Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
@@ -3,7 +3,7 @@ title: זן
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-09T09:53:36.076Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן, תואר_ראשון, בודהה, סינתטי_א_פריורי, סוקראטס, קאנט, אפלטון, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
---
|
||||
@@ -33,9 +33,9 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
## מבוא
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
|
||||
[מצגת](../assets/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
## מה זה "זן"?
|
||||
|
||||
@@ -45,7 +45,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
|
||||
הזן הגיע מחילופי רעיונות בין המערב ליפן, בשלהי המאה ה19~תחילת המאה ה20. עד שנות ה60 של המאה ה19, יפן הייתה מדינת אי סגורה ופרימיטיבית - ברחובות עדיין הלכו עם חרבות ובקימונו. יפן נפתחת למערב בפתאומיות גמורה, ומפנימה במהרה את התרבות המערבית - המדע, הנשק, והרעיונות המערביים. ב1860, ברחובות הולכים סמוראים; ב1905, יפן מביסה את רוסיה, מעצמה מודרנית, במלחמה. תהליך התיעוש שלקח מאות שנים במערב הושלם ביפן בתוך חצי מאה.
|
||||
|
||||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](../../הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](../../יוונית/אריסטו), [אפלטון](../../יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||||
|
||||
### אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
|
||||
|
||||
@@ -99,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
שוביניזם *תיאורי* מנסה לכפות את נקודת המבט של המשווה (*היי, הזן הזה הוא בעצם תורת מידות של אריסטו*). שוביניזם *נורמטיבי* הוא אפילו גרוע יותר, וקובע שרירותית מהי פילוסופיה ומהי לא (*בודהיזם זה דת, לא פילוסופיה; במערב עושים פילוסופיה, אז מה שהמזרח לא יכול להיות פילוסופיה*)[^7].
|
||||
|
||||
3. היעדר ספקנות
|
||||
אנשים שמגיעים משוכנעים (*וואו, בודהיזם זה הכי טוב*, *כל הפילוסופיה היא הערת שוליים של אפלטון*), ולא מסתכלים על הזרמים בצורה ביקורתית. לא צריך להצדיק כל דבר כי [הבודהה](/פילוסופיה/בודהיזם#הבודהה), [סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון#סוקראטס-האפלטני), או [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) אמרו אותו.
|
||||
אנשים שמגיעים משוכנעים (*וואו, בודהיזם זה הכי טוב*, *כל הפילוסופיה היא הערת שוליים של אפלטון*), ולא מסתכלים על הזרמים בצורה ביקורתית. לא צריך להצדיק כל דבר כי [הבודהה](../../בודהיזם#הבודהה), [סוקראטס](../../יוונית/אפלטון#סוקראטס-האפלטני), או [ויטגנשטיין](../../לשון/ויטגנשטיין) אמרו אותו.
|
||||
|
||||
4. אי-התאמה
|
||||
שלילת עצם ההשוואה - *אי אפשר לנהל דיאלוג בין פילוסופיה הודית מהמאה ה5 לפילוסופיה אירופאית מהמאה ה19*[^9] - כל צמצום בניסיון להשוואה יפגע במשמעות המערכות השונות, שלא יכולות להתחבר[^10].
|
||||
@@ -129,9 +129,9 @@ fundamental philosophy.
|
||||
|
||||
>This essential dimension prevents the dialogue from being a theoretical anddogmatic account and forces it to be a concrete and practical exercise, because, to be precise, it is not concerned with the exposition of a doctrine, but with guiding an interlocutor to a certain settled mental attitude: it is a combat, amicable but real. We should note that this is what takes place in every spiritual exercise; it is necessary to make oneself change one’s own point of view, attitude, set of convictions, therefore to dialogue with oneself, therefore to struggle with oneself
|
||||
|
||||
הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
|
||||
הדוט מציג את הפילוסופיה כעניין קודם כל רוחני, רגשי, שהתדרדר לכדי עניין יבשושי ולוגי גרידא, שמתעניין לא ברוח האנושית אלא רק במשחק עם רעיונות. הפילוסופיה כדרך חיים לא נעלמה לגמרי - היא עדיין נוכחת אצל הוגים כמו רוסו, שופנהאואר, ניטשה, [קאנט](../../חדשה/קאנט), [שפינוזה](../../חדשה/שפינוזה) והיידיגר - אבל התדלדלה מאוד. לכן, קובע הדוט, הפילוסופיה העתיקה דווקא היא הזמנה לשנות את עצמנו.
|
||||
|
||||
הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](/פילוסופיה/לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש.
|
||||
הדוט מבקש - כשם שעשו הסטואים, לראות בענפי הפילוסופיה השונים - האתיקה, האפיסטמולוגיה, האונטולוגיה - חלק משלם חי ומתורגל, ולא תיאורטי נבדל; לא [*אני פילוסוף אנליטי של השפה*](../../לשון) - מערכת טכנית מורכבת ומנותקת - אלא דרך חיים מתורגלת. קרה משהו במערב, בסוף המאה ה19-תחילת המאה ה20, שבו כל הפרקטיקות הרוחנית הונחו למפתן הדת, והפילוסופיה נשאבה לעבר המדע - והשיירים הלכו ל[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה). הדוט דורש מהפילוסופים *לחיות* את הפילוסופיה שלהם[^11] - *לדעת* אותם לא ככלי מדעי, אלא במובן התנכ"י אפילו - ידיעה אינטימית, בבשר ממש.
|
||||
|
||||
|
||||
האם זן הוא פילוסופיה? במובנה המערבי החדש - כנראה שלא; הזן לא עף על טיעונים וניתוחים לוגיים. במובנה המערבי הישן - היוונים, הסטואים, הפילוסופים שחיים את ההגות שלהם? נדמה שכן.
|
||||
@@ -143,7 +143,7 @@ fundamental philosophy.
|
||||
[^5]: כמו המלחין ג'ון קייג', ולאונרד כהן.
|
||||
[^6]: בחוף המערבי של ארה"ב למשל קמים מנזרי זן שמיועדים ליפניים - כמו שאנחנו הולכים לבתי כנסת, ולא כחלק מהמיתוג מחדש של הזן.
|
||||
[^7]: מקביל לפי ארז לאנשים שאומרים שטיילור סוויפט לא עושה מוזיקה.
|
||||
[^8]: כמו למשל, לנכס את מושג ה*קהארמה* לבודהיזם - אנחנו מכירים את השורשים של המונח ב[עולם המחשבה ההודי](/פילוסופיה/בודהיזם#מקור-הבודהיזם-עולם-המחשבה-ההודי).
|
||||
[^8]: כמו למשל, לנכס את מושג ה*קהארמה* לבודהיזם - אנחנו מכירים את השורשים של המונח ב[עולם המחשבה ההודי](../../בודהיזם#מקור-הבודהיזם-עולם-המחשבה-ההודי).
|
||||
[^9]: כמו השוואת *חציל* ל*קונצ'רטו של באך*
|
||||
[^10]: ארז, כמובן, לא מסכים.
|
||||
[^11]: ראסל ([אנליטי פיצוצים](/פילוסופיה/לשון/ראסל)), למשל, לימד באוניברסיטת קמברידג' וניהל שם רומן עם סטודנטית, בעודו מרצה לאתיקה. כשהעלו אותו לוודעה ודרשו כיצד ייתכן שמרצה לאתיקה יבצע עבירה כזו, אמר - *באוקספורד לימדתי גיאומטריה, אבל אף אחד לא דרש ממני להיות משולש*. זוהי הגישה כנגדה הדוט מתקומם.
|
||||
[^11]: ראסל ([אנליטי פיצוצים](../../לשון/ראסל)), למשל, לימד באוניברסיטת קמברידג' וניהל שם רומן עם סטודנטית, בעודו מרצה לאתיקה. כשהעלו אותו לוודעה ודרשו כיצד ייתכן שמרצה לאתיקה יבצע עבירה כזו, אמר - *באוקספורד לימדתי גיאומטריה, אבל אף אחד לא דרש ממני להיות משולש*. זוהי הגישה כנגדה הדוט מתקומם.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user