Relegate assets to subdir (+ new pages)

This commit is contained in:
2025-11-06 13:27:54 +02:00
parent e271f4aa2b
commit a441cb28c6
923 changed files with 2350 additions and 430179 deletions

View File

@@ -3,7 +3,7 @@ title: ביקורת התבונה הטהורה (מבוא)
description:
published: true
date: 2024-07-17T20:33:40.790Z
tags:
tags: - פילוסופיה, שנה_ד, קאנט, סינתטי_א_פריורי, נומנוןופעה, אידיאליזם, סוקראטס, קאנט, אפלטון, אריסטו
- פילוסופיה
- סמסטר
- ב
@@ -17,7 +17,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
---
!!! info ""
[טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/kant-1781_critique_of_pure_reason.pdf), [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/קאנטיקורת_התבונה_הטהורה_-_מבוא_סעיפים_1-7.pdf)
[טקסט מלא (אנגלית)](assets/kant-1781_critique_of_pure_reason.pdf), [מבוא](assetsיקורת_התבונה_הטהורה_-_מבוא_סעיפים_1-7.pdf)
!!! is-success ""
[ביקורת התבונה הטהורה - המיוזיקל](https://www.youtube.com/watch?v=DC8ioZkb-Sc&t=1s)
@@ -26,7 +26,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
!!! success "ראה גם"
[ביקורת התבונה הטהורה (קורס נפרד)](פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md)
את ה*ביקורת* פותח [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) במשפט -
את ה*ביקורת* פותח [קאנט](.) במשפט -
!!! info ""
אין כל ספק בכך שכל הכרתנו מתחילה בניסיון
@@ -51,7 +51,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
מדע, אומר קאנט, הוא ידע **כללי** ו**הכרחי** - *משפטים מרכביבים אפריורי*. בהינתן שהמתמטיקה והפיסיקה הם מדעים, קאנט מבקש לדעת אם ניתן לעשות מטאפיזיקה, כמדע. במדעים ההם יש הסכמה רחבה ועיסוק מדעי שמקדם אותם; מטאפיזיקה, מקונן קאנט, לא מגיעה לשום מקום חרף היותה התחום העתיק מביניהם. אם נוכל להבין מדוע המתמטיקה והפיזיקה הם מדע, אולי נוכל לגלות שהמטאפיזיקה עומדת או לא עומדת בעולם התנאים.
השאלה הזו צפה לאור ה[מסקנות הקשות של יום](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת), לפיהן אנחנו לא באמת יכולים לעשות מדע של הטבע. יום התנגד לכך מכל וכל - *אין מטאפיזיקה*, הוא קובע, וקביעה זו *עוררה את קאנט מתרדמתו הדוגמטית* לשאלה זו.
השאלה הזו צפה לאור ה[מסקנות הקשות של יום](../יום/מסכת), לפיהן אנחנו לא באמת יכולים לעשות מדע של הטבע. יום התנגד לכך מכל וכל - *אין מטאפיזיקה*, הוא קובע, וקביעה זו *עוררה את קאנט מתרדמתו הדוגמטית* לשאלה זו.
## מבנה ההכרה הקנטיאני
@@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
## האסתטיקה הטרנסנדנטלית
!!! info ""
[טקסט](/פילוסופיה/חדשה/קאנטיקורת_התבונה_הטהורה_חלק_ראשון_-_האסתטיקה_הטרנסצנדנטאלית.pdf)
[טקסט](assetsיקורת_התבונה_הטהורה_חלק_ראשון_-_האסתטיקה_הטרנסצנדנטאלית.pdf)
החקירה שלנו היא נסיגה אחורה מן העובדות - כמו 5 + 7 = 12 - לעבר *התנאים שאפשרו את העובדה הזאת*. זוהי חקירה מסדר שני: לא לחקור את העולם (סדר ראשון) אלא את עצם החקירה של העולם (סדר שני) - איך יכול להיות שאני חוקר את העולם? מה נדרש היה כדי שהדבר הזה התאפשר? *מה יש בהכרה האנושית שמאפשר מדע?*[^3]
@@ -145,7 +145,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
ההסתכלות כרוכה בחישה - אם כי לאו דווקא חישה פיזית. כשם שאנחנו מתסכלים על דבר כלשהו בעיניים והוא נגלה אלינו באופן סביל, ההסתכלות הרוחנית מקבילה לה במושאים רוחניים, הנגלים לתודעה שלנו מיד.
חשוב לעמוד על הקשר הזה לאור הקשר שהאתסטיקה מכוננת בין **תופעה** ל**דבר כשהוא לעצמו**, שעומדים ביחס מסוים. את הקשר הזה נוטים להציג כסינונימי לקשר דומה - בין **פנומנון** ל**נואמנון** - אך הם לא סינונימיים לגמרי; הקשר השני מופיע ב*אנליטיקה*. המונח המככב באסתטיקה הוא ה**תופעה** - אותה קאנט לא מבין כ*אשליה*, כמו [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות)[^7].
חשוב לעמוד על הקשר הזה לאור הקשר שהאתסטיקה מכוננת בין **תופעה** ל**דבר כשהוא לעצמו**, שעומדים ביחס מסוים. את הקשר הזה נוטים להציג כסינונימי לקשר דומה - בין **פנומנון** ל**נואמנון** - אך הם לא סינונימיים לגמרי; הקשר השני מופיע ב*אנליטיקה*. המונח המככב באסתטיקה הוא ה**תופעה** - אותה קאנט לא מבין כ*אשליה*, כמו [ברקלי](../ברקלי/עקרונות)[^7].
התופעה היא *מה שהדבר המכיר מכיר*, כשהלה ניצב מולו - *בלי מה שהשכל מוסיף לו*. לעומתה, **פנומנון** הוא הדבר המופיע *יחד עם אותה תוספת של השכל*. משום שבאסתטיקה אנחנו דנים רק בהסתכלות, אנו דנים ב*תופעה*, ולא ב*פנומנון*.
@@ -154,7 +154,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
ההכרה מאפשרת לנו להכיר ב**תופעות** - המושאים הבלתי-קבועים של הסתכלות אמפירית.
אותן התופעות, תוכן ה*הסתכלויות שלנו* - הדברים שאנו קולטים (צבעים, צורות), מורכב מ*חומר* ו*צורה*, בדומה ל[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת). ה*צורה* - האופן שבו הדברים מסודרים - היא א-פריוריית, וחומר החישה הוא אפוסטריורי.
אותן התופעות, תוכן ה*הסתכלויות שלנו* - הדברים שאנו קולטים (צבעים, צורות), מורכב מ*חומר* ו*צורה*, בדומה ל[אריסטו](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת). ה*צורה* - האופן שבו הדברים מסודרים - היא א-פריוריית, וחומר החישה הוא אפוסטריורי.
החומר הוא מה שניתן לנו בחושים[^10], אומר לוק - כל מה שבשכל שלנו, מגיע מהם. לייבניץ משיב לו שהכל מגיע מן החושים, *זולת השכל עצמו*[^8]. עצם זה שהשכל מוכן מראש הוא תנאי לכך שדברים ייכנסו פנימה; החדר הריק של לוק חייב להיות חדר לפני שנוכל להכניס לו דברים. עקרונות הסידור עצמם לא יכולים היו להיקלט מן הבחוץ - מה היה קולט אותם?
@@ -180,7 +180,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
אבל, ה**מושג** כאן מתעתע - קאנט לא חושב שהחלל הוא מושג; אבל, כדי לדבר עליו, אנחנו משתמשים במושג, שיחשוף בפנינו שהחלל בכלל לא מושג[^13].
[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) וחבריו האמפריציסטים [יגידו שהחלל מגיע מההפשטה](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#על-ההפשטה). קאנט קובע כי זה לא אפשרי - שכן **בלי חלל, אנחנו לא יכולים לקלוט מן החושים**; החלל הוא התנאי המסדר לקליטה חושית, שכן כל מה שנקלט, חייב להיקלט בחלל.
[לוק](../לוק) וחבריו האמפריציסטים [יגידו שהחלל מגיע מההפשטה](../לוק/מסה#על-ההפשטה). קאנט קובע כי זה לא אפשרי - שכן **בלי חלל, אנחנו לא יכולים לקלוט מן החושים**; החלל הוא התנאי המסדר לקליטה חושית, שכן כל מה שנקלט, חייב להיקלט בחלל.
קאנט טוען כך בבירור המטאפיזי:
@@ -205,7 +205,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
## בין האסתטיקה ללוגיקה הקנטיאנית
קאנט לימד לוגיקה כל חייו - ותלמידיו אספו את ההרצאות שלו לכדי ה*לוגיקה* שלו. הלוגיקה הקנטיאנית קרובה יותר לאפיסטמולוגיה מאשר ללוגיקה קרובה (ודומה באופן חשוד ל[מיומנויות יסוד](/פילוסופיה/מיומנויות)), ומדבר על אותו השכל. קאנט מודה בפה מלא שסדרה של ה*ביקורת* קשור בכושרו של השכל, שעוסק באפיסטמולוגיה בחשבון אחרון.
קאנט לימד לוגיקה כל חייו - ותלמידיו אספו את ההרצאות שלו לכדי ה*לוגיקה* שלו. הלוגיקה הקנטיאנית קרובה יותר לאפיסטמולוגיה מאשר ללוגיקה קרובה (ודומה באופן חשוד ל[מיומנויות יסוד](../../מיומנויות)), ומדבר על אותו השכל. קאנט מודה בפה מלא שסדרה של ה*ביקורת* קשור בכושרו של השכל, שעוסק באפיסטמולוגיה בחשבון אחרון.
זכרו עתה את שאלת היסוד של קאנט -
@@ -230,9 +230,9 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
אז *איך אפשריים משפטים?* לפי השכל; ככה הוא מייצר משפטים ביומיום, במדע, באומנות. זה לא הבשר כאן - אלא איך אפשרים משפטים שהם מצד אחד **מרכיבים** (סינתטיים) ומצד שני **אפריוריים**.
קאנט מחבר כאן בין [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) ל[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שסברו שניהם שני סוגי משפטים (סינתטי או אפריורי), ומציע כאן אפשרות שלישית, שנעלמה מעיני קודמיו.
קאנט מחבר כאן בין [יום](../יום) ל[לייבניץ](../לייבניץ) שסברו שניהם שני סוגי משפטים (סינתטי או אפריורי), ומציע כאן אפשרות שלישית, שנעלמה מעיני קודמיו.
[לייבניץ מבחין בין אמיתות שבעיון לאמיתות שבעובדה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ#עקרונות-האמת).
[לייבניץ מבחין בין אמיתות שבעיון לאמיתות שבעובדה](../לייבניץ#עקרונות-האמת).
> יוליוס קיסר חוצה את הרוביקון. אם הוא אינו יחצה את הרוביקון, אין כאן סתירה. מצד שני, אין די בעיון המושג *יוליוס קיסר* לדעת אם הוא חצה את הרוביקון (אם אתה לא אלוהים). כעת, כדי לדעת אם הרוביקון נחצה או לא, עלינו לגלות זאת בתצפית וניסוי.
@@ -262,7 +262,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
## הלוגיקה הטרנסנדנטלית
!!! info ""
[מבוא](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_מבוא.pdf), [פרק א'](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_פרק_א_[עמודים_167-180].pdf)
[מבוא](assets/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_מבוא.pdf), [פרק א'](assets/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_פרק_א_[עמודים_167-180].pdf)
הבנו אפוא שהחלל והזמן הם תנאים טרנסנדנטליים להכרה. ב*לוגיקה*, קאנט מוסיף תנאי נוסף - השכל.
@@ -272,7 +272,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
### הקטגוריות
אצל אריסטו, [הקטגוריות](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#הקטגוריות) הן מה שאנו יכולים להגיד על העצם, שאנו מגלים אפוסטריורי - אני קולט כל מיני דברים בטבע, ומסווג אותם.
אצל אריסטו, [הקטגוריות](../../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#הקטגוריות) הן מה שאנו יכולים להגיד על העצם, שאנו מגלים אפוסטריורי - אני קולט כל מיני דברים בטבע, ומסווג אותם.
קאנט הופך את המשוואה, ושואל - *מה מאפשר לאובייקטים להיות דברים שמושגים חלים עליהם?* הקטגוריות לשיטתו הן אפריוריות, והן המאפשרות לכונן את העצמים בטבע.
@@ -344,7 +344,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
שימו לב: **השכל וההסתכלות *תמיד* באים יחד**. בלי השכל, המושגים ריקים; בלי ההסתכלות, המושגים עיוורים. קאנט מתקומם כאן כנגד הרציונליסטים, שקובעים טענות אפריוריות אודות דברים בלתי-חושיים, ואומר - בלי ההסתכלות, אין שכילה.
!!! info ""
זוהי התשובה של קאנט ל[בעיית האינדיקוציה](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה) : לא רק הסיבתיות היא ברוח, כמו שיום אומר, אלא *עולם התופעות כולו* הוא ברוח - ולכן, לסיבתיות יש מעמד מרכזי שוב.
זוהי התשובה של קאנט ל[בעיית האינדיקוציה](../יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה) : לא רק הסיבתיות היא ברוח, כמו שיום אומר, אלא *עולם התופעות כולו* הוא ברוח - ולכן, לסיבתיות יש מעמד מרכזי שוב.
> באסתטיקה הטרנסנדנטאלית נבודד תחילה את חושיות, על ידי שנבדיל ממה כל דבר שהשכל חושב באמצעות מושגיו, ולא תישאר אלא ההסתכלות האמפירית. שנית, פריד מהסתכלות זו את כל מה ששייך לתחושה; על ידי כך לא תישאר אלא התסכלות טהורה והצורה גרידא של התופעות, שהיא הדבר היחיד שהחושיות הטהורה מסוגלת לספק באופן אפריורי
@@ -377,8 +377,8 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
[^1]: מילה גרמנית בלתי-אפשרית כזו - מתורגמת באנגלית ל*Intuition*
[^2]: הניסוח נורא - בכוונה
[^3]: (/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) יש אוסף של ביקורות כנגד [תורת האידאות של אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה), להם הוא קורא *מן המדעים*. אפלטוניסטים טוענים כנגדו *מן המדעים* - בלי האדיאות, הם אומרים, לא ייתכן מדע - ויש מדע - אז יש אידאות!
[^4]: קאנט לא אהב להמציא מונחים, וירש את המונח הזה מאריסטו - ויש לו משם זקן ארוך. ככה או ככה, אין לו שום קשר ל*טרנסנטנדי* - נשגב מן העולם (ההיפך מ*אימננטי* - בתוך העולם\הדברים - כמו [האלוהים של שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים)).
[^3]: (/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) יש אוסף של ביקורות כנגד [תורת האידאות של אפלטון](../../יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה), להם הוא קורא *מן המדעים*. אפלטוניסטים טוענים כנגדו *מן המדעים* - בלי האדיאות, הם אומרים, לא ייתכן מדע - ויש מדע - אז יש אידאות!
[^4]: קאנט לא אהב להמציא מונחים, וירש את המונח הזה מאריסטו - ויש לו משם זקן ארוך. ככה או ככה, אין לו שום קשר ל*טרנסנטנדי* - נשגב מן העולם (ההיפך מ*אימננטי* - בתוך העולם\הדברים - כמו [האלוהים של שפינוזה](../שפינוזה/אתיקה#משפטים)).
[^5]: אריסטו כן הבדיל בין "תבונה" ל"שכל", אותם קיבץ תחת *חשיבה*.
[^6]: [*פיכטה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Johann_Gottlieb_Fichte) התחיל ב*שכל* וקיבל שיטה מטאפיזית מטורפת לגמרי, ואמר (באופן קצת חצוף) שזו בסך הכל *השיטה של קאנט*. לרוע המזל, פיכטה כתב את זה שקאנט היה בחיים - וקאנט גמז אותו במכתב תגובה ציבורי. פיכטה קרא לבן שלו עמנואל (על שם קאנט), אבל דן לא מוכן לקרוא לחתולים שלו בשמות של פילוסופיים (אלא *סלבים מעולם הזהר*). הוא מצין שאם כבר, לכלבים אפשר לתת שמות של *אמפריציסטים*, שהחתולים ממילא מעדיפים לישון על הכתבים שלהם.
[^7]: קאנט קורה לאידיאליזם של ברקלי *אידיאליזם הוזה*.
@@ -389,7 +389,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
[^12]: ארכיטקטוניקה היא ה*שומשום יפתח* של ביקורת התבונה הטהורה: חשוב לשים לב למבנה שקאנט בוחר להציג דברים. עד כדי כך, שזו אחת הביקורות כנגדו - *פה יצא לי ככה, אז **גם כאן חייב לצאת לי ככה!***, וכנגדו אומרים, *לא, אתה הנדסת את זה בגלל האישיות האובססיבית שלך*. איזה יופי, יצא מספר שבטי ישראל, כל פעם - מאיםה *זה הגיע?*
[^13]: כמו שרוסו אומר, *מושג הכלב לא נושך* (הכלב כן).
[^14]: ביקורתו האחרונו של קאנט, *ביקורת כושר השיפוט*, עוסקת כולה בעניין זה.
[^15]: *עכשיו אתם מבינים כמה הייתי צריך להתאפק ב[מיומנויות יסוד](/פילוסופיה/מיומנויות),* אומר דן.
[^15]: *עכשיו אתם מבינים כמה הייתי צריך להתאפק ב[מיומנויות יסוד](../../מיומנויות),* אומר דן.
[^16]: לפי קאנט, פעימות בזמן (*פינג פינג פינג פינג*, אומר דן), אותן הוא מכונה *הריבוי שבהסתכלות הטהורה*.
[^17]: כמו שגברים מציגים את עצמם בתכניות היכרויות ישנות - אני *ספונטני*.
[^18]: *רציתי להשתמש בו כדוגמא, אבל הוא פקד עכשיו, אז אמצא דוגמה אחרת*, אומר דן, אבל לי אין סייגים כאלה.