shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

Relegate assets to subdir (+ new pages)

Browse Source
This commit is contained in:
Matan Horovitz
2025-11-06 13:27:54 +02:00
parent e271f4aa2b
commit a441cb28c6
923 changed files with 2350 additions and 430179 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

14
פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md
View File

@@ -3,22 +3,22 @@ title: המונדולוגיה
description:
published: true
date: 2024-06-17T12:47:11.589Z
tags: שנה א, פילוסופיה, סמסטר ב, פילוסופיה חדשה, לייבניץ, מונדולוגיה, המונדולוגיה, אידיאליזם
tags: שנה א, פילוסופיה, סמסטר ב, פילוסופיה חדשה, לייבניץ, מונדולוגיה, המונדולוגיה, אידיאליזם, תואר_ראשון, סינתטי_א_פריורי, נומנון_תופעה, סוקראטס, אריסטו
editor: markdown
dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
---
!!! info "טקסט"
[המונדולוגיה (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf), [אנגלית](/פילוסופיה/חדשה/leibniz_-_the_monadology.pdf)
[המונדולוגיה (עברית)](../assets/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf), [אנגלית](../assets/leibniz_-_the_monadology.pdf)
הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](../דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](../שפינוזה). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](../דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](../שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](../../יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
> דמיינו שאתם נכנסים לחנות שעונים, וכל השעונים מורים על אותה השעה בדיוק. הסבר אחד הוא שמסתובב השען, גורם חיצוני להם, ומכוון אותם יחדיו מדי פעם. הסבר אחר הוא שהם קשורים ביניהם סיבתים איכשהו, ותנועה של מחוגו של אחד תניע את כל האחרים. והסבר אחרון הוא שהשען הוא בעל מלאכה כה מוכשר, כך שמרגע שיוצאים השעונים מהמפעל הם מכוונים באופן מושלם, ולעולם אינם יוצאים מאיזון. נחשו מה חושב לייבניץ?
משום שהמונדה היא יחידה רוחנית, לייבניץ נחשב לאידיאליסט[^3], וכנראה הראשון מביניהם[^4]. אולם, היכן ששאר האידיאליזם (ובפרט - זה של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי)) שולל **לחלוטין** את החומר כסוג של אשליה, החומר אצל לייבניץ קיים, אך במעמד אונטולוגי נחות יותר - תופעתי. כשם שלייזר הוא צמצום מסוים של אור, לייבניץ מציב את החומר כתופעה מסוימת של הרוח. הוא מגדיר את החומר כ*bona vide* - תופעה מבוססת היטב. מסיבה זו, יש אלו המסווגים אותו כפלורליסט.
משום שהמונדה היא יחידה רוחנית, לייבניץ נחשב לאידיאליסט[^3], וכנראה הראשון מביניהם[^4]. אולם, היכן ששאר האידיאליזם (ובפרט - זה של [ברקלי](../ברקלי)) שולל **לחלוטין** את החומר כסוג של אשליה, החומר אצל לייבניץ קיים, אך במעמד אונטולוגי נחות יותר - תופעתי. כשם שלייזר הוא צמצום מסוים של אור, לייבניץ מציב את החומר כתופעה מסוימת של הרוח. הוא מגדיר את החומר כ*bona vide* - תופעה מבוססת היטב. מסיבה זו, יש אלו המסווגים אותו כפלורליסט.
לייבניץ אינו סבור, כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) או [הפילוסופיה ההודית](/פילוסופיה/בודהיזם#עולם-המחשבה-ההודי)[^6], שהעולם שאנו חווים הוא אשליה - אלא כהעתק, או צל כלשהו, של העולם כפי שהוא במציאות - קצת כמו [האידאות האפלטוניות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה): העולם התופעתי מבטא בדרכו את המציאות המטאפיזית.
לייבניץ אינו סבור, כמו [פארמנידס](../../יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) או [הפילוסופיה ההודית](../../בודהיזם#עולם-המחשבה-ההודי)[^6], שהעולם שאנו חווים הוא אשליה - אלא כהעתק, או צל כלשהו, של העולם כפי שהוא במציאות - קצת כמו [האידאות האפלטוניות](../../יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה): העולם התופעתי מבטא בדרכו את המציאות המטאפיזית.
## עקרון הזהות של הבלתי נבדלים
@@ -61,7 +61,7 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
> לב. וזה של ה**טעם המספיק**, שבכוחו אנו חושבים ששום עובדה אינה יכולה להיות אמיתית או להתקיים, ושום משפט אינו יכול להיות אמיתי בלא שיהא טעם מספיק, מדוע כך הוא ולא אחרת; אף על פי שטעמים אלו, על פי רוב לא נוכל כלל לדעת אותם.
הראשון מהעקרונות הוא שלילי: מה שהוא סתירה, בהכרח הוא שקרי. הוא נשען על [חוק הסתירה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being) האריסטותלי. מנגד, העקרון השני הוא חיובי - מה שאמיתי, הוא זה שיש לו טעם מספיק. העקרון הזה נשען על עיקרון הPSR - Principle of Sufficient Reason[^2]
הראשון מהעקרונות הוא שלילי: מה שהוא סתירה, בהכרח הוא שקרי. הוא נשען על [חוק הסתירה](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being) האריסטותלי. מנגד, העקרון השני הוא חיובי - מה שאמיתי, הוא זה שיש לו טעם מספיק. העקרון הזה נשען על עיקרון הPSR - Principle of Sufficient Reason[^2]
!!! warning ""
היזהרו מהניסוח של העקרון הראשון: משתמע ממנו ש**רק** מה שמכיל סתירה הוא שקרי - וזה לא מה שלייבניץ טוען.
@@ -129,7 +129,7 @@ dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
[^4]: יש המזהים אלמנטים אידיאליסטים אצל דקארט (במיוחד בטיעון השד המתעתע) ואצל שפינוזה. זהו גם המקור של טיעון *המוח בצנצנת* של הפילוסופיה האנליטית - *מה גם שהמוח הוא חומר, והצנצנת זה חומר, אז מוטב לדבוק בפילוסופיה טובה - מהסוג הלא-אנליטי*, אומר דן.
[^5]: גם אם אנחנו מגיעים ליחידה חומרית בסיסית, לייבניץ מאמין שגם אותה נוכל לחלק, בסופו של דבר.
[^6]: *לכן ההודים עושים כביסה בגאנגס, והגרמנים בנו את מכונת הכביסה - סיימנס*, אומר דן.
[^7]: תשוקה, Apetite. לייבניץ משתמש במונח *connatus*, כמו שפינוזה, [שמבין אותו ככוח פעולה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#כוח-פעולה).
[^7]: תשוקה, Apetite. לייבניץ משתמש במונח *connatus*, כמו שפינוזה, [שמבין אותו ככוח פעולה](../שפינוזה/אתיקה#כוח-פעולה).
[^8]: פרצפציה - perception.
[^9]: *אני לא דוקר את השכנה שזורקת מגבונים באסלה*, אומר דן, *אני לא **אשכרה** דוקר אותה, אבל אלוהים דאג - היא **תידקר***.
[^10]: כמו יצורים חיים - *חלק הם לטאה, חלק הם איציק זהר*, אומר דן.