Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
@@ -3,7 +3,7 @@ title: ביקורת התבונה הטהורה (מבוא)
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-17T20:33:40.790Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: - פילוסופיה, שנה_ד, קאנט, סינתטי_א_פריורי, נומנון_תופעה, אידיאליזם, סוקראטס, קאנט, אפלטון, אריסטו
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
- סמסטר
|
||||
- ב
|
||||
@@ -17,7 +17,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/kant-1781_critique_of_pure_reason.pdf), [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת_התבונה_הטהורה_-_מבוא_סעיפים_1-7.pdf)
|
||||
[טקסט מלא (אנגלית)](assets/kant-1781_critique_of_pure_reason.pdf), [מבוא](assets/ביקורת_התבונה_הטהורה_-_מבוא_סעיפים_1-7.pdf)
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[ביקורת התבונה הטהורה - המיוזיקל](https://www.youtube.com/watch?v=DC8ioZkb-Sc&t=1s)
|
||||
@@ -26,7 +26,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
!!! success "ראה גם"
|
||||
[ביקורת התבונה הטהורה (קורס נפרד)](פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md)
|
||||
|
||||
את ה*ביקורת* פותח [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) במשפט -
|
||||
את ה*ביקורת* פותח [קאנט](.) במשפט -
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
אין כל ספק בכך שכל הכרתנו מתחילה בניסיון
|
||||
@@ -51,7 +51,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
|
||||
מדע, אומר קאנט, הוא ידע **כללי** ו**הכרחי** - *משפטים מרכביבים אפריורי*. בהינתן שהמתמטיקה והפיסיקה הם מדעים, קאנט מבקש לדעת אם ניתן לעשות מטאפיזיקה, כמדע. במדעים ההם יש הסכמה רחבה ועיסוק מדעי שמקדם אותם; מטאפיזיקה, מקונן קאנט, לא מגיעה לשום מקום חרף היותה התחום העתיק מביניהם. אם נוכל להבין מדוע המתמטיקה והפיזיקה הם מדע, אולי נוכל לגלות שהמטאפיזיקה עומדת או לא עומדת בעולם התנאים.
|
||||
|
||||
השאלה הזו צפה לאור ה[מסקנות הקשות של יום](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת), לפיהן אנחנו לא באמת יכולים לעשות מדע של הטבע. יום התנגד לכך מכל וכל - *אין מטאפיזיקה*, הוא קובע, וקביעה זו *עוררה את קאנט מתרדמתו הדוגמטית* לשאלה זו.
|
||||
השאלה הזו צפה לאור ה[מסקנות הקשות של יום](../יום/מסכת), לפיהן אנחנו לא באמת יכולים לעשות מדע של הטבע. יום התנגד לכך מכל וכל - *אין מטאפיזיקה*, הוא קובע, וקביעה זו *עוררה את קאנט מתרדמתו הדוגמטית* לשאלה זו.
|
||||
|
||||
## מבנה ההכרה הקנטיאני
|
||||
|
||||
@@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
## האסתטיקה הטרנסנדנטלית
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת_התבונה_הטהורה_חלק_ראשון_-_האסתטיקה_הטרנסצנדנטאלית.pdf)
|
||||
[טקסט](assets/ביקורת_התבונה_הטהורה_חלק_ראשון_-_האסתטיקה_הטרנסצנדנטאלית.pdf)
|
||||
|
||||
החקירה שלנו היא נסיגה אחורה מן העובדות - כמו 5 + 7 = 12 - לעבר *התנאים שאפשרו את העובדה הזאת*. זוהי חקירה מסדר שני: לא לחקור את העולם (סדר ראשון) אלא את עצם החקירה של העולם (סדר שני) - איך יכול להיות שאני חוקר את העולם? מה נדרש היה כדי שהדבר הזה התאפשר? *מה יש בהכרה האנושית שמאפשר מדע?*[^3]
|
||||
|
||||
@@ -145,7 +145,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
ההסתכלות כרוכה בחישה - אם כי לאו דווקא חישה פיזית. כשם שאנחנו מתסכלים על דבר כלשהו בעיניים והוא נגלה אלינו באופן סביל, ההסתכלות הרוחנית מקבילה לה במושאים רוחניים, הנגלים לתודעה שלנו מיד.
|
||||
|
||||
|
||||
חשוב לעמוד על הקשר הזה לאור הקשר שהאתסטיקה מכוננת בין **תופעה** ל**דבר כשהוא לעצמו**, שעומדים ביחס מסוים. את הקשר הזה נוטים להציג כסינונימי לקשר דומה - בין **פנומנון** ל**נואמנון** - אך הם לא סינונימיים לגמרי; הקשר השני מופיע ב*אנליטיקה*. המונח המככב באסתטיקה הוא ה**תופעה** - אותה קאנט לא מבין כ*אשליה*, כמו [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות)[^7].
|
||||
חשוב לעמוד על הקשר הזה לאור הקשר שהאתסטיקה מכוננת בין **תופעה** ל**דבר כשהוא לעצמו**, שעומדים ביחס מסוים. את הקשר הזה נוטים להציג כסינונימי לקשר דומה - בין **פנומנון** ל**נואמנון** - אך הם לא סינונימיים לגמרי; הקשר השני מופיע ב*אנליטיקה*. המונח המככב באסתטיקה הוא ה**תופעה** - אותה קאנט לא מבין כ*אשליה*, כמו [ברקלי](../ברקלי/עקרונות)[^7].
|
||||
|
||||
התופעה היא *מה שהדבר המכיר מכיר*, כשהלה ניצב מולו - *בלי מה שהשכל מוסיף לו*. לעומתה, **פנומנון** הוא הדבר המופיע *יחד עם אותה תוספת של השכל*. משום שבאסתטיקה אנחנו דנים רק בהסתכלות, אנו דנים ב*תופעה*, ולא ב*פנומנון*.
|
||||
|
||||
@@ -154,7 +154,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
|
||||
ההכרה מאפשרת לנו להכיר ב**תופעות** - המושאים הבלתי-קבועים של הסתכלות אמפירית.
|
||||
|
||||
אותן התופעות, תוכן ה*הסתכלויות שלנו* - הדברים שאנו קולטים (צבעים, צורות), מורכב מ*חומר* ו*צורה*, בדומה ל[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת). ה*צורה* - האופן שבו הדברים מסודרים - היא א-פריוריית, וחומר החישה הוא אפוסטריורי.
|
||||
אותן התופעות, תוכן ה*הסתכלויות שלנו* - הדברים שאנו קולטים (צבעים, צורות), מורכב מ*חומר* ו*צורה*, בדומה ל[אריסטו](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת). ה*צורה* - האופן שבו הדברים מסודרים - היא א-פריוריית, וחומר החישה הוא אפוסטריורי.
|
||||
|
||||
החומר הוא מה שניתן לנו בחושים[^10], אומר לוק - כל מה שבשכל שלנו, מגיע מהם. לייבניץ משיב לו שהכל מגיע מן החושים, *זולת השכל עצמו*[^8]. עצם זה שהשכל מוכן מראש הוא תנאי לכך שדברים ייכנסו פנימה; החדר הריק של לוק חייב להיות חדר לפני שנוכל להכניס לו דברים. עקרונות הסידור עצמם לא יכולים היו להיקלט מן הבחוץ - מה היה קולט אותם?
|
||||
|
||||
@@ -180,7 +180,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
|
||||
אבל, ה**מושג** כאן מתעתע - קאנט לא חושב שהחלל הוא מושג; אבל, כדי לדבר עליו, אנחנו משתמשים במושג, שיחשוף בפנינו שהחלל בכלל לא מושג[^13].
|
||||
|
||||
[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) וחבריו האמפריציסטים [יגידו שהחלל מגיע מההפשטה](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#על-ההפשטה). קאנט קובע כי זה לא אפשרי - שכן **בלי חלל, אנחנו לא יכולים לקלוט מן החושים**; החלל הוא התנאי המסדר לקליטה חושית, שכן כל מה שנקלט, חייב להיקלט בחלל.
|
||||
[לוק](../לוק) וחבריו האמפריציסטים [יגידו שהחלל מגיע מההפשטה](../לוק/מסה#על-ההפשטה). קאנט קובע כי זה לא אפשרי - שכן **בלי חלל, אנחנו לא יכולים לקלוט מן החושים**; החלל הוא התנאי המסדר לקליטה חושית, שכן כל מה שנקלט, חייב להיקלט בחלל.
|
||||
|
||||
קאנט טוען כך בבירור המטאפיזי:
|
||||
|
||||
@@ -205,7 +205,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
|
||||
## בין האסתטיקה ללוגיקה הקנטיאנית
|
||||
|
||||
קאנט לימד לוגיקה כל חייו - ותלמידיו אספו את ההרצאות שלו לכדי ה*לוגיקה* שלו. הלוגיקה הקנטיאנית קרובה יותר לאפיסטמולוגיה מאשר ללוגיקה קרובה (ודומה באופן חשוד ל[מיומנויות יסוד](/פילוסופיה/מיומנויות)), ומדבר על אותו השכל. קאנט מודה בפה מלא שסדרה של ה*ביקורת* קשור בכושרו של השכל, שעוסק באפיסטמולוגיה בחשבון אחרון.
|
||||
קאנט לימד לוגיקה כל חייו - ותלמידיו אספו את ההרצאות שלו לכדי ה*לוגיקה* שלו. הלוגיקה הקנטיאנית קרובה יותר לאפיסטמולוגיה מאשר ללוגיקה קרובה (ודומה באופן חשוד ל[מיומנויות יסוד](../../מיומנויות)), ומדבר על אותו השכל. קאנט מודה בפה מלא שסדרה של ה*ביקורת* קשור בכושרו של השכל, שעוסק באפיסטמולוגיה בחשבון אחרון.
|
||||
|
||||
זכרו עתה את שאלת היסוד של קאנט -
|
||||
|
||||
@@ -230,9 +230,9 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
|
||||
אז *איך אפשריים משפטים?* לפי השכל; ככה הוא מייצר משפטים ביומיום, במדע, באומנות. זה לא הבשר כאן - אלא איך אפשרים משפטים שהם מצד אחד **מרכיבים** (סינתטיים) ומצד שני **אפריוריים**.
|
||||
|
||||
קאנט מחבר כאן בין [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) ל[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שסברו שניהם שני סוגי משפטים (סינתטי או אפריורי), ומציע כאן אפשרות שלישית, שנעלמה מעיני קודמיו.
|
||||
קאנט מחבר כאן בין [יום](../יום) ל[לייבניץ](../לייבניץ) שסברו שניהם שני סוגי משפטים (סינתטי או אפריורי), ומציע כאן אפשרות שלישית, שנעלמה מעיני קודמיו.
|
||||
|
||||
[לייבניץ מבחין בין אמיתות שבעיון לאמיתות שבעובדה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ#עקרונות-האמת).
|
||||
[לייבניץ מבחין בין אמיתות שבעיון לאמיתות שבעובדה](../לייבניץ#עקרונות-האמת).
|
||||
|
||||
> יוליוס קיסר חוצה את הרוביקון. אם הוא אינו יחצה את הרוביקון, אין כאן סתירה. מצד שני, אין די בעיון המושג *יוליוס קיסר* לדעת אם הוא חצה את הרוביקון (אם אתה לא אלוהים). כעת, כדי לדעת אם הרוביקון נחצה או לא, עלינו לגלות זאת בתצפית וניסוי.
|
||||
|
||||
@@ -262,7 +262,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
## הלוגיקה הטרנסנדנטלית
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מבוא](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_מבוא.pdf), [פרק א'](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_פרק_א_[עמודים_167-180].pdf)
|
||||
[מבוא](assets/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_מבוא.pdf), [פרק א'](assets/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_פרק_א_[עמודים_167-180].pdf)
|
||||
|
||||
הבנו אפוא שהחלל והזמן הם תנאים טרנסנדנטליים להכרה. ב*לוגיקה*, קאנט מוסיף תנאי נוסף - השכל.
|
||||
|
||||
@@ -272,7 +272,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
|
||||
### הקטגוריות
|
||||
|
||||
אצל אריסטו, [הקטגוריות](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#הקטגוריות) הן מה שאנו יכולים להגיד על העצם, שאנו מגלים אפוסטריורי - אני קולט כל מיני דברים בטבע, ומסווג אותם.
|
||||
אצל אריסטו, [הקטגוריות](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#הקטגוריות) הן מה שאנו יכולים להגיד על העצם, שאנו מגלים אפוסטריורי - אני קולט כל מיני דברים בטבע, ומסווג אותם.
|
||||
|
||||
קאנט הופך את המשוואה, ושואל - *מה מאפשר לאובייקטים להיות דברים שמושגים חלים עליהם?* הקטגוריות לשיטתו הן אפריוריות, והן המאפשרות לכונן את העצמים בטבע.
|
||||
|
||||
@@ -344,7 +344,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
שימו לב: **השכל וההסתכלות *תמיד* באים יחד**. בלי השכל, המושגים ריקים; בלי ההסתכלות, המושגים עיוורים. קאנט מתקומם כאן כנגד הרציונליסטים, שקובעים טענות אפריוריות אודות דברים בלתי-חושיים, ואומר - בלי ההסתכלות, אין שכילה.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
זוהי התשובה של קאנט ל[בעיית האינדיקוציה](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה) : לא רק הסיבתיות היא ברוח, כמו שיום אומר, אלא *עולם התופעות כולו* הוא ברוח - ולכן, לסיבתיות יש מעמד מרכזי שוב.
|
||||
זוהי התשובה של קאנט ל[בעיית האינדיקוציה](../יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה) : לא רק הסיבתיות היא ברוח, כמו שיום אומר, אלא *עולם התופעות כולו* הוא ברוח - ולכן, לסיבתיות יש מעמד מרכזי שוב.
|
||||
|
||||
> באסתטיקה הטרנסנדנטאלית נבודד תחילה את חושיות, על ידי שנבדיל ממה כל דבר שהשכל חושב באמצעות מושגיו, ולא תישאר אלא ההסתכלות האמפירית. שנית, פריד מהסתכלות זו את כל מה ששייך לתחושה; על ידי כך לא תישאר אלא התסכלות טהורה והצורה גרידא של התופעות, שהיא הדבר היחיד שהחושיות הטהורה מסוגלת לספק באופן אפריורי
|
||||
|
||||
@@ -377,8 +377,8 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
|
||||
[^1]: מילה גרמנית בלתי-אפשרית כזו - מתורגמת באנגלית ל*Intuition*
|
||||
[^2]: הניסוח נורא - בכוונה
|
||||
[^3]: (/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) יש אוסף של ביקורות כנגד [תורת האידאות של אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה), להם הוא קורא *מן המדעים*. אפלטוניסטים טוענים כנגדו *מן המדעים* - בלי האדיאות, הם אומרים, לא ייתכן מדע - ויש מדע - אז יש אידאות!
|
||||
[^4]: קאנט לא אהב להמציא מונחים, וירש את המונח הזה מאריסטו - ויש לו משם זקן ארוך. ככה או ככה, אין לו שום קשר ל*טרנסנטנדי* - נשגב מן העולם (ההיפך מ*אימננטי* - בתוך העולם\הדברים - כמו [האלוהים של שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים)).
|
||||
[^3]: (/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) יש אוסף של ביקורות כנגד [תורת האידאות של אפלטון](../../יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה), להם הוא קורא *מן המדעים*. אפלטוניסטים טוענים כנגדו *מן המדעים* - בלי האדיאות, הם אומרים, לא ייתכן מדע - ויש מדע - אז יש אידאות!
|
||||
[^4]: קאנט לא אהב להמציא מונחים, וירש את המונח הזה מאריסטו - ויש לו משם זקן ארוך. ככה או ככה, אין לו שום קשר ל*טרנסנטנדי* - נשגב מן העולם (ההיפך מ*אימננטי* - בתוך העולם\הדברים - כמו [האלוהים של שפינוזה](../שפינוזה/אתיקה#משפטים)).
|
||||
[^5]: אריסטו כן הבדיל בין "תבונה" ל"שכל", אותם קיבץ תחת *חשיבה*.
|
||||
[^6]: [*פיכטה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Johann_Gottlieb_Fichte) התחיל ב*שכל* וקיבל שיטה מטאפיזית מטורפת לגמרי, ואמר (באופן קצת חצוף) שזו בסך הכל *השיטה של קאנט*. לרוע המזל, פיכטה כתב את זה שקאנט היה בחיים - וקאנט גמז אותו במכתב תגובה ציבורי. פיכטה קרא לבן שלו עמנואל (על שם קאנט), אבל דן לא מוכן לקרוא לחתולים שלו בשמות של פילוסופיים (אלא *סלבים מעולם הזהר*). הוא מצין שאם כבר, לכלבים אפשר לתת שמות של *אמפריציסטים*, שהחתולים ממילא מעדיפים לישון על הכתבים שלהם.
|
||||
[^7]: קאנט קורה לאידיאליזם של ברקלי *אידיאליזם הוזה*.
|
||||
@@ -389,7 +389,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
[^12]: ארכיטקטוניקה היא ה*שומשום יפתח* של ביקורת התבונה הטהורה: חשוב לשים לב למבנה שקאנט בוחר להציג דברים. עד כדי כך, שזו אחת הביקורות כנגדו - *פה יצא לי ככה, אז **גם כאן חייב לצאת לי ככה!***, וכנגדו אומרים, *לא, אתה הנדסת את זה בגלל האישיות האובססיבית שלך*. איזה יופי, יצא מספר שבטי ישראל, כל פעם - מאיםה *זה הגיע?*
|
||||
[^13]: כמו שרוסו אומר, *מושג הכלב לא נושך* (הכלב כן).
|
||||
[^14]: ביקורתו האחרונו של קאנט, *ביקורת כושר השיפוט*, עוסקת כולה בעניין זה.
|
||||
[^15]: *עכשיו אתם מבינים כמה הייתי צריך להתאפק ב[מיומנויות יסוד](/פילוסופיה/מיומנויות),* אומר דן.
|
||||
[^15]: *עכשיו אתם מבינים כמה הייתי צריך להתאפק ב[מיומנויות יסוד](../../מיומנויות),* אומר דן.
|
||||
[^16]: לפי קאנט, פעימות בזמן (*פינג פינג פינג פינג*, אומר דן), אותן הוא מכונה *הריבוי שבהסתכלות הטהורה*.
|
||||
[^17]: כמו שגברים מציגים את עצמם בתכניות היכרויות ישנות - אני *ספונטני*.
|
||||
[^18]: *רציתי להשתמש בו כדוגמא, אבל הוא פקד עכשיו, אז אמצא דוגמה אחרת*, אומר דן, אבל לי אין סייגים כאלה.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user