Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: ביקורת התבונה הטהורה
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, קאנט, סינתטי_א_פריורי, קאנט
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- חדשה
|
||||
- קאנט
|
||||
@@ -20,7 +20,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
#### [מבוא]()
|
||||
|
||||
איך עושים [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה) כמדע? מהן גבולות התבונה שלנו?
|
||||
איך עושים [מטאפיזיקה](../../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה) כמדע? מהן גבולות התבונה שלנו?
|
||||
|
||||
#### [הדיאלקטיקה הטרנסנדנטאלית](דיאלקטיקה.md)
|
||||
|
||||
@@ -43,16 +43,16 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
## מבוא
|
||||
!!! info "[מצגת](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/1.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](../assets/1.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
[עמנואל קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) מתיימר לחולל מהפכה ב*ביקורת התבונה הטהורה*, והוא מצליח לעשות את זה עוד בימי חייו: הספר האכזר הזה חולל גלים, ועד היום אנשים אומרים שהם *קנטיאנים*. קאנט השפיע במיוחד על פילוסופיה מוסרית ופילוסופיה של המשפט, ועד היום ישנם עשרות ציטוטים שלו ברחבי אתרי בתי המשפט - אבל אנחנו לא נתמקד בפילוסופיה המעשית שלו.
|
||||
[עמנואל קאנט](..) מתיימר לחולל מהפכה ב*ביקורת התבונה הטהורה*, והוא מצליח לעשות את זה עוד בימי חייו: הספר האכזר הזה חולל גלים, ועד היום אנשים אומרים שהם *קנטיאנים*. קאנט השפיע במיוחד על פילוסופיה מוסרית ופילוסופיה של המשפט, ועד היום ישנם עשרות ציטוטים שלו ברחבי אתרי בתי המשפט - אבל אנחנו לא נתמקד בפילוסופיה המעשית שלו.
|
||||
|
||||
קאנט כתב לא מעט וזכה להערכה עוד מאמצע שנות פעילותו בערך. עד 1770 הוא כבר כתב לא מעט, ומשם והלאה החל ה*עשור השקט* של קאנט, שבו הוא כמעט ולא פרסם, והתמקד בללמד[^1]. בדיעבד התגלה שהוא שקע בפרויקט שסופו הוא פרסום *ביקורת התבונה הטהורה* ב1781- שסוללת דרך חדשה ב[מטאפיזיקה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה).
|
||||
קאנט כתב לא מעט וזכה להערכה עוד מאמצע שנות פעילותו בערך. עד 1770 הוא כבר כתב לא מעט, ומשם והלאה החל ה*עשור השקט* של קאנט, שבו הוא כמעט ולא פרסם, והתמקד בללמד[^1]. בדיעבד התגלה שהוא שקע בפרויקט שסופו הוא פרסום *ביקורת התבונה הטהורה* ב1781- שסוללת דרך חדשה ב[מטאפיזיקה](../../../מטאפיזיקה).
|
||||
|
||||
קאנט לא לגמרי מרוצה מחלק מהתגובות, ולכן מפרסם מהדורה שנייה ב1787[^2], וספר נפרד כהקדמה, שם טוען שהוא עושה מטאפיזיקה שראויה לשם *מדע*, בניגוד לקודמיו.
|
||||
|
||||
קאנט הוא פילוסוף שיטתי, ואחריו הרעיון שלעשות פילוסופיה זה לעשות *שיטה* הפך למובן מאליו, ואימצו אותו אנשים כמו [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל)[^8].
|
||||
קאנט הוא פילוסוף שיטתי, ואחריו הרעיון שלעשות פילוסופיה זה לעשות *שיטה* הפך למובן מאליו, ואימצו אותו אנשים כמו [הגל](../../הגל)[^8].
|
||||
|
||||
## מושגים ורעיוניות יסודיים
|
||||
|
||||
@@ -63,7 +63,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
התבונה פועלת באופן שאפשר להצדיקו **כשהיא נותרת בגבולות הניסיון האנושי האפשרי**. היא מוליכה אל "אפילה וסתירות" כשהיא חורגת מגבולות הניסיון.
|
||||
|
||||
קאנט מציב את הרצון הזה של התבונה לרגרסיה אינסופית כדבר לגיטימי ומהותי לתבונה, וכדבר בריא ורצוי כל עוד התבונה *אינה* חורגת מגבולות הניסיון. שאלה כמו, *מדוע אלוהים ברא את העולם?*, (ותשובות מעצבנות כמו כמו [כי הוא העולם הטוב ביותר](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר)) חורגת מגבולות הניסיון (האמפירי, חושי), בעוד שאלה כמו, *למה החתול שבר את הכוס?* היא לא.
|
||||
קאנט מציב את הרצון הזה של התבונה לרגרסיה אינסופית כדבר לגיטימי ומהותי לתבונה, וכדבר בריא ורצוי כל עוד התבונה *אינה* חורגת מגבולות הניסיון. שאלה כמו, *מדוע אלוהים ברא את העולם?*, (ותשובות מעצבנות כמו כמו [כי הוא העולם הטוב ביותר](../../לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר)) חורגת מגבולות הניסיון (האמפירי, חושי), בעוד שאלה כמו, *למה החתול שבר את הכוס?* היא לא.
|
||||
|
||||
* **מטאפיזיקה דוגמטית**: שדה הניסיונות להשיב על שאלות היסוד של התבונה, **ללא הגבלת התבונה לשדה הניסיון**.
|
||||
|
||||
@@ -110,7 +110,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
## הקדמה (מהדורה א')
|
||||
|
||||
> בהתחלה, תחת ממשל **הדוגמטיקנים**, היה למטאפיזיקה שלטון עריץ. אף כיוון שמצבה החוקי הוסיף לשמור על עקבות הברבריות העתיקה, הרי בגלל מלחמות פנימיות הלכה המטאפיזיקה והידרדרה עד לאנרכיה גמורה, **והספקנים**" מין של נוודים הבוחלים בכל עיבוד מתמיד של הקרקע, היו מערערים מדי פעם את האחדות האזרחית. למרבה המזל היו הספקנים מועטים, ולא יכלו למנוע מן הדוגמטיקנים שינסו תמיד לחזור ולבנות מחדש, אם כי לא לפי תוכנית בעלת לכידות פנימית. בעת המודרנית אמנם היה נראה לרגע שמאבקים אלה עומדים להסתיים, ושמעיין **פיזיולוגיה** של השכל האנושי (מאת [לוק המפורסם](/פילוסופיה/חדשה/לוק)) תביא להכרעה מלאה בדבר חוקיותן של כל היומרות. אבל התברר, שאף על פי שתביעתה-לכתר של המלכה הנעלה היתה צריכה לעורר חשד - ובצדק, מאחר, שייחסו את מוצאה להמון הגס של הניסיון הרגיל - בכל זאת, הוא **וגנאולוגיה** זו יוחסה לה באופן כוזב, הוסיפה המלכה לעמוד ביומרתה. כך חזר הכול ונפל לתוך אותו דוגמטיזם אכול רימה שאבד עליו כלח, ולתור אותו זלזול שממנו ביקשו לחלץ את המדע. היום, לאחר שכל הדרכים נוסו לשווא (כפי שהבריות משכנעים את עצמן), שוררות בכול לאות ואדישות גמורה, שהיא האם של הלילה והתוהו-ובוהו במדעים. אך ב-בזמן יש גם התחלה, או לפחות פרולוג, לשיקום ולנאורות בזמן קרוב של מדעים אלה, שנפלו לתוך ערפל ובלבול ונעשו חסרי-שימוש בגלל חריצות שיושמה לה לרעה.
|
||||
> בהתחלה, תחת ממשל **הדוגמטיקנים**, היה למטאפיזיקה שלטון עריץ. אף כיוון שמצבה החוקי הוסיף לשמור על עקבות הברבריות העתיקה, הרי בגלל מלחמות פנימיות הלכה המטאפיזיקה והידרדרה עד לאנרכיה גמורה, **והספקנים**" מין של נוודים הבוחלים בכל עיבוד מתמיד של הקרקע, היו מערערים מדי פעם את האחדות האזרחית. למרבה המזל היו הספקנים מועטים, ולא יכלו למנוע מן הדוגמטיקנים שינסו תמיד לחזור ולבנות מחדש, אם כי לא לפי תוכנית בעלת לכידות פנימית. בעת המודרנית אמנם היה נראה לרגע שמאבקים אלה עומדים להסתיים, ושמעיין **פיזיולוגיה** של השכל האנושי (מאת [לוק המפורסם](../../לוק)) תביא להכרעה מלאה בדבר חוקיותן של כל היומרות. אבל התברר, שאף על פי שתביעתה-לכתר של המלכה הנעלה היתה צריכה לעורר חשד - ובצדק, מאחר, שייחסו את מוצאה להמון הגס של הניסיון הרגיל - בכל זאת, הוא **וגנאולוגיה** זו יוחסה לה באופן כוזב, הוסיפה המלכה לעמוד ביומרתה. כך חזר הכול ונפל לתוך אותו דוגמטיזם אכול רימה שאבד עליו כלח, ולתור אותו זלזול שממנו ביקשו לחלץ את המדע. היום, לאחר שכל הדרכים נוסו לשווא (כפי שהבריות משכנעים את עצמן), שוררות בכול לאות ואדישות גמורה, שהיא האם של הלילה והתוהו-ובוהו במדעים. אך ב-בזמן יש גם התחלה, או לפחות פרולוג, לשיקום ולנאורות בזמן קרוב של מדעים אלה, שנפלו לתוך ערפל ובלבול ונעשו חסרי-שימוש בגלל חריצות שיושמה לה לרעה.
|
||||
>
|
||||
> לשווא נרצה להעמיד פנים אדישות לחקירות כאלה, שטבע האדם לא יכול להיות אדיש למושא שלהן. אלה המכונים אינדיפנטיסטים, גם כשהם מחליפים את הלשון הסכולסטית בנעימה עממית ומשתדלים להסתתר מאחוריה, הרי במידה שהם חושבים בכלל משהו, הם חוזרים בלא-מנוס להיגדים המטאפיזיים שבהם נהגו זלזול מופגן כל כך.
|
||||
>
|
||||
@@ -121,13 +121,13 @@ tags:
|
||||
|
||||
## הקדמה (מהדורה ב')
|
||||
|
||||
!!! info "[מצגת](פילוסופיה/חדשה/קאנט/2.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](assets/2.pdf)"
|
||||
|
||||
שאלת היסוד שמציב קאנט היא - **האם מטאפיזיקה יכולה להיות מדע?**
|
||||
|
||||
קאנט מתאר את הפילוסופיה כעיסוק שמזמין כל שכל ישר - לא רק עיסוקם האיזוטרי של המעטים.
|
||||
|
||||
**ה[לוגיקה](/פילוסופיה/לוגיקה) הפורמלית** עוסקת אף ורק בצורת המחשבה, תוך הפשטה מכל מושאי המחשבה. התבונה כאן חוקרת את עצמה בלבד - היא לא עוסקת ביחס בין התבונה למושאים.
|
||||
**ה[לוגיקה](../../../לוגיקה) הפורמלית** עוסקת אף ורק בצורת המחשבה, תוך הפשטה מכל מושאי המחשבה. התבונה כאן חוקרת את עצמה בלבד - היא לא עוסקת ביחס בין התבונה למושאים.
|
||||
|
||||
> גבולות הלוגיקה נקבעים בדיוק גמור מתוך כך, שהלוגיקה היא מדע המציג בפירוט, ומוכיח בחומרה, את הכללים הצורניים - גרידא של כל חשיבה, ואותם לבד (בין שהחשיבה היא אפריורית ובין אמפירית, ויהיו אשר יהיו מקורה או המושא שלה, ובלי שים לב אם היא נתקלת ברוחנו במכשולים טבעיים או קוגניטינגנטיים)."
|
||||
>
|
||||
@@ -174,7 +174,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
כמו מתמטיקה ולא כמו מדעי הטבע, 'הניסוי' המטאפיזי אינו יכול להיכשל, שכן יש מושאים (מתמטיים או נסיוניים) 'המכוונים עצמם לפי הכרתנו'. לפיכך, אנחנו יכולים לקבוע משהו על אודותם 'לפני שהם נתונים לנו' - כלומר אפריורי.
|
||||
|
||||
!!! warning "הניסוח ***מכוונים עצמם לפי הכרתנו*** מרמז על אידיאליזם כמו של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות); זו לא העמדה של קאנט *בכלל*, ואחת הסיבות שהוא הוציא מהדורה נוספת!"
|
||||
!!! warning "הניסוח ***מכוונים עצמם לפי הכרתנו*** מרמז על אידיאליזם כמו של [ברקלי](../../ברקלי/עקרונות); זו לא העמדה של קאנט *בכלל*, ואחת הסיבות שהוא הוציא מהדורה נוספת!"
|
||||
|
||||
### המהפכה הקופרניקאית של קאנט
|
||||
|
||||
@@ -238,7 +238,7 @@ tags:
|
||||
[^4]: חקיקה, במיוחד במובן הפוליטי.
|
||||
[^5]: קאנט הוא *ה*פילוסוף של הנאורות, וטבע את סיסמתה - *sapere aude* - העז לדעת! לא מספיק שאתה למדת משהו ממישהו אחר, כמו לדבר יפה להורים, אלא *אתה* הוא זה שצריך להגיע לזה, *בכוחות עצמך*; אם אתה לא מבין את הערך של זה בעצמך, אין לזה ערך מוסרי.
|
||||
[^6]: יש כאן, כמובן, הנחה מובלעת שיש דברים כאלה. לא כל הפילוסופים מסכימים.
|
||||
[^7]: אחת מהתיאוריות המיוחסות ל[תאלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטים#תאלס) היא שזוויות הבסיס של משולש שווה-שוקים שוות.
|
||||
[^7]: אחת מהתיאוריות המיוחסות ל[תאלס](../../../יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטים#תאלס) היא שזוויות הבסיס של משולש שווה-שוקים שוות.
|
||||
[^8]: ובגללו גם כותבים בסגנון אנליטי קר, עמום ונבזה, כמו הגל והמטאפיזיקאים. קאנט הצהיר בגלוי שהוא לא כותב טוב, אבל זה לא הפריע לכולם לאמץ את הסגנון שלו אחר כך, ואנחנו עדיין משלמים את המחיר.
|
||||
[^9]: או *בן-יענה* - הרי חייבים להיות כאלה.
|
||||
[^10]: קאנט לא מתיימר לגמוז את המדעים - להיפך; לקאנט יש כבוד אדיר למדע (שהמדע לא תמיד החזיר). חשוב לזכור שבמאה ה18 ההפרדה בין הפילוסופיה למדע הייתה הרבה פחות דיכוטומית - קאנט מנסה אפילו לתרום למדע מכיוון הפילוסופיה.
|
||||
|
||||
@@ -1,13 +1,13 @@
|
||||
---
|
||||
title: האנליטיקה של העקרונות
|
||||
tags:
|
||||
tags: - פילוסופיה, שנה_ד, קאנט, סינתטי_א_פריורי, נומנון_תופעה, אידיאליזם, סוקראטס, קאנט, אריסטו
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
- חדשה
|
||||
- קאנט
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
---
|
||||
!!! info "[מצגת](./אנליטיקה.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](./assets/אנליטיקה.pdf)"
|
||||
|
||||
כמו ה[דדוקציה](../דדקוציה), ה*אנליטיקה של העקרונות* הוא חידתי ועמוס ויכוחים.
|
||||
|
||||
@@ -45,7 +45,7 @@ tags:
|
||||
> B171-173
|
||||
|
||||
|
||||
אנו מסוגלים ללמוד [לוגיקה](/פילוסופיה/לוגיקה) בלי שום *כלל שיפוט* משום שהיא הפשטה מוחלטת של התוכן החושי; לא צריך לשאול *איך היא חלה* - היא חלה באותו האופן בכל מקום. אולם, כשזה מגיע לשיפוט במציאות, עם תכנים חושיים, פחות ברור *מתי* היא חלה - היא *התנאים לניסיון באובייקט*: צריך לברר *מתי* היא חלה על המושאים החושיים. זהו זיקוק של החידוש של קאנט: אף אחד לא הפריד קודם בין *אפריורי* ל*אפוסטריורי*, ולכן לא נדרש החיבור ביניהם.
|
||||
אנו מסוגלים ללמוד [לוגיקה](../../../לוגיקה) בלי שום *כלל שיפוט* משום שהיא הפשטה מוחלטת של התוכן החושי; לא צריך לשאול *איך היא חלה* - היא חלה באותו האופן בכל מקום. אולם, כשזה מגיע לשיפוט במציאות, עם תכנים חושיים, פחות ברור *מתי* היא חלה - היא *התנאים לניסיון באובייקט*: צריך לברר *מתי* היא חלה על המושאים החושיים. זהו זיקוק של החידוש של קאנט: אף אחד לא הפריד קודם בין *אפריורי* ל*אפוסטריורי*, ולכן לא נדרש החיבור ביניהם.
|
||||
|
||||
|
||||
איך מחילים, למשל, את *קטגוריית הסיבתיות*? אם התוכן של המושג *כלנית* הוא פרח קטן עם חמישה עלי כותרת אדומים ואבקנים שחורים, ואני רואה כזה פרח (מושא חושי), אני יכול להחיל את המושג על המושא. זהו סוג של *כלל להחלת הכלל*.
|
||||
@@ -55,7 +55,7 @@ tags:
|
||||
!!! is-info "דוגמה"
|
||||
קאנט נותן כדוגמה אנשי מקצוע - כמו שופטים או רופאים: הם יכולים לדעת היטב את כל ה*מושגים* (*לא חסר להם שכל*), אבל להתקשות בביצוע התפקיד (חסר להם *שיפוט*), ושם עוזרות דוגמאות (ומזיקות בכל מצב אחר, אומר קאנט). *זה שלמדת משפטים בהצטיינות, לא אומר שתהיה שופט טוב*; אתה צריך לא רק לדעת, אלא גם לדעת ליישם.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>ציפור קטנה, נוצות חזה סגלגלות, כנפיים כחולות... כחלי? ממממ...</small>
|
||||
|
||||
> הפילוסופיה הטרנסצנדנטלית ייחודיה בכך \[...] ולא מושגי-שכל טהורים.
|
||||
@@ -95,7 +95,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
כך גם לגבי דברים אחרים - לכלניות, לכחליים ולבני אדם כולם יש *צורה* מסוימת, *סכמה* קבועה, הגם שכל *דימוי* פרטני מעט שונה: יש אדם כזה וכזה, אבל הם כולם, בגדול, בצורה מסוימת. הצורה הכללית הזו היא המיון הראשוני ביותר שלנו בחקירה האמפירית (*הדבר הזה נראה כמו כחלי*).
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>כלניות. כל דימוי מייצג את הסכמה.</small>
|
||||
|
||||
> מושג אמפירי מתייחס תמיד באופן בלתי-אמצעי לסכמה \[...] היא דבר שאי-אפשר להביאו לכלל תמונה.
|
||||
@@ -105,7 +105,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
גם אם ילד קטן רואה רק כלבים בינוניים או גדולים ואז רואה פתאום כלב קטן, הוא לא יחשוב שהכלב הקטן הוא חתול (לכאורה) - נדמה שהוא *תפס* את הסכמה של כלב. קאנט מבין גם שיפוטי *יפה* כסוג מסוים של תפיסה כזו. אך איך תפיסה כזו תיתכן?
|
||||
|
||||
!!! success "[מאמר - Stang, 2021](./Stang2022.pdf)"
|
||||
!!! success "[מאמר - Stang, 2021](./assets/Stang2022.pdf)"
|
||||
|
||||
במאמרו, Nick Stang מציג את הבעיה כ-
|
||||
|
||||
@@ -182,7 +182,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
תלונתו העיקרית של קאנט לקודמיו היא לא שהם שגו או פספסו, אלא שהם לא חתרו ל**שלמות** - להבין את המערכת כולה במלואה; (אחד מגלה את עיקרון הסיבתיות, אבל לא מתעסק ב*למה* עיקרון הסיבתיות). קאנט חותר לא להפריך פילוסוף כזה או אחר, אלא להגיע לפתרון שלם, שהוא מתיימר לומר שהוא היחיד האפשרי.
|
||||
|
||||
עקרון העל של השיפוטים יהיה [חוק הסתירה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה) -
|
||||
עקרון העל של השיפוטים יהיה [חוק הסתירה](../../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה) -
|
||||
|
||||
> יהיו התוכן של הכרותינו ויחסן לאובייקט אשר יהיו - מכל מקום, התנאי הכללי ,גם אם השלילי, לכל שיפוטינו הוא, שלא יסתרו את עצמם.
|
||||
>
|
||||
@@ -370,7 +370,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[העצם (אריסטו, מטאפזיקה)](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#what-is-being) - מקביל לדיון של קאנט כאן
|
||||
[העצם (אריסטו, מטאפזיקה)](../../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#what-is-being) - מקביל לדיון של קאנט כאן
|
||||
|
||||
|
||||
> האפרהנסיה שלנו את הריבוי שבתופעה היא תמיד עוקבת \[...] ובכך הוא שייך רק לקביעותיהם.
|
||||
@@ -430,7 +430,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
!!! warning "לא עוגת שכבות!"
|
||||
שימו לב - התהליך הזה מתמשך ומתרחש במקביל - זה לא שאנחנו אוספים כמה שיותר דימויים ואוספים אותם בדיעבד (קריאת *עוגת השכבות*), אלא שאנחנו ממשיכים לסדר אותם ככל שהם נכנסים על פי מה שאנחנו *כבר* יודעים וכבר התנסינו בו.
|
||||
|
||||
|
||||
<small>*Rakott palacsinta*, עוגת שכבות הונגרית. לא דומה לסיבתיות קנטיאניות בשום צורה. </small>
|
||||
|
||||
> האפרהנסיה \[עידו: תפיסת החושים] של ריבוי התופעות היא תמיד עוקבת \[...] באפרהנסיה באים ברצף עוקב.
|
||||
@@ -463,11 +463,11 @@ tags:
|
||||
[^1]: קאנט החליט מאוחר יותר שלא ייחס לו מספיק חשיבות בחלק הזה, ולכן יכתוב בהמשך את הביקורת השלישית - *ביקורת כוח השיפוט*.
|
||||
[^2]: ב*ביקורת כוח השיפוט*, קאנט יחקור את הכיוון ההפוך - מהמושגים האמפיריים אל השכל - אותו המכנה ה*כיוון הרפלקטיבי*. זהו הכיוון המוקדם יותר - קודם אנחנו מגלים מה זה, ואז לומדים להחיל אותו.
|
||||
[^3]: *למה זה קשור לכוליות?* עידו לא השתכנע, אבל מנסה להסביר - אם אנסה לתאר את קאנט במניית תכונותיו (*פילוסוף קניגסברגאי, כתב ספר איום ונורא בשם **ביקורת התבונה הטהורה**...*) ואצליח למנות את כולם, אעמוד על *כל כולו* של קאנט.
|
||||
[^4]: כך מבקש קאנט להציל את מושג ההכרח, שתוקף [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#עקרון-אחידות-הטבע). ההכרחיות של חוקי הטבע היא נושא חם בקרב ה[מטאפיזיקה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/אופנות) בשנים האחרונות.
|
||||
[^4]: כך מבקש קאנט להציל את מושג ההכרח, שתוקף [יום](../../יום/מסכת#עקרון-אחידות-הטבע). ההכרחיות של חוקי הטבע היא נושא חם בקרב ה[מטאפיזיקה](../../../מטאפיזיקה/מתקדמת/אופנות) בשנים האחרונות.
|
||||
[^5]: עידו לא מבין עד הסוף למה, אז אני בטח שקטונתי.
|
||||
[^6]: לא *בדיוק* אותו דבר; הגיאומטריה חלה על החלל, וקאנט *מנסה* להעמיד את האריתמטיקה על הזמן. יש קבוצה קטנה של חוקרים אליטיסטיים, אומר עידו, שחוקרת את זה.
|
||||
[^7]: צבע, חספוס, חדירות, וכו'... הוספת יותר מתכונה מסוימת (נגיד, צבע קצת יותר חזק, וקצת יותר, קצת יותר...) היא הוספת *אינטנציה*, היכן שהוספת *גודל* היא הוספת *אקסטנציה*.
|
||||
[^8]: על נקודה זו יתבסס קאנט בסעיף *שלילת האידיאליזם*, ששובר את ה[אידיאליזם הברקליאני](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות).
|
||||
[^8]: על נקודה זו יתבסס קאנט בסעיף *שלילת האידיאליזם*, ששובר את ה[אידיאליזם הברקליאני](../../ברקלי/עקרונות).
|
||||
[^9]: במקום אחר אומר קאנט: **טעויות לעולם אינן של התפיסה, אלא רק של השיפוט**; החושים אינם טועים.
|
||||
[^10]: במובן של *ניסיון* - *נדמה לי שהרחתי מרק עדשים; האם הוא באמת שם?* מרגע שהתנסיתי, *קבעתי* (או *קיבעתי*, הכרעתי) שהוא שם. הניסיון הוא במובן *טכני* - לא כמו להתנסות בפטריות במסיבה (*וואי, שמעתי עוגת שוקולד*) אלא במובן הקר של לכונן או לאשש את קיומו של משהו.
|
||||
[^11]: כמו הציטוט של שייקספיר - *העולם הוא במה וכולנו השחקנים* - הזמן הוא הבמה, והתופעות הן השחקנים.
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: האסתטיקה הטרנסנדנטאלית
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, קאנט, נומנון_תופעה, אידיאליזם, קאנט
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -42,7 +42,7 @@ tags:
|
||||
קאנט מציג שלוש עמדות היסטוריות ביחס לחלל ולזמן:
|
||||
|
||||
- הם ישים ממשיים, וקיימים כשלעצמם, בלא תלות בעולם נברא, בבני אדם או במשהו אחר (ניוטון)
|
||||
- הם יחסים בין דברים, השייכים לדברים כשלעצמם ([לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ))
|
||||
- הם יחסים בין דברים, השייכים לדברים כשלעצמם ([לייבניץ](../../לייבניץ))
|
||||
- **הם חלק מהמערך של רוחנו, הצורה ההכרחית של ההסתכלות (קאנט)**
|
||||
|
||||
ב*בירור* (expositio) קאנט מבקש *את המינימום ההכרחי כדי לאפיין* - מספיק כדי שנוכל להגיד, *היי, זה חלל*, *תראו, זה זמן*. במקרה הזה, מדובר בבירור *מטאפיזי*, ששונה מ*בירור טרנסנדנטאלי*, אותו נציג בהמשך.
|
||||
@@ -83,7 +83,7 @@ tags:
|
||||
!!! warning "סובייקטיבי במובן הקנטיאני"
|
||||
ב*פרטני* (סובייקטיבי), קאנט **לא** מתכוון לפרט כזה או אחר (אני אוהב יין אדום, ועידו אוהב יין לבן), אלא *מה שחל על כל פרט באשר הוא* - **גם** אני **וגם** עידו חושבים באמצעות מושג החלל האפריורי. הפרטני הזה **אינו מנוגד לכולל** (האובייקטיבי), להיפך: הוא תנאי שלו.
|
||||
|
||||
זוהי כפירה ב[מזלג של יום](/פילוסופיה/לשון/פוזיטיביים#המזלג-של-יום)[^17] - היכן שיום אומר שמשהו יכול להיות *או* סינתטי אפוסטריורי *או* אנליטי אפריורי - כלומר, אפשר ללמוד דברים חדשים או מתצפית או מניתוח של אמיתות הכרחיות - קאנט מצליב ביניהם ואומר - יש סינתטי אפריורי: אפשר ללמוד דברים חדשים מחיבור בין אמיתות הכרחיות.
|
||||
זוהי כפירה ב[מזלג של יום](../../../לשון/פוזיטיביים#המזלג-של-יום)[^17] - היכן שיום אומר שמשהו יכול להיות *או* סינתטי אפוסטריורי *או* אנליטי אפריורי - כלומר, אפשר ללמוד דברים חדשים או מתצפית או מניתוח של אמיתות הכרחיות - קאנט מצליב ביניהם ואומר - יש סינתטי אפריורי: אפשר ללמוד דברים חדשים מחיבור בין אמיתות הכרחיות.
|
||||
|
||||
המסקנות של קאנט הן:
|
||||
|
||||
@@ -91,7 +91,7 @@ tags:
|
||||
- "החלל אינו אלא הצורה של כל התופעות של החוש החיצוני, כלומר, התנאי הסובייקטיבי של החושיות, שרק בכפיפות לו ייתכנו בשבילנו הסתכלויות חיצוניות" (B42)
|
||||
- "\[...] הבירור שלנו מלמד על הממשות \[...] ביסוד הדברים כשלעצמם (B43)"
|
||||
|
||||
באומרו **אידאליות** קאנט מתכוון ל*הכרתיות* (מ*אידאה*, [במובן היומיאני](/פילווסופיה/חדשה/יום/מסכת#האידאה)). הוא מנסה להגיד שה*חלל* הוא אידאלי - מן המחשבה שלנו - אבל המושאים *בתוכו* הם אמפיריים. זוהי התשובה שלו ל[אידיאליזם של ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות). בסופו של דבר קאנט יגיד ש*לא ייתכנו ייצוגים פנימיים בלי מושאים חיצוניים*.
|
||||
באומרו **אידאליות** קאנט מתכוון ל*הכרתיות* (מ*אידאה*, [במובן היומיאני](/פילווסופיה/חדשה/יום/מסכת#האידאה)). הוא מנסה להגיד שה*חלל* הוא אידאלי - מן המחשבה שלנו - אבל המושאים *בתוכו* הם אמפיריים. זוהי התשובה שלו ל[אידיאליזם של ברקלי](../../ברקלי/עקרונות). בסופו של דבר קאנט יגיד ש*לא ייתכנו ייצוגים פנימיים בלי מושאים חיצוניים*.
|
||||
|
||||
|
||||
### הבירור המטאפיזי של מושג הזמן
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: הדדוקציה הטרנסנדנטאלית
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, קאנט, סינתטי_א_פריורי, קאנט
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -43,7 +43,7 @@ tags:
|
||||
חלק מהמושגים האלו לא ניתנים להצדקה אמפירית - כמו סיבתיות (או גורל). במקרה האמפירי - הכל נפלא, אין בעיה: המושג שלך מוצדק לגמרי. אבל במושגים *שלא* ניתן להצדיק אמפירית, מושגים אפריורים, אנחנו נדרשים לסוג *אחר* של הצדקה כדי ש"ייעשה קנייננו" - למה שנוכל להחיל אותם על הניסיון?
|
||||
|
||||
!!! success "ראה גם"
|
||||
[Henrich, 1989](Dieter.pdf) - על הדדוקציה של קאנט
|
||||
[Henrich, 1989](assets/Dieter.pdf) - על הדדוקציה של קאנט
|
||||
|
||||
הנריך מרגיש שהמונח מורה כאן לא על המושג הלוגי של הדדוקציה, אלא על מושג משפטי נפוץ בעת החדשה. דדקוציות היו כתבים משפטיים שביקשו לבסס בעכלות או זכות שימוש, בעיקר על שטחים: הייתה להם חשיבות גדולה בדיפלומטיה בין שליטים.
|
||||
|
||||
@@ -74,7 +74,7 @@ tags:
|
||||
> > B123-124
|
||||
|
||||
|
||||
[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) חיפש, ובצדק לא מצא, הצדקה לשימוש במושגים אפריוריים, כמו *סיבתיות*, אומר קאנט: הוא מצא סיבתיות רק במונחה ה*אמפירי* - מונחה האפריורי הוא "הזייה שטווה מוחנו"[^27].
|
||||
[יום](../../יום) חיפש, ובצדק לא מצא, הצדקה לשימוש במושגים אפריוריים, כמו *סיבתיות*, אומר קאנט: הוא מצא סיבתיות רק במונחה ה*אמפירי* - מונחה האפריורי הוא "הזייה שטווה מוחנו"[^27].
|
||||
|
||||
המעבר מ"מושג של איזה מושא" ל"מושגים של מושגים בכלל" נדמה בעייתי. זה דבר אחד לומר שאנחנו מתנסים בדברים גם באמצעות מושגים ודבר אחר לומר שיש מושגים של מושאים בכלל. הטענה היא **שאם** יש מושגים אפריוריים, **אז** הם חייבים להיות כאלה שחלים על מושאים בכלל, שהרים הם חלים על מושאים לפני כל ניסיון - הם מושגים *שרק באמצעותם אפשר לחשוב מושא של הניסיון*.
|
||||
|
||||
@@ -144,7 +144,7 @@ tags:
|
||||
>
|
||||
> > B133-135
|
||||
|
||||
[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) חושב שיש רק עצמי רבגוני: קאנט משיב לו כאן שאחדות העצמי *היא* מקור הרבגוני - ולא הקלט החושי שמגיע אחר כך. **האפרצפציה הטהורה** היא "העיקרון הגבוה ביותר בכל ההכרה האנושית".
|
||||
[יום](../../יום) חושב שיש רק עצמי רבגוני: קאנט משיב לו כאן שאחדות העצמי *היא* מקור הרבגוני - ולא הקלט החושי שמגיע אחר כך. **האפרצפציה הטהורה** היא "העיקרון הגבוה ביותר בכל ההכרה האנושית".
|
||||
|
||||
בקיצור, כותב קאנט:
|
||||
|
||||
@@ -190,7 +190,7 @@ tags:
|
||||
> > B137-138
|
||||
|
||||
|
||||
ניתן לחשוב על החלת המושג כמו [הפרדה בין צורה לרקע בפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה#תפיסת-צורה-היכר): אנחנו מזהים הבדל בין האובייקט (הצורה) לרקע, מה שתופס את האובייקט (אני, האחדות המקורית של האפרצפציה, וכו').
|
||||
ניתן לחשוב על החלת המושג כמו [הפרדה בין צורה לרקע בפסיכולוגיה](../../../../פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה#תפיסת-צורה-היכר): אנחנו מזהים הבדל בין האובייקט (הצורה) לרקע, מה שתופס את האובייקט (אני, האחדות המקורית של האפרצפציה, וכו').
|
||||
|
||||
!!! warning "זכרו - קאנט מדבר כאן על תנאים *הכרחיים*, לא מספיקים; לפעמים יכול להיות אני, בלי תפיסה תקינה (ר' גם - [The man who mistook his wife for a hat](https://en.wikipedia.org/wiki/The_Man_Who_Mistook_His_Wife_for_a_Hat))"
|
||||
|
||||
@@ -276,7 +276,7 @@ tags:
|
||||
!!! is-warning ""
|
||||
עבור קאנט, אנחנו לא פשוט *קולטים* מה ששם בחוץ; מפתה לחשוב שהכחלי יושב על העץ ומצייץ אם נסתכל עליו ואם לא. אבל עבור קאנט, הכחלי הוא (*עבורנו*) תוצר פעיל ממש *שלנו* - *אני* גיבבתי את המקור, הציוץ, והנוצות בכך ששיימתי אותן כ*כחלי*, ובכך *כוננתי* את הכחלי.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>כחלי. אני כוננתי! </small>
|
||||
|
||||
@@ -302,7 +302,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
איני יכול שלא לתפוס ג'ירפות אלא בחלל ובזמן - זה **חוק**. זה שיש בכלל כבידה, ג'ירפות (כי אם לא היה להן צוואר ארוך הן היו מתות בסוואנה) זה כבר (חוק) אמפירי.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>ג'ירפה. חלל-זמנית אפריורי, נוכחת אפוסטריורי.</small>
|
||||
|
||||
@@ -405,7 +405,7 @@ tags:
|
||||
[^28]: קאנט האמין באמת ובתמים שדברים כמו הפיזיקה הם אמנם אמפיריים, אבל כבר לא יופרכו - בהיותם אמיתות של הטבע. אולם היום דברים כמו גיאומטריות לא-אוקלידיות ופיזיקת קוונטים מערערים על הקו הזה. נקרא לזה שריד היסטורי.
|
||||
[^29]: שופנהאואר מרחיב ומבהיר נקודה זו ב*עיקרון הסיבה המספקת*, פרק רביעי, ס' 20-24.
|
||||
[^30]: בטיעון פילוסופי, *קל לראות* תמיד מבשר אסון.
|
||||
[^31]: רומז ל[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו). דקארט סבור שה*אני החושב* קודם לכל ידיעה ותפיסה, וקאנט חושב הפוך - הידיעה והתפיסה מכוננים את האני החושב (בזמן, בשכל...). אלו לעומת [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום), שלא מכיר ב*אני* בכלל, אלא רק אוסף של *מצבי-אני* (אני רעב, אני עולה על הרכבת, אני מלטף את ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט, וכו' - בלי עקרון מאחד יחיד).
|
||||
[^31]: רומז ל[דקארט](../../דקארט/הגיונות#הקוגיטו). דקארט סבור שה*אני החושב* קודם לכל ידיעה ותפיסה, וקאנט חושב הפוך - הידיעה והתפיסה מכוננים את האני החושב (בזמן, בשכל...). אלו לעומת [יום](../../יום), שלא מכיר ב*אני* בכלל, אלא רק אוסף של *מצבי-אני* (אני רעב, אני עולה על הרכבת, אני מלטף את ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט, וכו' - בלי עקרון מאחד יחיד).
|
||||
[^32]: קאנט כקאנט נוהג - אלו שלוש שמות קשים לאותו הדבר בדיוק שהוא משחיל לנו בפסקה אחת.
|
||||
[^33]: מסתתרת כאן הנחה סמויה ש*יש בכלל ניסיון*: קאנט מקבל אותה כמובנת מאליה ולא מנסה להניא את הספקן מדעתו בפרויקט הפילוסופי שלו.
|
||||
[^34]: *Exemplifies*
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: הדיאלקטיקה הטרנסנדנטאלית (האנטינומיות)
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, קאנט, קוגיטו, נומנון_תופעה, אידיאליזם, קאנט
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -10,7 +10,7 @@ tags:
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info "[מצגת](../האנטינומיות.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](../assets/האנטינומיות.pdf)"
|
||||
|
||||
קאנט מתאר את ה*אנטינומיות* - הסתירות - כמבוא לשיטה שלו. למה לקפוץ ישר לאנטינומיות?
|
||||
|
||||
@@ -43,7 +43,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
שאלות כמו החופש, קיום האל, וקיום העולם לא יעזבו אותנו לעולם - אבל, קאנט אומר, לא נוכל להשיב עליהן, והעיסוק בהן יגרור אותנו לטעויות **משום שהן חורגות מגבולות הניסיון**. הדבקות בפילוסופיה הביקורתית יאפשרו לנו להפוך שאלות כאלה ללא-מזיקות, אך לא *באמת* לפתור אותן.
|
||||
|
||||
כמו ש[ויטגנשטיין עומד על כך שהשפה לא קשורה באמת ל*מציאות*](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין), ככה קאנט אומר שהשאלות האלו, שמעסיקות כל תבונה, לא באמת ברות-תשובה. זוהי טענה *מטא-פילוסופית*.
|
||||
כמו ש[ויטגנשטיין עומד על כך שהשפה לא קשורה באמת ל*מציאות*](../../../לשון/ויטגנשטיין), ככה קאנט אומר שהשאלות האלו, שמעסיקות כל תבונה, לא באמת ברות-תשובה. זוהי טענה *מטא-פילוסופית*.
|
||||
|
||||
|
||||
**אנטינומיה** אינה סתם סתירה בין שתי טענות. קאנט מציין שלושה תנאים שיש לעמוד עליהם:
|
||||
@@ -125,7 +125,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
זכרו, קאנט טוען כי האדם מאז ומתמיד הסתבך באנטינומיות -
|
||||
|
||||
> הצורך שיש לתבונה לבקש התחלה ראשונה מתוך חירות עבור סידרת הסיבות הטבעיות, זוכה לאישור מזדקר-לעין בעובדה, שכל הפילוסופים בעת העתיקה (למעט האפיקוראים) ראו חובה לעצמם להסביר את התנועה בעולם על ידיד שהניחו [**מניע ראשון**](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים), כלומר סיבה פועלת מתוך חירו, שהתחילה את סדרת המצבים הזו לראשונה ומתוך-עצמה. הם לא קיבלו על עצמם להסביר את ההתחלה הראשונה על יסוד הטבע לבדו
|
||||
> הצורך שיש לתבונה לבקש התחלה ראשונה מתוך חירות עבור סידרת הסיבות הטבעיות, זוכה לאישור מזדקר-לעין בעובדה, שכל הפילוסופים בעת העתיקה (למעט האפיקוראים) ראו חובה לעצמם להסביר את התנועה בעולם על ידיד שהניחו [**מניע ראשון**](../../../יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטיים), כלומר סיבה פועלת מתוך חירו, שהתחילה את סדרת המצבים הזו לראשונה ומתוך-עצמה. הם לא קיבלו על עצמם להסביר את ההתחלה הראשונה על יסוד הטבע לבדו
|
||||
>
|
||||
> > B478
|
||||
|
||||
@@ -251,7 +251,7 @@ tags:
|
||||
> > B518-521
|
||||
|
||||
|
||||
העולם שנגיש לנו בחוץ הוא רק **דימוי** - כלומר, ייצוג תודעתי של העולם שבחוץ, שאין לנו גישה ישירה אליו: הדימויים הם האופן שבו העולם נמסר לנו. גם כשאתה ער לדימוי הפנימי שלך בו בעצמו (קאנט מכוון ל[קוגיטו של דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו)), הדבר שאתה ער אליו הוא *תופעה*, ולא הדבר כשלעצמו.
|
||||
העולם שנגיש לנו בחוץ הוא רק **דימוי** - כלומר, ייצוג תודעתי של העולם שבחוץ, שאין לנו גישה ישירה אליו: הדימויים הם האופן שבו העולם נמסר לנו. גם כשאתה ער לדימוי הפנימי שלך בו בעצמו (קאנט מכוון ל[קוגיטו של דקארט](../../דקארט/הגיונות#הקוגיטו)), הדבר שאתה ער אליו הוא *תופעה*, ולא הדבר כשלעצמו.
|
||||
|
||||
את מידת הביטחון שדקארט מחפש, כבר לא נמצא; אין לנו אלא ייצוג. מנגד, איננו נופלים לעומק החלום של דקארט, משום שהעולם החיצוני, כפי שנגלה לנו בתצפית אמפירית, *כן* מציג שיטה עקבית - שלא כמו החלום.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: הלוגיקה הטרנסנדנטאלית
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, קאנט, סינתטי_א_פריורי, סוקראטס, קאנט, אריסטו
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -10,7 +10,7 @@ tags:
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info "[מצגת](הלוגיקה.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](assets/הלוגיקה.pdf)"
|
||||
|
||||
ה**לוגיקה** הקנטיאנית עוסקת ב*מושגים* (ה*לוגוס*), ולא במובן הרגיל שאנחנו חושבים בה (חוקי הלוגיקה). הלוגיקה מורכבת מחלקים חיוביים - בהם מכונן קאנט את *מושגי השכל הטהורים*, וחלקים שליליים - בהם הוא בוחן את גבולותיהם ורואה מה קורה כשאלו מנסים לחרוג מגבולות הניסיון.
|
||||
### האנליטיקה הטרנסנדנטלית
|
||||
@@ -23,7 +23,7 @@ tags:
|
||||
>
|
||||
> > Β90-91
|
||||
|
||||
קאנט מבקש *לפרק לגורמים את הכושר השכלי* - למצוא את המושגים *שמאפשרים חשיבה בכלל*. קאנט מתבסס כאן על דמויות רבות שקדמו לו - דוגמת [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אך בניגוד אליהם חוקר רק את מה ש*מאפשר* מושגים כאלה, ולאו דווקא את המושגים עצמם. זאת מתוך אמונה שהשכל *מצויד אפריורי* במושגים מסוימים (כמו *סיבתיות*), המאפשרים את השאר במפגש אפוסטריורי: מושגים אלו הם המטרות של קאנט.
|
||||
קאנט מבקש *לפרק לגורמים את הכושר השכלי* - למצוא את המושגים *שמאפשרים חשיבה בכלל*. קאנט מתבסס כאן על דמויות רבות שקדמו לו - דוגמת [לייבניץ](../../לייבניץ) - אך בניגוד אליהם חוקר רק את מה ש*מאפשר* מושגים כאלה, ולאו דווקא את המושגים עצמם. זאת מתוך אמונה שהשכל *מצויד אפריורי* במושגים מסוימים (כמו *סיבתיות*), המאפשרים את השאר במפגש אפוסטריורי: מושגים אלו הם המטרות של קאנט.
|
||||
|
||||
!!! is-info "דוגמה - מושגים אפריורים?"
|
||||
אז, נולדנו עם המושגים האלה? עידו מושל את המושגים לתכונות כמו *שמיעה*: אנחנו נולדים עם מערכת שמיעה, שמאפשרת לנו *להיות רגישים* לאותות קוליים. באופן דומה, אנחנו לא ממש *נולדים* עם ידיעת הסיבתיות, אלא עם מושג שמאפשר לנו להבין סיבתיות - ממש כמו איבר חוש - אתה לא נולד ושומע דברים, אלא עם המכשיר שמאפשר לך לשמוע דברים *כשיש רעש בחוץ*.
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
איך נגלה את כל מושגי השכל הטהורים? קאנט מדגיש שאנחנו צריכים שיטה (מתודה) מקיפה ושלמה.
|
||||
|
||||
קאנט לא מתיימר לעצמי את כל התהליך מאפס: הרבה מהמושגים כבר התגלו בעיוניהם של קודמים - אולם, משום שלא נחקרו בצורה שיטתית, אנחנו לא יודעים כמה מושגים יש בכלל, איך הם עומדים האחד ביחס לשני, ואיך לארגן אותם. הניסיון הקרוב ביותר היה [הקטגוריות של אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#הקטגוריות), שקאנט במובן מסוים שואף להמשיך ולהשלים.
|
||||
קאנט לא מתיימר לעצמי את כל התהליך מאפס: הרבה מהמושגים כבר התגלו בעיוניהם של קודמים - אולם, משום שלא נחקרו בצורה שיטתית, אנחנו לא יודעים כמה מושגים יש בכלל, איך הם עומדים האחד ביחס לשני, ואיך לארגן אותם. הניסיון הקרוב ביותר היה [הקטגוריות של אריסטו](../../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#הקטגוריות), שקאנט במובן מסוים שואף להמשיך ולהשלים.
|
||||
|
||||
קאנט מחפש עיקרון שהוא מקור התוכן של השיטה, ערב לשלמות שלה, ומשמש לארגונה - *קו מנחה*[^21] לגילוי כל מושגי השכל הטהורים.
|
||||
|
||||
@@ -53,12 +53,12 @@ tags:
|
||||
|
||||
השכל אינו נותן לא את הרשמים החושיים - הוא נותן לנו את ה*מושג*, שיחד עם החושיות יוצר *הכרה* (תמונה חזותית של פרח + המילה\מושג\רעיון "פרח" = "היי, הנה פרח!").
|
||||
|
||||
ה*הסתכלות* - הרשמים החושיים שלנו - היא סבילה: אני לא יוצא החוצה וקולט דברים, אלא מופעל על ידי הדברים - יש לי *קליטות* לדברים. לעומת זאת, השכל הוא **פעיל** - עבור קאנט (בניגוד לאחרים, כמו [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)), *כל מחשבה היא סוג של פעילות*. המחשבה - ארגון הקלט החושי על פי המושגים - הוא **שיפוט**: <big>**השכל הוא "הכושר לשפוט"**</big> (B94). החשיבה עבור קאנט היא פעולה חופשית, כמו החירות החיובית של הסוכן המוסרי של קאנט.
|
||||
ה*הסתכלות* - הרשמים החושיים שלנו - היא סבילה: אני לא יוצא החוצה וקולט דברים, אלא מופעל על ידי הדברים - יש לי *קליטות* לדברים. לעומת זאת, השכל הוא **פעיל** - עבור קאנט (בניגוד לאחרים, כמו [יום](../../יום)), *כל מחשבה היא סוג של פעילות*. המחשבה - ארגון הקלט החושי על פי המושגים - הוא **שיפוט**: <big>**השכל הוא "הכושר לשפוט"**</big> (B94). החשיבה עבור קאנט היא פעולה חופשית, כמו החירות החיובית של הסוכן המוסרי של קאנט.
|
||||
|
||||
!!! is-info "דוגמה - סבילות לעומת פעילות"
|
||||
עידו מושל את ההבדל בין הפעילות לסבילות כמו ציטוט: אנחנו נגיד על משהו שהוא *ציטוט* רק אם הוא לוקח מילה במילה *מבלי לפעול עליה*: קליטת המילים ותו לא. מרגע שאנחנו עורכים את המילים, זה כבר לא ציטוט - **האובייקטיביות מגיעה מהסבילות**. זו התפיסה הקלאסית של חשיבה (ושל מדע: צריך לצפות בדברים בלי להתערב). קאנט אומר הפוך: **חשיבה היא *תמיד* עריכה ושיפוט**, אולם זו יכולת כל-כך בסיסית שהיא אינה פוגעת, לדעתו של קאנט, באובייקטיביות. *אי אפשר* לעשות מדע או להיות אובייקטיבי מתוך סבילות, משום שהמושאים לא סתם "שם בחוץ" - כדי לקלוט אותם, אתה פעיל!
|
||||
|
||||
שימו לב גם למושג ה*ספונטניות*: עצם החשיבה היא חירות מסוימת (מסוימת!). יש בכך משהו מוזר: אני יושב מול עידו. אני לא יכול *להתכחש* לכך שאני יושב מול עידו. איפה החירות כאן? יש כאן הכרח לוגי (לוגיקה במובן הקלאסי): *אם יש פה עידו מולי ואני יושב, אז אני יושב מול עידו*. החירות שקאנט מכוון אליה היא [חירות חיובית](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#חופש): חוקי הטבע הם זהים ואני לא יכול לשנות אותם, אבל מה שאני עושה *בתוך* החוקים האלה נתון לי. בהקשר מושגי, קאנט מכוון ל**אחריות**: המושגים הם לא *שרירותיים*, שאני מקבל אותם באופן סביל, אלא משהו שאני יכול לתפוס עליו אחריות - לא *יש 180 מעלות במשולש*, אלא **אני יודע**, אני מודע, לכך שיש 180 מעלות במשולש.
|
||||
שימו לב גם למושג ה*ספונטניות*: עצם החשיבה היא חירות מסוימת (מסוימת!). יש בכך משהו מוזר: אני יושב מול עידו. אני לא יכול *להתכחש* לכך שאני יושב מול עידו. איפה החירות כאן? יש כאן הכרח לוגי (לוגיקה במובן הקלאסי): *אם יש פה עידו מולי ואני יושב, אז אני יושב מול עידו*. החירות שקאנט מכוון אליה היא [חירות חיובית](../../שפינוזה/אתיקה#חופש): חוקי הטבע הם זהים ואני לא יכול לשנות אותם, אבל מה שאני עושה *בתוך* החוקים האלה נתון לי. בהקשר מושגי, קאנט מכוון ל**אחריות**: המושגים הם לא *שרירותיים*, שאני מקבל אותם באופן סביל, אלא משהו שאני יכול לתפוס עליו אחריות - לא *יש 180 מעלות במשולש*, אלא **אני יודע**, אני מודע, לכך שיש 180 מעלות במשולש.
|
||||
|
||||
!!! info "בתמצית, חשבו על ההבדל בין **לשנן** ל**להבין**: השינון הוא סביל, חסר חופש ואחריות, וההבנה היא פעילה, מתוך החופש, ולכן כוללת אחריות - אני יכול להגיד לך *אתה הבנת לא נכון*[^5]."
|
||||
|
||||
@@ -131,7 +131,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[לוגיקה מודאלית](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית) - איך עושים לוגיקה (במובן הרגיל, לא הקנטיאני) עם שלושת השיפוטים האלה - **אפשרי**, **הכרחי**, ומקרי.
|
||||
[לוגיקה מודאלית](../../../לוגיקה/מתקדמת/מודאלית) - איך עושים לוגיקה (במובן הרגיל, לא הקנטיאני) עם שלושת השיפוטים האלה - **אפשרי**, **הכרחי**, ומקרי.
|
||||
|
||||
|
||||
האם השיטה הזו מוצדקת? שלמה? אפשר להתווכח על זה (ואנשים מתפרנסים מויכוחים כאלה), אבל **הרעיון** הוא הפואנטה: יש שיפוטים בסיסיים מאוד, שדרכם ניתן להבין את כל מושגי השכל.
|
||||
@@ -160,7 +160,7 @@ tags:
|
||||
> >
|
||||
> > B110
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user