Relegate assets to subdir (+ new pages)

פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/index.md

@@ -3,24 +3,24 @@ title: לייבניץ
 description: 
 published: true
 date: 2024-03-05T08:46:31.182Z
-tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה, לייבניץ
+tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה, לייבניץ, תואר_ראשון, אריסטו
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-02-26T12:19:28.001Z
 ---
 
-[גוטפריד וילהלם לייבניץ](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottfried_Wilhelm_Leibniz)[^1] (1646-1716) היה פילוסוף ומתמטיקאי ידוע, והיה איש אשכולות (שסבל מזה ממש[^3]) שהיה מעורב בהרבה מאוד תחומים, שברובם נחשב לאיש מקצוע של ממש[^2]. קרו לו כל מיני דברים, והוא אכל כל מיני מאכלים טעימים. הוא נחשב בקרב רבים למוצלח מבין שלושת הרציונליסטים הראשונים - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), והוא עצמו. הוא זכה להכרה רבה עוד בימי חייו.
+[גוטפריד וילהלם לייבניץ](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottfried_Wilhelm_Leibniz)[^1] (1646-1716) היה פילוסוף ומתמטיקאי ידוע, והיה איש אשכולות (שסבל מזה ממש[^3]) שהיה מעורב בהרבה מאוד תחומים, שברובם נחשב לאיש מקצוע של ממש[^2]. קרו לו כל מיני דברים, והוא אכל כל מיני מאכלים טעימים. הוא נחשב בקרב רבים למוצלח מבין שלושת הרציונליסטים הראשונים - [דקארט](../דקארט), [שפינוזה](../שפינוזה), והוא עצמו. הוא זכה להכרה רבה עוד בימי חייו.
 
 לייבניץ שוטט ברחבי אירופה בצעירותו בשליחות דיפלומטית, ובמסעותיו פגש הוגים רבים - לרבות שפינוזה - שהשפיעו עליו מאוד. 
 
 הוא כתב *ה מ ו ן*[^4] - האקדמיה הפרוסית הוציאה כבר ארבעים כרכים, ואנחנו מאמינים היום שהגענו רק *לאמצע*. אלא שבניגוד לשפינוזה, ובדומה לרוב הפילוסופים האחרים, אין טקסט מרכז של כל השיטה שלו, והבנה היא עבודת טלאים - של הכתבים, האיגרות, וטקסטים אחרים. ככלל, הם נכללים לשני רבדים: האחד, לאנשי מקצוע, מביני עניין, והשני לאדם הפשוט. בהמשך, ראסל ביקש *לעשות צדק* בכתביו של לייבניץ[^5]. לייבניץ מסתמך על עקרונות לוגים בהגותו, ועושה בהם מטעמים - וראסל מזהה אותם כעיקר ההגות: הפילוסופיה שלו נבנית לכאורה מעקרונות לוגיים. אלא שלטקסטים של לייבניץ יש היבטים חשובים נוספים, כמו מאמרים שלמים במטאפיזיקה. ראסל בוחר להתעלם מאלו - המוץ המטאפיזי - ונישאר עם הדבר הפילוסופי הראוי היחיד - הלוגיקה. לייבניץ עצמו כנראה לא שותף להבחנה הזו; הכלים הלוגיים הם הכלי, ולא העיקר. 
 
-לייבניץ עוסק גם הוא ב[שאלת האחדות והריבוי](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#בעיית-האחדות-והריבוי). היכן ששפינוזה צידד באחדות - *העצם*, לייבניץ מצדד בריבוי. התשתית המטאפיזית של לייבניץ היא ריבוי אינסופי של עצמים - אותם הוא מכנה **מונדות**, ו*הם* אלו שקיימים **באמת**. שאר הדברים הם *אמת תופעתית* - הצגה בלתי מדויקת, חלקית ומבולבלת של הדברים. ה**מונדה** היא עצם, [במובן האריסטותלי של המילה], כפי שמסכימים עליו כל ההוגים עד כה - אלא שלשיטתו, המונדות הן *עצם פשוט* - מעיין אטום רוחני. מה שאנו רואים בתפיסה החושית שלנו אינה המציאות כהוויתה - אלא ביטוי של האמת המונדית המוחלטת. לייבניץ מנהיר בדוגמה הזו:
+לייבניץ עוסק גם הוא ב[שאלת האחדות והריבוי](../שפינוזה/אתיקה#בעיית-האחדות-והריבוי). היכן ששפינוזה צידד באחדות - *העצם*, לייבניץ מצדד בריבוי. התשתית המטאפיזית של לייבניץ היא ריבוי אינסופי של עצמים - אותם הוא מכנה **מונדות**, ו*הם* אלו שקיימים **באמת**. שאר הדברים הם *אמת תופעתית* - הצגה בלתי מדויקת, חלקית ומבולבלת של הדברים. ה**מונדה** היא עצם, [במובן האריסטותלי של המילה], כפי שמסכימים עליו כל ההוגים עד כה - אלא שלשיטתו, המונדות הן *עצם פשוט* - מעיין אטום רוחני. מה שאנו רואים בתפיסה החושית שלנו אינה המציאות כהוויתה - אלא ביטוי של האמת המונדית המוחלטת. לייבניץ מנהיר בדוגמה הזו:
 
 > דמיינו יחסים משפחתיים בין אנשים - יחסים סיבתיים[^6]. אם נצייר אותו גרפית ^(כמו^ ^שדן^ ^עושה)^, יהיה לנו ביטוי *חללי* של אותה המציאות. זהו לא אותו הדבר, אלא *ביטוי* של הדבר עצמו - וממנו אפשר להסיק את האמת, משום שהביטוי אמין.
 
 האמת היא מטאפיזית, והתשתית שלה היא המונדות - ומה שאנו רואים הוא ביטוי שלה.
 
-לייבניץ תיאר את עצמו כ*ילד פלא*, שהתחבט כבר בגיל 15 בשאלות מטאפיזיות, כמו הסיבות המכאניסטיות של הדברים (איזה מין ילד בן 15 עושה את זה? *לייבניץ*). תחילה, קיבל על עצמו את ההסברים המכאניסטיים, אך בהמשך שינה את דעתו ודחה אותם - וקם כאידיאליסט. זאת אנחנו למדים מהטקסט בו תיאר את חלקיק המציאות הבסיסי לשיטתו - [המונדולוגיה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה).
+לייבניץ תיאר את עצמו כ*ילד פלא*, שהתחבט כבר בגיל 15 בשאלות מטאפיזיות, כמו הסיבות המכאניסטיות של הדברים (איזה מין ילד בן 15 עושה את זה? *לייבניץ*). תחילה, קיבל על עצמו את ההסברים המכאניסטיים, אך בהמשך שינה את דעתו ודחה אותם - וקם כאידיאליסט. זאת אנחנו למדים מהטקסט בו תיאר את חלקיק המציאות הבסיסי לשיטתו - [המונדולוגיה](המונדולוגיה).
 
 לייבניץ היה אדם חיובי, וניסה בהגותו לגשר ולפשר בין גישות שונות - אפלטוניות, אריסטותליות, שפינוזיות וקרטאזיות - מתוך אמונה שבכל הגות כזו יש גרעין של אמת, ועלינו לברור את המוץ - ולא *כולם טועים ואני צודק*[^7]. ההרמוניה הזו מקבלת ביטוי מרכזי בהגות של לייבניץ, שמתאר את תנועת המונדות כ*הרמוניה טבועה מראש*.
 

פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md

@@ -3,22 +3,22 @@ title: המונדולוגיה
 description: 
 published: true
 date: 2024-06-17T12:47:11.589Z
-tags: שנה א, פילוסופיה, סמסטר ב, פילוסופיה חדשה, לייבניץ, מונדולוגיה, המונדולוגיה, אידיאליזם
+tags: שנה א, פילוסופיה, סמסטר ב, פילוסופיה חדשה, לייבניץ, מונדולוגיה, המונדולוגיה, אידיאליזם, תואר_ראשון, סינתטי_א_פריורי, נומנון_תופעה, סוקראטס, אריסטו
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
 ---
 !!! info "טקסט"
-	[המונדולוגיה (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf), [אנגלית](/פילוסופיה/חדשה/leibniz_-_the_monadology.pdf)
+	[המונדולוגיה (עברית)](../assets/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf), [אנגלית](../assets/leibniz_-_the_monadology.pdf)
 
 
-הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
+הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](../דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](../שפינוזה). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](../דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](../שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](../../יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
 
 > דמיינו שאתם נכנסים לחנות שעונים, וכל השעונים מורים על אותה השעה בדיוק. הסבר אחד הוא שמסתובב השען, גורם חיצוני להם, ומכוון אותם יחדיו מדי פעם. הסבר אחר הוא שהם קשורים ביניהם סיבתים איכשהו, ותנועה של מחוגו של אחד תניע את כל האחרים. והסבר אחרון הוא שהשען הוא בעל מלאכה כה מוכשר, כך שמרגע שיוצאים השעונים מהמפעל הם מכוונים באופן מושלם, ולעולם אינם יוצאים מאיזון. נחשו מה חושב לייבניץ?
 
 
-משום שהמונדה היא יחידה רוחנית, לייבניץ נחשב לאידיאליסט[^3], וכנראה הראשון מביניהם[^4]. אולם, היכן ששאר האידיאליזם (ובפרט - זה של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי)) שולל **לחלוטין** את החומר כסוג של אשליה, החומר אצל לייבניץ קיים, אך במעמד אונטולוגי נחות יותר - תופעתי. כשם שלייזר הוא צמצום מסוים של אור, לייבניץ מציב את החומר כתופעה מסוימת של הרוח. הוא מגדיר את החומר כ*bona vide* - תופעה מבוססת היטב. מסיבה זו, יש אלו המסווגים אותו כפלורליסט.
+משום שהמונדה היא יחידה רוחנית, לייבניץ נחשב לאידיאליסט[^3], וכנראה הראשון מביניהם[^4]. אולם, היכן ששאר האידיאליזם (ובפרט - זה של [ברקלי](../ברקלי)) שולל **לחלוטין** את החומר כסוג של אשליה, החומר אצל לייבניץ קיים, אך במעמד אונטולוגי נחות יותר - תופעתי. כשם שלייזר הוא צמצום מסוים של אור, לייבניץ מציב את החומר כתופעה מסוימת של הרוח. הוא מגדיר את החומר כ*bona vide* - תופעה מבוססת היטב. מסיבה זו, יש אלו המסווגים אותו כפלורליסט.
 
-לייבניץ אינו סבור, כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) או [הפילוסופיה ההודית](/פילוסופיה/בודהיזם#עולם-המחשבה-ההודי)[^6], שהעולם שאנו חווים הוא אשליה - אלא כהעתק, או צל כלשהו, של העולם כפי שהוא במציאות - קצת כמו [האידאות האפלטוניות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה): העולם התופעתי מבטא בדרכו את המציאות המטאפיזית.
+לייבניץ אינו סבור, כמו [פארמנידס](../../יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) או [הפילוסופיה ההודית](../../בודהיזם#עולם-המחשבה-ההודי)[^6], שהעולם שאנו חווים הוא אשליה - אלא כהעתק, או צל כלשהו, של העולם כפי שהוא במציאות - קצת כמו [האידאות האפלטוניות](../../יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה): העולם התופעתי מבטא בדרכו את המציאות המטאפיזית.
 
 ## עקרון הזהות של הבלתי נבדלים
 
@@ -61,7 +61,7 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
 
 > לב. וזה של ה**טעם המספיק**, שבכוחו אנו חושבים ששום עובדה אינה יכולה להיות אמיתית או להתקיים, ושום משפט אינו יכול להיות אמיתי בלא שיהא טעם מספיק, מדוע כך הוא ולא אחרת; אף על פי שטעמים אלו, על פי רוב לא נוכל כלל לדעת אותם.
 
-הראשון מהעקרונות הוא שלילי: מה שהוא סתירה, בהכרח הוא שקרי. הוא נשען על [חוק הסתירה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being) האריסטותלי. מנגד, העקרון השני הוא חיובי - מה שאמיתי, הוא זה שיש לו טעם מספיק. העקרון הזה נשען על עיקרון הPSR - Principle of Sufficient Reason[^2]
+הראשון מהעקרונות הוא שלילי: מה שהוא סתירה, בהכרח הוא שקרי. הוא נשען על [חוק הסתירה](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being) האריסטותלי. מנגד, העקרון השני הוא חיובי - מה שאמיתי, הוא זה שיש לו טעם מספיק. העקרון הזה נשען על עיקרון הPSR - Principle of Sufficient Reason[^2]
 
 !!! warning ""
     היזהרו מהניסוח של העקרון הראשון: משתמע ממנו ש**רק** מה שמכיל סתירה הוא שקרי - וזה לא מה שלייבניץ טוען.
@@ -129,7 +129,7 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
 [^4]: יש המזהים אלמנטים אידיאליסטים אצל דקארט (במיוחד בטיעון השד המתעתע) ואצל שפינוזה. זהו גם המקור של טיעון *המוח בצנצנת* של הפילוסופיה האנליטית - *מה גם שהמוח הוא חומר, והצנצנת זה חומר, אז מוטב לדבוק בפילוסופיה טובה - מהסוג הלא-אנליטי*, אומר דן.
 [^5]: גם אם אנחנו מגיעים ליחידה חומרית בסיסית, לייבניץ מאמין שגם אותה נוכל לחלק, בסופו של דבר.
 [^6]: *לכן ההודים עושים כביסה בגאנגס, והגרמנים בנו את מכונת הכביסה - סיימנס*, אומר דן.
-[^7]: תשוקה, Apetite. לייבניץ משתמש במונח *connatus*, כמו שפינוזה, [שמבין אותו ככוח פעולה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#כוח-פעולה).
+[^7]: תשוקה, Apetite. לייבניץ משתמש במונח *connatus*, כמו שפינוזה, [שמבין אותו ככוח פעולה](../שפינוזה/אתיקה#כוח-פעולה).
 [^8]: פרצפציה - perception.
 [^9]: *אני לא דוקר את השכנה שזורקת מגבונים באסלה*, אומר דן, *אני לא **אשכרה** דוקר אותה, אבל אלוהים דאג - היא **תידקר***.
 [^10]: כמו יצורים חיים - *חלק הם לטאה, חלק הם איציק זהר*, אומר דן.