Relegate assets to subdir (+ new pages)

פילוסופיה/חדשה/ברקלי/index.md

@@ -3,20 +3,20 @@ title: ברקלי
 description: 
 published: true
 date: 2024-06-10T12:36:24.426Z
-tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, ברקלי
+tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, ברקלי, תואר_ראשון, סינתטי_א_פריורי, סוקראטס, קאנט, אפלטון
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z
 ---
 
 
-[התורה של לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה) היא **יצוגית**: הוא מניח שמה שיש ברוח *מייצג משהו* **מחוץ לגוף**. הבישופ [ג'ורג' ברקלי](https://en.wikipedia.org/wiki/George_Berkeley)[^1] (1685-1753) לעומתו, דוחה את הייצוג וקובע אותה כמוחלט: מה שיש ברוח הוא לא ייצוג - הוא מה שיש - עמדה *אידיאליסטית*.
+[התורה של לוק](../לוק/מסה) היא **יצוגית**: הוא מניח שמה שיש ברוח *מייצג משהו* **מחוץ לגוף**. הבישופ [ג'ורג' ברקלי](https://en.wikipedia.org/wiki/George_Berkeley)[^1] (1685-1753) לעומתו, דוחה את הייצוג וקובע אותה כמוחלט: מה שיש ברוח הוא לא ייצוג - הוא מה שיש - עמדה *אידיאליסטית*.
 
 ברקלי יותר עקבי מלוק, במיוחד סביב מושג ה**עצם**.
 
 הוא מקבל עליו את עמדת *השכל הישר* - לפיה מה שנתון לנו מגיע מקליטה שכלית, אבל דוחה את מעמדה כייצוג. 
 
 !!! success ""
-    ר' [מסה על שכל האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה)
+    ר' [מסה על שכל האדם](../לוק/מסה)
 
 לוק נדרש לא מעט במהלך הדיון לטיעונים פסיכולוגיסטיים - המתבססים על הדרך האמפירית שבה אנו צוברים ניסיון, ולא על ניתוח מחשבתי, לוגי טהור. התורה של לוק מחזיקה לעיתים במושגים פסיכולוגיים שאינם עומדים במבחן אפיסטמי, משום שאיננו מסוגלים לוותר עליהם. לפי לוק והאמפריציסטים, 
 
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z
 
 לשיטתם, רק מושג מהקליטה החושית הוא לגיטימי, וכל מושג לגיטימי נובע מהקליטה החושית. אם אני לא מצליח לשרשר קליטה חושית למושג, משמע - המושג אינו לגיטימי; לא יכול להיות למושג מקור אלא קליטה חושית. מושג שנופל מהרף הזו הוא ג'יבריש, הוא *בלה בלה בלה*.
 
-חשבו על [מושג מופשט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#על-ההפשטה) - *אדם*, שהוא ככזה *אדם* - כללי; הוא חל על הרבה מאוד דברים, וכללי משום שהוא מופשט. הוא חסר כל אפיון כזה או אחר, וכך ביכולתו לחול על פרטים רבים, שהם שונים זה מזה. אנחנו זונחים את ההבדלים האלו ומייצרים מושגים מופשטים, משום ש, לפי לוק, יש לנו את כוח ההפשטה, שמייחד אותנו כבני אדם. חיות לא יכולות לחשוב במושגים כלליים - רק *אנחנו* - ולכן רק *אנחנו* עושים *מדע*. 
+חשבו על [מושג מופשט](../לוק/מסה#על-ההפשטה) - *אדם*, שהוא ככזה *אדם* - כללי; הוא חל על הרבה מאוד דברים, וכללי משום שהוא מופשט. הוא חסר כל אפיון כזה או אחר, וכך ביכולתו לחול על פרטים רבים, שהם שונים זה מזה. אנחנו זונחים את ההבדלים האלו ומייצרים מושגים מופשטים, משום ש, לפי לוק, יש לנו את כוח ההפשטה, שמייחד אותנו כבני אדם. חיות לא יכולות לחשוב במושגים כלליים - רק *אנחנו* - ולכן רק *אנחנו* עושים *מדע*. 
 
 מצג אחד, יש לנו מושגים *פרטניים*, ומצד שני, מושגים *כלליים* - כמו **עצם**, שהם בהכרח מופשטים.
 
@@ -36,28 +36,28 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z
 
 חשבו על *תפוח*. הוא *אדום*, ו*מתוק*, ו*עגול*; אילו הן **איכויות**, והן איכויות *של התפוח* - בהיותו תפוח. התפוח הוא זה, וגם זה, וגם זה, אבל *יותר מכל אלה*; התפוח מחבר אותן יחד, באובייקט אחד. כדי שכל הדברים האלו לא סתם יירחפו בחלל, ולא ירכיבו כלום, חייב להיות מצע שמחבר אותן - **עצם**. הוא מה שנמצא מתחת לכל האיכויות, ונושא אותן עליו - ולכן אנחנו לעולם לא נוכל לקלוט אותו בחושים שלנו, שקולטים רק איכויות. למרות שאני לעולם לא אוכל לראות את העצם, לוק מתעקש שהוא שם. אני לא יכול לוותר עליו - זה יהיה מוזר.
 
-[זה בדיוק מה שברקלי עושה; הוא מוותר עליו](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות).
+[זה בדיוק מה שברקלי עושה; הוא מוותר עליו](עקרונות).
 
 ## מושג האידאה
 
 ### אפלטון
-מושג ה*אידאה* החל את דרכו אצל [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון); שם הוא מעיד על *ישות אובייקטיבית כללית*, **חיצונית**, מופשטת, החלה על הרבים. האידאה היא ה*מהות* - *מה זה להיות סוקראטס? מה זה להיות טוב? מה זה להיות יפה?*
+מושג ה*אידאה* החל את דרכו אצל [אפלטון](../../יוונית/אפלטון); שם הוא מעיד על *ישות אובייקטיבית כללית*, **חיצונית**, מופשטת, החלה על הרבים. האידאה היא ה*מהות* - *מה זה להיות סוקראטס? מה זה להיות טוב? מה זה להיות יפה?*
 
 ### דקארט
-אצל [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), המושג דומה יותר לשימוש שלנו: זהו דבר *פנימי*, כל תוכן מנטלי בעייני רוחנו. אידאה היא לא דבר חיצוני לרוח, אלא הכלי שבאמצעותו היא תופסת - מחשבות, רציות, תשוקות, רגשות - דקארט לא מבחין ביניהם; כולן הן *אידאות*. לצד אידאות, יש דברים חיצוניים - מושאים - שהאידאות קשורות בהן. כאשר האידאות הולמות את המושאים - זו **אמת**.
+אצל [דקארט](../דקארט), המושג דומה יותר לשימוש שלנו: זהו דבר *פנימי*, כל תוכן מנטלי בעייני רוחנו. אידאה היא לא דבר חיצוני לרוח, אלא הכלי שבאמצעותו היא תופסת - מחשבות, רציות, תשוקות, רגשות - דקארט לא מבחין ביניהם; כולן הן *אידאות*. לצד אידאות, יש דברים חיצוניים - מושאים - שהאידאות קשורות בהן. כאשר האידאות הולמות את המושאים - זו **אמת**.
 
 דקארט מבצע הבחנה חשובה, שהוא עצמו לא משתמש בה הרבה אבל היא תהיה מכרעת אחר כך - ההבחנה בין **דימוי** ל**מושג**. 
 
 למשל, *משולש*. *דימוי* של משולש יהיה *הדבר הזה* - △. *מושג* של משולש הוא ה"משולש" - "מצולע בעל שלוש צלעות שסכום זוויותיו 180 מעלות*. בעיניי דקארט, הדימוי הוא דבר חד, וברור יותר[^9], בעוד שהמושג הוא רק תוכן מחשבתי. 
 
 ### שפינוזה
-אצל [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), המציאות היא עצמה האלוהים. גם במציאות שלו יש דברים פרטיים - [אופנים](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אופן) - ו[אידאות](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אידאה) - גם כאן, כל תוכן מנטלי של הרוח - של אותם דברים פרטיים. בין שניהם [**אין קשר סיבתי**](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#סיבתיות) - האידאות והדברים הפרטניים הם *שני אופנים של אותו הדבר הממש* - ולא תוצאה של שרשרת סיבתית. לכן, מה שהפילוסוף צריך לעשות לשיטתו הוא לא להתחקות אחר הסיבתיות באופן אמפירי, אלא לבסס את האקסיומות האפריוריות שלנו כך שמה ש*נובע מהן* יתאם את המציאות. היחס הזה בין האידאה על המציאות גוררת הלימה - אני לא יכול שיהיה לי תוכן מנטלי *מבלי שיהיה לו מקביל פיזי*; אני לא יכול *לפחד* - אני חייב *לפחד ממשהו* - *מהמוות*, ***מהעכביש ההוא***. 
+אצל [שפינוזה](../שפינוזה), המציאות היא עצמה האלוהים. גם במציאות שלו יש דברים פרטיים - [אופנים](../שפינוזה/אתיקה#אופן) - ו[אידאות](../שפינוזה/אתיקה#אידאה) - גם כאן, כל תוכן מנטלי של הרוח - של אותם דברים פרטיים. בין שניהם [**אין קשר סיבתי**](../שפינוזה/אתיקה#סיבתיות) - האידאות והדברים הפרטניים הם *שני אופנים של אותו הדבר הממש* - ולא תוצאה של שרשרת סיבתית. לכן, מה שהפילוסוף צריך לעשות לשיטתו הוא לא להתחקות אחר הסיבתיות באופן אמפירי, אלא לבסס את האקסיומות האפריוריות שלנו כך שמה ש*נובע מהן* יתאם את המציאות. היחס הזה בין האידאה על המציאות גוררת הלימה - אני לא יכול שיהיה לי תוכן מנטלי *מבלי שיהיה לו מקביל פיזי*; אני לא יכול *לפחד* - אני חייב *לפחד ממשהו* - *מהמוות*, ***מהעכביש ההוא***. 
 
 !!! warning ""
     ומה עם דברים מופשטים, כמו **המשולש**? לפי אפלטון, הוא נצחי; הוא קיים גם אם לא יהיו המתמטיקאים. דקארט ושפינוזה מייחסים אותם לאל. אצל ברקלי, זו בעיה - *בואו נראה איך האמפריציסטים האלה עושים בעיות*[^7].
 
 ### לוק
-[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), שתפיסתו קרובה יותר לאדם הרגיל, מכיר באידאה ככל תוכן מנטלי, גם הוא. אלא שהוא מחלק את האידאות לאידאות *פרטיות*, ואידאות [*מופשטות*](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה), ושוב [עושה בלגן](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#בעיות) עד שמגיע [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) ועושה סדר[^8].
+[לוק](../לוק), שתפיסתו קרובה יותר לאדם הרגיל, מכיר באידאה ככל תוכן מנטלי, גם הוא. אלא שהוא מחלק את האידאות לאידאות *פרטיות*, ואידאות [*מופשטות*](../לוק/מסה), ושוב [עושה בלגן](../לוק/מסה#בעיות) עד שמגיע [קאנט](../קאנט) ועושה סדר[^8].
 
 !!! warning ""
     האידאות ה**מופשטות**, החידוד של לוק, הוא דבר שבדברו מסכימים כל הפילוסופים - *הוא לא נמצא שם בחוץ*; מה שיש בעולם הם רק דברים פרטיים. אלו הם חידוד שלנו.
@@ -80,13 +80,13 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z
 
 ---
 
-ברקלי מושך את מושגי העצם והמושג המופשט לכיוונים יותר אנליטיים, שהגיעו לבסוף למקומות של [פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון). 
+ברקלי מושך את מושגי העצם והמושג המופשט לכיוונים יותר אנליטיים, שהגיעו לבסוף למקומות של [פילוסופיה של הלשון](../../לשון). 
 
 ברקלי כותב,
 
 > עובדה היא שהרוב חסר-ההשכלה של המין האנושי, אשר פוסע בדרך המלך של השכל הישר הפשוט ואשר מתיית ליווייו של הטבע, הנו לרוב רגוע ובלתי-מוטרד.
 
-גישתו של ברקלי בדבר הפילוסופיה הפוכה מזו של [סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון)[^2] - לא כדבר של פליאה ראויה, אלא כדבר שיעיק על האדם, ויוביל אותו לבעיות; מצבו של מי שמתעסק בשאלות כאלו אולי טוב יותר[^3].
+גישתו של ברקלי בדבר הפילוסופיה הפוכה מזו של [סוקראטס](../../יוונית/אפלטון)[^2] - לא כדבר של פליאה ראויה, אלא כדבר שיעיק על האדם, ויוביל אותו לבעיות; מצבו של מי שמתעסק בשאלות כאלו אולי טוב יותר[^3].
 
 > אך ברגע שנוטשים אנו את החושים ואת האינסטינקטים ופונים ללכת בעקבותיו של עיקרון נעלה כלשהו, ברגע שמתחילים אנו לחשוב בהיגיון, להגות ולהרהר בטבעם של הדברים, הרי ספקות רבים ביותר מופיעים בנפשנו ביחס לאותם הדברים אשר לפנים חשבנו שאנו מבינים לחלוטין.
 
@@ -101,10 +101,10 @@ dateCreated: 2024-05-27T11:31:17.180Z
 השכל הישר, אומר ברקלי, לא יחפש הסברים בעצם חומרי - נסתר מאיתנו ולא ניתן לתפיסה אלא הוכחה - אלא התעקש שמה שאנחנו תופסים *הוא מה שיש*. התפיסה של חומר היא צורך פסיכולוגי, לשיטתו - ולא דבר אמיתי.
 
 [^1]: שעל שמו נקראת אוניברסיטת ברקלי
-[^2]: [הציטוטים](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref8)
+[^2]: [הציטוטים](../../הציטוטים#fnref8)
 [^3]: הרי לכם אמפריציזם, אומר דן
-[^4]: אבל [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) עושה לו את אותו המהלך בדיוק - על אף שהוא עצמו היה אתאיסט.
-[^5]: כל האמפריציסטים עושים את זה אחד לשני, עד שמגיע [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)
+[^4]: אבל [יום](../יום) עושה לו את אותו המהלך בדיוק - על אף שהוא עצמו היה אתאיסט.
+[^5]: כל האמפריציסטים עושים את זה אחד לשני, עד שמגיע [קאנט](../קאנט)
 [^6]: ב*אי הזה*, שהיו צריכים לעשות בו *ניסויים ביולוגיים*, התפתחה ה*פילוסופיה האנליטית*, אומר דן בגועל ניכר.
 [^7]: *קיצור כל תולדות הפילוסופיה*, אומר דן
 [^8]: *אין מה לעשות, צריך שיגיע איזה גרמני שיעשה סדר - יישב בבית עם טבלאות...* אומר דן