Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
Binary file not shown.
@@ -3,7 +3,7 @@ title: הגל
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-22T08:14:36.620Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל, תואר_ראשון, אפלטון, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-22T08:14:34.540Z
|
||||
---
|
||||
@@ -13,7 +13,7 @@ dateCreated: 2024-05-22T08:14:34.540Z
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_1_לאתר.pptx), [הקדמה (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הקדמה_לפנומנולוגיה_של_הרוח_עברית.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_1_לאתר.pptx), [הקדמה (עברית)](assets/הקדמה_לפנומנולוגיה_של_הרוח_עברית.pdf)
|
||||
|
||||
[**גיאורג וילהלם פרידריך הגל**](https://en.wikipedia.org/wiki/Georg_Wilhelm_Friedrich_Hegel) (1770-1831) נולד בשטוטגרט שבווירטמברג, דרום-מערב גרמניה. הגל התחנך בסמינר של הכנסייה הפרוטסטנטית בטובינגן, ולימד כמורה פרטי בברן ובפרנקפורט.
|
||||
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-05-22T08:14:34.540Z
|
||||
- הרצאות על הפילוסופיה של הדת
|
||||
- מבוא לתולדות-הפילוסופיה
|
||||
|
||||
[**הפנמנולוגיה של הרוח**](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח) היא ספרו החשוב הראשון של הגל, והמשפיע ביותר שלו. לפנמנולוגיה הייתה השפעה עצומה, יש האומרים שוות ערך לזו של [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) ו[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו).
|
||||
[**הפנמנולוגיה של הרוח**](רוח) היא ספרו החשוב הראשון של הגל, והמשפיע ביותר שלו. לפנמנולוגיה הייתה השפעה עצומה, יש האומרים שוות ערך לזו של [אפלטון](../../יוונית/אפלטון) ו[אריסטו](../../יוונית/אריסטו).
|
||||
|
||||
|
||||
בתוך כתביו של הגל, נכתב על הפנמנולוגיה ש
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
File diff suppressed because it is too large
Load Diff
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
@@ -3,13 +3,13 @@ title: הפנמנולוגיה של הרוח
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-16T17:12:05.776Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל, תואר_ראשון, נומנון_תופעה, דואליזם, אידיאליזם, קאנט, אפלטון, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_1_לאתר.pptx), [הקדמה (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הקדמה_לפנומנולוגיה_של_הרוח_עברית.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_1_לאתר.pptx), [הקדמה (עברית)](assets/הקדמה_לפנומנולוגיה_של_הרוח_עברית.pdf)
|
||||
|
||||
## זמננו
|
||||
|
||||
@@ -65,7 +65,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
## חרג, אבד - מועקות המודרניות
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_2_לאתר.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_2_לאתר.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
הרוח שהגל מדבר עליה היא מקור המונח *רוח התקופה* - הוא לא מדבר על רוח מיסטית או אלוהית, אלא התפיסה התודעתית של בני האדם. הוא נכנס בתפיסה מסוימת של משבר, וכותב
|
||||
@@ -74,7 +74,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
>
|
||||
> הרוח קרע את עצמו מעל כל מה שהיה עד כה העולם של מציאותו ושל הדימוי שלו. (11)
|
||||
|
||||
הרוח הייתה תחילה במעמד בלתי-אמצעי, בטוח, מוצק וודאי; עם עליית הפילוסופיה, חרגה מכך - לחגיגות הנאורות, שלא הייתה ערה לאובדן - ורק עכשיו, מתברר גודל האבידה. עצם התעוררותה של המודעות, המודעות של הרוח את עצמו, כוללת בתוכה סתירה מסוימת - חריגה מהעצמי - שמלווה באובדן. באופן פרדוקסלי, ככל שאנחנו מתקרבים אל הרוח - אנחנו מאבדים את הרוח. המודעות של הרוח, על אף שהיא מהותית לו - כפי שאומר אריסטו[^2] - גורמת לאיזשהו שבר. לכל אורך ההיסטוריה, האדם ער כמובן לרוח שלו - אבל לא מתעמק בה, ולא בוחן אותה. העיסוק הזה, של המודעות העצמית - של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ([ה*קוגיטו*](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref11)), וגם שאר האימפריציסטים בהמשך, הוא זה שמוביל אותנו לשבר הזה - מקיום בלתי אמצעי, לקיום מודע.
|
||||
הרוח הייתה תחילה במעמד בלתי-אמצעי, בטוח, מוצק וודאי; עם עליית הפילוסופיה, חרגה מכך - לחגיגות הנאורות, שלא הייתה ערה לאובדן - ורק עכשיו, מתברר גודל האבידה. עצם התעוררותה של המודעות, המודעות של הרוח את עצמו, כוללת בתוכה סתירה מסוימת - חריגה מהעצמי - שמלווה באובדן. באופן פרדוקסלי, ככל שאנחנו מתקרבים אל הרוח - אנחנו מאבדים את הרוח. המודעות של הרוח, על אף שהיא מהותית לו - כפי שאומר אריסטו[^2] - גורמת לאיזשהו שבר. לכל אורך ההיסטוריה, האדם ער כמובן לרוח שלו - אבל לא מתעמק בה, ולא בוחן אותה. העיסוק הזה, של המודעות העצמית - של [דקארט](../דקארט) ([ה*קוגיטו*](../דקארט/הגיונות#fnref11)), וגם שאר האימפריציסטים בהמשך, הוא זה שמוביל אותנו לשבר הזה - מקיום בלתי אמצעי, לקיום מודע.
|
||||
|
||||
בכך שאני מודע לכך שאני אדם, אני מאבד את ה*פשוט להיות אדם*; כמו שסארטר אומר, *אם אני מלצר בבית קפה, ואני מודע לכך שאני מלצר בבית קפה - אין לי כבר שום דבר במשותף עם מלצר בבית קפה*:
|
||||
|
||||
@@ -119,7 +119,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
חוקי הטבע נהפכים מכניסטיים, "יבשים", דבר ברור שאפשר לכבוש - האדם הוא *אדוניי הטבע ובעליו*, אומר דקארט. נכנסת לכאן זרות: הטבע הוא לא אני - אמירה עם עוצמה, אבל אובדן.
|
||||
- - היחיד מול החברה
|
||||
- - יומרת הידיעה\מחשבה מול אפשרות מימושה\מציאות
|
||||
זהו הנושא הדומיננטי בהקדמה השנייה ותחילת הספר, שממשיך את ההגות של [האמפריציסטים](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה). האם אנחנו יודעים\יכולים לדעת את האמת? איך? איזה כישרון יש לנו של ידיעה?
|
||||
זהו הנושא הדומיננטי בהקדמה השנייה ותחילת הספר, שממשיך את ההגות של [האמפריציסטים](../לוק/מסה). האם אנחנו יודעים\יכולים לדעת את האמת? איך? איזה כישרון יש לנו של ידיעה?
|
||||
|
||||
- בין האדם לבין עצמו[^3]
|
||||
- - החלק התיאורטי-מכיר מול החלק הפרקטי-משתוקק
|
||||
@@ -131,7 +131,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
## העצמות - ידיעה והוויה
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_3_ריאלית.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_3_ריאלית.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
> העצמות כוללת בתוכה הן את הכללי או את אי-האמצעיות של **הידיעה עצמה**, והן אותה אי-אמצעיות שהיא **הוויה**, כלומר שהיא אי אמצעיות בשביל הידיעה.
|
||||
@@ -140,7 +140,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
|
||||
> מצד אחד יש לי מושג ברור ומובחן מצמי במחינת היותי אך ורק דבר חושב ובלתי-מתפשט, ומן הצד השני יש לי מושג ברור ומובחן של הגוף במבחינת היותו אך ורק דבר מתפשט ובלי-חושב לחלוטין
|
||||
|
||||
> *[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות), 146*
|
||||
> *[דקארט](../דקארט), [הגיונות](../דקארט/הגיונות), 146*
|
||||
|
||||
דקארט, בהצעה ידועה-לשמצה זו, מציב את עצמו כחומר - גוף פיזיקלי - וכנפש - דבר חושב ובלתי מתפשט. כל זה **ברור ומובחן** - כמו התיאור הבלתי-אמצעי של הגל. העצמות היא הוויה וידיעה, ומאופיינת בכך שאותו היבט של העצמות אינו רק קיים כשלעצמו - הוא גם נודע, משתקף דרך התודעה שלנו.
|
||||
|
||||
@@ -273,19 +273,19 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
|
||||
ההבנה העצמית ההגליאנית היא חלק מהעצמי, אבל היא לא פותרת אותי מאמיתות ההבנה הזו - אם אני אבין את עצמי, את הקהילה ואת האדם לא נכון, התנועה שלי לעבר המוחלט, השמן על הגלגלים שלי, תיפגע.
|
||||
|
||||
הגל מבקש *להחזיר לעולם את קסמו*. המדע המודרני רואה את העולם במובן של חוקי טבע, סיבה ותוצאה; אבד לו התכלית, [ה*טלוס* האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה#הדיון-על-הטוב), שהגל מנסה להחזיר: בעולם יש משמעויות מסוימות, כיוון מסוים. הפיזיקה אינה מבט מטאפיזי, ולא תפיסת מציאות שלמה; הממשות היא עשירה עוד מעבר לפיזיקה. מאחורי ההפשטה הזו יש אינספור דוגמאות ממשיות, שחלקן מפרט הגל בספר.
|
||||
הגל מבקש *להחזיר לעולם את קסמו*. המדע המודרני רואה את העולם במובן של חוקי טבע, סיבה ותוצאה; אבד לו התכלית, [ה*טלוס* האריסטותלי](../../יוונית/אריסטו/אתיקה#הדיון-על-הטוב), שהגל מנסה להחזיר: בעולם יש משמעויות מסוימות, כיוון מסוים. הפיזיקה אינה מבט מטאפיזי, ולא תפיסת מציאות שלמה; הממשות היא עשירה עוד מעבר לפיזיקה. מאחורי ההפשטה הזו יש אינספור דוגמאות ממשיות, שחלקן מפרט הגל בספר.
|
||||
|
||||
הגל לא *מבטיח* שהדבר הזה יקרה - התפיסה שלו אינה דטרמיניסטית - אבל *אם* נפעל בהתאם לכיוון הזה, נוכל להגיע למשהו טוב, למשהו מוחלט.
|
||||
|
||||
## הכרה היא נושא טבעי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_4.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_4.pptx)
|
||||
|
||||
> טבעי לדמיין שבפילוסופיה, לפני שניגשים לעניין עצמו, כלומר להכרה בפועל של מה שהווה באמת, צריך להסכים קודם על טבע ההכרה \[...], שאותה רואים או ככלי העבודה שבאמצעותו אוחזים במוחלט, או כתווך שדרכו מביטים בו
|
||||
|
||||
> *73§*
|
||||
|
||||
הגל פותח את ההקדמה השנייה לספרו בנופח אפיסטמי, כתנאי מקדים. הרעיון הזה, של חקירת השכל לפני האמת, מרכזי מאוד לעת החדשה - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) כתב ספר שלם על המתודה, ו[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) הקדיש לה את [עיקר חקירתו](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה)
|
||||
הגל פותח את ההקדמה השנייה לספרו בנופח אפיסטמי, כתנאי מקדים. הרעיון הזה, של חקירת השכל לפני האמת, מרכזי מאוד לעת החדשה - [דקארט](../דקארט) כתב ספר שלם על המתודה, ו[לוק](../לוק) הקדיש לה את [עיקר חקירתו](../לוק/מסה)
|
||||
|
||||
|
||||
> מכיון שהשכל הוא המעלה את האדם מעל לכל שאר היצורים בעלי-החושים והנותן לו את כל היתרון והשלטון שי לו עליהם, הריהו בלי ספק ענין שבגלל אצילותו בלבד כדאי שנטרח לחקור בו. השכל, כעין, מביאנו לראות ולחפש את כל שאר הדברים, אבל אינו מפנה מבט אל חעצמו; ודרושות אמנות וטרחה יתרה כדי להעמיד אותו במרחק-מה מעצמו ולעשותו לשנוא של עצמוץ ץץץמובטחני שכל כמה שנרבה להאיר את רוחנו ולהתוודע אל שכלנו, נפיק מזה לא רק הנאה גדולה אלא גם תועלת מרובה כשנכוון את מחשבוצינו לבקשת דברים אחרים.
|
||||
@@ -342,15 +342,15 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
|
||||
## הרס הפרויקט היסודני
|
||||
הפילוסופים של העת החדשה היו עסוקים ב**פרויקט היסודני** - הן האימפריציסטים והן הרציונליסטים מבקשים למצוא את *היסוד*, ולכונן על גביו את הידיעה ואת המדע.
|
||||
הרציונליסטים מחפשים את ה*מהות* - כמו ב[דוגמת השעווה](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#דוגמת-השעווה), ומבקש דרכה למצוא את המהות, מושגי השכל. האמפריציסטים, לעומתם, מתבססים על רשמי החושים. בין שני המחנות קיימת השכמה בין רושם חושי למושא שכלי - החישה הוא מסוימת, קונקרטית (*it do be like that*).
|
||||
הרציונליסטים מחפשים את ה*מהות* - כמו ב[דוגמת השעווה](../דקארט/הגיונות#דוגמת-השעווה), ומבקש דרכה למצוא את המהות, מושגי השכל. האמפריציסטים, לעומתם, מתבססים על רשמי החושים. בין שני המחנות קיימת השכמה בין רושם חושי למושא שכלי - החישה הוא מסוימת, קונקרטית (*it do be like that*).
|
||||
|
||||
הפרויקט היסודני מבקש לבצע הפרדה בין מושגי השכל ורשמי החושים, לעשות סדר בבלגן, ולחזור לאיזו ספירה פנימית של הרוח - [*cogito ergo sum*](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref12), [*החדר הריק* של לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה); הניסיון האפלטוני כמעט [לחזור להתחלה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#מהו-הדיאלוג-האפלטוני) - *palin ex arches*. המהפכה של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) היא שמודעות עצמית, חושב לעצמו כחושב, מניחה את קיומם של אובייקטים ממשיים מחוצה לחושב; מודעות עצמית ומודעות לאובייקט הם שני *מומנטים בכוליות אחת*, והרעיון הזה הוא מכת מוות לרעיון של להסתגר ברוח.
|
||||
הפרויקט היסודני מבקש לבצע הפרדה בין מושגי השכל ורשמי החושים, לעשות סדר בבלגן, ולחזור לאיזו ספירה פנימית של הרוח - [*cogito ergo sum*](../דקארט/הגיונות#fnref12), [*החדר הריק* של לוק](../לוק/מסה); הניסיון האפלטוני כמעט [לחזור להתחלה](../../יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#מהו-הדיאלוג-האפלטוני) - *palin ex arches*. המהפכה של [קאנט](../קאנט) היא שמודעות עצמית, חושב לעצמו כחושב, מניחה את קיומם של אובייקטים ממשיים מחוצה לחושב; מודעות עצמית ומודעות לאובייקט הם שני *מומנטים בכוליות אחת*, והרעיון הזה הוא מכת מוות לרעיון של להסתגר ברוח.
|
||||
|
||||
הגל ממשיך את הקו הזה, ותוקף את הרעיון של *תורת ההכרה* שניצב בבסיס הפרויקט היסודני. איך אפשר לדבר על תורת הכרה מבלי לדעת? הגל מושל זאת ללדעת לשחות לפני ששוחים.
|
||||
|
||||
## הפנמנולוגיה כמתודה
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_5_לאתר.pptx)
|
||||
> [מצגת](assets/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_5_לאתר.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -417,7 +417,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
חשיבה היא עסק של הסתכנות - *דעו לכם שככה וככה* - אני מתיימר לדעת את האמת, להגיד את האמת, ולעמוד ביומרה שלי. מכיוון שכל חשיבה היא מודעות עצמית, היא מלווה ביומרה לעמוד בנורמה הזו. בספרנו, אומר הגל, אנחנו רק נסתכל; רק נצפה - מה קורה? ונקווה לגלות, שצורת הידע המופיע - מעצם היותו יומרני - יתאמץ להוכיח את עצמו, ולפרוע את החוב שלו עצמו. אך למעשה, אומר הגל - הוא נכשל; הדמויות נכשלות ביומרה שלהן עצמן, שמביאה איתה סוג של הצטללות, התקדמות, תנועה. כל אחת מהדמויות שהגל מציג מהווה שלב מסוים, שמתוקף הכישלון שלו ממשיך להתקדם בכיוון מסוים - זו התופעה שמתממשת, התופעה, הידע המופיע. זו חתירה עוצמתית, שתצעיד אותנו בדרך.
|
||||
|
||||
## ודאות חושית
|
||||
זהו הפרק הראשון ב*פנמנולוגיה*. הדמות שעולה מיד היא דמותם של האמפרציסטים ([לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)) - הרשמים המיוחדים שנחרטים על הרוח, *טאבולה ראסה*. הם ההתחלה של משהו, ללא מגע יד אדם.
|
||||
זהו הפרק הראשון ב*פנמנולוגיה*. הדמות שעולה מיד היא דמותם של האמפרציסטים ([לוק](../לוק)) - הרשמים המיוחדים שנחרטים על הרוח, *טאבולה ראסה*. הם ההתחלה של משהו, ללא מגע יד אדם.
|
||||
|
||||
### מיידיות
|
||||
|
||||
@@ -450,7 +450,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
## מסעה של הרוח - פנמנולוגיה
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_6.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_6.pptx)
|
||||
|
||||
הגל לא אוהב את המונח **תורת הכרה**, משום שהוא נועל אותנו לסובייקט מסוים, ההכרה כדבר קבוע שיש להכיר. הוא מעדיף את הדינאמיקה של ה[פנמנולוגיה](#הפנמנולוגיה-כמתודה) - תפיסת המציאות כפי שהיא מציגה את עצמה.
|
||||
|
||||
@@ -470,7 +470,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
> הואיל והמודעות בוחנת את עצמה, גם מהיבט זה כל שנותר לנו הוא לצפות ותו לא. 85§
|
||||
|
||||
|
||||
זו הדרמה בספר: הידע שהגל עומד להצעיד כאן לא עומד בעצמו - זהו סיפור של כל כישלון. הידע הוא לא משהו סטטי, אלא משהו בתנועה - [טלוס](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה#fn4) כזה לעמוד ביומרה שהוא מציב.
|
||||
זו הדרמה בספר: הידע שהגל עומד להצעיד כאן לא עומד בעצמו - זהו סיפור של כל כישלון. הידע הוא לא משהו סטטי, אלא משהו בתנועה - [טלוס](../../יוונית/אריסטו/אתיקה#fn4) כזה לעמוד ביומרה שהוא מציב.
|
||||
|
||||
לכל אורך הספר, ניכרים חילופי גוונים בולטים מהסיבה הזו ממש - הגל משתדל לא להתערב.
|
||||
|
||||
@@ -617,7 +617,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
|
||||
*שימה-לעל של ה'זה' של וודאות חושית באובייקט של התפיסה*.
|
||||
|
||||
ה**ודאות החושית** היא **אמפריציזם** - כמו שסברו לוק, ברקלי ויום בתפיסת ה[עקרון האמפריציסטי](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#העקרון-האמפריציסטי). האמפריציסט נמנע מלטמא את המושג במילים, ובוחר במקום בחושים - ב*זה* - אבל כפי שראינו, *זה* לא אומר כלום! הוא נאלץ להסביר למה הוא מתכוון, וההסבר מכתים שוב את המושג.
|
||||
ה**ודאות החושית** היא **אמפריציזם** - כמו שסברו לוק, ברקלי ויום בתפיסת ה[עקרון האמפריציסטי](../יום/מסכת#העקרון-האמפריציסטי). האמפריציסט נמנע מלטמא את המושג במילים, ובוחר במקום בחושים - ב*זה* - אבל כפי שראינו, *זה* לא אומר כלום! הוא נאלץ להסביר למה הוא מתכוון, וההסבר מכתים שוב את המושג.
|
||||
|
||||
> *הה**הזה** מוצב אפוא* כ**לא** זה **או** *כ**מבוטל**[^11], *ובכך הוא לא אין, אלא אין מסוים*, או אין **של תוכן כלשהו**, כלומר של ה**הזה**. בהתאם, *החושי עצמו עדיין נוכח, אבל לא כפי שהוא היה אמור להיות בדוואות הבלתי-אמצעית, כלומר בתור הפרט שאליו היא התכוונה, אלא כמשהו כללי* או כמה שיסתמן בתור ***תכונה***.
|
||||
|
||||
@@ -666,7 +666,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
|
||||
במסגרת תנועתו של השכל מושאיו הם חשמל חיובי ושלילי, מרחק, מהירות, כוח משיכה ואלף דברים אחרים, שמהווים את תוכן המומנטים של התנועה. ובדיוק בשל כך מספק ההסבר כל-כך הרבה סיפוק עצמי: כי ***בהסבר***, אפשר לומר, *המודעות נמצאת בשיחה בלתי-אמצעית עם עצמה, וכך היא נהנית רק מעצמה, והגם שנדמה כי היא עוסקת במשהו אחר, בפועל אין היא מתעסקת אלא עצמה*.
|
||||
|
||||
כאן, ממלכת השכל נוכחת במלוא הדרה בפיענוח האובייקטיבי, ללא עכבות פוזיטיביסיטיות או אימפריציסטיות גולמיות; אנחנו לא מכתימים את האובייקטיבים בשכילתם. הגל משבח את המקום הזה - המדען הנאור ([ואריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), שהגל משבח) לא חושב שהוא מכתים ומפספס את הדבר בחשיבה עליו, מגיע לכדי סיפוק - הוא מבין תוך כדי המחשבה מה זה להבין, ולכן יש כאן משהו חופשי ומספק, מבלי לגרוע מהתוקף האובייקטיבי של זה.
|
||||
כאן, ממלכת השכל נוכחת במלוא הדרה בפיענוח האובייקטיבי, ללא עכבות פוזיטיביסיטיות או אימפריציסטיות גולמיות; אנחנו לא מכתימים את האובייקטיבים בשכילתם. הגל משבח את המקום הזה - המדען הנאור ([ואריסטו](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), שהגל משבח) לא חושב שהוא מכתים ומפספס את הדבר בחשיבה עליו, מגיע לכדי סיפוק - הוא מבין תוך כדי המחשבה מה זה להבין, ולכן יש כאן משהו חופשי ומספק, מבלי לגרוע מהתוקף האובייקטיבי של זה.
|
||||
|
||||
מתברר כי מאחורי מה שקרוי מסך, שכביכול מסתר את הפנים, אין מה לראות, אלא אם כן אנו עצמנו נלך מאחוריו - הן כדי שיהיה מי שיראה, והן כדי שיהא מאחור משהו שיוכל להיראות. \[...] לא ניתן לחסוך את כל הפיתולים וללכת היישר אל מאחורי המסך; כי הידע על אמת ה**דימוי** של התופעה ופנימה הוא עצמו רק תוצאתה של תנועה נפתלת, שדרכה נעלמים אופני המודעות: ההתכוונות, הקליטה, והשכל; ועוד יתברר שהכרת **מה שהמודעות יודעת ביודעה את עצמה** דורשת אף פיתולים נוספים, שעל ניתוחם נעבור כעת (163, 165).
|
||||
|
||||
@@ -694,7 +694,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
## הדיאלקטיקה של האדון והעבד
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (בר-לפידות)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הדיאלקטיקה_של_האדון_והעבד_תרגום_בר_לפידות.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_8_לאתר.pptx)
|
||||
[טקסט (בר-לפידות)](assets/הדיאלקטיקה_של_האדון_והעבד_תרגום_בר_לפידות.pdf), [מצגת](assets/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_8_לאתר.pptx)
|
||||
|
||||
### חירות, אדנות ועבדות
|
||||
|
||||
@@ -788,7 +788,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
|
||||
> הרודפים אחר הכבוד עושים כן למען יהי בטוחים שאמנם טובים הם; שהרי הם מבקשים כבוד מידי הנבונים, ובקרב אנשים שמכירים אותם, ובשל סגולתם הטובה.
|
||||
|
||||
> *[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ספר א', עמ' 19*
|
||||
> *[אריסטו](../../יוונית/אריסטו), [אתיקה](../שפינוזה/אתיקה), ספר א', עמ' 19*
|
||||
|
||||
אינטואיטיבית, רדיפת הכבוד נתפסת כדבר רע. אולם, כאן אומר אריסטו, חיפוש האישור מפי אחרים, אבל לא סתם אחרים - הנבונים, הטובים והחכמים - הוא דבר טוב, מעיין נייר-לקמוס עצמי כזה. הכבוד משתמע פה כאותה *תאווה* של הגל, חיפוש האמת ורדיפת הכבוד לא כמצבים מסוימים אלא כדחף מהותי ובסיסי, אך לא אבסולוטי: אני מחפש כבוד מהאנשים הנכונים - כבוד מהלא-נכונים הוא בזוי.
|
||||
|
||||
@@ -828,11 +828,11 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
## מתודעה למודעות
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_9.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_9.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[You cannot get there from here](/פילוסופיה/חדשה/הגל/you-cant-get-there-from-here.pdf) (Pippin) - מאמר על המעברים בפנמנולוגיה.
|
||||
[You cannot get there from here](assets/you-cant-get-there-from-here.pdf) (Pippin) - מאמר על המעברים בפנמנולוגיה.
|
||||
|
||||
המעבר מתודעה למודעות עצמית הוא מורכב, ועובר דרך ה**חיים** וה**תודעה**.
|
||||
|
||||
@@ -865,7 +865,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
|
||||
המודעות העצמית החדשה, עם המושג **חיים**, קצת מתקדמת יותר: יש לה את הידיעה הבלתי אמצעית (*אני מתן, אני לומד הגל*), אבל יש לה גם את הידיעה שהיא דבר **חי**[^24], ושהדברים שניצבים מולי הם **חיים**.
|
||||
|
||||
אבל התאווה הזו לדעת, לטרוף עוד-ועוד אובייקטים, היא *אינסוף רע*, לפי הגל - רעב בלתי-נדלה ראוי לגנאי, כפי שאומר אפלטון ב[גורגיאס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס).
|
||||
אבל התאווה הזו לדעת, לטרוף עוד-ועוד אובייקטים, היא *אינסוף רע*, לפי הגל - רעב בלתי-נדלה ראוי לגנאי, כפי שאומר אפלטון ב[גורגיאס](../../יוונית/אפלטון/גורגיאס).
|
||||
|
||||
|
||||
### הרס האובייקט, אישור אובייקטיבי, היעשות אובייקטיבי
|
||||
@@ -1005,7 +1005,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
אולם בעלילה בפועל, אין כאן אותה הכרה הדדית: העבד לא זוכה להכרה מהאדון. את החוב הזה הגל יפרע בהמשך הספר.
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[פרשנות נוספת - קוז'ב (מרקסיסט) על ההכרה ההדדית](/פילוסופיה/חדשה/הגל/kojeve_on_the_dialectic_of_the_master_and_slave.pdf)
|
||||
[פרשנות נוספת - קוז'ב (מרקסיסט) על ההכרה ההדדית](assets/kojeve_on_the_dialectic_of_the_master_and_slave.pdf)
|
||||
|
||||
נחזור ל[היישרת מבט אל השלילי](#היישרת-מבט-אל-השלילי), מההקדמה -
|
||||
|
||||
@@ -1055,7 +1055,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
> *זכותם של האינדיוידואלים* להיקבע *בקביעתם הסובייקטיבית כחופשיים* מתמלאת כאשר הם משתייכים לממשות האתית, הואיל ו*הוודאות* שלהם בחירותם יש לה ה*אמת* שלה באובייקטיביות כזאת.
|
||||
> *153*
|
||||
|
||||
הגל חושב שאדם לא יכול להתממש באופן פרטני לגמרי, עמדה שהרגיזה פילוסופים רבים; האדם מתממש רק כאשר הוא טובע חותם בממשות האובייקטיבית, הקהילה שבה הוא חי. הקהילה הזו צריכה לחיות באופן אתי, ולא באופן אתי מופשט כמו [הצו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי-של-קאנט) של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), אלא להתבטא בפועל - במוסדות ובערכים.
|
||||
הגל חושב שאדם לא יכול להתממש באופן פרטני לגמרי, עמדה שהרגיזה פילוסופים רבים; האדם מתממש רק כאשר הוא טובע חותם בממשות האובייקטיבית, הקהילה שבה הוא חי. הקהילה הזו צריכה לחיות באופן אתי, ולא באופן אתי מופשט כמו [הצו הקטגורי](../../אתיקה#הצו-הקטגורי-של-קאנט) של [קאנט](../קאנט), אלא להתבטא בפועל - במוסדות ובערכים.
|
||||
|
||||
|
||||
## פרשנות נוספת
|
||||
@@ -1080,29 +1080,29 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
|
||||
|
||||
[^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
|
||||
[^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.
|
||||
[^3]: בעיקר לאור ההגות של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), שהופך את ההפרדה הזו - שאינה חדשה - לדבר דיכוטומי ורב משקל בהגות שלו.
|
||||
[^4]: בעיקר לאור ההגות של [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), ב[אתיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה), שקאנט בונה ומחדד עליו.
|
||||
[^5]: בעיקר לאור ההגות של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות).
|
||||
[^3]: בעיקר לאור ההגות של [קאנט](../קאנט), שהופך את ההפרדה הזו - שאינה חדשה - לדבר דיכוטומי ורב משקל בהגות שלו.
|
||||
[^4]: בעיקר לאור ההגות של [אריסטו](../../יוונית/אריסטו), ב[אתיקה](../../יוונית/אריסטו/אתיקה), שקאנט בונה ומחדד עליו.
|
||||
[^5]: בעיקר לאור ההגות של [דקארט](../דקארט/הגיונות).
|
||||
[^6]: הגל כתב את האינציקלופדיה כל חייו, עד מותו הפתאומי.
|
||||
[^7]: הכוונה היא לתיאוריה של דקארט.
|
||||
[^8]: מכאן העניין של אדם כ*חי מדבר*, או *החיה החושבת* - הדיבור, מתן [לוגוס](/פילוסופיה/יוונית), הוא חלק מהשכילה - לוגוס - של האדם, ומה שהופכת אותו למה שהוא.
|
||||
[^8]: מכאן העניין של אדם כ*חי מדבר*, או *החיה החושבת* - הדיבור, מתן [לוגוס](../../יוונית), הוא חלק מהשכילה - לוגוס - של האדם, ומה שהופכת אותו למה שהוא.
|
||||
[^9]: קרי, אמצעי; מיצוע והיעדר-מיצוע מקבילים לאמצעי ובלתי-אמצעי.
|
||||
[^10]: זהו בוז כלפי ה*טבע* של קאנט.
|
||||
[^11]: *aufheben* - מילה גרמנית קשה לתרגום, שמשחק על *ביטול-שימור-שדרוג*. הפערים האלו בין הסובייקט-לאובייקט מתקיימים כל הזמן ביחסים דיאלקטיים - במתח, שנשמר, אך מנסה להתבטל, וככל שהתהליך נמשך הולך ומשודרג. המונח העברי הוא המצאה של המתרגם, ירמיהו יובל.
|
||||
[^12]: התפיסה הזו ניצבת כנגד זרמים אחרים, ששוללים את ה*אובייקטיבי* לחלוטין - כמו זו של סארטר, שראינו קודם.
|
||||
[^13]: כתבים מוקדמים יותר של הגל (*הכתבים מינה*)
|
||||
[^14]: זן בודהיזם [לא חושב ככה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/פילוסופיה#שכל-וטבע-בודהה)
|
||||
[^15]: מאמר בנושא - [ניטשה, זן ואמת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf)
|
||||
[^16]: מאמר בנושא - [*הגל כרדיקליזציה של קאנט*](/פילוסופיה/חדשה/הגל/hegels-idealism-as-radicalization-of-kant.pdf)
|
||||
[^14]: זן בודהיזם [לא חושב ככה](../../בודהיזם/זן/פילוסופיה#שכל-וטבע-בודהה)
|
||||
[^15]: מאמר בנושא - [ניטשה, זן ואמת](../../בודהיזם/זן/assets/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf)
|
||||
[^16]: מאמר בנושא - [*הגל כרדיקליזציה של קאנט*](assets/hegels-idealism-as-radicalization-of-kant.pdf)
|
||||
[^17]: הניסוחים של הגל מרמזים לתיאולוגיה הנוצרית, שממנה הוא מושפע בגלוי.
|
||||
[^18]: זהו סוג של [פוזיטיביזם](/פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים).
|
||||
[^18]: זהו סוג של [פוזיטיביזם](../../לשון/פוזיטיבים).
|
||||
[^19]: מוטיב נפוץ בפילוסופיה של המאה ה19.
|
||||
[^20]: הסטואיקנים - דיוגנס, סנקה, אפיקטטוס ומרקוס אאורליוס, סברו שכוחו של אדם הוא בשליטה על מה שנתון לשליטתו - מחשבתו ותפיסתו - וזניחת מה שמחוץ לשליטתו - העולם החיצוני והנסיבות; אמרה מפורסמת של אפיקטטוס (אני חושב) הוא ש*המלך על כיסאו חופשי כאסיר בכלאו* - דיוגנס בחבית שלו חופשי כמו הקיסר הרומי מרקוס אאורליוס.
|
||||
[^21]: דוגמאות של אליעזר - לא שלי!
|
||||
[^22]: לא במקרה: סארטר הכיר וקרא הגל.
|
||||
[^23]: או הגל, אם אנחנו רוצים להפוך את זה לאפל.
|
||||
[^25]: הגל *לא סובל דואליזם* - לא [משל המערה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה), ולא בעיית הגוף נפש ולא כלום.
|
||||
[^25]: הגל *לא סובל דואליזם* - לא [משל המערה](../../יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה), ולא בעיית הגוף נפש ולא כלום.
|
||||
[^24]: *חי-מדבר*, בפי הורקנוס; החיה הרציונלית, בפי אריסטו.
|
||||
[^25]: האתוס המרקסיסטי על העבודה מגיע מהפסקה הזו ממש.
|
||||
[^26]: זאת בניגוד לדתות המזרח, שבהם המוחלט הוא [חסר צורה לגמרי](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות); הגל בז לתפיסה הזו והעדיף את המוחלט בעל-הפנים, שהביאה עמה היהדות.
|
||||
[^26]: זאת בניגוד לדתות המזרח, שבהם המוחלט הוא [חסר צורה לגמרי](../../בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות); הגל בז לתפיסה הזו והעדיף את המוחלט בעל-הפנים, שהביאה עמה היהדות.
|
||||
[^27]: שהגל סבור שמתממש בעידן המודרני. כמו שאמרו במהפכה הצרפתית - *חירות, שווין ואחווה* - כל אחד זוכה להכרה כפרט חופשי.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user