Relegate assets to subdir (+ new pages)

פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md

@@ -1,6 +1,6 @@
 ---
 title: קונטיננטלית
-tags:
+tags: - שנה_ג, שנה_ד, פילוסופיה_קונטיננטלית, קוגיטו, סינתטי_א_פריורי, נומנון_תופעה, קאנט, אפלטון, אריסטו
   - שנה_ג
   - סמסטר_ב
   - פילוסופיה
@@ -27,11 +27,11 @@ tags:
 
 **פילוסופיה קונטיננטלית** היא הפילוסופיה שהתפתחה באירופה - ובפרט, בגרמניה ובצרפת - במאות ה19 וה20, כנגד הפילוסופיה האנליטית[^1] שהתפתחה בוינה, אנגליה וארצות הברית.
 
-פילוסופיה קונטיננטלית מושרשת מתודולוגית ב**היסטוריה של הפילוסופיה האירופאית**. פילוסופיה אנליטית מנסה לטוות מתודולוגיה לעשיית פילוסופיה - כמו [פוזיטיביזם לוגי](/פילוסופיה/דת/שפה#פוזיטיביזם-לוגי) וכפי שמנסים לעשות, למשל, [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה) ו[ראסל](/פילוסופיה/לשון/ראסל) - *טאבולה ראסה*[^4], מתוך אמונה שההיסטוריה של הפילוסופיה חסרת תועלת; מה שיש זה מה שיש, וזהו. פילוסופיה קונטיננטלית מנסה לכונן מתודולוגיה כזו, שנובעת מהשורשים ההיסטוריים של המסורת הפילוסופית.
+פילוסופיה קונטיננטלית מושרשת מתודולוגית ב**היסטוריה של הפילוסופיה האירופאית**. פילוסופיה אנליטית מנסה לטוות מתודולוגיה לעשיית פילוסופיה - כמו [פוזיטיביזם לוגי](../דת/שפה#פוזיטיביזם-לוגי) וכפי שמנסים לעשות, למשל, [פרגה](../לשון/פרגה) ו[ראסל](../לשון/ראסל) - *טאבולה ראסה*[^4], מתוך אמונה שההיסטוריה של הפילוסופיה חסרת תועלת; מה שיש זה מה שיש, וזהו. פילוסופיה קונטיננטלית מנסה לכונן מתודולוגיה כזו, שנובעת מהשורשים ההיסטוריים של המסורת הפילוסופית.
 
-עבור פרגה, כל מי שלא ידע לוגיקה פרגיאנית חסרת תועלת. מנגד, פילוסופים קונטיננטליים ינסו לחזור אחורה - לפילוסופיה [יוונית](/פילוסופיה/יוונית) ופילוסופיה [חדשה]([/פילוסופיה/חדשה) - וינסו להבין היכן היא צדקה, היכן היא טעתה, ואיך ניתן להמשיך ולחדד אותה. 
+עבור פרגה, כל מי שלא ידע לוגיקה פרגיאנית חסרת תועלת. מנגד, פילוסופים קונטיננטליים ינסו לחזור אחורה - לפילוסופיה [יוונית](../יוונית) ופילוסופיה [חדשה]([/פילוסופיה/חדשה) - וינסו להבין היכן היא צדקה, היכן היא טעתה, ואיך ניתן להמשיך ולחדד אותה. 
 
-פילוסופיה קונטיננטלית נשענת על **ארבע הכושיות של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**, ב[ביקורת הראשונה](ביקורת_מבוא.md), השנייה, והשלישית[^2]  - 
+פילוסופיה קונטיננטלית נשענת על **ארבע הכושיות של [קאנט](../חדשה/קאנט)**, ב[ביקורת הראשונה](ביקורת_מבוא.md), השנייה, והשלישית[^2]  - 
 
 - מה אני יכול לדעת?
 - מה אני אמור לעשות?
@@ -41,20 +41,20 @@ tags:
 
 פילוסופיה קונטיננטלית מכונה לעיתים **ניאו-קנטיאנית** או **פוסט-קנטיאנית**, משום שהיא מגיבה ככלל להגות של קאנט.
 
-המייסד של האופן הקונטיננטלי של קאנט הוא [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל); הגל הוא הנקודה שפילוסופים אנליטיים הפסיקו לשים לב לקאנט, ושם ההגות שלו התפצלה לשני זרמים. האנליטיים חושבים על עצמם כשואלים שאלות חדשות, שקאנט *הציף*, בעוד שקונטיננטליים מתייחסים לשאלות של קאנט והגל ישירות.
+המייסד של האופן הקונטיננטלי של קאנט הוא [הגל](../חדשה/הגל); הגל הוא הנקודה שפילוסופים אנליטיים הפסיקו לשים לב לקאנט, ושם ההגות שלו התפצלה לשני זרמים. האנליטיים חושבים על עצמם כשואלים שאלות חדשות, שקאנט *הציף*, בעוד שקונטיננטליים מתייחסים לשאלות של קאנט והגל ישירות.
 
 
 ## הוגים מרכזיים
 
 ### דקארט - שיטה חדשה לפילוסופיה
 
-[רנה דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) נחשב ל*אבי הרציונליזם*, ובפרט ב*על המתודה* וב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות). דקארט הגה את ה*מתודה הקרטזית* - 
+[רנה דקארט](../חדשה/דקארט) נחשב ל*אבי הרציונליזם*, ובפרט ב*על המתודה* וב[הגיונות](../חדשה/דקארט/הגיונות). דקארט הגה את ה*מתודה הקרטזית* - 
 
 > <div style="text-align: left">the Method \[...] contains everything which gives certainty to the rules of Artihmetic"</div>
 > 
 > > Discourse, III
 
-דקארט מכונן מחדש את הפילוסופיה כ*מדע*, ומתבסס על מתמטיקה, ולא על [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) ו[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), באמצעות המתודה הקרטזית - **ספקנות**. 
+דקארט מכונן מחדש את הפילוסופיה כ*מדע*, ומתבסס על מתמטיקה, ולא על [אפלטון](../יוונית/אפלטון) ו[אריסטו](../יוונית/אריסטו), באמצעות המתודה הקרטזית - **ספקנות**. 
 
 > <div style="text-align: left">\[...] To reject as absolutely false everything as to which I could imagine the lease ground of doubts...</div>
 > 
@@ -64,7 +64,7 @@ tags:
 
 דקארט נשען על המתמטיקה ועל הגיאומטריה לכינון ידע חיובי, משום שהן מכילות ידע ודאי ומוחלט, מהגדרה. המתמטיקה היא דוגמה ל*סוג* הידע שדקארט מחפש - ידע ודאי ומוחלט. 
 
-הדבר הראשון שדקארט מוצא הוא ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/הגיונות#הקוגיטו) - 
+הדבר הראשון שדקארט מוצא הוא ה[קוגיטו](../חדשה/הגיונות#הקוגיטו) - 
 
 > <div style="text-align: left">I think therefore I am</div>
 
@@ -85,54 +85,54 @@ tags:
 > > Discourse, IV
 
 
-ההוכחה של דקארט לא מושלמת ולא התקבלה בלי לריב. עבור [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), ידע הוא ודאי כי יש רק עצם אחד; עבור [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) הידע הוא ודאי כי הפרדיקטים של כל פרט מוחלים בו מראש, אנליטית. אבל יורשה הבולט ביותר של המסורת הקרטזיאנית הוא האחד והיחיד, עמנואל קאנט.
+ההוכחה של דקארט לא מושלמת ולא התקבלה בלי לריב. עבור [שפינוזה](../חדשה/שפינוזה), ידע הוא ודאי כי יש רק עצם אחד; עבור [לייבניץ](../חדשה/לייבניץ) הידע הוא ודאי כי הפרדיקטים של כל פרט מוחלים בו מראש, אנליטית. אבל יורשה הבולט ביותר של המסורת הקרטזיאנית הוא האחד והיחיד, עמנואל קאנט.
 
 ### קאנט - הגבלת התבונה לניסיון
 
-בביקורת התבונה הטהורה, קאנט מנסה להבין *כיצד תיתכן ידיעה*. ב[אנטינומיות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה), קאנט מדגים כיצד, על בסיס ההיסטוריה של הפילוסופיה ועל בסיס התבונה, אפשר להגיע לתשובות סותרות לשאלות מהותיות. כלומר, התבונה גרידא מביאה אותנו למבוי סתום.
+בביקורת התבונה הטהורה, קאנט מנסה להבין *כיצד תיתכן ידיעה*. ב[אנטינומיות](../חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה), קאנט מדגים כיצד, על בסיס ההיסטוריה של הפילוסופיה ועל בסיס התבונה, אפשר להגיע לתשובות סותרות לשאלות מהותיות. כלומר, התבונה גרידא מביאה אותנו למבוי סתום.
 
 לכן, קאנט מבצע *מהפכה קופרניקאית* - במקום לבחון כיצד *אנחנו* יכולים להכיר את *העולם* - איך העולם מותיר *בנו* חותם - קאנט בוחן קודם כל *אותנו*: איך בכלל אנחנו יכולים להכיר דברים? זו השאלה הראשונה של קאנט.
 
-קאנט, ב[דדוקציה הטרנסנדנטלית](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה), מדגים כיצד *כל פרט תבוני* תופס את העולם בחלל ובזמן
-, דרך [הקטגוריות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/לוגיקה#הקטגוריות); לא ברור ש*יש* חלל וזמן, אבל ברור ש*עבורנו* יש חלל וזמן: אין לנו את ה*נואמנה*, הדברים כשהם לעצמם, אבל יש לנו את ה*פנומנה* - את התופעות.
+קאנט, ב[דדוקציה הטרנסנדנטלית](../חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה), מדגים כיצד *כל פרט תבוני* תופס את העולם בחלל ובזמן
+, דרך [הקטגוריות](../חדשה/קאנט/ביקורת/לוגיקה#הקטגוריות); לא ברור ש*יש* חלל וזמן, אבל ברור ש*עבורנו* יש חלל וזמן: אין לנו את ה*נואמנה*, הדברים כשהם לעצמם, אבל יש לנו את ה*פנומנה* - את התופעות.
 
 הדרך היחידה להימנע מהמבוי הסתום, מה*מעגל הקרטזיאנית*, היא להבין *מה בכלל אנחנו יכולים להבין* בכוח התבונה - ולכן שאלות כמו *האם יש אלוהים* **הן לא שאלות פילוסופיות** עבור קאנט, משום שהם **חורגות מכוח הניסיון**. 
 
 בגדול - אתה לא יכול להיות גלילאו, אבל אתה לא יכול לדעת את אלוהים. 
 
 
-לאור התשובה הזו, קאנט בוחן את השאלה השנייה (ב[ביקורת השנייה](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-המוסרית)) - *מה עליי לעשות?* - 
+לאור התשובה הזו, קאנט בוחן את השאלה השנייה (ב[ביקורת השנייה](../אתיקה#הנחת-יסוד-למטפיזיקה-המוסרית)) - *מה עליי לעשות?* - 
 
 > <div style="text-align: left">It is impossible to think of anything at all in the world, or indeed even beyond it, that could be considered good without limitation except a good will</div>
 > 
 > > *Groundwork*
 
-עבור קאנט, אנחנו יכולים לדעת מה עלינו לעשות *לא על בסיס מה שקורה בחוץ* - שאנחנו לא יודעים להכיר בוודאות - אלא בכוח התבונה המולדת שלנו, באמצעות ה[צו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי).
+עבור קאנט, אנחנו יכולים לדעת מה עלינו לעשות *לא על בסיס מה שקורה בחוץ* - שאנחנו לא יודעים להכיר בוודאות - אלא בכוח התבונה המולדת שלנו, באמצעות ה[צו הקטגורי](../אתיקה#הצו-הקטגורי).
 
 קאנט מכונן את ה**אידיאליזם הטרנסנטנדטלי**. היכן שהפרט הקרטזיאני הוא בלתי-מוגבל בתבונתו, הפרט הקנטיאני מוגבל בהרבה; יש לו ידע סינתטי אפריורי שבאמצעותו הוא יכול להכיר את התופעות, אבל לא את הדברים ממש. כך הוא מקשר גם בין *רצון* ל*תבונה* - אני יכול לרצות את מה שתבוני - ומשאיר מקום לאמונה, משום שבאמת ובתמים יש מה שאני *לא יכול לדעת*, שאני יכול להאמין בו 
 
 > Deny knowledge to make room for faith
 
-עבור קאנט, אי אפשר לדעת משהו כמו [עיקרון העולם הטוב ביותר של לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), משום שאנחנו מוגבלים במהות. 
+עבור קאנט, אי אפשר לדעת משהו כמו [עיקרון העולם הטוב ביותר של לייבניץ](../חדשה/לייבניץ/מונדולוגיה#עקרון-הטוב-ביותר), משום שאנחנו מוגבלים במהות. 
 
 
 ### הגל - תודעה כדיאלקטיקה
 
-[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ממשיך באופן ישיר את דרכו של קאנט, ובמיוחד ב[פנומנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח). השיטה של הגל היא **פנומנולוגית** (תופעתית) - להבין דברים כפי שהם נדמים לנו - התחום שאליו הגביל אותנו קאנט. 
+[הגל](../חדשה/הגל) ממשיך באופן ישיר את דרכו של קאנט, ובמיוחד ב[פנומנולוגיה של הרוח](../חדשה/הגל/רוח). השיטה של הגל היא **פנומנולוגית** (תופעתית) - להבין דברים כפי שהם נדמים לנו - התחום שאליו הגביל אותנו קאנט. 
 
 > <div style="text-align: left">Self-consciousness exists in and for itself when, and by the fact that, it so exists for another; that is, *it exists in being acknowledged*</div>
 > 
-> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
+> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](../חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
 
 
 עבור הגל, האדם הוא **דיאלקטי** - בשיח עם משהו - אנחנו מוגדרים ממש מהאופן שבו אנחנו נתפסים בידי אחרים. האדם לא קיים בחלל החיצון, כמו האדם הקרטזיאני. התודעה מטבעה, אומר הגל, היא בין-פרטים - אינטרסובייקטיבית.
 
 > <div style="text-align: left">Thus the relation of the two self-conscious individual is such that they prove themselves and another through a life-and-death-struggle</div>
 > 
-> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
+> > [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](../חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד)
 
 
-כלומר, אין פרט סובייקטיבי בודד שלכוד בתוך הראש של עצמו, כמו שקאנט מותיר אותנו. העימות בין ההיבטים השונים של התבונה, *בין פרטים שונים*, מוביל להצטללות - לידע שהולך ונעשה ברור יותר, מתוך שלילה. כל עיקרון עולה משלילת עקרונות קודמים, וזה נשלל בתורו - וככה זה נמשך לאורך זמן, ב[השמה לעל](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#fnref:11). לכן, לפי הגל, פילוסופיה היא במהותה היסטורית. 
+כלומר, אין פרט סובייקטיבי בודד שלכוד בתוך הראש של עצמו, כמו שקאנט מותיר אותנו. העימות בין ההיבטים השונים של התבונה, *בין פרטים שונים*, מוביל להצטללות - לידע שהולך ונעשה ברור יותר, מתוך שלילה. כל עיקרון עולה משלילת עקרונות קודמים, וזה נשלל בתורו - וככה זה נמשך לאורך זמן, ב[השמה לעל](../חדשה/הגל/רוח#fnref:11). לכן, לפי הגל, פילוסופיה היא במהותה היסטורית. 
 
 > <div style="text-align: left">The only thought which philosophy brings with it, in regard to history, is the simple thought of Reason - the thought that Reason rules the world, and that world history has therefore been rational in its course</div>
 > 
@@ -179,7 +179,7 @@ tags:
 > 
 > > 11
 
-[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) והיוונים חשבו שהנשמה כלואה בגוף; אבל היום, עם עליית חקר הנשמה - ה*פסיכולוגיה*[^5] - אפשר להעניש לא דרך הגוף, אלא דרך הנשמה *ישר*.
+[אפלטון](../יוונית/אפלטון) והיוונים חשבו שהנשמה כלואה בגוף; אבל היום, עם עליית חקר הנשמה - ה*פסיכולוגיה*[^5] - אפשר להעניש לא דרך הגוף, אלא דרך הנשמה *ישר*.
 
 > These 'power-knowledge relations' are to be analysed \[...] not on the basis of a subject of knowledge who is or is not free \[...] but, on the contrary, the subject who knows \[...] must be regarded as so many effects of these fundamental implication of power knowledge and their historical transformations.
 > 
@@ -234,9 +234,9 @@ tags:
 
 
 
-[^1]: [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה), [פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון), [פילוסופיה של הדת](/פילוסופיה/דת).
+[^1]: [מטאפיזיקה](../מטאפיזיקה), [פילוסופיה של הלשון](../לשון), [פילוסופיה של הדת](../דת).
 [^2]: אין ביקורת רביעית, אנתרופולוגית.
-[^3]: ἀταραξία - רוגע, סבילות (אני מתלהב - [יוונית](/כלליים/יוונית))
+[^3]: ἀταραξία - רוגע, סבילות (אני מתלהב - [יוונית](../../כלליים/יוונית))
 [^4]: *טאבולה ראסל?* (סליחה)
 [^5]:  ψυχή - נשמה - + λογία - תורה, לוגוס
 [^6]: מבנה\רעיון שתיאר הפילוסוף בנת'ם, כמו בית-כלא גדול עם מגדל במרכז; האסירים יודעים שניתן לראות הכל מהמגדל, אבל לא יודעים אם יש שם מישהו שצופה; בידיעה שהם נצפים, הם מתקנים את עצמם.