Relegate assets to subdir (+ new pages)

פילוסופיה/דת/index.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: דת
 description: 
 published: true
 date: 2024-07-19T15:05:39.197Z
-tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, דת
+tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, דת, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הדת
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
 ---
@@ -16,23 +16,23 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
 
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_1_-_הקדמה.pptx)
+    [מצגת](assets/מצגת_שיעור_1_-_הקדמה.pptx)
 
 ## תוכן העניינים
 
 #### 1. [מבוא]()
 
-#### 2. [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות)
+#### 2. [ראיות לקיום האל](ראיות)
 
-#### 3. [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע)
+#### 3. [בעיית הרוע](רוע)
 
-#### 4. [בעיית הריבוי הדתי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם)
+#### 4. [בעיית הריבוי הדתי](פלורליזם)
 
-#### 5. [חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה)
+#### 5. [חובת ההוכחה](חובה)
 
-#### 6. [דת ללא ראיות](/פילוסופיה/דת/אמונה)
+#### 6. [דת ללא ראיות](אמונה)
 
-#### 7. [שפה דתית](/פילוסופיה/דת/שפה)
+#### 7. [שפה דתית](שפה)
 
 
 
@@ -58,11 +58,11 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
 
 > פילוסופיה של הדת היא *לא* תיאולוגיה - תיאולוגיה היא תחום פנים-דתי, שמניח שדת מסוימת או זרם מסוים הוא ה"נכון". פילוסופיה של הדת, לעומת זאת, היא תחום חוץ-דתי, שמבקש להבין את הדת מבחוץ, מלוח חלק.
 
-הפילוסופיה של הדת מנסה לברר האם קיים אלוהים בהוכחות כאלו ואחרות, שלילת קיום האלוהים בהוכחות כאלו ואחרות[^1]. בניגוד למה שאנחנו נוטים לחשוב, זה עדיין נושא לוהט לכאן ולכאן - ולא רק בהקשרים דתיים, אלא גם בהקשרים אקדמיים. התחום עוסק גם בבעיית הרוע (אם יש אלוהים, איך הוא מאפשר רוע), בפלורליזם דתי (אם יש כל כך הרבה דתות, למה שדווקא שלך תהיה צודקת?), ו[*התער של אוקהאם*](/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם). הפילוסופיה של הדת מנסה גם להבין האם כדאי בכלל להאמין בדת[^4], ולהצדיק או לדחות את עצם השאלה. ולבסוף, הפילוסופיה של הדת מנסה להבין את טיבם של ההיגדים הדתיים והשפה הדתית - האם אילו טענות, מבעים, או משהו אחר?
+הפילוסופיה של הדת מנסה לברר האם קיים אלוהים בהוכחות כאלו ואחרות, שלילת קיום האלוהים בהוכחות כאלו ואחרות[^1]. בניגוד למה שאנחנו נוטים לחשוב, זה עדיין נושא לוהט לכאן ולכאן - ולא רק בהקשרים דתיים, אלא גם בהקשרים אקדמיים. התחום עוסק גם בבעיית הרוע (אם יש אלוהים, איך הוא מאפשר רוע), בפלורליזם דתי (אם יש כל כך הרבה דתות, למה שדווקא שלך תהיה צודקת?), ו[*התער של אוקהאם*](../נוצרית/אוקהם). הפילוסופיה של הדת מנסה גם להבין האם כדאי בכלל להאמין בדת[^4], ולהצדיק או לדחות את עצם השאלה. ולבסוף, הפילוסופיה של הדת מנסה להבין את טיבם של ההיגדים הדתיים והשפה הדתית - האם אילו טענות, מבעים, או משהו אחר?
 
 
 ## למה לעסוק בפילוסופיה של הדת?
-ובכל זאת, למה בכלל להתעסק בזה? יש אלוהים, אין אלוהים, מה אכפת לי? [פרידריך ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה), אתאיסט אדוק, מדבר על כך בקטע מפורסם:
+ובכל זאת, למה בכלל להתעסק בזה? יש אלוהים, אין אלוהים, מה אכפת לי? [פרידריך ניטשה](../חדשה/ניטשה), אתאיסט אדוק, מדבר על כך בקטע מפורסם:
 
 > האיש המשוגע, - האם לא שמעתם על המשוגע ההוא, שבוקר נהיר אחד הדליק פנס, רץ אל השוק וצעק בלי הרף: "אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים" מאחר שבאותה שעה דווקא נאספו שם רבים מהללו שאינם מאמינים באלוהים, עורר האיש צחוק גדול. האם הלך לאיבוד שאל אחד מהם. ואולי תעה בדרך כילד? שאל אחר. ואולי הוא מתחבא מפחד מפנינו? אולי עלה על סיפונה של אונייה! היגר? - כך צעקו וצחקו כולם יחד בערבוביה. המשוגע קפץ והתערב ביניהם ונקב אותם במבטיו, "היכן נעלם אלוהים" קרא, "אני אגיד להם היכן. הרגנו אותו - אתם ואני! כולנו רוצחיו אבל איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מי נתן לנו את הספוג למחות בו את האופק מקצה ועד קצה? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? לאן היא נעה עכשיו? לאן נעים אנו? הלאה מן הממשיות כולן? אין אנו צונחים מטה מטה? ואחורה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האין אנו תועים כבתוהו אינסופי? האין החלל הריק נושף עלינו? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן? עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהריים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! ואלוהים מת! מת ולא יחיה עוד! ואנחנו הרגנו אותו! במה נתנחם, רוצחים בני רוצחים שכמונו? הקדוש והאדיר מכל מה שהיה בעולם עד כה שתת דם למוות תחת סכינינו – מי ימחה את הדם הזה מעלינו? היכן המים שיטהרונו? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים יהיה עלינו להמציא? האין גודל המעשה הזה גדול לנו מידי? האין אנו עצמנו חייבים להיות לאלים, ולו כדי להראות ראויים לו? מדוע עוד לא נעשה מעשה גדול מזה – וכל מי שייוולד אחרינו יהיה שייך, מכוח המעשה הזה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שהיתה עד כה!" כאן השתתק האיש המשוגע ושב והתבונן במאזיניו: גם הם שתקו והסתכלו בו תוהים ובוהים. לבסוף השליך את פנסו ארצה, והפנס התנפץ לרסיסים וכבה. ואז אמר: "הקדמתי לבוא, עוד לא בא זמני. המאורע הכביר הזה עודנו בדרך, נודד – בני-האדם עדיין לא שמעו את שמעו. הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, מעשים, אף לאחר שנעשו, צריכים זמן כדי להיראות ולהישמע. המעשה הזה עודנו רחוק מהם יותר מן הרחוקים שבכוכבים – ואף-על-פי-כן הלוא עשוהו!" – ועוד מספרים, שבאותו יום עצמו התפרץ האיש המשוגע לכנסיות אחדות והתחיל מתפלל בהן את תפילת האשכבה לאלוהים. וכאשר הוציאוהו החוצה ותבעו ממנו הסברים, לא היה בפיו אלא מענה אחד שוב ושוב: "הרי הכנסיות האלה, מה הן עכשיו עוד אם לא קבריו ומצבותיו של אלוהים?
  > 
@@ -87,5 +87,5 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
 
 [^1]: להוכיח *שאין* אלוהים הרבה הרבה יותר קשה - כמו שאומרים במשפטים, *לך תוכיח שאין לך אחות*, או כמו שאומרים שליחים של וולט, *לך תוכיח שלא קיבלת*. לפיכך, יש פחות הוכחות כאלו.
 [^2]: נעם מספק על גרפיטי אקראי בעמק המעיינות: "ניטשה מת (אלוהים)". אלוהים כנראה לא כתב אותו.
-[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) או רוברט נוזיק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה.
+[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [שפינוזה](../חדשה/שפינוזה) או רוברט נוזיק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה.
 [^4]: השאלה הזו מעצבנת - *מה אני בא לעשות לך קיצי בגב? מה זה מה כדאי? תאמין במה שנכון!* - אבל הוגים מסוימים, כמו וויליאם ג'יימס ופאסקל, מנסים להצדיק את השאלה ואת עצם האמונה בדת אפילו בלי ראיות - ואפילו שהאמונה הזו היא הדת ממש.

פילוסופיה/דת/אמונה.md

@@ -3,22 +3,22 @@ title: דת ללא ראיות
 description: 
 published: true
 date: 2024-06-27T12:42:52.416Z
-tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
+tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הדת, קוגיטו, סינתטי_א_פריורי, פרויד
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_8_-_דת_ללא_ראיות_-_חלק_א_-_פסקל_קליפורד_וגיימס.pptx), [טקסט רשות (בוצ'ק)](/פילוסופיה/דת/when_is_faith_rational_-_lara_buchak.pdf)
+    [מצגת](assets/שיעור_8_-_דת_ללא_ראיות_-_חלק_א_-_פסקל_קליפורד_וגיימס.pptx), [טקסט רשות (בוצ'ק)](assets/when_is_faith_rational_-_lara_buchak.pdf)
 
-ראינו שיש הרבה [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות), והרבה ראיות לאי-קיום האל - [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע), [הריבוי הדתי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם) ו[חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה). אז, לא הצלחנו להביא משהו חותך לכאן או לכאן. האם עדיין כדאי להאמין? האם אפשר להצדיק אמונה ללא ראיות?
+ראינו שיש הרבה [ראיות לקיום האל](ראיות), והרבה ראיות לאי-קיום האל - [בעיית הרוע](רוע), [הריבוי הדתי](פלורליזם) ו[חובת ההוכחה](חובה). אז, לא הצלחנו להביא משהו חותך לכאן או לכאן. האם עדיין כדאי להאמין? האם אפשר להצדיק אמונה ללא ראיות?
 
 
 הכיוון הזה מושך במיוחד ב200 שנים האחריות, שהדיון סביב הוכחת האל הגיע לשיא ואיתו למבוי סתום. 
 
 ## ההימור של פסקל
 !!! info ""
-    [טקסט (ההימור של פסקל)](/פילוסופיה/דת/ההימור_של_פסקל_-_עברית.pdf)
+    [טקסט (ההימור של פסקל)](assets/ההימור_של_פסקל_-_עברית.pdf)
 
 
 [בלייז פסקל](https://en.wikipedia.org/wiki/Blaise_Pascal), מתמטיקאי ופילוסוף, כתב ספר בשם *הגיגים*[^1]. אחד מהם הוא - *אני לא יודע אם יש אלוהים - אני תקוע. אבל האם **כדאי** להאמין באלוהים?*[^2] הוא מנסח את **ההימור של פסקל**, שמבוסס על הסתברות.
@@ -62,7 +62,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 ## העמדה הראייתית
 
 !!! info ""
-     [טקסט (קליפורד)](/פילוסופיה/דת/clifford_-_the_ethics_of_belief.pdf)
+     [טקסט (קליפורד)](assets/clifford_-_the_ethics_of_belief.pdf)
 
 [ויליאם קליפורד](https://en.wikipedia.org/wiki/William_Kingdon_Clifford), מתמטיקאי שחי 200 שנה אחרי פסקל, התקומם כגד הרעיון שלו. הוא נותן דוגמה בקשר לספינה - 
 
@@ -83,7 +83,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 ## הרצון להאמין
 
 !!! info ""
-    [טקסט (ג'יימס)](/פילוסופיה/דת/הרצון_להאמין_ויליאם_גיימס.pdf)
+    [טקסט (ג'יימס)](assets/הרצון_להאמין_ויליאם_גיימס.pdf)
 
 [וויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James)[^5] עושה מהלך מגניב פילוסופית כנגד קליפורד. ג'יימס היה פרופסור לרפואה בהרווארד, לפני שהייתה פסיכולוגיה - הוא הפרויד האמריקני[^3]. ג'יימס גדל בבית דתי מאוד, ובחן את הפסיכולוגיה של הדת ואת החוויה הדתית. בספרו *הרצון להאמין*[^4]. הוא סייע לייסד זרם חדש, *פילוסופיה פרגמטיסטית* - עזוב אותי פילוסופיה, מה עובד? מה כדאי?
 
@@ -119,7 +119,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 ## ההצדקה לאמונה
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_9_-_דת_ללא_ראיות-_חלק_ב_-_פלנטינגה.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/דת/plantinga_(2015)_warranted_belief_in_god.pdf), [טקסט](/פילוסופיה/דת/reason_and_belief_in_god.pdf), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=lro05RvPMkE)
+    [מצגת](assets/מצגת_שיעור_9_-_דת_ללא_ראיות-_חלק_ב_-_פלנטינגה.pptx), [טקסט](plantinga_(2015)_warranted_belief_in_god.pdf), [טקסט](assets/reason_and_belief_in_god.pdf), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=lro05RvPMkE)
 
 [**אלווין פלנטינגה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Alvin_Plantinga), כמו פסקל וג'יימס טוען בעד דת ללא-ראיות - אך במקום להתמקד בלמה *כדאי* להאמין, הוא כותב למה *מוצדק* להאמין. לטענתו, אין ביקורת אפיסטמית מוצקה לאדם המאמין ללא ראיות.
 
@@ -127,7 +127,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 
 אלווין פלנטינגה פעל בעיקר בסוף המאה ה20, והוא ייסד הלכה למעשה את הפילוסופיה האנליטית של הדת. פלנטינגה הוא פילוסוף אנליטי אדוק, ובוחן את הפילוסופיה של הדת - שנתפסה עד אז כמגוחכת וחובבנית - דרך הצהר הזה, של הלוגיקה והטיעונים הקרים והקשים.  
 
-פלנטינגה נחשב מאוד בזכות העיסוק שלו בלוגיקה מודאלית, ומשתמש במוניטין הזה לבסס את הפילוסופיה של הדת - מכך שהוא מקים מוסדות לנושא ומקדם את הדיון. לכן, הוא נוכח בכמעט כל תחום בפילוסופיה של הדת - [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע), [חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה), וה[ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות). הכתיבה שלו מאוד משועשעת, ולעיתים בשני גופנים - האחד אנליטי, והשני יומיומי, שרצים במקביל.
+פלנטינגה נחשב מאוד בזכות העיסוק שלו בלוגיקה מודאלית, ומשתמש במוניטין הזה לבסס את הפילוסופיה של הדת - מכך שהוא מקים מוסדות לנושא ומקדם את הדיון. לכן, הוא נוכח בכמעט כל תחום בפילוסופיה של הדת - [בעיית הרוע](רוע), [חובת ההוכחה](חובה), וה[ראיות לקיום האל](ראיות). הכתיבה שלו מאוד משועשעת, ולעיתים בשני גופנים - האחד אנליטי, והשני יומיומי, שרצים במקביל.
 
 פלנטינגה הוא מאמין אדוק - הוא נוהג להגיד שאלמלא הפילוסופיה, היה נהיה כומר.
 
@@ -150,13 +150,13 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 
 - ה**יסודנות** (Foundationalism)
 
-אני מאמין באמונה א' ובאמונה ב', והן היסוד לאמונה ג': ההאמנות שלי מבוססות על יסודות ברורים, ולא שרשרת אינסופית. דקארט [ערער על ההנחות האלו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הספקנות-הקרטזית) בחיפוש אחר האמונות היסודיים האלו, שאינם מוצדקים (לא כשגויים, אלא כבלתי-ניתנים להצדקה, ראשוניים). [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) הוא דוגמא בולטת לשיטה יסודנית, בשיטה הגיאומטרית שלו ב*אתיקה*.
+אני מאמין באמונה א' ובאמונה ב', והן היסוד לאמונה ג': ההאמנות שלי מבוססות על יסודות ברורים, ולא שרשרת אינסופית. דקארט [ערער על ההנחות האלו](../חדשה/דקארט/הגיונות#הספקנות-הקרטזית) בחיפוש אחר האמונות היסודיים האלו, שאינם מוצדקים (לא כשגויים, אלא כבלתי-ניתנים להצדקה, ראשוניים). [שפינוזה](../חדשה/שפינוזה/אתיקה) הוא דוגמא בולטת לשיטה יסודנית, בשיטה הגיאומטרית שלו ב*אתיקה*.
 
 המושג "יסודנות" עולה רק במאה ה-20, אבל די ברור שכולם החזיקו בה, כל הזמן. 
 
 - **עקביות** (Coherentism)
 
-זו עמדה של הפילוסופיה האנליטית במאה ה20, במיוחד בידי [קויין וויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/קריפקנשטיין), לפיה אמונה רודפת אמונה רודפת אמונה, במעגל. 
+זו עמדה של הפילוסופיה האנליטית במאה ה20, במיוחד בידי [קויין וויטגנשטיין](../לשון/קריפקנשטיין), לפיה אמונה רודפת אמונה רודפת אמונה, במעגל. 
 
 
 #### תכונות האמנות במבנה יסודני
@@ -167,7 +167,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 
 #### יסודנות קלאסית
 
-פלנטינגה שם את [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ו[אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) באותה הסירה, אותה מכנה *יסודנות הקלאסית*, שאומרת ש
+פלנטינגה שם את [דקארט](../חדשה/דקארט), [אקווינוס](../נוצרית/אקווינוס) ו[אנסלם](../נוצרית/אנסלם) באותה הסירה, אותה מכנה *יסודנות הקלאסית*, שאומרת ש
 
 - בכל מבנה-תבוני רציונלי, יש מערכת האמנות בסיסיות – טענות אשר לא התקבלו על בסיס האמנות אחרות. 
 
@@ -180,7 +180,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 
 - ברורה מאליה
 
-מספיק להבין אותה כדי לדעת שהיא נכונה ([חוק הסתירה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה))
+מספיק להבין אותה כדי לדעת שהיא נכונה ([חוק הסתירה](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה))
 
 - נתונה לחושים
 
@@ -190,7 +190,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 
 - מושרשת 
 
-טענות שעצם ההאמנה בהן הופכת אותן לנכונות  (ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו), *איה, כואב לי*).
+טענות שעצם ההאמנה בהן הופכת אותן לנכונות  (ה[קוגיטו](../חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו), *איה, כואב לי*).
 
 הביקורת של היסודנית הקלאסית כנגד האלוהים היא שהאמונה באלוהים אינה עונה לקריטריונים האלה. 
 
@@ -201,7 +201,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 
 #### העמדה הרפורמיסטית
 
-פלנטינגה הוא [קלוויניסט](https://en.wikipedia.org/wiki/Calvinism), תת-זרם של הנצרות ה[פרוטסטנטית](/פילוסופיה/נוצרית#הפיצול-הפרוטסטנטי). קלווין חושב שזה פסול להסתמך על [ראיות לקיום אלוהים](/פילוסופיה/דת/ראיות). פלנטינגה מפנה לציטוט - 
+פלנטינגה הוא [קלוויניסט](https://en.wikipedia.org/wiki/Calvinism), תת-זרם של הנצרות ה[פרוטסטנטית](../נוצרית#הפיצול-הפרוטסטנטי). קלווין חושב שזה פסול להסתמך על [ראיות לקיום אלוהים](ראיות). פלנטינגה מפנה לציטוט - 
 
 > תיאולוגיה טבעית, המנותקת מכל התגלות ומתעסקת אך ורק בתצפיות ובמחקרים על העולם בו בני האדם חיים פשוט אינה קיימת... הן מבחינת תיאולוגית והן מבחינת הדת האל הוא נקודת המוצא... אנו מקבלים את הרושם שהאמונה באלוהים מבוססת לחלוטין אך ורק על ההוכחות האלו. אך אמונה שכזו תהיה אמונה אומללה מכיוון שהיא מעוררת את קוראת לאל היא זקוקה קודם להוכיח את קיומו. ההפך הוא הנכון. אין ולו אובייקט אחד אשר אנו מהססים אם להאמין בקיומו לפני שמוצגים בפנינו הוכחות מוחלטות לכך. קיומו של העצמי, של העולם הסובב אותנו, של חוקים מוסריים ולוגיים וכו'. אנו משוכנעים באופן כה עמוק על ידי הרשמים הברורים שדברים אלו מותירים על תודעתנו כך שאנו לא צריכים שום טיעון או ראיה. אנו מקבלים את האמונות האלו באופן ספונטני ובלתי רצוני. אותו הדבר נכון גם בכל הנוגע לאל. ההוכחות לכאורה אינם הבסיס הראשוני לביטחון שלנו באל. הביטחון הזה מבוסס אך ורק על אמונה. כלומר – על ידי העדות הספונטנית שכפויה עלינו מכל כיוון
 
@@ -228,7 +228,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 פלנטינגה קובע ש**אם מוצדק להחזיק ביסדונות קלאסית, אז לא מוצדק להאמין ביסודנות קלאסית** - היא עצמה חוטאת לאמונות היסוד שלה. פלנטינגה אומר, *תביאו לי שרשרת סיבתית מיסודנות להאמנה שלכם ביסודנות*, והוא יקבל אותה - אבל הוא לא נתקל באחת כזו.
 
 עכשיו אנחנו במצב מוזר. אנחנו יסודנים, אבל אין לנו יסוד ליסודנות. מה עכשיו?
-פלנטינגה אומר שזה מצב נפוץ בפילוסופיה ([עקרון האימות](/פילוסופיה/לשון/אמפריציזם)). *מה ההבדל בין ברווז?* נופל מהעיקרון הזה: אין לו משמעות שניתן לאמת. *היום יום חמישי?* מקיים אותו: יש לו תוכן שאפשר לאמת או לדחות. אנחנו במצב הברווז: אין לנו עיקרון, אבל ברור שיש דברים עם משמעות ודברים שלא. 
+פלנטינגה אומר שזה מצב נפוץ בפילוסופיה ([עקרון האימות](../לשון/אמפריציזם)). *מה ההבדל בין ברווז?* נופל מהעיקרון הזה: אין לו משמעות שניתן לאמת. *היום יום חמישי?* מקיים אותו: יש לו תוכן שאפשר לאמת או לדחות. אנחנו במצב הברווז: אין לנו עיקרון, אבל ברור שיש דברים עם משמעות ודברים שלא. 
 
 !!! info ""
     תחשבו למשל על קריטריון להבחנה ב**יפה**. מה יפה ומה לא יפה? אין ממש עיקרון כזה; ובכל זאת, יש דברים יפים ויש דברים לא יפים: זה שהפלנו את העיקרון לא אומר שיופי קרס. 
@@ -250,13 +250,13 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 !!! warning ""
     כרגיל, פלנטינגה *לא* מנסה להצדיק אמונה באלוהים באמונה הזו, אלא - *ההאמנה שלך שאין אלוהים באותה המעמד של ההאמנה שלי שיש אלוהים* - יסודית ולא מוצדקת; **אתה לא יכול לבקר אותי**, נהנהבננה.
 
-אז איך כדאי להתייחס ל[ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות)? פלנטינגה לא זקוק להן; הוא משתמש בהם כקלף טקטי, להדוף ביקורת. 
+אז איך כדאי להתייחס ל[ראיות לקיום האל](ראיות)? פלנטינגה לא זקוק להן; הוא משתמש בהם כקלף טקטי, להדוף ביקורת. 
 
 נקודות נוספות:
 
 - Sensus divinitatis
 
-*החוש אלוהי*, כמו שטוענת [הראייה מן החוויה הדתית](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-מן-החוויה-הדתית)[^12]. זוהי טענה קלוויניסטית, שיש חוש שיכול להרגיש את אלוהים.
+*החוש אלוהי*, כמו שטוענת [הראייה מן החוויה הדתית](ראיות#הראייה-מן-החוויה-הדתית)[^12]. זוהי טענה קלוויניסטית, שיש חוש שיכול להרגיש את אלוהים.
 
 - מודל אקווינס\קלווין
 
@@ -290,9 +290,9 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 [^4]: ג'יימס כותב בחסד וכיף לקרוא אותו, אומ רנועם - יש האומרים שכתב טוב יותר מאחיו, שהיה סופר.
 [^5]: גם הוא היה דוס נוצרי, וכתב להמונים - כמו פסקל. הוא היה אתאיסט, אבל חזק לחיק האמונה (אם כי לא לחיק הדת הרשמית) חזק מאוד.
 [^6]: ולכן הוא בז ל[הימור של פסקל](#ההימור-של-פסקל), ואמר - *אם הייתי אלוהים, ודאי הייתי נהנה הנאה מיוחדת לשים אנשים שהימרו את ההימור הזה בגיהנום*.
-[^7]: מזכיר את [תיאוריית גילוי אותות](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#תיאוריית-גילוי-אותות), שיטה פסיכולוגית מוכרת.
+[^7]: מזכיר את [תיאוריית גילוי אותות](../../פסיכולוגיה/מבוא/חישה#תיאוריית-גילוי-אותות), שיטה פסיכולוגית מוכרת.
 [^8]: ג'יימס משיב שאמונה באלים אחרים *מדי* היא לא [אמונה חיה](#הרצון-להאמין) ולכן הן לא רלוונטיות.
 [^9]: הוא תוקף גם את העמדה השנייה - שאין ראיות לקיום אלוהים - בלי קשר; במאמרים אחרים הוא מתאר את *ההוכחה המודאלית* לקיום אלוהים.
 [^10]: ספר *מעולה* לקורס הזה ובכלל, אומר נעם
-[^11]: העמדה המנוגדת - קרי, שרק אני קיים, מכונה סוליפסיזם, [ולדן יש מה להגיד עליה](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref7)
+[^11]: העמדה המנוגדת - קרי, שרק אני קיים, מכונה סוליפסיזם, [ולדן יש מה להגיד עליה](../חדשה/דקארט/הגיונות#fnref7)
 [^12]: פלנטינגה הוא *ה-* תומך של עמדה זו.

פילוסופיה/דת/חובה.md

@@ -3,15 +3,15 @@ title: חובת ההוכחה
 description: 
 published: true
 date: 2024-06-13T12:44:02.892Z
-tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
+tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הדת
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פילוסופיה/דת/חובת_ההוכחה.pptx), [מאמר (Flew)](/פילוסופיה/דת/flew_-_the_presumption_of_atheism.pdf)
+    [מצגת](assets/חובת_ההוכחה.pptx), [מאמר (Flew)](assets/flew_-_the_presumption_of_atheism.pdf)
 
-בויכוח על קיום או אי-קיום האלוהים, על מי בדיוק מוטל נטל ההוכחה? זהו ויכוח מטופש לכאורה, אבל הוא בכל זאת לוקח חלק מרכזי בדיון סביב קיום האל. אין כאן הוכחות מוחלטות; זהו משחק של איזון. במשחק הזה, האתאיסט צריך לעבוד הרבה יותר קשה; הוא לא צריך רק להפריך את [הראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות), הוא צריך להביא ראיות ל*אי-קיום-האל*. הטענה על קיום האל, לשיטת האתאיסט, די מטורפת - ולכן מוטל עליו להביא טיעון מספיק גרנדיוזי להפיל אותה.
+בויכוח על קיום או אי-קיום האלוהים, על מי בדיוק מוטל נטל ההוכחה? זהו ויכוח מטופש לכאורה, אבל הוא בכל זאת לוקח חלק מרכזי בדיון סביב קיום האל. אין כאן הוכחות מוחלטות; זהו משחק של איזון. במשחק הזה, האתאיסט צריך לעבוד הרבה יותר קשה; הוא לא צריך רק להפריך את [הראיות לקיום האל](ראיות), הוא צריך להביא ראיות ל*אי-קיום-האל*. הטענה על קיום האל, לשיטת האתאיסט, די מטורפת - ולכן מוטל עליו להביא טיעון מספיק גרנדיוזי להפיל אותה.
 
 הדיון נשען על (למרבה הצער) חשיבה הסתברותית\בייסיאנית[^1] - מה הסיכוי שטענה אחת נכונה בהינתן משהו אחר. היחס בין הטענות צריך נקודת התחלה מסוימת - וטיב הנקודה הזו (יש אלוהים\אין אלוהים\אולי יש ואולי אין) הוא גם נושא לויכוח.
 
@@ -33,7 +33,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
 
 
 ## התער של אוקאם
-התער של [אוקאם](/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם), עיקרון מפתח באפיסטמולוגיה, קובע -
+התער של [אוקאם](../נוצרית/אוקהם), עיקרון מפתח באפיסטמולוגיה, קובע -
 
 !!! warning ""
     אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך
@@ -48,7 +48,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
 
 ## היעדר ראיות כראיה להיעדר?
 !!! info ""
-     [מאמר (Van Inwagen)](/פילוסופיה/דת/van_inwagen_-_russells_teapot.pdf)
+     [מאמר (Van Inwagen)](assets/van_inwagen_-_russells_teapot.pdf)
 
 כנגד התער של אוקאם עולה *קנקן התה של ראסל*[^6]. ראסל[^8] אומר, 
 > If I were to suggest that between the Earth and Mars there is a China teapot revolving about the sun in an elliptical orbit, nobody would be able to disprove my assertion provided I were careful to add that the teapot is too small to be revealed even by our most powerful telescopes. But if I were to go on to say that, since my assertion cannot be disproved, it is intolerable presumption on the part of human reason to doubt it, I should rightly be thought to be talking nonsense. If, however, the existence of such a teapot were affirmed in ancient books, taught as the sacred truth every Sunday, and instilled into the minds of children at school, hesitation to believe in its existence would become a mark of eccentricity and entitle the doubter to the attentions of the psychiatrist in an enlightened age or of the Inquisitor in an earlier time
@@ -111,7 +111,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
 
 
 ## Divine Hiddenness
-זהו טיעון פילוסופי חדש (!), שדומה ל[בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע) אבל לא בדיוק. הוא אומר כך:
+זהו טיעון פילוסופי חדש (!), שדומה ל[בעיית הרוע](רוע) אבל לא בדיוק. הוא אומר כך:
 
 1. ישנם אנשים אשר מסוגלים להאמין להאמין באלוהים ואף להיות בקשר אישי עימו, שלא באשמתם כלל, אין זה המצב. 
 2. אם יש אלוהים שהוא כל-טוב וכל יכול לא היו אנשים כאלו. 
@@ -133,14 +133,14 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
 - פלנטינגה אומר - ומי אמר שלא ככה תכנת אותנו אלוהים, שנאמין בו? מי אמר שאין *כלי לקלוט אלוהים*, כמו שיש לנו כלים לראות או לשמוע?
 
 [^1]: הסקה בייסיאנית היא הטרנד הלוהט החדש באפיסטמולוגיה עכשיו (איחס).
-[^2]: תראו כמה פרגה [שונא את השפה הטבעית](/פילוסופיה/לשון/פרגה)
-[^3]: תחשבו כמה ה[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) הייתה פחות מעצבנת בלי המילה *אלוהים*.
+[^2]: תראו כמה פרגה [שונא את השפה הטבעית](../לשון/פרגה)
+[^3]: תחשבו כמה ה[אתיקה](../חדשה/שפינוזה/אתיקה) הייתה פחות מעצבנת בלי המילה *אלוהים*.
 [^4]: *א-* במובן היווני. האם לאכול פיצה זה מוסרי? זה *א-מוסרי* - לא לא מוסרי, אלא לא שאלת מוסר בכלל.
 [^5]: דוגמה נוספת - התיאוריה של קופרניקוס הייתה בעלת ערך ניבוי חלש יותר מזו שקדמה לה - אבל היא הייתה כל כך הרבה יותר פשוטה, שהיא שכנעה את כולם טוב יותר.
 [^6]: הטיעון הזה פופולרי במיוחד בקרב אנשי [מפלצת הספגטי המעופפת](https://en.wikipedia.org/wiki/Flying_Spaghetti_Monster).
 [^7]: וכמכניסים פנימה את מפלצת הספגטי, זה בכלל אדיר, וכשגוררים פנימה את ההקשר הפוליטי, זה היסטרי.
-[^8]: ראסל היה אתאיסט מוחלט כל חייו, חוץ מרבע שעה - הוא קנה גלידה והשתכנע ב[ראייה האונטולוגית](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית), אבל התחרט.
+[^8]: ראסל היה אתאיסט מוחלט כל חייו, חוץ מרבע שעה - הוא קנה גלידה והשתכנע ב[ראייה האונטולוגית](ראיות#הראייה-האונטולוגית), אבל התחרט.
 [^9]: נוצרי *פחד אלוהים* - הוא לא עוצר רק בלהוכיח אלוהים, אלא ממשיך לדברים כמו החטא הקדמון וכאלה.
-[^10]: ממש מתכתב עם [בעיית הריבוי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם).
+[^10]: ממש מתכתב עם [בעיית הריבוי](פלורליזם).
 [^11]: אוקאם בעצמו היה נוצרי.
 [^12]: טענה נוצרית\חב"דניקית קיצונית מעצבנת.

פילוסופיה/דת/פלורליזם.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: בעיית הריבוי הדתי
 description: 
 published: true
 date: 2024-06-06T12:48:30.914Z
-tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
+tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הדת
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
 ---
@@ -45,7 +45,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
 יש גם עמדות ביניים - אם אתה מונותאיסט אתה בכיוון, אבל פוליתאיזם זה כבר טעות לגמרי
 
 - פלורליזם - כל הדתות מבטאות את אותה האמת
-קצת כמו [האופנים של שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - כל דת לא רק נכונה ביחס לאחרים, אלא ביטוי של אותו הדבר[^18].
+קצת כמו [האופנים של שפינוזה](../חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - כל דת לא רק נכונה ביחס לאחרים, אלא ביטוי של אותו הדבר[^18].
 
 - רלטיביזם - כל דת נכונה בהקשרים מוסריים
 יש דת שטובה לך, ודת שטובה לי; הטוב הזה הוא ביחס לאמת היחסית של המאמינים המסוימים. האם קרוקס זה נוח? בכל חברה ובכל מצב יש תשובה אחרת[^16].
@@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
 ##### הצדקה
 ישנן שתי תפיסות של הצדקה:
 
-- תפיסה [דאונטולוגית](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית)
+- תפיסה [דאונטולוגית](../אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית)
 מה זה מוצדק? לא הפרת שום חבה. פלנטינגה אומר - לפי תפיסה זו, ברור שאדם דתי יכול להיות מוצדק באמונה שלו, אם הוא עשה כמיטב יכולתו לא ניתן להאשים אותו בדבר.
 
 - דרישה לחוסר שרירותיות
@@ -117,7 +117,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
 האדם כ*מותר על הבהמה* - החיה החושבת. אם זו רציונליות, ברור שאקסקלוסיביסטים הם רציונליים - הם חושבים ומשתמשים בטיעונים.
 
 - Deliverances of Reason
-אדם צריך להאמין רק במה ש[ברור ומובחן](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות). פלנטינגה אומר שזה ממש לא ברור ומובחן שהאקסקלוסיביסט שולל טענה שהיא ברורה ומובחנת.
+אדם צריך להאמין רק במה ש[ברור ומובחן](../חדשה/דקארט/הגיונות). פלנטינגה אומר שזה ממש לא ברור ומובחן שהאקסקלוסיביסט שולל טענה שהיא ברורה ומובחנת.
 
 - רציונליות דאונטולוגית
 אדם רציונלי הוא אדם שמילא אחר החובה האפיסטמית (אוי לא)

פילוסופיה/דת/ראיות.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: ראיות לקיום האל
 description: 
 published: true
 date: 2024-06-09T10:26:39.554Z
-tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
+tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הדת, סוקראטס, קאנט, אריסטו
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
 ---
@@ -11,10 +11,10 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
 
 
 !!! info ""
-    [טקסט (אנסלם - פרוסלוגיון)](/פילוסופיה/דת/אנסלם_-_פרוסלוגיון_2-3.pdf), [טקסט (אקווינוס - חמשת הדרכים)](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf)
+    [טקסט (אנסלם - פרוסלוגיון)](assets/אנסלם_-_פרוסלוגיון_2-3.pdf), [טקסט (אקווינוס - חמשת הדרכים)](תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf)
 
 
-הרבה הוגים פילוסופים מתעקשרים לדון בהוכחות לקיום או אי-קיום האל. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הוכחות-לקיום-האל-היגיון-חמישי), [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם#הוכחות-לקיום-האל), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ורבים אחרים מככבים בתחום - כאשר שתי הראיות העיקריות הן **הראייה הקוסמולוגית** וה**ראייה האונתולוגית**.
+הרבה הוגים פילוסופים מתעקשרים לדון בהוכחות לקיום או אי-קיום האל. [דקארט](../חדשה/דקארט/הגיונות#הוכחות-לקיום-האל-היגיון-חמישי), [אנסלם](../נוצרית/אנסלם#הוכחות-לקיום-האל), [אקווינוס](../נוצרית/אקווינוס) ורבים אחרים מככבים בתחום - כאשר שתי הראיות העיקריות הן **הראייה הקוסמולוגית** וה**ראייה האונתולוגית**.
 
 יש כמה דרכים להוכיח את קיום האל:
 
@@ -39,12 +39,12 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
 ועכשיו, צוללים.
 
 ## הראייה הקוסמולוגית
-הוגים כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס), [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)[^3].
+הוגים כמו [אריסטו](../יוונית/אריסטו), [אקווינוס](../נוצרית/אקווינוס), [לייבניץ](../חדשה/לייבניץ) (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)[^3].
 
 ### הגרסא הגרועה
 גרסא פשוטה ודבילית של הטיעון:
 
-- לכל דבר יש סיבה ([עקרון הטעם המספיק](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרונות-השכילה-הסתירה-והטעם-המספיק) - יש סיבה שכך הוא ולא אחרת)
+- לכל דבר יש סיבה ([עקרון הטעם המספיק](../חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרונות-השכילה-הסתירה-והטעם-המספיק) - יש סיבה שכך הוא ולא אחרת)
 - העולם קיים והוא דבר (ההנחה האמפירית הזולה של הטיעון הזה)
 - לכן, יש סיבה לעולם
 בום, יש אלוהים.
@@ -82,7 +82,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
 
 ### עקרון הטעם המספיק
 
-[דיוויד יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)[^5] אומר שעקרון הטעם המספיק נשען על *סיבתיות* - אבל אין לנו בכלל את הכוח להשתמש בסיבתיות כזו בדבר משהו שהוא *מחוץ למערכת*. אנחנו יודעים שלדברים פרטניים צריכה להיות סיבה למה הם כפי שהם, על סמך הניסיון. אבל להשליך את זה על משהו גדול כמו *המציאות*, *האל* - מה הניסיון שלנו שווה שם? מתוקף מה אנחנו משליכים את העקרון הזה לשם? איזה ניסיון יש לי על קיום היקום?
+[דיוויד יום](../חדשה/יום)[^5] אומר שעקרון הטעם המספיק נשען על *סיבתיות* - אבל אין לנו בכלל את הכוח להשתמש בסיבתיות כזו בדבר משהו שהוא *מחוץ למערכת*. אנחנו יודעים שלדברים פרטניים צריכה להיות סיבה למה הם כפי שהם, על סמך הניסיון. אבל להשליך את זה על משהו גדול כמו *המציאות*, *האל* - מה הניסיון שלנו שווה שם? מתוקף מה אנחנו משליכים את העקרון הזה לשם? איזה ניסיון יש לי על קיום היקום?
 
 ישנו ויכוח מפורסם של ראסל ברדיו הבריטי עם כומר. ראסל אומר לכומר, *ראסל קיים כי לראסל יש אמא. אמא של ראסל קיימת כי לאמא של ראסל יש אמא*. אם נמשיך ככה, המסקנה המתבקשת היא שלמין האנושי בכלל יש אמא - שזו מסקנה מגוחכת, לדעתו. לפיכך מציג ראסל את אלוהים כ*עובדה שרירותית* (brute fact).
 
@@ -96,7 +96,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
 ### נגד הפאטאליזם
 אם הסיבה הראשונית היא הכרחית, ויש ממנו סיבתות אחרות - הרי שגם ב' הכרחי, ואז בעצם כל השרשרת הכרחית. מאיפה הקונטינגניות? מאיפה לנו שהכל לא קבוע מראש באופן מוחלט, כגורל? העמדה שהכל הכרחי נקראת **פאטאליזם** - גרסא קשה של **דטרמיניזם** - והיא טוענת ש*ה כ ל* קבוע מראש.
 
-יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה. 
+יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [שפינוזה](../חדשה/שפינוזה) ו[לייבניץ](../חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה. 
 
 
 ### המבנה הכללי
@@ -108,9 +108,9 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
 
 
 ## הראייה האונטולוגית
-[קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) חשב שהראייה הקוסמולוגית חייבת להוכיח שיש בכלל דבר הכרחי במציאות. אבל אם יש ראיה כזו - בשביל מה אנחנו צריכים את הראיה הקוסמולוגית?
+[קאנט](../חדשה/קאנט) חשב שהראייה הקוסמולוגית חייבת להוכיח שיש בכלל דבר הכרחי במציאות. אבל אם יש ראיה כזו - בשביל מה אנחנו צריכים את הראיה הקוסמולוגית?
 
-הראייה הזו צצה קודם, אצל [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) - קדוש נוצרי ש, בתמצית, התבאס שאין לו הוכחה טובה שיש אלוהים, ומתפלל ביער שאלוהים יגלה לו. והפלא ופלא - אלוהים אכן מגלה לו - את הראייה האונטולוגית. הראייה קובעת לא רק שאלוהים קיים, אלא שאלוהים *חייב להיות קיים* - היא א-פריורית, קרי, אינה נשענת על הניסיון: אם הבנת מה זה אלוהים, אתה חייב לקבל את אלוהים.
+הראייה הזו צצה קודם, אצל [אנסלם](../נוצרית/אנסלם) - קדוש נוצרי ש, בתמצית, התבאס שאין לו הוכחה טובה שיש אלוהים, ומתפלל ביער שאלוהים יגלה לו. והפלא ופלא - אלוהים אכן מגלה לו - את הראייה האונטולוגית. הראייה קובעת לא רק שאלוהים קיים, אלא שאלוהים *חייב להיות קיים* - היא א-פריורית, קרי, אינה נשענת על הניסיון: אם הבנת מה זה אלוהים, אתה חייב לקבל את אלוהים.
 
 איך מוכיחים דבר כזה? זה מוזר. קצת כמו הוכחה מתמטית. אנסלם מראה לנו על דרך השלילה.
 
@@ -134,7 +134,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
 
 6. מסקנה סופית: חייב להיות אלוהים במציאות אם אני יכול לדמיין אותו בראשי.
 
-אבל מה זה *גדול יותר*? זה חורה לנו, וגם ל[דקארט, שבזז אותה](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי) והחליף את המילה *גדול* ב*מושלם*.
+אבל מה זה *גדול יותר*? זה חורה לנו, וגם ל[דקארט, שבזז אותה](../חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי) והחליף את המילה *גדול* ב*מושלם*.
 
 ### התגובה הראשונית של ראסל (וכולנו)
 
@@ -168,7 +168,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
 אנסלם ואחריו דקארט טוענים ש*אלוהים* אני מבין, והוא מכיל בעצם המושג *קיים בהכרח*, בניגוד לאי, שלא חייב להיות *מושלם*. האי המושלם הוא מושג מומצא, בעוד שאלוהים הוא מושג טבעי.
 
 ### התגובה של הובס (ואולי גם של אקווינס)
-החברים האלו אומרים שאלוהים לא קיים בתפיסה - איך אני יכול לתפוס בכלל את אלוהים בראשי? הובס ו[אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) טוענים שהוא בכלל לא דבר נתפס - ואז ההוכחה בכלל לא מתניעה.
+החברים האלו אומרים שאלוהים לא קיים בתפיסה - איך אני יכול לתפוס בכלל את אלוהים בראשי? הובס ו[אקווינוס](../נוצרית/אקווינוס) טוענים שהוא בכלל לא דבר נתפס - ואז ההוכחה בכלל לא מתניעה.
 
 יש כאן איזו כתישה - הובס אומר לאנסלם, *אתה לא יכול להעלות את זה על הדעת*, ואנסלם יגיד, *כן אני כן!* (או כמו שראסל אומר לכומר, שאומר שעולם בלי אלוהים לא יכול לעלות על הדעת, *אל תגיד לי מה אני יכול להעלות על הדעת!*).
 
@@ -190,7 +190,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
 
 ## הראיה הטלאולוגית
 !!! info ""
-    [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_3_-_הראיה_הטלאולוגית.pptx), [טקסט (וייט)](/פילוסופיה/דת/white_(2015)_argument_from_fine_tuning.pdf), [טקסט (יום)](/פילוסופיה/דת/דוד_יום_דיאלוגים_על_הדת_הטבעית_פרקים_ב-ג.pdf)
+    [מצגת](assets/מצגת_שיעור_3_-_הראיה_הטלאולוגית.pptx), [טקסט (וייט)](white_(2015)_argument_from_fine_tuning.pdf), [טקסט (יום)](assets/דוד_יום_דיאלוגים_על_הדת_הטבעית_פרקים_ב-ג.pdf)
 
 הטיעון הכי מפורסם ומרכזי בתחום הוא **הראייה הטלאולוגית**, שטוענת, בתמצית, כי העולם נראה מתוכנן - ולפיכך, חייב להיות מתכנן. 
 
@@ -317,7 +317,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
 
 ## הראיה מן המוסר
 !!! info ""
-    [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_4_-_החוויה_הדתית_והראיה_מן_המוסר.pptx), [טקסט (סווינבורןן)](/פילוסופיה/דת/swinburne_(2004)_religious_experience.pdf), [טקסט (לואיס)](/פילוסופיה/דת/ק.ס._לואיס_-_הנכון_והשגוי_כרמז_למשמעות_היקום.pdf), [טקסט (גלמן)](/פילוסופיה/דת/jerome_i._gellman_-_experience_of_god_and_the_rationality_of_theistic_belief_-_second_chapter.pdf)
+    [מצגת](assets/שיעור_4_-_החוויה_הדתית_והראיה_מן_המוסר.pptx), [טקסט (סווינבורןן)](swinburne_(2004)_religious_experience.pdf), [טקסט (לואיס)](assets/ק.ס._לואיס_-_הנכון_והשגוי_כרמז_למשמעות_היקום.pdf), [טקסט (גלמן)](assets/jerome_i._gellman_-_experience_of_god_and_the_rationality_of_theistic_belief_-_second_chapter.pdf)
 
 !!! is-success ""
     המלצות נוספות: [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=qkt3pd3zQoI&t=378s), [הסכת](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2737580)
@@ -374,14 +374,14 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
 
 ### דילמת אאותיפרון
 
-[סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) יוצא לטיול (זה אף פעם לא נגמר טוב) ונתקל באאותיפרון, שמבקש לתבוע את אבא שלו. סוקראטס עולב בו לכדי השאלה - 
+[סוקראטס](../יוונית/אפלטון) יוצא לטיול (זה אף פעם לא נגמר טוב) ונתקל באאותיפרון, שמבקש לתבוע את אבא שלו. סוקראטס עולב בו לכדי השאלה - 
 
 > האם אהובה (על האלים) היא החסידות מפנישחסידות היא, או מפני שהיא אהובה, על כן היא חסידות?
 
 שאלה זו מנוסחת לרוב בחדש באופן בהיר יותר: *האם האל מצווה חוקים מפני שהם מוסריים, או החוקים המוסריים כיוון שהאל מצווה אותם?*
 
 !!! is-success ""
-    ר' גם: [תיאוריית הציווי האלוהי](/פילוסופיה/אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי)
+    ר' גם: [תיאוריית הציווי האלוהי](../אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי)
 
 שני הצדדים נראים מאוד לא מחמיאים: או שיש מוסר כלשהו, גדול יותר מהאל, או שהמוסר הוא סתם חרטוט של האל, ולא בעל תוקף אמיתי; או שהאל מיותר, או שהמוסר שרירותי.
 

פילוסופיה/דת/רוע.md

@@ -3,13 +3,13 @@ title: בעיית הרוע
 description: ראיות לאי קיום אלוהים
 published: true
 date: 2024-06-09T10:26:39.554Z
-tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, בעיית הרוע
+tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, בעיית הרוע, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הדת
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
 ---
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_5_-_בעיית_הרוע.pptx), [טקסט (Mackie)](/פילוסופיה/דת/mackie_evil_and_omnipotence.pdf), [הסכת](https://open.spotify.com/episode/2AqT7qFL5IyLpentbpj9bA?si=7WkTX2Y3TliEPqZJM0mufA), [סרטון](https://youtu.be/keBw5Z-QWKs?si=XACY60YM0akinAkH)
+    [מצגת](assets/שיעור_5_-_בעיית_הרוע.pptx), [טקסט (Mackie)](assets/mackie_evil_and_omnipotence.pdf), [הסכת](https://open.spotify.com/episode/2AqT7qFL5IyLpentbpj9bA?si=7WkTX2Y3TliEPqZJM0mufA), [סרטון](https://youtu.be/keBw5Z-QWKs?si=XACY60YM0akinAkH)
 
 **בעיית הרוע** היא אפיק מרכזי ב**הכוחות ל*אי* קיום אלוהים**. הוכחות לאי קיום אלוהים מתמקדות בסתירה כלשהי בתכונות של אלוהים, בתכונות של אלוהים ביחס לעולם, ובדבר מה שלא מוסבר על ידי אלוהים. בעיית הרוע משתייכת לקטגוריה השלישית, והיא מטרידה פילוסופית ותיאולוגים מזה מאות שנים, וגם עכשיו.
 
@@ -24,7 +24,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
 	> 
 	>אז הוא לא אלוהים, האם הוא כן יכול וכן מוכן? לא ייתכן, כי יש רוע בעולם.
 	>
-	> >[*דוויד יום*](/פילוסופיה/חדשה/יום) מצטט את *אפיקורוס[^1]*
+	> >[*דוויד יום*](../חדשה/יום) מצטט את *אפיקורוס[^1]*
 
 
 הטענה הזו מכוונות בעיקר כנגד אלוהים כל-יכול, טוב אינסופי, ולא בהכרח כנגד אלוהים בכלל (ובאמת, לא לגמרי ברור מאיפה הגיע אלוהים כזה לדת המערבית - זה לא ככה ביוון העתיקה או בהודו, למשל). בעיית הרוע אינה מכוונת כנגד רוע *מסוים* - בסגנון *צדיק ורע לו*[^2] - אלא כנגד רוע *בכלל* - למה יש בכלל דבר כזה?
@@ -48,7 +48,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
 אולי אין רוע - ואנחנו פשוט לא מבינים מה זה *רוע?*
 ישנן שתי אפשרויות לטענה הזו -
 
-- רוע כהיעדר ([אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס), הרמב"ם)
+- רוע כהיעדר ([אוגוסטינוס](../נוצרית/אוגוסטינוס), הרמב"ם)
 הרוע הוא היעדר טוב, כמו שחושך זה היעדר אור; זו טענה מוזרה[^4], שלא נדמה שממש פותרת את זה (אוקיי, ו?...). אנחנו כנראה מפספסים משהו.
 פילוסופים לא אוהבים את זה, וזה מעצבן אותם (*אין רוע?* אתה תלך כל כך רחוק כדי להוכיח שיש אלוהים?)
 
@@ -64,7 +64,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
 > אלוהים ברא את העולם הזה, אך העולם הזה איננו העולם האפשרי היחיד. מן האפשר היה שאלוהים יברא עולם אחר. מותר לבטא את העניין גם כך: כשאלוהים ברא את העולם, היו לפני עיניו כביכול כל העולמות האפשריים. עולמות אלה היו אפשריים, מכיוון שאצל כולם שלטו ללא סתירה האמיתות הנצחיות. וההבדל ביניהם היו 'האמיתות העובדתיות' הקיימות בכל אחד מן העולמות האלה... אלוהים היה צריך לבחור בין העולמות האפשריים האלה ולהחליט , איזה מהם יברא. אך בחירה זו היתה צריכה להתבסס על 'טעם מספיק' ואין טעם מספיק אחר שהיה יכול לקבוע את רצונו של האל בבריאתו את העולם אלא זה, שהוא ברא את העולם הטוב ביותר בין כל העולמות האפשריים. הבחירה בין העולמות האפשריים השונים מועמדת לפני לייבניץ בצורת בעיה של 'מאכסימום כמו שאנו מוצאים אותה במאתימאטיקה. 
 *ברגמן, תולדות הפילוסופיה, 411*
 
-[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) דוגל ב[עיקרון הטוב ביותר](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עיקרון-הטוב-ביותר), שטוען בתמצית - מתוך כל העולמות האפשריים, שבהם אין סתירות לוגיות, אלוהים בחר לברוא את הטוב ביותר. הוא מתאר את זה כבחירה מושכלת ביחס מסוים - אולי אם היינו מוסיפים עוד קצת טוב, היה הרבה הרבה יותר רע; אלוהים מצא את העולם שבו יש כמה שיותר שלמות בהיעדר סתירה לוגית. 
+[לייבניץ](../חדשה/לייבניץ) דוגל ב[עיקרון הטוב ביותר](../חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עיקרון-הטוב-ביותר), שטוען בתמצית - מתוך כל העולמות האפשריים, שבהם אין סתירות לוגיות, אלוהים בחר לברוא את הטוב ביותר. הוא מתאר את זה כבחירה מושכלת ביחס מסוים - אולי אם היינו מוסיפים עוד קצת טוב, היה הרבה הרבה יותר רע; אלוהים מצא את העולם שבו יש כמה שיותר שלמות בהיעדר סתירה לוגית. 
 
 הטיעון הזה מסייג קצת מהיכולת של אלוהים - הוא לא *כל יכול* לחלוטין, אלא עדיין כפוף לחוקי הלוגיקה. שלילה של חוקי הלוגיקה היא עמדה ספקנית מאוד קיצונית (שמלכתחילה מבטל גם את הרוע וגם את הטוב), שמאפשר אפילו לאלו שלא מתלהבים מהרעיון של של אלוהים לא לגמרי כל יכול לבלוע את הגלולה (מה אלוהים אמור לעשות? לבנות משולשים מרובעים? לבנות רווקים נשואים? זה שטויות).
 
@@ -72,7 +72,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
 
 ## ההגנה מן הרצון החופשי
 !!! info ""
-    [טקסט (פלנטינגה)](/פילוסופיה/דת/plantinga_-_the_free_will_defence.pdf)
+    [טקסט (פלנטינגה)](assets/plantinga_-_the_free_will_defence.pdf)
 
 
 [פלנטינגה](https://en.wikipedia.org/wiki/Alvin_Plantinga), שנודע לפני כן כלוגיקן, עשה 180 והצהיר - חבר'ה, אני גם דוס, וייסד מחדש את הפילוסופיה של הדת. אחד מטיעוניו חוצבי הדרך מתבסס על יום ואפיקורוס.
@@ -102,7 +102,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
 
 ### הביקורת של מאקי
 !!! info ""
-    [טקסט (Mackie -> Plantinga)](/פילוסופיה/דת/mackie’s_reply_to_plantinga_(in_the_miracle_of_theism).pdf)
+    [טקסט (Mackie -> Plantinga)](mackie’s_reply_to_plantinga_(in_the_miracle_of_theism).pdf)
 
 - אלוהים ברא אותנו כך שאנו יכולים לבחור בטוב. 
 - כלומר, אין סתירה בין הבריאה שלנו כיצורים חופשים לבין הבחירה שלנו לעשות טוב. 
@@ -154,7 +154,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
 
 ## הבעיה הראייתית
 !!! info ""
-    [טקסט (Rowe)](/פילוסופיה/דת/the_problem_of_evil_and_some_varieties_of_atheism__-_rowe.pdf)
+    [טקסט (Rowe)](assets/the_problem_of_evil_and_some_varieties_of_atheism__-_rowe.pdf)
 
 בתמצית,
 1. יש המון רוע בעולם. 
@@ -169,7 +169,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
 - - הרצון החופשי
 אולי רצון חופשי עולה בחשיבותו על הרוע, ולכן רוע מסוים הוא הכרחי? אם אין בחירה בטוב - אין ממש טוב, כמו שאין עמקים בלי הרים. אבל למה יש *כל כך הרבה רוע?* למה לא *ממש קצת רוע*, רק כדי שנזהה? האם השאלה הזו רלוונטית בכלל? יש רוע וזהו.
 - - Soul Making (ג'ון היק)
-[סבל נדרש כדי ליצור אדם טוב](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref38). בלי רוע, אין חמלה - ועולם בלי חמלה בכלל הוא עולם *רע*.
+[סבל נדרש כדי ליצור אדם טוב](../הציטוטים#fnref38). בלי רוע, אין חמלה - ועולם בלי חמלה בכלל הוא עולם *רע*.
 - תאיזם ספקני (Skeptical Theism) 
 הראיות מחלישות את האמונה שלי, אבל לא גורמות לי לוותר עליה לגמרי - הרי אין סתירה לוגית. מי אני בכלל שאשפוט את אלוהים? הוא יודע; אני, גדול עליי.
 - - אבל – למה לא ללכת עד הסוף עם הספקנות? למה לעצור דווקא בשאלת הרוע?
@@ -183,7 +183,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
 [^1]: משום מה, המסורת היהודית רואה בו ככופר.
 [^2]: בדת, לעומת זאת, זהו המיקוד העיקרי.
 [^3]: אדמו"ר שנקטל בשואה - כתביו, פסיכולוגיים יותר מפילוסופיים, נמצאו טמונים בכד איפושהו אחרי השואה.
-[^4]: [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי) מאמץ את הרעיון הזה ביתר שאת.
+[^4]: [דקארט](../חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי) מאמץ את הרעיון הזה ביתר שאת.
 [^5]: וולטייר לועג לטיעון הזה בספר שלם (לא יכול להיות מושלם יותר? אני יכול לחשוב *בקלות* על עולם מושלם יותר).
 [^6]: (במאמר הזה)
 [^7]: נועם נותן דוגמה מעצבנת של פילוסוף שפספסתי את שמו - *תחשבו שיהודי אחד פחות היה מת בשואה. כמה פחות חמלה יכולתם להגיש?*. 

פילוסופיה/דת/שפה.md

@@ -3,24 +3,24 @@ title: שפה דתית
 description: 
 published: true
 date: 2024-07-18T12:45:05.924Z
-tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, פוזיטיביזם
+tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, פוזיטיביזם, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הדת, סינתטי_א_פריורי, קאנט, אפלטון, אריסטו
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 ---
 
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_ראשון_-_פוזיטיביזם_לוגי.pptx), [מאמר (קרנפ)](/פילוסופיה/דת/חובת_קריאה_-_רודולף_קרנפ_-_סילוק_המטאפיזיקה.pdf), [טקסט (ויטגנשטיין)](/פילוסופיה/דת/wittgenstein_lectures_and_conversations_on_aesthetics_psychology_and_religious_by_ludwig_wittgenstein.pdf), [טקסט (הלברטל)](/פילוסופיה/דת/על_מאמינים_ואמונה_-_הלברטל.pdf)
+    [מצגת](assets/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_ראשון_-_פוזיטיביזם_לוגי.pptx), [מאמר (קרנפ)](assets/חובת_קריאה_-_רודולף_קרנפ_-_סילוק_המטאפיזיקה.pdf), [טקסט (ויטגנשטיין)](assets/wittgenstein_lectures_and_conversations_on_aesthetics_psychology_and_religious_by_ludwig_wittgenstein.pdf), [טקסט (הלברטל)](assets/על_מאמינים_ואמונה_-_הלברטל.pdf)
 
 
 ## ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית 
 
-הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](ביקורת_מבוא.md) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית.
+הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [אריסטו](../יוונית/אריסטו), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [קאנט](../חדשה/קאנט) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](ביקורת_מבוא.md) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](../לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](../לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית.
 
 ### ויטגנשטיין
 
 !!! is-success ""
-    ר' גם - [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) (פילוסופיה של הלשון)
+    ר' גם - [ויטגנשטיין](../לשון/ויטגנשטיין) (פילוסופיה של הלשון)
 
 [לודוויג ויטגנשטיין](https://en.wikipedia.org/wiki/Ludwig_Wittgenstein) הוא טיפוס מגניב רצח. הוא נולד בוינה למשפחה עשירה מאוד, למד עם היטלר בכיתה א'[^1], והלך ללמוד הנדסת אוויר. הוא מתאהב שם במתמטיקה, ומתחיל ללמוד את היסודות שלה. הוא נוסע לפרגה, שמציע לו ללמוד אצל ראסל, וכך הוא עושה - הוא מתפלח לקיימברידג' ולומד עם ראסל (ששואל אותו *מי אתה? אתה בקושי מדבר אנגלית בכלל. מה אתה רוצה?*). ראסל מבקש ממנו לכתוב משהו, ויטנגשטיין שולח לו משהו, וראסל מכריז עליו כפילוסוף הגדול הבא.
 
@@ -55,7 +55,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 
 בהיותו גנן, ויטגנשטיין נתקל בחוג הוינאי - חבורה של פילוסופיים שמתלהבים נורא ממדע, ומנסים לפתח זרם פילוסופי מראיית עולם מדעית. הם התרועעו עם כל המי-ומי - אינשטיין, גדל, וכו'. הם כמובן מתפחלצים מה*מאמר הלוגי פילוסופי* - ממש ברמה של כת - עד שהוא עצמו מגיע לשם ובז להם והם בזים לו[^9].
 
-הם מנסחים את [עקרון האימות](#עקרון-האימות) על סמך ויטגנשטיין בזרם שהם מכנים ה[פוזיטיביזם הלוגי](/פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים). הם נהפכים למדברריו של ויטגנשטיין, ומגיעים להשלכות קשות מאוד: אתיקה, אסתטיקה, ובערך כל תחום נורמטיבי נופלים לחלוטין. *אתה לא יודע להצביע על זה? לא מעניין*. נשארנו רק עם הלוגיקה[^3], המתמטיקה[^4] ומדעי הטבע.
+הם מנסחים את [עקרון האימות](#עקרון-האימות) על סמך ויטגנשטיין בזרם שהם מכנים ה[פוזיטיביזם הלוגי](../לשון/פוזיטיבים). הם נהפכים למדברריו של ויטגנשטיין, ומגיעים להשלכות קשות מאוד: אתיקה, אסתטיקה, ובערך כל תחום נורמטיבי נופלים לחלוטין. *אתה לא יודע להצביע על זה? לא מעניין*. נשארנו רק עם הלוגיקה[^3], המתמטיקה[^4] ומדעי הטבע.
 
 וכמובן, המטאפיזיקה והתיאולוגיה נופלות. *יש אלוהים?* איפה? מה אמרת בכלל?
 
@@ -146,7 +146,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 ## קריטריון המשמעות בשימוש
 
 !!! info ""
-    [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_שני-_ויטגנשטיין_המאוחר.pptx)
+    [מצגת](assets/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_שני-_ויטגנשטיין_המאוחר.pptx)
 
 אחרי שהציקו לו מספיק, כאמור, ויטגנשטיין כותב עוד הרבה - כמו *חקירות פילוסופיות* - ולא מוציא אותם לאור, עד שמשכנעים אותו להוציא אותם לאור, והוא כותב בהקדמה שהוא עושה את זה כי *אני אפס* (ואז הוא לא הוציא את הספר).
 
@@ -173,7 +173,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 
 ויטגנשטיין אומר - בבואי לחקור את השפה הטבעית, אני רוצה לבדוק איך אנשים *משתמשים* בשפה. אם אקח משחק ואתחיל לשאול - *למה זה משחק?* תמיד תהיה דוגמת נגד - בזה יש מנצחים ובזה לא, ובזה יש קלפים ובזה לא, וככה הלאה, ולעולם לא נגיע להגדרה כמו שאלפטון רוצה. במקום זאת, נוח יותר לחשוב על אלו כבני משפחה - כמה מאפיינים כללים שמאפיינים סוגים של משחקים, במגיעים ב*תצפית*.
 
-התפקיד הפילוסופי הוא תיאורי, אומר ויטגנשטיין, ולא שיפוטי: הוא לא רוצה (כמו [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה)) למשטר את השפה הטבעית לשפה לוגית, אלא רק לצפות ולתאר.
+התפקיד הפילוסופי הוא תיאורי, אומר ויטגנשטיין, ולא שיפוטי: הוא לא רוצה (כמו [פרגה](../לשון/פרגה)) למשטר את השפה הטבעית לשפה לוגית, אלא רק לצפות ולתאר.
 
 > משחקי-הלשון הבהירים והפשוטים אינם בבחינת מחקרים מקדימים לאיזה משטור עתידי של השפה... אדרבא, משחקי הלשון ניצבים כאן כ**עצמים להשוואה**, האמורים לשפוך אור, באמצעות דמיון והבדל, על מצב השפה שלנו
 >
@@ -252,13 +252,13 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 >
 >> *הערות על פרייזר, 119*
  
-להסביר דת כתוצר של טיפשות פשוט לא משכנע, אומר ויטגנשטיין: דת עובדת אחרת. גם אם אקרא את כל ה[ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) ואשתכנע אינטלקטואלית - באמת אשתכנע - האמונה הדתית שלי לא תשתנה!
+להסביר דת כתוצר של טיפשות פשוט לא משכנע, אומר ויטגנשטיין: דת עובדת אחרת. גם אם אקרא את כל ה[ראיות לקיום האל](ראיות) ואשתכנע אינטלקטואלית - באמת אשתכנע - האמונה הדתית שלי לא תשתנה!
 
 > זה בהחלט יכול לקרות, וזה אכן קורה לעתים קרובות, שבנאדם זונח פרקטיקה מסוימת אחרי שהוא  מבין שהיא התבססה על שגיאה. אך זה קורה רק במקרים בהם הפניה של תשומת הלב לשגיאה מספיקה בשביל לשנות את ההתנהגותו של אותו אדם. זה לא המצב בכל הנוגע לפרקטיקה דתית של אנשים ולכן אין רלוונטיות ל'שגיאות
 >
 >> *הערות על פרייזר, 121*
 
-למה היה גל חילון בתקופת ההשכלה? לא כי היו הוכחות חותכות - האמת שלא ממש; אלא כי עלתה חלופה מושכת לחיים הדתיים. באופן דומה, [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) לא המיר המונים לטובת אלוהים בטיעון הקר והלוגי שלו; ניטשה, שאומר בהרבה פאתוס משהו כמו - *איש דתי, איכסה! איש חילוני, וואו וואו!*, בלי טיעונים בכלל, המיר המונים - ובהיבט הזה, הבין את הדת הרבה יותר טוב.
+למה היה גל חילון בתקופת ההשכלה? לא כי היו הוכחות חותכות - האמת שלא ממש; אלא כי עלתה חלופה מושכת לחיים הדתיים. באופן דומה, [שפינוזה](../חדשה/שפינוזה/אתיקה) לא המיר המונים לטובת אלוהים בטיעון הקר והלוגי שלו; ניטשה, שאומר בהרבה פאתוס משהו כמו - *איש דתי, איכסה! איש חילוני, וואו וואו!*, בלי טיעונים בכלל, המיר המונים - ובהיבט הזה, הבין את הדת הרבה יותר טוב.
 
 !!! info ""
     למה הפסקת להאמין באלוהים? *הבנתי שאין אלוהים*. *מה באמת, מצאת פגם בהנחה 2 של ההוכחה האונטולוגית?* מממ...
@@ -340,7 +340,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 
 [^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו.
 
-[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ב[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה. 
+[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [שפינוזה](../חדשה/שפינוזה) ב[אתיקה](../חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה. 
 הטענתי
 [^3]: הם ממש ממש רצו להוכיח שהלוגיקה מתבססת על המתמטיקה, ונכשלו - פרגה התיימר להצליח, ואז ראסל שלח לו את [הפרדוקס שלו](https://en.wikipedia.org/wiki/Russell%27s_paradox), שכמעט גרם לפרגה להתאבד, ואז גדל עושה את אותו הדבר לפרגה.