Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: ניטשה
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, פילוסופיה_קונטיננטלית, נומנון_תופעה, תועלתנות, קאנט, אפלטון
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ tags:
|
||||
- ניטשה
|
||||
---
|
||||
!!! success "ראה גם"
|
||||
[ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה), [מעבר לטוב ולרוע](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/טוב)
|
||||
[ניטשה](../חדשה/ניטשה), [מעבר לטוב ולרוע](../חדשה/ניטשה/טוב)
|
||||
|
||||
## בין הגל לניטשה
|
||||
|
||||
כל ההוגים שנדבר עליהם הושפעו בצורה כזו או אחרת מ**פרידריך ניטשה**, בין אם בזכות הרעיונות שלו או הכתיבה המפוצצת שלו. בין [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) לניטשה ניצבים קירקגור ושופנהאואר, שלמרבה הצער לא נדבר עליהם. קירקגור, כמו קאנט, מתמקד בחוויות *מעבר* לתבונה - אמוניות, ואסטתיות, בעוד ששופנהאואר[^1] מתמקד בפסימיזם פילוסופי, לפיו העולם הזה הוא לא *הטוב ביותר*, [כמו שלייבניץ חושב](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), אלא דווקא *הגרוע ביותר* . שופנהאואר סבור שדווקא הפרטניות שלנו, הסובייקטיבית שלנו, היא זו שמאמללת אותנו ומנתקת אותנו מהעולם - ורק חוויות מסוימות, ובפרט חוויות אסתטיות, מאפשרות לנו מדי פעם להתחבר חזרה ולהתגבר על הפרטניות שלנו.
|
||||
כל ההוגים שנדבר עליהם הושפעו בצורה כזו או אחרת מ**פרידריך ניטשה**, בין אם בזכות הרעיונות שלו או הכתיבה המפוצצת שלו. בין [הגל](../חדשה/הגל) לניטשה ניצבים קירקגור ושופנהאואר, שלמרבה הצער לא נדבר עליהם. קירקגור, כמו קאנט, מתמקד בחוויות *מעבר* לתבונה - אמוניות, ואסטתיות, בעוד ששופנהאואר[^1] מתמקד בפסימיזם פילוסופי, לפיו העולם הזה הוא לא *הטוב ביותר*, [כמו שלייבניץ חושב](../חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), אלא דווקא *הגרוע ביותר* . שופנהאואר סבור שדווקא הפרטניות שלנו, הסובייקטיבית שלנו, היא זו שמאמללת אותנו ומנתקת אותנו מהעולם - ורק חוויות מסוימות, ובפרט חוויות אסתטיות, מאפשרות לנו מדי פעם להתחבר חזרה ולהתגבר על הפרטניות שלנו.
|
||||
|
||||
## ואז מגיע הדינאמיט
|
||||
|
||||
@@ -33,11 +33,11 @@ tags:
|
||||
> <div style="text-align: left">Means for the preservation of the individual \[...] weaker, less robust individuals preserve themselves</div>
|
||||
|
||||
|
||||
היוונים, דקארט, שפינוזה, והגל חשבו שאנחנו יכולים להגיע ל*ידיעה מושלמת* - השכל האנושי בנוי לכל באופן מושלם. קאנט, זהיר יותר, גם חושב שיש איזשהו קשר. אבל ניטשה, מושפע מדרווין, אומר - שימו לב: אנחנו בכלל קופים. מי אמר שיש קשר בינינו, קופים, ל*ידיעת היקום?* התבונה אינה דבר מעל ומעבר ל*שרידות הפרט*[^2]. [אינטיליגנציה](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה) אינה דבר ומעבר ל[מנגנון אבולוציוני](פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה) על מנת שנשרוד.
|
||||
היוונים, דקארט, שפינוזה, והגל חשבו שאנחנו יכולים להגיע ל*ידיעה מושלמת* - השכל האנושי בנוי לכל באופן מושלם. קאנט, זהיר יותר, גם חושב שיש איזשהו קשר. אבל ניטשה, מושפע מדרווין, אומר - שימו לב: אנחנו בכלל קופים. מי אמר שיש קשר בינינו, קופים, ל*ידיעת היקום?* התבונה אינה דבר מעל ומעבר ל*שרידות הפרט*[^2]. [אינטיליגנציה](../../פסיכולוגיה/אינטיליגנציה) אינה דבר ומעבר ל[מנגנון אבולוציוני](פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה) על מנת שנשרוד.
|
||||
|
||||
אוקיי, אז מה בכל זאת אפשר לעשות עם ידע?
|
||||
|
||||
ניטשה מכוון, תחילה, ל[דקארט](/פילוסופיה/קונטיננטלית#דקארט). בני האדם לא זקוקים ל*[שד המתעתע](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#על-הדברים-שאפשר-להטיל-בהם-ספק)* הקרטזיאני, כי
|
||||
ניטשה מכוון, תחילה, ל[דקארט](../קונטיננטלית#דקארט). בני האדם לא זקוקים ל*[שד המתעתע](../חדשה/דקארט/הגיונות#על-הדברים-שאפשר-להטיל-בהם-ספק)* הקרטזיאני, כי
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">Humans are "deeply immersed" in illusions and dream images \[...] Humans "permit \[themselves] to be lied to at night, their life long, when they dream"</div>
|
||||
>
|
||||
@@ -80,7 +80,7 @@ tags:
|
||||
> > *The Gay Science*, sect. 333.
|
||||
>
|
||||
|
||||
שפינוזה, בהשפעת הסטואים, מבקש להתנתק מ[ה*ריגשות*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#ריגשה) - מכל הרגשות והדברים שמטשטשים את התבונה. ניטשה אומר *הפוך* - הרגשות מביאות את התבונה, ולא להיפך; התבונה אינה אלא *סידור של הריגשות*.
|
||||
שפינוזה, בהשפעת הסטואים, מבקש להתנתק מ[ה*ריגשות*](../חדשה/שפינוזה/אתיקה#ריגשה) - מכל הרגשות והדברים שמטשטשים את התבונה. ניטשה אומר *הפוך* - הרגשות מביאות את התבונה, ולא להיפך; התבונה אינה אלא *סידור של הריגשות*.
|
||||
|
||||
התבונה אינה עומדת *בניגוד* לרגשות, כמו שהפילוסופים נוהגים לחשוב; היא *יחס מסוים* בין הרגשות, שאנו לא רואים משום שהוא מתרחש מתחת לפני השטח. אם נדמה לנו שהתבונה היא דבר מאוחד, הרי שזה רק בגלל שאנו *מודעים* רק לרגע האחרון, לעימות הלא-מודע של הדחפים, ונהיים מודעים רק לתוצאה האחידה בסופו של העימות הזה: רק הדחף השולט עולה לתודעה.
|
||||
|
||||
@@ -90,7 +90,7 @@ tags:
|
||||
> <div style="text-align: left">To know "is nothing but a certain behaviour of the instincts towards one another"</div>
|
||||
|
||||
|
||||
ניטשה מציג תמונה הפוכה לזו שמציג היריב שלו, אפלטון, ב[פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#העיר-האמיתית-כמשל-לנפש); התבונה אינה שולטת על הרגש - התבונה *היא* הרגש.
|
||||
ניטשה מציג תמונה הפוכה לזו שמציג היריב שלו, אפלטון, ב[פוליטאה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה#העיר-האמיתית-כמשל-לנפש); התבונה אינה שולטת על הרגש - התבונה *היא* הרגש.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">There is only a perspectival seeing, only a perspectival 'knowing'; the more affects we are able to put into words about a things, the more eyes, various eyes we are able to use for the same thing, the more complete will be our 'concept' of the thing, out 'objectivity'</div>
|
||||
>
|
||||
@@ -135,10 +135,10 @@ tags:
|
||||
|
||||
## טוב ורע
|
||||
|
||||
ב*גיניאולוגיה של המוסר*, ניטשה מסמן את ה*פסיכולוגים האנגלים* ([מיל](/פילוסופיה/אתיקה#התועלתנות), [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)), אותם הוא מתאר כ*צפרדעים*[^5]. יום ומיל נדמים במבט ראשון כתומכים בשיטה של ניטשה - הם בוחנים מוסר מנקודת מבט היסטורית, כמותו.
|
||||
ב*גיניאולוגיה של המוסר*, ניטשה מסמן את ה*פסיכולוגים האנגלים* ([מיל](../אתיקה#התועלתנות), [יום](../חדשה/יום)), אותם הוא מתאר כ*צפרדעים*[^5]. יום ומיל נדמים במבט ראשון כתומכים בשיטה של ניטשה - הם בוחנים מוסר מנקודת מבט היסטורית, כמותו.
|
||||
|
||||
|
||||

|
||||

|
||||
<small>quite schewpid, innit?</small>
|
||||
|
||||
בתפיסה של האנגלים, *טוב* מתחיל כמשהו *מועיל* - אתה עוזר לשכן שלך כי זה מועיל - ובשלב מסוים אתה שוכח את הסיבה, ופועל מתוך *הרגל*. מאחורי העמדה הזו מסתתרת הנחה *אבולוציונית* - המוסר התפתח במרוצת השנים כמשהו מועיל[^6].
|
||||
@@ -146,7 +146,7 @@ tags:
|
||||
ניטשה לא משתכנע. ה*שכחה* משחקת תפקיד מוגזם. והמוסר ה*מועיל* - *מועיל למי?* ולבסוף, ניטשה סתם חושב שהאנגלים משעממים.
|
||||
|
||||
|
||||
לעומת האנגלים, ניטשה מיישם שיטה אחרת - *גיניאולוגיה* - התחקות אחר המקורות. מה הוא מחדש לעומת הצפרדעים? ניטשה מחפש את *ההתחלה* של תופעת המוסר, את *ההתפתחות* שלה, ולבסוף את ההתפתחות שלה. אולם, ההבדל הבולט ביותר הוא שניטשה סבור שהמוסר הוא *קונטינגנטי* - כלומר, שהמוסר *יכל* להיות אחרת. היכן ש[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) סבור שהתפתחות התבונה הולכת לפי מסלול הכרחי, של הצטללות מתמשכת, ניטשה מגיע מנקודת מבט מחקרית יותר: אין משהו הכרחי, אלא תופעה שיש לבחון.
|
||||
לעומת האנגלים, ניטשה מיישם שיטה אחרת - *גיניאולוגיה* - התחקות אחר המקורות. מה הוא מחדש לעומת הצפרדעים? ניטשה מחפש את *ההתחלה* של תופעת המוסר, את *ההתפתחות* שלה, ולבסוף את ההתפתחות שלה. אולם, ההבדל הבולט ביותר הוא שניטשה סבור שהמוסר הוא *קונטינגנטי* - כלומר, שהמוסר *יכל* להיות אחרת. היכן ש[הגל](../חדשה/הגל) סבור שהתפתחות התבונה הולכת לפי מסלול הכרחי, של הצטללות מתמשכת, ניטשה מגיע מנקודת מבט מחקרית יותר: אין משהו הכרחי, אלא תופעה שיש לבחון.
|
||||
|
||||
ניטשה מתחקה אחרי המוסר באמצעות *שפה*, ו*עוצמה*. מתי המוסר יכל להיות אחרת? כשהיחסים בין כוחות דומיננטיים יכלו להיות אחרת. אלו תהליכים ארוכים מאוד -
|
||||
|
||||
@@ -167,7 +167,7 @@ tags:
|
||||
> <div style="text-align: left">The origin of language itself as an expression of power on the part of the rulers</div>
|
||||
|
||||
|
||||
ניטשה סבור שאי אפשר לבחון מילים מחוץ לעדשת הכוח (גישה רלטוויסטית ל[פילוסופיה של השפה](/פילוסופיה/לשון)). המשמעות היום, הוא סבור, הושחתה ב*הטייה דמוקרטית* - ההטייה שחושבת שדמוקרטיה היא *בהכרח* טובה ("The greatest good of the greatest number" - בנת'ם, על התועלתנות).
|
||||
ניטשה סבור שאי אפשר לבחון מילים מחוץ לעדשת הכוח (גישה רלטוויסטית ל[פילוסופיה של השפה](../לשון)). המשמעות היום, הוא סבור, הושחתה ב*הטייה דמוקרטית* - ההטייה שחושבת שדמוקרטיה היא *בהכרח* טובה ("The greatest good of the greatest number" - בנת'ם, על התועלתנות).
|
||||
|
||||
### מעקף: גזע במחשבה של ניטשה
|
||||
|
||||
@@ -233,7 +233,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">One may be quite justified in continuing to fear the blond beast[^9] at the core of all noble races and in being on one's guard against it: but who would not a hundred times sooner fear where one can also admire than not fear but be permanently condemned to the repellent sight of the ill-constituted, dwarfed, poisoned</div>
|
||||
|
||||
העולם, ניטשה טוען במובן מסוים, הוא *אתסטי* - ולא *הגיוני*. ברור לגמרי שאף אחד לא רוצה ליפול קורבן לויקינגים, *החיה הבלונדינית*. אולם יש יופי מסוים - כמו ב*איליאדה*, שניטשה ודאי חשב עליה - בקיום כזה, לעומת העולם הדמוקרטי - עם טעם רע, מגומד, מנוון, *מורעל*. ניטשה חושש מה[*אדם האחרון*](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה#עלייתו-של-האדם-האחרון) -
|
||||
העולם, ניטשה טוען במובן מסוים, הוא *אתסטי* - ולא *הגיוני*. ברור לגמרי שאף אחד לא רוצה ליפול קורבן לויקינגים, *החיה הבלונדינית*. אולם יש יופי מסוים - כמו ב*איליאדה*, שניטשה ודאי חשב עליה - בקיום כזה, לעומת העולם הדמוקרטי - עם טעם רע, מגומד, מנוון, *מורעל*. ניטשה חושש מה[*אדם האחרון*](../חדשה/ניטשה#עלייתו-של-האדם-האחרון) -
|
||||
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">The earth has become small, and on it hops the last man, who makes everything small. \[…] No shepherd and one herd! Everybody wants the same, everybody is the same: whoever feels different goes voluntarily into a madhouse. ‘Formerly, all the world was mad,’ say the most refined, and they blink \[…] ‘We have invented happiness,’ say the last men, and they blink</div>
|
||||
@@ -245,7 +245,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
בסעיף 13, מציע ניטשה לדחות את מוסר העבדים מטעמים מטאפיזיים\אפיסטמיים. החלשים מתארים את החולשה כ*בחירה*, כ*הישג*, אולם זו אינה אלא הכחשה עיוורת, אובייקטיבית לכאורה. המדע, שמכיל בתוכו את שגיאות השפה, מתיימר לבחון את העולם בצורה אובייקטיבית, אבל עיוור לדטרמניזם שהופך את החלש לחלש ואת החזק לחזק.
|
||||
|
||||
אין צד *טועה*, אומר ניטשה: ציפורי הטרף רוצות לאכול, והגדיים לא רוצים להיאכל. הדברים מונעים ב[רצון לעוצמה](טוב.md#פרק-1-השתלטות-ניטשאנית-עוינת), שמזכיר מאוד את ה[*קונאטוס* השפינוזיסטי](/פילוסופיה/חדשה/אתיקה#דרגות-ההכרה): כל דבר שקיים מנסה להמשיך ולהתקיים כמות שהוא. אולם מוסר העבדים *מתכחש* לרצון הזה, וקובע - לשווא - שה*פרט*, הסובייקט, הוא במרכז -
|
||||
אין צד *טועה*, אומר ניטשה: ציפורי הטרף רוצות לאכול, והגדיים לא רוצים להיאכל. הדברים מונעים ב[רצון לעוצמה](טוב.md#פרק-1-השתלטות-ניטשאנית-עוינת), שמזכיר מאוד את ה[*קונאטוס* השפינוזיסטי](../חדשה/אתיקה#דרגות-ההכרה): כל דבר שקיים מנסה להמשיך ולהתקיים כמות שהוא. אולם מוסר העבדים *מתכחש* לרצון הזה, וקובע - לשווא - שה*פרט*, הסובייקט, הוא במרכז -
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">\[...] only the seduction of language (and the fundamental errors of reason petrified within it), which construes and misconstrues all actions as conditional upon an agency, a ‘subject’, can make it appear otherwise</div>
|
||||
>
|
||||
@@ -264,7 +264,7 @@ tags:
|
||||
[^1]: ש*תיעב* את הגל, ולעיתים קרובות כתב עליו שהוא *שרלטן* ו*שק נודים נפוח*.
|
||||
[^2]: הדים מהרעיון של הובס, ש*כל בני אדם שווים ביכולתם* (להרוג אחד את השני).
|
||||
[^3]: יום כותב אבל זה איפושהו, אבל ג'ייקוב לא מוצא.
|
||||
[^4]: הדים של [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקלוטוס-ופארמנידס#)
|
||||
[^4]: הדים של [היראקליטוס](../יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקלוטוס-ופארמנידס#)
|
||||
[^5]: ג'ייקוב ממליץ על ספר - *The Bestiality of Nietzsche* - שמונה את כל הכינויים של חיות שניטשה מטיח ביריבים שלו.
|
||||
[^6]: ניטשה כותב מעט אחרי התגליות של דרווין.
|
||||
[^7]: למרבה האירוניה, ניטשה היה חולה וחלש כל חייו. יש כאלו החושבים שניטשה מציע לחזור לעידן היוונים (הוא לא) - ג'ייקוב מציין ספר (נורא) - [*Bronze Age Pervert*](https://en.wikipedia.org/wiki/Bronze_Age_Pervert), שכתוב בסגנון ניטשאני (*מלרלר*, כתוב בביקורות).
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user