאני פועל על אחר, אני פועל במידת-מה גם על עצמי. האושר שלי לא יכול להתקיים אלא בהתאמה מסוימת לאושרו של האחר; פגיעה באחר היא גם פגיעה בעצמי.
|
||||
|
||||
@@ -130,7 +130,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**בודהיזם אינו אלטרואיזם**. האתיקה הבודהיסטית אינה נתינה לשם הנתינה, אלא מתוך אינטימיות המאמינה בתועלת הכלל - ירושה מהקונפוציוניזם.
|
||||
|
||||
[ביטול העצמי](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) דורש, באופן מוזר, לקבל את האחר - שבינו לביני אין גבול, וסבלם הוא סבלי.
|
||||
[ביטול העצמי](../אטמן#אנאטמן) דורש, באופן מוזר, לקבל את האחר - שבינו לביני אין גבול, וסבלם הוא סבלי.
|
||||
|
||||
|
||||
## אתיקת זן במערב?
|
||||
@@ -144,7 +144,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/satori_and_the_moral_dimension_of_enlightenment.pdf)
|
||||
[מאמר](assets/satori_and_the_moral_dimension_of_enlightenment.pdf)
|
||||
|
||||
רייט אומר, לאור [Zen at War](https://terebess.hu/zen/mesterek/vic.pdf), שבניגוד לתרבויות המערב, המוסר הבודהיסטי לא שיחק תפקיד חשוב בהתעוררות, וקומה מוסרית אינה הייתה חלק מאימון הזן.
|
||||
|
||||
@@ -160,19 +160,19 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
## מוסר בודהיסטי?
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר (פארק)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/park_a_mirror_is_for_reflection_-_jake_h._davis_extract.pdf)
|
||||
[מאמר (פארק)](assets/park_a_mirror_is_for_reflection_-_jake_h._davis_extract.pdf)
|
||||
|
||||
ג'ין פארק, חוקרת בודהיזם קוריאני (*סאון*) חוקרת את אתיקת הבודהיזם מנקודת מבט אותה היא מכנה *אתיקת מתח* (Tension Ethics). בקוריאה, בניגוד ליפן ולסין, הזן דומיננטי לחלוטין, ולכן הוא ער ופועל גם בתחום המוסר. ג'ין מבקשת לבחון את היחס של הזן הקוריאני לאתיקה מנקודת מבט פוסט-מודרנית, וככה מבקשת להראות שיש אפשרות לאתיקה פוסט-מודרנית, גם במסורת הזן - שקרובה לה מאוד.
|
||||
|
||||
פארק מתבססת על [זרם ה*חוואה-ין*](https://plato.stanford.edu/entries/buddhism-huayan/)[^6] הסיני, שהניח את התשתית המטאפיזית של מסורת הזן. במסורת זו, [הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#תפיסת-הריקות) היא החיבור בין התופעות - בדמות *רשת האינדרה*. היא דוגלת באי-שניות - כל התופעות משתתפות בכל התופעות - אין סובייקט ואובייקט.
|
||||
פארק מתבססת על [זרם ה*חוואה-ין*](https://plato.stanford.edu/entries/buddhism-huayan/)[^6] הסיני, שהניח את התשתית המטאפיזית של מסורת הזן. במסורת זו, [הריקות](יסודות#תפיסת-הריקות) היא החיבור בין התופעות - בדמות *רשת האינדרה*. היא דוגלת באי-שניות - כל התופעות משתתפות בכל התופעות - אין סובייקט ואובייקט.
|
||||
|
||||
אם ה*סמסארה* קשורה ב*נירוונה*, וה*בודהה* קשור ב*יצורים החיים*, איך, שואלת פארק, אפשר להסביר מניע לפעולה מוסרית? איך אפשר להסביר טוב ורע? מיהו בכלל הסוכן המוסרי? מי עושה את הפעולה, ומי מקבל את הגמול?
|
||||
|
||||
היכן שהמערב שואל שאלות כמו *מאיפה הגיע הרוע?* (ומתרץ [תירוצים מעפנים](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר)), זן מזהה אמת עם מוסר: מי שיודע את האמת, הוא המוסרי - המציאות היא מוסרית בהכרח.
|
||||
היכן שהמערב שואל שאלות כמו *מאיפה הגיע הרוע?* (ומתרץ [תירוצים מעפנים](../../חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר)), זן מזהה אמת עם מוסר: מי שיודע את האמת, הוא המוסרי - המציאות היא מוסרית בהכרח.
|
||||
|
||||
פארק מתנגדת בתוקף להנחה הזו, שפוטרת את הסוכן מאחריות מוסרית - *אוי לא, אני לא מואר!*, ודוחה את העיסוק במוסר לאחר התעוררות - הנה, עוד רגע אני אפתח את העיניים, ולא אצטרך להתמודד עם "מוסר". החמלה הבודהיסטית אינה תכונה אוטומטית המלווה בהתעוררות, אומרת פארק - זה שהבניין קרס, האגו איננו - לא מקריץ מתוכו חמלה: החמלה היא כל דבר מלבד אוטומטית, היא כרוכה במאמץ רב. ראית את האמת? אחלה; אתה עדיין לא יודע להיות נהג עדין בכביש או חבר טוב - זו הטענה של פארק.
|
||||
|
||||
ומה אפשר לעשות? פארק מקבלת את העמדה של דאמין קאוון (Damien Keown), שרואה במוסר הבודהיסטי [מוסר של סגולה טובה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה), ממש כמו אצל אריסטו. אך היכן שזה מתאפשר בבודהיזם הקדום ובמהייאנה, הרעיון של טיפוח של מירוק תכונות טובות פשוט לא תופס במסורת הזן - שמחפשת שמיטה וביטול העצמי. בזן לא מדברים על ה*פאראמיטות*, שש השלמויות המהייאניות.
|
||||
ומה אפשר לעשות? פארק מקבלת את העמדה של דאמין קאוון (Damien Keown), שרואה במוסר הבודהיסטי [מוסר של סגולה טובה](../../יוונית/אריסטו/אתיקה), ממש כמו אצל אריסטו. אך היכן שזה מתאפשר בבודהיזם הקדום ובמהייאנה, הרעיון של טיפוח של מירוק תכונות טובות פשוט לא תופס במסורת הזן - שמחפשת שמיטה וביטול העצמי. בזן לא מדברים על ה*פאראמיטות*, שש השלמויות המהייאניות.
|
||||
|
||||
> To learn the Buddha Way is to learn one's self. To learn one's self is to forget one's self. To forget one's self is to be confirmed by all dharmas. To be confirmed by all dharmas is to cast off one's body and mind and the bodies and minds of others as well. All trace of enlightenment disappears, and this traceless enlightenment continues on without end
|
||||
|
||||
@@ -198,7 +198,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
[^1]: כמו שבהרבה סיפורים חסידיים, הדמויות לעיתים חוטאות ברמה של חילול השם.
|
||||
[^2]: דוגמאות נוספות מהמערב - *The Dharma Bums, Beat Zen Square Zen and Zen*, ואפילו ניצול מיני - *Zen Predator of the Upper East Side*
|
||||
[^3]: במזרח אסיה, לעצמי אין מעמד - הרעיון הוא החברה, הקהילה, החברה; ה[אין אני](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) משתלב שם נהדר. ופתאום במערב הזן משתרבב פנימה ככלי ל*חיזוק האני*, שזן מנסה כל כך לפרק! *אני* המואר! *אני* חוויתי את התעוררות!
|
||||
[^3]: במזרח אסיה, לעצמי אין מעמד - הרעיון הוא החברה, הקהילה, החברה; ה[אין אני](../אטמן#אנאטמן) משתלב שם נהדר. ופתאום במערב הזן משתרבב פנימה ככלי ל*חיזוק האני*, שזן מנסה כל כך לפרק! *אני* המואר! *אני* חוויתי את התעוררות!
|
||||
[^4]: משום שזן פועל בתוך מערכת מוסרית מקובלת ומוכרת, ולכן הוא מדגיש כיצד המורה יכול *לשבור* את המערכת הזו.
|
||||
[^5]: למה זו שמרנות? כי באופן הזה הם נהיים הכי פונדמנליסטים.
|
||||
[^6]: *זר הפרחים* (אווטמסקה)
|
||||
@@ -3,29 +3,29 @@ title: גוף, תודעה ועולם
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-27T10:02:26.582Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד, בודהה, דואליזם, קאנט, אפלטון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/the_human_body_as_a_boundary_symbol-_a_comparison_of_merleau-ponty_and_dōgen.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/___סטודנטים_זן_ופילוסופיה_מצגת_6.pdf)
|
||||
[מאמר](assets/the_human_body_as_a_boundary_symbol-_a_comparison_of_merleau-ponty_and_dōgen.pdf), [מצגת](assets/___סטודנטים_זן_ופילוסופיה_מצגת_6.pdf)
|
||||
|
||||
תפיסה פסיכולוגית-קוגניטיבית עכשווית היא **Embodied Congnition**, שטוענת כי התודעה לא קיימת כשלעצמה, אלא מתגלמת בגוף. זו תפיסה שמנסה לעמוד על הקשר הבלתי-נפרד בין גוף לתודעה - המוח, הגוף והסביבה - כמכלול אחד שיוצר *הכרה* (בניגוד לתפיסת הגוף-נפש העולה מ*הבעיה הפסיכופיזית*).
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
**Embodied Cognition**: Congition, emotion and behavior are all embodied and embdedded in the brain, body, as well as the environment. They affect each other but emotion is primary, as emotion is a stronger mediator of cognition and behaviour
|
||||
|
||||
המבנה הפיזי של הגוף שלנו גורם לנו לחוות את המציאות בצורה מסוימת - שהופכת להיות חלק מאיתנו. התפיסה מתקוממת כנגד הרעיון של התודעה המבודדת, כמו ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref12) של דקארט, ורואה בהם דברים בלתי-נפרדים - איפה נגמרת התודעה, ומתחילה הסביבה?
|
||||
המבנה הפיזי של הגוף שלנו גורם לנו לחוות את המציאות בצורה מסוימת - שהופכת להיות חלק מאיתנו. התפיסה מתקוממת כנגד הרעיון של התודעה המבודדת, כמו ה[קוגיטו](../../חדשה/דקארט/הגיונות#fnref12) של דקארט, ורואה בהם דברים בלתי-נפרדים - איפה נגמרת התודעה, ומתחילה הסביבה?
|
||||
|
||||
התפיסה ה"שגרתית" שלנו של התודעה היא של התודעה כמו סוכן פעיל, אולי כמו טייס בתא הטייס, שמקבל מידע מהגוף ומהחושים ומוסר פלט מסוים. תפיסת הEmbodied Congnition כופרת בתיאור הזה, ומתארת את התודעה כתוצר של יחסי הגומלין בין הגוף לסביבה, דבר דינאמי שנוצר בכל רגע ורגע, לא במקום מסוים או הקשר מסוים (כמו *מחשבה* או *דמיון*).
|
||||
|
||||
לרעיון ה*גילום* יש תפקיד מרכזי במסורת הבודהיסטית בכלל ובמסורת הזן בפרט. ארז סבור שהרבה מחוסר ההבנה במערב כלפי בודהיזם נובעת מהתעלמות מההיבט הגופני של התודעה. הבודהיסטים סבורים שהמדיטציה היא לא תהליך *של* הנפש, לא יותר משהיא תהליך של הגוף; זו תפיסה עמוקה ובסיסית של הבודהיזם, שניצבת לצד ה[אין-אני](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן).
|
||||
לרעיון ה*גילום* יש תפקיד מרכזי במסורת הבודהיסטית בכלל ובמסורת הזן בפרט. ארז סבור שהרבה מחוסר ההבנה במערב כלפי בודהיזם נובעת מהתעלמות מההיבט הגופני של התודעה. הבודהיסטים סבורים שהמדיטציה היא לא תהליך *של* הנפש, לא יותר משהיא תהליך של הגוף; זו תפיסה עמוקה ובסיסית של הבודהיזם, שניצבת לצד ה[אין-אני](../אטמן#אנאטמן).
|
||||
|
||||
התפיסה הזו מתכתבת עם האמת הניטשאית-לינג'ית - ידיעה כהכרה *מתוך* התופעות, כפעולה, ולא כנקודה ארכימדית נפרדת, כמו האידאות האפלטוניות.
|
||||
|
||||
|
||||
[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ראה את התודעה כדבר נפרד מהגוף, משהו נשגב מעולם התופעות, וכך ייסד הלכה למעשה את הדואליזם המערבי. לעומתו, [אדמונד הוסרל](https://plato.stanford.edu/entries/husserl/) מבקש לחזור לחוויה האנושית *כפי שהיא מציגה את עצמה* - ה*תופעה*. [מרלו-פונטי](https://plato.stanford.edu/entries/merleau-ponty/), באופן דומה, הוא פנמנולוג - בעקבות הוסרל ו[מרטין היידיגר](https://plato.stanford.edu/entries/heidegger/). פונטי מבקש לדחות את הרעיון של הלא-נתפס, לסרב לשער אודות המוחלט, ולקבוע - רציונליות היא דבר מותנה; עלינו להתמקד בדברים כיצד שהם מופיעים בפנינו.
|
||||
[דקארט](../../חדשה/דקארט) ראה את התודעה כדבר נפרד מהגוף, משהו נשגב מעולם התופעות, וכך ייסד הלכה למעשה את הדואליזם המערבי. לעומתו, [אדמונד הוסרל](https://plato.stanford.edu/entries/husserl/) מבקש לחזור לחוויה האנושית *כפי שהיא מציגה את עצמה* - ה*תופעה*. [מרלו-פונטי](https://plato.stanford.edu/entries/merleau-ponty/), באופן דומה, הוא פנמנולוג - בעקבות הוסרל ו[מרטין היידיגר](https://plato.stanford.edu/entries/heidegger/). פונטי מבקש לדחות את הרעיון של הלא-נתפס, לסרב לשער אודות המוחלט, ולקבוע - רציונליות היא דבר מותנה; עלינו להתמקד בדברים כיצד שהם מופיעים בפנינו.
|
||||
|
||||
מרלו כופר ברעיון של אמת פילוסופית שחוצה הקשרים ותרבויות, כמו שלרוב מחפשים בפילוסופיה המערבית, ומבקש להסתכל על הדברים בהקשרם - הגוף, התרבות, והסביבה כבלתי-נפרדים.
|
||||
|
||||
@@ -41,7 +41,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=iqvtJIHKLyA) - החיים במנזר אייהייג'י
|
||||
|
||||
דוגן טוען ש[טבע הבודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה) מתגלם בגוף האנושי - אלא דבר שמצוי כאן ועכשיו - בגוף, בסביבה, בחוויה האנושית. רעיונו המהפכני של דוגן הוא שהתרגול הבודהיסטי, כשהוא נעשה נכון, הוא לא הכנה *לקראת* התעוררות - היא עצמה אשרור של ההתעוררות וטבע הבודהה, הקיימים בנו ממילא.
|
||||
דוגן טוען ש[טבע הבודהה](יסודות#טבע-בודהה) מתגלם בגוף האנושי - אלא דבר שמצוי כאן ועכשיו - בגוף, בסביבה, בחוויה האנושית. רעיונו המהפכני של דוגן הוא שהתרגול הבודהיסטי, כשהוא נעשה נכון, הוא לא הכנה *לקראת* התעוררות - היא עצמה אשרור של ההתעוררות וטבע הבודהה, הקיימים בנו ממילא.
|
||||
|
||||
## היחס לגוף בבודהיזם
|
||||
|
||||
@@ -101,7 +101,7 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l
|
||||
פונטי סבור שהמנח הפיזי שלנו בעולם - איך אנחנו עומדים, לאיזה כיוון אנחנו פונים, וכו' - הוא רקע לכל חוויה תפיסתית.
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה - [*What is it like to be a bat*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nagel_bat.pdf)
|
||||
המלצה - [*What is it like to be a bat*](assets/nagel_bat.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
- חוש קינסתטי (Kinsthetic sense) וסכמת גוף
|
||||
@@ -199,7 +199,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
## זאזן כטקס
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/מצגת_שיעור_8.pdf)
|
||||
[מאמר](assets/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](assets/מצגת_שיעור_8.pdf)
|
||||
|
||||
טייגן דן לייטון, במאמרו, סוקר את הטקסיות שבמדיטציית הזן הישובה - זאזן (坐禅). טייגן כותב -
|
||||
|
||||
@@ -207,7 +207,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
|
||||
אבל מהו **זאזן**? מהי ה**פעילות הטקסית**, וה**מודעות הערה** שטייגן והזן מדברים עליהם?
|
||||
|
||||
התרגול בעולם הזן הוא *Shinkantaza* - *רק לשבת*. זהו מצב ה[ללא חשיבה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום#גוף-ותפיסה) (非思量) של דוגן.
|
||||
התרגול בעולם הזן הוא *Shinkantaza* - *רק לשבת*. זהו מצב ה[ללא חשיבה](גילום#גוף-ותפיסה) (非思量) של דוגן.
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
@@ -221,15 +221,15 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
היחס הזה מתבטא בעמדה של דוגן לגבי דרשות - הרצאות של מורה לתלמיד. התפיסה הרווחת היא שהמורה מעביר מחוכמתו לתלמיד - אבל דוגן חושב שעצם הנוכחות בהרצאה, ההקשבה לה, אינה נופלת במעמד שלה מלדעת את הידע הזה.
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[מאמר של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/joskovich2016.pdf) - הדרשה בעולם הזן.
|
||||
[מאמר של ארז](assets/joskovich2016.pdf) - הדרשה בעולם הזן.
|
||||
|
||||
|
||||
במנזרי הזן, הטקסיות והכלים המוזיקליים הם שמנהלים את חיי היומיות - דיבור אסור למעט מטרות מעשיות, והנזירים ממעיטים בו ככל האפשר. הכלים הם חלק בלתי נפרד מהטקסים האלה - הגונג, הפעמונים ותופי הזן. הטקס הוא לא גילום של דמות מסוימת (כמו אצלנו בליל הסדר, למשל), אלא היות-בודהה חי, פועם ומתמשך.
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[מאמר נוסף של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/1a311cabca4800df743fca05b8cd64cad3bf.pdf) - המוזיקה והצליל בחיי הזן
|
||||
[מאמר נוסף של ארז](assets/1a311cabca4800df743fca05b8cd64cad3bf.pdf) - המוזיקה והצליל בחיי הזן
|
||||
|
||||
בכדי להבין את הרעיונות האלה, עלינו לפנות למושג בודהיסטי אחר - ה[*טנטרה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/טנטרה).
|
||||
בכדי להבין את הרעיונות האלה, עלינו לפנות למושג בודהיסטי אחר - ה[*טנטרה*](טנטרה).
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -238,7 +238,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
[^1]: כלומר, *אתה* איש האמת ללא תואר
|
||||
[^2]: זהו *מאסטר האמת* של ניטשה, בערך
|
||||
[^3]: בסין לא היה נייר טואלט, אז השתמשו במקלות
|
||||
[^4]: הרעיון הזה מתכתב עם [הצו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית), רק שהוא מבקש *לשכוח אותו*.
|
||||
[^4]: הרעיון הזה מתכתב עם [הצו הקטגורי](../../אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית), רק שהוא מבקש *לשכוח אותו*.
|
||||
[^5]: למרבה הצער, היחס לגוף הנשי שלילי יותר, ומשליך משהו מהתפיסה הגברית עליו.
|
||||
[^6]: במאה ה13, זה אומר האצולה.
|
||||
[^7]: מתוך *Being and Nothingness*
|
||||
|
||||
@@ -3,18 +3,18 @@ title: זן וטנטרה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-27T10:01:45.982Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
> The world is bound by passion, also by passion it is released
|
||||
|
||||
> *Hevajra Tantra*
|
||||
|
||||
כמו שה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) היא ה*מרכבה הגדולה* וה*הינאיאנה* היא המרכבה הקטנה, ה*ואג'ראיאנה* היא *הובלת חזיז הרעם*. המסורת הזו של בודהיזם מאוחר ואזוטרי כרוכה במגע בכל מיני דברים טמעים - גופות, לכלוך, ואי נוחות שמטרתם ליצור חוויה מאוד חזקה שתהווה "קיצור דרך" להארה - מצב שנקרא *טנטרה*.
|
||||
כמו שה[מהייאנה](../מהיאנה) היא ה*מרכבה הגדולה* וה*הינאיאנה* היא המרכבה הקטנה, ה*ואג'ראיאנה* היא *הובלת חזיז הרעם*. המסורת הזו של בודהיזם מאוחר ואזוטרי כרוכה במגע בכל מיני דברים טמעים - גופות, לכלוך, ואי נוחות שמטרתם ליצור חוויה מאוד חזקה שתהווה "קיצור דרך" להארה - מצב שנקרא *טנטרה*.
|
||||
|
||||
המהייאנה הקדום רואה בגוף (ובמיוחד בגוף הנפשי) דבר טמא, ובתשוקה שעולה ממנו כמשהו שצריך להדחיק. הטנטרה שואפת לעומתו, באמצעות טקס, לרתום את ה"טמאות", התשוקה והרגשות החזקים כדי להגיע להארה[^1]. ההכשרה הטנטרית קשה מאוד - המתרגלים שלה הם בודהיסטים מנוסים, שעברו כברת-דרך שמאפשרת להם להישאר יציבים למול החוויות החזקות שהטנטרה מטיחה בהם; אין *טנטרה להמונים* בפרדס-חנה.
|
||||
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
|
||||
ה**מנדלה** היא מעין מפה של התודעה, שקשורה בשכל. אלו ציורים מאוד מאוד מורכבים, מלאי דמויות והדפסים, שניתן ללמוד *לקרוא* - זו חלק מההכשרה הטנטרית. המפה הזו נטמעת בתודעה של התלמידים, והם מתחילים להתנהג לפיה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
המנדלה היא דבר שנבנה הדרגתי ולאט. *דמיין לעצמך שיש הרבה פרחי לוטוס. בכל פרח לוטוס יש חמישה עלי כותרת. בכל עלה כותרת יושב הבודהה...*
|
||||
|
||||
@@ -54,6 +54,6 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
|
||||
> It is the seated Buddha that Buddha after Buddha and Patriarch after Patriarch have taken as their essential activity. Those who are Buddhas and Patriarchs have employed this essential activity... for it is the essential function
|
||||
|
||||
כמו שאמרנו על [יאו](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#fnref9) - אם תגלם משהו מספיק זמן, תהיה המשהו הזה. אתה רוצה להיות בודהה? פשוט תהיה בודהה - לא לכמה דקות, לא לשעה וחצי - כל תנועה, כל מחווה, כל דבר.
|
||||
כמו שאמרנו על [יאו](סיניפיקציה#fnref9) - אם תגלם משהו מספיק זמן, תהיה המשהו הזה. אתה רוצה להיות בודהה? פשוט תהיה בודהה - לא לכמה דקות, לא לשעה וחצי - כל תנועה, כל מחווה, כל דבר.
|
||||
|
||||
[^1]: במסורת הזו יש הערכה גדולה יותר לדמויות חזקות, ולנשים.
|
||||
|
||||
@@ -3,16 +3,16 @@ title: יסודות הזן
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-16T10:26:06.113Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה, נירוונה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/2___זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/2___זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf), [מצגת (2)](assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf)
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
**זן** (סינית: צ'או) הוא זרם בודהיסטי מאסכולת ה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש כתנועה בעל זהות עמצאית במאות 9-10[^1]
|
||||
**זן** (סינית: צ'או) הוא זרם בודהיסטי מאסכולת ה[מהייאנה](../מהיאנה) שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש כתנועה בעל זהות עמצאית במאות 9-10[^1]
|
||||
|
||||
|
||||
בסין קמים מספר זרמים בודהיסטים, כמו הTiantai 天台 Huayan 華嚴 Panjiao 判教. כל אחד מהם מתמקד בסוטרות אחרות, כתבים אחרים, סדר אחר של ההגות הבודהיסטית הכתובה.
|
||||
@@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
|
||||
!!! warning ""
|
||||
מכאן נובעת תפיסה מוטעית, שהבודהיזם הוא כמו פילוסופיה יבשה, שאפשר סתם לקרוא ולהבין; הזן הוא לא כזה - צריך לחיות ולתרגל אותו, בהבנה גופנית
|
||||
|
||||
הזן, כזרם של המהייאנה, מתבסס על [תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות). הוא כופר באפשרות של הבנה מוחלטת של המציאות באמצעות מודל כזה או אחר - השפה היא מושגית, והמהות מאחורי המושגים פשוט אינה שם. הכל משתנה - בהקשר שונה, ימין כבר לא ימין, שמאל כבר לא שמאל, ואם נלך ימינה מספיק נגיעה שמאלה - אין *ימיניות של הימין*. בתפיסה הזו, הבודהיזם מתהפך גם על עצמו - גם המושגים הבודהיסטים לוקים בכשל הזה: גם הנירוונה, הדוקהה והשאר הם מודלים יחסיים, ולא אמת לאמיתה. התפיסה הזו מובאת לידי קיצון בזן - ישנה מימרת זן שאומרת -
|
||||
הזן, כזרם של המהייאנה, מתבסס על [תפיסת הריקות](../מהיאנה#תפיסת-הריקות). הוא כופר באפשרות של הבנה מוחלטת של המציאות באמצעות מודל כזה או אחר - השפה היא מושגית, והמהות מאחורי המושגים פשוט אינה שם. הכל משתנה - בהקשר שונה, ימין כבר לא ימין, שמאל כבר לא שמאל, ואם נלך ימינה מספיק נגיעה שמאלה - אין *ימיניות של הימין*. בתפיסה הזו, הבודהיזם מתהפך גם על עצמו - גם המושגים הבודהיסטים לוקים בכשל הזה: גם הנירוונה, הדוקהה והשאר הם מודלים יחסיים, ולא אמת לאמיתה. התפיסה הזו מובאת לידי קיצון בזן - ישנה מימרת זן שאומרת -
|
||||
|
||||
> אם אתה פוגש את הבודהה, **תהרוג אותו**
|
||||
|
||||
@@ -43,7 +43,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
|
||||
(Prajñāpāramitāhṛdaya; lit. “ The Heart of the Perfection of Wisdom”
|
||||
aka. Heart Sutra)[^4]
|
||||
|
||||
הזן יורש את [תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות) מהמהייאנה. הזן רואה גם את התורה הבודהיסטית, ואפילו מושגים בסיססים לגמרי - כמו זה שיש לנו גוף או ראש - כמכשול, שמגביל אותנו ומגבירים את ההיאחזות שלנו. כשאנו מנסים, באמצעות הבודהיזם, להשיג דבר מה - או אפילו *לוותר* על להשיג דבר מה, אנחנו כובלים את עצמנו מושגית לדפוס מחשבה מסוים - או שיש הישג, או שאין הישג. הזן טוען כנגד זה - לא; זה לא זה ולא זה[^5].
|
||||
הזן יורש את [תפיסת הריקות](../מהיאנה#תפיסת-הריקות) מהמהייאנה. הזן רואה גם את התורה הבודהיסטית, ואפילו מושגים בסיססים לגמרי - כמו זה שיש לנו גוף או ראש - כמכשול, שמגביל אותנו ומגבירים את ההיאחזות שלנו. כשאנו מנסים, באמצעות הבודהיזם, להשיג דבר מה - או אפילו *לוותר* על להשיג דבר מה, אנחנו כובלים את עצמנו מושגית לדפוס מחשבה מסוים - או שיש הישג, או שאין הישג. הזן טוען כנגד זה - לא; זה לא זה ולא זה[^5].
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: *להתעורר*, עונה 3, פרק 6
|
||||
@@ -54,7 +54,7 @@ aka. Heart Sutra)[^4]
|
||||
|
||||
> Thich Nhat Hahn, 2009, 6-7
|
||||
|
||||
היכן שהמערב [מתעקש על היחס בין סובייקט לאובייקט](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), בהגות סביב העצם, הזן אינו מכיר בדבר זולת התודעה, התפיסה. הזן תופס את המציאות כמו מעין רשת של אבני-חן(Avatamsaka Sutra) - [רשת אינדרה](https://en.wikipedia.org/wiki/Indra%27s_net), שכל אחת מהן קיימת כשלעצמה אך משתקפות בה כל השאר - כל אחת היא תפיסה שלמה, ביחס של יחסי-גומלין עם כל השאר[^6].
|
||||
היכן שהמערב [מתעקש על היחס בין סובייקט לאובייקט](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), בהגות סביב העצם, הזן אינו מכיר בדבר זולת התודעה, התפיסה. הזן תופס את המציאות כמו מעין רשת של אבני-חן(Avatamsaka Sutra) - [רשת אינדרה](https://en.wikipedia.org/wiki/Indra%27s_net), שכל אחת מהן קיימת כשלעצמה אך משתקפות בה כל השאר - כל אחת היא תפיסה שלמה, ביחס של יחסי-גומלין עם כל השאר[^6].
|
||||
|
||||
ניתן למשול זאת לגלים בים - הים הוא עצמו המצע, המציאות, והתנודות שבו - הגלים - הם פשוט שינוי מתוך המצע הריק הזה[^7]. כשאנחנו מסתכלים על פעמון, למשל, מתחולל תהליך שלם - האור משתקף מהפעמון, מגיע לעדשת העין, חוצה את הנוזל התוך עיני, מתורגם לאות אלקטרוני, מגיע למוח, מעובד, ו... משאיר אותנו עם *תפיסה*. אנחנו לא באמת *רואים* את הפעמון - יש לנו רק תפיסה כלשהי שלו, לא משהו ששייך ממש לפעמון, אלא רק עולה מתוכו.
|
||||
|
||||
@@ -101,8 +101,8 @@ Tathāgatagarbha Sūtra (200-250 CE)
|
||||
[^3]: השימוש היום - כמשהו ממוקד ומוזר, קסמי, מיסטי - נובע מכך שהעברה בעל פה היא בדרך כלל מצומצת ונישתית; זהו עיוות של המושג היבש.
|
||||
[^4]: אם יש טקסט אחד שצריך להכיר ממסורת הזן, אומר ארז, זה זה.
|
||||
[^5]: לכן, במדיטציית זן יש אמרות כמו, *המחשבות האלו אינן שייכות לי* - מרגע שאנחנו תופסים על המחשבות בעלות, אנו מגבילים את עצמנו לאפשרויות שטמונות בהן.
|
||||
[^6]: קצת כמו [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#התפיסה).
|
||||
[^7]: קצת כמו [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#היחס-בין-עצם-תואר-ואופן).
|
||||
[^6]: קצת כמו [לייבניץ](../../חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#התפיסה).
|
||||
[^7]: קצת כמו [שפינוזה](../../חדשה/שפינוזה/אתיקה#היחס-בין-עצם-תואר-ואופן).
|
||||
[^8]: הרבה מנזירי הזן היו אמנים בעצמם - פסלים, קליגרפיים...
|
||||
[^9]: Suchness, Thusness
|
||||
[^10]: כמו שעמדנו על כך קודם, הרעיון הזה לא שמור למסורת הבודהיסטית - אולם היא הכי שיטתית, ומייחסת הכי פחות סגולות לפועל - אתה לא צריך להיות או-וואה גדול כדי להתעורר.
|
||||
Binary file not shown.
@@ -3,13 +3,13 @@ title: הסיניפיקציה של הבודהיזם
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-30T09:19:21.660Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_3.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת_3.pdf), [מצגת (2)](assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
|
||||
הזן הגיע לסין באיזור המאה ה6-7 לפנה"ס, ושם עבר תהליך שנקרא **סיניפיקציה**. הבודהיזם שממנו צמח הזן הוא לא אותו הזן שהגיע לסין - אלא בודהיזם שעבר התמרה[^1]. הגעת הבודהיזם לסין התמירה הן את סין, והן את הבודהיזם.
|
||||
|
||||
@@ -142,7 +142,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
> ריקות היא צורה וצורה היא ריקות (סוטרת הלב)
|
||||
|
||||
המתח שבין שתי הגישות - הוו-ווי הדאוסיטית והאימון בתבניות הקונפוציאני אפיין את מסורת הזן לכל אורך ההיסטוריה שלה. סוטרת הלב מדבר על ה*צורה* - הטקסים, הפרקטיקות הגופניות כריקות (*וו-ווי*). מנגד, הריקות (*וו-ווי*) היא צורה (טקסים, פרקטיקות גופניות). הוא מפרש את ה*טבע* הדאויסטי כ[טבע בודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה). הזן יוצר מסורת שהיא מאוד מאוד נוקשה - אבל מטרתה היא לחזור למצב הטבעי, ולשחרר. הרעיונות האלה חיים ביחד, אבל תמיד תחת איזשהו מתח - ולא תמיד מסתדרים באופן מושלם. מכאן מגיע התכסיס האכזרי של מורי זן - כשהתלמיד מגיע עם צורה, הוא יקבל ריקות; כשהוא מגיע עם ריקות, הוא יקבל צורה.
|
||||
המתח שבין שתי הגישות - הוו-ווי הדאוסיטית והאימון בתבניות הקונפוציאני אפיין את מסורת הזן לכל אורך ההיסטוריה שלה. סוטרת הלב מדבר על ה*צורה* - הטקסים, הפרקטיקות הגופניות כריקות (*וו-ווי*). מנגד, הריקות (*וו-ווי*) היא צורה (טקסים, פרקטיקות גופניות). הוא מפרש את ה*טבע* הדאויסטי כ[טבע בודהה](יסודות#טבע-בודהה). הזן יוצר מסורת שהיא מאוד מאוד נוקשה - אבל מטרתה היא לחזור למצב הטבעי, ולשחרר. הרעיונות האלה חיים ביחד, אבל תמיד תחת איזשהו מתח - ולא תמיד מסתדרים באופן מושלם. מכאן מגיע התכסיס האכזרי של מורי זן - כשהתלמיד מגיע עם צורה, הוא יקבל ריקות; כשהוא מגיע עם ריקות, הוא יקבל צורה.
|
||||
|
||||
### מילים מטורפות
|
||||
|
||||
@@ -175,10 +175,10 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
> *ג'ואנג דזה*
|
||||
|
||||
ה*מילים המטורפות* של ג'ואנג דזה מתכתבות באופן ישיר עם הפילוסופיה של [המדיאמיקה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות) (תורת הריקות של נגרג'ונה). ולכן הייתה להן השפעה רבה על האופן שבו מורי זן ביטאו את משנתם. מתוך ההבנה כי השפה אינה אלא כלי שנועד להצביע על מוגבלותו, הם השתמשו בכלים מגוונים הכוללים אמירות אבסורדיות, חידות אי-הגיון, שתיקה, אלימות מילולית ואפילו פיזית.
|
||||
ה*מילים המטורפות* של ג'ואנג דזה מתכתבות באופן ישיר עם הפילוסופיה של [המדיאמיקה](../מהיאנה#תפיסת-הריקות) (תורת הריקות של נגרג'ונה). ולכן הייתה להן השפעה רבה על האופן שבו מורי זן ביטאו את משנתם. מתוך ההבנה כי השפה אינה אלא כלי שנועד להצביע על מוגבלותו, הם השתמשו בכלים מגוונים הכוללים אמירות אבסורדיות, חידות אי-הגיון, שתיקה, אלימות מילולית ואפילו פיזית.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: ארז מקביל את התהליך הזה ל[התנצרות האימפריה הרומית](/פילוסופיה/נוצרית#התגבשות)
|
||||
[^1]: ארז מקביל את התהליך הזה ל[התנצרות האימפריה הרומית](../../נוצרית#התגבשות)
|
||||
[^2]: הכוונה ל*חיובי*
|
||||
[^3]: שימו לב לסימנייה - צידה השמאלי אומר *אדם*, והימני - *שניים*; הטענה היא שהאדם, במהותו, הוא תמיד בשניים - הוא תמיד חברתי.
|
||||
[^4]: באסיה, למשל, מתאבלים על ההורים שלוש שנים - ויהי מה.
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: פילוסופיית הזן
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-06T09:49:59.135Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (חצי שני)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
[מצגת (חצי שני)](assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
לראות את הטבע, להיות בודהה.
|
||||
|
||||
|
||||
עם זאת, אין לפרש זאת כאילו אין לזן כתבים כלל - נהפוכו; לזן יש אולי הכי הרבה (שכותבים על למה הכתבים לא שווים כלום). הזן אומר - אל *תיצמדו* לכתבים; הכתבים הם רק מפות, כמו ה[דהארמות](/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה). המפות חשובות - אך אין לא המציאות.
|
||||
עם זאת, אין לפרש זאת כאילו אין לזן כתבים כלל - נהפוכו; לזן יש אולי הכי הרבה (שכותבים על למה הכתבים לא שווים כלום). הזן אומר - אל *תיצמדו* לכתבים; הכתבים הם רק מפות, כמו ה[דהארמות](../אבידהארמה). המפות חשובות - אך אין לא המציאות.
|
||||
|
||||
## החיבור בין ריקות וצורה
|
||||
פילוסופיית הזן חיברה את עיקרון ה*Wu-Wei*[^3] - היעדר ההתכוונות, וה*Li* - הטקסטים. היעדר ההתכוונות היא ריקות - והריקות היא האמת, וגם הצורה - באיך שאני אוכל, מדבר, מתנהל בעולם, מודט - אין לריקות איך להתגלם אלא בתוך הצורה[^2].
|
||||
@@ -82,7 +82,7 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
|
||||
הזן דורש מאיתנו לשחרר מיומרות של מציאות *מעבר* לחוויה האישית, מציאות *כלשעצמה*, מעבר ל*תפיסה* - דבר שאוחזים בו, שתופסים בו. גם אם יש מציאות אחרת או מעבר, היא לא זמינה לנו - What you see is what you get.
|
||||
|
||||
הכוונה היא לא אידיאליסטית - כמו של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) - אם כבר, יותר [פנמנולוגית](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח); המציאות היא כפי שהיא מציגה את עצמה. התודעה לא יכולה לראות את עצמה; הניסיון הזה נידון מראש לכישלון.
|
||||
הכוונה היא לא אידיאליסטית - כמו של [ברקלי](../../חדשה/ברקלי) - אם כבר, יותר [פנמנולוגית](../../חדשה/הגל/רוח); המציאות היא כפי שהיא מציגה את עצמה. התודעה לא יכולה לראות את עצמה; הניסיון הזה נידון מראש לכישלון.
|
||||
|
||||
## התעוררות - מיידית, ספונטנית, שחרור ללא פחד
|
||||
|
||||
@@ -109,9 +109,9 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
|
||||
סיפור זן מפורסם מספר על בודהידהארמה, מורה בסין, שמגיע אליו תלמידו הראשון - ובודהידהארמה מסרב ללמד אותו. התלמיד, בייאוש, חותך את ידו ומדמם. המאסטר, המתרשם מחוסר השקט, מסכים לסייע לו, ושואל - מה אתה מבקש? התלמיד משיב, להשקיט את התודעה. בודהידהארמה משיב - הנה, התודעה שלך שקטה - והתלמיד התעורר.
|
||||
|
||||
הרגע המושלם הוא עכשיו. מה חסר לי? התודעה שלי לא שקטה? חסר לי אספרסו? כל הדברים האלה הם סתם מחשבות. ברגע הזה ממש, בשנייה הזו - משהו חסר? הרגע *הזה* כבר מושלם. החיים ככלל לא דבש; [החיים הם סבל](/פילוסופיה/מיומנויות/על_אפסות_החיים_ועל_הסבל_שבהם.pdf), התודעה היא סבל. אבל עכשיו? בשנייה הזו? אין סבל; יש אולי כאב, או צער - אבל הסבל מגיע רק כשאנחנו *חושבים* שמשהו חסר. אם ננכח לגמרי ברגע הזה - *במיוחד* אם הוא כואב וגרוע (*מדיטציה היא לא דבר נעים!*, קובע ארז, לא יהיה סבל.
|
||||
הרגע המושלם הוא עכשיו. מה חסר לי? התודעה שלי לא שקטה? חסר לי אספרסו? כל הדברים האלה הם סתם מחשבות. ברגע הזה ממש, בשנייה הזו - משהו חסר? הרגע *הזה* כבר מושלם. החיים ככלל לא דבש; [החיים הם סבל](../../מיומנויות/assets/על_אפסות_החיים_ועל_הסבל_שבהם.pdf), התודעה היא סבל. אבל עכשיו? בשנייה הזו? אין סבל; יש אולי כאב, או צער - אבל הסבל מגיע רק כשאנחנו *חושבים* שמשהו חסר. אם ננכח לגמרי ברגע הזה - *במיוחד* אם הוא כואב וגרוע (*מדיטציה היא לא דבר נעים!*, קובע ארז, לא יהיה סבל.
|
||||
|
||||
הרעיון הזה נקרא **הצבעה ישירה**. הזן מנצל [שפה פאראדוקסלית, דברי שטויות, חידות אי-היגיון](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#מילים-מטורפות), ופעולות קיצוניות - אפילו אלימות - כדי למקד את המתרגלים ברגע הזה ממש. הזן דורש נוכחות משותפת של *גוף-רוח* (ארז זרק לדני טוש בשלב הזה, והוא פספס אותו), כדי להנכיח אותנו ברגע הזה.
|
||||
הרעיון הזה נקרא **הצבעה ישירה**. הזן מנצל [שפה פאראדוקסלית, דברי שטויות, חידות אי-היגיון](סיניפיקציה#מילים-מטורפות), ופעולות קיצוניות - אפילו אלימות - כדי למקד את המתרגלים ברגע הזה ממש. הזן דורש נוכחות משותפת של *גוף-רוח* (ארז זרק לדני טוש בשלב הזה, והוא פספס אותו), כדי להנכיח אותנו ברגע הזה.
|
||||
|
||||
> פעם אחת, שאל נזיר את המאסטר ז'אוז'או - *לא מכבר נכנסתי אל קהילת הנזירים - בבקשה התואיל לתת לנו כמה הנחיות*
|
||||
שאל המורה - *האם אכלת כבר את ארוחת הבוקר?*
|
||||
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: שפה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-27T10:44:11.455Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, פילוסופיה של הלשון, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, פילוסופיה של הלשון, זן, תואר_ראשון, בודהה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
---
|
||||
@@ -11,9 +11,9 @@ dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
## שפה בעולם הזן
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf)
|
||||
[מאמר](assets/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf)
|
||||
|
||||
אנחנו מבינים את העולם [דרך השפה](/פילוסופיה/לשון). לאור ה[המפנה הלשוני של ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין), איך ראוי שנבין את השפה בעולם הזן?
|
||||
אנחנו מבינים את העולם [דרך השפה](../../לשון). לאור ה[המפנה הלשוני של ויטגנשטיין](../../לשון/ויטגנשטיין), איך ראוי שנבין את השפה בעולם הזן?
|
||||
|
||||
דייל רייט סוקר במאמרו, מנקודת מבט מערבית, את התפקיד של השפה בעולם הזן. הוא לא מתיימר להבין את הזן או להסביר אותו, אלא משתמש בו ככלי השוואתי לעומת העמדה המערבית[^9].
|
||||
|
||||
@@ -49,13 +49,13 @@ citizen of the world, a cosmopolitan
|
||||
### המפנה הלשוני
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון)
|
||||
ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](../../לשון)
|
||||
|
||||
**המפנה הלשוני**[^11] הוא התפיסה לפיה השפה קובעת את אופני החקירה הפילוסופית בשאלת האמת - גבולות האמת הם גבולות השפה שמתארת אותה.
|
||||
|
||||
גישות אלו סבורות כי חקירת המציאות עוברת דרך הלשון - לא ניתן לדבר על עולם הדברים מבלי להתעכב תחילה על עולם הסימנים של השפה: לא ניתן לחקור לפני שאנחנו מבינים מה המילים שבאמצעותן אנו חוקרים אומרות. היא עורכת הסכמים גלויים וסמויים עם דוברי השפה, ומניחה עבורם הנחות משמעותיות. הפילוסופיה המערבית[^11] נטתה לדבר על בעיות לשוניות כמטאפיזיות ונצחיות, אך המפנה החל להכיר בעובדה - כל אלו מותנים ב"כלוב הברזל" של השפה - *משחקי הלשון* של ויטגנשטיין.
|
||||
|
||||
ויטגנשטיין מנסח עיקרון זה באומרו ש*גבולות לשוני הם גבולות עולמי*, מה שמהדהד באמירתו של דרידה - *אין דבר שהוא מחוץ לטקסט*. העולם קיים *קודם כל* כשפה, לשיטתם, ולכן העולם והשפה אינם ניתנים להפרדה: לא פרשנות על מציאות נפרדת, אלא המבנה הבסיסי של היות-בעולם עבורנו. השפה היא כמו ה[גוף](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום) במובן הזה.
|
||||
ויטגנשטיין מנסח עיקרון זה באומרו ש*גבולות לשוני הם גבולות עולמי*, מה שמהדהד באמירתו של דרידה - *אין דבר שהוא מחוץ לטקסט*. העולם קיים *קודם כל* כשפה, לשיטתם, ולכן העולם והשפה אינם ניתנים להפרדה: לא פרשנות על מציאות נפרדת, אלא המבנה הבסיסי של היות-בעולם עבורנו. השפה היא כמו ה[גוף](גילום) במובן הזה.
|
||||
|
||||
לאור זאת, אומר רייט, איך אפשר לנתק את השפה מההארה? איך הבודהה והנזירים יכולים לחיות בעולם בלי השפה?
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user