Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: קונטיננטלית
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, פילוסופיה_קונטיננטלית, קוגיטו, סינתטי_א_פריורי, נומנון_תופעה, קאנט, אפלטון, אריסטו
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -27,11 +27,11 @@ tags:
|
||||
|
||||
**פילוסופיה קונטיננטלית** היא הפילוסופיה שהתפתחה באירופה - ובפרט, בגרמניה ובצרפת - במאות ה19 וה20, כנגד הפילוסופיה האנליטית[^1] שהתפתחה בוינה, אנגליה וארצות הברית.
|
||||
|
||||
פילוסופיה קונטיננטלית מושרשת מתודולוגית ב**היסטוריה של הפילוסופיה האירופאית**. פילוסופיה אנליטית מנסה לטוות מתודולוגיה לעשיית פילוסופיה - כמו [פוזיטיביזם לוגי](/פילוסופיה/דת/שפה#פוזיטיביזם-לוגי) וכפי שמנסים לעשות, למשל, [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה) ו[ראסל](/פילוסופיה/לשון/ראסל) - *טאבולה ראסה*[^4], מתוך אמונה שההיסטוריה של הפילוסופיה חסרת תועלת; מה שיש זה מה שיש, וזהו. פילוסופיה קונטיננטלית מנסה לכונן מתודולוגיה כזו, שנובעת מהשורשים ההיסטוריים של המסורת הפילוסופית.
|
||||
פילוסופיה קונטיננטלית מושרשת מתודולוגית ב**היסטוריה של הפילוסופיה האירופאית**. פילוסופיה אנליטית מנסה לטוות מתודולוגיה לעשיית פילוסופיה - כמו [פוזיטיביזם לוגי](../דת/שפה#פוזיטיביזם-לוגי) וכפי שמנסים לעשות, למשל, [פרגה](../לשון/פרגה) ו[ראסל](../לשון/ראסל) - *טאבולה ראסה*[^4], מתוך אמונה שההיסטוריה של הפילוסופיה חסרת תועלת; מה שיש זה מה שיש, וזהו. פילוסופיה קונטיננטלית מנסה לכונן מתודולוגיה כזו, שנובעת מהשורשים ההיסטוריים של המסורת הפילוסופית.
|
||||
|
||||
עבור פרגה, כל מי שלא ידע לוגיקה פרגיאנית חסרת תועלת. מנגד, פילוסופים קונטיננטליים ינסו לחזור אחורה - לפילוסופיה [יוונית](/פילוסופיה/יוונית) ופילוסופיה [חדשה]([/פילוסופיה/חדשה) - וינסו להבין היכן היא צדקה, היכן היא טעתה, ואיך ניתן להמשיך ולחדד אותה.
|
||||
עבור פרגה, כל מי שלא ידע לוגיקה פרגיאנית חסרת תועלת. מנגד, פילוסופים קונטיננטליים ינסו לחזור אחורה - לפילוסופיה [יוונית](../יוונית) ופילוסופיה [חדשה]([/פילוסופיה/חדשה) - וינסו להבין היכן היא צדקה, היכן היא טעתה, ואיך ניתן להמשיך ולחדד אותה.
|
||||
|
||||
פילוסופיה קונטיננטלית נשענת על **ארבע הכושיות של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**, ב[ביקורת הראשונה](ביקורת_מבוא.md), השנייה, והשלישית[^2] -
|
||||
פילוסופיה קונטיננטלית נשענת על **ארבע הכושיות של [קאנט](../חדשה/קאנט)**, ב[ביקורת הראשונה](ביקורת_מבוא.md), השנייה, והשלישית[^2] -
|
||||
|
||||
- מה אני יכול לדעת?
|
||||
- מה אני אמור לעשות?
|
||||
@@ -41,20 +41,20 @@ tags:
|
||||
|
||||
פילוסופיה קונטיננטלית מכונה לעיתים **ניאו-קנטיאנית** או **פוסט-קנטיאנית**, משום שהיא מגיבה ככלל להגות של קאנט.
|
||||
|
||||
המייסד של האופן הקונטיננטלי של קאנט הוא [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל); הגל הוא הנקודה שפילוסופים אנליטיים הפסיקו לשים לב לקאנט, ושם ההגות שלו התפצלה לשני זרמים. האנליטיים חושבים על עצמם כשואלים שאלות חדשות, שקאנט *הציף*, בעוד שקונטיננטליים מתייחסים לשאלות של קאנט והגל ישירות.
|
||||
המייסד של האופן הקונטיננטלי של קאנט הוא [הגל](../חדשה/הגל); הגל הוא הנקודה שפילוסופים אנליטיים הפסיקו לשים לב לקאנט, ושם ההגות שלו התפצלה לשני זרמים. האנליטיים חושבים על עצמם כשואלים שאלות חדשות, שקאנט *הציף*, בעוד שקונטיננטליים מתייחסים לשאלות של קאנט והגל ישירות.
|
||||
|
||||
|
||||
## הוגים מרכזיים
|
||||
|
||||
### דקארט - שיטה חדשה לפילוסופיה
|
||||
|
||||
[רנה דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) נחשב ל*אבי הרציונליזם*, ובפרט ב*על המתודה* וב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות). דקארט הגה את ה*מתודה הקרטזית* -
|
||||
[רנה דקארט](../חדשה/דקארט) נחשב ל*אבי הרציונליזם*, ובפרט ב*על המתודה* וב[הגיונות](../חדשה/דקארט/הגיונות). דקארט הגה את ה*מתודה הקרטזית* -
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">the Method \[...] contains everything which gives certainty to the rules of Artihmetic"</div>
|
||||
>
|
||||
> > Discourse, III
|
||||
|
||||
דקארט מכונן מחדש את הפילוסופיה כ*מדע*, ומתבסס על מתמטיקה, ולא על [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) ו[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), באמצעות המתודה הקרטזית - **ספקנות**.
|
||||
דקארט מכונן מחדש את הפילוסופיה כ*מדע*, ומתבסס על מתמטיקה, ולא על [אפלטון](../יוונית/אפלטון) ו[אריסטו](../יוונית/אריסטו), באמצעות המתודה הקרטזית - **ספקנות**.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">\[...] To reject as absolutely false everything as to which I could imagine the lease ground of doubts...</div>
|
||||
>
|
||||
@@ -64,7 +64,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
דקארט נשען על המתמטיקה ועל הגיאומטריה לכינון ידע חיובי, משום שהן מכילות ידע ודאי ומוחלט, מהגדרה. המתמטיקה היא דוגמה ל*סוג* הידע שדקארט מחפש - ידע ודאי ומוחלט.
|
||||
|
||||
הדבר הראשון שדקארט מוצא הוא ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/הגיונות#הקוגיטו) -
|
||||
הדבר הראשון שדקארט מוצא הוא ה[קוגיטו](../חדשה/הגיונות#הקוגיטו) -
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">I think therefore I am</div>
|
||||
|
||||
@@ -85,54 +85,54 @@ tags:
|
||||
> > Discourse, IV
|
||||
|
||||
|
||||
ההוכחה של דקארט לא מושלמת ולא התקבלה בלי לריב. עבור [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), ידע הוא ודאי כי יש רק עצם אחד; עבור [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) הידע הוא ודאי כי הפרדיקטים של כל פרט מוחלים בו מראש, אנליטית. אבל יורשה הבולט ביותר של המסורת הקרטזיאנית הוא האחד והיחיד, עמנואל קאנט.
|
||||
ההוכחה של דקארט לא מושלמת ולא התקבלה בלי לריב. עבור [שפינוזה](../חדשה/שפינוזה), ידע הוא ודאי כי יש רק עצם אחד; עבור [לייבניץ](../חדשה/לייבניץ) הידע הוא ודאי כי הפרדיקטים של כל פרט מוחלים בו מראש, אנליטית. אבל יורשה הבולט ביותר של המסורת הקרטזיאנית הוא האחד והיחיד, עמנואל קאנט.
|
||||
|
||||
### קאנט - הגבלת התבונה לניסיון
|
||||
|
||||
בביקורת התבונה הטהורה, קאנט מנסה להבין *כיצד תיתכן ידיעה*. ב[אנטינומיות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה), קאנט מדגים כיצד, על בסיס ההיסטוריה של הפילוסופיה ועל בסיס התבונה, אפשר להגיע לתשובות סותרות לשאלות מהותיות. כלומר, התבונה גרידא מביאה אותנו למבוי סתום.
|
||||
בביקורת התבונה הטהורה, קאנט מנסה להבין *כיצד תיתכן ידיעה*. ב[אנטינומיות](../חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה), קאנט מדגים כיצד, על בסיס ההיסטוריה של הפילוסופיה ועל בסיס התבונה, אפשר להגיע לתשובות סותרות לשאלות מהותיות. כלומר, התבונה גרידא מביאה אותנו למבוי סתום.
|
||||
|
||||
לכן, קאנט מבצע *מהפכה קופרניקאית* - במקום לבחון כיצד *אנחנו* יכולים להכיר את *העולם* - איך העולם מותיר *בנו* חותם - קאנט בוחן קודם כל *אותנו*: איך בכלל אנחנו יכולים להכיר דברים? זו השאלה הראשונה של קאנט.
|
||||
|
||||
קאנט, ב[דדוקציה הטרנסנדנטלית](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה), מדגים כיצד *כל פרט תבוני* תופס את העולם בחלל ובזמן
|
||||
, דרך [הקטגוריות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/לוגיקה#הקטגוריות); לא ברור ש*יש* חלל וזמן, אבל ברור ש*עבורנו* יש חלל וזמן: אין לנו את ה*נואמנה*, הדברים כשהם לעצמם, אבל יש לנו את ה*פנומנה* - את התופעות.
|
||||
קאנט, ב[דדוקציה הטרנסנדנטלית](../חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה), מדגים כיצד *כל פרט תבוני* תופס את העולם בחלל ובזמן
|
||||
, דרך [הקטגוריות](../חדשה/קאנט/ביקורת/לוגיקה#הקטגוריות); לא ברור ש*יש* חלל וזמן, אבל ברור ש*עבורנו* יש חלל וזמן: אין לנו את ה*נואמנה*, הדברים כשהם לעצמם, אבל יש לנו את ה*פנומנה* - את התופעות.
|
||||
|
||||
הדרך היחידה להימנע מהמבוי הסתום, מה*מעגל הקרטזיאנית*, היא להבין *מה בכלל אנחנו יכולים להבין* בכוח התבונה - ולכן שאלות כמו *האם יש אלוהים* **הן לא שאלות פילוסופיות** עבור קאנט, משום שהם **חורגות מכוח הניסיון**.
|
||||
|
||||
בגדול - אתה לא יכול להיות גלילאו, אבל אתה לא יכול לדעת את אלוהים.
|
||||
|
||||
|
||||
לאור התשובה הזו, קאנט בוחן את השאלה השנייה (ב[ביקורת השנייה](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-המוסרית)) - *מה עליי לעשות?* -
|
||||
לאור התשובה הזו, קאנט בוחן את השאלה השנייה (ב[ביקורת השנייה](../אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-המוסרית)) - *מה עליי לעשות?* -
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">It is impossible to think of anything at all in the world, or indeed even beyond it, that could be considered good without limitation except a good will</div>
|
||||
>
|
||||
> > *Groundwork*
|
||||
|
||||
עבור קאנט, אנחנו יכולים לדעת מה עלינו לעשות *לא על בסיס מה שקורה בחוץ* - שאנחנו לא יודעים להכיר בוודאות - אלא בכוח התבונה המולדת שלנו, באמצעות ה[צו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי).
|
||||
עבור קאנט, אנחנו יכולים לדעת מה עלינו לעשות *לא על בסיס מה שקורה בחוץ* - שאנחנו לא יודעים להכיר בוודאות - אלא בכוח התבונה המולדת שלנו, באמצעות ה[צו הקטגורי](../אתיקה#הצו-הקטגורי).
|
||||
|
||||
קאנט מכונן את ה**אידיאליזם הטרנסנטנדטלי**. היכן שהפרט הקרטזיאני הוא בלתי-מוגבל בתבונתו, הפרט הקנטיאני מוגבל בהרבה; יש לו ידע סינתטי אפריורי שבאמצעותו הוא יכול להכיר את התופעות, אבל לא את הדברים ממש. כך הוא מקשר גם בין *רצון* ל*תבונה* - אני יכול לרצות את מה שתבוני - ומשאיר מקום לאמונה, משום שבאמת ובתמים יש מה שאני *לא יכול לדעת*, שאני יכול להאמין בו
|
||||
|
||||
> Deny knowledge to make room for faith
|
||||
|
||||
עבור קאנט, אי אפשר לדעת משהו כמו [עיקרון העולם הטוב ביותר של לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), משום שאנחנו מוגבלים במהות.
|
||||
עבור קאנט, אי אפשר לדעת משהו כמו [עיקרון העולם הטוב ביותר של לייבניץ](../חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), משום שאנחנו מוגבלים במהות.
|
||||
|
||||
|
||||
### הגל - תודעה כדיאלקטיקה
|
||||
|
||||
[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ממשיך באופן ישיר את דרכו של קאנט, ובמיוחד ב[פנומנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח). השיטה של הגל היא **פנומנולוגית** (תופעתית) - להבין דברים כפי שהם נדמים לנו - התחום שאליו הגביל אותנו קאנט.
|
||||
[הגל](../חדשה/הגל) ממשיך באופן ישיר את דרכו של קאנט, ובמיוחד ב[פנומנולוגיה של הרוח](../חדשה/הגל/רוח). השיטה של הגל היא **פנומנולוגית** (תופעתית) - להבין דברים כפי שהם נדמים לנו - התחום שאליו הגביל אותנו קאנט.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">Self-consciousness exists in and for itself when, and by the fact that, it so exists for another; that is, *it exists in being acknowledged*</div>
|
||||
>
|
||||
> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
|
||||
> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](../חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
|
||||
|
||||
|
||||
עבור הגל, האדם הוא **דיאלקטי** - בשיח עם משהו - אנחנו מוגדרים ממש מהאופן שבו אנחנו נתפסים בידי אחרים. האדם לא קיים בחלל החיצון, כמו האדם הקרטזיאני. התודעה מטבעה, אומר הגל, היא בין-פרטים - אינטרסובייקטיבית.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">Thus the relation of the two self-conscious individual is such that they prove themselves and another through a life-and-death-struggle</div>
|
||||
>
|
||||
> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
|
||||
> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](../חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
|
||||
|
||||
|
||||
כלומר, אין פרט סובייקטיבי בודד שלכוד בתוך הראש של עצמו, כמו שקאנט מותיר אותנו. העימות בין ההיבטים השונים של התבונה, *בין פרטים שונים*, מוביל להצטללות - לידע שהולך ונעשה ברור יותר, מתוך שלילה. כל עיקרון עולה משלילת עקרונות קודמים, וזה נשלל בתורו - וככה זה נמשך לאורך זמן, ב[השמה לעל](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#fnref:11). לכן, לפי הגל, פילוסופיה היא במהותה היסטורית.
|
||||
כלומר, אין פרט סובייקטיבי בודד שלכוד בתוך הראש של עצמו, כמו שקאנט מותיר אותנו. העימות בין ההיבטים השונים של התבונה, *בין פרטים שונים*, מוביל להצטללות - לידע שהולך ונעשה ברור יותר, מתוך שלילה. כל עיקרון עולה משלילת עקרונות קודמים, וזה נשלל בתורו - וככה זה נמשך לאורך זמן, ב[השמה לעל](../חדשה/הגל/רוח#fnref:11). לכן, לפי הגל, פילוסופיה היא במהותה היסטורית.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">The only thought which philosophy brings with it, in regard to history, is the simple thought of Reason - the thought that Reason rules the world, and that world history has therefore been rational in its course</div>
|
||||
>
|
||||
@@ -179,7 +179,7 @@ tags:
|
||||
>
|
||||
> > 11
|
||||
|
||||
[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) והיוונים חשבו שהנשמה כלואה בגוף; אבל היום, עם עליית חקר הנשמה - ה*פסיכולוגיה*[^5] - אפשר להעניש לא דרך הגוף, אלא דרך הנשמה *ישר*.
|
||||
[אפלטון](../יוונית/אפלטון) והיוונים חשבו שהנשמה כלואה בגוף; אבל היום, עם עליית חקר הנשמה - ה*פסיכולוגיה*[^5] - אפשר להעניש לא דרך הגוף, אלא דרך הנשמה *ישר*.
|
||||
|
||||
> These 'power-knowledge relations' are to be analysed \[...] not on the basis of a subject of knowledge who is or is not free \[...] but, on the contrary, the subject who knows \[...] must be regarded as so many effects of these fundamental implication of power knowledge and their historical transformations.
|
||||
>
|
||||
@@ -234,9 +234,9 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה), [פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון), [פילוסופיה של הדת](/פילוסופיה/דת).
|
||||
[^1]: [מטאפיזיקה](../מטאפיזיקה), [פילוסופיה של הלשון](../לשון), [פילוסופיה של הדת](../דת).
|
||||
[^2]: אין ביקורת רביעית, אנתרופולוגית.
|
||||
[^3]: ἀταραξία - רוגע, סבילות (אני מתלהב - [יוונית](/כלליים/יוונית))
|
||||
[^3]: ἀταραξία - רוגע, סבילות (אני מתלהב - [יוונית](../../כלליים/יוונית))
|
||||
[^4]: *טאבולה ראסל?* (סליחה)
|
||||
[^5]: ψυχή - נשמה - + λογία - תורה, לוגוס
|
||||
[^6]: מבנה\רעיון שתיאר הפילוסוף בנת'ם, כמו בית-כלא גדול עם מגדל במרכז; האסירים יודעים שניתן לראות הכל מהמגדל, אבל לא יודעים אם יש שם מישהו שצופה; בידיעה שהם נצפים, הם מתקנים את עצמם.
|
||||
|
||||
@@ -1,12 +1,12 @@
|
||||
---
|
||||
title: סימון דה בובואר
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, פילוסופיה_קונטיננטלית, סינתטי_א_פריורי, אקזיסטנציאליזם
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
- קונטיננטלית
|
||||
---
|
||||
!!! info "[טקסט (The Second Sex Sex)](./Beauvoir.pdf)"
|
||||
!!! info "[טקסט (The Second Sex Sex)](./assets/Beauvoir.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
[**Simone de Beauvoir**](https://en.wikipedia.org/wiki/Simone_de_Beauvoir) (1908-1986) היא פילוסופית פמיניסטית ואקזיסטנציאלסטית שלמדה ועבדה עם סארטר, מרלו-פונטי, ו"כל מי שהוא מישהו" בצרפת של אותה התקופה. היא הייתה גם סופרת, ולמרות שלא תיארה את עצמה כאקדמאית, הייתה מעומדי התווך של האקזיסטנצאליזם, לצד סארטר.
|
||||
@@ -42,7 +42,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
- פסיכואנליטיות\ביולוגיות
|
||||
|
||||
[תיאוריות פסיכואנליטיות](/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית) היו מדע רציני מאוד בתקופתה של בובואר[^2] (והיום, יש תיאוריות אחרות) שמתיימרות להבין את ההבדל (אם ישנו) בין גברים לנשים - וככזה, בובואר מנסה לענות גם להם.
|
||||
[תיאוריות פסיכואנליטיות](../../פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית) היו מדע רציני מאוד בתקופתה של בובואר[^2] (והיום, יש תיאוריות אחרות) שמתיימרות להבין את ההבדל (אם ישנו) בין גברים לנשים - וככזה, בובואר מנסה לענות גם להם.
|
||||
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">One is not born, but rather becomes a woman</div>
|
||||
@@ -84,7 +84,7 @@ tags:
|
||||
> > 16
|
||||
|
||||
|
||||
בובואר מהדהדת את [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד) ועל [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות) - האדם כ*דבר חושב*, שמוגדר ביחס למשהו אחר; תפיסה של אותו דבר חושב היא מאבק להכרה ולהגדרה; העצמי זקוק לאחר להכיר בו ולכונן אותו, תלוי בו, אך עלול לשלוט עליו. ה*אדון* זקוק להכרה של ה*עבד* כדי להיות, אך עדיין *שולט* בו; האדון והעבד מנוגדים זה לזה, נאבקים זה בזה לעבר ההכרה.
|
||||
בובואר מהדהדת את [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](../חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד) ועל [דקארט](../חדשה/דקארט/הגיונות) - האדם כ*דבר חושב*, שמוגדר ביחס למשהו אחר; תפיסה של אותו דבר חושב היא מאבק להכרה ולהגדרה; העצמי זקוק לאחר להכיר בו ולכונן אותו, תלוי בו, אך עלול לשלוט עליו. ה*אדון* זקוק להכרה של ה*עבד* כדי להיות, אך עדיין *שולט* בו; האדון והעבד מנוגדים זה לזה, נאבקים זה בזה לעבר ההכרה.
|
||||
|
||||
זה, אומרת בובואר, המצב גם בין גברים לנשים: גברים זקוקים לנשים להגדרה, אך שולטים עליהן - ויותר מכך, שלא כמו עבדות היסטורית, זה המצב בין הגברים לנשים *מאז ומעולם* - ולא כתוצאה מאירוע היסטורי כזה או אחר.
|
||||
|
||||
@@ -250,5 +250,5 @@ tags:
|
||||
[^1]: כפי שעשה סארטר לאנטישמיות, ואחרים לדברים כמו קולוניאליזם, גזע, וכו'.
|
||||
[^2]: *ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף*.
|
||||
[^3]: מ[היידיגר](../היידיגר).
|
||||
[^4]: מ[ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע#fn:73).
|
||||
[^4]: מ[ניטשה](../חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע#fn:73).
|
||||
[^5]: בובואר מקבילה לזכות ההצבעה - אם אין לך אותה, אתה לא מבין בפוליטיקה, ולא ראוי להצביע; אבל אם תקבל אותה, תוכל להעמיק בפוליטיקה - ו*להיהפך* לראוי להצביע. כרגע, אתה לא - אבל אם ניתן לך את האפשרות, אתה תוכל להיות ראוי.
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: היידיגר
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, פילוסופיה_קונטיננטלית, קוגיטו, קאנט, אריסטו
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -17,7 +17,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
## היידיגר המוקדם
|
||||
|
||||
היידיגר מנסה להימנע מה[מטאפיזיקה האריסטותלית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה), שמנסה להבין כל *עצם* במהותו - מה שהופך אותו למה שהוא, ומזו של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות) - שמנסה להבין *מה* זה בכלל עצם בניסיון להבין את המהות בכלל. במקום עמדות אלו, היידיגר מנסה להבין עצמים שהם פשוט מה שהם (Existents), וה*אותנטיות* - "שלי-יות" של הדברים.
|
||||
היידיגר מנסה להימנע מה[מטאפיזיקה האריסטותלית](../יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה), שמנסה להבין כל *עצם* במהותו - מה שהופך אותו למה שהוא, ומזו של [דקארט](../חדשה/דקארט/הגיונות) - שמנסה להבין *מה* זה בכלל עצם בניסיון להבין את המהות בכלל. במקום עמדות אלו, היידיגר מנסה להבין עצמים שהם פשוט מה שהם (Existents), וה*אותנטיות* - "שלי-יות" של הדברים.
|
||||
|
||||
היידיגר קדם ל[דה-בובואר](./בובואר) ולאקזיסטנציאליזם, ששאב ממנו הרבה.
|
||||
|
||||
@@ -28,7 +28,7 @@ tags:
|
||||
מטאפיזיקה קלאסית מנסה "לשים דברים בקופסאות". "אדם" זה דבר ו"לחשוב" זה תכונה, וככה אפשר לסווג כל דבר במקומו. עבור היידיגר, *קיום* הוא דבר גמיש *דינאמי*[^1] בהרבה: *אנחנו* (והיידיגר *לא* משתמש במילה *בני אדם*) לא ניתנים לשים בקופסא, משום שהוא טרוד בקיום של עצמו, נושא את עצמו בצורה מסוימת, ואינו מכיל *תכונות* אלא *אפשרויות*.
|
||||
|
||||
|
||||
המהלך של היידיגר נדמה במבט ראשון *קרטזיאני* - אני לא יודע כלום, אז אני אתחיל מעצמי - אבל היידיגר *ממש* רוצה להמחיש לנו שזה לא המצב. ב[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו), דקארט מתמקד במחשבה. זה, לדעתו של היידיגר, פספוס -
|
||||
המהלך של היידיגר נדמה במבט ראשון *קרטזיאני* - אני לא יודע כלום, אז אני אתחיל מעצמי - אבל היידיגר *ממש* רוצה להמחיש לנו שזה לא המצב. ב[קוגיטו](../חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו), דקארט מתמקד במחשבה. זה, לדעתו של היידיגר, פספוס -
|
||||
|
||||
> \<div style="text-align: left">[Descartes] leaves the *sum* completely undiscussed</div>
|
||||
> > >
|
||||
@@ -98,7 +98,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
כלומר, החוויה עצמה אינה מספקת, כמו שניטשה אומר; יש משהו *מעבר* לחוויה, שקשור להוויה, מה שהופך משהו למה שהוא.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
היידיגר מדגים בציור של ואן-גוך, *Still Life of a Pair of Shoes (1886)*, כיצד עלינו להבין *Ready-at-Hand* ו*Present-at-Hand*.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -122,7 +122,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
היידיגר מדגים ביצירה אחרת, המקדש לאפיאה באאגינה -
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>מתוך [ויקיפדיה]([Temple of Aphaia - Wikipedia](https://en.wikipedia.org/wiki/Temple_of_Aphaia)).</small>
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -134,7 +134,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
באותן תכונות משתקף לא רק האל, אלא העולם כולו: יצירת האומנות היא *כינון* לעבר הדבר הזה - לא במובן של יצירה, אלא במובן של הכוונה. היצירה חושפת את העולם, וגם מחזיקה אותו[^4].
|
||||
|
||||
היידיגר קובע שהעולם אינו סכום כל התכונות והמצבים, כפי שויטגנשטיין טוען, ולא ייצוג שלנו גרידא, כפי ש[קאנט טוען](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אסתטיקה). העולם אינו דבר שיש לתפוס - אלא מה שקודם לו; דבר ש"מעלם" (*The world worlds*). לא רקע גרידא - אלא תהליך מתמשך, שאנחנו *נתונים* לו.
|
||||
היידיגר קובע שהעולם אינו סכום כל התכונות והמצבים, כפי שויטגנשטיין טוען, ולא ייצוג שלנו גרידא, כפי ש[קאנט טוען](../חדשה/קאנט/ביקורת/אסתטיקה). העולם אינו דבר שיש לתפוס - אלא מה שקודם לו; דבר ש"מעלם" (*The world worlds*). לא רקע גרידא - אלא תהליך מתמשך, שאנחנו *נתונים* לו.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -144,7 +144,7 @@ tags:
|
||||
[^2]:
|
||||
> <div style="text-align: left">\[…] life itself is _essentially_ appropriation, injury, overpowering of what is alien and weaker; suppression, hardness, imposition of one's own forms, incorporation and at least, at its mildest, exploitation […] an incarnate will to power, it will strive to grow, spread, seize, become predominant - not from any morality or immorality but because it is _living_ and because life simply _is_ will to power</div>
|
||||
|
||||
> > ניטשה, [מעבר לטוב ולרוע](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/טוב)
|
||||
> > ניטשה, [מעבר לטוב ולרוע](../חדשה/ניטשה/טוב)
|
||||
|
||||
[^3]: מקביל ל*הולדת הטרגדיה* של ניטשה.
|
||||
[^4]: הניסוח של היידיגר מעגלי, במתכוון; היצירה מכוונת את העולם והעולם מכוון את היצירה. היידיגר "לא פחד מטיעונים מעגליים", אומר ג'ייקוב.
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: ניטשה
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, פילוסופיה_קונטיננטלית, נומנון_תופעה, תועלתנות, קאנט, אפלטון
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ tags:
|
||||
- ניטשה
|
||||
---
|
||||
!!! success "ראה גם"
|
||||
[ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה), [מעבר לטוב ולרוע](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/טוב)
|
||||
[ניטשה](../חדשה/ניטשה), [מעבר לטוב ולרוע](../חדשה/ניטשה/טוב)
|
||||
|
||||
## בין הגל לניטשה
|
||||
|
||||
כל ההוגים שנדבר עליהם הושפעו בצורה כזו או אחרת מ**פרידריך ניטשה**, בין אם בזכות הרעיונות שלו או הכתיבה המפוצצת שלו. בין [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) לניטשה ניצבים קירקגור ושופנהאואר, שלמרבה הצער לא נדבר עליהם. קירקגור, כמו קאנט, מתמקד בחוויות *מעבר* לתבונה - אמוניות, ואסטתיות, בעוד ששופנהאואר[^1] מתמקד בפסימיזם פילוסופי, לפיו העולם הזה הוא לא *הטוב ביותר*, [כמו שלייבניץ חושב](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), אלא דווקא *הגרוע ביותר* . שופנהאואר סבור שדווקא הפרטניות שלנו, הסובייקטיבית שלנו, היא זו שמאמללת אותנו ומנתקת אותנו מהעולם - ורק חוויות מסוימות, ובפרט חוויות אסתטיות, מאפשרות לנו מדי פעם להתחבר חזרה ולהתגבר על הפרטניות שלנו.
|
||||
כל ההוגים שנדבר עליהם הושפעו בצורה כזו או אחרת מ**פרידריך ניטשה**, בין אם בזכות הרעיונות שלו או הכתיבה המפוצצת שלו. בין [הגל](../חדשה/הגל) לניטשה ניצבים קירקגור ושופנהאואר, שלמרבה הצער לא נדבר עליהם. קירקגור, כמו קאנט, מתמקד בחוויות *מעבר* לתבונה - אמוניות, ואסטתיות, בעוד ששופנהאואר[^1] מתמקד בפסימיזם פילוסופי, לפיו העולם הזה הוא לא *הטוב ביותר*, [כמו שלייבניץ חושב](../חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), אלא דווקא *הגרוע ביותר* . שופנהאואר סבור שדווקא הפרטניות שלנו, הסובייקטיבית שלנו, היא זו שמאמללת אותנו ומנתקת אותנו מהעולם - ורק חוויות מסוימות, ובפרט חוויות אסתטיות, מאפשרות לנו מדי פעם להתחבר חזרה ולהתגבר על הפרטניות שלנו.
|
||||
|
||||
## ואז מגיע הדינאמיט
|
||||
|
||||
@@ -33,11 +33,11 @@ tags:
|
||||
> <div style="text-align: left">Means for the preservation of the individual \[...] weaker, less robust individuals preserve themselves</div>
|
||||
|
||||
|
||||
היוונים, דקארט, שפינוזה, והגל חשבו שאנחנו יכולים להגיע ל*ידיעה מושלמת* - השכל האנושי בנוי לכל באופן מושלם. קאנט, זהיר יותר, גם חושב שיש איזשהו קשר. אבל ניטשה, מושפע מדרווין, אומר - שימו לב: אנחנו בכלל קופים. מי אמר שיש קשר בינינו, קופים, ל*ידיעת היקום?* התבונה אינה דבר מעל ומעבר ל*שרידות הפרט*[^2]. [אינטיליגנציה](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה) אינה דבר ומעבר ל[מנגנון אבולוציוני](פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה) על מנת שנשרוד.
|
||||
היוונים, דקארט, שפינוזה, והגל חשבו שאנחנו יכולים להגיע ל*ידיעה מושלמת* - השכל האנושי בנוי לכל באופן מושלם. קאנט, זהיר יותר, גם חושב שיש איזשהו קשר. אבל ניטשה, מושפע מדרווין, אומר - שימו לב: אנחנו בכלל קופים. מי אמר שיש קשר בינינו, קופים, ל*ידיעת היקום?* התבונה אינה דבר מעל ומעבר ל*שרידות הפרט*[^2]. [אינטיליגנציה](../../פסיכולוגיה/אינטיליגנציה) אינה דבר ומעבר ל[מנגנון אבולוציוני](פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה) על מנת שנשרוד.
|
||||
|
||||
אוקיי, אז מה בכל זאת אפשר לעשות עם ידע?
|
||||
|
||||
ניטשה מכוון, תחילה, ל[דקארט](/פילוסופיה/קונטיננטלית#דקארט). בני האדם לא זקוקים ל*[שד המתעתע](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#על-הדברים-שאפשר-להטיל-בהם-ספק)* הקרטזיאני, כי
|
||||
ניטשה מכוון, תחילה, ל[דקארט](../קונטיננטלית#דקארט). בני האדם לא זקוקים ל*[שד המתעתע](../חדשה/דקארט/הגיונות#על-הדברים-שאפשר-להטיל-בהם-ספק)* הקרטזיאני, כי
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">Humans are "deeply immersed" in illusions and dream images \[...] Humans "permit \[themselves] to be lied to at night, their life long, when they dream"</div>
|
||||
>
|
||||
@@ -80,7 +80,7 @@ tags:
|
||||
> > *The Gay Science*, sect. 333.
|
||||
>
|
||||
|
||||
שפינוזה, בהשפעת הסטואים, מבקש להתנתק מ[ה*ריגשות*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#ריגשה) - מכל הרגשות והדברים שמטשטשים את התבונה. ניטשה אומר *הפוך* - הרגשות מביאות את התבונה, ולא להיפך; התבונה אינה אלא *סידור של הריגשות*.
|
||||
שפינוזה, בהשפעת הסטואים, מבקש להתנתק מ[ה*ריגשות*](../חדשה/שפינוזה/אתיקה#ריגשה) - מכל הרגשות והדברים שמטשטשים את התבונה. ניטשה אומר *הפוך* - הרגשות מביאות את התבונה, ולא להיפך; התבונה אינה אלא *סידור של הריגשות*.
|
||||
|
||||
התבונה אינה עומדת *בניגוד* לרגשות, כמו שהפילוסופים נוהגים לחשוב; היא *יחס מסוים* בין הרגשות, שאנו לא רואים משום שהוא מתרחש מתחת לפני השטח. אם נדמה לנו שהתבונה היא דבר מאוחד, הרי שזה רק בגלל שאנו *מודעים* רק לרגע האחרון, לעימות הלא-מודע של הדחפים, ונהיים מודעים רק לתוצאה האחידה בסופו של העימות הזה: רק הדחף השולט עולה לתודעה.
|
||||
|
||||
@@ -90,7 +90,7 @@ tags:
|
||||
> <div style="text-align: left">To know "is nothing but a certain behaviour of the instincts towards one another"</div>
|
||||
|
||||
|
||||
ניטשה מציג תמונה הפוכה לזו שמציג היריב שלו, אפלטון, ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#העיר-האמיתית-כמשל-לנפש); התבונה אינה שולטת על הרגש - התבונה *היא* הרגש.
|
||||
ניטשה מציג תמונה הפוכה לזו שמציג היריב שלו, אפלטון, ב[פוליטאה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה#העיר-האמיתית-כמשל-לנפש); התבונה אינה שולטת על הרגש - התבונה *היא* הרגש.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">There is only a perspectival seeing, only a perspectival 'knowing'; the more affects we are able to put into words about a things, the more eyes, various eyes we are able to use for the same thing, the more complete will be our 'concept' of the thing, out 'objectivity'</div>
|
||||
>
|
||||
@@ -135,10 +135,10 @@ tags:
|
||||
|
||||
## טוב ורע
|
||||
|
||||
ב*גיניאולוגיה של המוסר*, ניטשה מסמן את ה*פסיכולוגים האנגלים* ([מיל](/פילוסופיה/אתיקה#התועלתנות), [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)), אותם הוא מתאר כ*צפרדעים*[^5]. יום ומיל נדמים במבט ראשון כתומכים בשיטה של ניטשה - הם בוחנים מוסר מנקודת מבט היסטורית, כמותו.
|
||||
ב*גיניאולוגיה של המוסר*, ניטשה מסמן את ה*פסיכולוגים האנגלים* ([מיל](../אתיקה#התועלתנות), [יום](../חדשה/יום)), אותם הוא מתאר כ*צפרדעים*[^5]. יום ומיל נדמים במבט ראשון כתומכים בשיטה של ניטשה - הם בוחנים מוסר מנקודת מבט היסטורית, כמותו.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>quite schewpid, innit?</small>
|
||||
|
||||
בתפיסה של האנגלים, *טוב* מתחיל כמשהו *מועיל* - אתה עוזר לשכן שלך כי זה מועיל - ובשלב מסוים אתה שוכח את הסיבה, ופועל מתוך *הרגל*. מאחורי העמדה הזו מסתתרת הנחה *אבולוציונית* - המוסר התפתח במרוצת השנים כמשהו מועיל[^6].
|
||||
@@ -146,7 +146,7 @@ tags:
|
||||
ניטשה לא משתכנע. ה*שכחה* משחקת תפקיד מוגזם. והמוסר ה*מועיל* - *מועיל למי?* ולבסוף, ניטשה סתם חושב שהאנגלים משעממים.
|
||||
|
||||
|
||||
לעומת האנגלים, ניטשה מיישם שיטה אחרת - *גיניאולוגיה* - התחקות אחר המקורות. מה הוא מחדש לעומת הצפרדעים? ניטשה מחפש את *ההתחלה* של תופעת המוסר, את *ההתפתחות* שלה, ולבסוף את ההתפתחות שלה. אולם, ההבדל הבולט ביותר הוא שניטשה סבור שהמוסר הוא *קונטינגנטי* - כלומר, שהמוסר *יכל* להיות אחרת. היכן ש[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) סבור שהתפתחות התבונה הולכת לפי מסלול הכרחי, של הצטללות מתמשכת, ניטשה מגיע מנקודת מבט מחקרית יותר: אין משהו הכרחי, אלא תופעה שיש לבחון.
|
||||
לעומת האנגלים, ניטשה מיישם שיטה אחרת - *גיניאולוגיה* - התחקות אחר המקורות. מה הוא מחדש לעומת הצפרדעים? ניטשה מחפש את *ההתחלה* של תופעת המוסר, את *ההתפתחות* שלה, ולבסוף את ההתפתחות שלה. אולם, ההבדל הבולט ביותר הוא שניטשה סבור שהמוסר הוא *קונטינגנטי* - כלומר, שהמוסר *יכל* להיות אחרת. היכן ש[הגל](../חדשה/הגל) סבור שהתפתחות התבונה הולכת לפי מסלול הכרחי, של הצטללות מתמשכת, ניטשה מגיע מנקודת מבט מחקרית יותר: אין משהו הכרחי, אלא תופעה שיש לבחון.
|
||||
|
||||
ניטשה מתחקה אחרי המוסר באמצעות *שפה*, ו*עוצמה*. מתי המוסר יכל להיות אחרת? כשהיחסים בין כוחות דומיננטיים יכלו להיות אחרת. אלו תהליכים ארוכים מאוד -
|
||||
|
||||
@@ -167,7 +167,7 @@ tags:
|
||||
> <div style="text-align: left">The origin of language itself as an expression of power on the part of the rulers</div>
|
||||
|
||||
|
||||
ניטשה סבור שאי אפשר לבחון מילים מחוץ לעדשת הכוח (גישה רלטוויסטית ל[פילוסופיה של השפה](/פילוסופיה/לשון)). המשמעות היום, הוא סבור, הושחתה ב*הטייה דמוקרטית* - ההטייה שחושבת שדמוקרטיה היא *בהכרח* טובה ("The greatest good of the greatest number" - בנת'ם, על התועלתנות).
|
||||
ניטשה סבור שאי אפשר לבחון מילים מחוץ לעדשת הכוח (גישה רלטוויסטית ל[פילוסופיה של השפה](../לשון)). המשמעות היום, הוא סבור, הושחתה ב*הטייה דמוקרטית* - ההטייה שחושבת שדמוקרטיה היא *בהכרח* טובה ("The greatest good of the greatest number" - בנת'ם, על התועלתנות).
|
||||
|
||||
### מעקף: גזע במחשבה של ניטשה
|
||||
|
||||
@@ -233,7 +233,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">One may be quite justified in continuing to fear the blond beast[^9] at the core of all noble races and in being on one's guard against it: but who would not a hundred times sooner fear where one can also admire than not fear but be permanently condemned to the repellent sight of the ill-constituted, dwarfed, poisoned</div>
|
||||
|
||||
העולם, ניטשה טוען במובן מסוים, הוא *אתסטי* - ולא *הגיוני*. ברור לגמרי שאף אחד לא רוצה ליפול קורבן לויקינגים, *החיה הבלונדינית*. אולם יש יופי מסוים - כמו ב*איליאדה*, שניטשה ודאי חשב עליה - בקיום כזה, לעומת העולם הדמוקרטי - עם טעם רע, מגומד, מנוון, *מורעל*. ניטשה חושש מה[*אדם האחרון*](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה#עלייתו-של-האדם-האחרון) -
|
||||
העולם, ניטשה טוען במובן מסוים, הוא *אתסטי* - ולא *הגיוני*. ברור לגמרי שאף אחד לא רוצה ליפול קורבן לויקינגים, *החיה הבלונדינית*. אולם יש יופי מסוים - כמו ב*איליאדה*, שניטשה ודאי חשב עליה - בקיום כזה, לעומת העולם הדמוקרטי - עם טעם רע, מגומד, מנוון, *מורעל*. ניטשה חושש מה[*אדם האחרון*](../חדשה/ניטשה#עלייתו-של-האדם-האחרון) -
|
||||
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">The earth has become small, and on it hops the last man, who makes everything small. \[…] No shepherd and one herd! Everybody wants the same, everybody is the same: whoever feels different goes voluntarily into a madhouse. ‘Formerly, all the world was mad,’ say the most refined, and they blink \[…] ‘We have invented happiness,’ say the last men, and they blink</div>
|
||||
@@ -245,7 +245,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
בסעיף 13, מציע ניטשה לדחות את מוסר העבדים מטעמים מטאפיזיים\אפיסטמיים. החלשים מתארים את החולשה כ*בחירה*, כ*הישג*, אולם זו אינה אלא הכחשה עיוורת, אובייקטיבית לכאורה. המדע, שמכיל בתוכו את שגיאות השפה, מתיימר לבחון את העולם בצורה אובייקטיבית, אבל עיוור לדטרמניזם שהופך את החלש לחלש ואת החזק לחזק.
|
||||
|
||||
אין צד *טועה*, אומר ניטשה: ציפורי הטרף רוצות לאכול, והגדיים לא רוצים להיאכל. הדברים מונעים ב[רצון לעוצמה](טוב.md#פרק-1-השתלטות-ניטשאנית-עוינת), שמזכיר מאוד את ה[*קונאטוס* השפינוזיסטי](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה#דרגות-ההכרה): כל דבר שקיים מנסה להמשיך ולהתקיים כמות שהוא. אולם מוסר העבדים *מתכחש* לרצון הזה, וקובע - לשווא - שה*פרט*, הסובייקט, הוא במרכז -
|
||||
אין צד *טועה*, אומר ניטשה: ציפורי הטרף רוצות לאכול, והגדיים לא רוצים להיאכל. הדברים מונעים ב[רצון לעוצמה](טוב.md#פרק-1-השתלטות-ניטשאנית-עוינת), שמזכיר מאוד את ה[*קונאטוס* השפינוזיסטי](../חדשה/אתיקה#דרגות-ההכרה): כל דבר שקיים מנסה להמשיך ולהתקיים כמות שהוא. אולם מוסר העבדים *מתכחש* לרצון הזה, וקובע - לשווא - שה*פרט*, הסובייקט, הוא במרכז -
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">\[...] only the seduction of language (and the fundamental errors of reason petrified within it), which construes and misconstrues all actions as conditional upon an agency, a ‘subject’, can make it appear otherwise</div>
|
||||
>
|
||||
@@ -264,7 +264,7 @@ tags:
|
||||
[^1]: ש*תיעב* את הגל, ולעיתים קרובות כתב עליו שהוא *שרלטן* ו*שק נודים נפוח*.
|
||||
[^2]: הדים מהרעיון של הובס, ש*כל בני אדם שווים ביכולתם* (להרוג אחד את השני).
|
||||
[^3]: יום כותב אבל זה איפושהו, אבל ג'ייקוב לא מוצא.
|
||||
[^4]: הדים של [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקלוטוס-ופארמנידס#)
|
||||
[^4]: הדים של [היראקליטוס](../יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקלוטוס-ופארמנידס#)
|
||||
[^5]: ג'ייקוב ממליץ על ספר - *The Bestiality of Nietzsche* - שמונה את כל הכינויים של חיות שניטשה מטיח ביריבים שלו.
|
||||
[^6]: ניטשה כותב מעט אחרי התגליות של דרווין.
|
||||
[^7]: למרבה האירוניה, ניטשה היה חולה וחלש כל חייו. יש כאלו החושבים שניטשה מציע לחזור לעידן היוונים (הוא לא) - ג'ייקוב מציין ספר (נורא) - [*Bronze Age Pervert*](https://en.wikipedia.org/wiki/Bronze_Age_Pervert), שכתוב בסגנון ניטשאני (*מלרלר*, כתוב בביקורות).
|
||||
|
||||
@@ -1,19 +1,19 @@
|
||||
---
|
||||
title: מישל פוקו
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, פילוסופיה_קונטיננטלית, קאנט
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
- קונטיננטלית
|
||||
---
|
||||
!!! info "[טקסט - Discipline and Punishment](./Foucault.pdf)"
|
||||
!!! info "[טקסט - Discipline and Punishment](./assets/Foucault.pdf)"
|
||||
|
||||
**[מישל פוקו](https://en.wikipedia.org/wiki/Michel_Foucault)** הוא אחד מה[ניטשאנים](./ניטשה) המובילים של המאה ה20, וקרא היטב את [היידיגר](./היידיגר). ההגות שלו היא המשך מרכזי של הזרמים האלה, בניחוח צרפתי.
|
||||
|
||||
|
||||
מישל היה סטודנט יוצא דופן, שנאבק עם קשיים בעקבות הזהות המינית שלו. הוא התחנך עם רבים מהפילוסופים הצרפתים של המאה ה20 כמו [דה בובואר](./בובואר) וסארטר. פוקו נחשף רבות למרקסיזם, גם בניחוח [הגליאני](/פילוסופיה/חדשה/הגל) וגם בניסיון לכונן אותו כגישה מדעית יותר. אחרי תקופת החינוך הראשונה שלו, פוקו מסתובב ברחבי אירופה ומעבר לה - כמו בשוודיה, ובטוניס, ומחפש את עצמו אקדמית.
|
||||
מישל היה סטודנט יוצא דופן, שנאבק עם קשיים בעקבות הזהות המינית שלו. הוא התחנך עם רבים מהפילוסופים הצרפתים של המאה ה20 כמו [דה בובואר](./בובואר) וסארטר. פוקו נחשף רבות למרקסיזם, גם בניחוח [הגליאני](../חדשה/הגל) וגם בניסיון לכונן אותו כגישה מדעית יותר. אחרי תקופת החינוך הראשונה שלו, פוקו מסתובב ברחבי אירופה ומעבר לה - כמו בשוודיה, ובטוניס, ומחפש את עצמו אקדמית.
|
||||
|
||||
מתוך התקופה הזו פוקו כותב כמה מלהיטיו הראשונים, כמו *Madness and Civilization* ו*The Order of Things*. הוא המשיך לעסוק בפילוסופיה פוליטית, שם נודע בדעותיו המהפכניות ואנטי-ממסדיות, ואפילו ב[פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון).
|
||||
מתוך התקופה הזו פוקו כותב כמה מלהיטיו הראשונים, כמו *Madness and Civilization* ו*The Order of Things*. הוא המשיך לעסוק בפילוסופיה פוליטית, שם נודע בדעותיו המהפכניות ואנטי-ממסדיות, ואפילו ב[פילוסופיה של הלשון](../לשון).
|
||||
|
||||
הנטייה המינית שלו מניעה את פוקו לעסוק במיניות, שם הוא מדגים, בדומה לפילוסופיה הפוליטית שלו, שאפילו דברים שנדמים לנו כ"טבעיים" לגמרי כמו מיניות ומשיכה מינית נקבעים במידה רבה מזרמים תרבותיים והיסטוריים.
|
||||
|
||||
@@ -31,7 +31,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
> The hazardous play of dominations \[...] the entry of forces \[...] No one is responsible for an emergence, no one can glory in ti, since it always occurs in the interstices
|
||||
|
||||
ניטשה ופוקו אינם טרודים ב*סובייקט* בודד - כמו [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) או [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) אלא בתהליכים כוללים, שאי אפשר להצביע בהם על סובייקט כזה או אחר; אפילו על טקסטים, פוקו אומר שאין להם *מחבר*, אלא רק *שיח* - הבשלה של נסיבות, משחקים של כוחות שמייצרים רעיונות ושינויים חדשים.
|
||||
ניטשה ופוקו אינם טרודים ב*סובייקט* בודד - כמו [דקארט](../חדשה/דקארט) או [קאנט](../חדשה/קאנט) אלא בתהליכים כוללים, שאי אפשר להצביע בהם על סובייקט כזה או אחר; אפילו על טקסטים, פוקו אומר שאין להם *מחבר*, אלא רק *שיח* - הבשלה של נסיבות, משחקים של כוחות שמייצרים רעיונות ושינויים חדשים.
|
||||
|
||||
גיניאולוגיה, חושב פוקו, היא "היסטוריה בפועל", ומטרתה "לנתץ את האחדות של הוויותו של האדם" (לעומת הגל, היידיגר); הוא דוחה תפיסות מהותניות (האדם הוא כזה וכזה, עם מהות כזו וכזו), בטענה שמאחורי כל מהות כזו מסתתרת גיניאולוגיה שיכולה להראות שגם זה מגיע מנסיבות היסטוריות וחברתיות, ולא היה חייב להיות ככה -
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user