Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 34 KiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 56 KiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 72 KiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 128 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 1.5 MiB After Width: | Height: | Size: 1.5 MiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 39 KiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 1.5 MiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 17 KiB |
@@ -3,7 +3,7 @@ title: פילוסופיה נוצרית של ימי הביניים
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-07T15:37:56.868Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, תואר_ראשון, נומנון_תופעה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-26T20:57:27.953Z
|
||||
---
|
||||
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-01-26T20:57:27.953Z
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49683), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2509846)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
^בזיליקת^ ^Notre-dame^ ^de^ ^Fourviere,^ ^ליון,^ ^צרפת^
|
||||
|
||||
יחסי היהדות והנצרות הם תופעה מיוחדת. הנצרות יצאה בבירור מהיהדות - כל אבותיה המייסדים היו יהודים דתיים - ולמרות זאת, היחסים בין הדתות עכורים[^1].
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 189 KiB |
@@ -1,78 +0,0 @@
|
||||
<svg version="1.0" height="365.89001pt" width="595.28003pt" id="svg2" xmlns:xlink="http://www.w3.org/1999/xlink" xmlns="http://www.w3.org/2000/svg">
|
||||
<metadata id="metadata7">
|
||||
|
||||
|
||||
image/svg+xml
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
</metadata>
|
||||
<defs id="defs5"></defs>
|
||||
|
||||
<path id="path1314" d="M 73,91.362183 C 115,114.36218 233,161.36218 233,161.36218 L 318,180.36218 L 381,183.36218 L 489,192.36218 L 587,218.36218 L 614,166.36218 L 649,122.36218 L 685,97.362183 L 685,97.362183" style="fill:none;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#0000ac;stroke-width:3.4000001;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;marker-start:none;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5744" d="M 119.00495,115.97647 L 127.08416,115.97647 L 178.58911,123.17647 L 214.94554,125.23361 L 259.38119,142.71932 L 291.69802,147.86218 L 321.99505,165.34789 L 319.97525,136.54789 L 298.76733,103.63361 C 298.76733,103.63361 295.73762,86.147897 298.76733,78.947897 C 301.79703,71.747897 312.90594,47.062183 312.90594,47.062183 L 311.89604,22.376469" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.01919341px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path1306" d="M 588.37838,428.23726 L 596.29977,337.3378 L 622.32721,251.55944 L 669.85558,149.13752 L 698.14627,122.25176 L 736.62162,100.4871" style="fill:#00a4d3;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#2bb5c5;stroke-width:4.38113213;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<rect y="71.362183" x="48" height="12" width="11" id="rect1308" style="fill:#0000ff;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="201.36218" x="580" height="11" width="10" id="rect1310" style="fill:#0000ff;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="163.36218" x="322" height="10" width="10" id="rect1312" style="fill:#0000ff;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<path id="path1316" d="M 586,218.36218 L 575,319.36218 L 547,364.36218 L 545,412.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#0000ac;stroke-width:3.4000001;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<text id="text1318" y="160.26843" x="244.32617" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="160.26843" x="244.32617" id="tspan1320">Carcassonne</tspan></text>
|
||||
<text id="text1324" y="54.362183" x="45" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="54.362183" x="45" id="tspan1326">Toulouse</tspan></text>
|
||||
<text id="text1328" y="188.36218" x="536" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="188.36218" x="536" id="tspan1330">Narbonne</tspan></text>
|
||||
<text id="text1332" y="78.362183" x="703" style="font-size:12px;font-style:oblique;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:center;line-height:100%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:middle;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="78.362183" x="704.91016" id="tspan1334">Vers </tspan><tspan id="tspan1336" y="90.362183" x="703">Montpellier</tspan></text>
|
||||
<text id="text1338" y="429.36218" x="536" style="font-size:12px;font-style:oblique;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:center;line-height:100%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:middle;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="429.36218" x="537.91016" id="tspan1340">Vers </tspan><tspan id="tspan1342" y="441.36218" x="536">Perpignan</tspan></text>
|
||||
<text id="text1344" y="147.36218" x="146" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="147.36218" x="146" id="tspan1346">A61</tspan></text>
|
||||
<text id="text1348" y="243.36218" x="591" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="243.36218" x="591" id="tspan1350">A9</tspan><tspan id="tspan1352" y="258.36218" x="591"></tspan></text>
|
||||
<path id="path5746" d="M 324,164.85285 L 330,117.99464 L 330,86.416289 L 329,50.763303 L 315,29.371511" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.00928521px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5748" d="M 329.51056,163.35499 L 344.82746,126.837 L 360.14437,105.53484 L 359.12324,77.131967 L 369.33451,56.844197 L 400.98944,53.801032 L 395.8838,33.513262 L 366.27113,23.369377" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.01775205px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5750" d="M 332,169.36218 L 380,169.36218 L 450,171.36218 L 501,181.36218 L 549,194.36218 L 575,198.36218 L 596,166.36218 L 641,98.362183 L 685,75.362183" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5752" d="M 359.00344,169.34885 L 457.67698,148.81551 C 457.67698,148.81551 521.10997,129.30885 531.17869,129.30885 C 541.24742,129.30885 638.91409,94.402183 638.91409,94.402183 L 650.99656,93.375516" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.01672161px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5754" d="M 514,132.33979 L 522,96.817407 L 518,63.384571" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.02214289px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5756" d="M 543,367.36218 L 492,358.36218 L 456,351.36218 L 423,352.36218 L 382,350.36218 L 321,348.36218 L 273,336.36218 L 267,313.36218 L 276,294.36218 L 311,280.36218 L 314,260.36218 L 308,240.36218 L 294,226.36218 C 294,226.36218 308,219.36218 311,213.36218 C 314,207.36218 321,188.36218 321,188.36218 L 326,170.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5758" d="M 267.49377,312.36218 L 215.60062,313.36218 L 202.37295,293.36218 L 162.68996,297.36218 L 144.37473,303.36218 L 127.07701,322.36218 L 107.74427,320.36218 L 100.62168,302.36218 L 77.21889,302.36218 L 68.061276,195.36218 L 65.008738,194.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.00871837px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5760" d="M 77,301.36218 L 86,377.36218 L 94,393.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5762" d="M 70.500015,219.36218 L 123.81611,221.36218 L 210.32902,216.36218 L 248.55566,203.36218 L 307.90754,174.36218 L 322.997,170.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.00297761px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5764" d="M 99.022222,302.91218 C 103.2,300.31218 135.57778,292.51218 135.57778,292.51218 L 144.97778,304.21218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.16523719px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5766" d="M 132,292.85843 L 145,250.69036 L 143,220.86417" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.01414478px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5768" d="M 310,279.36218 L 338,294.36218 L 345,319.36218 L 373,329.36218 L 410,324.36218 L 428,333.36218 L 428,352.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5770" d="M 428,333.36218 L 474,326.36218 L 491,316.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5772" d="M 339,293.36218 L 392,282.36218 L 431,281.36218 L 449,274.36218 L 484,247.36218 L 508,220.36218 L 535,201.36218 L 561,196.36218" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5774" d="M 441,277.83302 L 440,254.21018 L 431,242.39875" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.03622687px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<path id="path5779" d="M 73,91.362183 L 23,60.362183" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#0000ac;stroke-width:3.4000001;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<rect y="270.36218" x="61" height="8" width="7" id="rect5781" style="fill:#0000ff;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
|
||||
|
||||
<text id="text6662" y="279.36218" x="31" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="279.36218" x="31" id="tspan6664">Foix</tspan><tspan id="tspan6666" y="294.36218" x="31"></tspan></text>
|
||||
<text id="text6668" y="47.362183" x="498" style="font-size:12px;font-style:normal;font-weight:normal;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="47.362183" x="498" id="tspan6670">Minerve</tspan></text>
|
||||
<path id="path6674" d="M 119.5,115.36218 L 101.5,111.36218 L 56,85.862183" style="fill:none;fill-opacity:0.75;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1"></path>
|
||||
<text id="text6676" y="122.19226" x="197.82227" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="122.19226" x="197.82227" id="tspan6678">N113</tspan></text>
|
||||
<text id="text6680" y="215.86218" x="112" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="215.86218" x="112" id="tspan6682">D119</tspan></text>
|
||||
<text id="text6684" y="184.86218" x="51.5" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="184.86218" x="51.5" id="tspan6686">N20</tspan></text>
|
||||
<text id="text6688" y="202.86218" x="321" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="202.86218" x="321" id="tspan6690">D118</tspan></text>
|
||||
<text id="text6692" y="178.22058" x="478.22363" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="178.22058" x="478.22363" id="tspan6694">N113</tspan></text>
|
||||
<text id="text6696" y="142.22058" x="478.01855" style="font-size:10px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Bitstream Vera Sans" xml:space="preserve"><tspan y="142.22058" x="478.01855" id="tspan6698">Route minervoise</tspan></text>
|
||||
<rect y="326.36218" x="125" height="8" width="8" id="rect6700" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="283.36218" x="204" height="8" width="7" id="rect7575" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="354.76218" x="309.60001" height="8" width="7" id="rect7577" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="328.76218" x="434.60001" height="8" width="7" id="rect7579" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="310.76218" x="405.60001" height="8" width="7" id="rect7581" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="304.36218" x="492.5" height="8" width="7" id="rect7583" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="273.36218" x="353.5" height="8" width="7" id="rect7585" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="234.36218" x="423.5" height="8" width="7" id="rect7587" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="260.36218" x="469.5" height="8" width="7" id="rect7589" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<rect y="90.362183" x="335.5" height="8" width="7" id="rect7591" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<text id="text7593" y="346.09851" x="95.150391" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="346.09851" x="95.150391" id="tspan7595">Montségur</tspan></text>
|
||||
<text id="text7597" y="277.22156" x="185.13281" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="277.22156" x="185.13281" id="tspan7599">Puivert</tspan></text>
|
||||
<text id="text7601" y="375.36218" x="288" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="375.36218" x="288" id="tspan7603">Puilaurens</tspan></text>
|
||||
<text id="text7605" y="265.995" x="335.98828" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="265.995" x="335.98828" id="tspan7607">Arques</tspan></text>
|
||||
<text id="text7609" y="226.2157" x="405.0625" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="226.2157" x="405.0625" id="tspan7611">Termes</tspan></text>
|
||||
<text id="text7613" y="348.39539" x="436.6875" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="348.39539" x="436.6875" id="tspan7615">Quéribus</tspan></text>
|
||||
<text id="text7617" y="303.36218" x="378.98828" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="303.36218" x="378.98828" id="tspan7619">Peyrepertuse</tspan></text>
|
||||
<text id="text7621" y="310.36218" x="503.98828" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="310.36218" x="503.98828" id="tspan7623">Aguilar</tspan></text>
|
||||
<text id="text7625" y="257.2157" x="480.9707" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="257.2157" x="480.9707" id="tspan7627">Villerouge</tspan><tspan id="tspan7629" y="272.2157" x="480.9707">Termenès</tspan></text>
|
||||
<text id="text7631" y="87.215698" x="313.04688" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="87.215698" x="313.04688" id="tspan7633">Lastours</tspan></text>
|
||||
<rect y="271.36218" x="293" height="8" width="8" id="rect7635" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<text id="text7637" y="292.19226" x="233.82227" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="292.19226" x="233.82227" id="tspan7639">Rennes-le-château</tspan></text>
|
||||
<rect y="167.76218" x="331.60001" height="8" width="8" id="rect7641" style="fill:#ff0000;fill-opacity:1;fill-rule:evenodd;stroke:#000000;stroke-width:1.20000005;stroke-miterlimit:4;stroke-dasharray:none;stroke-dashoffset:0;stroke-opacity:1"></rect>
|
||||
<text id="text7643" y="166.20984" x="334.23828" style="font-size:12px;font-style:normal;font-variant:normal;font-weight:normal;font-stretch:normal;text-align:start;line-height:125%;writing-mode:lr-tb;text-anchor:start;fill:#000000;fill-opacity:1;stroke:none;stroke-width:1px;stroke-linecap:butt;stroke-linejoin:miter;stroke-opacity:1;font-family:Arial Black" xml:space="preserve"><tspan y="166.20984" x="334.23828" id="tspan7645">Cité de Carcassonne</tspan></text>
|
||||
</svg>
|
||||
|
Before Width: | Height: | Size: 22 KiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 203 KiB |
@@ -3,12 +3,12 @@ title: אבלר
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-14T15:03:29.377Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-14T14:53:42.663Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
^אבלר^ ^ואלואיז^
|
||||
|
||||
## חייו
|
||||
@@ -29,15 +29,15 @@ dateCreated: 2024-02-14T14:53:42.663Z
|
||||
## הגותו
|
||||
|
||||
### אחריות מוסרית
|
||||
אבלר היה טרוד בשאלת מידת האחריות של אדם על מעשיו[^7]. עמדתו של אבלר היא מהקיצוניות[^8] בתחום - והיא, אם אתה מתחרט לאחר עשיית המעשה, *אינך* אשם. הכוונה היא לא חרטה בפני שופט - אלא חרטה אמיתית בפני עצמו. עמדה זו נובעת מ[התפיסה האפלטונית](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון) אודות הפער בין הנפש לגוף, ועליונותה של הנפש על הגוף. אולם הנפש היא מהות האדם, אך הגוף לעיתים מצליח לכפות את עצמו על הנפש - ולהשתלט עליה ביצר רע. לכן, כאשר הלהט של הגוף יורד, הבעת החרטה של הנפש מאששת את עליונותה של האנושית על פני היצר - ופוטרת את האדם מאחריות. כל עוד האדם לא השתכנע שמעשיו הם מוסריים - הוא פטור מעונש.
|
||||
אבלר היה טרוד בשאלת מידת האחריות של אדם על מעשיו[^7]. עמדתו של אבלר היא מהקיצוניות[^8] בתחום - והיא, אם אתה מתחרט לאחר עשיית המעשה, *אינך* אשם. הכוונה היא לא חרטה בפני שופט - אלא חרטה אמיתית בפני עצמו. עמדה זו נובעת מ[התפיסה האפלטונית](../יוונית/אפלטון/פיידון) אודות הפער בין הנפש לגוף, ועליונותה של הנפש על הגוף. אולם הנפש היא מהות האדם, אך הגוף לעיתים מצליח לכפות את עצמו על הנפש - ולהשתלט עליה ביצר רע. לכן, כאשר הלהט של הגוף יורד, הבעת החרטה של הנפש מאששת את עליונותה של האנושית על פני היצר - ופוטרת את האדם מאחריות. כל עוד האדם לא השתכנע שמעשיו הם מוסריים - הוא פטור מעונש.
|
||||
|
||||
התפיסה הזו בעייתית, כמובן, ברמה הדתית והחינוכית.
|
||||
|
||||
|
||||
[^7]: ר' גם: [מאמרו של פרנקפורט](/פילוסופיה/טבע/frankfurt_-_alternate_possibilities_and_moral_responsibility.pdf) על אחריות מוסרית
|
||||
[^7]: ר' גם: [מאמרו של פרנקפורט](../טבע/assets/frankfurt_-_alternate_possibilities_and_moral_responsibility.pdf) על אחריות מוסרית
|
||||
[^8]: אבלר נודע במיוחד בתיאוריו הפלסטיים, שעזרו למשוך אליו קהל תלמידים.
|
||||
|
||||
### [השילוש הקדוש](/פילוסופיה/נוצרית#השילוש-הקדוש)
|
||||
### [השילוש הקדוש](../נוצרית#השילוש-הקדוש)
|
||||
|
||||
התפיסה הנוצרית מייחסת את כלל תארי האל - הטוב, הרחמים, וכו' - לאל עצמו, ולא לאף אחד מההיבטים שלו. לא הבן הוא טוב, אלא האל; לא האב הוא רחום, אלא האל; הייתה רתיעה גדולה לייחס תארים כאלו לפרצופים מסוימים של האל. אבלר הלך כנגד התפיסה הזו, וכן ייחס את התארים לפרצופים ממש, מה שעלה ברדיפתו, בפרט בידי [ברנאר מקלרבו](https://en.wikipedia.org/wiki/Peter_Abelard#Conflicts_with_Bernard_of_Clairvaux). יש האומרים כי בעקבות החוויה הזו, אבלר חזר בסוף ימיו בתשובה.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,12 +3,12 @@ title: אוגוסטינוס
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-18T12:54:18.884Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, נצרות, אוגוסטינוס
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, נצרות, אוגוסטינוס, תואר_ראשון, אפלטון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-03T14:06:51.689Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
## חייו
|
||||
[אוגוסטינוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Augustine_of_Hippo) נולד ב354, בעיר איפו שבאלג'יר ממערב לטוניס. אמו הייתה נוצריה אדוקה, והאב היה פגאני[^32]. היחסים ביניהם היו גרועים, משום שאביו בגד לעיתים תכופות ואמו הייתה משכילה ממנו בהרבה. המשפחה נולדה למעמד בינוני-נמוך, ושאפה להתקדם בזכות לימודים. אביו של אוגוסטינוס הבין היטב שבנו מוכשר מאוד, ושזו הדרך להתקדם, ולכן השקיע את הכסף שברשותם בלימודיו של אוגוסטינוס - תחילה בעיר שבה נולד, ואחר כך בקרתגו. כך זכה אוגוסטינוס ללימודים אקדמיים רומים[^33]. אוגוסטינוס לוקח בקרתגו פילגש, ומתקדם בלימודיו - ונהפך למרצה לרטוריקה. מבחינה דתית, אוגוסטינוס נוטש לחלוטין את הנצרות, ומצטרף למניחאים - דת דואליסטית[^34]. אוגוסטינוס חי בקרב המניחאים כעשור, עד שזונח אותם ומתקרב לזרם הניאו-אפלטוני, מהצד הפגאני שלו[^35].
|
||||
@@ -19,7 +19,7 @@ dateCreated: 2024-01-03T14:06:51.689Z
|
||||
## הגותו
|
||||
|
||||
### ביחס לפילוסופיה
|
||||
אוגוסטינוס, מתוך, [הזרם הפילוסופי המסורתי](/פילוסופיה/נוצרית/דת_ופילוסופיה), סבר ש:
|
||||
אוגוסטינוס, מתוך, [הזרם הפילוסופי המסורתי](דת_ופילוסופיה), סבר ש:
|
||||
1. הפילוסופיה היא דרך טובה לגילוי ראשוני של האמת.
|
||||
2. הפילוסופיה לבדה לעולם לא תגלה את כל האמת[^37], ותוביל למבוי סתום; מהמבוי הזה ניתן לצאת רק בהתגלות דתית. ההתגלות הזו נותנת פריטי מידע שמאירים על כל השאר המציאות, העל-פילוסופית.
|
||||
|
||||
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-01-03T14:06:51.689Z
|
||||
[^41]: Purgatorium (Purgatory).
|
||||
[^42]: האימפריה אולם נהפכה נוצרית אחרי קונסטנטינוס, אך עדיין היו נוכחים באליטות; נזירים תוקפניים במיוחד זכו להעלמת עין מהשלטונות.
|
||||
[^43]: "הנה נטשתם את האלים, והאלים הביאו לנו חורבן - כי נהפכתם לעם של *נבכים*".
|
||||
[^44]: ניכרת כאן השפעה אפלטונית עמוקה מאוד (ר' [פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#העיר-האמיתית-כמשל-לצדק))
|
||||
[^44]: ניכרת כאן השפעה אפלטונית עמוקה מאוד (ר' [פוליטאה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה#העיר-האמיתית-כמשל-לצדק))
|
||||
[^45]: *באמת אחלה ספר*, אומר שלום, *אני ממליץ*.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -60,6 +60,6 @@ dateCreated: 2024-01-03T14:06:51.689Z
|
||||
[^32]: תצורה נפוצה באותה התקופה - נשים נטו להתנצר יותר. יש האמורים שזה נובע מיחס טוב יותר לנשים בנצרות, האוסרת ניאוף וגירושין.
|
||||
[^33]: לימודים רומים פגאניים, בניגוד לנצרות שלה שאפה אמו; משום שהאב החזיק את הכסף, הוא זה שקבע.
|
||||
[^34]: הדואליסטים - אלו שמאמינים בעולם טוב, ובעולם רע, הגיעו מאיראן - ולכן ניתן לומר ש"השטן נולד באיראן". המניחאים היו דת גדולה בתקופה ההיא - יריב ראוי לנצרות.
|
||||
[^35]: זרם שיסד [פלוטינוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Plotinus), שחי באיליה וכתב ביוונית. התפיסה דוגלת בכך שיש נוכחות אלוהית בכל מקום - יש אל ששופע מטובו על העולם, ונוכח בו כל הזמן - בדומה לתפיסות קבליות ששאבו ממנו השראה. חלק מהזרם הזה התנצר, וחלק נשאר פגאני. ר' גם [ניאופלאטוניזם](/פילוסופיה/נוצרית/אריגינה#ניאופלאטוניזם)
|
||||
[^35]: זרם שיסד [פלוטינוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Plotinus), שחי באיליה וכתב ביוונית. התפיסה דוגלת בכך שיש נוכחות אלוהית בכל מקום - יש אל ששופע מטובו על העולם, ונוכח בו כל הזמן - בדומה לתפיסות קבליות ששאבו ממנו השראה. חלק מהזרם הזה התנצר, וחלק נשאר פגאני. ר' גם [ניאופלאטוניזם](אריגינה#ניאופלאטוניזם)
|
||||
[^36]: בנצרות רצה מחלוקת ארוכת שנים סביב חיי הפרישות: ישנם הטוענים שגם כמרים ובישופים יכולים לשאת נשים ואין בכך פסול, ואחרים שטוענים לטובת חיי הפרישות. אוגוסטינוס הטה את הכף לטובת הפרישות - והויכוח הוכרע עמוק בימי הביניים לטובת הפרישות.
|
||||
[^37]: מכאן צמח גם הזרם הספקני: היכן שהדת מתיימרת לספק את המוצא מהמבוי הסתום, הספקנות מקבלת עליה שאין מוצא, ושאיננו יודעים את האמת.
|
||||
@@ -3,15 +3,15 @@ title: וויליאם מאוקאם
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-13T15:33:49.721Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, תואר_ראשון, אפלטון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-03-13T14:25:39.649Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
## חיו
|
||||
[וויאליאם מאוקהאם](https://en.wikipedia.org/wiki/William_of_Ockham) (1287-1347) נולד באנגליה, והיה [פרנציסקני](/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים#הפרנציסקנים), בדומה ל[דנס סקוט](/פילוסופיה/נוצרית/דונס). ב1324 הוא הואשם בכפירה, ונקרא למשפט אצל האפיפיור - שם [דומיניקנים](/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים#הדומיניקנים), כמו גם פרנציסקנים שמרנים יותר, ועבר לאוויניון בצרפת - מושב האפיפיור באותם הימים - לצורך המשפט.
|
||||
[וויאליאם מאוקהאם](https://en.wikipedia.org/wiki/William_of_Ockham) (1287-1347) נולד באנגליה, והיה [פרנציסקני](מסדרים#הפרנציסקנים), בדומה ל[דנס סקוט](דונס). ב1324 הוא הואשם בכפירה, ונקרא למשפט אצל האפיפיור - שם [דומיניקנים](מסדרים#הדומיניקנים), כמו גם פרנציסקנים שמרנים יותר, ועבר לאוויניון בצרפת - מושב האפיפיור באותם הימים - לצורך המשפט.
|
||||
|
||||
ב1327, פורץ ויכוח גדול בקרב הפרנציסקנים - בין אלו שדרשו עניות מוחלטת, וסירבו להחזיק רכוש אפילו בשם המסדר, לבין אלו הקיצוניים פחות שהתירו רכוש בשם הכנסייה.
|
||||
עמדת העניות המוחלטת מגיעה מתפיסה שהכסף הוא קדוש לחלוטין, באמונה שייעודו הוא לסייע לאלו שזקוקים - ולכן עצם זה שהוא עובר בידי מי שאינו זקוק לו זה חטא נורא. מכאן המשטמה שרכשו הפרנציסקנים לכנסייה, אותה הם תפסו כגוף מושחת ורקוב, ככפירה בייעודם כמשרתי העם. הויכוח הזה קיים עד היום, אם כי פחות מרכזי. מנגד, טענת האפיפיור הייתה שלכנסייה יש מטרות קדושות, שעל מנת לממש אותן היא זקוקה לעוצמה, להשפעה ולכסף - ולכן החזקתו לא רק שהיא מוצדקת, אלא הכרחית[^3]. עוד הוא טען, כי כנסייה חסרת כסף והשפעה נתונה לחלוטין לחסדיהם של בעלי האמצעים; כנסייה חזקה תוכל לעמוד בזכות עצמה. עד היום, הכנסייה מעורבת במימון של דברים הכרחיים לשיטתה, ומדינות קתוליות רבות מקנות לה תקציב[^2].
|
||||
@@ -20,10 +20,10 @@ dateCreated: 2024-03-13T14:25:39.649Z
|
||||
|
||||
## הגותו
|
||||
### ביחס לפוליטיקה
|
||||
אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס ל[קשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס#ביחס-לפוליטיקה). היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו[^4]. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) לקח את זה רחוק יותר - הדת צריכה לשמש כלי בידי המדינה בכדי לחנך את האזרחים - במיוחד האזרחים הבורים[^5]. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה להכווין את המדינה לעבר ה*עיר האלוהית*[^6]. את העמדה הזו לקח רחוק יותר יורשו של לותר, קלווין[^8] - שהקים בז'נבה תיאוקרטיה דתית קיצונית, באמונה שהכנסייה צריכה לפקח על *הכל*[^7]. את הויכוח הלוהט הזה כולו הצית אוקאם; עד אז אוגוסטינוס היה די מובן מאליו.
|
||||
אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס ל[קשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס](אוגוסטינוס#ביחס-לפוליטיקה). היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו[^4]. [שפינוזה](../חדשה/שפינוזה) לקח את זה רחוק יותר - הדת צריכה לשמש כלי בידי המדינה בכדי לחנך את האזרחים - במיוחד האזרחים הבורים[^5]. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה להכווין את המדינה לעבר ה*עיר האלוהית*[^6]. את העמדה הזו לקח רחוק יותר יורשו של לותר, קלווין[^8] - שהקים בז'נבה תיאוקרטיה דתית קיצונית, באמונה שהכנסייה צריכה לפקח על *הכל*[^7]. את הויכוח הלוהט הזה כולו הצית אוקאם; עד אז אוגוסטינוס היה די מובן מאליו.
|
||||
|
||||
### ביחס למדע
|
||||
אוקאם סבר שכשאנו מייצרים מדע, אנחנו מייצרים שפה משותפת שעוזרת לנו להסביר את העולם - אך לא להגיע לאמת. זאת בניגוד ל[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) או ל[אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס#העולם-הבא), שסברו כי כשאנו מייצרים מדע, אנחנו מתחברים לגוף ידע נצחי - כמו האידאות האפלטוניות - ומתחילים להבין את המציאות כשלעצמה, את הכוח שמנהל את העולם. היכן שאפלטון ויורשיו הרבים מזהים מדע עם האמת, אקווינוס מציג אותו ככלי יחסי[^9]: לשיטתו, המדע הוא המצאה אנושית, ולא חלק מאמת לאמיתה. באופן מוזר, התפיסה הזו מסתדרת עם תפיסות דתיות שמרניות: אם המדע לא אומר כלום, כל אחד יכול להאמין בכל דבר: דבר השם מקבל קדימות על המדע חסר השחר. מנגד, אם נזהה בין מדע לאמת, הוא עלול להגיע לסתירה עם הדת, ומשם המתח ביניהן. האם עמדות כאלו יצרו את החילון - או התנגדו לו יותר מכולן? זוהי שאלה טובה, ויש עליה ויכוח עז עד היום.
|
||||
אוקאם סבר שכשאנו מייצרים מדע, אנחנו מייצרים שפה משותפת שעוזרת לנו להסביר את העולם - אך לא להגיע לאמת. זאת בניגוד ל[אפלטון](../יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) או ל[אקווינוס](אקווינוס#העולם-הבא), שסברו כי כשאנו מייצרים מדע, אנחנו מתחברים לגוף ידע נצחי - כמו האידאות האפלטוניות - ומתחילים להבין את המציאות כשלעצמה, את הכוח שמנהל את העולם. היכן שאפלטון ויורשיו הרבים מזהים מדע עם האמת, אקווינוס מציג אותו ככלי יחסי[^9]: לשיטתו, המדע הוא המצאה אנושית, ולא חלק מאמת לאמיתה. באופן מוזר, התפיסה הזו מסתדרת עם תפיסות דתיות שמרניות: אם המדע לא אומר כלום, כל אחד יכול להאמין בכל דבר: דבר השם מקבל קדימות על המדע חסר השחר. מנגד, אם נזהה בין מדע לאמת, הוא עלול להגיע לסתירה עם הדת, ומשם המתח ביניהן. האם עמדות כאלו יצרו את החילון - או התנגדו לו יותר מכולן? זוהי שאלה טובה, ויש עליה ויכוח עז עד היום.
|
||||
|
||||
[^1]: זהו אירוע נדיר וקיצוני - אך גם היום מעמדו של האפיפיור הוא נקודה בעייתית: 2\3 מכל הנוצרים הם קתולים, ובראש המערכת כולה עומד אדם אחד. האם הוא יכול להיות כופר? מה אם הוא טועה?
|
||||
[^2]: צרפת הייתה הראשונה לנתק את הקשר הזה, ב1905. בשאר אירופה, הכנסייה מקבלת תשלום מכספי האזרחים - אם כי בחלקן ניתן לסרב לשלם לה.
|
||||
@@ -33,4 +33,4 @@ dateCreated: 2024-03-13T14:25:39.649Z
|
||||
[^6]: אוגוסטינוס, בהיותו מרכזי ועמום משהו, התפרשן לאינספור כיוונים, וקשה לדעת מה עמדתו המדויקת בנושא.
|
||||
[^7]: *איראן של לפני 10 שנים הייתה מופת של פלורליזם בהשוואה*, אומר שלום, ומדגים: *כמו שברוסיה של סטאלין אם היית לוחש לאשתך במיטה, **אני חושב שסטאלין הוא אידיוט**, ומחר בבוקר סטאלין ידע מזה ותמצא את עצמך בסיביר, כך בז'נבה אם תלחש לאשתך, **קראתי אתמול את אקווינוס וואללה, אני מתלבט - אולי אהיה קתולי**, המדינה תיישר אותך*.
|
||||
[^8]: לאור תפיסתם הקיצונית, הקלוויניסטים נרדפו בכל רחבי אירופה, ולכן היגרו לארצות הברית בכמויות - ומשפיעים מאוד על האתוס האמריקני.
|
||||
[^9]: זוהי תפיסה חדשה בפירוש: הוא נוכחת במיוחד היום בזרמים רבים, כמו ה[פוזיטיביזם הלוגי](/פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים).
|
||||
[^9]: זוהי תפיסה חדשה בפירוש: הוא נוכחת במיוחד היום בזרמים רבים, כמו ה[פוזיטיביזם הלוגי](../לשון/פוזיטיבים).
|
||||
@@ -3,15 +3,15 @@ title: אנסלם
|
||||
description: ההוכחה האונתולוגית לקיום האל
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-17T12:30:04.548Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, נצרות, פילוסופיה נוצרית, אנסלם, ימי הביניים
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, נצרות, פילוסופיה נוצרית, אנסלם, ימי הביניים, תואר_ראשון, קאנט
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-07T15:06:27.156Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
## חייו
|
||||
[**אנסלם מקאנטרבורי**](https://en.wikipedia.org/wiki/Anselm_of_Canterbury) (1033-1109) הוא ממציא [ההוכחה האונתולוגית לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית)[^3]. ישנן הוכחות מטאפיזיות, הוכחות פיזיקליות, ואת ההוכחה האונתולוגית. מנהג של ההוגים הנוצרים היה לפתוח את כתביהם בהוכחה כזו או אחרת לקיום האל, ומכאן חשיבותן.
|
||||
[**אנסלם מקאנטרבורי**](https://en.wikipedia.org/wiki/Anselm_of_Canterbury) (1033-1109) הוא ממציא [ההוכחה האונתולוגית לקיום האל](../דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית)[^3]. ישנן הוכחות מטאפיזיות, הוכחות פיזיקליות, ואת ההוכחה האונתולוגית. מנהג של ההוגים הנוצרים היה לפתוח את כתביהם בהוכחה כזו או אחרת לקיום האל, ומכאן חשיבותן.
|
||||
|
||||
## הוכחות לקיום האל
|
||||
### פיזיקלית
|
||||
@@ -23,7 +23,7 @@ dateCreated: 2024-02-07T15:06:27.156Z
|
||||
|
||||
[^1]: שבניגוד לסטריאוטיפ ידעו שהוא עגול כבר מהעת העתיקה המאוחרת, ואפילו ידעו את גודלו.
|
||||
[^2]: הם ייחסו גלגלים שונים וכמות שונה מכיוון שראו שלא כל הכוכבים זזים באותו הקצב.
|
||||
[^3]: ש[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) [מאמץ ביתר שאת](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי).
|
||||
[^3]: ש[דקארט](../חדשה/דקארט) [מאמץ ביתר שאת](../חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי).
|
||||
|
||||
### מטאפיזית
|
||||
|
||||
@@ -42,12 +42,12 @@ dateCreated: 2024-02-07T15:06:27.156Z
|
||||
[^3]: את ההוכחה הזו המציא איבן-סינה, ומשם היא התגלגלה גם לכתבים הנוצרים והיהודים. היא הופרכה על ידי אלרזאלי (1111) תחילה ועל ידי יום וקאנט אחר כך, בכך שטענו כי התפיסה הזו נובעת מתפיסה חושית, שאינה בעלת תוקף מוחלט (מי אמר שיש לי חושים? שהם לא משקרים? שאנחנו לא חלום של פרפר מסטול, וכו').
|
||||
|
||||
### אונתולוגית
|
||||
יתרונה של הוכחה זו היא שאינה קשורה לא בפיזיקה ולא במטאפיזיקה - אלא רק בפסיכולוגיה האנושית. מכאן חיבתם של רבים בעת החדשה, לרבות [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), להוכחה זו.
|
||||
יתרונה של הוכחה זו היא שאינה קשורה לא בפיזיקה ולא במטאפיזיקה - אלא רק בפסיכולוגיה האנושית. מכאן חיבתם של רבים בעת החדשה, לרבות [דקארט](../חדשה/דקארט), להוכחה זו.
|
||||
|
||||
אנסלם מתאר כיצד לא הסתפק בהוכחות הקודמות, והתפלל וצם ימים שלמים בתחנונים לאל כדי שיישלח לו הוכחה חדשה לקיומו. ההוכחה היא שבכל אדם ישנה תודעה של שלמות - וזו מגיעה מאלוהים, שהוא השלם ביותר. כאשר אנו שואפים לשלמות, זאת משום שיש בנו מושג של דבר שלם, טהור וזך לגמרי - שחייב להגיע מאיפושהו. בהינתן שהאדם אינו מושלם, ולכן לא יכול להגות את הרעיון הזה בעצמו, המקור חייב להיות אלוהים.
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' להמחשה: [משל הפיצה](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fn23)
|
||||
ר' להמחשה: [משל הפיצה](../חדשה/דקארט/הגיונות#fn23)
|
||||
|
||||
#### ביקורת
|
||||
הביקורת כנגד גישה זו היא שעצם הגדרת האל שונה מאוד בן ההוגים והתפיסות: הפילוסופים בכלל והדתיים בפרט חוקרים את המציאות מבלי להניח קיומה של ישות על-טבעית, ומתוך החקירה הזו מגיעים לאיזשהו רובד עליון, אותו הם מכנים *האל*. לפיכך, בהתאם לתפיסתם, *האל* שונה בין כל הוגה: [האל של שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#אלוהים) ודאי אינו האל של אנסלם, או של הרמב"ם, או של התנ"ך.
|
||||
הביקורת כנגד גישה זו היא שעצם הגדרת האל שונה מאוד בן ההוגים והתפיסות: הפילוסופים בכלל והדתיים בפרט חוקרים את המציאות מבלי להניח קיומה של ישות על-טבעית, ומתוך החקירה הזו מגיעים לאיזשהו רובד עליון, אותו הם מכנים *האל*. לפיכך, בהתאם לתפיסתם, *האל* שונה בין כל הוגה: [האל של שפינוזה](../חדשה/שפינוזה/אתיקה#אלוהים) ודאי אינו האל של אנסלם, או של הרמב"ם, או של התנ"ך.
|
||||
@@ -3,17 +3,17 @@ title: תומס אקווינוס
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-18T14:54:10.084Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד, דואליזם, אפלטון, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
## חייו
|
||||
|
||||
[**תומס אקווינוס**](https://en.wikipedia.org/wiki/Thomas_Aquinas) (1225-1274) חי באיטליה כבן הלא-בכור למשפחה של אצילים, שתמכו בקיסר פרדריך השני. משפחתו ייעדה אותו לחיי דת, לשמש כראש מסדר מפורסם באיזור. משפחתו שלטה במנזר זה, וייעדה אותו לשמחתו להוביל את המנזר. אולם בהמשך, לאור פיצול בין האפיפיור לקיסר, משפחתו תמכה בקיסר - אך אקווינוס ברח לנאפולי והתחבר ל[דומיניקנים](/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים#הדומיניקנים). אחיו ניסו נואשות להניא אותו מחיים אלה - בכך שניסו לפתות אותו בנשים - וכשסירב לאחרונה, חווה התגלות. משהבינו שלא יצליחו לשנות את דעתו, דאגו לו אחיו למקום מקלט, שם החל להרצות לדומיניקנים - אחד המרצים הצעירים ביותר במסדר.
|
||||
[**תומס אקווינוס**](https://en.wikipedia.org/wiki/Thomas_Aquinas) (1225-1274) חי באיטליה כבן הלא-בכור למשפחה של אצילים, שתמכו בקיסר פרדריך השני. משפחתו ייעדה אותו לחיי דת, לשמש כראש מסדר מפורסם באיזור. משפחתו שלטה במנזר זה, וייעדה אותו לשמחתו להוביל את המנזר. אולם בהמשך, לאור פיצול בין האפיפיור לקיסר, משפחתו תמכה בקיסר - אך אקווינוס ברח לנאפולי והתחבר ל[דומיניקנים](מסדרים#הדומיניקנים). אחיו ניסו נואשות להניא אותו מחיים אלה - בכך שניסו לפתות אותו בנשים - וכשסירב לאחרונה, חווה התגלות. משהבינו שלא יצליחו לשנות את דעתו, דאגו לו אחיו למקום מקלט, שם החל להרצות לדומיניקנים - אחד המרצים הצעירים ביותר במסדר.
|
||||
|
||||
אקווינוס נפטר בגיל צעיר, אך כתב המון - עשרות רבות של ספרים על אריסטו, על תיאולוגיה, ועל נושאים רבים אחרים. הוא הושפע מאוד מאריסטו, איבן רושד והרמב"ם[^1] - אותו הוא מצטט ומזכיר מאות רבות של פעמים.
|
||||
|
||||
@@ -29,22 +29,22 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z
|
||||
אקווינוס יוצא נגד הרמב"ם, בטענה שהאל בה רחוק מדי. הוא מייחס את התארים של האל כ**אנלוגיה** - חלקם החיובי של התארים שלנו, עד אינסוף, מבלי חלקיהם השליליים. הידיעה האלוהית, לשיטתו, היא היכרות עם הדברים, עד אינסוף, מבלי המגבלות של הידיעה האנושית.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: אשר תורגמו לערבית, [כפי שראינו](/פילוסופיה/נוצרית/מערב).
|
||||
[^1]: אשר תורגמו לערבית, [כפי שראינו](מערב).
|
||||
|
||||
### המוסר הטבעי
|
||||
*האם יש מעשים שהם נכונים ללא תלות בחברה כזו או אחרת*? זוהי שאלה קלאסית בפוליטיקה ובדת. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) מציג אותה לראשונה ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה), שם הוא מציג את המדינה הטובה ביותר[^2], על בסיס **המוסר הטבעי**, ככזו שהקשר הוא ישיר בין הפרט למדינה - המדינה מחנכת את היחיד ומייעדת אותו לתרום בצורה מסוימת. התפיסה האפלטונית קובעת מוסר זה כמוחלט - וככל שחברה נתונה חוטאת ממנו, היא רחוקה יותר מהחברה האידאלית, מהמוסר ומהאמת.
|
||||
*האם יש מעשים שהם נכונים ללא תלות בחברה כזו או אחרת*? זוהי שאלה קלאסית בפוליטיקה ובדת. [אפלטון](../יוונית/אפלטון) מציג אותה לראשונה ב[פוליטאה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה), שם הוא מציג את המדינה הטובה ביותר[^2], על בסיס **המוסר הטבעי**, ככזו שהקשר הוא ישיר בין הפרט למדינה - המדינה מחנכת את היחיד ומייעדת אותו לתרום בצורה מסוימת. התפיסה האפלטונית קובעת מוסר זה כמוחלט - וככל שחברה נתונה חוטאת ממנו, היא רחוקה יותר מהחברה האידאלית, מהמוסר ומהאמת.
|
||||
|
||||
|
||||
לעומת העמדה הזו, ניצבת עמדת ה[**מוסר היחסי**](/פילוסופיה/אתיקה#שיעור-3-יחסיות-מוסרית), שטוענת כי ישנם "גבולות גזרה"[^4] מוסריים טבעיים, אך בתוך הטווח הזה יש בחירה וגוונים שונים של מוסר, שווים בערכם. אריסטו הגה את העמדה הזו, מתוך אמונה כי בבסיס חברה מוסרית עומדים מבנים בסיסיים - כמו התא המשפחתי - שממנה נובעים גוונים שונים של מוסר, שאין לפרק. בכל חברה או תא חברתי, ישנם הרבה סוגים של מוסר, עם ערכים וציווים שונים - שווי ערך[^3].
|
||||
לעומת העמדה הזו, ניצבת עמדת ה[**מוסר היחסי**](../אתיקה#שיעור-3-יחסיות-מוסרית), שטוענת כי ישנם "גבולות גזרה"[^4] מוסריים טבעיים, אך בתוך הטווח הזה יש בחירה וגוונים שונים של מוסר, שווים בערכם. אריסטו הגה את העמדה הזו, מתוך אמונה כי בבסיס חברה מוסרית עומדים מבנים בסיסיים - כמו התא המשפחתי - שממנה נובעים גוונים שונים של מוסר, שאין לפרק. בכל חברה או תא חברתי, ישנם הרבה סוגים של מוסר, עם ערכים וציווים שונים - שווי ערך[^3].
|
||||
|
||||
ולבסוף, ישנה העמדה שאין מוסר כלל - כפי שהעלה אלפטון בפי [קאליקלס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס#קאליקלס-הצדק-הטבעי), וכפי שטען [דה-סאד](https://en.wikipedia.org/wiki/Marquis_de_Sade)[^5]
|
||||
ולבסוף, ישנה העמדה שאין מוסר כלל - כפי שהעלה אלפטון בפי [קאליקלס](../יוונית/אפלטון/גורגיאס#קאליקלס-הצדק-הטבעי), וכפי שטען [דה-סאד](https://en.wikipedia.org/wiki/Marquis_de_Sade)[^5]
|
||||
למשל, בצרפת של המאה ה18-19, עלתה ההברקה לשלב בין פילוסופיה לפורנוגרפיה - בניסיון להצדיק את הפורנוגרפיה ולהקל על רגשות לאשמה באמצעות פילוסופיה מתירנית. התנועה הזו הייתה להיט, ששיאה ברוזן [דה-סאד](https://en.wikipedia.org/wiki/Marquis_de_Sade). שניהם טענו שהמוסר הוא הבנייה של החלשים, בכדי לדכא את החזקים ("פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים")
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
בתמצית - אפלטון מייחס את המוסר לפרט, אריסטו - לכלל, ואחרים - שוללים אותו לגמרי.
|
||||
|
||||
אקווינוס טוען שהמוסר הוא **נימוסי** - שהוא למעשה שדרוג של המוסר הטבעי. המוסר הנימוסי הוא זה שמאפשר, על בסיס החוק הטבעי, לחברה להתנהל כיאות: דברים כמו תשלומים, חוזים, ונורמות חברתיות, שבמוסר הטבעי היו נתונים לויכוחים ולחיכוחים[^6]. ועל שני אלו חולש **המוסר האלוהי** - שממנו ניתן לגזור הן את המוסר הנימוסי והן את המוסר הטבעי. זוהי תשובה לדילמת [אאותיפרון](/פילוסופיה/אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי) - האם ישנו מוסר נבדל, שממנו קובע האל את המוסר, או שהמוסר או מה שהאל אומר.
|
||||
אקווינוס טוען שהמוסר הוא **נימוסי** - שהוא למעשה שדרוג של המוסר הטבעי. המוסר הנימוסי הוא זה שמאפשר, על בסיס החוק הטבעי, לחברה להתנהל כיאות: דברים כמו תשלומים, חוזים, ונורמות חברתיות, שבמוסר הטבעי היו נתונים לויכוחים ולחיכוחים[^6]. ועל שני אלו חולש **המוסר האלוהי** - שממנו ניתן לגזור הן את המוסר הנימוסי והן את המוסר הטבעי. זוהי תשובה לדילמת [אאותיפרון](../אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי) - האם ישנו מוסר נבדל, שממנו קובע האל את המוסר, או שהמוסר או מה שהאל אומר.
|
||||
|
||||
> האם אהובה היא החסידות מפני שחסידות היא, או מפני שהיא אהובה, על כן היא חסידות?
|
||||
|
||||
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z
|
||||
|
||||
השלכה מעניינת מהתפיסה של אקווינוס היא שישנם מקרים חריגים בהם המוסר הטבעי יגבור על המוסר האלוהי. זהו דיון שאריסטו מציף בספר החמישי באתיקה - על המתח בין *דין* ל*יושר*. כלומר, לכל חוק ישנה הוראה בפועל, ורוח כלשהי שהוא מנסה למלא - וכל חוק, במקרה קיצון, ייכשל לפעמים למלא את רוחו, ושם עלינו להפעיל שיקול דעת - לפעמים מנוגד לחוק - בכדי ליישם את רוח החוק, את מה שהוא מנסה למלא[^8]. תפיסות מוסר טבעי, כמו תפיסה זו ותפיסתו של אפלטון, יבקשו לחנך את האנשים למוסר ששואף מעל החוק, ולא רק להגביל את האזרחים לחוק - משום שבמצב כזה, תמיד יהיו אלו שיחפשו את הפרצות בחוק, או שיבצעו אותו רק כדי לצאת מידי חובה.
|
||||
|
||||
לעומתו של אקווינוס, הוגים אחרים - כמו [דנס סקוט](/פילוסופיה/נוצרית/דונס), טוענים שהמוסר האלוהי הוא זה שגובר - והמוסר האנושי הוא בסך הכל אשליה, הבניה אנושית חסרת פשר; אנחנו חושבים שיש לנו חזקה על המוסר, אבל מה שמוסרי הוא מה שהאל אומר; זוהי [תיאוריית הציווי האלוהי](/פילוסופיה/אתיקה#שיעור-1-תיאוריית-הציווי-האלוהי). תפיסות כאלו שוללות לגמרי את שיקול הדעת ביחס לחוק: החוק הוא מוחלט והפרתו היא בלתי מוסרית. גם תפיסות פוסט-מודרניסטיות, כמו של פוקו ודה-סאד, דורשות למלא את החוק כלשונו - משום שמאמינות שאין מוסר אמיתי, ושהמוסר הוא רק כינון יחסי כוחות בחברה שמאפשרים לנו לחיות יחד; לכן, הפרתם תביא לקריסת החברה ויש לקיים אותם מסיבה זו - ולא משום שהם מה ש'אמיתי'.
|
||||
לעומתו של אקווינוס, הוגים אחרים - כמו [דנס סקוט](דונס), טוענים שהמוסר האלוהי הוא זה שגובר - והמוסר האנושי הוא בסך הכל אשליה, הבניה אנושית חסרת פשר; אנחנו חושבים שיש לנו חזקה על המוסר, אבל מה שמוסרי הוא מה שהאל אומר; זוהי [תיאוריית הציווי האלוהי](../אתיקה#שיעור-1-תיאוריית-הציווי-האלוהי). תפיסות כאלו שוללות לגמרי את שיקול הדעת ביחס לחוק: החוק הוא מוחלט והפרתו היא בלתי מוסרית. גם תפיסות פוסט-מודרניסטיות, כמו של פוקו ודה-סאד, דורשות למלא את החוק כלשונו - משום שמאמינות שאין מוסר אמיתי, ושהמוסר הוא רק כינון יחסי כוחות בחברה שמאפשרים לנו לחיות יחד; לכן, הפרתם תביא לקריסת החברה ויש לקיים אותם מסיבה זו - ולא משום שהם מה ש'אמיתי'.
|
||||
|
||||
|
||||
החיבור הזה בין שמרנות דתית לאתיאזם הניבה את שאלת המתח בין המוסר לדת. כיום, המוסר מוגדר כליברלי, והדת כשמרנית - מה שמעלה חיכוכים ביניהם. הדיכוטומיה הזו לא קיימת בימי הביניים, שם הדת נתפסה כפילוסופית, והמוסר כשמרני - מה שפוטר אותנו ממתחים כאלה. שאלות מוסריות ושאלות דתיות נדונו אז בנפרד לחלוטין, והקשר ביניהם נובע מצמצום עכשווי של המוסר והדת. החיבור ביניהם בימי הביניים נובע משמרנותו של המוסר וקדמתה הפילוסופית של הדת - וזו גם הסיבה שהמוסר קדם לדת, והחיבור ביניהם היה טבעי.
|
||||
@@ -70,9 +70,9 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z
|
||||
[^8]: דוגמה ספציפית להדהים של שלום - בין בני זוג, הגמרא אוסר קיום יחסים במחזור החודשי ובשבוע שאחריו - במטרה לכונן מתח מיני בריא בין בני הזוג, שיוביל לזוגיות טובה. אולם, מה אם אדם חוזר בתשובה אחרי שנים רבות עם אשתו, שלא מוכנה להתפשר בנושא זה? הרי שבמצב כזה, ציות לחוק כלשונו יפר את הרוח שלו, בכך שיפגע ביחסים בין בני הזוג.
|
||||
|
||||
### העולם הבא
|
||||
[אפלטון טוען](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) שהנפש היא עצם, ולכן קודמת לגוף ושורדת את הגוף. הוא האמין שהן השכל והן הרגש הם חלקים מן הנפש, אשר יודעת מראש את כל מה שיש לדעת, ושהלמידה היא בעצם היזכרות במה שהנפש יודעת עוד מקודם.
|
||||
[אפלטון טוען](../יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) שהנפש היא עצם, ולכן קודמת לגוף ושורדת את הגוף. הוא האמין שהן השכל והן הרגש הם חלקים מן הנפש, אשר יודעת מראש את כל מה שיש לדעת, ושהלמידה היא בעצם היזכרות במה שהנפש יודעת עוד מקודם.
|
||||
|
||||
לעומתו, אריסטו טוען ב[מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה) שהמציאות כולה מורכבת מ[עצמים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת), תרכובת של [חומר](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-חומר) ו[צורה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-צורה). החומר הוא המצע הגולמי, הבלתי מסוים, והצורה היא התבנית שתטווה איך הוא משתמש. לשיטתו, כאשר החומר משתנה, הצורה נעלמת.
|
||||
לעומתו, אריסטו טוען ב[מטאפיזיקה](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה) שהמציאות כולה מורכבת מ[עצמים](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת), תרכובת של [חומר](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-חומר) ו[צורה](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-צורה). החומר הוא המצע הגולמי, הבלתי מסוים, והצורה היא התבנית שתטווה איך הוא משתמש. לשיטתו, כאשר החומר משתנה, הצורה נעלמת.
|
||||
|
||||
> כשמוצי החתול רק היה תא בודד, הוא היה רק חומר; בחומר הזה טמונה התבנית והפוטנציאל של מוצי החתול הגדול והבריון - ואם התנאים יתממשו כמו שצריך, החומר הגולמי יגדל למוצי החתול, שליט כל הפחים בבניין 72. כשמוצי, לא עלינו, ילך לעולמו, בפי רקס הרשע, החומר שלו **ישתנה**, והצורה שלו **תיכחד**.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,12 +3,12 @@ title: סקוט אריגנה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-07T15:30:18.832Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, סקוט אוריגנה
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, סקוט אוריגנה, תואר_ראשון, אפלטון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-07T14:38:49.130Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[**סקוט אריגנה**](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Scotus_Eriugena) (800-870) היה משכיל אירי[^1] אשר, איכשהו, דיבר יוונית - והכיר הרבה חומר שאיש אינו ידע בסביבתו. אוריגינה היה נזיר באירלנד - אשר אינה נפגעה מקריסת האימפריה הרומית. משום שלא נשטפה בגרמנים כמו שאר אירופה, אירלנד נהפכה למעין אי של שקט[^2], ומרכז אינטלקטואלי בולט.
|
||||
|
||||
@@ -19,7 +19,7 @@ dateCreated: 2024-02-07T14:38:49.130Z
|
||||
|
||||
## הגות
|
||||
### ניאופלאטוניזם
|
||||
הגותו של אריוגנה הייתה ניאו-אפלטונית, בדומה לקונסטנטינוס שהושפע מהם. התפיסה האריסטותלית מנתקת את האלוהים מן העולם; האל הוא הסיבה הראשונית, אך לא נוכח בעולם. לעומתה ייסד [פלוטינוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Plotinus) (200-270) את התפיסה הניאו-אפלטונית, שקובעת כי האל שופע את עצמו לתוך העולם ובכך נוצרת המציאות - מתוך אותו השפע האלוהי. אריגנה החזיק אף הוא בתפיסה הזו, לפיה בכל דבר בעולם - בי, בכם, בשולחנות ובחתולים - יש עצמיות אלוהית. העמדה הזו בעייתית משהו בתפיסה הנוצרית, משום שהיא מעמעמת את הפער בין ישו לכל יצור אחר, לאור [ההתלבשות](/פילוסופיה/נוצרית#ההתלבשות). אוריגנה סבר כי ביכולתו של אדם לטפס בשאיפה של אותו השפע, האור האלוהי, עד שיגיע חזרה לחיק האל. אריוגנה יישב את המתח בכך שקבע כי אצל ישו, הנוכחית האלוהית הייתה חזקה במיוחד.
|
||||
הגותו של אריוגנה הייתה ניאו-אפלטונית, בדומה לקונסטנטינוס שהושפע מהם. התפיסה האריסטותלית מנתקת את האלוהים מן העולם; האל הוא הסיבה הראשונית, אך לא נוכח בעולם. לעומתה ייסד [פלוטינוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Plotinus) (200-270) את התפיסה הניאו-אפלטונית, שקובעת כי האל שופע את עצמו לתוך העולם ובכך נוצרת המציאות - מתוך אותו השפע האלוהי. אריגנה החזיק אף הוא בתפיסה הזו, לפיה בכל דבר בעולם - בי, בכם, בשולחנות ובחתולים - יש עצמיות אלוהית. העמדה הזו בעייתית משהו בתפיסה הנוצרית, משום שהיא מעמעמת את הפער בין ישו לכל יצור אחר, לאור [ההתלבשות](../נוצרית#ההתלבשות). אוריגנה סבר כי ביכולתו של אדם לטפס בשאיפה של אותו השפע, האור האלוהי, עד שיגיע חזרה לחיק האל. אריוגנה יישב את המתח בכך שקבע כי אצל ישו, הנוכחית האלוהית הייתה חזקה במיוחד.
|
||||
|
||||
הכנסייה אינה אוהבת את העמדה הזו כלל, ומגדירה אותה ככפירה. אריוגנה הוחרם עוד בחייו לאור עמדה זו, מה שלא השפיע על מעמדו כהוגה הבולט בתקופתו.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,12 +3,12 @@ title: בואתיוס
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-07T15:33:13.227Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, בואתיוס
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, בואתיוס, תואר_ראשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-31T15:28:54.169Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[**בואתיוס**](https://en.wikipedia.org/wiki/Boethius), אחרון הפילוסופים הרומיים, חיי ב480-522, עד שהוצא להורג. משפחתו של בואתיוס דבקה באימפריה הרומית עוד מימי ההתנצרות, ולכן אבותיו התנצרו יחד עם הקיסר. ב493, הגותים התנקשו בטוען האחרון לקיסרות הרומית, וכך נפלה לחלוטין האימפריה הרומית. בואתיוס, יחד עם רומים רבים אחרים, העביר את נאמנותו לשליט הגותי החדש, תיאודוריק, עד שהוצא להורג בקנוניה מקומית, אחרי שנתיים בכלא, מואשם בבגידה בנסיבות לא ברורות.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,12 +3,12 @@ title: דנס סקוט
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-06T15:44:47.726Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, דנס סקוט
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, דנס סקוט, תואר_ראשון, אפלטון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-03-06T15:31:57.670Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[**ג'ון דנס סקוט**](https://en.wikipedia.org/wiki/Duns_Scotus) (1265\6-1308) היה פילוסוף סקוטי, שנולד בדרום סקוטלנד וחי את רוב חייו באיטליה ובצרפת. הוא נודע בכתיבתו המסובכת, ובדעותיו הקיצוניות ביחס ליהודים, שהדהדו בתפיסה האנטישמית[^1]. הוא היה ההוגה הראשון שהציב את ה**חופש** כערך עליון, ועוד בצורה עקבית ומנומקת. למהלך הזה הייתה השלכה מעמיקת לכת על ההגות במערב, שנמשכת עד עצם היום הזה.
|
||||
|
||||
@@ -16,7 +16,7 @@ dateCreated: 2024-03-06T15:31:57.670Z
|
||||
|
||||
מדוע יש לנו בחירה כלל? אריסטו והרמב"ם סבורים שישנן שתי אפשרויות: האחת היא שאיננו יודעים מה מוטב לעשות - *במה כדאי לי להשקיע את כספי הפנסיה שלי?*, והשנייה היא שאיננו שולטים בעצמנו - ואנחנו קרועים בין הדבר הקל לדבר הנכון. משום שהאל יודע מה מוטב לעשות, וכמובן שולט בעצמו, הם סבורים שלאל אין חופש בחירה - הוא אינו זקוק לו. החופש, לשיטתם, אינו מעלה - אלא תוצר של מגרעת, שמוטב היה בלעדיו.
|
||||
|
||||
עד ימיו של סקוט, הויכוח בחופש נסוב סביב שיטת המשטר הטובה ביותר. אפלטון, ורבים אחריו, סברו כי המשטר הטוב ביותר הוא שלטון של חכמים מעטים על העם כולו, כפי שטען ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה)[^3]. לעומתו, טענו אחרים, כמו מאקיוולי, שלא בטוח כלל שהמיעוט הוא חכם - אך בהחלט בתוך שהוא מעט; ולכן, מוטב כי החלטות יעברו דרך אנשים רבים ככל האפשר. כל אלו מסכימים, אולם, שישנם תמיד יוצאי דופן.
|
||||
עד ימיו של סקוט, הויכוח בחופש נסוב סביב שיטת המשטר הטובה ביותר. אפלטון, ורבים אחריו, סברו כי המשטר הטוב ביותר הוא שלטון של חכמים מעטים על העם כולו, כפי שטען ב[פוליטאה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה)[^3]. לעומתו, טענו אחרים, כמו מאקיוולי, שלא בטוח כלל שהמיעוט הוא חכם - אך בהחלט בתוך שהוא מעט; ולכן, מוטב כי החלטות יעברו דרך אנשים רבים ככל האפשר. כל אלו מסכימים, אולם, שישנם תמיד יוצאי דופן.
|
||||
|
||||
בניגוד לכל אלו, סקוט לא מציב את החופש כאמצעי, או כשאלה של *מה כדאי*, אלא כאמצעי כשלעצמו: **עצם הבחירה חשובה יותר מהבחירה עצמה**. כיצד דומה האדם לאלוהים? *באפשרות לבחור*. גם אם אדם בוחר להרוס את חייו, ולאמלל אותו ואת הסובבים, עצם הבחירה עליון - ואסור להפריע לו[^4].
|
||||
|
||||
@@ -24,5 +24,5 @@ dateCreated: 2024-03-06T15:31:57.670Z
|
||||
|
||||
[^1]: סקוט סבר כי די בתריסר יהודים, שיחיו באי בודד, לבוא ישו.
|
||||
[^2]: התפיסה הזו עוררה כמות אדירה של ביקורת. באנגלית עד היום מקור העלבון Dunce הוא בשמו של דנס סקוט.
|
||||
[^3]: אפלטון החזיק בדעה זו במידה רבה לאור ה[אלימות בדמוקרטיה האתונאית](/כלליים/מלחמה/יוון) שבה חי.
|
||||
[^3]: אפלטון החזיק בדעה זו במידה רבה לאור ה[אלימות בדמוקרטיה האתונאית](../../כלליים/מלחמה/יוון) שבה חי.
|
||||
[^4]: יש אבסורד מסוים לחשוב שהתפיסה הזו, שנוכחת עד היום בעולם המערבי, מגיעה מנזיר פרנציסקני מהמאה ה12, לא?
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: המתח בין דת לפילוסופיה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-18T12:54:25.719Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, תואר_ראשון
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-03-06T15:05:31.532Z
|
||||
---
|
||||
@@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2024-03-06T15:05:31.532Z
|
||||
| שמרני | מיסטי | פילוסופי מסורתי | פילוסופי קיצוני |
|
||||
| ----------------- | ----------------------------------------- | ----------------------------------- | ----------------------------------------------------- |
|
||||
| אסור לשאול! | אפשר לשאול, התשובה דתית | הדת עונה על מה שהפילוסופיה לא יודעת | הדת היא תוצר פילוסופי, וכפופה לפילוסופיה |
|
||||
| ר"שי, אשאריה[^29] | אחוות סופיות, פלגים פרנציסקנים[^30], קבלה | אוגוסטינוס | רמב"ם, איבן רושד[^31], [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) |
|
||||
| ר"שי, אשאריה[^29] | אחוות סופיות, פלגים פרנציסקנים[^30], קבלה | אוגוסטינוס | רמב"ם, איבן רושד[^31], [דקארט](../חדשה/דקארט) |
|
||||
<small>הטבלה הזו מיותרת - פשוט למדתי לעשות כאן טבלאות.</small>
|
||||
|
||||
השמרנים, המיסטיקנים והאתאיסטים מסיקים שיש לדת אמרה כלשהי, שניתן לקבוע כנכונה או שגויה; המיסטיקנים והשמרנים חושבים שהיא אמיתית, והאתאיסטים חושבים שהיא שקרית[^28]. לעומתם, הפילוסופים קובעים את הדת כאמרה של המציאות.
|
||||
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-03-06T15:05:31.532Z
|
||||
|
||||
בנצרות, הזרם הדומיננטי הוא הזרם הפילוסופי המסורתי.
|
||||
|
||||
למרות המתח הזה, ההפרדה של ממש בין דת לפילוסופיה - שבה הדת נתפסת כאמונה מוחלטת, ללא אמונה ביקורתית, והפילוסופיה כאמונה ביקורתית גרדיא, לחלוטין ללא אמונה, מגיעה מאוחר בהרבה - במאה ה17 - במידה רבה בעקבות כתביו של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) (ובפרט ה*מאמר התיאולוגי-מדיני*), ושורדת עד היום; בימי הביניים, דת ופילוסופיה חיו יחד, ואף חיזקו זו את זו.
|
||||
למרות המתח הזה, ההפרדה של ממש בין דת לפילוסופיה - שבה הדת נתפסת כאמונה מוחלטת, ללא אמונה ביקורתית, והפילוסופיה כאמונה ביקורתית גרדיא, לחלוטין ללא אמונה, מגיעה מאוחר בהרבה - במאה ה17 - במידה רבה בעקבות כתביו של [שפינוזה](../חדשה/שפינוזה) (ובפרט ה*מאמר התיאולוגי-מדיני*), ושורדת עד היום; בימי הביניים, דת ופילוסופיה חיו יחד, ואף חיזקו זו את זו.
|
||||
|
||||
|
||||
[^27]: הקבלה טוענת, למשל, שיש מערכת נוספת, מעל הטבע, שניתן להפעיל בקמעות ותפילות.
|
||||
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: האוניברסיטאות בימי הביניים
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-21T15:30:27.034Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-21T15:28:47.120Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: השפעות הפילוסופיה (הנוצרית?) כיום.
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-03-13T16:33:44.286Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-03-13T15:46:57.634Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
הרעיונות של הפילוסופיה בכלל והפילוסופיה הנוצרית בפרט חלחלו הרבה מעבר לכתביהם: גם אדם שלא קרא פילוסופיה, או אפילו שלא קרא בכלל, יודע לצטט עמדות משפיעות רבות של ההוגים שדיברנו עליהם - כמו זו של [פרוטאגוראס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים#פרוטאגוראס), שקבע כי ["האדם הוא קנה המידה"](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref14) של כל הדברים. תחשבו למשל על הפרסומות במשחקי כדורגל: עולה בחורה כלשהי בביקיני על רכב, ומרגע שאתה מבין שמפרסמים לך - אתה מסנן את הדברים כשקר וכזב. לעומת זאת, פרסום סמוי - כמו בתוך סרטים - עובד הרבה יותר טוב, בהיעדר הסינון הזה. חשבו על הסרטים של וולט דיסני (פוקהונטאס, שרק, *והכי קיצוני הוא בת הים הקטנה*) - הם עמוסים במסרים חברתיים. ניתן לסכם אותם בפשטות: יש בן ובת (*והבת חייבת להיראות טוב*). הם לא מתאימים בגרוש - יש ביניהם פערים עצומים - אבל הם מתגברים על הכל. זוהי תעמולה דמוקרטית קלאסית. יש את הרצון - ואהבה היא רצון טהור, ללא סיבה (*הבחורה הזו טיפשה, מכוערת, לא יודעת לבשל, לא נחמדה. למה אתה רוצה להתחתן איתה? אני אוהב אותה! בעולם המודרני, זה סוף פסוק*). כל הסרטים האלו מספרים סיפורים של קבוצות אחרות, מעמדות אחרים, פערים גדולים, שבאמצעות אהבה ורצון מבינים שזה לא חשוב. תשוו את זה לאהבה בטרגדיה היוונית, שהיא בדרך כלל אות לאסון: האהבה היא כוח הרסני, ויש להישמר ממנו. מעט מאוד סרטים יוצאים נגד העמדה הזו - כמו *מלך האריות*, או *פרוזן* (*את לא יכולה להתחתן עם בחור שהרגע פגשת* - והפלא ופלא, הוא מנוול בסוף).
|
||||
הרעיונות של הפילוסופיה בכלל והפילוסופיה הנוצרית בפרט חלחלו הרבה מעבר לכתביהם: גם אדם שלא קרא פילוסופיה, או אפילו שלא קרא בכלל, יודע לצטט עמדות משפיעות רבות של ההוגים שדיברנו עליהם - כמו זו של [פרוטאגוראס](../יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים#פרוטאגוראס), שקבע כי ["האדם הוא קנה המידה"](../הציטוטים#fnref14) של כל הדברים. תחשבו למשל על הפרסומות במשחקי כדורגל: עולה בחורה כלשהי בביקיני על רכב, ומרגע שאתה מבין שמפרסמים לך - אתה מסנן את הדברים כשקר וכזב. לעומת זאת, פרסום סמוי - כמו בתוך סרטים - עובד הרבה יותר טוב, בהיעדר הסינון הזה. חשבו על הסרטים של וולט דיסני (פוקהונטאס, שרק, *והכי קיצוני הוא בת הים הקטנה*) - הם עמוסים במסרים חברתיים. ניתן לסכם אותם בפשטות: יש בן ובת (*והבת חייבת להיראות טוב*). הם לא מתאימים בגרוש - יש ביניהם פערים עצומים - אבל הם מתגברים על הכל. זוהי תעמולה דמוקרטית קלאסית. יש את הרצון - ואהבה היא רצון טהור, ללא סיבה (*הבחורה הזו טיפשה, מכוערת, לא יודעת לבשל, לא נחמדה. למה אתה רוצה להתחתן איתה? אני אוהב אותה! בעולם המודרני, זה סוף פסוק*). כל הסרטים האלו מספרים סיפורים של קבוצות אחרות, מעמדות אחרים, פערים גדולים, שבאמצעות אהבה ורצון מבינים שזה לא חשוב. תשוו את זה לאהבה בטרגדיה היוונית, שהיא בדרך כלל אות לאסון: האהבה היא כוח הרסני, ויש להישמר ממנו. מעט מאוד סרטים יוצאים נגד העמדה הזו - כמו *מלך האריות*, או *פרוזן* (*את לא יכולה להתחתן עם בחור שהרגע פגשת* - והפלא ופלא, הוא מנוול בסוף).
|
||||
|
||||
הרצון הכי חשוב? [נשמע מוכר?](/פילוסופיה/נוצרית/דונס).
|
||||
הרצון הכי חשוב? [נשמע מוכר?](דונס).
|
||||
|
||||
בקיצור, תהיו ערניים - הפילוסופיה שם, אם רק נדע לזהות אותה.
|
||||
|
||||
@@ -3,14 +3,14 @@ title: המסדרים המנדיקניים
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-21T15:05:39.495Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-21T15:04:45.579Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
ה[מסדרים המנדיקניים](https://en.wikipedia.org/wiki/Mendicant_orders) אופיינו מכך שחבריהם פרשו מן החיים העירוניים לקהילה נפרדת, במנזרים, והתכלכלו בעצמם ומתרומות. ההסדר הזה תאם את אירופה של המאה 8-9, שבה הערים הלכו וגדלו - תהליך שהסתיים רק במאה ה20. כינוס האוכלוסייה בערים יצר נתק מסוים בין ריכוזי האוכלוסייה העירוניים לבין האליטה הדתית המרוחקת.
|
||||
|
||||
חלק ניכר מהצלחתם של ה[קתרים](/פילוסופיה/נוצרית/מערב#הקתרים) היא שהנהגתם הייתה צמודה לריכוזי האוכלוסיה - למשל בטולוז, בלאנדוק ובקרקסון. נוכחותם והצלחתם הפעילה לחץ על הנצרות לכבוש בחזרה את לבבות האנשים. הלחץ הזה הוביל לעלייתם של מסדרים[^1] חדשים, שעשו דברים אחרת מקודמיהם. במקום להקים מנזרים מרוחקים, עשירים ובעלי קרקעות, הם מסרבים לקחת כסף ומקימים מנזרים בתוך העיר, שמתכלכלים בקבצנות[^2].
|
||||
חלק ניכר מהצלחתם של ה[קתרים](מערב#הקתרים) היא שהנהגתם הייתה צמודה לריכוזי האוכלוסיה - למשל בטולוז, בלאנדוק ובקרקסון. נוכחותם והצלחתם הפעילה לחץ על הנצרות לכבוש בחזרה את לבבות האנשים. הלחץ הזה הוביל לעלייתם של מסדרים[^1] חדשים, שעשו דברים אחרת מקודמיהם. במקום להקים מנזרים מרוחקים, עשירים ובעלי קרקעות, הם מסרבים לקחת כסף ומקימים מנזרים בתוך העיר, שמתכלכלים בקבצנות[^2].
|
||||
|
||||
אחד מהמסדרים המנדיקניים שקמים הם [**המנזר הדומיניקני**](https://en.wikipedia.org/wiki/Dominican_Order), על שם הקדוש דומיניקוס (1170-1221), נוצרי ספרדי שפעל להחזיר את הקתרים בתשובה, לפני מסעות הצלב. הוא תיאר בפרוטרוט את כיבושה המוחלט של דרום צרפת בידי הקתרים, וכיצד בניסים ובפלאות ניצר אותם. במנזר הדומיניקני שרר שוויון זכויות מלא בין גברים לנשים - ומבנה של מסדרים מקבילים לגברים ולנשים, שעבדו יחד (אך לא לנו יחד). גרעין מהסדר הוא קתרים מומרים.
|
||||
|
||||
@@ -29,11 +29,11 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:04:45.579Z
|
||||
## הפרציסקנים
|
||||
אצל הפרנציסקנים נוכח מתח פנימי אדיר לכל אורך ימי הביניים - כמעט עד כדי פיצול - בין אלו שסברו שהן הנזירים הבודדים והן המנזר עצמו אסורים מלדעת מהיכן תבוא ארוחתם הבאה, או להחזיק בספרים שמהם הם לומדים - לבין אלו הקיצוניים פחות, שהחזיקו בדעה דומה לזו של הדומיניקנים, האוסרת על הנזירים לצבור ממון אך מתירה אותו לממסדר. כך או כך, הפרנציסקנים היו סגפנים בהרבה מהדומיניקנים[^5].
|
||||
|
||||
הפרנציסקנים התנגדו בלהט לעמדה האריסטותלית - תחילה בצידוד בעמדותיו של [אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס), ומשם בצעד מקורי ומעניין יותר - לספקנות בכלל וכלפי המדע והפילוסופיה בפרט[^6].
|
||||
הפרנציסקנים התנגדו בלהט לעמדה האריסטותלית - תחילה בצידוד בעמדותיו של [אוגוסטינוס](אוגוסטינוס), ומשם בצעד מקורי ומעניין יותר - לספקנות בכלל וכלפי המדע והפילוסופיה בפרט[^6].
|
||||
|
||||
[^1]: שרשרת של מנזרים עם תפיסה מסוימת וקהילות מסוימות.
|
||||
[^2]: מלשון mendīcāns - קיבוץ נדבות בלטינית.
|
||||
[^3]: פרנציסקוס נחשב קדוש עוד בחייו, וכך נוצר המצב המוזר שאדם חצי-לבוש בשלג צריך 15 אבירים שיגנו עליו מאלו שרצו חלק מקדוש - אבצע וכדומה.
|
||||
[^4]: כמה מהשופטים במשפט Roe vs Wade האמריקני, למשל, שחולל מהפכה בחוקי ההפלה בארה"ב, הם מינויים דומיניקנים שמרנים של טראמפ.
|
||||
[^5]: מסופר על לילה אחד שפרנציסקוס מגיע לאכסניה פרנציסקנית, וכשהוא רואה את התנאים - מזרנים על הרצפה, חור בגג - הוא מקלל אותם בלהט, והולך לחפש בית אחר שיארח אותו, משום שאין זה ראוי שהפרנציסקנים יהנו ממותרות כאלה. פרנציסקוס נהג לישון אצל מארח אחר מלילה ללילה, וכך היה קרוב מאוד לעם - בערים הקטנות של ימי הביניים, התארח אצל חלק ניכר מהאוכלוסייה בימי חייו.
|
||||
[^6]: [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), למשל, הושפע מזרם זה.
|
||||
[^6]: [דקארט](../חדשה/דקארט), למשל, הושפע מזרם זה.
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: עלייתה של מערב אירופה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-21T15:06:04.469Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד, אפלטון, אריסטו
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-14T15:36:51.424Z
|
||||
---
|
||||
@@ -38,7 +38,7 @@ dateCreated: 2024-02-14T15:36:51.424Z
|
||||
|
||||
כיבוש דת אחת בידי תעמולה וכוח של דת אחרת יצרה משבר בעולם הנוצרי, שהשפיע מאוד על [המסדרים המנדיקניים].
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
^טירות^ ^קתריות^ ^בצרפת^ ^בשיא^ ^כוחם.^
|
||||
|
||||
[^1] סוף מלחמת מאה השנה
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user