Relegate assets to subdir (+ new pages)

This commit is contained in:
2025-11-06 13:27:54 +02:00
parent e271f4aa2b
commit a441cb28c6
923 changed files with 2350 additions and 430179 deletions

View File

@@ -3,17 +3,17 @@ title: לוק
description:
published: true
date: 2024-06-17T12:21:55.893Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, לוק
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, לוק, תואר_ראשון, קאנט
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-06T11:27:19.076Z
---
[**ג'ון לוק**](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Locke) (1632-1704) היה פילוסוף אמפרציסט בריטי. לוק אינו האמפרציסיט הראשון - הוא מגיע אחרי פרנסיס בייקון[^1] - אך הגותו היא זו שפתחה את האימפיריציזים הלכה למעשה[^2]. לוק ידוע בשני תחומים עיקריים - הם פילוסופיה פוליטית (ובפרט, *ליברליזם*[^3]), ו[פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון).
[**ג'ון לוק**](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Locke) (1632-1704) היה פילוסוף אמפרציסט בריטי. לוק אינו האמפרציסיט הראשון - הוא מגיע אחרי פרנסיס בייקון[^1] - אך הגותו היא זו שפתחה את האימפיריציזים הלכה למעשה[^2]. לוק ידוע בשני תחומים עיקריים - הם פילוסופיה פוליטית (ובפרט, *ליברליזם*[^3]), ו[פילוסופיה של הלשון](../../לשון).
העמדה של לוק בעייתית; היא אינה עקבית, אך הוא מתעקש עליה[^4]. [בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) יתעקש יותר על העקביות, ו[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) אף יחמיר ממנו.
לוק מתחיל בהגותו תהליך אמפריציסטי אדיר, שיגיע לשיאו, כמובן, עם [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט): לוק מבקש לבחון את הכלים שבאמצעותם אנחנו מכירים את המציאות, לפני שנבין מה שישנו. במקום לקחת את השכל כפי שהוא ולחקור איתו את העולם - מה שמוביל להרבה בעיות - אולי עלינו להבין קודם את הכלי, הוא השכל. בהרבה דרכים, לוק הוא ממשיך דרכו של דקארט[^5].
העמדה של לוק בעייתית; היא אינה עקבית, אך הוא מתעקש עליה[^4]. [בארקלי](../ברקלי) יתעקש יותר על העקביות, ו[יום](../יום) אף יחמיר ממנו.
לוק מתחיל בהגותו תהליך אמפריציסטי אדיר, שיגיע לשיאו, כמובן, עם [קאנט](../קאנט): לוק מבקש לבחון את הכלים שבאמצעותם אנחנו מכירים את המציאות, לפני שנבין מה שישנו. במקום לקחת את השכל כפי שהוא ולחקור איתו את העולם - מה שמוביל להרבה בעיות - אולי עלינו להבין קודם את הכלי, הוא השכל. בהרבה דרכים, לוק הוא ממשיך דרכו של דקארט[^5].
לוק היה מאמין אדוק, והצדיק את אמונתו ב[ראייה הקוסמולוגית](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-הקוסמולוגית) כפי שהציגה [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref18).
לוק היה מאמין אדוק, והצדיק את אמונתו ב[ראייה הקוסמולוגית](../../דת/ראיות#הראייה-הקוסמולוגית) כפי שהציגה [דקארט](../דקארט/הגיונות#fnref18).
[^1]: *מממממ, בייקון*
[^2]: הגותו של בייקון בולטת יותר בהקשרים של הפילוסופיה של המדע

View File

@@ -3,19 +3,19 @@ title: מסה על שכל האדם
description:
published: true
date: 2024-06-23T10:48:48.569Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, לוק, אמפריציזם
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, לוק, אמפריציזם, תואר_ראשון, קאנט
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
---
!!! info ""
[טקסט (א)](/פילוסופיה/חדשה/לוקוק_1689_סה_על_שכל_האדם_על_המושגים_המולדים_[ספר_ראשון_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (ב)](/פילוסופיה/חדשה/לוקוק_1689_סה_על_שכל_האדם_על_האידיאות_[ספר_שני_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (א, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_i.pdf), [טקסט (ב, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_ii.pdf), [טקסט (ג, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iii.pdf), [טקסט (ד, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iv.pdf)
[טקסט (א)](assetsוק_1689_סה_על_שכל_האדם_על_המושגים_המולדים_[ספר_ראשון_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (ב)](assetsוק_1689_סה_על_שכל_האדם_על_האידיאות_[ספר_שני_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (א, אנגלית)](assets/locke._essay_-_book_i.pdf), [טקסט (ב, אנגלית)](assets/locke._essay_-_book_ii.pdf), [טקסט (ג, אנגלית)](assets/locke._essay_-_book_iii.pdf), [טקסט (ד, אנגלית)](assets/locke._essay_-_book_iv.pdf)
בבקשו לכונן שיטה חדשה, [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) כותב ב1690 את *מסה על שכל האדם*[^3], שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש. לוק, כאמור, מבקש לחקור לא את המציאות עצמה, אלא את הכלי באמצעותו אנחנו לומדים אותה - שכל האדם; המסה כולה עוסקת אך ורק בשכל האדם, מושא החקירה המוצהר, ולא יוצאת ממנו לעולם. האפיסטמולוגיה אינה משחקת כאן תפקיד חקירה מקדימה - היא עצמה החקירה[^7].
בבקשו לכונן שיטה חדשה, [לוק](.) כותב ב1690 את *מסה על שכל האדם*[^3], שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש. לוק, כאמור, מבקש לחקור לא את המציאות עצמה, אלא את הכלי באמצעותו אנחנו לומדים אותה - שכל האדם; המסה כולה עוסקת אך ורק בשכל האדם, מושא החקירה המוצהר, ולא יוצאת ממנו לעולם. האפיסטמולוגיה אינה משחקת כאן תפקיד חקירה מקדימה - היא עצמה החקירה[^7].
לוק טוען כי איננו מגיעים עם רעיונות מולדים - כמו [הראייה האונטולוגית](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית) - אלא *טאבולה ראסה*[^1] - לוח חלק. זוהי הנקודה המכרעת בין הרציונליסטים לאמפריציסטים: הרציונליסטים טוענים כי אין די בקליטה החושית בכדי להסביר את הידיעה, בעוד שהאפריציסטים מתעקשים שכל הידיעה מגיעה מהקליטה החושית[^2].
לוק טוען כי איננו מגיעים עם רעיונות מולדים - כמו [הראייה האונטולוגית](../../דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית) - אלא *טאבולה ראסה*[^1] - לוח חלק. זוהי הנקודה המכרעת בין הרציונליסטים לאמפריציסטים: הרציונליסטים טוענים כי אין די בקליטה החושית בכדי להסביר את הידיעה, בעוד שהאפריציסטים מתעקשים שכל הידיעה מגיעה מהקליטה החושית[^2].
העמדה שמציג לוק ב*מסה* היא **ריאליזם נאיבי**. **ריאליזם**, כאשר רילאליזם הוא עמדה מטאפיזית[^4] המבקשת לכונן את *מה שקיים*: הרילאיזם טוען שיש דברים מעבר למחשבות שלנו - *באמת יש דברים שם בחוץ*. הריאליזם של לוק הוא נאיבי, משום שהוא אינו מפקפק במה שקיים - הוא לא מתפתל סביב השאלות האונטולוגיות - *האם מה שאני חושב עליו שם בחוץ?*, *אולי כל זה חלום?* - אלא לוקח את מה שמוצג לנו כמובן מאליו, כמו כל אדם לא-מתפלסף[^5]. אולם, מרוב הניסוחים משתמעת דווקא עמדת [**תורת הייצוג**](/פילוסופיה/לשון#תורת-הייצוג-של-לוק) - שאומרת שאמנם ישנם דברים שם בחוץ, אך הם אינם נתונים לנו באופן בלתי-אמצעי - רק בדימויים, מושגים, ייצוגים[^6]; אנחנו לא יכולים לדעת את הדברים כשלעצמם. זו, כמובן, עמדה שונה בתכלית מהריאליזם - ודווקא *היא* העקבית יותר אצל לוק.
העמדה שמציג לוק ב*מסה* היא **ריאליזם נאיבי**. **ריאליזם**, כאשר רילאליזם הוא עמדה מטאפיזית[^4] המבקשת לכונן את *מה שקיים*: הרילאיזם טוען שיש דברים מעבר למחשבות שלנו - *באמת יש דברים שם בחוץ*. הריאליזם של לוק הוא נאיבי, משום שהוא אינו מפקפק במה שקיים - הוא לא מתפתל סביב השאלות האונטולוגיות - *האם מה שאני חושב עליו שם בחוץ?*, *אולי כל זה חלום?* - אלא לוקח את מה שמוצג לנו כמובן מאליו, כמו כל אדם לא-מתפלסף[^5]. אולם, מרוב הניסוחים משתמעת דווקא עמדת [**תורת הייצוג**](../../לשון#תורת-הייצוג-של-לוק) - שאומרת שאמנם ישנם דברים שם בחוץ, אך הם אינם נתונים לנו באופן בלתי-אמצעי - רק בדימויים, מושגים, ייצוגים[^6]; אנחנו לא יכולים לדעת את הדברים כשלעצמם. זו, כמובן, עמדה שונה בתכלית מהריאליזם - ודווקא *היא* העקבית יותר אצל לוק.
אנחנו נולדים לוח חלק. ומאיפה מגיעים לנו מושגים לרוח? בשני ערוצים בלבד: **חוש חיצוני**[^8], הקולט דברים מבחוץ, ו**חוש פנימי** - הקולט דברים מבפנים. אולם, החוש הפנימי תלוי בחושים החיצוניים: כל עוד כלום לא *נכנס*, שום דבר לא קורה בפנים. בשונה מדקארט, לוק משרשר את המחשבות בהכרח לקלט חיצוני; אנחנו סבילים בתהליך הזה[^9]. לעומתו, החוש הפנימי הוא פעיל: אנחנו חושבים על דברים, מעבדים אותם, ויכולים לפרק ולהרכיב אותם מחדש, עד גבול מסוים. הפירוק וההרכבה מייצרים **אידאות** - *מושגים*[^10] - לרבות *מושגים פשוטים* ו*מושגים מורכבים*. אנחנו חולקים את המנגנון הזה עם כל שאר החיות; מה מייחד את האדם?
@@ -44,28 +44,28 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
!!! info ""
[טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוקוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_יא_סעיפים_8-9_שמות_והפשטה.pdf)
[טקסט](assetsוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_יא_סעיפים_8-9_שמות_והפשטה.pdf)
האידאות הן תוצר של הפשטה; אילו הייתי נדרש לשיים כל כיסא וכיסא שאני נתקל בו (זה איציק... חיים... פנחס... על כל האודיטריום!), לא הייתי יוצא מזה. לוק מתאר כיצד, באמצעות השפה, הנפש מפשיטה מהעצמים את האיכויות *המשניות*, ומייחסת אותם לייצוג כללי[^13]. אני אקח את האידאה של הכיסא (*הכיסאיות של הכיסא*, אם תרצו), אוציא אותה מהקשרה - לא אכפת לי מה ומתי ואיך הכיסא הזה - ואז אחיל אותה על עצמים אחרים תואמים (*היי, הדבר **הזה** הוא כיסא*). אידאה כזו מקבלת שם -*כיסא*, או, בדוגמה של לוק בטקסט, *לבן*.
!!! info ""
[טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוקוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf)
[טקסט](assetsוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf)
## העצם
!!! info ""
[טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוקוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf)
[טקסט](assetsוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf)
לוק מתאר את האיכויות שיוצרות את האידאות שלנו כנישאות על גבי דבר כלשהו - עצם - שנושא על גביו אינספור אידאות פשוטות - הכיסא הזה הוא גם ירוק וגם בעל ארבע רגליים וגם מאוד מכוער - כל דבר כזה הוא אידאה, שניצבים על גבי מצע יציב, **שאינו מוכר לנו**.
כלומר, העצם - מצע יציב, בלתי נגיש - טומן בתוכו איכויות - הבאמת שייכות לו - שבכוחן לעורר בנו אידאות. העצם הלוקיאני הוא במעמד של *הנחה*, ולא כיש אונטולוגי יציב כמו, למשל, אצל [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט).
כלומר, העצם - מצע יציב, בלתי נגיש - טומן בתוכו איכויות - הבאמת שייכות לו - שבכוחן לעורר בנו אידאות. העצם הלוקיאני הוא במעמד של *הנחה*, ולא כיש אונטולוגי יציב כמו, למשל, אצל [דקארט](../דקארט).
> אם ישאלו מישו מהו הנושא שאליו שייכים הצבע או המשקל, לא יהיה לו מה לומר מלבד זה שהם שייכים לחלקים המתפשטים והמוצקים, ואם ישאלו אותו מהו הדבר שהמוצקות וההתפשטות שייכות לו, מצבו לא יהיה טוב בהרבה ממצבו של ההודי \[...\] אשר אמר שבעולם תומך פיל גדול, וכאשר שאלו אותו על מה ניצב הפיל תשובתו הייתה שזהו צב גדול, וכשנתבע שוב לדעת מה מקנה תמיכה לבצרחב הגב השיב שזהו דבר מה שאינו יודע מהו.
*פרק 23, פס' 2*
## סיבה ותולדה
!!! info ""
[טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוקוק_-_על_סיבה_ותוצאה_[ספר_שני_פרק_26_283].pdf)
[טקסט](assetsוק_-_על_סיבה_ותוצאה_[ספר_שני_פרק_26_283].pdf)
לוק מתאר סיבה ותוצאה כשינוי בין אידאות ביחס סיבתי: אידאה אחת מותמרת לאידאה אחרת בעקבות מאורע סיבותי מסוים.
@@ -73,7 +73,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
## על זהות ושונות
!!! info ""
[טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוקוק_-_על_זהות_ושונות_[ספר_שני_פרק_27_עמ׳_286-306].pdf)
[טקסט](assetsוק_-_על_זהות_ושונות_[ספר_שני_פרק_27_עמ׳_286-306].pdf)
לוק מגדיר **זהות** כ**השוואה מעבר לזמן ולמקום** - נאמר על איכות שהיא זהה או על עצם שהוא זהה כאשר שינוי של זמן או מקום לא משנה אתת זהותם - השוואה בין דבר לבין עצמו[^14].
@@ -120,31 +120,31 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
חשבו על סוס. הוא גדול, והוא חום, והוא דוהר. הסוס באמת נמצא שם. אנחנו מנצלים אותו לרכיבה, לדבק או לנקניקים[^22]. האם *זהו* סוס? *זוהי* המהות שלו? את זאת לעולם לא נדע.הצורה שאנחנו מבינים ומגדירים את הסוס - חום, גדול, פוטנציאל לדבק - היא עצם שמני, אינה קיימת בהכרח. סוס *כלשהו*, שקיים ונמצא גם בלי אדם שיבקש להבין אותו, הוא עצם ממשי - והוא קיים.
כאן [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) מחדד על לוק - [הוא זונח את העצם הממשי, ונשאר רק עם העצם השמני](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות).
כאן [ברקלי](../ברקלי) מחדד על לוק - [הוא זונח את העצם הממשי, ונשאר רק עם העצם השמני](../ברקלי/עקרונות).
## על אמיתות ושקריות
מה קורה כשאנחנו מכנים דבר מה כ*אמיתי* או *שקרי*? לוק מציג את הסיווג הזה כטענה כמוסה בדבר חיוב או שלילה. אבל מה הכוונה ב*חיוב* או *שלילה*? אחת האפשרויות היא טעות *מושגית* - *אתה אומר שזה צהוב אבל זה לא באמת צהוב*. אפשרות אחרת היא טעות *אונטולוגית* - *אתה אומר שיש פה קיר, אבל אין פה באמת משהו כזה*. כשאתה אומר *יש כאן קיר*, אתה טוען טענה חיובית - בתוך האידאה של הקיר מובלעת הטענה *יש פה קיר*, וכנגדה אתה טוען.
[^1]: *וזה אומר - **סלט טאבולה***, אומר דן
[^2]: וזה בעצם מאוד מוזר להיות אידיאליסט אמפריציסט - *יש רק רוח*, אבל *כל מה שאנחנו יודעים מגיע מהחושים*. אבל [בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי) כזה. זו התחלה של בדיחה פילוסופית גרועה - מה קורה כשאנגלי, אירי וסקוטי מנסים לעשות פילוסופיה? לא טוב.
[^3]: ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שהוא *ממש מעולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
[^2]: וזה בעצם מאוד מוזר להיות אידיאליסט אמפריציסט - *יש רק רוח*, אבל *כל מה שאנחנו יודעים מגיע מהחושים*. אבל [בארקלי](../בארקלי) כזה. זו התחלה של בדיחה פילוסופית גרועה - מה קורה כשאנגלי, אירי וסקוטי מנסים לעשות פילוסופיה? לא טוב.
[^3]: ו[לייבניץ](../לייבניץ) שהוא *ממש מעולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
[^4]: ולא אפיסטמית, כמו *רציונליזם* ו*אמפריציזם*
[^5]: כמו *דודה פנינה*, שלא מנסה להבין מה יש או אין בעולם.
[^6]: אם אני מסתכל על עץ מחוץ לחלון, אני לא רואה את *העץ כשלעצמו*. דמיינו שהחלון אטום, אבל ישנה מצלמה המצביעה עליו, שאת התמונה שהיא מציגה אנחנו רואים על מסך; כך גם המציאות, נתונה לנו באופן עקיף.
[^7]: ו[שפה](/פילוסופיה/לשון) נחקרת כדי לחקור את השכל עצמו.
[^7]: ו[שפה](../../לשון) נחקרת כדי לחקור את השכל עצמו.
[^8]: חמישה חושים בלבד, לוק מדגיש.
[^9]: דן רואה אותנו; הוא מעדיף לראות דברים אחרים, כמו *פיצות*.
[^10]: אצל לוק, המושגים האלו סינונימיים לחלוטין; לא אצל [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט).
[^10]: אצל לוק, המושגים האלו סינונימיים לחלוטין; לא אצל [קאנט](../קאנט).
[^11]: אני רואה אתכם - *פתיתי שלג מיוחדים* - ומכם אני יכול להסיק מושג מופשט - *האדם*.
[^12]: זוהי תרומה משמעותית של לוק לפילוסופיה המערבית, לפי ארנון.
[^13]: יום *יזעם* על זה, מספיילר ארנון.
[^14]: זהות המכונה *זהות נומרלית* - הדבר זהה רק לדבר האחד עצמו.
[^15]: הבודהיזם מתכתב עם זה מהכיוון ההפוך בתפיסת ה[*אין-אני*](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) (תודה, טל!). ארנון מציג את זה מהכיוון ההפוך - הוא מספר שהמורה שלו למדיטציה, סטיבן, מגדיר את עצמו לא כסטיבן, אלא כ*I'm Stevening* - לא דבר יציב זהה, אלא תהליך רציף מתמשך.
[^15]: הבודהיזם מתכתב עם זה מהכיוון ההפוך בתפיסת ה[*אין-אני*](../../בודהיזם/אטמן#אנאטמן) (תודה, טל!). ארנון מציג את זה מהכיוון ההפוך - הוא מספר שהמורה שלו למדיטציה, סטיבן, מגדיר את עצמו לא כסטיבן, אלא כ*I'm Stevening* - לא דבר יציב זהה, אלא תהליך רציף מתמשך.
[^16]: פילוסופים עכשיווים עושים *מטעמים* מההפרדה הלוקיאנית הזו. הפילוסוף [דרק פרפיט](https://en.wikipedia.org/wiki/Derek_Parfit), למשל, מעלה את השאלה - נניח וניקח את אונות המוח שלי ונשתיל בשתי גופים שונים, כך ששניהם יכילו את הזיכרונות שלי - מי מהם *אני*, אם בכלל?. דן מכנה דיונים מסוג זה *מדע בדיוני ירוד*, למרות שאנשים כותבים תזות על הדברים האלה.
[^17]: שלא כמו פיצול אישיות, וסרטים מעצבנים בנושא
[^18]: זולת, אולי, [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים)
[^18]: זולת, אולי, [שפינוזה](../שפינוזה/אתיקה#משפטים)
[^19]: כמו [פרדוקס השקרן](https://en.wikipedia.org/wiki/Liar_paradox)
[^20]: לייבניץ [מעלה רעיון דומה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הייחודיות).
[^20]: לייבניץ [מעלה רעיון דומה](../לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הייחודיות).
[^21]: החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט.
[^22]: ולא גם וגם, מוסיף דן
[^23] בפסיכולוגיה [ירשו את ההגדרה הזו, באיזושהי תצורה](/פסיכולוגיה#הגישה-הנומינלית-מול-הגישה-התפעולית) - שם מתייחסים להגדרה תיאורטית כ*נומינלית* (מה זה הדבר הזה? מה אתה בא לחקור? *זיכרון*?) וריאלית כ*אופרציונלית* (כן, אבל מה זה בפועל? מבחן זיכרון?)