Relegate assets to subdir (+ new pages)

This commit is contained in:
2025-11-06 13:27:54 +02:00
parent e271f4aa2b
commit a441cb28c6
923 changed files with 2350 additions and 430179 deletions

View File

@@ -3,13 +3,13 @@ title: פיידון
description:
published: true
date: 2024-06-17T11:32:36.742Z
tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סוקראטס
tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סוקראטס, תואר_ראשון, דואליזם
editor: markdown
dateCreated: 2023-01-11T16:57:55.649Z
---
!!! info ""
[מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_11_(phaedo).pptx), [טקסט באנגלית (1)](/פילוסופיה/יוונית/platos_phaedo_(1).pdf), [2](/פילוסופיה/יוונית/platos_phaedo_(2).pdf), [3](/פילוסופיה/יוונית/platos_phaedo_(3).pdf), [טקסט בעברית](/פילוסופיה/יוונית/phaedo_(hebrew).pdf), [מטלה](/פילוסופיה/יוונית/207130253(5).docx)
[מצגת](../lecture_11_(phaedo).pptx), [טקסט באנגלית (1)](../platos_phaedo_(1).pdf), [2](../platos_phaedo_(2).pdf), [3](../platos_phaedo_(3).pdf), [טקסט בעברית](../phaedo_(hebrew).pdf), [מטלה](../207130253(5).docx)
## המסע הסוקראטי אחר ה'סיבה'
בכלאו של סוקראטס, תלמידיו מביעים תמיהה מסוימת ללהט שלו לעזוב את העולם. אם האלים הציבו אותנו בעולם הזה, לשרת את תכליותיהם, והאלים הם אדונים טובים, מדוע דווקא הפילוסוף ישאף לעזוב את עמדתו זו ולהשתחרר ממנה, בידיעה שמוטב לו להישאר עם אדון טוב?
@@ -71,7 +71,7 @@ dateCreated: 2023-01-11T16:57:55.649Z
---
### הלמידה כהיזכרות - עדות לנצחיות הנפש
קיבס מעלה שוב את הטיעון הסוקראטי לפיו [הלמידה היא רק היזכרות](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#למידה-כהיזכרות), כעדות לנצחיותה של הנשמה.
קיבס מעלה שוב את הטיעון הסוקראטי לפיו [הלמידה היא רק היזכרות](מנון#למידה-כהיזכרות), כעדות לנצחיותה של הנשמה.
ההיזכרות יכולה להיות לדבר דומה - מי שראה את סימיאס, עלול להיזכר בקיבס. אך מי שראה את סימיאס - עלול להיזכר גם בסימיאס. אותה היזכרות, מאותו המושא, יכולה להביע דברים שונים. בצורה זו, בכוחנו להיזכר בדברים דוגמת שוויון - הן שזה *שווין* (דוגמת אבנים שוות בגודלן) והן שזה ***שוויון*** - השווה המוחלט^73^.
החושים שלנו, כאמור, מעולם לא קלטו את אותו ה***שווייון*** המוחלט - אין בכוחו של הגוף לעשות זאת. אם בכוחנו לזהות שוויון, גם כשזה נופל מאותו שוויון מוחלט - כמו שזיכרון דמותו של סימיאס בהכרח ייפול מסימיאס עצמו - הרי שאנו *יודעים* אותו שוויון מהו, בנפשנו. זוהי, אומר סוקראטס, עדות לנצחיותה של הנפש - אם אנו יודעים לזהות דברים כמו שוויון, צדק, ויופי אל אף שאלו נופלים מתצורתם המושלמת, הרי שנפשנו יודעת אותם מאיפושהו, בהכרח מחוץ לגוף.