Relegate assets to subdir (+ new pages)

פילוסופיה/בודהיזם/זן/שפה.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: שפה
 description: 
 published: true
 date: 2024-06-27T10:44:11.455Z
-tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, פילוסופיה של הלשון, זן
+tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, פילוסופיה של הלשון, זן, תואר_ראשון, בודהה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
 ---
@@ -11,9 +11,9 @@ dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
 ## שפה בעולם הזן
 
 !!! info ""
-    [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf)
+    [מאמר](assets/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf)
 
-אנחנו מבינים את העולם [דרך השפה](/פילוסופיה/לשון). לאור ה[המפנה הלשוני של ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין), איך ראוי שנבין את השפה בעולם הזן?
+אנחנו מבינים את העולם [דרך השפה](../../לשון). לאור ה[המפנה הלשוני של ויטגנשטיין](../../לשון/ויטגנשטיין), איך ראוי שנבין את השפה בעולם הזן?
 
 דייל רייט סוקר במאמרו, מנקודת מבט מערבית, את התפקיד של השפה בעולם הזן. הוא לא מתיימר להבין את הזן או להסביר אותו, אלא משתמש בו ככלי השוואתי לעומת העמדה המערבית[^9].
 
@@ -49,13 +49,13 @@ citizen of the world, a cosmopolitan
 ### המפנה הלשוני
 
 !!! is-success ""
-    ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון)
+    ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](../../לשון)
 
 **המפנה הלשוני**[^11] הוא התפיסה לפיה השפה קובעת את אופני החקירה הפילוסופית בשאלת האמת - גבולות האמת הם גבולות השפה שמתארת אותה.
 
 גישות אלו סבורות כי חקירת המציאות עוברת דרך הלשון - לא ניתן לדבר על עולם הדברים מבלי להתעכב תחילה על עולם הסימנים של השפה: לא ניתן לחקור לפני שאנחנו מבינים מה המילים שבאמצעותן אנו חוקרים אומרות. היא עורכת הסכמים גלויים וסמויים עם דוברי השפה, ומניחה עבורם הנחות משמעותיות. הפילוסופיה המערבית[^11] נטתה לדבר על בעיות לשוניות כמטאפיזיות ונצחיות, אך המפנה החל להכיר בעובדה - כל אלו מותנים ב"כלוב הברזל" של השפה - *משחקי הלשון* של ויטגנשטיין. 
 
-ויטגנשטיין מנסח עיקרון זה באומרו ש*גבולות לשוני הם גבולות עולמי*, מה שמהדהד באמירתו של דרידה - *אין דבר שהוא מחוץ לטקסט*. העולם קיים *קודם כל* כשפה, לשיטתם, ולכן העולם והשפה אינם ניתנים להפרדה: לא פרשנות על מציאות נפרדת, אלא המבנה הבסיסי של היות-בעולם עבורנו. השפה היא כמו ה[גוף](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום) במובן הזה.
+ויטגנשטיין מנסח עיקרון זה באומרו ש*גבולות לשוני הם גבולות עולמי*, מה שמהדהד באמירתו של דרידה - *אין דבר שהוא מחוץ לטקסט*. העולם קיים *קודם כל* כשפה, לשיטתם, ולכן העולם והשפה אינם ניתנים להפרדה: לא פרשנות על מציאות נפרדת, אלא המבנה הבסיסי של היות-בעולם עבורנו. השפה היא כמו ה[גוף](גילום) במובן הזה.
 
 לאור זאת, אומר רייט, איך אפשר לנתק את השפה מההארה? איך הבודהה והנזירים יכולים לחיות בעולם בלי השפה?