Relegate assets to subdir (+ new pages)
|
Before Width: | Height: | Size: 523 KiB After Width: | Height: | Size: 523 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 103 KiB After Width: | Height: | Size: 103 KiB |
@@ -1,28 +1,28 @@
|
||||
---
|
||||
title: מבוא למטאפיזיקה
|
||||
tags:
|
||||
tags: - פילוסופיה, שנה_ד, מטאפיזיקה, אריסטו
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
- מטאפיזיקה
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info "חומר הקורס"
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55550), [סילבוס](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/syllabus.pdf), [סיכום](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/summary.pdf)
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55550), [סילבוס](assets/syllabus.pdf), [סיכום](assets/summary.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
#### 1. [מבוא]()
|
||||
|
||||
מה זה מטאפיזיקה? מה היא חוקרת? למה בכלל יש דברים?
|
||||
#### 2. [קיום האל](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אל)
|
||||
#### 2. [קיום האל](אל)
|
||||
|
||||
האם יש אלוהים? איזה מין אלוהים זה? איזה דין וחשבון הוא יכול לתת על המציאות?
|
||||
|
||||
#### 3. [אונטולוגיה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה)
|
||||
#### 3. [אונטולוגיה](אונטולוגיה)
|
||||
|
||||
איך ייתכנו דברים נפרדים? איך יכול להיות שלדברים שונים יש משהו במשותף?
|
||||
|
||||
#### 4. [סיבתיות](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות)
|
||||
#### 4. [סיבתיות](סיבתיות)
|
||||
|
||||
מתי אומרים שדבר אחד גרם לדבר אחר? איזה מין דבר זה, סיבתיות?
|
||||
|
||||
@@ -38,12 +38,12 @@ tags:
|
||||
|
||||
מצד שני, המטאפיזיקה מצויה בפער חד מול המדעים, ולכן התפצלה מהם לפני כמה מאות שנים. היא הרבה יותר כללית מהמדעים - היא אינה חוקרת מערכת מסוימת, כמו מערכות פיזיקליות (שחוקרים בפיזיקה), או תת-סוג של מערכות מסוימות, כמו מערכות כימיות (תת-סוג של מערכת פיזיקלית), או אפילו תת-תת-סוג של מערכות מסוימות (ביולוגיה - תת-סוג של כימיה) אלא את **כל מה שיש**. יש אפילו ענפים במטאפיזיקה שעסוקים ב*יותר* ממה ש**יש**, אלא בכל מה ש*אפשרי*, כמו [מפלצת הספגטי המעופפת](https://en.wikipedia.org/wiki/Flying_Spaghetti_Monster) - היא *לא קיימת*, אבל היא *אפשרית* (מה זה להיות אפשרי בכלל?).
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>מפלצת הספגטי המעופפת. אפשרית.</small>
|
||||
|
||||
הבדל נוסף הוא שבמדע, התיאוריות עומדות במבחן תצפיתי ([אמפירי](/פילוסופיה/חדשה/לוק))[^1] - המדעים מבוססים על הניסיון. מטאפיזיקה, לעומת זאת, מציעה עמדות, שבמקרה הטוב עומדות לניסיון באופן הרבה יותר עקיף.
|
||||
הבדל נוסף הוא שבמדע, התיאוריות עומדות במבחן תצפיתי ([אמפירי](../חדשה/לוק))[^1] - המדעים מבוססים על הניסיון. מטאפיזיקה, לעומת זאת, מציעה עמדות, שבמקרה הטוב עומדות לניסיון באופן הרבה יותר עקיף.
|
||||
|
||||
כשאנו בוחרים בין תיאוריות מדעיות, אנו מונחים משיקולים כמו [פשטות התיאוריה המדעית](/פילוסופיה/דת/חובה#התער-של-אוקאם). במטאפיזיקה הרבה פחות ברור כיצד עלינו ליישם את השיקולים האלה - הם קיימים, אך בקשר חלש בהרבה.
|
||||
כשאנו בוחרים בין תיאוריות מדעיות, אנו מונחים משיקולים כמו [פשטות התיאוריה המדעית](../דת/חובה#התער-של-אוקאם). במטאפיזיקה הרבה פחות ברור כיצד עלינו ליישם את השיקולים האלה - הם קיימים, אך בקשר חלש בהרבה.
|
||||
|
||||
המדעים כולם עסוקים בנטיות (דיספוזיציות), בניגוד למטאפיזיקה - שמנסה למצוא מהות לכל הישים מעצם היותם. במטאפיזיקה, במקום *אטומים*, נחלק את הדברים ל**עצמים**, ו**תכונות**, ומהם נבנה את העולם שלנו - ויצורים שנקראים **עובדות**, ו**אירועים**. בכך נחפש את מבנה העולם מעבר למבנה המדעי שלו - המבנה המטאפיזי שלו. אירועים נקשרים ביניהם בכל מיני יחסים, כמו **סיבתיות**, שגם אותם המטאפיזיקה חוקרת.
|
||||
|
||||
@@ -62,7 +62,7 @@ e causes u
|
||||
|
||||
!!! info "דוגמה"
|
||||
היקום הזה יכל להיות בננה אחת בלבד. הבננה נצחית - היא תמיד הייתה, היא הווה, היא תמיד תהיה, ואין שום דבר אחר. אפשר להעלות רעיון כזה על הדעת - אין שום סתירה. אז למה אין את היקום הזה, שכל-כולו בננה נצחית אחת בלבד, ויש את היקום שלנו, עם המפץ הגדול וכל הרעש הזה?
|
||||

|
||||

|
||||
<small>הבננה האינסופית. גם היא אפשרית.</small>
|
||||
### התשובה הגסה
|
||||
|
||||
@@ -74,7 +74,7 @@ e causes u
|
||||
יש מי שיסיימו את העניין פה וילכו הביתה. אז למה לא לקבל את התשובה הזו?
|
||||
|
||||
#### אבל, הטיעון מן הכוונון העדין
|
||||
!!! success "ר' גם - [הטיעון מהכוונון העדין (מבוא לפילוסופיה של הדת)](/פילוסופיה/דת/ראיות#הטיעון-מן-הכוונון-העדין)"
|
||||
!!! success "ר' גם - [הטיעון מהכוונון העדין (מבוא לפילוסופיה של הדת)](../דת/ראיות#הטיעון-מן-הכוונון-העדין)"
|
||||
|
||||
|
||||
!!! warning "הטיעון מהכוונון העדין"
|
||||
@@ -116,7 +116,7 @@ e causes u
|
||||
!!! success "התשובה התאיסטית"
|
||||
היקום קיים כי אלוהים יצר אותו.
|
||||
|
||||
זהו [הטיעון הטלאולוגי לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות##הראיה-הטלאולוגית)[^3], בכסות מודרנית.
|
||||
זהו [הטיעון הטלאולוגי לקיום האל](../דת/ראיות##הראיה-הטלאולוגית)[^3], בכסות מודרנית.
|
||||
|
||||
יש שתי בעיות עם התשובה הזאת.
|
||||
|
||||
@@ -127,7 +127,7 @@ e causes u
|
||||
|
||||
#### אבל, למה שהוא ייצור יקום כזה?
|
||||
|
||||
למה שהוא לא ייצור דווקא ייקום אחר? זהו צוהר ל[בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע) - למה שאלוהים ייצור דווקא ייקום מעוות שכזה, שיש בו רוע וסבל?
|
||||
למה שהוא לא ייצור דווקא ייקום אחר? זהו צוהר ל[בעיית הרוע](../דת/רוע) - למה שאלוהים ייצור דווקא ייקום מעוות שכזה, שיש בו רוע וסבל?
|
||||
|
||||
### כי יש ריבוי יקומים.
|
||||
|
||||
@@ -140,7 +140,7 @@ e causes u
|
||||
|
||||
תחשבו למשל על צבעים. ניתן לסדר אותם במעגל הצבעים -
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
**צהוב** ניצב מול **כחול** ו**אדום** ניצב מול **ירוק** כי אין צהבהב-כחלחל או אדמדם-ירקרק. הם לא נפרדים במרחב או בזמן - הם פשוט נפרדים מטאפיזית. באופן דומה, ההשערה גורסת כי היקומים נפרדים מטאפיזית - יש יקום של בננה נצחית, הוא פשוט מנוגד ליקום שלנו, כמו שכחול-צהבהב הוא לא קטע, ככה גם כדור-הארץ-בננה-נצחית הוא לא קטע.
|
||||
|
||||
@@ -158,7 +158,7 @@ e causes u
|
||||
|
||||
##### כי יש סיבה מסוימת.
|
||||
|
||||
סיבות כאלו נקראות **סלקטור**, או תכונה (F), והסיבה היא כי יש ליקום שלנו איזושהי סיבה. [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) חשב, למשל, שהיקום שלנו הוא [היקום הטוב ביותר](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עיקרון-הטוב-ביותר). אחרים הציעו שהוא הכי פשוט, או הכי פשוט שרירותי, או מירבי - יש בו הכי הרבה מהכל.
|
||||
סיבות כאלו נקראות **סלקטור**, או תכונה (F), והסיבה היא כי יש ליקום שלנו איזושהי סיבה. [לייבניץ](../חדשה/לייבניץ) חשב, למשל, שהיקום שלנו הוא [היקום הטוב ביותר](../חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עיקרון-הטוב-ביותר). אחרים הציעו שהוא הכי פשוט, או הכי פשוט שרירותי, או מירבי - יש בו הכי הרבה מהכל.
|
||||
|
||||
למשפחת התשובות הזו יש בעיה בסיסית, לפי רוב התאיסטים - היא מבקשת מאיתנו לקבל סוג חדש של הסבר לקיומו של העצם - קרי, ריבוי היקומים (שהוא עצם). ההסבר החדש הזה לא נשען על קיומו של עצם אחר. אין לזה שום תקדים - למה שנאמין להסבר כזה? צריך הסבר חזק מאוד, ולא ברור שיש הסבר כזה.
|
||||
|
||||
@@ -169,5 +169,5 @@ e causes u
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: לא תמיד, אבל בעיקר.
|
||||
[^2]: מילולית - *אחרי הפיזיקה*, כי קודם קראו את ה[פיזיקה של אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה), ורק אז את ה[מטאפיזיקה של אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה)
|
||||
[^3]: ר' גם - [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות)
|
||||
[^2]: מילולית - *אחרי הפיזיקה*, כי קודם קראו את ה[פיזיקה של אריסטו](../יוונית/אריסטו/פיזיקה), ורק אז את ה[מטאפיזיקה של אריסטו](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה)
|
||||
[^3]: ר' גם - [ראיות לקיום האל](../דת/ראיות)
|
||||
@@ -7,13 +7,13 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
|
||||
השיח האונטולוגי מתמקד ב**עצמים**[^1], או פרטים, ובמצבי-עניינים כמו *היות קרמיט ירוק* - שמערב **עצם** (קרמיט) ו**תכונה** (ירוק). כשהתכונה מתממשת על ידי פרט נוצרת **עובדה**.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>.קרמיט הצפרדע. מממש את היות-ירוק</small>
|
||||
|
||||
תכונה יכולה להיות גם **יחס** (X נמוך מY), כמו **קרמיט נמוך יותר ממגדל אייפל**. גם מימוש של יחס הוא עובדה. לרוב כשמדברים על **תכונה**, יחס גם כלול בפנים.
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>קרמיט הצפרדע. קטן ממגדל אייפל.</small>
|
||||
## גשמי לעומת מופשט
|
||||
|
||||
@@ -42,7 +42,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
|
||||
קטגוריה אונטולוגית נוספת היא **זמנים**. יש המון רגעים בזמן - זה אוסף מאוד מקיף, וטבעי - הם כולם רגעים. אירועים, פרטים, וכדומה הם גם קטגוריות אונטולוגיות, בעוד ש*כל כלבי הגולדן רטריבר* הם **לא** קטגוריה אונטולוגית - היא לא מספיק מקיפה.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>גולדן רטריברים. לא קטגוריה אונטולוגית.</small>
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -97,7 +97,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
## איך לשני עצמים יש משהו במשותף?
|
||||
|
||||
!!! info "מאמרים"
|
||||
[Μarmodo & Mayr](./Marmodo.pdf), [Aune](./Aune.pdf)
|
||||
[Μarmodo & Mayr](./assets/Marmodo.pdf), [Aune](./assets/Aune.pdf)
|
||||
|
||||
בעצם, אנחנו שואלים - **מהן תכונות?**
|
||||
|
||||
@@ -121,7 +121,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
|
||||
נניח ויש לנו שני עטים, *דני* ו*יוסי*. אם נגדיר *עטיות* כ*אוניברסל*, הרי ששניהם מממשים את ה*אוניברסל המונאדי* של *עטיות*. אבל, אם נגדיר *עטיות* כ*טרופ* הרי ש*דני* מממש טרופ של *עטיות 1* ו*יוסי* מממש טרופ של *עטיות 2*.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>דני ויוסי. אוניברסלים או טרופים?</small>
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -226,7 +226,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
אבל עכשיו אני נתקעתי עם *עוד* יש מטאפיזי מוזר כזה, *דבק*. מה אני אמור לעשות עם *דבק* מטאפיזי? הלכה האונטולוגיה של מכונית הספורט.
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>מממש ירוק? (למה הבינה המלאכותית עשתה אותם מפחיד כל כך?)</small>
|
||||
|
||||
### טיעונים נגד נומינליזם קשוח
|
||||
@@ -234,7 +234,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
#### טיעון ממשמעות
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם - [מבוא לפילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון) - *מתי למשפט יש משמעות?*
|
||||
ר' גם - [מבוא לפילוסופיה של הלשון](../לשון) - *מתי למשפט יש משמעות?*
|
||||
|
||||
ל*קרמיט הוא ירוק* יש משמעות. אבל אם אין קרמיט, הנומינליסט הקשוח אומר שלא הייתה למשפט משמעות - אין מצב עניינים כזה, כי אין קרמיט. כך גם אם לא היה *היות ירוק* - אין מצב עניינים כזה, כי אין דבר כזה *להיות ירוק*.
|
||||
|
||||
@@ -277,7 +277,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
המחיר הוא דחיית ה*הכרח* - קרמיט אינו ירוק *בהכרח*, רק אם הוא, בעולם הממשי הזה, קיים.
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
### טיעון נגד ריאליזם של תכונות
|
||||
|
||||
@@ -303,7 +303,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם "
|
||||
[לוגיקה מתקדמת](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת), ובפרט [לוגיקה מודאלית](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית)
|
||||
[לוגיקה מתקדמת](../לוגיקה/מתקדמת), ובפרט [לוגיקה מודאלית](../לוגיקה/מתקדמת/מודאלית)
|
||||
|
||||
|
||||
קניתם? יופי - אתם נומינליסטים של אוסף!
|
||||
@@ -378,7 +378,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
|
||||
נניח ויש לנו בקבוק של גז סרין. לגז סרין יש תכונה *היות-רעיל*. התכונה מופעלת באמצעות בליעה. לפיכך, נגדיר *סרין* כ - *סרין רעיל אם ורק אם בזמן t שאיפת או בליעת סרין תגרום לפציעה או מוות*.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
<small>סרין. רעיל בזמן t?</small>
|
||||
|
||||
@@ -393,7 +393,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
## מה הופך עצמים שונים לשונים?
|
||||
|
||||
!!! info "מאמרים"
|
||||
[Van Inwagen](./Inwagen.pdf), [Van Cleeve](./Cleeve.pdf), [Sider](./Sider.pdf)
|
||||
[Van Inwagen](./assets/Inwagen.pdf), [Van Cleeve](./assets/Cleeve.pdf), [Sider](./assets/Sider.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
מה זה *יש*? מה זה להיות משהו?
|
||||
@@ -419,7 +419,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
- **מהו הקשר בין פרטים לתכונות שלהם?**
|
||||
1. יחס מראולוגי[^12] - פרטים בנויים מחלקים, והחלקים הם תכונות (אונטולוגיות של מרכיבים - constituents[^13])
|
||||
- **מהם המרכיבים האלה?**
|
||||
1. תורות המצע (סובסטרט) - ***זה*** [המובן האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), של *עצמים עירומים*
|
||||
1. תורות המצע (סובסטרט) - ***זה*** [המובן האריסטותלי](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), של *עצמים עירומים*
|
||||
2. תורת האוסף הקלאסית - המרכיבים של הישים האינדיוידואלים הם אוניברסאלים מונאדיים
|
||||
3. תורת אוסף הטרופים - המרכיבים של הישים האינדיוידואלים הם טרופים מונאדיים
|
||||
2. יחס אחר (אונטולוגיות של יחסים)
|
||||
@@ -448,7 +448,7 @@ V ∈ X ^ X ∈ A ^ V ∉ A
|
||||
|
||||
כי הוא רוצה להיפטר מהיחס של ה*מימוש*. *מימוש* גורם ל[רגרסיה של בראדלי](#הרגרסיה-של-בראדלי). גם שייכות בקבוצה היא בעייתית - להגיד שחלק ממני הוא חלק מקבוצה כמו שג'ינג'יסטותאלס הוא חתול כי הוא שייך לקבוצת כל החתולים זה מוזר.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>יחס של קבוצה. מוזר.</small>
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -513,7 +513,7 @@ V ∈ X ^ X ∈ A ^ V ∉ A
|
||||
ההתנגדות האחרונה היא שישים שלא ממשים תכונות זה פשוט מוזר. אבל, התומכים בתיאוריה ישיבו שגם נקודות בחלל ובזמן וישים מתמטיים הם ישים שלא ממשים תכונות כלשהן, ועומדים רק האחד ביחס לשני.
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>ג'ינג'יסטותאלס, חזון האמן. מממש בעל-בטן-שמנה ובעל-עיניים-ריקות?</small>
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -533,7 +533,7 @@ V ∈ X ^ X ∈ A ^ V ∉ A
|
||||
אבל *האם* חלק מופשט לא יכול להסביר משהו גשמי? ואן אינוואגן חושב שדווקא כן.
|
||||
|
||||
!!! info "מאמר"
|
||||
[Van Inwagen](./Inwagen.pdf)
|
||||
[Van Inwagen](./assets/Inwagen.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">Consider the case of mass. Let Amber be a particular electron. Amber’s (rest) mass is 9.11 × 10 exp −31 kg. (I’ve rounded the figure off to two decimal places; pretend I’ve written out the exact figure.) If ‘9.11 × 10 exp −31 kg’ is a name of something (if the ‘is’ of the previous sentence is the ‘is’ of identity), it’s a name of an abstract object. (And if ‘9.11 × 10 exp −31 kg’ isn’t a name of anything — if it is, as Quine liked to say, a syncategorematic phrase —, or if it is a name of something but is not a name of Amber’s mass, why would anyone suppose that ‘Amber’s mass’ is a name of anything? It looks to me as if either ‘Amber’s mass’ and ‘9.11 × 10 exp −31 kg’ are two names for one thing, or ‘Amber’s mass’ isn’t a name for anything: there just isn’t anything for ‘Amber’s mass’ to name other than 9.11 × 10 exp −31 kg. 15 ) You can perform arithmetical operations on this object, for goodness’ sake.</div>
|
||||
@@ -555,13 +555,13 @@ V ∈ X ^ X ∈ A ^ V ∉ A
|
||||
פרטים הם גשמיים, ותכונות, טענות ויחסים הם מופשטים. כל הדברים *המופשטים* קיימים **בהכרח** (קרי, גם אם אין סופרמן, סופרמן יכול לעוף - הטענה אינה אמיתית או שקרית, היא ישנה; גם אם אין ירוק, קיימת התכונה *להיות-ירוק*). לעומת זאת, פרטים גשמיים קיימים **במקרה** (אורי בק קיים, ויכל גם לא להתקיים; סופרמן לא קיים, אבל יכל גם להתקיים).
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[*תורת ההוראה* של גוטלוב פרגה - הבסיס לרעיון הזה (פילוסופיה של הלשון)](/פילוסופיה/לשון/פרגה)
|
||||
[*תורת ההוראה* של גוטלוב פרגה - הבסיס לרעיון הזה (פילוסופיה של הלשון)](../לשון/פרגה)
|
||||
|
||||
מימוש, בעייני ואן אינוואגן, היא *יחס* - *having* - ולכן לפרטים שונים יכול להיות משהו במשותף: שני פרטים שעומדים באותו היחס הם בעלי תכונה משותפת. יחסים נופלים ברגרסיה של בראדלי, אבל הרגרסיה שפירה: אנחנו לא מנסים להסביר מהם היחסים (כי הם מופשטים, וקיימים בהכרח), רק שיש יחסים.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: הכוונה היא *לא* ל[מושג עצם](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם) כזה או אחר.
|
||||
[^1]: הכוונה היא *לא* ל[מושג עצם](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם) כזה או אחר.
|
||||
[^2]: אריסטו חשב, באופן מוזר, שתכונות הן מפוזרות: אם יש שני דברים ירוקים, יש בשניהם את התכונה **השלמה** של היות-ירוק.
|
||||
[^3]: הכוכבית היא כי זה מושג לא לגמרי נכון, אלא מפושט.
|
||||
[^4]: a way of being.
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
title: קיום האל?
|
||||
|
||||
!!! success "ר' גם - [ראיות לקיום האל (מבוא לפילוסופיה של הדת)](/פילוסופיה/דת/ראיות)"
|
||||
!!! success "ר' גם - [ראיות לקיום האל (מבוא לפילוסופיה של הדת)](../דת/ראיות)"
|
||||
|
||||
|
||||
התחלנו ב[טיעון טלאולוגי]() לקיום האל - *היקום קיים מסיבה מסוימת*. אנחנו נמשיך את קו הטיעון של הוכחת קיום האל (או אי קיום האל), העצם המיוחד הזה, באותות ובמופתים כמבוא לתכסיסי המטאפיזיקה.
|
||||
@@ -14,7 +14,7 @@ title: קיום האל?
|
||||
|
||||
### חמשת הדרכים של אקווינס
|
||||
|
||||
המפורסם שבהם הוא [תומס אקווינס](/פילוסופיה/דת/אקווינוס), שהגה את [חמשת הדרכים להוכחת קיום האל](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf). אקווינס עצמו הכין את הטיעונים כדי לסבר את האוזן של תיאולוגים מתחילים, ולא כהוכחות מוחצות, ולכן נוטים לטנף על הטיעונים (ועליו) אולי שלא בצדק.
|
||||
המפורסם שבהם הוא [תומס אקווינס](../דת/אקווינוס), שהגה את [חמשת הדרכים להוכחת קיום האל](../דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf). אקווינס עצמו הכין את הטיעונים כדי לסבר את האוזן של תיאולוגים מתחילים, ולא כהוכחות מוחצות, ולכן נוטים לטנף על הטיעונים (ועליו) אולי שלא בצדק.
|
||||
|
||||
|
||||
#### טיעון מהמניע הראשון
|
||||
@@ -57,7 +57,7 @@ title: קיום האל?
|
||||
|
||||
### הטיעון של דקארט ואנסלם
|
||||
|
||||
הדוגמא הקלאסית היא **הראייה האונטולוגית** של [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם), שאימץ ופיתח [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט).
|
||||
הדוגמא הקלאסית היא **הראייה האונטולוגית** של [אנסלם](../נוצרית/אנסלם), שאימץ ופיתח [דקארט](../חדשה/דקארט).
|
||||
|
||||
בגדול, הוא אומר - *כשאני חושב על אלוהים, אני חושב על יש **בעל כל השלמויות**. ולמרות שאני לא יכול למנות את כל השלמויות, אני עדיין חושב עליו כיש בעל כל השלמויות.* וזה בהכרח מספיק כדי שאני אסיק מכך שאני מבחין בכך שקיום היא בעצמה שלמות של היש הראשון הזה, יש את השלמות של קיום - ולכן שהוא קיים.
|
||||
|
||||
@@ -98,7 +98,7 @@ title: קיום האל?
|
||||
2. לכן, יוסי = יוסי וגם לאורי בק יש 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
|
||||
3. לכן, לאורי בק יש 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>איי הבתולה. מקלט המס של אורי בק?</small>
|
||||
|
||||
המהלך הזה תקף לגמרי לוגית, אבל לאורי בק עדיין אין 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
|
||||
@@ -107,7 +107,7 @@ title: קיום האל?
|
||||
2. לכן, חדי הוא חד קרן קיים.
|
||||
3. לכן, קיים חד קרן.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>חדי חד הקרן הקיים. האמנם?</small>
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -141,7 +141,7 @@ title: קיום האל?
|
||||
```
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
ר' גם - [לוגיקה מתקדמת](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת)
|
||||
ר' גם - [לוגיקה מתקדמת](../לוגיקה/מתקדמת)
|
||||
|
||||
|
||||
ההיקש הלוגי ללא רבב - אז אם נרצה להפיל את הטיעון, עלינו לדחות את (1.) ו\או את (2.).
|
||||
@@ -202,4 +202,4 @@ title: קיום האל?
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: למשל, במערכת קואורדינטות מסוימת. זה כדי למנוע פלפולים מתחכמים בסגנון *אבל כדור הארץ זז*, אני חושב.
|
||||
[^2]: ר' גם - [חוק הסתירה האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)
|
||||
[^2]: ר' גם - [חוק הסתירה האריסטותלי](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: רצון חופשי
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, מטאפיזיקה
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -8,7 +8,7 @@ tags:
|
||||
- רצון_חופשי
|
||||
---
|
||||
!!! info "מאמרים"
|
||||
[O'connor](./Oconnor.pdf), [Ekstrom](./Ekstrom.pdf), [Ginet](./Ginet.pdf)
|
||||
[O'connor](./assets/Oconnor.pdf), [Ekstrom](./assets/Ekstrom.pdf), [Ginet](./assets/Ginet.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
האם אנחנו שולטים בפעולות שלנו?
|
||||
@@ -184,7 +184,7 @@ $A$ הוא $F$ הוא *סיבה* ש$B$ הוא $Q$ אם ורק אם יש רצף
|
||||
|
||||
למשל: *גינג'יסטותאלס גורם לכך שג'ינג'יסטותאלס עושה מיאו*: ג'ינג'יסטותאלס גורם לאירוע שהוא עצמו מעורב בו.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
|
||||
אבל או'קונור, הוגה העמדה, מתעקש. ה*כוונה לעשות כך-וכך באופן זה וזה כאן ועכשיו* (כלככבזזכ"ע, או φ) היא חופשית אם ורק אם:
|
||||
|
||||
|
Before Width: | Height: | Size: 464 KiB After Width: | Height: | Size: 464 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 396 KiB After Width: | Height: | Size: 396 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 4.2 MiB After Width: | Height: | Size: 4.2 MiB |
@@ -1,24 +1,24 @@
|
||||
---
|
||||
title: נושאים מתקדמים במטאפיזיקה
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, מטאפיזיקה
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
- מטאפיזיקה
|
||||
---
|
||||
!!! info "חומר הקורס"
|
||||
[סיכום](./סיכום.pdf)
|
||||
[סיכום](./assets/סיכום.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
|
||||
### [מודאליות](./מודאליות)
|
||||
|
||||
מה זה אומר להיות *הכרחי* או *אפשרי*? אילו מין יצורים [אונטולוגיים](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה) אלה?
|
||||
מה זה אומר להיות *הכרחי* או *אפשרי*? אילו מין יצורים [אונטולוגיים](../אונטולוגיה) אלה?
|
||||
|
||||
### [זמן](זמן.md)
|
||||
|
||||
מה זה אומר להיות *בעבר* או *בעתיד*? אילו מין יצורים [אונטולוגיים](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה) אלה?
|
||||
מה זה אומר להיות *בעבר* או *בעתיד*? אילו מין יצורים [אונטולוגיים](../אונטולוגיה) אלה?
|
||||
|
||||
### [מתמטיקה](./מתמטיקה)
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: זמן
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, מטאפיזיקה
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -8,10 +8,10 @@ tags:
|
||||
- זמן
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info "[Haslanger, 2003](Haslanger_2003.pdf), [Wasserman, 2006](Wasserman_2006.pdf)"
|
||||
!!! info "[Haslanger, 2003](assets/Haslanger_2003.pdf), [Wasserman, 2006](assets/Wasserman_2006.pdf)"
|
||||
|
||||
!!! danger "(מזוכיסטים?) ראו גם"
|
||||
[לוגיקה טמפורליות (לוגיקה מתקדמת)](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית)
|
||||
[לוגיקה טמפורליות (לוגיקה מתקדמת)](../../לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית)
|
||||
|
||||
|
||||
אם נשאל *פיזיקאי*, הוא יעיד שזמן הוא מימד כמו חומר - ממשי, חופשי, ואורתוגונלי. אבל זה לא ממש ככה - אנחנו יכולים לנוע בחלל אבל לא בזמן.
|
||||
@@ -59,7 +59,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
זה נדמה טיעון מתחכם ומטומטם, אומר אורי, משום שזה טיעון מתחכם ומטומטם. אבל גם לטיעונים מתחכמים ומטומטמים צריכים להשיב.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>😈</small>
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -107,7 +107,7 @@ tags:
|
||||
*הבננה הייתה צהובה בזמן מלחמת העולם הראשונה*. זה נשמע כמו מושג A, אבל זה לא; *הייתה* לא עושה שום עבודה - זה פשוט בגלל שאנחנו מדברים על מלחמת העולם הראשונה. אם היא הייתה צהובה אז, מעתה ועד עולם זה נכון שהיא הייתה צהובה; זו הצבעה נקודתית ולא טענה יחסית.
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>ביקרתי בראפא-נוי בספטמבר שעבר, והבננה *הייתה* צהובה. ראפא-נוי (אי הפסחא), צ'ילה</small>
|
||||
|
||||
כשפיזיקאים אומרים שמשהו *קרה בזמן t*, הם נפטרים בדיוק מההיבט הזה, ממושגי הA; לא אכפת להם מנקודת הזמן היחסית. האמת *לא יחסית לנקודת המבט הזמנית של הדובר* - זה לא משנה מתי אמרתי את זה. אלו **מושגי B**.
|
||||
@@ -200,7 +200,7 @@ Reductionism (*De-Tensing*) אומרת לא לקחת זמן דקדוקי ברצ
|
||||
עצמים רגילים מתמידים (ממשיכים להישאר קיימים ליותר מרגע אחד) דרך **פרדורציה** - יש להם חלקים (שלבים) שנמצאים בזמנים שונים. כמו שאנחנו תופסים נפח בזה שיש לנו חלקים במרחב, אנחנו מתמידים כי יש לנו חלקים בזמן, כמו תולעים זמניות כאלה.
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
<small>מתן נבוח בחדר הסמינרים. גרף להמחשה.</small>
|
||||
|
||||
@@ -243,7 +243,7 @@ Reductionism (*De-Tensing*) אומרת לא לקחת זמן דקדוקי ברצ
|
||||
|
||||
אקסדורנטיזם פותר את בעיית התכונות הסותרות - הבננה הירוקה *באמת* ירוקה כי ברגע שהיא הייתה קיימת היא הייתה ירוקה. נפלא!
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>מתן אחד מרבים נבוח בחדר הסמינרים. גרף להמחשה.</small>
|
||||
|
||||
כלומר, הכנסנו את הזמן לאובייקטים, והתכונות מתחברות מעצמן.
|
||||
@@ -394,7 +394,7 @@ Reductionism (*De-Tensing*) אומרת לא לקחת זמן דקדוקי ברצ
|
||||
|
||||
#### התנגדות *תודה לאל שזה נגמר*
|
||||
|
||||
זוהי התנגדות של [Prior](/פילוסופיה/לוגיקה/טמפורלית).
|
||||
זוהי התנגדות של [Prior](../../לוגיקה/טמפורלית).
|
||||
|
||||
תחשבו על מיגרנה (כאב ראש כל כך חזק ש*אור כואב*). ברגע שהיא תסתיים, אין תגובה הגיונית מלבד *תודה לאל שזה נגמר*.
|
||||
|
||||
@@ -491,8 +491,8 @@ Presentism כופר בהאשמה הזו, ולא רואה בעיה בנוכחות
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: מ[לואיס](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות#תורת-ההשפעה).
|
||||
[^2]: אני בוחר לתקוף את 2., [בגלל בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית). (בודהיזם זה לא מטאפיזיקה, אז זה תכסיס מלוכלך.)
|
||||
[^1]: מ[לואיס](../סיבתיות#תורת-ההשפעה).
|
||||
[^2]: אני בוחר לתקוף את 2., [בגלל בודהיזם](../../בודהיזם/מותנית). (בודהיזם זה לא מטאפיזיקה, אז זה תכסיס מלוכלך.)
|
||||
[^3]: ממים מטופשים: [It is what it is](https://knowyourmeme.com/memes/it-is-what-it-is) vs [it do be like that sometimes](https://knowyourmeme.com/memes/it-really-do-be-like-that-sometimes).
|
||||
[^4]: קרי:
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,13 +1,13 @@
|
||||
---
|
||||
title: אילו חלקים יש לי?
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, מטאפיזיקה
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
- מטאפיזיקה
|
||||
---
|
||||
!!! info "מאמרים"
|
||||
[Carmichael, 2020](../Carmichael_2020.pdf), [Olson, 2008](../Olson_2008.pdf), [Baker, 1997](../Baker_1997.pdf)
|
||||
[Carmichael, 2020](../assets/Carmichael_2020.pdf), [Olson, 2008](../assets/Olson_2008.pdf), [Baker, 1997](../assets/Baker_1997.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
אורי מזהיר שהנושא הזה נועד לעצבן אותנו במטרה תחילה. למשל,
|
||||
@@ -69,7 +69,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
לזאת ניתן להשיב - *נדמה* לנו שזה נכון. אבל אפשר להסביר את זה כאינטואיציה שקיימים יישים שהם חלקים *לא-שרירותיים*. כלומר, אין כפות רגליים - יש דברים שמסודרים בצורת כף רגל.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>ברווזוני גומי. לא קיימים.</small>
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -143,7 +143,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
אם הם **שונים**, הרי ש**שני עצמים פיזיקליים יכולים להיות באותו המקום ובאותו הזמן**!
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>*Δισκοβόλος* ו$BP$. מתקיימים באותו המקום ובאותו הזמן ([ויקיפדיה](https://en.wikipedia.org/wiki/Discobolus)).</small>
|
||||
|
||||
### ביקורת
|
||||
@@ -180,7 +180,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
זימרמן משיב -
|
||||
|
||||
נניח והעולם לא היה מסתדר באטומים - והיה לא רק חומר, אלא גם *עוד* סוג של חומר - *גוש* - שלא מתחלק לאטומים (קצת כמו ש[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) חשב על חומר - בר חלוקה עד אינסוף). נניח וכמות של ה*גוש* הייתה מסתדרת בצורה של בעל חיים. אז התכסיס של כארמייקל לא היה עובד - הוא מניח שאי-אז בסוף בעל יש חלקים *פשוטים*, בלתי-ניתנים לחלוקה. ואם אין כזה? אין שום נקודה לעצור, והתרגיל נופל.
|
||||
נניח והעולם לא היה מסתדר באטומים - והיה לא רק חומר, אלא גם *עוד* סוג של חומר - *גוש* - שלא מתחלק לאטומים (קצת כמו ש[לייבניץ](../../חדשה/לייבניץ) חשב על חומר - בר חלוקה עד אינסוף). נניח וכמות של ה*גוש* הייתה מסתדרת בצורה של בעל חיים. אז התכסיס של כארמייקל לא היה עובד - הוא מניח שאי-אז בסוף בעל יש חלקים *פשוטים*, בלתי-ניתנים לחלוקה. ואם אין כזה? אין שום נקודה לעצור, והתרגיל נופל.
|
||||
|
||||
מצד שני, ממשיך זימרמן, אולי כארמייקל ירצה להגיד שה*גוש* לא היה שורד את הסתדרותו כבעל חיים. אבל, אומר זימרמן, גם *זה* לא עובד - כי אתה לא משמיד את המסה; אין שום סיבה לחשוב שהתרחש שינוי.
|
||||
|
||||
@@ -197,4 +197,4 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: אולסון לא כזה רוצה - מבחינתו יצורים חיים וחושבים הם היינו הך - אבל הוא ממש יכול.
|
||||
[^2]: משחק על [עקרון הזהות של הבלתי-נבדלים (לייבניץ)](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#_1).
|
||||
[^2]: משחק על [עקרון הזהות של הבלתי-נבדלים (לייבניץ)](../../חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#_1).
|
||||
|
||||
@@ -1,8 +1,8 @@
|
||||
|
||||
!!! info "[Sider, 2003](./Sider_2003.pdf), [Lewis, 1998](./Lewis_1998.pdf)"
|
||||
!!! info "[Sider, 2003](./assets/Sider_2003.pdf), [Lewis, 1998](./assets/Lewis_1998.pdf)"
|
||||
|
||||
!!! danger "(מזוכיסטים?) ראו גם"
|
||||
[לוגיקה מודאלית (לוגיקה מתקדמת)](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית)
|
||||
[לוגיקה מודאלית (לוגיקה מתקדמת)](../../לוגיקה/מתקדמת/מודאלית)
|
||||
|
||||
|
||||
אולי חשבתם, בתמימותם, שסקרנו את מה שיש ואין ב[אונטולוגיה](../אונטולוגיה). אבל באונטולוגיות שלנו חסרות כמה ישים מוזרים - *זמן*, *מרחב*, ו*אפשרות* ו*הכרח* - מודאליות (אופנות).
|
||||
@@ -17,7 +17,7 @@
|
||||
בלי לחפור עמוק יותר, נפסול משפטים כאלה על הסף. אבל הם מן הסתם שם. איך נאפשר את היצורים ההזויים האלה באונטולוגיות שלנו?
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>מה קורה כאן? אפשרי? הכרחי?</small>
|
||||
|
||||
**אפשרות** ו**הכרח** הם אופנויות של מצבי עניינים. **תכונות**, [שסקרנו קודם](../אונטולוגיה), הן אופנויות של **ישים**.
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ $$
|
||||
מאחורי *אפשרות* ו*הכרח* התמימים מסתתרים אינספור מובנים, גם בשפה. אורי אומר ש*אינו יכול* להגיע לישיבת הפקולטה (הוא צריך לאסוף את אשתו מהעבודה). *לא יכול* (קרי, לא אפשרי) משמעו כאן *לא נוח*. מנגד, *אתה יכול לעזוב את החדר* (הדלת פתוחה) זה כבר מובן *אחר* של אפשרות.
|
||||
|
||||
|
||||
ב[אתיקה](/פילוסופיה/אתיקה), *אפשרות* ו*הכרח* נהפכים ל*מותר* ו*אסור* - אפשרי או לא אפשרי בכפוף לכללי האתיקה. *לא אפשרי* שקול ל*הכרחי שלא* לפי כללי האתיקה. באפיסטמולוגיה, *אפשרות* ו*הכרח* הם בהקשר ידיעתי - *בהכרח* לא לקחתי מטריה (אני רטוב מהגשם) - משמע, בהינתן גוף הידע שלי, לא לקחתי מטריה; אין כאן הכרח מטאפיזי. *ייתכן שהחתולה שלי ברחה מהבית* - אני לא אומר לכם משהו מטאפיזי משעמם, *יש אפשרות כזו בעולם*, אלא - *בהינתן כל מה שאני יודע, **יש מצב טוב** שהיא ברחה מהבית*.
|
||||
ב[אתיקה](../../אתיקה), *אפשרות* ו*הכרח* נהפכים ל*מותר* ו*אסור* - אפשרי או לא אפשרי בכפוף לכללי האתיקה. *לא אפשרי* שקול ל*הכרחי שלא* לפי כללי האתיקה. באפיסטמולוגיה, *אפשרות* ו*הכרח* הם בהקשר ידיעתי - *בהכרח* לא לקחתי מטריה (אני רטוב מהגשם) - משמע, בהינתן גוף הידע שלי, לא לקחתי מטריה; אין כאן הכרח מטאפיזי. *ייתכן שהחתולה שלי ברחה מהבית* - אני לא אומר לכם משהו מטאפיזי משעמם, *יש אפשרות כזו בעולם*, אלא - *בהינתן כל מה שאני יודע, **יש מצב טוב** שהיא ברחה מהבית*.
|
||||
|
||||
בלוגיקה, *אפשרי* הוא *קיים מודל כזה במערכת הלוגית שלי*. במדע, *אפשרי* הוא במובן ה*נומינלי* - ייתכן לפי חוקי הטבע שאנחנו מכירים.
|
||||
|
||||
@@ -177,7 +177,7 @@ $P$ מתקיים בעולם אפשרי כאשר בהכרח לו כל ורק הנ
|
||||
|
||||
אבל, *אני* עומד ביחס חלל-זמני לליידי גאגא. ליידי גאגא עומדת ביחס חלל-זמני לפילים ורודים. משמע, *אני* עומד ביחס חלל-זמני לפילים ורודים - קרי, הם *ממשיים* - קיימים כאן ועכשיו, וזה פשוט לא נכון.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
הבעיה כאן היא שהתיאוריה חלה על משפטי De-Re.
|
||||
|
||||
@@ -200,7 +200,7 @@ $P$ מתקיים בעולם אפשרי כאשר בהכרח לו כל ורק הנ
|
||||
*אבל אז* בכל עולם יכול להיות יותר מכפיל אחד, ואז *ייתכן שליידי גאגא הייתה שתי אנשים* (או עשרה, או מיליון). לואיס בולע את העז הזו.
|
||||
|
||||
|
||||
כאן נכנסת *בעיית הזהות האישית*[^3] של [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) -
|
||||
כאן נכנסת *בעיית הזהות האישית*[^3] של [לוק](../../חדשה/לוק) -
|
||||
|
||||
!!! is-info "בעיית הזהות האישית של לוק"
|
||||
*מה מבטיח לי שאני שהלך לישון הוא אותו אני שקם בבוקר*? הכוונה היא - *מה מבטיח את זהותי לאורך זמן, בין מצבים*?
|
||||
@@ -244,7 +244,7 @@ $P$ מתקיים בעולם אפשרי כאשר בהכרח לו כל ורק הנ
|
||||
|
||||
#### התנגדות האמפרי
|
||||
|
||||
ל[קריפקה](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפה) היה תחביב לבקר את לואיס. הוא הגה את *התנגדות המפרי* ללואיס, על בסיס ריצ'רד ניקסון, שהוא לא חיבב.
|
||||
ל[קריפקה](../../לוגיקה/מתקדמת/קריפה) היה תחביב לבקר את לואיס. הוא הגה את *התנגדות המפרי* ללואיס, על בסיס ריצ'רד ניקסון, שהוא לא חיבב.
|
||||
|
||||
ב1972 ניקסון ניצח את האמפרי בבחירות. נניח והאמפרי היה אומר לעצמו, *לו הייתי עושה ככה וככה, הייתי מנצח בבחירות* (*אפשרי*\\*הכרחי* שאם הייתי עושה כך וכך, הייתי זוכה בבחירות). האמפרי אומר את זה באכזבה עצומה - הוא לא נשיא ארצות הברית עכשיו. הטענה אמיתית, ומצב העניינים העכשווי הוא מצער, אם אתה האמפרי.
|
||||
|
||||
@@ -311,17 +311,17 @@ Sider אומר שאופנות לא קיימת, אלא שהיא סוג של מו
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: [יוונית](/כלליים/יוונית) (אני מתלהב).
|
||||
[^1]: [יוונית](../../../כלליים/יוונית) (אני מתלהב).
|
||||
[^2]: מלשון *אנאפורה* - מילים שמורות על ביטויי שקדם להן.
|
||||
> יש לי חתולה בשם הארייט. ייתכן ש*היא* מאוד מרגיזה.
|
||||
|
||||
*היא* הוא אנאפורה כאן - הוא מורה על הארייט, שמופיעה רק במשפט הקודם.
|
||||
|
||||
[^4]: מזכיר את המתח ב[הקשרי האמנה (פילוסופיה של הלשון)](/פילוסופיה/לשון/פרגה#המתח-הפנימי-במובן)
|
||||
[^4]: מזכיר את המתח ב[הקשרי האמנה (פילוסופיה של הלשון)](../../לשון/פרגה#המתח-הפנימי-במובן)
|
||||
[^5]: אורי הדגים עם שרלוק הולמס, ואני בחרתי באודיסאה משלוש סיבות:
|
||||
|
||||
1. אני פלצן
|
||||
|
||||
2. אני פלצן שלומד יוונית
|
||||
|
||||
3. גם [בפילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון/פרגה#המתח-הפנימי-במובן) עשו את זה, וגם אני רוצה.
|
||||
3. גם [בפילוסופיה של הלשון](../../לשון/פרגה#המתח-הפנימי-במובן) עשו את זה, וגם אני רוצה.
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: האם יש תשובות לשאלות קיום?
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, מטאפיזיקה, קאנט
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -35,7 +35,7 @@ tags:
|
||||
כלומר, הויכוח הוא *לא* אם ניתן לענות על שאלות קיום בלא תלות מנפש, אלא האם *יש* תשובה טובה יותר מהאחרות באופן מוחלט, מכל נקודות המבט - כך שאין נקודות מבט "שגויה", שאפשר "לפסול" אותה.
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>סלעים. קיימים אובייקטיבית, ככה או ככה. בתמונה: סאוראקסאן, סוקצ'ו, דרום קוריאה</small>
|
||||
|
||||
## Xים?
|
||||
@@ -65,7 +65,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
#### **רלטוויזם** אונטלוגי
|
||||
|
||||
אין תשובות אובייקטיביות אמיתיות או שקריות לגבי השאלה האם $X$ קיים (קרי, [*רלטוויזם*](/פילוסופיה/אתיקה#יחסיות-מוסרית)[^2]). יש $X$ עבורי ו$X$ עבורך; בהקשר *הזה*, $X$ ישנו, ובהקשר *אחר*, לאו דווקא. כלומר, *אין* פיסת מציאות שתקבע האם אמרה כלשהי - אותה אמרה - אמיתית או שקרית.
|
||||
אין תשובות אובייקטיביות אמיתיות או שקריות לגבי השאלה האם $X$ קיים (קרי, [*רלטוויזם*](../../אתיקה#יחסיות-מוסרית)[^2]). יש $X$ עבורי ו$X$ עבורך; בהקשר *הזה*, $X$ ישנו, ובהקשר *אחר*, לאו דווקא. כלומר, *אין* פיסת מציאות שתקבע האם אמרה כלשהי - אותה אמרה - אמיתית או שקרית.
|
||||
|
||||
|
||||
"יש אמיתות מוסריות". הנה, אמרנו. אבל האם זה נכון, או לא נכון? אין שום דבר שאוכל להצביע עליו שיכול לאשש או להפריך את זה; המציאות לא מספיקה - נקודת המבט משחקת תפקיד הכרחי[^5].
|
||||
@@ -88,4 +88,4 @@ tags:
|
||||
[^2]: במובן חמור יותר - ש*אי אפשר להכריע בין נקודות המבט*; לשתיהן יש את אותו המשקל.
|
||||
[^3]: כן. אני פוגש אותם בימי שלישי.
|
||||
[^4]: כן. הם מלאים בחתולים.
|
||||
[^5]: אם אתה קורא [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) - אוי ואבוי, ברור ברור ברור שיש ערכים מוסריים, אמת מוחלטת, וכו'. אם אתה קורא [ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה) - אוי ואבוי, ברור ברור ברור שאין ערכים מוסריים, אמת מוחלטת וכו'. המציאות לא תכריע בין הקאנטיאנים לניטשאנים. **כל עוד העמדה שלי עקבית ואני יכול להגן עליה**, הכל הולך.
|
||||
[^5]: אם אתה קורא [קאנט](../../חדשה/קאנט) - אוי ואבוי, ברור ברור ברור שיש ערכים מוסריים, אמת מוחלטת, וכו'. אם אתה קורא [ניטשה](../../חדשה/ניטשה) - אוי ואבוי, ברור ברור ברור שאין ערכים מוסריים, אמת מוחלטת וכו'. המציאות לא תכריע בין הקאנטיאנים לניטשאנים. **כל עוד העמדה שלי עקבית ואני יכול להגן עליה**, הכל הולך.
|
||||
@@ -1,5 +1,5 @@
|
||||
!!! info "מאמרים"
|
||||
[Benacerraf, 1965](./benacerraf1965.pdf), [Field, 1998](./wright-1983-keeping-track-of-nozick.pdf)
|
||||
[Benacerraf, 1965](./assets/benacerraf1965.pdf), [Field, 1998](./assets/wright-1983-keeping-track-of-nozick.pdf)
|
||||
|
||||
מתמטיקה היא ענף מוזר. נדמה שהיא מספקת לנו ידע ודאי, בטוח וקבוע. מצד שני, הוא עוסק בישויות שנדמות לנו כמופשטות לחלוטין - ישים, קבוצות. חבורות, פונקציות - שלא ברור אם וכיצד הן קיימות, ואיך נוכל לדעת משהו אודותיהן.
|
||||
|
||||
@@ -59,7 +59,7 @@ $F = G \frac{m_1 m_2}{r^2}$
|
||||
|
||||
חוק הכבידה של ניוטון קדם-מניח ש*יש* עוצמה של כוחות, מסות ומרחקים, שניתנים למדוד במספרים (ממשיים), וש*יש* משפטים אמיתיים כמו *המספר שמבטא את הכוח הוא $r1$*, וכך הלאה - וכך מתחייב לקיומם של מספרים. יתרה מכך - הוא מניח ש*אפשר למדוד* עוצמות של כוח, מסה וכדומה, ובזאת מניח גם את קיומן של פונקציות מדידה - של מרחק, כוח וכדומה.
|
||||
|
||||
(ר' הרחבת פונקציית המדידה ב[סיכום, 19.2](../סיכום.pdf)).
|
||||
(ר' הרחבת פונקציית המדידה ב[סיכום, 19.2](../assets/סיכום.pdf)).
|
||||
|
||||
קרי - **אם אתה מאמין באמיתות המדעיות הטובות ביותר שלנו**, הרי שאתה *קדם מניח* את קיומן של פונקציות מדידה, ומספרים; כל עוד אתה מאמין במדע, אתה מאמין בריאליזם מתמטי.
|
||||
|
||||
@@ -122,7 +122,7 @@ $0 = \emptyset, 1 = \{\emptyset\}, 2 = \{\{\emptyset\}\}, 3 = \{\{\{\emptyset\}\
|
||||
|
||||
- כמו שהם (Face value) - המשפט $2 + 2 = 4$ פשוט טוען ש$2 + 2$ שווה ל$4$.
|
||||
|
||||
- סמנטיקה סטנדרטית (Standard Semantics) - כמו שלמדנו ב[תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים).
|
||||
- סמנטיקה סטנדרטית (Standard Semantics) - כמו שלמדנו ב[תחשיב הפרדיקטים](../../לוגיקה/פרדיקטים).
|
||||
|
||||
|
||||
## העמדה האנטי-ריאליסטית
|
||||
@@ -133,7 +133,7 @@ $0 = \emptyset, 1 = \{\emptyset\}, 2 = \{\{\emptyset\}\}, 3 = \{\{\{\emptyset\}\
|
||||
### פיקציונליזם
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[פיקציונליזם (מודאליות)](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מודאליות#פיקציונליזם).
|
||||
[פיקציונליזם (מודאליות)](מודאליות#פיקציונליזם).
|
||||
|
||||
פיקציונליזם (Fictionalism) מקבל אמיתות מתמטיות לא כאמיתיות ממש אלא כ**בדיה** - מוסכמה מסוימת, "סיפורי פו הדוב". "פו הדוב אמר דבש" לא מבטא את אמונתנו הכנה האמיתית בקיומו של הדוב האמור; זה פשוט חלק מהבדיה. אנשים מסוימים מסתובבים בעולם ("מתמטיקאים") ומשמיעים טענות כאלה לא כי הם *מאמינים* בהם, שאשכרה יש מספרים, אלא כי זה חלק מהבדיה.
|
||||
|
||||
@@ -149,4 +149,4 @@ $0 = \emptyset, 1 = \{\emptyset\}, 2 = \{\{\emptyset\}\}, 3 = \{\{\{\emptyset\}\
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: שווין צורני - ἴσος (שווה) + μορφή (צורה).
|
||||
[^2]: [לוגיקה קלאסית](/פילוסופיה/לוגיקה) עם כמת יישי נוסף - "יש רק מספר סופי של".
|
||||
[^2]: [לוגיקה קלאסית](../../לוגיקה) עם כמת יישי נוסף - "יש רק מספר סופי של".
|
||||
@@ -1,7 +1,7 @@
|
||||
---
|
||||
title: סיבתיות
|
||||
description: איך סיבות קשורות לתוצאות שלהן?
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, מטאפיזיקה, סוקראטס, קאנט, אפלטון, אריסטו, פרויד
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -10,7 +10,7 @@ tags:
|
||||
- יום
|
||||
---
|
||||
!!! info "מאמרים"
|
||||
[Hume](./Hume.pdf), [Lewis](./Lewis.pdf), [Anscombe](./Anscombe)
|
||||
[Hume](./assets/Hume.pdf), [Lewis](./assets/Lewis.pdf), [Anscombe](./Anscombe)
|
||||
|
||||
|
||||
*סיבתיות* היא הרבה יותר מסתם יחס.
|
||||
@@ -30,7 +30,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
אז אם יש יחס חשוב כזה, שואל אורי - *מה זה לעזאזל?*
|
||||
|
||||
יום הוא הראשון שהציף את הברוך הזה ב[בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה). יום מגדיר סיבתיות כך:
|
||||
יום הוא הראשון שהציף את הברוך הזה ב[בעיית הסיבתיות](../חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה). יום מגדיר סיבתיות כך:
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">\[...] we may define a cause to be an object, followed by another, and where all the objects similar to the first are followed by objects similar to the second. Or in other words where, if the first object had not been, the second never had existed. The appearance of a cause always conveys the mind, by a customary transition, to the idea of the effect. Of this also we have experience. We may, therefore, suitably to this experience, form another definition of cause, and call it, an object followed by another, and whose appearance always conveys the thought to that other</div>
|
||||
|
||||
@@ -42,7 +42,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
כל אחת מההגדרות המאוד נבדלות האלו הולידה זרם פילוסופי משלה.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>דוויד יום. הוא אשם.</small>
|
||||
|
||||
## תורת הקביעות
|
||||
@@ -82,7 +82,7 @@ tags:
|
||||
אבל כך יוצא שאריסטו הרג את הגל (אריסטו ירה בt1, הגל מת בt4), ושופנהאואר הרג את אפלטון (שופנהאואר ירה בt2, אפלטון מת בt3). זה כמובן לא מתקבל על הדעת!
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>אריסטו ו(לכאורה) שופנהאואר. הרגו את אפלטון והגל?</small>
|
||||
|
||||
עמדנו בהגדרה של תורת הסמיכות של יום - אבל ברור לנו שיש כאן בעיה. ישנה בעיה נוספת -
|
||||
@@ -102,7 +102,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
ברגע מאוחר מהמוות של אריסטו, t3, מגיע צלף לא-מוצלח, אריסטופאנס. הוא מכוון לסוקראטס, ובגלל שכל המשוררים גרועים, הוא מפספס. אריסטופאנס לא הרג את סוקראטס. אבל אז, ההגדרה שלנו נופלת: זה כבר לא נכון שבכל פעם שצלף יורה מישהו מת. אם ככה, אנחנו לא יכולים לכונן סיבתיות - ואנחנו *כבר לא יכולים להגיד שאריסטו הרג את אפלטון*. מה? זה בניגוד גמור לאינטואיציה שלנו.
|
||||
|
||||
<small>אריסטופאנס. לא הרג את סוקראטס (אין לו חוט, דביל)</small>
|
||||
<small>אריסטופאנס. לא הרג את סוקראטס (אין לו חוט, דביל)</small>
|
||||
|
||||
אז, בתיאוריה של יום יש יותר מדי סיבות ומעט מדי סיבות. אבל בגלל שהיא חמודה, ננסה לשפר אותה.
|
||||
|
||||
@@ -134,7 +134,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
הפגיעה של המקל בכדור הלבן קיימה סמיכות, ולכן הוא הסיבה שהכדור האדום זז. הכדור הלבן זז בסמיכות, כי הוא סמוך לנקודה שממנה הגיעה קודם. הוא גם סמוך לכדור האדום, ולכן גרם לתזוזה של הכדור האדום, עד לכיס. בנוסף לכל אלו, אני רוצה להגיד *שהפגיעה של **המקל** הפילה את הכדור האדום לכיס*. אבל זה כבר לא עובד! *הם לא סמוכים חלל זמנית!* טרנזיטיביות נופלת - אנחנו לא יכולים להגיד שאם A הוביל לB וB הוביל לC אז A הוביל לC - המקל פגע בכדור הלבן והכדור הלבן פגע בכדור האדום אבל המקל **לא הפיל את הכדור האדום!** החיפוש אחר תיאוריה טובה נמשך.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
|
||||
<small>שחקן סנוקר. לא הפיל את הכדור האדום בכיס</small>
|
||||
|
||||
@@ -189,7 +189,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
!!! danger "ראו גם"
|
||||
מזוכיסטים? הנה [גזעי הפועל ביוונית עתיקה](/כלליים/יוונית/הפועל) - שם יש המון mood-ים. בהצלחה, ואני אשם בסמיכות.
|
||||
מזוכיסטים? הנה [גזעי הפועל ביוונית עתיקה](../../כלליים/יוונית/הפועל) - שם יש המון mood-ים. בהצלחה, ואני אשם בסמיכות.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
חשבו גם על **משפטי תנאי** -
|
||||
@@ -198,9 +198,9 @@ tags:
|
||||
|
||||
2. If you were to go drinking, you **would** end up sick (איווי)
|
||||
|
||||
משפט האיווי מתאר קשר **הכרחי** ([לוגיקה מודאלית](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית)), ומשפט החיווי מתאר רק סמיכות - שני דברים שבאים האחד אחרי האחר.
|
||||
משפט האיווי מתאר קשר **הכרחי** ([לוגיקה מודאלית](../לוגיקה/מתקדמת/מודאלית)), ומשפט החיווי מתאר רק סמיכות - שני דברים שבאים האחד אחרי האחר.
|
||||
|
||||
פסוק התנאי באיווי הוא **subjunctive conditional**, או בשמו הפילוסופי - **counterfactual conditional** - פסוק התנאי נוגד המציאות. הוא מסתכל לא רק בעולם הממשי, אלא בכל העולמות האפשריים ([לוגיקה מודאלית](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית)).
|
||||
פסוק התנאי באיווי הוא **subjunctive conditional**, או בשמו הפילוסופי - **counterfactual conditional** - פסוק התנאי נוגד המציאות. הוא מסתכל לא רק בעולם הממשי, אלא בכל העולמות האפשריים ([לוגיקה מודאלית](../לוגיקה/מתקדמת/מודאלית)).
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -250,7 +250,7 @@ tags:
|
||||
החלון נשבר כי תראכסימאכוס כיוון. אבל **לו** הוא לא היה מכוון, האם החלון לא היה נשבר? **לא נכון** - אז *אריסטופאנס* היה מכוון, והחלון עדיין היה נשבר: עצם הנוכחות של אריסטופאנס מפילה את הקשר.
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>ס' קופץ גבוה בלי כפות רגליים ושובר את החלון של האקדמיה של אפלטון. לא מממש סיבתיות</small>
|
||||
|
||||
### חידוד ההגדרה
|
||||
@@ -292,7 +292,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
דוגמה נוספת היא **הבסה** (Τrumping). כיתת חיילים ברברים מוכנה לצעוד על רומא בt2. בt1 מתרחשים שני אירועים: המלך הברברי אודואקר צועק "צעד!", והמצביא הברברי שאיני יודע את שמו צועק "צעד!". החיילים תמיד נשמעים לסמכות הכי גבוה שהם שומעים: לכן נוח להניח שהם צועדים כי המלך צעק "צעד!". אבל התיאוריה של לואיס לא נותנת את התוצאה הזו: אם המלך לא היה צועק "צעד!" הכיתה עדיין הייתה צועדת, והרי שהם *לא* צועדים בצעקה של המלך - היא לא תלויה באופן נוגד מציאות בצעקה של המלך.
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>נפילת האימפריה הרומית. תלויה בזמן?</small>
|
||||
|
||||
#### היקבעות יתר
|
||||
@@ -305,7 +305,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
### תורת ההשפעה
|
||||
|
||||
חשבו על המלך הברברי שמסיר את קיסר רומא האחרון מכיסאו. אנחנו יכולים להמשיך ולחדד אותו כך שעוד ועוד תכונות מהותיות מתווספות לו - היה לו מגרד, והייתה לו חרב כזו וכזו, ואבא כזה וכזה ולכן הוא נוטה לאלימות ([פרויד](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד)). האירוע הופך **שביר** -
|
||||
חשבו על המלך הברברי שמסיר את קיסר רומא האחרון מכיסאו. אנחנו יכולים להמשיך ולחדד אותו כך שעוד ועוד תכונות מהותיות מתווספות לו - היה לו מגרד, והייתה לו חרב כזו וכזו, ואבא כזה וכזה ולכן הוא נוטה לאלימות ([פרויד](../../פסיכולוגיה/אישיות/פרויד)). האירוע הופך **שביר** -
|
||||
|
||||
!!! is-info "הגדרה - אירוע שביר"
|
||||
אירוע α **שביר** (fragile) יותר מאירוע β כאשר לα יש יותר תכונות מהותיות מβ (כל תכונה מהותית α β היא תכונה מהותית של α; ויש תכונות מהותיות של β שהן תכונות מהותיות של α ואין תכונות שיש לα ואין לβ ולהיפך).
|
||||
@@ -378,7 +378,7 @@ tags:
|
||||
יש היבטים בסיבתיות שהם א-סימטרים - הסיבות באות לפני התולדות, ולא הפוך; יש לנו זכרונות ותיעודים של דברים בעבר, אבל לא בעתיד; אנחנו מסבירים אירועים על פי אירועים שקדמו להם, ולא על פי אירועים מאוחרים מהם; אנחנו שוקלים בדעתנו מה לעשות בעתיד, אבל לא בעבר.
|
||||
|
||||
!!! danger "מזוכיסטים? ראו גם"
|
||||
[לוגיקה טמפורלית (לוגיקה מתקדמת)](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית)
|
||||
[לוגיקה טמפורלית (לוגיקה מתקדמת)](../לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית)
|
||||
|
||||
|
||||
ניתן לשאול על כל אחת מהאסימטריות האלו למה היא קיימת: אנחנו נשאל סביב האסימטריה הראשונה, הבסיסית ביותר - למה סיבות באות לפני התולדות שלהם?
|
||||
@@ -414,7 +414,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
אבל אם Hugh צודק, או שמסעות בזמן אפשריים, אז זה אומר שאין הכרח מטאפיזי, כי אפשריות דוגמאות נגד. יתרה מכך, על פניו, ניתן להעלות סיבתיות שהולכת אחורה בזמן, ומסעות בזמן[^6] - ואם ניתן להעלות זאת על הדעת, נדרש הסבר מטאפיזי משכנע ללמה זה לא אפשרי. שום דבר בפיזיקה המודרנית לא מונע את זה (וזה עדיין דיון חי בפיזיקה).
|
||||
|
||||
אז למה יש סימטריה א-טמפורלית? נזרוק לאוויר את העמדה המטאפיזית ש*עדיף לא לטרוח*, כמו שאומר [ראסל](/פילוסופיה/לשון/ראסל), שיגידו ש*כל השיעורים של אורי בק על סיבתיות היו בזבוז זמן - אין דבר כזה*. בפיזיקה אף אחד לא אומר *סיבה*. מי אמר סיבה? אני לא אמרתי סיבה. וגם, אם קיימים יחסים סיבתיים, היו מצפים שהתיאוריות היסודיות של הפיזיקה יזכירו אותם - והם לא.
|
||||
אז למה יש סימטריה א-טמפורלית? נזרוק לאוויר את העמדה המטאפיזית ש*עדיף לא לטרוח*, כמו שאומר [ראסל](../לשון/ראסל), שיגידו ש*כל השיעורים של אורי בק על סיבתיות היו בזבוז זמן - אין דבר כזה*. בפיזיקה אף אחד לא אומר *סיבה*. מי אמר סיבה? אני לא אמרתי סיבה. וגם, אם קיימים יחסים סיבתיים, היו מצפים שהתיאוריות היסודיות של הפיזיקה יזכירו אותם - והם לא.
|
||||
|
||||
מסקנה: אין סיבות.
|
||||
|
||||
|
||||