Relegate assets to subdir (+ new pages)

This commit is contained in:
2025-11-06 13:27:54 +02:00
parent e271f4aa2b
commit a441cb28c6
923 changed files with 2350 additions and 430179 deletions

View File

@@ -3,17 +3,17 @@ title: תומס אקווינוס
description:
published: true
date: 2024-03-18T14:54:10.084Z
tags:
tags: editor: markdown, שנה_ד, דואליזם, אפלטון, אריסטו
editor: markdown
dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z
---
![aquinas.jpg](/פילוסופיה/נוצרית/aquinas.jpg)
![aquinas.jpg](assets/aquinas.jpg)
## חייו
[**תומס אקווינוס**](https://en.wikipedia.org/wiki/Thomas_Aquinas) (1225-1274) חי באיטליה כבן הלא-בכור למשפחה של אצילים, שתמכו בקיסר פרדריך השני. משפחתו ייעדה אותו לחיי דת, לשמש כראש מסדר מפורסם באיזור. משפחתו שלטה במנזר זה, וייעדה אותו לשמחתו להוביל את המנזר. אולם בהמשך, לאור פיצול בין האפיפיור לקיסר, משפחתו תמכה בקיסר - אך אקווינוס ברח לנאפולי והתחבר ל[דומיניקנים](/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים#הדומיניקנים). אחיו ניסו נואשות להניא אותו מחיים אלה - בכך שניסו לפתות אותו בנשים - וכשסירב לאחרונה, חווה התגלות. משהבינו שלא יצליחו לשנות את דעתו, דאגו לו אחיו למקום מקלט, שם החל להרצות לדומיניקנים - אחד המרצים הצעירים ביותר במסדר.
[**תומס אקווינוס**](https://en.wikipedia.org/wiki/Thomas_Aquinas) (1225-1274) חי באיטליה כבן הלא-בכור למשפחה של אצילים, שתמכו בקיסר פרדריך השני. משפחתו ייעדה אותו לחיי דת, לשמש כראש מסדר מפורסם באיזור. משפחתו שלטה במנזר זה, וייעדה אותו לשמחתו להוביל את המנזר. אולם בהמשך, לאור פיצול בין האפיפיור לקיסר, משפחתו תמכה בקיסר - אך אקווינוס ברח לנאפולי והתחבר ל[דומיניקנים](מסדרים#הדומיניקנים). אחיו ניסו נואשות להניא אותו מחיים אלה - בכך שניסו לפתות אותו בנשים - וכשסירב לאחרונה, חווה התגלות. משהבינו שלא יצליחו לשנות את דעתו, דאגו לו אחיו למקום מקלט, שם החל להרצות לדומיניקנים - אחד המרצים הצעירים ביותר במסדר.
אקווינוס נפטר בגיל צעיר, אך כתב המון - עשרות רבות של ספרים על אריסטו, על תיאולוגיה, ועל נושאים רבים אחרים. הוא הושפע מאוד מאריסטו, איבן רושד והרמב"ם[^1] - אותו הוא מצטט ומזכיר מאות רבות של פעמים.
@@ -29,22 +29,22 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z
אקווינוס יוצא נגד הרמב"ם, בטענה שהאל בה רחוק מדי. הוא מייחס את התארים של האל כ**אנלוגיה** - חלקם החיובי של התארים שלנו, עד אינסוף, מבלי חלקיהם השליליים. הידיעה האלוהית, לשיטתו, היא היכרות עם הדברים, עד אינסוף, מבלי המגבלות של הידיעה האנושית.
[^1]: אשר תורגמו לערבית, [כפי שראינו](/פילוסופיה/נוצרית/מערב).
[^1]: אשר תורגמו לערבית, [כפי שראינו](מערב).
### המוסר הטבעי
*האם יש מעשים שהם נכונים ללא תלות בחברה כזו או אחרת*? זוהי שאלה קלאסית בפוליטיקה ובדת. [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) מציג אותה לראשונה ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה), שם הוא מציג את המדינה הטובה ביותר[^2], על בסיס **המוסר הטבעי**, ככזו שהקשר הוא ישיר בין הפרט למדינה - המדינה מחנכת את היחיד ומייעדת אותו לתרום בצורה מסוימת. התפיסה האפלטונית קובעת מוסר זה כמוחלט - וככל שחברה נתונה חוטאת ממנו, היא רחוקה יותר מהחברה האידאלית, מהמוסר ומהאמת.
*האם יש מעשים שהם נכונים ללא תלות בחברה כזו או אחרת*? זוהי שאלה קלאסית בפוליטיקה ובדת. [אפלטון](../יוונית/אפלטון) מציג אותה לראשונה ב[פוליטאה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה), שם הוא מציג את המדינה הטובה ביותר[^2], על בסיס **המוסר הטבעי**, ככזו שהקשר הוא ישיר בין הפרט למדינה - המדינה מחנכת את היחיד ומייעדת אותו לתרום בצורה מסוימת. התפיסה האפלטונית קובעת מוסר זה כמוחלט - וככל שחברה נתונה חוטאת ממנו, היא רחוקה יותר מהחברה האידאלית, מהמוסר ומהאמת.
לעומת העמדה הזו, ניצבת עמדת ה[**מוסר היחסי**](/פילוסופיה/אתיקה#שיעור-3-יחסיות-מוסרית), שטוענת כי ישנם "גבולות גזרה"[^4] מוסריים טבעיים, אך בתוך הטווח הזה יש בחירה וגוונים שונים של מוסר, שווים בערכם. אריסטו הגה את העמדה הזו, מתוך אמונה כי בבסיס חברה מוסרית עומדים מבנים בסיסיים - כמו התא המשפחתי - שממנה נובעים גוונים שונים של מוסר, שאין לפרק. בכל חברה או תא חברתי, ישנם הרבה סוגים של מוסר, עם ערכים וציווים שונים - שווי ערך[^3].
לעומת העמדה הזו, ניצבת עמדת ה[**מוסר היחסי**](../אתיקה#שיעור-3-יחסיות-מוסרית), שטוענת כי ישנם "גבולות גזרה"[^4] מוסריים טבעיים, אך בתוך הטווח הזה יש בחירה וגוונים שונים של מוסר, שווים בערכם. אריסטו הגה את העמדה הזו, מתוך אמונה כי בבסיס חברה מוסרית עומדים מבנים בסיסיים - כמו התא המשפחתי - שממנה נובעים גוונים שונים של מוסר, שאין לפרק. בכל חברה או תא חברתי, ישנם הרבה סוגים של מוסר, עם ערכים וציווים שונים - שווי ערך[^3].
ולבסוף, ישנה העמדה שאין מוסר כלל - כפי שהעלה אלפטון בפי [קאליקלס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס#קאליקלס-הצדק-הטבעי), וכפי שטען [דה-סאד](https://en.wikipedia.org/wiki/Marquis_de_Sade)[^5]
ולבסוף, ישנה העמדה שאין מוסר כלל - כפי שהעלה אלפטון בפי [קאליקלס](../יוונית/אפלטון/גורגיאס#קאליקלס-הצדק-הטבעי), וכפי שטען [דה-סאד](https://en.wikipedia.org/wiki/Marquis_de_Sade)[^5]
למשל, בצרפת של המאה ה18-19, עלתה ההברקה לשלב בין פילוסופיה לפורנוגרפיה - בניסיון להצדיק את הפורנוגרפיה ולהקל על רגשות לאשמה באמצעות פילוסופיה מתירנית. התנועה הזו הייתה להיט, ששיאה ברוזן [דה-סאד](https://en.wikipedia.org/wiki/Marquis_de_Sade). שניהם טענו שהמוסר הוא הבנייה של החלשים, בכדי לדכא את החזקים ("פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים")
!!! info ""
בתמצית - אפלטון מייחס את המוסר לפרט, אריסטו - לכלל, ואחרים - שוללים אותו לגמרי.
אקווינוס טוען שהמוסר הוא **נימוסי** - שהוא למעשה שדרוג של המוסר הטבעי. המוסר הנימוסי הוא זה שמאפשר, על בסיס החוק הטבעי, לחברה להתנהל כיאות: דברים כמו תשלומים, חוזים, ונורמות חברתיות, שבמוסר הטבעי היו נתונים לויכוחים ולחיכוחים[^6]. ועל שני אלו חולש **המוסר האלוהי** - שממנו ניתן לגזור הן את המוסר הנימוסי והן את המוסר הטבעי. זוהי תשובה לדילמת [אאותיפרון](/פילוסופיה/אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי) - האם ישנו מוסר נבדל, שממנו קובע האל את המוסר, או שהמוסר או מה שהאל אומר.
אקווינוס טוען שהמוסר הוא **נימוסי** - שהוא למעשה שדרוג של המוסר הטבעי. המוסר הנימוסי הוא זה שמאפשר, על בסיס החוק הטבעי, לחברה להתנהל כיאות: דברים כמו תשלומים, חוזים, ונורמות חברתיות, שבמוסר הטבעי היו נתונים לויכוחים ולחיכוחים[^6]. ועל שני אלו חולש **המוסר האלוהי** - שממנו ניתן לגזור הן את המוסר הנימוסי והן את המוסר הטבעי. זוהי תשובה לדילמת [אאותיפרון](../אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי) - האם ישנו מוסר נבדל, שממנו קובע האל את המוסר, או שהמוסר או מה שהאל אומר.
> האם אהובה היא החסידות מפני שחסידות היא, או מפני שהיא אהובה, על כן היא חסידות?
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z
השלכה מעניינת מהתפיסה של אקווינוס היא שישנם מקרים חריגים בהם המוסר הטבעי יגבור על המוסר האלוהי. זהו דיון שאריסטו מציף בספר החמישי באתיקה - על המתח בין *דין* ל*יושר*. כלומר, לכל חוק ישנה הוראה בפועל, ורוח כלשהי שהוא מנסה למלא - וכל חוק, במקרה קיצון, ייכשל לפעמים למלא את רוחו, ושם עלינו להפעיל שיקול דעת - לפעמים מנוגד לחוק - בכדי ליישם את רוח החוק, את מה שהוא מנסה למלא[^8]. תפיסות מוסר טבעי, כמו תפיסה זו ותפיסתו של אפלטון, יבקשו לחנך את האנשים למוסר ששואף מעל החוק, ולא רק להגביל את האזרחים לחוק - משום שבמצב כזה, תמיד יהיו אלו שיחפשו את הפרצות בחוק, או שיבצעו אותו רק כדי לצאת מידי חובה.
לעומתו של אקווינוס, הוגים אחרים - כמו [דנס סקוט](/פילוסופיה/נוצרית/דונס), טוענים שהמוסר האלוהי הוא זה שגובר - והמוסר האנושי הוא בסך הכל אשליה, הבניה אנושית חסרת פשר; אנחנו חושבים שיש לנו חזקה על המוסר, אבל מה שמוסרי הוא מה שהאל אומר; זוהי [תיאוריית הציווי האלוהי](/פילוסופיה/אתיקה#שיעור-1-תיאוריית-הציווי-האלוהי). תפיסות כאלו שוללות לגמרי את שיקול הדעת ביחס לחוק: החוק הוא מוחלט והפרתו היא בלתי מוסרית. גם תפיסות פוסט-מודרניסטיות, כמו של פוקו ודה-סאד, דורשות למלא את החוק כלשונו - משום שמאמינות שאין מוסר אמיתי, ושהמוסר הוא רק כינון יחסי כוחות בחברה שמאפשרים לנו לחיות יחד; לכן, הפרתם תביא לקריסת החברה ויש לקיים אותם מסיבה זו - ולא משום שהם מה ש'אמיתי'.
לעומתו של אקווינוס, הוגים אחרים - כמו [דנס סקוט](דונס), טוענים שהמוסר האלוהי הוא זה שגובר - והמוסר האנושי הוא בסך הכל אשליה, הבניה אנושית חסרת פשר; אנחנו חושבים שיש לנו חזקה על המוסר, אבל מה שמוסרי הוא מה שהאל אומר; זוהי [תיאוריית הציווי האלוהי](../אתיקה#שיעור-1-תיאוריית-הציווי-האלוהי). תפיסות כאלו שוללות לגמרי את שיקול הדעת ביחס לחוק: החוק הוא מוחלט והפרתו היא בלתי מוסרית. גם תפיסות פוסט-מודרניסטיות, כמו של פוקו ודה-סאד, דורשות למלא את החוק כלשונו - משום שמאמינות שאין מוסר אמיתי, ושהמוסר הוא רק כינון יחסי כוחות בחברה שמאפשרים לנו לחיות יחד; לכן, הפרתם תביא לקריסת החברה ויש לקיים אותם מסיבה זו - ולא משום שהם מה ש'אמיתי'.
החיבור הזה בין שמרנות דתית לאתיאזם הניבה את שאלת המתח בין המוסר לדת. כיום, המוסר מוגדר כליברלי, והדת כשמרנית - מה שמעלה חיכוכים ביניהם. הדיכוטומיה הזו לא קיימת בימי הביניים, שם הדת נתפסה כפילוסופית, והמוסר כשמרני - מה שפוטר אותנו ממתחים כאלה. שאלות מוסריות ושאלות דתיות נדונו אז בנפרד לחלוטין, והקשר ביניהם נובע מצמצום עכשווי של המוסר והדת. החיבור ביניהם בימי הביניים נובע משמרנותו של המוסר וקדמתה הפילוסופית של הדת - וזו גם הסיבה שהמוסר קדם לדת, והחיבור ביניהם היה טבעי.
@@ -70,9 +70,9 @@ dateCreated: 2024-02-21T15:45:07.224Z
[^8]: דוגמה ספציפית להדהים של שלום - בין בני זוג, הגמרא אוסר קיום יחסים במחזור החודשי ובשבוע שאחריו - במטרה לכונן מתח מיני בריא בין בני הזוג, שיוביל לזוגיות טובה. אולם, מה אם אדם חוזר בתשובה אחרי שנים רבות עם אשתו, שלא מוכנה להתפשר בנושא זה? הרי שבמצב כזה, ציות לחוק כלשונו יפר את הרוח שלו, בכך שיפגע ביחסים בין בני הזוג.
### העולם הבא
[אפלטון טוען](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) שהנפש היא עצם, ולכן קודמת לגוף ושורדת את הגוף. הוא האמין שהן השכל והן הרגש הם חלקים מן הנפש, אשר יודעת מראש את כל מה שיש לדעת, ושהלמידה היא בעצם היזכרות במה שהנפש יודעת עוד מקודם.
[אפלטון טוען](../יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) שהנפש היא עצם, ולכן קודמת לגוף ושורדת את הגוף. הוא האמין שהן השכל והן הרגש הם חלקים מן הנפש, אשר יודעת מראש את כל מה שיש לדעת, ושהלמידה היא בעצם היזכרות במה שהנפש יודעת עוד מקודם.
לעומתו, אריסטו טוען ב[מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה) שהמציאות כולה מורכבת מ[עצמים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת), תרכובת של [חומר](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-חומר) ו[צורה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-צורה). החומר הוא המצע הגולמי, הבלתי מסוים, והצורה היא התבנית שתטווה איך הוא משתמש. לשיטתו, כאשר החומר משתנה, הצורה נעלמת.
לעומתו, אריסטו טוען ב[מטאפיזיקה](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה) שהמציאות כולה מורכבת מ[עצמים](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת), תרכובת של [חומר](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-חומר) ו[צורה](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם-צורה). החומר הוא המצע הגולמי, הבלתי מסוים, והצורה היא התבנית שתטווה איך הוא משתמש. לשיטתו, כאשר החומר משתנה, הצורה נעלמת.
> כשמוצי החתול רק היה תא בודד, הוא היה רק חומר; בחומר הזה טמונה התבנית והפוטנציאל של מוצי החתול הגדול והבריון - ואם התנאים יתממשו כמו שצריך, החומר הגולמי יגדל למוצי החתול, שליט כל הפחים בבניין 72. כשמוצי, לא עלינו, ילך לעולמו, בפי רקס הרשע, החומר שלו **ישתנה**, והצורה שלו **תיכחד**.