Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
@@ -33,7 +33,7 @@ title: ניטשה
|
||||
> *למה אני גורל, Ecce Homo*[^3]
|
||||
|
||||
|
||||
אז מיהו ניטשה? ניטשה הוא המאבחן הגדול ביותר של העולם שצמח בנאורות - של התודעה הפילוסופית, האסתטית והפוליטית שלנו. הוא תיאר בצורה בלתי נשכחת את המחלות של החיים המודרנים, וחיפש מהן מוצא לאורח חיים חדש. ניטשה ראה את עצמו כאומן פילוסופי - *Civilizational Artist* - מי שיוצר אופק חדש דרכו יקנו בני אדם משמעות חדשה לחיים שלהם. הוא הניח כמובן שהאופק ה*ישן*, שעיצבו ה[נצרות](/פילוסופיה/נוצרית) ודתות המקרא ו[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) - הגיע לסוף דרכו, והותיר אותנו ב*ניהיליזם*.
|
||||
אז מיהו ניטשה? ניטשה הוא המאבחן הגדול ביותר של העולם שצמח בנאורות - של התודעה הפילוסופית, האסתטית והפוליטית שלנו. הוא תיאר בצורה בלתי נשכחת את המחלות של החיים המודרנים, וחיפש מהן מוצא לאורח חיים חדש. ניטשה ראה את עצמו כאומן פילוסופי - *Civilizational Artist* - מי שיוצר אופק חדש דרכו יקנו בני אדם משמעות חדשה לחיים שלהם. הוא הניח כמובן שהאופק ה*ישן*, שעיצבו ה[נצרות](../../נוצרית) ודתות המקרא ו[אפלטון](../../יוונית/אפלטון) - הגיע לסוף דרכו, והותיר אותנו ב*ניהיליזם*.
|
||||
|
||||
אז למה ללמוד ניטשה?
|
||||
|
||||
@@ -44,7 +44,7 @@ title: ניטשה
|
||||
|
||||
## סכנות ומכשולים בלימוד ניטשה
|
||||
|
||||
ניטשה לא כתב בסגנון של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)[^4]; הפרוזה שלו היא מהגדולות שבשפה הגרמנית. ניטשה מתאר את עצמו ככותב *Aphorisms* - *פתגמים*. הפתגמים נראים שלופים מהמותן וחסרי כל הקשר, אבל יש מאחוריהם סדר מתכוון. הוא אינו *Boulevardier[^5]* חובבן, אלא כתב בצורה כזה בכוונה. זכרו, ניטשה קרא והכיר את שופנהאואר ואת [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ואת [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), ולא בחר לכתוב בשיטות הסבוכות שלהם: הוא ביקש לשתול את הפתגמים האלו בתודעה שלנו, כדי שיתפוצצו שם אחר כך. הוא אוהב *לזעזע את האנשים מן השורה*, בהמון פאתוס והגזמה.
|
||||
ניטשה לא כתב בסגנון של [קאנט](../קאנט)[^4]; הפרוזה שלו היא מהגדולות שבשפה הגרמנית. ניטשה מתאר את עצמו ככותב *Aphorisms* - *פתגמים*. הפתגמים נראים שלופים מהמותן וחסרי כל הקשר, אבל יש מאחוריהם סדר מתכוון. הוא אינו *Boulevardier[^5]* חובבן, אלא כתב בצורה כזה בכוונה. זכרו, ניטשה קרא והכיר את שופנהאואר ואת [הגל](../הגל) ואת [שפינוזה](../שפינוזה), ולא בחר לכתוב בשיטות הסבוכות שלהם: הוא ביקש לשתול את הפתגמים האלו בתודעה שלנו, כדי שיתפוצצו שם אחר כך. הוא אוהב *לזעזע את האנשים מן השורה*, בהמון פאתוס והגזמה.
|
||||
|
||||
ניטשה הוא הכישרון הספרותי הגדול בפילוסופיה מאז אפלטון. הפתגמים שהוא כותב בלתי נשכחים, וכתובים נהדר - ולכן טבע דברים שאנו עדיין משתמשים בהם - *אלוהים מת*, *סופרמן (Ubermensch)*[^6], *מוסר העדר*. למרבה הצער, זה הופך אותו לפופולורי בקרב ילדים בני 16[^7], שלא מבינים בכלל את מה שהוא אומר[^8].
|
||||
|
||||
@@ -84,7 +84,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
### מות האל
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט - מות האלוהים](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/האלוהים מת.pdf)
|
||||
[טקסט - מות האלוהים](assets/האלוהים מת.pdf)
|
||||
|
||||
המקור של אותו הניהיליזם הוא **מות האל** - שהוא בעצמו רק פנים לעמדה האפלטונית: קיומו של שכל כלשהו, שלא מושפע מרעיונות ומדחפים וחווה מעיין *טוב כשלעצמו* כזה (נשמע), שנמצא מעבר[^15] לרצונות ומבעים החולפים שלנו. זו העמדה שנבנתה עליה הנצרות, שהפיצה אותה לכל קצוות תבל.
|
||||
|
||||
@@ -104,7 +104,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
|
||||
1. לטבע אין תכליות - הוא התאגדות והתפוררות עיוורת לחלוטין, ללא הוויה, ללא תכלית.
|
||||
|
||||
התהוות היא יותר יסודית מהוויה - Becoming is more fundamental than being. במאבק בין [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס) ל[פארמנידס]((/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס), ניטשה דוגל בהיראקליטוס[^16]. הטבע הוא רק רצון לעוצמה, והפילוסופים של העתיד הם אלו שיוכלו ליצור ערכים במודעות מלאה - ולא יכפו עלינו את התפיסה שלהם במסווה של *אלוהים*, אלא כערכים חילוניים: היכן שנביאי הדת באים ואומרים, *כה אמר אלוהים*, ניטשה אומר, *כה אמרתי* - בגלוי. הם אלו שיימצאו דרך לומר *כן* להחיים - כי בניהיליזם הרי אין *טוב* - מבלי להתכחש לעולם כרצון עיוור. העולם הזה, בדיוק כפי שהוא - הוא טוב.
|
||||
התהוות היא יותר יסודית מהוויה - Becoming is more fundamental than being. במאבק בין [היראקליטוס](../../יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס) ל[פארמנידס]((/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס), ניטשה דוגל בהיראקליטוס[^16]. הטבע הוא רק רצון לעוצמה, והפילוסופים של העתיד הם אלו שיוכלו ליצור ערכים במודעות מלאה - ולא יכפו עלינו את התפיסה שלהם במסווה של *אלוהים*, אלא כערכים חילוניים: היכן שנביאי הדת באים ואומרים, *כה אמר אלוהים*, ניטשה אומר, *כה אמרתי* - בגלוי. הם אלו שיימצאו דרך לומר *כן* להחיים - כי בניהיליזם הרי אין *טוב* - מבלי להתכחש לעולם כרצון עיוור. העולם הזה, בדיוק כפי שהוא - הוא טוב.
|
||||
|
||||
ומי אומר בתפיסה שלנו שהעולם הוא טוב? ריבונו של עולם - האלוהים. ניטשה דורש מהפילוסופים החדשים לתפוס את התפקיד הזה, כאל-אדמים כאלה, שלמרות היות העולם כ*Eternal return of the same* - חזרה הולכת ונשנית של אותו הדבר חסר התכלית, שבו שום דבר לא משתנה, אלא חוזר חלילה - יגידו לעולם *כן*[^17].
|
||||
|
||||
@@ -113,7 +113,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
> *האישר המושגע.* - האם לא שמעתם[^21] על המשוגע ההוא, שבבוקר בהיר אחד הדליק פנס, רץ על השוק[^20] וצעק בלי הרף: "אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים!" - מאחר שבאותה שעה דווקא נאספו שם רבים מהללו שאינם מאמינים באלוהים[^18], עורר האיש צחוק גדול. האם הלך לאיבוד? שאל אחד מהם. ואולי תעה בדרך כילד? שאל אחר. ואולי הוא מתחבא? מפחד מפנינו? אולי עלה על סיפונה של אונייה? היגר?[^19] - כך צעקו וצחקו כולם יחד בערבוביה. המשוגע קפץ והתערב ביניהם ונקב אותם במבטיו. "היכן נעלם אלוהים?" קרא, "אני אגיד לכם היכן - *הרגנו אותו* - אתם ואני! כולנו רוצחיו!"
|
||||
> *המדע העליז, 125*
|
||||
|
||||
הכוונה היא לא לאלוהים ממש - אלא ל*רעיון* של האלוהים; ניטשה לא משחק ב[הוכחות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/הוכחות), אלא מציב קביעה תרבותית רוחנית: אתם לא מחזיקים ברעיון הזה, של ה*מעבר*[^15]. ניטשה מחזיק מאירופה את התרבות החשובה בעולם, לא כי היא ירשה את היוונים דרך הנצרות, אלא כי היא הראשונה שמתמודדת עם משבר הניהיליזם - ומה שהיא חווה עכשיו יחווה בסופו של דבר העולם כולו. ניטשה סבור שהנצרות היא זו שהרגה את האל, כי היא חינכה אותנו לאהבת אמת ולדרוש אותה בתוך עצמנו (*תמצא את ישו בלב שלך*) - הנצרות חקרה את האלוהים כל כך טוב, עד שהיא הפריכה אותו.
|
||||
הכוונה היא לא לאלוהים ממש - אלא ל*רעיון* של האלוהים; ניטשה לא משחק ב[הוכחות לקיום האל](../../דת/הוכחות), אלא מציב קביעה תרבותית רוחנית: אתם לא מחזיקים ברעיון הזה, של ה*מעבר*[^15]. ניטשה מחזיק מאירופה את התרבות החשובה בעולם, לא כי היא ירשה את היוונים דרך הנצרות, אלא כי היא הראשונה שמתמודדת עם משבר הניהיליזם - ומה שהיא חווה עכשיו יחווה בסופו של דבר העולם כולו. ניטשה סבור שהנצרות היא זו שהרגה את האל, כי היא חינכה אותנו לאהבת אמת ולדרוש אותה בתוך עצמנו (*תמצא את ישו בלב שלך*) - הנצרות חקרה את האלוהים כל כך טוב, עד שהיא הפריכה אותו.
|
||||
|
||||
> You see what is was that really triumphed over the christian god? ... looking at nature as if it were a proof of goodness... as if everything had providence... all of this is over now.
|
||||
>
|
||||
@@ -125,7 +125,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
|
||||
האנשים בשוק מתנהגים למות האלוהים כאירוע נקודתי, וממשיכים אחריו בשגרת היום שלהם. אבל למעשה, מות האלוהים הוא מוות של העוגן המוסרי שלנו; אנחנו *בזים* לאבותינו שהאמינו באלוהים, אבל עדיין משתמשים עדיין בכלים שלהם להצדקת המוסר שלנו. האנשים בשוק, בבורותם, לא מכירים בגודל האובדן מתוך הבוז הזה. *אתם לא מרגישים שנהיה קר יותר*, עכשיו שאנחנו בזים למסורת התרבותית שאנחנו עדיין יונקים ממנה?[^22]. כמו ש[Wile. E. Coyote](https://en.wikipedia.org/wiki/Wile_E._Coyote_and_the_Road_Runner) רודף אחרי בת היענה ורק פתאום מבין שהוא חצה את הצוק ואין מתחתיו שום דבר, כך אנחנו חתרנו תחת אבותינו רק כדי להבין שנותרנו בלי אדמה מוצקה מתחת לרגליים.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הטבע והשמיים של האדם המודרני הם ריקים ואילמים. לכאורה, זה נהדר! אנחנו חופשיים, אין אלוהים, אין אדון. אבל אם איש הישר בעיניו יעשה, איך נחליט מה ישר? מאיפה נקריץ ערכים? זו חתיכת משימה, ועוד לפני הקפה. אתם חושבים שהאדם הממוצע מהרחוב יקריץ עולם ערכים? ואם רק מישהו מסוים יעשה את זה, למה שיקשיבו לנו? אין אדון! The kids have found the liquor! התיווך הזה כבר לא יעבוד.
|
||||
|
||||
@@ -141,13 +141,13 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט - שקיעת האלילים](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/שקיעת האלילים.pdf)
|
||||
[טקסט - שקיעת האלילים](assets/שקיעת האלילים.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
מיהם אותם ה*אלילים*? זו לא טיילור סוויפט. ב*שקיעת האלילים*[^25] (או - *איך מתפלספים עם פטיש[^26]*), ניטשה מגולל בפניהו את *תולדותיה של הטעות* (היא ה[פילוסופיה הנוצרית](/פילוסופיה/נוצרית) והאפלטונית) ואת תהליך מותה הקרב של אותה הטעות. ניטשה מנכיח לנו איך רעיונות מופיעים בעולם, משנים את צורתם - ומתים.
|
||||
מיהם אותם ה*אלילים*? זו לא טיילור סוויפט. ב*שקיעת האלילים*[^25] (או - *איך מתפלספים עם פטיש[^26]*), ניטשה מגולל בפניהו את *תולדותיה של הטעות* (היא ה[פילוסופיה הנוצרית](../../נוצרית) והאפלטונית) ואת תהליך מותה הקרב של אותה הטעות. ניטשה מנכיח לנו איך רעיונות מופיעים בעולם, משנים את צורתם - ומתים.
|
||||
|
||||
!!! info
|
||||
בתיאור של ניטשה יש משהו מאוד [הגליאני](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח) - הוא מתאר את השלבים הרוחניים בהתפתחותה, צמיחתה ומותה הקרב של הטעות.
|
||||
בתיאור של ניטשה יש משהו מאוד [הגליאני](../הגל/רוח) - הוא מתאר את השלבים הרוחניים בהתפתחותה, צמיחתה ומותה הקרב של הטעות.
|
||||
|
||||
ניטשה מתחיל ב*אידאות* -
|
||||
|
||||
@@ -177,13 +177,13 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
> (למעשה אותה שמש ישנה, אף מבעד לערפל ולספקנות; האידאה נעשתה מזוככת, חיוורת, צפונית, קניגסברגית)
|
||||
|
||||
|
||||
ב*קניגסברגית*, ניטשה מצביע על [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), מהעיר קניגסברג[^29].
|
||||
ב*קניגסברגית*, ניטשה מצביע על [קאנט](../קאנט), מהעיר קניגסברג[^29].
|
||||
|
||||
זכרו את [קביעותיו העיקריות של קאנט](ביקורת_מבוא.md) - עולם האמת, *המוחלט*, הדבר-כשלעצמו, לא נגיש לנו; יש לנו רק את המוסר, [*הצו הקטגורי*](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי), ורק דרכו פוגשים משהו אמיתי. הצו הקטגורי הוא מצווה תמידית שמונחת עלינו כבני אדם, משום שאיננו יודעים אף פעם אם אנחנו מונעים מכבוד לחוק, או ממניע אנוכי - אנחנו לא יכולים לדעת עד הסוף אם אנחנו באמת מוסריים. הצו שלנו הוא *הצו ההיפותטי*, כמו עץ עקום כזה, שאי אפשר ליישר לגמרי - אבל אנחנו חייבים לנסות, והחתירה הזו לעבר הצו ההיפוטתי היא סוג של נצחיות הנפש.
|
||||
זכרו את [קביעותיו העיקריות של קאנט](ביקורת_מבוא.md) - עולם האמת, *המוחלט*, הדבר-כשלעצמו, לא נגיש לנו; יש לנו רק את המוסר, [*הצו הקטגורי*](../../אתיקה#הצו-הקטגורי), ורק דרכו פוגשים משהו אמיתי. הצו הקטגורי הוא מצווה תמידית שמונחת עלינו כבני אדם, משום שאיננו יודעים אף פעם אם אנחנו מונעים מכבוד לחוק, או ממניע אנוכי - אנחנו לא יכולים לדעת עד הסוף אם אנחנו באמת מוסריים. הצו שלנו הוא *הצו ההיפותטי*, כמו עץ עקום כזה, שאי אפשר ליישר לגמרי - אבל אנחנו חייבים לנסות, והחתירה הזו לעבר הצו ההיפוטתי היא סוג של נצחיות הנפש.
|
||||
|
||||
האידאה האפלטונית נהפכה פתאום לאידאל - משהו שאנחנו מתקרבים ומתקרבים ואף פעם לא נוגעים בו לגמרי.
|
||||
|
||||
קאנט נודע בתור מחריב [ההוכחות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/הוכחות), אבל כאן ניטשה מגחיך אותו; תראה, אפילו
|
||||
קאנט נודע בתור מחריב [ההוכחות לקיום האל](../../דת/הוכחות), אבל כאן ניטשה מגחיך אותו; תראה, אפילו
|
||||
מחריב ההוכחות זקוק לסוג של אל.
|
||||
|
||||
> עולם האמת - איננו בר הישג? מכל מקום לא הושג. ובאשר לא הושג, גם לא נ ו ד ע. משמע גם לא מנחם, לא גואל, לא מחייב: וכי מה יחייבנו משהו לא-נודע?
|
||||
@@ -195,7 +195,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
|
||||
יש כאן ירידה מגלגל האוגר - למה לי להאמין בעולם המעבר הכל-כך רחוק, ברצון האל שאני לא יכול להבין ולא אוכל למלא? הסוף מגיע ב*פיהוק* - שעמום מסוים - ולא בפיצוץ דרמטי.
|
||||
|
||||
הפואנטה של ניטשה היא ש**רעיונות מעצם המבנה שלהם מתעייפים**. לקח 1,600 שנה - so what? התעייפנו מויכוחי ימי הביניים על אלוהים - ומיד עולה ה[פוזיטיביזם הלוגי](/פילוסופיה/דת/שפה#פוזיטיביזם-לוגי) - מכת הנגד, מה שהנצרות שוללת.
|
||||
הפואנטה של ניטשה היא ש**רעיונות מעצם המבנה שלהם מתעייפים**. לקח 1,600 שנה - so what? התעייפנו מויכוחי ימי הביניים על אלוהים - ומיד עולה ה[פוזיטיביזם הלוגי](../../דת/שפה#פוזיטיביזם-לוגי) - מכת הנגד, מה שהנצרות שוללת.
|
||||
|
||||
> "עולם האמת". אידאה שאינה מועילה עוד ואפילו אינה מחייבת - אידאה שנעשתה טפלה - ואף מיותרת, מ ש מ ע - אידאה מופרכת: - נסלקה!
|
||||
>
|
||||
@@ -228,7 +228,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
## ניהיליזם - תעודת זהות
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט - הרצון לעוצמה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/הרצון לעוצמה.pdf)
|
||||
[טקסט - הרצון לעוצמה](assets/הרצון לעוצמה.pdf)
|
||||
|
||||
הניהיליזם, חושב ניטשה, הוא האוויר הרעיוני שישלוט בעולם במאות השנים הקרובות.
|
||||
|
||||
@@ -241,7 +241,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
|
||||
> מה משמעותו של ניהיליזם? - הערכים העליונים מבטלים את עצמם. אין מטרה; אין תשובה לשאלת ה"למה?"
|
||||
|
||||
זהו משפט עיקרי ועמוק של ניטשה, כמו [*כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת* האריסטותלי](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref:16). מהו *ערך* לפי ניטשה? הכוונה היא לא רק לעמדה מוסרית - אלא ממש לכל דבר שאנחנו מעריכים. אני, כמעריך, הוא מקור הערך של הדבר המוערך - ולא הדבר המוערך.
|
||||
זהו משפט עיקרי ועמוק של ניטשה, כמו [*כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת* האריסטותלי](../../הציטוטים#fnref:16). מהו *ערך* לפי ניטשה? הכוונה היא לא רק לעמדה מוסרית - אלא ממש לכל דבר שאנחנו מעריכים. אני, כמעריך, הוא מקור הערך של הדבר המוערך - ולא הדבר המוערך.
|
||||
|
||||
ניטשה שואל - *מה מאפשר את פעולת ההערכה? **על פי מה** אנחנו מעריכים?* מאיפה ערכים שואבים את התוקף הזה שיש להם בעינינו?
|
||||
|
||||
@@ -259,7 +259,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
> > סעיף 7
|
||||
|
||||
|
||||
[בבודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם) אין אל שתובע מאיתנו שום דבר, ולכן אנחנו לא יכולים לפקפק בו. בנצרות, שמניחה אל-בורא סמכותני ומצווה, אפשר לפקפק בסמכות הזו - ו*שם* צץ הניהיליזם.
|
||||
[בבודהיזם](../../בודהיזם) אין אל שתובע מאיתנו שום דבר, ולכן אנחנו לא יכולים לפקפק בו. בנצרות, שמניחה אל-בורא סמכותני ומצווה, אפשר לפקפק בסמכות הזו - ו*שם* צץ הניהיליזם.
|
||||
|
||||
|
||||
> - מה קרה בעצם? האדם הרגיש שהכל חסר-ערך ברגע שתפש שאין להסביר את מהותו הכוללת של הקיום בעזרת המושגים "מטרה", "אחדות" או "אמת". שום מטרה לא הוצגה ולא הושגה; בריבוי התרחשות חסרה האחדות המקיפה; מהות הקיום אינה "אמיתית", היא כ ו ז ב ת . . . לא נותרה לך עוד שום סיבה לבדות לעצמך עולם א מ י ת י . . . בקיצור: המידות "מטרה", "אחדות", "ישות", בהן הקנינו לעולם ערך, אנו חוזרים ושולפים אותן מתוכו - ועתה הוא נראה ח ס ר - ע ר ך . . .
|
||||
@@ -299,7 +299,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
> > סעיף 18
|
||||
|
||||
|
||||
אנשים ינהרו לדת חדשה, אבל איזו דת? כזו שהופכת את האין והריק לאל. ניטשה חוזה סוג של *בודהיזם אירופי* - [דת שמכירה בריק](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות), ומתנחמת בו; **דת בלי מצווה**.
|
||||
אנשים ינהרו לדת חדשה, אבל איזו דת? כזו שהופכת את האין והריק לאל. ניטשה חוזה סוג של *בודהיזם אירופי* - [דת שמכירה בריק](../../בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות), ומתנחמת בו; **דת בלי מצווה**.
|
||||
|
||||
> > עמ' 29
|
||||
|
||||
@@ -319,7 +319,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
## הנה מגיע העל-אדם
|
||||
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
[כה אמר זרתוסטרא](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/כה אמר זרתוסתרא.pdf)
|
||||
[כה אמר זרתוסטרא](assets/כה אמר זרתוסתרא.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
ניטשה ראה ב*כה אמר זרתוסטרא* את הספר החשוב ביותר שלו. הוא נכתב, פחות או יותר, *כדי להחליף את התנ"ך*[^34].
|
||||
@@ -363,12 +363,12 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
> אהבתי את אשר רוחו חופשית, וליבו חופשי, וכך ראשו אינו אלא קרביו.
|
||||
> > סעיף 4
|
||||
|
||||
זה מהדהד את [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) -
|
||||
זה מהדהד את [יום](../יום) -
|
||||
|
||||
> Reason is and ought to be the slave of the passions
|
||||
> > Hume
|
||||
|
||||
שיוצא [כנגד התפיסה האפלטונית](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#העיר-האמיתית-כמשל-לנפש) - וניטשה מסכים: התבונה משרתת את התאוות, ולא להפך כפי שהיוונים אהבו לחשוב.
|
||||
שיוצא [כנגד התפיסה האפלטונית](../../יוונית/אפלטון/פוליטאה#העיר-האמיתית-כמשל-לנפש) - וניטשה מסכים: התבונה משרתת את התאוות, ולא להפך כפי שהיוונים אהבו לחשוב.
|
||||
|
||||
> אהבתי את כל אלה, אשר כטיפות כבדות המה, הנושרות אחת אחת מאפלת העננה התלויה מעל ראשי בני האדם: הלא מבשרים הם את בוא הברק ובבחינת מבשרים - יאבדו.
|
||||
>
|
||||
@@ -414,7 +414,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
> אותה שעה והנה צמקה וקטנה הארץ ועליה מדדה האדם האחרון המקטין את הכל. ואת מינו אין להכחיד, כאשר לא יוכחד מין הפרעוש; האדם האחרון יאריך ימים מכל שקדם לו.
|
||||
|
||||
|
||||
והנה האדם האחרון מדבר. על מה הוא מדבר? על כל אותם הדברים שחסר לו - בריאה, ערגה, והפליאה - הכוכבים. בקביעתו האחרונה - *האדם האחרון יאריך ימים מכל שקדם לו* - מהדהד ניטשה את אמרותיו של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), שנהיה *אדונים לטבע*.
|
||||
והנה האדם האחרון מדבר. על מה הוא מדבר? על כל אותם הדברים שחסר לו - בריאה, ערגה, והפליאה - הכוכבים. בקביעתו האחרונה - *האדם האחרון יאריך ימים מכל שקדם לו* - מהדהד ניטשה את אמרותיו של [דקארט](../דקארט), שנהיה *אדונים לטבע*.
|
||||
|
||||
והנה, זה קרה; והאדם שנותר לא מבין בשביל מה צריך ליצור, ונותר *ממצמץ*. למה הוא ממצמץ כל הזמן? מכירים חיה שאוכלת וכל הזמן ממצמצת? כמו *פרות*? למה פרות רק אוכלות וממצמצות ככה בשקט? כי יש להן רק הווה.
|
||||
|
||||
@@ -480,7 +480,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
|
||||
לכן, יש קטע של ניטשה אודות *כל ספר שכתב* ב*Ecce homo*, לרבות על *מעבר לטוב ולרוע*
|
||||
|
||||
!!! info "[טקסט - על *מעבר לטוב ולרוע* (Ecce Homo)](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/ecce homo.pdf)"
|
||||
!!! info "[טקסט - על *מעבר לטוב ולרוע* (Ecce Homo)](assets/ecce homo.pdf)"
|
||||
|
||||
> את המשימה לשנים שלאחר-מכן מצאתי מותווית מראש בחומרה רבה. אחרי שהוגשם חלקה הראשון, המחייב, של משימתי, הגיע תורה של מחציתה *ה ש ו ל ל ת*: שינוי הערכים הקיימים עצמם, המלחמה הגדולה, כשף העלאתו של יום ההכרעה, עם אלה נמנית ההשתעות האיטית אחר קרובים, קרובים אשר יושיטו לי יד למלאכת *ה ה ר ס*. מכאן ואילך כל כתבי קרסי חכה הם: בקיאותי בקרסים אולי אינה נופלת מזו של האחרים... ואם לא עלה בחכתי דבר, לא בי האשמה. *ל א ה י ו ד ג י ם*.
|
||||
> > *מעבר לטוב ולרוע, פתיחה לפילוסופיה של העתיד*, מתוך *הנה האיש (Ecce Homo)*
|
||||
@@ -492,7 +492,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: [דת](/פילוסופיה/חדשה/דת/חובה).
|
||||
[^1]: [דת](../דת/חובה).
|
||||
[^2]: *אנחנו כמו דגים במים ניטשאנים*, אומר אנדי.
|
||||
[^3]: לא היה צנוע, האיש, אומר אנדי.
|
||||
[^4]: תודה לאל.
|
||||
@@ -538,7 +538,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
||||
[^44]: אם יש משהו שניטשה שונא כמו הנצרות, זה סוציאליזם.
|
||||
[^45]: כמו *Brave New World* של האקסלי.
|
||||
[^46]: אנדי משווה את תחושת העליונות של האדם האחרון לבוז הנוטף של ליאור שליין.
|
||||
[^47]: מין, ללא [*ארוס*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
|
||||
[^47]: מין, ללא [*ארוס*](../../יוונית/אפלטון/משתה).
|
||||
[^48]: היוונים העתיקים התאמנו למען המשחקים האולימפיים והתהילה. לכן, אומר אנדי, ב[קרב בתרמופיליי](https://en.wikipedia.org/wiki/Battle_of_Thermopylae), תהה קיסר פרס - *הם רק 300, איך הם לא נכנעים?* וכי איך ייכנעו אנשים עם ערכים כאלה? אנדי מספר גם על פלישת נפוליאון לרוסיה, שם מסופר שנפוליאון ראה במשקפת, אחרי שהרוסים ברחו ממוסקבה, שרפו אותה ועדיין לא נכנעו, את אחד החיילים הרוסים מנסה לאכול לחמנייה, מבין שהיא קפואה - ומשתין עליה כדי לחמם אותה; נפוליאון קיפל את המשקפת ואמר, *אנחנו נפסיד פה*.
|
||||
[^49]: תראו איך בפעם הראשונה בהיסטוריה, אומר אנדי, אנשים מתלבטים אם להביא ילדים - מה שאלפי שנים היה ברור לגמרי. אבל אם עולה השאלה - *האם טוב שיש בני אדם?*, ואין תשובה ברורה - פתאום להביא ילדים זו שאלה. אפילו בטהובן לא הביא ילדים, והחברה שאליה הלחין גם הם לא הביאו הרבה ילדים - זו תופעה חדשה.
|
||||
[^50]: ולכן כל כך מסוכן שקוראים אותו ילדים בני 17.
|
||||
@@ -5,7 +5,7 @@ title: מעבר לטוב ולרוע
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
[(אנגלית) טקסט - מעבר לטוב ולרוע](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/BGE.pdf), [עברית](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מטר.pdf)
|
||||
[(אנגלית) טקסט - מעבר לטוב ולרוע](assets/BGE.pdf), [עברית](assets/מטר.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -20,7 +20,7 @@ title: מעבר לטוב ולרוע
|
||||
לכן, יש קטע של ניטשה אודות *כל ספר שכתב* ב*Ecce homo*, לרבות על *מעבר לטוב ולרוע*.
|
||||
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
[על *מעבר לטוב ולרוע* (Ecce Homo)](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/ecce homo.pdf)
|
||||
[על *מעבר לטוב ולרוע* (Ecce Homo)](assets/ecce homo.pdf)
|
||||
|
||||
> את המשימה לשנים שלאחר-מכן מצאתי מותווית מראש בחומרה רבה. אחרי שהוגשם חלקה הראשון, המחייב, של משימתי, הגיע תורה של מחציתה *ה ש ו ל ל ת*: שינוי הערכים הקיימים עצמם, המלחמה הגדולה, כשף העלאתו של יום ההכרעה, עם אלה נמנית ההשתעות האיטית אחר קרובים, קרובים אשר יושיטו לי יד למלאכת *ה ה ר ס*. מכאן ואילך כל כתבי קרסי חכה הם: בקיאותי בקרסים אולי אינה נופלת מזו של האחרים... ואם לא עלה בחכתי דבר, לא בי האשמה. *ל א ה י ו ד ג י ם*.
|
||||
>
|
||||
@@ -33,7 +33,7 @@ title: מעבר לטוב ולרוע
|
||||
|
||||
ניטשה מפחד מהגורל הקרב של האדם האירופי, שעוצב בצל הנצרות, הגם שאינו נוצרי בעצמו. הוא מפחד שהאדם יסיים את סיפורו בחרפה, בלי תחושת *נשגבות*, כפרות מפוטמות, *ממצמצים בעיניהם*. הוא מחפש שותפים - *הרוחות הטובות* - שיבשרו את העלאדם.
|
||||
|
||||
ב*Νietchze's Task*, Lampert כותב שאותם פילוסופי העתיד הם אלו שתפקידם לשקם את המין האנושי, אחרי קריסת האלוהות הישנה. אפלטון מוכן *לבחון* את העניין ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה), אבל לא העלה על דעתו שהפילוסופיה *תתקן* את הטבע האנושי ואת ההיסטוריה כולה.
|
||||
ב*Νietchze's Task*, Lampert כותב שאותם פילוסופי העתיד הם אלו שתפקידם לשקם את המין האנושי, אחרי קריסת האלוהות הישנה. אפלטון מוכן *לבחון* את העניין ב[פוליטאה](../../יוונית/אפלטון/פוליטאה), אבל לא העלה על דעתו שהפילוסופיה *תתקן* את הטבע האנושי ואת ההיסטוריה כולה.
|
||||
|
||||
למרות היריבות המרה ביניהם, ניטשה כן מניח את התפקיד הזה על הפילוסוף. היכן שאפלטון ואריסטו ודאי היו אומרים שזה מסוכן מדי, ושהם לא מסוגלים לעשות את זה (תראו מה קרה לפילוסוף של אפלטון); ניטשה ודאי היה משיב שה*פרונסיס* φρόνησις - שיקול הדעת המעשי של אריסטו - הוא נחלת העבר.
|
||||
|
||||
@@ -47,7 +47,7 @@ title: מעבר לטוב ולרוע
|
||||
|
||||
> Speaking seriously, there are good reasons why all philosophical dogmatizing, however solemn and definitive its airs used to be, may nevertheless have been no more than a childishness and tyronism. And perhaps the time is at hand when it will be comprehended again and again *how little* used to be sufficient to furnish the cornerstone for such sublime and philosophers' edifices as the dogmatists have built so far: any old popular superstition from time immemorial (like the soul superstition which, in the form of the subject and ego superstition, has not even yet ceased to do mischeif); some play on words perhaps, a seduction by grammar, or an audacious generalization of very narrow, very personal, very human, all too human facts.
|
||||
|
||||
ניטשה מושל את החיזור אחר האמת כמו מרדף אחרי ה*crush* בתיכון, והפילוסופים לנערים מבולבלים, ובונים ככה מגדלים באוויר - כמו [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ו[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון). כמו שב[*משתה*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) הגברים יושבים כולם ומלרלרים על תשוקה עד ש*דיוטימה* מעמידה אותם במקומם, כך מציב ניטשה את הגברים כאן בטעותם. ניטשה טוען, שבעצם סוקראטס לא למד שום דבר מדיוטימה - עובדה; הם לא השיגו את האמת.
|
||||
ניטשה מושל את החיזור אחר האמת כמו מרדף אחרי ה*crush* בתיכון, והפילוסופים לנערים מבולבלים, ובונים ככה מגדלים באוויר - כמו [דקארט](../דקארט) ו[אפלטון](../../יוונית/אפלטון). כמו שב[*משתה*](../../יוונית/אפלטון/משתה) הגברים יושבים כולם ומלרלרים על תשוקה עד ש*דיוטימה* מעמידה אותם במקומם, כך מציב ניטשה את הגברים כאן בטעותם. ניטשה טוען, שבעצם סוקראטס לא למד שום דבר מדיוטימה - עובדה; הם לא השיגו את האמת.
|
||||
|
||||
|
||||
ב*דוגמטיזם*, ניטשה כותב כל פילוסופיה שמציבה *מעבר*, החל מאפלטון, דרך הנצרות (*אפלטוניזם להמונים*) ועד קאנט; כל דבר שמדבר על *מטאפיזיקה*, במובן של משהו מעבר לעולם. אפלטון, במובן מסוים, הכין את הפילוסופיה ליפול לחיקה של הדת.
|
||||
@@ -57,7 +57,7 @@ title: מעבר לטוב ולרוע
|
||||
> Plato, more innocent in such matters and lacking the craftiness of the plebian[^4], wanted to employ all hist strength - the greatest strength any philosopher so far has had at his disposal - to prove to himself that reason and instinct of themselves tend toward one goal, the good, "God". And since Plato, all theologians and philosophers are on the same track - that is, in moral matters it has so far been instinct, or what the Christians call "faith", or "the herd", as I put it, has triumphed.
|
||||
|
||||
|
||||
ניטשה מצית מחדש את [העימות בין *פארמנידס* - שקובע ש*הכל קבוע*, לבין *היראקליטוס*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#הזיהוי-עם-פרוטאגוראס), שקובע שהכל זורם, ו*צבא המשוררים של הומרוס* שמצדד בו. ניטשה, כפילוסוף, דוגל בצד ההיראקליטאי.
|
||||
ניטשה מצית מחדש את [העימות בין *פארמנידס* - שקובע ש*הכל קבוע*, לבין *היראקליטוס*](../../יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#הזיהוי-עם-פרוטאגוראס), שקובע שהכל זורם, ו*צבא המשוררים של הומרוס* שמצדד בו. ניטשה, כפילוסוף, דוגל בצד ההיראקליטאי.
|
||||
|
||||
|
||||
> Let us not be ungrateful to it, although it must certainly be conceded that the worst, most durable, and most dangerous of all error was a dogmatist's error - namely, Plato's invention of the pure spirit and the good as such.
|
||||
@@ -66,9 +66,9 @@ title: מעבר לטוב ולרוע
|
||||
|
||||
אבל למה שלא נהיה כפויי טובה לאפלטון, שהוליך אותנו שולל? כל תפיסת עולם דוגמטית יוצרת אצל המאמינים דריכות אדירה - אנרגיה שמושקעת בחיפוש אחר האמת. **רק בזכות טעויות כאלה** מתפתחים דברים כמו אומנות, מדע, וחיפוש אחר האמת. השקר, אומר ניטשה, יכול להיות חשוב בהרבה מעבר לאמת.
|
||||
|
||||
!!! info " [טקסט - הבעיה של סוקראטס (*שקיעת האלילים*)](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/סוקראטס.pdf)"
|
||||
!!! info " [טקסט - הבעיה של סוקראטס (*שקיעת האלילים*)](assets/סוקראטס.pdf)"
|
||||
|
||||
השקר יכול להניע את החברה. האם החיילים האתונאים יכולים להרשות לעצמם לשאול בשדה הקרב, *רגע, מה זה אומץ?* איך חברה יכולה להתנהל ככה? בעצם, ניטשה מצדד באתונאים ב[אפולוגיה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה), וקובע - סוקראטס היה חומצה לחברה היוונית; סוקראטס אשם!
|
||||
השקר יכול להניע את החברה. האם החיילים האתונאים יכולים להרשות לעצמם לשאול בשדה הקרב, *רגע, מה זה אומץ?* איך חברה יכולה להתנהל ככה? בעצם, ניטשה מצדד באתונאים ב[אפולוגיה](../../יוונית/אפלטון/אפולוגיה), וקובע - סוקראטס היה חומצה לחברה היוונית; סוקראטס אשם!
|
||||
|
||||
ניטשה ניצב כיריב מר של אפלטון וסוקראטס, אבל לא בז לו; הוא מאמין שההתגברות עליהם יפרוק את כל המתח והאנרגיה שהצטברו, וייצור מהם משהו טוב.
|
||||
|
||||
@@ -79,7 +79,7 @@ title: מעבר לטוב ולרוע
|
||||
|
||||
ב*מעבר לטוב ולרוע* יש תשעה פרקים, ושיר בסיום.
|
||||
|
||||
!!! info "[טקסט - שטראוס](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Strauss.pdf)"
|
||||
!!! info "[טקסט - שטראוס](assets/Strauss.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
> The book consists of nine chapters. The third chapter is devoted to religion. The headings of the fourth chapter ("Sayings and interludes") does not indicate a subject matter; that chapter is distinguished from all other chapters by the fact that it consists exclusively of short aphorisms. The last five chapters are devoted to morals and politics. The book as a whole consists then of two main parts which are separated from one another by about 123 "Sayings and interludes"; the first of the two parts is devoted chiefly to philosophy and religion and the second chiefly to morals and politics. Philosophy and religion, it seems, belong together - belong more closely together than philosophy and the city.
|
||||
@@ -106,7 +106,7 @@ title: מעבר לטוב ולרוע
|
||||
|
||||
> כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת
|
||||
>
|
||||
> > [אריסטו, מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה)
|
||||
> > [אריסטו, מטאפיזיקה](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה)
|
||||
|
||||
אבל האם הוא בכלל שם? האם באמת יש לנו רצון לאמת? אולי ככה אנחנו מכנים משהו אחר, וה*אמת* היא כסות מוסרנית כזו לדחף אחר?
|
||||
|
||||
@@ -203,7 +203,7 @@ literally - and this is the foreground meaning - "flatterers of Dionysius," in o
|
||||
|
||||
והוא לא מסתפק בסטואים - ניטשה מפנה כעת את חמת הזעם שלו לעת המודרנית, ולקאנט.
|
||||
|
||||
בעיניי ניטשה, קאנט הוא הגרסא המודרנית לרצון לשלטון של הפילוסופיה. [ההבדל שהוא קובע בין עולם התופעות לדברים כשלעצמם](ביקורת_מבוא.md) מנסה להילחם ב[מטריאליזם היומיאני](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת), ולהציל את המוסר; בעיני ניטשה, קאנט הוא כוח מרדים מאימת המטריאליזם - כוח גולמי, חסר תכלית. אבל הנה, גם לקאנט יש עוצמה אדירה - רק חבל שהלך אחורה, ולא קדימה!
|
||||
בעיניי ניטשה, קאנט הוא הגרסא המודרנית לרצון לשלטון של הפילוסופיה. [ההבדל שהוא קובע בין עולם התופעות לדברים כשלעצמם](ביקורת_מבוא.md) מנסה להילחם ב[מטריאליזם היומיאני](../יום/מסכת), ולהציל את המוסר; בעיני ניטשה, קאנט הוא כוח מרדים מאימת המטריאליזם - כוח גולמי, חסר תכלית. אבל הנה, גם לקאנט יש עוצמה אדירה - רק חבל שהלך אחורה, ולא קדימה!
|
||||
|
||||
> The main thing about them \[Kantians] is not that they wish to go "back," but that they wish to get-away. A little more strength, flight, courage, and artistic power, and they would want to rise - not return!
|
||||
>
|
||||
@@ -249,7 +249,7 @@ literally - and this is the foreground meaning - "flatterers of Dionysius," in o
|
||||
>
|
||||
> > 13
|
||||
|
||||
ניטשה תוקף כאן את הובס, ואת [עיקרון ה*קונאטוס* של שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#דרגות-ההכרה) שנובע ממנו, באומרו - יש חי לא רוצה רק *לשרוד*, כפי שהובס ושפינוזה חושבים - אלא גם *להנכיח את כוחו*. התיאור של הובס ושפינוזה פשטני מדי, מטריאליסטי: יצורים חיים שרוצים רק לשרוד. ניטשה טוען, מנגד, שההנחה הזו מפרה את [התער של אוקאם](/פילוסופיה/דת/הוכחה#התער-של-אוקאם) - לא צריך ללכת עד כדי לשרוד; יש עקרונות פשוטים יותר. *לומר שכל חי רוצה לשרוד*, אומר למפרט[^18] על העמדה הניטשיאנית, *זה להגניב פנימה טלאולוגיה*. כל אימת שניסו לנקות את הפילוסופיה מהטלאולוגיה האריסטותלית, הם לא השתחררו ממנה לגמרי; גם הם דוגמטיים.
|
||||
ניטשה תוקף כאן את הובס, ואת [עיקרון ה*קונאטוס* של שפינוזה](../שפינוזה/אתיקה#דרגות-ההכרה) שנובע ממנו, באומרו - יש חי לא רוצה רק *לשרוד*, כפי שהובס ושפינוזה חושבים - אלא גם *להנכיח את כוחו*. התיאור של הובס ושפינוזה פשטני מדי, מטריאליסטי: יצורים חיים שרוצים רק לשרוד. ניטשה טוען, מנגד, שההנחה הזו מפרה את [התער של אוקאם](../../דת/הוכחה#התער-של-אוקאם) - לא צריך ללכת עד כדי לשרוד; יש עקרונות פשוטים יותר. *לומר שכל חי רוצה לשרוד*, אומר למפרט[^18] על העמדה הניטשיאנית, *זה להגניב פנימה טלאולוגיה*. כל אימת שניסו לנקות את הפילוסופיה מהטלאולוגיה האריסטותלית, הם לא השתחררו ממנה לגמרי; גם הם דוגמטיים.
|
||||
|
||||
למפרט קובע שניטשה *אפילו יותר* פרסימוני מההסברים של דרווין - את כל התופעות החיות ניתן לצמצם לכדי הרצון להפעיל כוח, ולכן הוא מאוד חסכוני.
|
||||
|
||||
@@ -272,7 +272,7 @@ literally - and this is the foreground meaning - "flatterers of Dionysius," in o
|
||||
|
||||
הבעיה של ניטשה עם **שניהם** היא היומרה שלהם לאובייקטיביות - הם חושבים ש*הם האמת*, ולא פרשנות חלקית כזו או אחרת.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>ףףףףףףףףףףף. זו לא אידאת הטוב. מעפן!</small>
|
||||
|
||||
> There are still harmless self-observers who believe that there are "immediate certainties"; for example, "1 think," or as the su- perstition of Schopenhauer put it, "I will"; as though knowledge here got hold of its object purely and nakedly as "the thing in it.. self," without any falsification on the part of either the subject or the object. But that "immediate certainty," as wen as "absolute knowledge" and tho ·'thing in itself," involve a *contradictio in adjecto*[^21] I shall repeat a hundred times; we really ought to free ourselves from the seduction of words!
|
||||
@@ -280,9 +280,9 @@ literally - and this is the foreground meaning - "flatterers of Dionysius," in o
|
||||
> > 16
|
||||
|
||||
|
||||
המבשרים הגדולים של המדע - [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ובייקון - מתבססים על ה*אני*, כאילו הוא דבר אובייקטיבי - כשלמעשה, גם הוא תוצר של הנחות מטאפיזיות מסוימות, פרשנויות מסוימות של האמת.
|
||||
המבשרים הגדולים של המדע - [דקארט](../דקארט) ובייקון - מתבססים על ה*אני*, כאילו הוא דבר אובייקטיבי - כשלמעשה, גם הוא תוצר של הנחות מטאפיזיות מסוימות, פרשנויות מסוימות של האמת.
|
||||
|
||||
!!! info "[הקשר - *הגיונות על הפילוסופיה הראשונית* (דקארט)](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות)"
|
||||
!!! info "[הקשר - *הגיונות על הפילוסופיה הראשונית* (דקארט)](../דקארט/הגיונות)"
|
||||
|
||||
המדע והפילוסופיה בנויים על *אני* מסוים, שבוחן את המציאות - ועליו ניטשה מערער. האל הקרטזיאני משרת את ה*אני* של דקארט, כי הוא ישמור על *המתמטיקה* - 2+3 תמיד יהיו שווים 5. המתמטיקה היא החלון המטאפיזי אל המציאות, שעליו האל מגן.
|
||||
|
||||
@@ -296,7 +296,7 @@ literally - and this is the foreground meaning - "flatterers of Dionysius," in o
|
||||
|
||||
בסעיפים 18-21, אנדי מעמל"ק, ניטשה תוקף את הרצון החופשי - שקאנט, שופנהאואר ודקארט הציבו לשווא כדבר אחד. אבל אם נבחן את הדברים טוב יותר, הרצון - כמו האני - הוא ריבוי, תרכובת. הוא מורכב מציווי ושליטה, מציות, שאנחנו תופסים תחת *אני* ו*רוצה* שאנחנו החלטנו שרירותית שהם דבר אחד, אך הם למעשה קהילה - של שולטים ונשלטים.
|
||||
|
||||
אבל ניטשה עדיין צריך להסביר לנו מניין ה*אחדות* מגיעה. האם התיאוריה של הטבע, ככאוס מוחלט וחסר תכליות, יכולה להצמיח הסבר לקביעות, אחדות, וזהות? זוהי אותה [הבעיה שמציב אפלטון כנגד הקדם-סוקראטיים](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#הזיהוי-עם-פרוטאגורס).
|
||||
אבל ניטשה עדיין צריך להסביר לנו מניין ה*אחדות* מגיעה. האם התיאוריה של הטבע, ככאוס מוחלט וחסר תכליות, יכולה להצמיח הסבר לקביעות, אחדות, וזהות? זוהי אותה [הבעיה שמציב אפלטון כנגד הקדם-סוקראטיים](../../יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס#הזיהוי-עם-פרוטאגורס).
|
||||
|
||||
|
||||
> what happens here is what happens in every well-constructed and happy commonwealth; namely, the governing class identifies itself with the successes of the commonwealth. In all willing it is absolutely a question of commanding and obeying. on the basis, as already said, of a social structure composed of many "souls". Hence a philosopher should claim the right to include willing as such within the sphere of morals-morals being understood as the doctrine of the relations of supremacy under which the phenomenon of "life" comes to be.
|
||||
@@ -306,7 +306,7 @@ literally - and this is the foreground meaning - "flatterers of Dionysius," in o
|
||||
|
||||
### חופש רצון?
|
||||
|
||||
גם המוסר, קובע ניטשה, הוא מערכת של דחפים שולטים ונשלטים לסירוגין. ה[צו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-מוסרית) של קאנט, למשל, חייב לבוא מבחוץ - מהתבונה, או מהאל כמו בנצרות - לא מהדחפים! כל הפילוסופיה שקדמה לי, קובע ניטשה, ייחסה נשגבות רק למה ש*מרוחק* מהארצי - אבל למעשה, גם אותן דעות "תבוניות" אינן אלא ביטוי של דחפים לא-תבוניים בנפש. כל דיבור על רצון חופשי, אומר ניטשה בבוז, הוא *במהותו נוצרי*. כל דיבור על סוציאליזם, הוא אומר, הוא ביטוי של עדר חלש, שרוצה בשוויון כי *אוי לא, כולנו סובלים* - הכל מונע מהרצון לעוצמה.
|
||||
גם המוסר, קובע ניטשה, הוא מערכת של דחפים שולטים ונשלטים לסירוגין. ה[צו הקטגורי](../../אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-מוסרית) של קאנט, למשל, חייב לבוא מבחוץ - מהתבונה, או מהאל כמו בנצרות - לא מהדחפים! כל הפילוסופיה שקדמה לי, קובע ניטשה, ייחסה נשגבות רק למה ש*מרוחק* מהארצי - אבל למעשה, גם אותן דעות "תבוניות" אינן אלא ביטוי של דחפים לא-תבוניים בנפש. כל דיבור על רצון חופשי, אומר ניטשה בבוז, הוא *במהותו נוצרי*. כל דיבור על סוציאליזם, הוא אומר, הוא ביטוי של עדר חלש, שרוצה בשוויון כי *אוי לא, כולנו סובלים* - הכל מונע מהרצון לעוצמה.
|
||||
|
||||
> Forgive me as an old philologist[^23] who cannot desist from the malice of putting his finger on bad modes of interpretation: but
|
||||
"nature's conformity to law," of which you physicists talk so
|
||||
@@ -364,7 +364,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad
|
||||
> > 24
|
||||
|
||||
|
||||
בסעיף 25, אנדי מעמל"ק, אומר ניטשה - *עכשיו, אחרי מות האל, הדבר העיקרי **שאסור** לפילוסוף לעשות, הוא ללבוש גלימה של קדוש מעונה שמקדיש את עצמו לאמת*. אין *אמת* - ואסור להתיימר לה אחרי מות האל. ההמון תופס את הפילוסוף כסגפן, נזיר, קדוש מעונה - כמו שסוקראטס מציג את עצמו לאתונאים ב[אפולוגיה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה), ועליו להציג את עצמו ככזה מולם. אבל, כמו שסוקראטס חושף ב[משתה](פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה), הפילוסוף הוא בעצם הדבר הכי תאוותן שיש.
|
||||
בסעיף 25, אנדי מעמל"ק, אומר ניטשה - *עכשיו, אחרי מות האל, הדבר העיקרי **שאסור** לפילוסוף לעשות, הוא ללבוש גלימה של קדוש מעונה שמקדיש את עצמו לאמת*. אין *אמת* - ואסור להתיימר לה אחרי מות האל. ההמון תופס את הפילוסוף כסגפן, נזיר, קדוש מעונה - כמו שסוקראטס מציג את עצמו לאתונאים ב[אפולוגיה](../../יוונית/אפלטון/אפולוגיה), ועליו להציג את עצמו ככזה מולם. אבל, כמו שסוקראטס חושף ב[משתה](פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה), הפילוסוף הוא בעצם הדבר הכי תאוותן שיש.
|
||||
|
||||
בעוד שניטשה מסכים בנקודה זו עם אפלטון, הוא סבור - שלא כמו אחרון - שנוכל להגיע לנקודה שבה הפילוסופיה תוכל לדבר בגאון ובגלוי, ולעצב את מהלכה של ההיסטוריה האנושית. הוא לא מוכן להיזהר בדבריו, כמו אפלטון.
|
||||
|
||||
@@ -417,7 +417,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ניטשה מתאר בפנינו בסעיף תקציר מטא-היסטורי, על פני 5,000 שנה - שמתיימר להיות נכון. תחילה, בפרה-היסטוריה, היינו טרום-מוסריים: הערך של הפעולה נמדד **בתוצאה שלה**[^38]. זאת לעומת התקופה המוסרית, שבה החלק הקובע הוא **הכוונה** - כמו ב[אתיקה הניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה)[^39], אצל אפלטון, או הנצרות.
|
||||
ניטשה מתאר בפנינו בסעיף תקציר מטא-היסטורי, על פני 5,000 שנה - שמתיימר להיות נכון. תחילה, בפרה-היסטוריה, היינו טרום-מוסריים: הערך של הפעולה נמדד **בתוצאה שלה**[^38]. זאת לעומת התקופה המוסרית, שבה החלק הקובע הוא **הכוונה** - כמו ב[אתיקה הניקומאכית](../../יוונית/אריסטו/אתיקה)[^39], אצל אפלטון, או הנצרות.
|
||||
|
||||
העמדה הזו מניחה, כמובן, שהסוכן המוסרי הוא חופשי - ולכן אפשר לשפוט את הסוכן על פי בחירתו. ניטשה כופר בחופש הזה, וחותר לייסוד תקופה **אקסטראמוסרית** - *מעבר* למוסר - שבה מה שקובע הוא *הדחף הפסיכולוגי* המניע לפעולה. עלינו להשתחרר מהאמונה האחרונה שהותירה לנו הנצרות האפלטונית - ה*אני* הקרטזיאני - ולהכיר בעליונותם של הדחפים, תוך התגברות *חסרת רחמים* על כל הערכים הנוצרים האלה - הרחמים, האהבה לזולת, וכדומה. מרגע שהרגתם את האל, *אתם לא זכאים יותר למוסר שלו*.
|
||||
|
||||
@@ -426,13 +426,13 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad
|
||||
## הרצון לעוצמה
|
||||
|
||||
*מעבר לטוב ולרוע* הוא הספר המחריב בפרויקט של ניטשה, לעומת *כה אמר זרתוסטרא* החיובי. ב*מעבר לטוב ולרוע* ניטשה רק רומז להגות החיובית שלו.
|
||||
במרכז הכובד של *מעבר לטוב ולרוע*, סעיף 34, ניטשה פונה למי שזוכר את לבה של התקופה המוסרית - הקאנט, השפינוזה, והשיא שריסק אותו, [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל). אולי לא הצלחנו להכריע בשאלות הפילוסופיות, כי השכל שלנו לא יכול להכריע בהן, ועלינו להתמקד רק בתופעות - כמו שאומר קאנט ב[ביקורת התבונה הטהורה](פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md). ניטשה מסכים, ומבקש לנתח את הדחף ה*פסיכולוגי* - למה בכלל התבונה שואלת שאלות שהיא לא יכולה להשיב אליהן? ניטשה, שלא כמו קאנט, אינו מניח את ה*reis cogitans* - ה*דבר החושב* - של דקארט.
|
||||
במרכז הכובד של *מעבר לטוב ולרוע*, סעיף 34, ניטשה פונה למי שזוכר את לבה של התקופה המוסרית - הקאנט, השפינוזה, והשיא שריסק אותו, [הגל](../הגל). אולי לא הצלחנו להכריע בשאלות הפילוסופיות, כי השכל שלנו לא יכול להכריע בהן, ועלינו להתמקד רק בתופעות - כמו שאומר קאנט ב[ביקורת התבונה הטהורה](פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md). ניטשה מסכים, ומבקש לנתח את הדחף ה*פסיכולוגי* - למה בכלל התבונה שואלת שאלות שהיא לא יכולה להשיב אליהן? ניטשה, שלא כמו קאנט, אינו מניח את ה*reis cogitans* - ה*דבר החושב* - של דקארט.
|
||||
|
||||
אבל מה נותר בלי ה*אני* הזה? רק ספקנות, חשדנות, אשליה עצמית. והאם האשליה הזו היא דבר רע בכלל, שואל ניטשה? מה היא מלמדת אותנו על עצמנו, היכולת שלנו לשקר לעצמנו? אפלטון אומר בפוליטאה שהפילוסוף *שונא מעל הכל את השקר בנפש*. הפילוסופיה, ישיב ניטשה, לא צריכה לשנוא דבר - עליה לחקור גם את השקר; עלינו להפסיק להפוך את הפילוסופיה למשרתת של הגננת שלנו, בגיל חמש. חקר השקר יכול ללמד אותנו יותר על הטבע יותר מכל התובנות של הפילוסופיה המערבית.
|
||||
|
||||
אנו משקרים לעצמנו כי איננו יכולים לסבול את האמת. השקר הוא כלי להמשיך לגדול, להתעצם, לברוח. כך אנו מגלים שמה שמניע אותנו הוא לא דחף ל*אמת*, אלא דחף *לחיות* - הנה משהו שראוי לחקור.
|
||||
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - שיר המחול](./מחול.pdf)"
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - שיר המחול](./assets/מחול.pdf)"
|
||||
|
||||
אחרי שזרתוסטרא של ניטשה נכשל בבשורת העלאדם - הוא יוצא מן העיר ומחפש שליחים חדשים.
|
||||
|
||||
@@ -498,7 +498,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad
|
||||
|
||||
משום שהדחפים לבדם הם אלו שנתונים לנו, *זו* צריכה להיות נקודת הפתיחה המטאפיזית שלנו. כל הדחפים האלו הם מוכווני-תכלית, ועתה ניטשה ייבקש לטעון שהתשוקות נתונות לנו - אבל התכליות לא; ולכן כל מה שנותר לנו הן העוצמות של הדחפים בינם לבין עצמם, ומשם נצטרך איכשהו להבין *ה כ ל *.
|
||||
|
||||
את המטאפיזיקה הניטשאנית אפשר להבין רק ב*דונאמיס* ו*אנרגאה* - רק בפוטנציאל ובכוח - ולכן לכאורה היא נענית ל[תער של אוקאם](/פילוסופיה/דת/הוכחה#התער-של-אוקאם) - היא רזה יותר מטאפיזית. הוא מבקש לתת הסבר פנים-עולמי - **רצון** - ולא במובן השטחי (*הנה אני רוצה עכשיו בירה*), אלא ברצון להשתמש בעוצמה. הטבע כולו, הוא יגיד, הוא הדחף להנכיח עוצמה.
|
||||
את המטאפיזיקה הניטשאנית אפשר להבין רק ב*דונאמיס* ו*אנרגאה* - רק בפוטנציאל ובכוח - ולכן לכאורה היא נענית ל[תער של אוקאם](../../דת/הוכחה#התער-של-אוקאם) - היא רזה יותר מטאפיזית. הוא מבקש לתת הסבר פנים-עולמי - **רצון** - ולא במובן השטחי (*הנה אני רוצה עכשיו בירה*), אלא ברצון להשתמש בעוצמה. הטבע כולו, הוא יגיד, הוא הדחף להנכיח עוצמה.
|
||||
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">In the end not only is it permitted to make this experiment; the conscience of method demands it. Not to assume several kinds of causality until the experiment of making do with a single one has been pushed to its utmost limit (to the point of nonsense, if I may say so)-that is a moral of method which one may not shirk today -it follows "from its definition," as a mathematician would say. The- question is in the end whether we really recognize the will as efficient, whether we believe in the causality of the will: if we do -and at bottom our faith in this is nothing less than our faith in causality itself-then we have to make the experiment of positing the causality of the will hypothetically as the only one. "Will," of course, can affect only "will-and not "matter" (not "nerves/' for example). In short, one has to risk the hypothesis whether will does not affect will wherever ,"effects" are recognized-and whether all mechanical occurrences are not, insofar as a force is active in them, will force, effects of will. Suppose, finally, we succeeded in explaining our entire instinctive life as the development and ramification of one basic form of the will-namely, of the will to power, as my proposition has it; suppose all organic functions could be traced back to this will to power and one could also find in it the solution of the problem of procreation and nourishment-it is one problem-then one would have gained the right to determine all efficient force univocally as -will to power. The world viewed from inside, the world defined and determined according to its "intelligible character"-it would be "will to power" and nothing else</div>
|
||||
@@ -507,7 +507,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad
|
||||
|
||||
כמו שאר המסורת הפילוסופית, ניטשה מבקש הסבר - וכמותם הוא נצמד לתער של אוקאם. אלא שהוא זורק הצידה את ריבוי הישויות של דקארט - ה*דבר החושב* וה*דבר המתפשט* - ומזקק את הקיום כולו לדבר אחד בלבד: **הכל הוא עוצמה**.
|
||||
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - על ההתגברות העצמית](./התגברות.pdf)"
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - על ההתגברות העצמית](./assets/התגברות.pdf)"
|
||||
|
||||
אם שיר המחול הוא רק *רמז* לזה שהחיים הם הרצון לעוצמה, עכשיו זרתוסטרא הניטשאנית נושא עיניו ל*חכמי החכמים*, הפילוסופיים.
|
||||
|
||||
@@ -572,7 +572,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
[על הרצון לעוצמה (מהמחברות של ניטשה)](./רצון_לעוצמה_מחברת.pdf)
|
||||
[על הרצון לעוצמה (מהמחברות של ניטשה)](./assets/רצון_לעוצמה_מחברת.pdf)
|
||||
|
||||
בסעיף 1067, ניטשה מתאר את העולם כפרץ של אנרגיה: חסר תכלית, חסר ערכים, חסר פואנטה. בעולם שכזה, *אנחנו* נאלץ לתפוס את כל התפקידים: המחוקק, השופט, והמבצע.
|
||||
|
||||
@@ -624,7 +624,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad
|
||||
## פרק 3 - פילוסופיה של הדת על פי ניטשה
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[מבוא לפילוסופיה של הדת](/פילוסופיה/דת)
|
||||
[מבוא לפילוסופיה של הדת](../../דת)
|
||||
|
||||
ניטשה הוא הפילוסוף האנטי-נוצרי הגדול ביותר. אבל חשוב מאוד לזכור שהיריבות הזו היא *רעיונית*, כמו כנגד אפלטון - משום שאפלטון היה הפילוסוף הגדול ביותר, ניטשה סבור שראוי לתקוף אותו: כך גם עם הנצרות. זו טעות לעשות לניטשה פסיכו-אנליזה ולהבין מהקריאה שלו רק רכילות זולה - מי אהב את מי ושנא את מי - אלא לזכור ש"שנאה" שלו היא כתיבה צעקנית, שמעבירה יריבות *רעיונית*.
|
||||
|
||||
@@ -648,13 +648,13 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad
|
||||
|
||||
### מה הייתה הנצרות?
|
||||
|
||||
נתחיל במהלך. מה הייתה הנצרות הקדומה? כאן מתברר ההבדל בין ניטשה לאתאיסטים מודרניים: הם *מיקרוגל* לחימום רעיונות ניטשאנים, שתוקפים אנשי-קש של הדת. ניטשה לא מחפש אנשי-קש: הוא מכיר את הנצרות היטב, מבין מה היא ניסתה לעשות, ותוקף אותה לעומק. היא עלתה בעולם היווני-הרומי, חוללה מהפכה כוללת בעולם הערכים שלו, ובנתה על [מוסר העבדים](/פילוסופיה/אתיקה#הגיניאולוגיה-של-המוסר). לכן, ניטשה סבור שאי אפשר להבין נצרות בלי להבין את המאבק שלה בפילוסופיה ברומא - שהייתה קיימת כבר 500 שנים.
|
||||
נתחיל במהלך. מה הייתה הנצרות הקדומה? כאן מתברר ההבדל בין ניטשה לאתאיסטים מודרניים: הם *מיקרוגל* לחימום רעיונות ניטשאנים, שתוקפים אנשי-קש של הדת. ניטשה לא מחפש אנשי-קש: הוא מכיר את הנצרות היטב, מבין מה היא ניסתה לעשות, ותוקף אותה לעומק. היא עלתה בעולם היווני-הרומי, חוללה מהפכה כוללת בעולם הערכים שלו, ובנתה על [מוסר העבדים](../../אתיקה#הגיניאולוגיה-של-המוסר). לכן, ניטשה סבור שאי אפשר להבין נצרות בלי להבין את המאבק שלה בפילוסופיה ברומא - שהייתה קיימת כבר 500 שנים.
|
||||
|
||||
הנצרות טענה טענה חסרת-פשרות - העולם הזה הוא כאין-וכאפס לעומת האל החי, הבורא, שיכול לפרוץ להיסטוריה ולפעול בה.
|
||||
|
||||
היוונים לא הצליחו להבין את מושג הזה של אל. כשהיוונים הגיעו לכאן עם אלכסנדר מוקדון, הם קראו לנו *הפילוסופים של המזרח*, והתרשמו מהנוכחות של האל - אבל לא הצליחו להבין למה אכפת לו מההיסטוריה, או בכלל.
|
||||
|
||||
הנצרות, מנגד, מטיחה בעולם היווני - *כל מה שאתם מקדשים חסרי ערך*. *Τhe wisdom of this world is foolishness before God*, כתוב ביוחנן המטביל. הנצרות *מתהדרת* בהיותה דת על-תבונית. דברים כמו [השילוש הקדוש](/פילוסופיה/נוצרית#השילוש-הקדוש) הם *Μysterium Fidei* - רזי האמונה, והמקום של התבונה הוא *משני*[^43]. העולם הזה הוא לא ביטוי ל*תבונת* האל - אלא לחופשיותו. הדרך היחידה להתקרב לאל כזה, אומר ניטשה, הוא להקריב את התבונה על מזבח ה*Μysterium Fidei* - מה שהותיר את הרומאים עיוורים לגמרי.
|
||||
הנצרות, מנגד, מטיחה בעולם היווני - *כל מה שאתם מקדשים חסרי ערך*. *Τhe wisdom of this world is foolishness before God*, כתוב ביוחנן המטביל. הנצרות *מתהדרת* בהיותה דת על-תבונית. דברים כמו [השילוש הקדוש](../../נוצרית#השילוש-הקדוש) הם *Μysterium Fidei* - רזי האמונה, והמקום של התבונה הוא *משני*[^43]. העולם הזה הוא לא ביטוי ל*תבונת* האל - אלא לחופשיותו. הדרך היחידה להתקרב לאל כזה, אומר ניטשה, הוא להקריב את התבונה על מזבח ה*Μysterium Fidei* - מה שהותיר את הרומאים עיוורים לגמרי.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">Modern men, obtuse to all Christian nomenclature, no longer feel the gruesome superlative that struck a classical taste in the paradoxical formula "god on the cross." Never yet and nowhere has there been an equal boldness in inversion, anything as horrible. questioning, and questionable as this formula: it promised a revaluation of all the values of antiquity</div>
|
||||
>
|
||||
@@ -674,7 +674,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad
|
||||
>
|
||||
> > 47
|
||||
|
||||
מאיפה מגיעה הסגפנות הזו, שמלווה את הדת, כל דת, בכל מקום שהיא מגיעה אליו? אנשים חילונים לא מצליחים להבין את זה. איך אדם כמו [אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס), יצרי כל כך, נהפך ל*נזיר נוצרי*? ניטשה אומר שהסגפנות והיצרים מגיעים מאותו הדבר - *הרצון לעוצמה!*
|
||||
מאיפה מגיעה הסגפנות הזו, שמלווה את הדת, כל דת, בכל מקום שהיא מגיעה אליו? אנשים חילונים לא מצליחים להבין את זה. איך אדם כמו [אוגוסטינוס](../../נוצרית/אוגוסטינוס), יצרי כל כך, נהפך ל*נזיר נוצרי*? ניטשה אומר שהסגפנות והיצרים מגיעים מאותו הדבר - *הרצון לעוצמה!*
|
||||
|
||||
### נצרות מול הדת היוונית
|
||||
|
||||
@@ -741,7 +741,7 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b
|
||||
|
||||
### "המחשבה שמאחורי המחשבות"
|
||||
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - החזון והחידה](./חזון.pdf)"
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - החזון והחידה](./assets/חזון.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
אחרי שזרתוסטרא כשל בשכנוע אנשי העיר, הוא עוזב את האי ששהה בו ומפליג לים. עמוק בלב ים, הוא פוצח בשיר הלל למלחים. זה נשמע מוזר, עד שנבין את הרקע של המלחים היוונים: הם *שנאו* לשוט בים הפתוח, משום שזו הייתה חולשת הספינות שלהם, ותמיד ניסו לשוט במגע עין עם החוף. זרתוסטרא מהלל את המלחים שמעיזים לצאת מעבר לחוף.
|
||||
@@ -799,7 +799,7 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b
|
||||
אם החיים הם *עסק שלא יכול לכסות את הוצאותיו*, כמו ששופנהאואר טוען, הרי שכל מאבק בעולם הנצחי הוא רק להוסיף אפסים בסוף. זהו הלילה האפל ביותר, שמעורר בזרתוסטרא בחילה עמוקה: אם הוא לא ישרוד את המחשבה הזו, הרי שהגמד ינצח - אבן הבינה נפלה והרגה גם אותו.
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - המחלים](./המחלים.pdf)"
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - המחלים](./assets/המחלים.pdf)"
|
||||
|
||||
ב*מחלים*, זרתוסטרא חוזר לאי שלו, למערה שלו בהר, ונהנה מהבדידות שלו - אבל לא מסוגל לגבור על *המחשבה מאחורי המחשבות* שלו, שמעוררת בו בחילה. הוא קורס למשך שבוע, החיות מטפלות בו, וכשהוא מתעורר - החיות מספרות לו מי הוא.
|
||||
|
||||
@@ -828,7 +828,7 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b
|
||||
|
||||
### יצירת ערכים מחודשת
|
||||
|
||||
!!! info "[המדע העליז - סעיף 341](./341.pdf)"
|
||||
!!! info "[המדע העליז - סעיף 341](./assets/341.pdf)"
|
||||
|
||||
ניטשה מעמיד בפנינו אתגר: השאלה אינה אם הוא אמיתי, אלא איך היינו נוהגים *אילו היה אמיתי*: שאתם, כפי שאתם, תחוו את החיים האלו בדיוק כפי שאתם, בלי שום תיקון, שום גאולה: אתם, בבשרכם. האם תתלשו שיערות ותחרקו שיניים, או שמא עדיין תצליחו, בזכות רגע של הארה, להגיד *כן* - הייתי עושה את זה שוב. זה ההבדל, עבור ניטשה, בין מי שהניהיליזם שובר אותו, למי שיכול להיות הפילוסוף של העתיד. אם *אתה* מסוגל להגיד לעולם כזה *כן*, **אתה** הוא האל, מי שמתקף את הטוב בעולם. רוב בני האדם אינם כאלה. אבל מי שכן, מצליח לעשות מה שלא עשתה שום מערכת מוסרית עד כה: לפתור את בעיית ה**Εs War** - *זה היה* - אותם דברים שקובעים מי אנחנו, מי היינו, מי נוכל להיות. לא תוכלו להיות אצילים אנגלים, או סמוראים, או ב*שטטל* האירופי, לא משנה כמה תרצו.
|
||||
|
||||
@@ -855,7 +855,7 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b
|
||||
הפילוסוף של העתיד צריך להיות כמו ילד - שאין לא עבר שמכביד עליו, ולא נוטר לעולם טינה.
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - על שלוש תמורות](./תמורות.pdf)"
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - על שלוש תמורות](./assets/תמורות.pdf)"
|
||||
|
||||
מי זה *הרוח אשר הוא גמל* - שמבקש להעמיס עליו עוד ועוד? הכוונה היא לכל עמדה דתית, ובמיוחד הנצרות: כל תרבות שרואה משהו נשגב בלהיות מצווה, בלקבל על עצמנו מסע. זהו השלב הראשון - לרצות לקבל, להשפיל את עצמנו בפני המצווה.
|
||||
|
||||
@@ -877,7 +877,7 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b
|
||||
> <div style="text-align: left">And that consequently our modem, noisy, time-consuming industriousness, proud of itself, stupidly proud. educates and prepares people, more than anything else does, precisely for "unbelief."</div>
|
||||
|
||||
|
||||
כפירה, אצל רוב בני האדם, היא *לא* חשיבה מעמיקה על [חמשת הדרכים להוכחת האל](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-הקוסמולוגית) של [אקווינס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינס): היא נובעת מאוסף של שינויים שמכינה אותנו לזנוח את רעיון הדת. מי הם החילונים? מי שנולדים למשפחה חילונית. ומי הם החילונים הראשונים? אלו שלא נאלצו פתאום להסתמך דווקא על האל - בדברים כמו לידה, שהייתה מסכנת-חיים עד המודרנה. האנשים ממשלו של זרתוסטרא, הבורגנים המודרנים, *עוד לא יודעים בכלל* שהם לא מאמינים באל: הם פשוט מנותקים מהמציאות הקשה של הטבע שמעוררת אמונה *מלכתחילה*.
|
||||
כפירה, אצל רוב בני האדם, היא *לא* חשיבה מעמיקה על [חמשת הדרכים להוכחת האל](../../דת/ראיות#הראייה-הקוסמולוגית) של [אקווינס](../../נוצרית/אקווינס): היא נובעת מאוסף של שינויים שמכינה אותנו לזנוח את רעיון הדת. מי הם החילונים? מי שנולדים למשפחה חילונית. ומי הם החילונים הראשונים? אלו שלא נאלצו פתאום להסתמך דווקא על האל - בדברים כמו לידה, שהייתה מסכנת-חיים עד המודרנה. האנשים ממשלו של זרתוסטרא, הבורגנים המודרנים, *עוד לא יודעים בכלל* שהם לא מאמינים באל: הם פשוט מנותקים מהמציאות הקשה של הטבע שמעוררת אמונה *מלכתחילה*.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">Among those, for example, who now live in Germany at a distance from religion I find people whose "free-thinking" is of diverse types and origins, but above all a majority of ,those in whom industriousness has, from generation unto generation, dissolved the religious instincts, so they no longer even know what religions are good for and merely register their presence in the world with a kind of dumb amazement. They feel abundantly committed, these good people, whether to their business or to their pleasures, not to speak of the "fatherland" and the newspapers and "family obligations": it seems that they simply have no time left for religion, the more so because it remains unclear to them whether it involves another business or another pleasure-for it is not possible, they say to themselves, that one goes to church merely to dampen one's good spirits</div>
|
||||
|
||||
@@ -940,9 +940,9 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b
|
||||
## ההיסטוריה הטבעית של המוסר
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[הגיניאולוגיה של המוסר (מבוא לאתיקה)](/פילוסופיה/אתיקה#הגיניאולוגיקה-של-המוסר)
|
||||
[הגיניאולוגיה של המוסר (מבוא לאתיקה)](../../אתיקה#הגיניאולוגיקה-של-המוסר)
|
||||
|
||||
בפרק החמישי, ניטשה פונה ל*מוסר*, ומציע מתודולוגיה חדשה לעשיית פילוסופיה של המוסר, טובה יותר מהדרך הרופסת לשיטתו שבה נעשה עד כה (ובמיוחד [זו של קאנט](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי)). סעיפים 187-189 הם ניתוח של **מוסר העבדים** - ומשם ואילך ניתוח של **מוסר האדונים**. המושגים האלו לא עצמאיים: הם **תמיד** מופיעים יחד, אולי אפילו בנפשו של כל אחד ואחת מאיתנו. רבים ממושגיו המפורסמים של ניטשה (*מוסר העדר*) מגיעים מהפרק הזה, אם כי לרוב במשמעות מעוותת: אלו כלים עדינים לכונן מוסר, ולא הצהרות. היחס על המוסר הוא דו-משמעי, כמו היחס לדת: הוא תוקף את המוסר, משמיץ את העדר ואת המוסר, אבל מכיר גם בעוצמה שלו ובשימושיות שלו: *אדונים* צומחים מתוך מוסר עדר.
|
||||
בפרק החמישי, ניטשה פונה ל*מוסר*, ומציע מתודולוגיה חדשה לעשיית פילוסופיה של המוסר, טובה יותר מהדרך הרופסת לשיטתו שבה נעשה עד כה (ובמיוחד [זו של קאנט](../../אתיקה#הצו-הקטגורי)). סעיפים 187-189 הם ניתוח של **מוסר העבדים** - ומשם ואילך ניתוח של **מוסר האדונים**. המושגים האלו לא עצמאיים: הם **תמיד** מופיעים יחד, אולי אפילו בנפשו של כל אחד ואחת מאיתנו. רבים ממושגיו המפורסמים של ניטשה (*מוסר העדר*) מגיעים מהפרק הזה, אם כי לרוב במשמעות מעוותת: אלו כלים עדינים לכונן מוסר, ולא הצהרות. היחס על המוסר הוא דו-משמעי, כמו היחס לדת: הוא תוקף את המוסר, משמיץ את העדר ואת המוסר, אבל מכיר גם בעוצמה שלו ובשימושיות שלו: *אדונים* צומחים מתוך מוסר עדר.
|
||||
|
||||
### הגיניאולוגיה של המוסר
|
||||
|
||||
@@ -979,7 +979,7 @@ to be the moral imperative of nature which, to be sure, is neither "categorical
|
||||
|
||||
כל תורת מוסר, קובע ניטשה, הוא סוג של *אימון בציות*: כל חופש בתהליך הוא אשליה.
|
||||
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - אלף מטרות ואחת](./אלף.pdf)"
|
||||
!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - אלף מטרות ואחת](./assets/אלף.pdf)"
|
||||
|
||||
> ארצות רבות ראה זרתוסטרא ועמים רבים ראה: וכך גילה את טובם ואת רועם של עמים רבים[^54]. ולא מצא זרתוסטרא עלי-אדמות עוצמה רבה יותר מן הטוב ומן הרוע. למען יחיה עם, חייב הוא תחילה להיות מעריך: אך אם להתקיים חפצו, אסור עליו להעריך על דרך שמעריך שכנו.
|
||||
|
||||
@@ -1030,7 +1030,7 @@ to be the moral imperative of nature which, to be sure, is neither "categorical
|
||||
> <div style="text-align: left">This type of inference smells of the *rabble* \[...]</div>
|
||||
>
|
||||
|
||||
סוקראטס ההיסטורי היה, בעצם, ה[תועלתן](/פילוסופיה/אתיקה#התועלתנות) הראשון: כל רוע מוסרי אינו אלא טעות של חישוב! זוהי הקרקיטורה הניטשאנית לעמדה המופיעה ב[גורגיאס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס), בפרוטאגוראס, ובאחרים, למוסר *המוני* כזה: כולם יכולים לקחת בו חלק, וכולם יכולים לפעול על פי חישוב תועלתני שכזה. כולנו יודעים לחשב את האינטרסים שלנו - אבל לא לעשות מטאפיזיקה, כמו שקאנט, למשל, דורש: לכן, מוסר בר השגה *מסריח ממוסר עדר*. לכן ניטשה אומר שאפלטון היה *אצילי מדי* מכדי להאמין במוסר כזה: אפלטון ניסה להגן על המורה שלו, ולנקות ממנו את הרפש ההמוני הזה.
|
||||
סוקראטס ההיסטורי היה, בעצם, ה[תועלתן](../../אתיקה#התועלתנות) הראשון: כל רוע מוסרי אינו אלא טעות של חישוב! זוהי הקרקיטורה הניטשאנית לעמדה המופיעה ב[גורגיאס](../../יוונית/אפלטון/גורגיאס), בפרוטאגוראס, ובאחרים, למוסר *המוני* כזה: כולם יכולים לקחת בו חלק, וכולם יכולים לפעול על פי חישוב תועלתני שכזה. כולנו יודעים לחשב את האינטרסים שלנו - אבל לא לעשות מטאפיזיקה, כמו שקאנט, למשל, דורש: לכן, מוסר בר השגה *מסריח ממוסר עדר*. לכן ניטשה אומר שאפלטון היה *אצילי מדי* מכדי להאמין במוסר כזה: אפלטון ניסה להגן על המורה שלו, ולנקות ממנו את הרפש ההמוני הזה.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">Plato did everything be could in order to read something re-
|
||||
fined and noble into the proposition of his teacher-above all, him-
|
||||
@@ -1050,7 +1050,7 @@ namely, into all of his own masks and multiplicities</div>
|
||||
|
||||
סוקראטס לועג לאתונאים האצילים שפועלים מאינסטינקט ומדחף: אבל בעצם, מגלה סוקראטס בהמשך, שגם המוסר התבוני *שלו* הוא סוג של דחף - התבונה היא דחף! - ובכך הוא אינו טוב משאר האתונאים בכלל. זה מתיישב עם העמדה הניטשאנית - שניהם ביטויים של *רצון לעוצמה*.
|
||||
|
||||
בניסיון להציל אותו, אפלטון כונן את המטאפיזיקה, והוביל לתוצאה אירונית: אפלטון האצילי הביא עלינו את *מוסר העדר*; סוקראטס השחית את אפלטון, ו[האישום כנגדו מוצדק](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה).
|
||||
בניסיון להציל אותו, אפלטון כונן את המטאפיזיקה, והוביל לתוצאה אירונית: אפלטון האצילי הביא עלינו את *מוסר העדר*; סוקראטס השחית את אפלטון, ו[האישום כנגדו מוצדק](../../יוונית/אפלטון/אפולוגיה).
|
||||
|
||||
ועכשיו רוצה ניטשה לכונן מוסר חדש.
|
||||
|
||||
@@ -1108,7 +1108,7 @@ namely, into all of his own masks and multiplicities</div>
|
||||
|
||||
מוסר עבדים נובע מפחד - אבל לא *רק* מפחד. בסוף 199, ניטשה מתאר כיצד מוסר עבדים, כשהוא משתלט על תרבות כלשהי, מרכך אותה מחמת הפחד עד כדי כך שהיא כמעט *מזמינה* מצווה, ולא מציית[^60], ומקבלת את מרותו **מעייפות**: רק שמישהו יצווה כבר. באירופה, המאבק המתמיד בין התרבות היוונית למקראית מתיש את החברה לכדי מוסר עבדים.
|
||||
|
||||
!!! info "[הגיניאולוגיה של המוסר - אשמה, מוסר כליות ודומיהם](./גיניאולוגיה.pdf)"
|
||||
!!! info "[הגיניאולוגיה של המוסר - אשמה, מוסר כליות ודומיהם](./assets/גיניאולוגיה.pdf)"
|
||||
|
||||
מוסר העבדים הוא ראשוני יותר, קדום יותר: הנפש האנושית, רומז ניטשה בגיניאולוגיה של המוסר, עוצבה בתהליך אלים ואכזרי של מוסר עבדים, עד שעולים אלו שאומרים - *למה לי לציית?* **האדון צומח מהעדר**. אבל בסעיף 201, ניטשה אומר שאנו *זקוקים* לאדונים - אנשים חזקים, כמו יוליוס קיסר - שמכוננים חברות ומספקים את הדחף לציית. אבל בשלב מסוים, כשכבר אין סכנה מבחוץ, העדר *שוכח* שהוא צריך את האדון, ושוב עולה עליו. במובן הזה, דווקא ה*אדונים* הם ראשוניים.
|
||||
|
||||
@@ -1168,7 +1168,7 @@ of scholars now stand in full bloom, in their finest spring. everywhere - which
|
||||
|
||||
בהמשך סעיף 204, ניטשה מונה את התלונות של המלומדים כנגד הפילוסופיה - כמו השיטתיות[^65], ההתנשאות האצילית, וחוסר הפרקטיות (חשבו על הדודה הממוצעת - *פילוסופיה? מה תעשה עם זה?*). עם ה*מדעיזם*, עדיין שולט ההמון - באמונה של עדר במדע.
|
||||
|
||||
וגם כלפי הפילוסופיה, ניטשה לא נשאר חייב. איפה יימצאו היום פילוסופיים כמו *אפלטון*, או [*אמפדוקלס*](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס-מאקראגאס) - מעצבי רוח רבי עוצמה? היום מסתובבים מעין טכנאים כאלה ([פילוסופים אנליטיים](/פילוסופיה/מטאפיזיקה)), אקדמאים גרמנים מדושנים כאלה.
|
||||
וגם כלפי הפילוסופיה, ניטשה לא נשאר חייב. איפה יימצאו היום פילוסופיים כמו *אפלטון*, או [*אמפדוקלס*](../../יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס-מאקראגאס) - מעצבי רוח רבי עוצמה? היום מסתובבים מעין טכנאים כאלה ([פילוסופים אנליטיים](../../מטאפיזיקה)), אקדמאים גרמנים מדושנים כאלה.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">Let us confess how utterly our modern world lacks the whole type" of a Heraclitus, Plato, Empedocles, and whatever other names these royal and magnificent hermits of the spirit had; and how it is with considerable justification that, confronted with such representatives of philosophy as are today, thanks to fashion, as much on top as they are really at the bottom-in Germany, for example, the two lions of Berlin, the anarchist· Eugen Duhring and the amalgamist Eduard von Hartmann -a solid man of science may feel that he is of a better type and descent. It is especially the sight of those hodgepodge philosophers who call themselves "philosophers of reality" or"positivists" that is capable of injecting a dangerous mistrust into the soul of an ambitious young scholar: these are at best scholars and specialists themselves-that is palpable - they are all losers who have been *brought back* under the hegemony of science, after having desired more of themselves at some time without having had the right to this "more" and its responsibilities - and who now represent,in word and deed, honorably, resentfully, and vengefully, the *unbelief* in the masterly task and masterfulness of philosophy
|
||||
>
|
||||
@@ -1178,14 +1178,14 @@ of scholars now stand in full bloom, in their finest spring. everywhere - which
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">The job of philosophy is to clear the rubble from the highway of science</div>
|
||||
>
|
||||
> >[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)
|
||||
> >[לוק](../לוק)
|
||||
|
||||
|
||||
למה המצב הזה קרה? איך הפילוסופים איבדו את הביטחון בעצמם, שאיפשר להם לשלוט בתחום הרוח האנושית, שיצרה דברים כמו המדע?
|
||||
|
||||
המדע נהיה מתמטי יותר, והפילוסופים איבדו ביטחון בתוך העולם הזה. אך בלי היומרה הזו לשלוט ולצוות - אין פילוסופיה; ניטשה נאמן בכך לעולם היווני. אובדן האמון של הפילוסופיה *הוא* הסיבה שהמדע עקף אותה - אין בכוחה יותר להציב גבולות לתחומים האחרים, ואינה יכולה לתפקד יותר כמעריך העליון, או *להגן* על המדע. ניטשה *רוצה* להגן על המדע - אבל להגן ממה?
|
||||
|
||||
אנו אוהבים את המדע, כשהוא משרת אותנו - אבל פחות אוהבים אותו כשהוא מערער על האמונות שלנו, או מציף שאלות לא נעימות. למשל - הויכוח סביב [IQ ותורשה](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/גנטיקה) - האם IQ עובר בתורשה, ושונה בין קבוצות כאלו ואחרות? המסקנות - שהוא אכן עובר, ושיש פערים גדולים - לא נוחות *בכלל* לאוזניים המודרניות[^66]. האם עדיין צריך חופש מחקר? עדיין *טוב לדעת?* ניטשה חושב שכן, ושצריך פילוסופים כדי להגן על המדע במצבים כאלה.
|
||||
אנו אוהבים את המדע, כשהוא משרת אותנו - אבל פחות אוהבים אותו כשהוא מערער על האמונות שלנו, או מציף שאלות לא נעימות. למשל - הויכוח סביב [IQ ותורשה](../../../פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/גנטיקה) - האם IQ עובר בתורשה, ושונה בין קבוצות כאלו ואחרות? המסקנות - שהוא אכן עובר, ושיש פערים גדולים - לא נוחות *בכלל* לאוזניים המודרניות[^66]. האם עדיין צריך חופש מחקר? עדיין *טוב לדעת?* ניטשה חושב שכן, ושצריך פילוסופים כדי להגן על המדע במצבים כאלה.
|
||||
|
||||
יש בוז מסוים, אנדי מספר, בין פילולוגים קלאסיקאנים והיסטוריונים לפילוסופים: הראשונים יקראו אפלטון ויגידו - *הפילוסופים האלו לא יודעים על מה הם מדברים; הם לא יודעים יוונית, הם לא יודעים את ההקשר, הם מתנהגים כאילו הוא לא פריט היסטורי - הוא מת!* ניטשה, מנגד, מושל את הלימוד ה"יבש" לאישה עקרה -
|
||||
|
||||
@@ -1243,7 +1243,7 @@ would be rather more after my heart - I mean such an increase in the menace of R
|
||||
>
|
||||
> > 210
|
||||
|
||||
[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל), אומר ניטשה, הוא [*סדרן פילוסופי*](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח): הוא מסדר ומתאר את כל מה שאירע עד כה. ערכו רב ויקר ערך, אבל הוא פועל בשירות הפילוסוף של העתיד, ולא פילוסוף במלוא המילה. הוא מתאר את מה שישנו, אבל לא יוצר משהו חדש[^70].
|
||||
[הגל](../הגל), אומר ניטשה, הוא [*סדרן פילוסופי*](../הגל/רוח): הוא מסדר ומתאר את כל מה שאירע עד כה. ערכו רב ויקר ערך, אבל הוא פועל בשירות הפילוסוף של העתיד, ולא פילוסוף במלוא המילה. הוא מתאר את מה שישנו, אבל לא יוצר משהו חדש[^70].
|
||||
|
||||
בסעיפים הבאים, ניטשה מתאר את האנשים ש*מייחל* שיבואו, הפילוסופים של העתיד: אין כאלה עדיין, ולא היו יוצרים זולתו וזולת אפלטון. ניטשה מהווה כאן קיצון של המודרנה: אם אנחנו דוגלים בסובייקטיביות - הנה מה שקורא שמגיעים לסובייקטיביות **מוחלטת**, חופש מוחלט. התודעה של מי שיצווה אותנו - *אנחנו צריכים ללכת לכיוון ההוא* - תכיל את כל מה שקרה עד כה - ניטשה מסכים כאן עם הגל: תודעה שספגה את אתונה, ואת ירושלים, ואת כל המאבקים ביניהם.
|
||||
|
||||
@@ -1257,13 +1257,13 @@ would be rather more after my heart - I mean such an increase in the menace of R
|
||||
>
|
||||
> > 213
|
||||
|
||||
הפילוסופיה היא שילוב של דברים סתירתיים - שיגעון אפלטוני (כמו ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה)), וידיעה דיאלקטית מקיפה הגליאנית. לכן הם נראים מוזרים לכולם - לאנשי הרוח, המדע, וההמון.
|
||||
הפילוסופיה היא שילוב של דברים סתירתיים - שיגעון אפלטוני (כמו ב[משתה](../../יוונית/אפלטון/משתה)), וידיעה דיאלקטית מקיפה הגליאנית. לכן הם נראים מוזרים לכולם - לאנשי הרוח, המדע, וההמון.
|
||||
|
||||
## מידותינו הטובות
|
||||
|
||||
מי אלה *אנחנו* שניטשה מדבר עליהם, בעלי המידות הטובות? נדמה שניטשה מתנגד להנחה שהעידן הנוכחי הוא פילוסופי במהותו - לעומת הקודמים, שהם דוגמטים במהותם.
|
||||
|
||||
ניטשה כופר בכך - אפלטון היה פילוסוף, וכך גם רבים בימי הביניים, [אפילו נוצרים](/פילוסופיה/נוצרית). מה מבדיל, אפוא, בין המתפלסף ללא-מתפלסף? ניטשה מתעקש לא לקחת חלק בסכסוך הדתי-חילוני: הוא לא מוכן להפוך לקדוש עבור הדת, ולא לגיבור תרבות חילוני - הפילוסוף הוא לא זה ולא זה.
|
||||
ניטשה כופר בכך - אפלטון היה פילוסוף, וכך גם רבים בימי הביניים, [אפילו נוצרים](../../נוצרית). מה מבדיל, אפוא, בין המתפלסף ללא-מתפלסף? ניטשה מתעקש לא לקחת חלק בסכסוך הדתי-חילוני: הוא לא מוכן להפוך לקדוש עבור הדת, ולא לגיבור תרבות חילוני - הפילוסוף הוא לא זה ולא זה.
|
||||
|
||||
יש בין הפילוסוף של ניטשה לאדם החילוני המודרני דימיון: שניהם ספקנים, מהללים בצורה כזו או אחרת את התבונה, ושניהם כבר אינם נוצרים. עם זאת, ניטשה מתעקש להפריד ביניהם. על סמך מה?
|
||||
|
||||
@@ -1327,14 +1327,14 @@ malice and love and not weary of "perfecting" ourselves in our virtue, the only
|
||||
|
||||
למה האתונאים שנאו כל כך את סוקראטס? משום שהוא גרם להם לתקוף ולפקפק במערכת האמונית שלהם, כמו שהוא עשה לעצמו - ובכך כרוך סבל.
|
||||
|
||||
בסעיף 230, אנדי מאמל"ק, ניטשה מציג שני דחפים, לכאורה מנוגדים - הדחף לדעת, והדחף לא לדעת. שני הדחפים האלו - [לצאת מהמערה, או להישאר בה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה) - הם למעשה אחד ויחיד: הרצון לשלוט, הנובע מהרצון לעוצמה. הניגוד שמרים אפלטון, סבור ניטשה, מנסה להסתיר מאיתנו את האמת הנוראה הזו.
|
||||
בסעיף 230, אנדי מאמל"ק, ניטשה מציג שני דחפים, לכאורה מנוגדים - הדחף לדעת, והדחף לא לדעת. שני הדחפים האלו - [לצאת מהמערה, או להישאר בה](../../יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה) - הם למעשה אחד ויחיד: הרצון לשלוט, הנובע מהרצון לעוצמה. הניגוד שמרים אפלטון, סבור ניטשה, מנסה להסתיר מאיתנו את האמת הנוראה הזו.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">But we hermits and
|
||||
marmots have long persuaded ourselves in the full secrecy of a hermit's conscience that this worthy verbal pomp, too, belongs to the old mendacious pomp, junk, and gold dust of unconscious human vanity, and that under such flattering colors and make-up as well, the basic text of *homo natura* must again be recognized. To translate man back into nature; to become master over the many vain and overly enthusiastic interpretations and connotations that have so far been scrawled and painted over that eternal basic text of *homo natura*, to see to it that man henceforth stands before man as even today, hardened in the discipline of science. he stands before the rest of nature, with intrepid Oedipus eyes and sealed Odysseus ears, deaf to tho siren songs of old metaphysical bird catchers who have been piping at him all too long, "you are more, you are higher, you are of a different origin!" - that may be a strange and insane task, but it Is a *task* - who would deny that? Why did we choose this insane task? Or, putting it differently: "why have knowledge at all?"</div>
|
||||
|
||||
בדיוק - האדם לא מיוחד, וגם לו יש טבע; והטבע הזה לא שונה, או נשגב, או לא כלום.
|
||||
|
||||
!!! info "[טקסט - המדע העליז, 109](./109.pdf)"
|
||||
!!! info "[טקסט - המדע העליז, 109](./assets/109.pdf)"
|
||||
|
||||
אין עצם, אין סדר, אין מהות; היצירה כולה היא חסרת סדר - הטבע נקי מכל-אלו תכלית. טוב, יפה וכו', הם יצירי האדם, ולא ישים טבעיים. רק אם נראה את העולם ככזה, נוכל ליצור ערכים; אם הטבע לא מכתיב לנו תכלית, הרי שאנו בני-חורין לכתוב אותה בעצמנו. הערכים שלנו חייבים להיות כאלו שיאפשרו לנו לבטא את הרצון לעוצמה, ושיאפשרו לנו להגיד *כן* לחיים, בעולם שהוא בדיוק כמו שהוא, ולא יכול להשתנות.
|
||||
|
||||
@@ -1509,7 +1509,7 @@ Kant arose, and rose; it was Locke of whom Schelling said, understandably. "*je
|
||||
|
||||
ניטשה רוצה לעשות לתרבות האירופית מה שהתרבות היהודית עשתה לתרבות היוונית. בפרט, ניטשה יוצא כנגד *הבשורה על ההר* מהברית החדשה.
|
||||
|
||||
!!! info "[טקסט - הבשורה על ההר (הברית החדשה)](./הר.pdf)"
|
||||
!!! info "[טקסט - הבשורה על ההר (הברית החדשה)](./assets/הר.pdf)"
|
||||
|
||||
ישו יוצא מנצרת ופוגש את יוחנן המטביל, והאחרון מכתיר אותו כשליח האל.
|
||||
|
||||
@@ -1541,18 +1541,18 @@ Kant arose, and rose; it was Locke of whom Schelling said, understandably. "*je
|
||||
[^3]: *הבעיה תמיד בגברים* (יערה).
|
||||
[^4]: מעמד הפועלים הנמוך. סוקראטס השתייך למעמד זה, בעוד שאלפטון היה בן אצולה; כך יש ביניהם עימות.
|
||||
[^5]: ובתהליך, עיצב ותיאר את האקלים האינטלקטואלי שאנחנו חיים בו עד היום. אנדי מושל את ניטשה לפילוסוף-נביא כזה, כמו ישעיהו (שאנדי דורש שנקרא את הספר שלו).
|
||||
[^6]: [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט).
|
||||
[^7]: מכוון לקאנט, ו[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). *תארו לעצמכם איזה תסביכים פסיכולוגיים היו לו כדי שיתבטא ככה, בכלוב גיאומטרי כזה*, ניטשה כותב במקום אחר.
|
||||
[^8]: [פיידון](/פילוסופיה/יוונית/פיידון), ו*על הנפש* של אריסטו.
|
||||
[^6]: [קאנט](../קאנט).
|
||||
[^7]: מכוון לקאנט, ו[שפינוזה](../שפינוזה). *תארו לעצמכם איזה תסביכים פסיכולוגיים היו לו כדי שיתבטא ככה, בכלוב גיאומטרי כזה*, ניטשה כותב במקום אחר.
|
||||
[^8]: [פיידון](../../יוונית/פיידון), ו*על הנפש* של אריסטו.
|
||||
[^9]: *הספר של הטבע כתוב במספרים* (גלילאו).
|
||||
[^10]: מתכתב עם [בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם), למרות שניטשה לא דוגל בעמדה הזו - הוא לא מאמין בשחרור; צריך לרכוב על הנמר הזה, לא להשתחרר ממנו.
|
||||
[^10]: מתכתב עם [בודהיזם](../../בודהיזם), למרות שניטשה לא דוגל בעמדה הזו - הוא לא מאמין בשחרור; צריך לרכוב על הנמר הזה, לא להשתחרר ממנו.
|
||||
[^11]: עד היום, *אפיקורוס* הם שם גנאי בספרות היהודית.
|
||||
[^12]: *ולכן הפילוסופים לא מחזרים טובים*, אומר אנדי.
|
||||
[^13]: סיבה ראשונית.
|
||||
[^14]: *שמעתי את השטויות האלו אלף פעם,* אומר אנדי, כמו אלו שאומרים שגלילאו והנצרות הלכו מכות סתם ככה - היו בכלל כאלה שהסכימו איתו, והוא עצמו היה נוצרי. אבל *הם צלבו אותו, ועכשיו העידן המודרני, והמהפכה הצרפתית וניצחנו!*
|
||||
[^15]: מדען, חוקר ואסטרונום שכפר בתפיסה האטומיסטית, שסבורה שהחלקיקים הם אינרטיים - חסרי תנועה עצמית.
|
||||
[^16]: בוסקוביץ' סבר שמה שקיים באמת זו *quanta of energy* - כלומר, שהבסיס הוא אנרגיה, ולא חומר; הוא חזה נכון את התמוטטות הפיזיקה הקלאסית עם בוא המהפכה הקוונטית - שהציבה את היסודיות ב*כוח* (Μacht).
|
||||
[^17]: התפיסה הנוצרית הקלאסית, של [אקווינס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינס), מציבה את הנפש כעצם אחיד.
|
||||
[^17]: התפיסה הנוצרית הקלאסית, של [אקווינס](../../נוצרית/אקווינס), מציבה את הנפש כעצם אחיד.
|
||||
[^18]: למפרט, *Nietzche's Task* - עמ' 44
|
||||
[^19]: צמצום לאבסורד
|
||||
[^20]: דבר שגורם לעצמו - מונח שמיוחס באופן מסורתי לאלוהים (קאופמן).
|
||||
@@ -1599,7 +1599,7 @@ Kant arose, and rose; it was Locke of whom Schelling said, understandably. "*je
|
||||
[^62]: אהבת אדם - φιλάνθρωπία
|
||||
[^63]: באופן אירוני, על פי ה"עמים האציליים", ביניהם היהודים - ראינו איך זה הלך...
|
||||
[^64]: *חשיפת הפצעים* (חיטוט בפצעים).
|
||||
[^65]: [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל)
|
||||
[^65]: [הגל](../הגל)
|
||||
[^66]: המלצה להעמקה בדיון: הסוציולוג Charles Murray - שחוקר את פערי האינטיליגנציה, במיוחד אצל היהודים.
|
||||
[^67]: המלצה של אנדי לסרט - *הערת שוליים* - על החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, סאטירה על החיים האקדמיים.
|
||||
[^68]: אותו הדבר ממש, המילים ממש.
|
||||
@@ -1611,10 +1611,10 @@ Kant arose, and rose; it was Locke of whom Schelling said, understandably. "*je
|
||||
[^74]: *איש הרצון הטוב* (קאופמן).
|
||||
[^75]: ביהדות, חז"ל סגרו את הפתח הזה בכך שביטלו את הנבואה. אנדי ממליץ לקרוא - *תנורו של אחאי*.
|
||||
[^76]: ר' קאנט - *תשובה לשאלה: מהי נאורות*.
|
||||
[^77]: *זהב, כסף וארד*, כמו [השקר האצילי האפלטוני](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המתכות)
|
||||
[^78]: דיברנו על זה ב[חיים הרפלקטיביים](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#חוכמה).
|
||||
[^79]: *הדרך מעלה מטה אחת והיינו הך* ([היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים#היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס)).
|
||||
[^80]: Φρόνιμος - מה[אתיקה הניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה): האיש החכם מעשית, האדם הרציני.
|
||||
[^77]: *זהב, כסף וארד*, כמו [השקר האצילי האפלטוני](../../יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המתכות)
|
||||
[^78]: דיברנו על זה ב[חיים הרפלקטיביים](../../אתיקה/רפלקטיביים#חוכמה).
|
||||
[^79]: *הדרך מעלה מטה אחת והיינו הך* ([היראקליטוס](../../יוונית/קדם-סוקראטיים#היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס)).
|
||||
[^80]: Φρόνιμος - מה[אתיקה הניקומאכית](../../יוונית/אריסטו/אתיקה): האיש החכם מעשית, האדם הרציני.
|
||||
[^81]: כמו [סינסינאטוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Lucius_Quinctius_Cincinnatus) - איכר רומי שנהפך לקונסול ואסטרטג גדול, פרש מרצונו, חזר לעבודת האדמה, ואז נקרא שוב לכהן כדיקטטור להציל את רומא מהברברים מצפון.
|
||||
[^82]: גרמניה כונתה אז *Das Land der Dichter und Denker* - ארץ המשוררים וההוגים.
|
||||
[^83]: סעיף 224; שקיעת האלילים, פרק 9 - *מה חסר לגרמניה*, שם אומר *כמה בירה יש בפילוסופיה הגרמנית* - הפילוסופים הגרמנים חושבים כמו שהם שותים, וזו לא מחמאה.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user