Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
@@ -3,7 +3,7 @@ title: לשון
|
||||
description: מבוא לפילוסופיה של הלשון
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-06T12:16:55.331Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הלשון, סינתטי_א_פריורי, אפלטון, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-26T21:01:04.731Z
|
||||
---
|
||||
@@ -12,7 +12,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:01:04.731Z
|
||||
[סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2509955), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49800), [ספר](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2509955)
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[שיעור](/פילוסופיה/לשון/l-introduction-handout.rtf)
|
||||
[שיעור](assets/l-introduction-handout.rtf)
|
||||
|
||||
## המהפכה הלשונית
|
||||
הפילוסופיה של הלשון טרודה בכל השאלות שמעניקות לשפה משמעות. למה בכלל אנחנו מבינים שפה? מה מענקים לביטויים משמעות? איך אפשר לדבר על דברים שלא בהכרח קיימים בעולם, ומה הופך רצף מסוים של צלילים ומחרוזות לדקדוקי?
|
||||
@@ -28,14 +28,14 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:01:04.731Z
|
||||
|
||||
המהפכה הקרטזיאנית הטתה את הכף לעבר ה**הכרה**, כפי שעשה דקארט ב*הגיונות* שלו. השאלה הראשונה של דקארט הינה אפיסטמית לחלוטין - מה בכוחי לדעת? מה אני יכול להכיר?. התפיסה ממשיכה להוביל בפילוסופיה של הבאים אחרי דקארט, דוגמת בארקלי והאידיאליזם שלו - האפיסטמולוגיה ניצבת בחזית ומכתיבה את השאלות המטאפיזיות.
|
||||
|
||||
וכשם שעשו המהפכות שקדמו לה, המהפכה הלשונית שוב מטה את הכף, ושמה את מלוא הכובד סביב המחשבה, כפי שזו עולה ב**שפה**. כעת, הפילוסופים טרודים ב**לוגיקה**, ובראשם [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה)[^3] - אבי הלוגיקה המודרנית והפילוסופיה של הלשון[^4].
|
||||
וכשם שעשו המהפכות שקדמו לה, המהפכה הלשונית שוב מטה את הכף, ושמה את מלוא הכובד סביב המחשבה, כפי שזו עולה ב**שפה**. כעת, הפילוסופים טרודים ב**לוגיקה**, ובראשם [פרגה](פרגה)[^3] - אבי הלוגיקה המודרנית והפילוסופיה של הלשון[^4].
|
||||
|
||||
## תורת הייצוג של לוק
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[התפיסה הלוקיאנית של השפה](/פילוסופיה/לשון/לוק.pdf)(מתוך: מסכת טבע האדם)
|
||||
[התפיסה הלוקיאנית של השפה](assets/לוק.pdf)(מתוך: מסכת טבע האדם)
|
||||
|
||||
[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), כרבים מהפילוסופים בתקופתו, היה טרוד ב**אידאה** - פיתוח קרטזיאני - שמשמעותה מושא מחשבתי מסוים - ישיים ממשיים **בתודעה הפרטית** של כל אדם ואדם[^5]. לוק העניק אף הוא קדימות למחשבה, וטען שזו בלבד מעניקה משמעות לשפה.
|
||||
[לוק](../חדשה/לוק), כרבים מהפילוסופים בתקופתו, היה טרוד ב**אידאה** - פיתוח קרטזיאני - שמשמעותה מושא מחשבתי מסוים - ישיים ממשיים **בתודעה הפרטית** של כל אדם ואדם[^5]. לוק העניק אף הוא קדימות למחשבה, וטען שזו בלבד מעניקה משמעות לשפה.
|
||||
|
||||
> האידאה הקרטזיאנית **היא לא** האידאה האפלטונית!
|
||||
|
||||
@@ -60,11 +60,11 @@ dateCreated: 2024-01-26T21:01:04.731Z
|
||||
|
||||
---
|
||||
|
||||
כאן מזדנבת פנימה [המהפכה הלשונית של פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה) - תחילה בתורתו המוקדמת ואחר כך בתורתו המאוחרת.
|
||||
כאן מזדנבת פנימה [המהפכה הלשונית של פרגה](פרגה) - תחילה בתורתו המוקדמת ואחר כך בתורתו המאוחרת.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: ((בארצות דוברות אנגלית))
|
||||
[^2]: ר' גם: [ *משל הקו המחולק*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#מושא-החוכמה-משל-השמש) של אפלטון.
|
||||
[^3]: [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) הוא תחום של פרגה.
|
||||
[^2]: ר' גם: [ *משל הקו המחולק*](../יוונית/אפלטון/פוליטאה#מושא-החוכמה-משל-השמש) של אפלטון.
|
||||
[^3]: [תחשיב הפרדיקטים](../לוגיקה/פרדיקטים) הוא תחום של פרגה.
|
||||
[^4]: עד העת המודרנית, האפיסטמולוגיה (ההכרה) והמטאפיזיקה (העולם) התקדמו פלאים, אך הלוגיקה עמדה במקום מאז זמנו של אריסטו,כפי שמקונן קאנט ב*ביקורת התבונה הטהורה*.
|
||||
[^5]: מושג
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
Binary file not shown.
@@ -3,13 +3,13 @@ title: אמפריציזם
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-25T16:46:42.201Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד, פילוסופיה_של_הלשון, סינתטי_א_פריורי, קאנט, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-25T14:18:33.795Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט: שתי דוגמות לאמפריזיזם (אנגלית)](/פילוסופיה/לשון/quine_en.pdf), [עברית](/פילוסופיה/לשון/quine_he.pdf)
|
||||
[טקסט: שתי דוגמות לאמפריזיזם (אנגלית)](assets/quine_en.pdf), [עברית](assets/quine_he.pdf)
|
||||
|
||||
הפילוסוף [**וילארד ון אורמן קווין**](https://en.wikipedia.org/wiki/Willard_Van_Orman_Quine) הוא אחד הפילוסופים האנליטיים המשפיעים ביותר. הוא היה תלמיד של וויטהד, ולאחר שקרא ספר של ראסל השתכנע ונשאר בפילוסופיה. הוא נפגש בשלב מסוים עם קארנפ ושאר הלוגיקנים מזרם הפוזיטיביזם הלוגי, ומשם נולדה ההגות שלו. במאמרו מ1951, הוא מבקר את את הרעיון של האמת על פי הקונבנציה - הרעיון המרכזי של הפוזיטיביזם - ומבקר את ניסיונם של העמדת הלוגיקה על הניסיון, הנדון לכישלון: כדי לעמוד על הלוגיקה מניסיון, אנו זקוקים להגדרות - שהן מלכתחילה לוגיות אפריורית; בתמצית, אי אפשר לגלות את הלוגיקה בלי לוגיקה.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: דונלן
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-11T16:08:45.259Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, דונלן
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, דונלן, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הלשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-11T15:17:08.885Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: ויטגנשטיין
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-04T12:20:23.167Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה אנליטית, ויטגנשטיין
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה אנליטית, ויטגנשטיין, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הלשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-03-04T12:20:20.876Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין.pdf)
|
||||
[טקסט](assets/ויטגנשטיין.pdf)
|
||||
|
||||
[לודוויג ויטגנשטיין](https://en.wikipedia.org/wiki/Ludwig_Wittgenstein) עבד בהיכרות עמוקה עם ברטראנד ראסל, שלאחר שהות ארוכה עמו כתב את ה*טראקטטוס* - הספר היחיד שהתפרסם בימי חייו. את הספר חתם בביטוי *יש דברים שעליהם צריך לדבר, ואחרים שעליהם צריך לשתוק* - ואכן, מיד אחרי הספר, השתתק - עזב את הפילוסופיה. זהו *ויטגנשטיין המוקדם*. בסופו של דבר, חזר ויטגנשטיין לפילוסופיה (זהו *ויטגנשטיין המאוחר*) - והביא איתו רעיונות קיצוניים: הוא קבע שפילוסופיה היא לא עניין של מהות, או של תזות, או 'מלכת המדעים', בסיס המדע - אלא רק לאפשר את הידיעה, ולהראות שכל ידע הוא אפשרי. הוא מושל אותה לפסיכותרפיה - שמשחררת אותנו מתפיסות ודעות מותנות.
|
||||
|
||||
@@ -59,7 +59,7 @@ dateCreated: 2024-03-04T12:20:20.876Z
|
||||
|
||||
## פרדוקס הכללים של קריפקה
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט](/פילוסופיה/לשון/קריפקי-ויטגנשטיין.pdf)
|
||||
[טקסט](assets/קריפקי-ויטגנשטיין.pdf)
|
||||
|
||||
בארקלי ויום לקחו את הספקנות היוונית הקלאסית וגררו אותה לעולם המשמעויות - לאני, לזמן, ולמשמעות. אולם עד קריפקה, איש לא הטיל את הספק הזה במשמעות של השפה.
|
||||
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
@@ -3,12 +3,12 @@ title: סטרוסון
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-11T15:11:41.580Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, סטרוסון
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, סטרוסון, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הלשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-04T15:58:26.366Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
[פיטר סטרוסון](https://en.wikipedia.org/wiki/P._F._Strawson) התנגד לתפיסה הלוגית של [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה) ו[ראסל](/פילוסופיה/לשון/ראסל) וסבר שיש להתחיל את הפילוסופיה של הלשון דווקא בשפה הטבעית, ולא להיקלע לעיוותים הקשים של תורתם של השניים.
|
||||
[פיטר סטרוסון](https://en.wikipedia.org/wiki/P._F._Strawson) התנגד לתפיסה הלוגית של [פרגה](פרגה) ו[ראסל](ראסל) וסבר שיש להתחיל את הפילוסופיה של הלשון דווקא בשפה הטבעית, ולא להיקלע לעיוותים הקשים של תורתם של השניים.
|
||||
|
||||
קחו את המשפט, *המלך של צרפת הוא חכם*, אומר סטרוסון. אם מישהו היה אומר לך זאת ברחוב, האם היית אומר לו - *לא נכון הדבר*? ודאי שלא - היית אומר לו ש*אין מלך של צרפת*.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,12 +3,12 @@ title: פוזיטיביזם לוגי
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-18T16:40:40.265Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הלשון, סינתטי_א_פריורי, קאנט
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-18T14:33:17.767Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [טקסט: דחיית המטאפיזיקה](/פילוסופיה/לשון/קרנאפ.pdf)
|
||||
> [טקסט: דחיית המטאפיזיקה](assets/קרנאפ.pdf)
|
||||
|
||||
## מהו פוזיטיביזם לוגי?
|
||||
|
||||
@@ -86,7 +86,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T14:33:17.767Z
|
||||
|
||||
ישעיהו ברלין מעלה בעיה:
|
||||
|
||||
1. N = [האין איננו](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) (הכל יש)
|
||||
1. N = [האין איננו](../יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) (הכל יש)
|
||||
2. O = יש לי 4 כדורי טניס בכיס
|
||||
3. N
|
||||
4. אם N אז O
|
||||
@@ -142,7 +142,7 @@ S = ~(O1 & O2 ) v ~(N & O3 )
|
||||
|
||||
אלא שגם בקובנציונליזם ישנה בעיה. אם ההגדרה היא רק מוסכמה, הרי שנוכל לתאר הגדרה אחרת. מדוע אנו בוחרים, למשל, בגיאומטריה אוקלידית? משום שהיא הצורה הפשוטה ביותר. בעולם אחר, שבו אנחנו הולכים ומתכווצים ככל שמתרחקים מהקצוות, תהיה גיאומטריה אחרת - שתתאר עולם *שכזה* בצורה פשוטה יותר.
|
||||
|
||||
אבל כיצד נוכל לחשוב על חלופה ללוגיקה? היש דרך למצוא חלופה ל[חוק הסתירה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)?
|
||||
אבל כיצד נוכל לחשוב על חלופה ללוגיקה? היש דרך למצוא חלופה ל[חוק הסתירה](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)?
|
||||
|
||||
#### הביקורת של קווין
|
||||
הנה לכם חברינו, מודוס פוננס:
|
||||
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: תורת ההוראה של פרגה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-20T16:37:03.354Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, פרגה
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, פרגה, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הלשון, אפלטון, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
---
|
||||
@@ -92,8 +92,8 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: ((בארצות דוברות אנגלית))
|
||||
[^2]: ר' גם: [ *משל הקו המחולק*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#מושא-החוכמה-משל-השמש) של אפלטון.
|
||||
[^3]: [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) הוא תחום של פרגה.
|
||||
[^2]: ר' גם: [ *משל הקו המחולק*](../יוונית/אפלטון/פוליטאה#מושא-החוכמה-משל-השמש) של אפלטון.
|
||||
[^3]: [תחשיב הפרדיקטים](../לוגיקה/פרדיקטים) הוא תחום של פרגה.
|
||||
[^4]: עד העת המודרנית, האפיסטמולוגיה (ההכרה) והמטאפיזיקה (העולם) התקדמו פלאים, אך הלוגיקה עמדה במקום מאז זמנו של אריסטו,כפי שמקונן קאנט ב*ביקורת התבונה הטהורה*.
|
||||
[^5]: מושג
|
||||
[^6]: פרגה סבור כי המשמעות שאנו נוטים למצוא במילים בודדות היא 'קיצור' של משפטים שלמים שנטוע בהקשר
|
||||
@@ -265,4 +265,4 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
את מה שאני רואה בקרנית שלי, לעולם לא אוכל לשתף - אולם, כולם יכולים לצפות בטלסקופ, במידה רבה של דיוק.
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
תורת ההוראה של פרגה משחקת תפקיד מרכזי בהרבה נושאים מטאפיזים - למשל, ב[אונטולוגיית היחסים של ואן אינוואגן](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה#אונטולוגיות-של-יחסים).
|
||||
תורת ההוראה של פרגה משחקת תפקיד מרכזי בהרבה נושאים מטאפיזים - למשל, ב[אונטולוגיית היחסים של ואן אינוואגן](../מטאפיזיקה/אונטולוגיה#אונטולוגיות-של-יחסים).
|
||||
Binary file not shown.
@@ -3,7 +3,7 @@ title: קריפקנשטיין
|
||||
description: וינטגנשטיין וקריפקה, על ויטגנשטיין
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-06T12:34:56.347Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, ויטגנשטיין, קריפקה, קריפקי
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, ויטגנשטיין, קריפקה, קריפקי, תואר_ראשון, פילוסופיה_של_הלשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-03-06T12:32:49.065Z
|
||||
---
|
||||
@@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2024-03-06T12:32:49.065Z
|
||||
|
||||
## פרדוקס הכללים של קריפקי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט](/פילוסופיה/לשון/קריפקי-ויטגנשטיין.pdf)
|
||||
[טקסט](assets/קריפקי-ויטגנשטיין.pdf)
|
||||
|
||||
בארקלי ויום לקחו את הספקנות היוונית הקלאסית וגררו אותה לעולם המשמעויות - לאני, לזמן, ולמשמעות. אולם עד [סול (שאול) קריפקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Saul_Kripke), איש לא הטיל את הספק הזה במשמעות של השפה.
|
||||
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
@@ -3,7 +3,7 @@ title: תורת התיאורים של ראסל
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-04T15:54:21.302Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד, פילוסופיה_של_הלשון, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z
|
||||
---
|
||||
@@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z
|
||||
ויש אפילו עוד בעיה: *המלך של צרפת הוא קירח* בפירוש נראה לנו כבעל משמעות: נראה שהוא מדבר על אובייקט בעולם, ויש לו מבנה פונקציונלי (למשל: Fa), ואנו מבינים אותו כבעל משמעות. אבל אין אובייקט שמספק את התיאור: לפסוק הזה אין שום כסות בעולם.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: ר' גם: [חוק הסתירה האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)
|
||||
[^1]: ר' גם: [חוק הסתירה האריסטותלי](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)
|
||||
[^2]: קשיים, תסבוכות, פאזלים
|
||||
|
||||
### האובייקט הריק של מיינונג
|
||||
@@ -96,7 +96,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z
|
||||
נניח ונרחיב את המודל הרסליאני גם לגבי תיאורים אגנוסטיים. כעת, אנו חייבים לקבוע מתי אנו בטוחים ששם אכן מצביע על דבר בעולם - אנו זקוקים להבטחה שהאובייקט קיים בעולם. כאן נכנס *עקרון ההיכרות* הראסליאני.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מטלה](/פילוסופיה/לשון/מטלה_ראשונה.docx)
|
||||
[מטלה](assets/מטלה_ראשונה.docx)
|
||||
|
||||
האם האובייקטים שעליהם אנחנו מבקשים לדבר נתונים לנו, כך שנוכל לדבר עליהם ישירות? ראסל סבר ש**לא**.
|
||||
|
||||
@@ -104,10 +104,10 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z
|
||||
|
||||
מכאן עולה, כי על מנת לדבר על העולם בשמות, עלינו לדבר על אובייקטים *שאין לנו יכולת להטיל בה ספק **קל שבקלים***. זוהי טענה אפיסטמית מובהקת. כעת עולה השאלה - האם נשארו לנו כלל שמות? האם יש בכלל אובייקטים כאלה, ששורדים את חמת הספק?
|
||||
|
||||
ראסל קובע אובייקטים כאלו כ**שם פרטי לוגית** - תיאור שניתן להבינו מבלי קשר לאובייקטים בעולם. חשבו, למשל, [על כאב](/פילוסופיה/טבע/gertler_-_in_defense_of_mind-body_dualism.pdf) - עצם המחשבה על כאב מספקת לכינונו ככזה. אין ביכולתי לחשוב על *כאב* מבלי שיש שם כאב - עצם המחשבה מספיקה כשלעצמה. *כאב*, איפוא, הוא שם פרטי לוגית.
|
||||
ראסל קובע אובייקטים כאלו כ**שם פרטי לוגית** - תיאור שניתן להבינו מבלי קשר לאובייקטים בעולם. חשבו, למשל, [על כאב](../טבע/assets/gertler_-_in_defense_of_mind-body_dualism.pdf) - עצם המחשבה על כאב מספקת לכינונו ככזה. אין ביכולתי לחשוב על *כאב* מבלי שיש שם כאב - עצם המחשבה מספיקה כשלעצמה. *כאב*, איפוא, הוא שם פרטי לוגית.
|
||||
|
||||
### העמדה המוכללת
|
||||
העמדה המוכללת, מנגד, דורשת להתייחס כמעט לכל הדברים ככמתים, כהמשך לעמדתו של הספקנית [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-ראשון-על-הדברים-שאפשר-להטיל-בהם-ספק) - שאין לנו אפשרות באמת לדעת דבר בוודאות זולת זה שאנו קיימים כל עוד אנו חושבים. ה*אני* הקרטזיאני של המחשבה הבודדת נתון לנו בהיכרות, סבור ראסל - אך האם ישנו *אני* מעבר למחשבות הבודדות, שנמשך בזמן ובאופן קבוע? ראסל אינו משוכנע; ולכן, אין בכוחנו לדבר ישירות על עצמנו זולת ברגע המחשבה הבודדת.
|
||||
העמדה המוכללת, מנגד, דורשת להתייחס כמעט לכל הדברים ככמתים, כהמשך לעמדתו של הספקנית [דקארט](../חדשה/דקארט) ב[הגיונות](../חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-ראשון-על-הדברים-שאפשר-להטיל-בהם-ספק) - שאין לנו אפשרות באמת לדעת דבר בוודאות זולת זה שאנו קיימים כל עוד אנו חושבים. ה*אני* הקרטזיאני של המחשבה הבודדת נתון לנו בהיכרות, סבור ראסל - אך האם ישנו *אני* מעבר למחשבות הבודדות, שנמשך בזמן ובאופן קבוע? ראסל אינו משוכנע; ולכן, אין בכוחנו לדבר ישירות על עצמנו זולת ברגע המחשבה הבודדת.
|
||||
|
||||
מדוע לדבוק בעמדה קשה כל כך?
|
||||
העמדה המעורבת - טיפול פרגיאני לתיאורים ודאים, וראסליאני לתיאורים כושלים - גוררת אפשרות של אשליה של מחשבה. אם אחשוב ש*מלך צרפת צריך לפנות את מקומו*, אך אין אובייקט כזה - נובע גם שעצם המחשבה שלי נכשלה. לא רק שאין אובייקט כזה בעולם, אני עלול לחשוב שחשבתי על אותו אובייקט בעולם, ולמחשבה שלי אין ערך אמת או שקר - אני לא חושב על שום דבר, והמחשבה לא יכולה להיות אמיתית או שקרית.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user