Relegate assets to subdir (+ new pages)

פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: דקארט
 description: 
 published: true
 date: 2024-01-22T13:43:51.414Z
-tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה, דקארט
+tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה, דקארט, תואר_ראשון, אריסטו
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-01-22T13:42:25.954Z
 ---
@@ -18,7 +18,7 @@ dateCreated: 2024-01-22T13:42:25.954Z
 
 גישתו של דקארט היא גישה *רציונליסטית* - הוא סבור שישנו מקור מעבר לניסיון האמפרי, הוא השכל. התפיסה הקרטזינאית נשענת הן על החושים, כשם שסבורים האמפריציסטים, אך גם על השכל הטהור - בתחומים כמו המתמטיקה. על שני ההיבטים האלו מערער דקארט ב*היגיונות* שלו, בשאיפה לבסס את האמת שממנה יצמחו המדעים כולם.
 
-דקארט נחשב לאבי הפילוסופיה המודרנית משום שלראשונה, כקתולי מאמין, הוא בוחר להתחיל חקירה אודות האל בהטלת ספק - ולא בקבלת התיאולוגיה הנוצרית השולטת. כיוונים שקדמו לו, דקארט מבקש [*לוגוס* ל*פיזיס* במובחן מה*נומוס* וה*מיתוס*](/פילוסופיה/יוונית#למה-ללמוד-פילוסופיה-יוונית) 
+דקארט נחשב לאבי הפילוסופיה המודרנית משום שלראשונה, כקתולי מאמין, הוא בוחר להתחיל חקירה אודות האל בהטלת ספק - ולא בקבלת התיאולוגיה הנוצרית השולטת. כיוונים שקדמו לו, דקארט מבקש [*לוגוס* ל*פיזיס* במובחן מה*נומוס* וה*מיתוס*](../../יוונית#למה-ללמוד-פילוסופיה-יוונית) 
 
 [^1]: מונח שרירותי שנובע מאריסטו, שכתב את ה*מטאפיזיקה* (*אחרי הפיזיקה*) אחרי ה*פיזיקה* שלו (את השם *מטאפיזיקה* העניקות תלמידיו). הכותרת המלאה היא *הגיונות על הפילוסופיה הראשונה, שבה מוכח קיום האל ואלמוות הנפש*.
 [^2]: הפילוסופים בעת המודרנית מכונים ה*רציונליסטים* (הנשענים בעיקר על הלוגיקה), או *האימפריציסטים* (הנשענים גם על תצפיות), למורת רוחו של ארנון.

פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות.md

@@ -3,7 +3,7 @@ title: הגיונות על הפילוסופיה הראשונית
 description: 
 published: true
 date: 2024-06-21T11:05:13.279Z
-tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה, דקארט
+tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה, דקארט, תואר_ראשון, קוגיטו, סינתטי_א_פריורי, דואליזם, קאנט, אפלטון, אריסטו
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 ---
@@ -11,9 +11,9 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 ## על הדברים שאפשר להטיל בהם ספק
 
 !!! info ""
-    [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_ראשון.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_1.pdf), [מטלה](/פילוסופיה/חדשה/תר×××_-_×ק×ר×_-_×¢××××_1_תשפ׳׳×.docx), [מטלה (בדוקה)](/פילוסופיה/חדשה/×ת×_××ר××××¥_10859664_assignsubmission_file_×ת×_××ר××××¥_copy_pdf.pdf), [מטלה 2](/פילוסופיה/חדשה/תרגיל_-_דקארט_-_עבודה_2_תשפ׳׳ד.docx), [מטלה 2 (בדוקה)](/פילוסופיה/חדשה/מתן_הורוביץ_10925340_assignsubmission_file_מתן_הורוביץ_copy_pdf.pdf)
+    [טקסט (עברית)](../assets/היגיון_ראשון.pdf), [טקסט (אנגלית)](../assets/meditations_on_first_philosophy_-_part_1.pdf), [מטלה](../assets/תר×××_-_×ק×ר×_-_×¢××××_1_תשפ׳׳×.docx), [מטלה (בדוקה)](../assets/×ת×_××ר××××¥_10859664_assignsubmission_file_×ת×_××ר××××¥_copy_pdf.pdf), [מטלה 2](../assets/תרגיל_-_דקארט_-_עבודה_2_תשפ׳׳ד.docx), [מטלה 2 (בדוקה)](../assets/מתן_הורוביץ_10925340_assignsubmission_file_מתן_הורוביץ_copy_pdf.pdf)
 
-בהיגיון הראשון, [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) - מוטרד מהמחשבה שרכש אמונות כוזבות[^3] -  מחפש נקודות ארכימדיות שעליו יוכל לבנות את כל דעותיו, בכך שמטיל ספק[^4] בכל דעותיו הקודמות.
+בהיגיון הראשון, [דקארט](.) - מוטרד מהמחשבה שרכש אמונות כוזבות[^3] -  מחפש נקודות ארכימדיות שעליו יוכל לבנות את כל דעותיו, בכך שמטיל ספק[^4] בכל דעותיו הקודמות.
 לשם מטרה זו, דקארט זונח כל אמונה שיש לו ולו הצידוק הכל ביותר לפקפק בה - החל מהיסודות.
 
 !!! warning ""
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 
 ### הספקנות הקרטזית
 
-**ספקנות** היא זרם פילוספי שקיים עוד מימי יוון העתיקה (ספקנות פירית), הגורסת כי לא ניתן לדעת דבר, וכי לא ניתן להשיג ידע. אריסטו ו[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#מהי-ידיעה)[^6] משחקים אף הם על הזרם הזה בדרישותיהם הנוקשות לידיעה, למרות שלא החזיקו בדעה זו.  
+**ספקנות** היא זרם פילוספי שקיים עוד מימי יוון העתיקה (ספקנות פירית), הגורסת כי לא ניתן לדעת דבר, וכי לא ניתן להשיג ידע. אריסטו ו[אפלטון](../../יוונית/אפלטון/מנון#מהי-ידיעה)[^6] משחקים אף הם על הזרם הזה בדרישותיהם הנוקשות לידיעה, למרות שלא החזיקו בדעה זו.  
 
 הספקנות אינה ייחודית לעת העתיקה - מקרב הפילוסופים החדשים, יום נקלע אף הוא לספקנות - לא כהנחת מוצא אלא כתוצאה של חקירה עקבית.
 דקארט נחשב לעיתים, באופן מוטעה, כספקן - אך איננו כזה. בניגוד ליום ולספקנים העתיקים, דקארט *מתחיל* בספקנות, ומגיע בסופו של דבר לידיעה חיובית.
@@ -81,16 +81,16 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 **הטבע הפשוט** הן אותן אבני הבניין של המציאות המתקבלת מהחקירה המטאפיזית של דקארט. אותן אבני הבניין קורנות באור הטבעי, והן ברורות ומובחנות.
 
 
-[^6]: [ה*מנון*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון) עוסק בטיב הידיעה; אפלטון לא היה ספקן, אבל האקדמיה שלו הייתה, באחד מהגלגולים המאוחרים יותר שלה, ספקנית.
+[^6]: [ה*מנון*](../../יוונית/אפלטון/מנון) עוסק בטיב הידיעה; אפלטון לא היה ספקן, אבל האקדמיה שלו הייתה, באחד מהגלגולים המאוחרים יותר שלה, ספקנית.
 [^7]: לא מלשון *לטעות*, אלא מלשון *לתעות* - לשוטט ללא יעד מוגדר. המתרגם העברי מיטיב לשחק על מילה זו, לאור תיאוריו של דקארט משוטט בספקנותו
 [^8]: קיצוני, מוגזם
 [^9]: "ועכשיו תראו מה קורה כ*גרמני* עובד על מונח כמו שצריך", אומר דן
 [^10]: [*אני חושב משמע אני קיים*](#הקוגיטו) המפורסם של דקארט, למשל, קורן מאור טבעי
-[^11]: דקארט משתמש במילה *אידאה*, כסינונימית למושג. קאנט מפריד בין השתיים, כמו [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) לפניו שתפס אידאה כדבר אחר לגמרי.
+[^11]: דקארט משתמש במילה *אידאה*, כסינונימית למושג. קאנט מפריד בין השתיים, כמו [אפלטון](../../יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) לפניו שתפס אידאה כדבר אחר לגמרי.
 
 ## על טבעה של רוח האדם, ועל כך שנקל להכירה מאשר להכיר את הגוף
 !!! info ""
-    [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_שני.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_2.pdf)
+    [טקסט (עברית)](../assets/היגיון_שני.pdf), [טקסט (אנגלית)](../assets/meditations_on_first_philosophy_-_part_2.pdf)
 
 לאחר שחירב את עולם הידע שלו עד היסוד, בהיגיון הראשון, נותרנו עתה, פתיחת ההיגיון השני, עם נקודה ארכימדית אחת - *אני קיים, אני נמצא*. כעת, מנסה דקארט לבנות מחדש את הידיעה שלו על בסיסה של אותה הנקודה. 
 
@@ -109,7 +109,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 [^16]: חשוב לשים לב - הקוגיטו הוא *לא* טיעון - אלא הבנה **אינטואיטיבית** (הסתכלות) - ידע ודאי, נתון, ונקי מכול ספק - שקיימת בכולנו. מכאן הכוח שלו - אין לו הנחות שאפשר לתקוף - זו חוויה אנושית בסיסית שלא ניתן לערער עליה. דן משווה את הידיעה האינטואיטיבית הזו ל'כאב' - אף אחד לא מסתכל על היד שלו בוערת, ומקיש היקש כמו *כל מה שחם בוער, כל מה שבוער כואב, לפיכך איה, כואב לי!* - זו ידיעה מונכחת, מיידית ובלתי ניתנת לערעור - כזה הוא ה*קוגיטו*.
 
 ### האידאה
-בעת החדשה, כמעט לכל הוגה שעוסק באפיסטמולוגיה הייתה *תורת אידאות*, או תורת הכרה - *שונה בתכלית מ[תורת האידאות האפלטונית](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה)*. 
+בעת החדשה, כמעט לכל הוגה שעוסק באפיסטמולוגיה הייתה *תורת אידאות*, או תורת הכרה - *שונה בתכלית מ[תורת האידאות האפלטונית](../../יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה)*. 
 
 התורה של דקארט נשענת על טיעון ה[*קוגיטו*](#הקוגיטו). באשר למה שניתן לדעת, מה שניתן להכיר בו, זוהי הידיעה הראשונית והבסיסית ביותר - כל עוד אני חושב, אני ישנו. הטיעון החזק הזה מביס אפילו את טיעון השד המתעתע - גם אם ישנו שד מתעתע, הרי שהוא מתעתע *משהו* - ומשהו חושב, שכן אחרת אין במה לתעתע.
 
@@ -138,7 +138,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 
 - טבועות מלידה[^15]
 
-הויכוח סביב הנקודה הזו נמשך מימיי [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#הלמידה-כהיזכרות-עדות-לנצחיות-הנפש) ותורת ההיזכרות שלו. הזרמים בפילוסופיה החדשה חלוקים אף הם סביב נקודה זו: האמפריציסטים דוחים נקודה זו, והרציונליסטים מקבלים אותה.
+הויכוח סביב הנקודה הזו נמשך מימיי [אפלטון](../../יוונית/אפלטון/פיידון#הלמידה-כהיזכרות-עדות-לנצחיות-הנפש) ותורת ההיזכרות שלו. הזרמים בפילוסופיה החדשה חלוקים אף הם סביב נקודה זו: האמפריציסטים דוחים נקודה זו, והרציונליסטים מקבלים אותה.
 דקארט מייחס לכאן את המושגים *אני* ו*אלוהים* - אודותם לא ניתן לרכוש, לטענתו, ניסיון. הטענה אינה סביב *המושגים* האלו - להם ערבים גם האמפריציסטים - אלא על מושא המחשבה ממש.
 
 [^15]: *אפריורי*, כפי שעולב בו אחר כך קאנט
@@ -146,7 +146,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 
 ## על מהות הדברים החומריים; ושוב על אלוהים, שהוא נמצא
 !!! info ""
-    [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_חמישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_5.pdf)
+    [טקסט (עברית)](../assets/היגיון_חמישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](../assets/meditations_on_first_philosophy_-_part_5.pdf)
 
 כעת, בהיגיון החמישי, יש קריטריון להכרת האמת - כל רעיון **ברור ומובחן** הוא אמיתי. על מנת להגיע לאמת הזו, על ידי הסרת הספק, עלינו:
 
@@ -165,13 +165,13 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 ### ההוכחות של דקארט לקיום האל
 
 !!! is-success ""
-    ר' גם: [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) - מבוא לפילוסופיה של הדת
+    ר' גם: [ראיות לקיום האל](../../דת/ראיות) - מבוא לפילוסופיה של הדת
 
 דקארט מוכיח את קיומו של האל בשתי הוכחות[^18]:
 #### ההוכחה האנתרופולוגית (היגיון שלישי)
 > לכל דבר יש סיבה; לפיכך, חייבת להיות סיבה ראשונית[^21].
 
-הוכחה זו מכונה [*ההוכחה הקוסמולוגית*](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-הקוסמולוגית). אלא שדקארט לא יכול להשתמש בה - משום שהיא מניחה מציאות חיצונית. 
+הוכחה זו מכונה [*ההוכחה הקוסמולוגית*](../../דת/ראיות#הראייה-הקוסמולוגית). אלא שדקארט לא יכול להשתמש בה - משום שהיא מניחה מציאות חיצונית. 
 ההוכחה הזו מחלקת את הממשות לממשות *צורנית* וממשות *אובייקטיבית*. המחשבות כמחשבות שוות ערך זו לזו - פיצה זו מחשבה, ואלוהים זו מחשבה. הממשות ה*אובייקטיבית* שלהם זהה. אולם ה*תוכן* שלהם - הממשות ה*צורנית* שלהם - שונה; אלו שני דברים שונים לגמרי. האחד יותר ממשי מהאחר.
 
 דקארט קיים קיום צורני - יש לו תוכן של ממש. ככזה, הוא יכול לחשוב על דברים צורניים אחרים - כמו פיצה, או שופנהאואר. אולם האלוהים מכיל תוכן צורני *שעולה על זה של דקארט* - לא ייתכן שדקארט הוא זה שהגה אותו; דקארט פחות ממשי ממנו. לכן, ישנו הכרח שהוא חיצוני לדקארט[^26].
@@ -179,7 +179,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 #### ההוכחה האונטולוגית (היגיון חמישי)
 > יש לי מחשבות; למחשבות האלו בהכרח יש מושגים. חלקם בדיוניים; את אלו הרכבתי בעצמי. חלק מהם חיצוניים לי - הם כופים את עצמם עליי דרך החושים. אך את חלקם, לא אוכל להצדיק לא כך ולא כך - אלו **אפריוריים** - מולדים. *אלוהים*[^22], ו*אני* הם מושגים שכאלה. מאיפה *אלו* הגיעו לי לראש? האדם הדתי[^23] יטען שהם באו יחד איתי לעולם, ממקור חיצוני לי בהכרח - מושג האלוהים *לא יכול להיות המצאה שלי*. המקור הזה חייב להיות האל - האל חייב להיות **קיים**.
 
-הוכחה זו מכונה [*ההוכחה המולדת*](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית)[^24], והיא מעין הנהרה של ההוכחה הקוסמולוגית - ושלא כמותה, היא ייחודית לדקארט. היא נשענת על האקסיומה של *סיבה -> תולדה*, שדקארט מאמץ. 
+הוכחה זו מכונה [*ההוכחה המולדת*](../../דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית)[^24], והיא מעין הנהרה של ההוכחה הקוסמולוגית - ושלא כמותה, היא ייחודית לדקארט. היא נשענת על האקסיומה של *סיבה -> תולדה*, שדקארט מאמץ. 
 דקארט אומר, *אני יצור חסר* - והוא יודע זאת רק משום שיש לו רעיון של היצור ה*שלם*. רק אם יכיר, באופן מולד, את הרעיון השלם, ידע לומר שהוא אינו מושלם[^25].
 
 
@@ -197,9 +197,9 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 
 ## על מציאות הדברים החומריים ועל ההבחנה הממשית שבין נפש האדם וגופו 
 !!! info ""
-    [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_שישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_6.pdf)
+    [טקסט (עברית)](../assets/היגיון_שישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](../assets/meditations_on_first_philosophy_-_part_6.pdf)
 
-בהיגיון השישי, דקארט מרחיב בהגותו על [ה*עצם* האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם)[^34]. היכן שהעצם האריסטותלי הוא אחד, דקארט מגדיר *שני* סוגי עצמים - החומר והנפש. את הנפש דקארט מבסס באמצעות ה*קוגיטו*, שהוא *ברור ומובחן*. על מנת להישען על הברירות והמובחנות הזו כקריטריון לידע, דקארט מבקש להוכיח את קיום האל. אבל למה אנחנו חייבים את קיום האל כדי לבסס את הידיעה? 
+בהיגיון השישי, דקארט מרחיב בהגותו על [ה*עצם* האריסטותלי](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם)[^34]. היכן שהעצם האריסטותלי הוא אחד, דקארט מגדיר *שני* סוגי עצמים - החומר והנפש. את הנפש דקארט מבסס באמצעות ה*קוגיטו*, שהוא *ברור ומובחן*. על מנת להישען על הברירות והמובחנות הזו כקריטריון לידע, דקארט מבקש להוכיח את קיום האל. אבל למה אנחנו חייבים את קיום האל כדי לבסס את הידיעה? 
 עולם ללא אלוהים מושלם וטוב הוא כזה שאנו יכולים לטעות גם בידיעות ברורות ומובחנות; אולם אם ישנו אל טוב, שלא יטעה אותנו, ידיעה ברורה ומובחנת תהא בהכרח אמיתית.
 
 אלא שההוכחה האתנתרופולוגית של דקארט לקיום האל היא מעגלית: היא ברורה ומובחנת, ולכן דקארט מסיק שהיא אמיתית, ולכן דקארט מתקף ידיעות ברורות ומובחנות[^27]. ובכל זאת יש הרבה מן החסר. מהו האל בכלל? נדמה שהוא עצם, חושב ואינסופי. איפה הוא נמצא? הוא טרנסנדנטי - מעבר לניסיון. דקארט והכנסייה מבקשים לייחס לו את הסיבה הראשונית, למרות שהוא מחוץ לעולם - אותו העולם שמכיל את שני סוגי העצמים. בעולם מספר העצמים החושבים הם כמספר בני האדם[^28]. המהות של אותם העצמים רוחניים היא המחשבה - כל תוכן מנטלי. כמו כן, יש את העצמים החומריים, שהמהות *שלהם* היא ההתפשטות במרחב. כמה עצמים מתפשטים יש אצל דקארט? זו שאלה שנתונה לויכוח פרשני. ארנון סבור שהתשובה היא *אחד* - שכל הדברים הם חלקים שלו. 
@@ -215,14 +215,14 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 [^27]: מהנקודה הזו יתחיל שפינוזה בחקירתו.
 [^28]: מה שיביא לשפינוזה חלחלה.
 [^29]: שפינוזה הולך עם ההגדרה הזו עד הסוף - וקובע שיש עצם מוחלט *אחד*.
-[^34]: דקארט נשען על ה[*קטגוריות*](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being) של אריסטו, אבל הוא לא לוקח בחשבון את התנועתיות בהגות האריסטותלית - [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה) מחזיר את זה אחר כך.
+[^34]: דקארט נשען על ה[*קטגוריות*](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being) של אריסטו, אבל הוא לא לוקח בחשבון את התנועתיות בהגות האריסטותלית - [לייבניץ](../לייבניץ/המונדולוגיה) מחזיר את זה אחר כך.
 [^35]: קרי *אני* - המפתח להגותו של דקארט (*אני* חושב, *אני* קיים, *אני* יושב ליד האש...)
 
 ### התיאוריה הפסיכופיזית של דקארט
 
 דקארט מציב את ה*אני* בתור **נפש חושבת**. הנפש היא המושג שמבטא בנו את המודעות העצמית - יכולתו של היצור לזהות את עצמו, ולדעת את תוכן המחשבות שלו. גם מצלמה רואה כשם שהעין רואה - אולם המצלמה לא מודעת לתמונה, גם אם זו אותה התמונה בדיוק - ולכן אין לה נפש.
 
-דקארט קובע כי הוא - קרי, הנפש - אינו רק *כספן בספינתו*[^32]. הגוף אמנם מזיז את הנפש, אבל לנפש יש גם חזקה על הגוף - יש ביניהם איחוד עמוק ומשמעותי. הגוף נפצע - הנפש חשה כאב; הגוף רעב, הנפש חשה רעב. כל אלו מובילים ל**בעית הגוף-נפש** בפילוסופיה - האם יש גוף ונפש? כיצד הנפש מפעילה את הגוף? זהו ויכוח שרץ עד היום, במיוחד ב[פילוסופיה אנליטית](/פילוסופיה/טבע). 
+דקארט קובע כי הוא - קרי, הנפש - אינו רק *כספן בספינתו*[^32]. הגוף אמנם מזיז את הנפש, אבל לנפש יש גם חזקה על הגוף - יש ביניהם איחוד עמוק ומשמעותי. הגוף נפצע - הנפש חשה כאב; הגוף רעב, הנפש חשה רעב. כל אלו מובילים ל**בעית הגוף-נפש** בפילוסופיה - האם יש גוף ונפש? כיצד הנפש מפעילה את הגוף? זהו ויכוח שרץ עד היום, במיוחד ב[פילוסופיה אנליטית](../../טבע). 
 
 מכאן עולה כי הנפש אינה עצמאית לגמרי - חלק מהמחשבות קשורות קשר הדוק בגוף. הקשר הזה מוביל לכך שלגופים חיצוניים יש כוח לכפות את עצמם עליי, ולעורר שינוי כלשהו גם בנפש. אם הוכחנו שישנו אל, ושהוא מושלם - כלומר, אין בו חוסר טוב (רוע) ואינו שקרן - הרי שמחשבה כמו *צמא* מעידה שאכן יש לי גוף, ושהוא צמא.