Relegate assets to subdir (+ new pages)
This commit is contained in:
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 830 KiB |
@@ -3,17 +3,17 @@ title: פסיכולוגיה
|
||||
description: על הבעיה הקשה של התודעה ומעבר לה
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-17T12:32:41.714Z
|
||||
tags:
|
||||
tags: editor: markdown, שנה_ד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
^La^ ^Porte^ ^de^ ^l'Enfer,^ ^מוזיאון^ ^אוגוסט^ ^רודן,^ ^פריז^
|
||||
|
||||
## מהו מדע?
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.2_מדע_ומאפייניו.pdf)
|
||||
[מצגת](מבוא/assets/1.2_מדע_ומאפייניו.pdf)
|
||||
|
||||
המדע הוא הניסיון של האנושות להגיע לקירוב הטוב ביותר לאמת. המדע מושתת על דיון וביקורת בלתי פוסקים, ובאובייקטיביות מוחלטת.
|
||||
|
||||
@@ -26,7 +26,7 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z
|
||||
|
||||
## מהי פסיכולוגיה?
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.1_מהי_פסיכולוגיה.pdf)
|
||||
[מצגת](מבוא/assets/1.1_מהי_פסיכולוגיה.pdf)
|
||||
|
||||
בניגוד למקצועות רבים אחרים, בפסיכולוגיה אין תואר (כינוי) שונה לפסיכולוג חוקר (מדען) לפסיכולוג עוסק. יש גם פסיכולוגים העוסקים בשניהם.
|
||||
|
||||
@@ -55,7 +55,7 @@ dateCreated: 2023-03-13T19:22:10.601Z
|
||||
|
||||
## הגישה הנומינלית מול הגישה התפעולית
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.3_שיטות_מחקר.pdf), [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/1.4_הסטוריה.pdf)
|
||||
[מצגת](מבוא/assets/1.3_שיטות_מחקר.pdf), [מצגת](מבוא/assets/1.4_הסטוריה.pdf)
|
||||
|
||||
בפסיכולוגיה יש שני זרמים שסובבים סביב כיצד להגדיר מונחים ובעיות בתחום.
|
||||
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 830 KiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 11 MiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 144 KiB |
@@ -1,12 +1,12 @@
|
||||
---
|
||||
title: מתאמים קוגניטיביים התנהגותיים
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, פסיכולוגיה_קוגניטיבית
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
- אינטיליגנציה
|
||||
---
|
||||
!!! info "[מצגת](./CBC.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](./assets/CBC.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
אחת הגישות לחקר אינטיליגנציה היא **הגישה הקוגניטיבית**. בניגוד לגישה הפסיכומטרית שסקרנו עד כה, שמתבססת על מבחנים שמייצרים כל אחד ציון אחד, הגישה הקוגניטיבית מחלקת את הביצוע להרבה יותר יחידות קטנות עם משמעות תאורטית גדולה יותר: היא מבטאת **תהליכים**.
|
||||
@@ -79,7 +79,7 @@ tags:
|
||||
- זיכרון עובד חזותי לזיכרון חזותי לטווח קצר
|
||||
- זיכרון עובד מילולי לזיכרון מילולי לטווח קצר
|
||||
|
||||
ומתאמים בינוניים-נמוכים בשאר הגורמים. כלומר, גורמי זיכרון עובד יותר תואמים אלו את אלו מגורמי זיכרון טווח קצר, ושני סוגי הזיכרון מותאמים אלו-אלו, במיוחד לפי סוג התוכן (חזותי\מילולי). כלומר, ככל שהמטלה פשוטה יותר (קרי: כזו שנכנסת בזיכרון העובד) הממצאים יותר דומים, וככל שהמטלה מורכבת יותר (קרי: דורשת זיכרון לטווח קצר), הממצאים רחוקים יותר - בהתאם ל[תיאוריית הRADAX של גוטמן](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה#תיאוריית-הRADAX-של-גוטמן).
|
||||
ומתאמים בינוניים-נמוכים בשאר הגורמים. כלומר, גורמי זיכרון עובד יותר תואמים אלו את אלו מגורמי זיכרון טווח קצר, ושני סוגי הזיכרון מותאמים אלו-אלו, במיוחד לפי סוג התוכן (חזותי\מילולי). כלומר, ככל שהמטלה פשוטה יותר (קרי: כזו שנכנסת בזיכרון העובד) הממצאים יותר דומים, וככל שהמטלה מורכבת יותר (קרי: דורשת זיכרון לטווח קצר), הממצאים רחוקים יותר - בהתאם ל[תיאוריית הRADAX של גוטמן](../אינטיליגנציה#תיאוריית-הRADAX-של-גוטמן).
|
||||
|
||||
[Miyake et al., 2000](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1006/cogp.1999.0734) יצרו על בסיס הספרות את **מודל האחדות והגיוון של תפקודים ניהוליים**, שבו זיהו שלוש יכולות מרכזיות:
|
||||
|
||||
@@ -103,7 +103,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[Chudersky, 2013](https://gwern.net/doc/dual-n-back/2013-chuderski.pdf) מעיד כי זיכרון עובד נקשר בחוזקה רבה יותר לאינטיליגנציה פלואידית במצבים שבהם אנו זקוקים לה יותר - במצבים שנדרשת מהירות. ככל שלחץ הזמן היה קיצוני יותר, המתאם בין זיכרון עובד לאינטיליגנציה פלואידית הולך ועולה. ממצא זה מחזק את ה[Process Overlap Theory](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה#process-overlap-theory) - שאומרת שהיכולות המנהלתיות הן צוואר הבקבוק לביטוי היכולות הנפרדות האחרות.
|
||||
[Chudersky, 2013](https://gwern.net/doc/dual-n-back/2013-chuderski.pdf) מעיד כי זיכרון עובד נקשר בחוזקה רבה יותר לאינטיליגנציה פלואידית במצבים שבהם אנו זקוקים לה יותר - במצבים שנדרשת מהירות. ככל שלחץ הזמן היה קיצוני יותר, המתאם בין זיכרון עובד לאינטיליגנציה פלואידית הולך ועולה. ממצא זה מחזק את ה[Process Overlap Theory](../אינטיליגנציה#process-overlap-theory) - שאומרת שהיכולות המנהלתיות הן צוואר הבקבוק לביטוי היכולות הנפרדות האחרות.
|
||||
|
||||
[Süß et al., 2002](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/S0160-2896(01)00100-3) בדקו את הכוח ההסברי של הזיכרון העובד ביחס לפונקציות שונות של אינטיליגנציה. הם נתנו משקל לכל פונקציה לפי החשיבות שלה לאינטיליגנציה (למשל, חשיבה מופשטת קיבלה משקל גבוה), ובחנו עד כמה כל אחד מהם מושפע מהזיכרון העובד במדד שהם קראו לו BIS-g - הg' הנתון לסוללת המבחנים הזו.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -29,7 +29,7 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
#### 6. [אינטיליגנציה רגשית](./רגשית)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>ביקשתי מבינה מלאכותית לצייר "ג'י טאג יורד מהשמיים". הוא כשל כי אין לו אינטיליגנציה. ומה זה? בואו נבדוק..</small>
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -54,7 +54,7 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
## מהי אינטיליגנציה?
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/1.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/1.pdf)
|
||||
|
||||
בספרות הפופולרית ואפילו בקרב חוקרים יש קלישאה שאנחנו לא יודעים מה זה אינטיליגנציה, אבל מאז תיאוריית הg' יש לפחות תשובה אחת; אגודת הפסיכולוגים האמריקאים (APA) חקרה אינטיליגנציה בכוח-משימה והפיקה הגדרה נוספת משלה -
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
## אבולוציה
|
||||
|
||||
!!! info "[מצגת](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/2.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](assets/2.pdf)"
|
||||
|
||||
עד כה דיברנו על הבדלים בין אדם למשנהו. עתה נתמקד בהבדלים בין מינים.
|
||||
|
||||
@@ -59,7 +59,7 @@
|
||||
ביצורים דו-צדדיים, כמו תולעים[^1], נוצרים תאים רגישים לאור, ולאט-לאט זזים לצדדים ימין ושמאל. כשמגיע גירוי מצד ימין, התולעת בורחת לשמאל, ולהיפך (ולכן העיניים מוצלבות). זה נותן ליצורים המוצלבים יתרון במגרש האבולוציוני - הוא בורח יותר מהר, מעמיד יותר צאצאים פוריים.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>!ואז, נהיו לו צדדים</small>
|
||||
### אינטיליגנציה כאסטראטגיה אבולוציונית
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: גנטיקה
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, פסיכולוגיה_קוגניטיבית
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
@@ -8,7 +8,7 @@ tags:
|
||||
- גנטיקה
|
||||
---
|
||||
!!! info "מצגת"
|
||||
[מצגת - גנטיקה](./גנטיקה.pdf)
|
||||
[מצגת - גנטיקה](./assets/גנטיקה.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: הבסיס המוחי
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, פסיכולוגיה_קוגניטיבית
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
|
||||
@@ -1,5 +1,5 @@
|
||||
!!! info "מאמר"
|
||||
[Widaman & Lee Helm (2024) - The threshold for teratogenic effects on child intelligence of prenatal exposure to phenylalanine](../..//PHE.pdf)
|
||||
[Widaman & Lee Helm (2024) - The threshold for teratogenic effects on child intelligence of prenatal exposure to phenylalanine](../../assets/PHE.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
מהי כמות צריכת הPHE במהלך ההריון שממנה והלאה יגרם נזק לאינטיליגנצית העובר.
|
||||
|
||||
@@ -1,5 +1,5 @@
|
||||
!!! info "מאמר"
|
||||
[More than _g_: Verbal and performance IQ as predictors of socio-political attitudes (Edwards et al., 2024)](./left.pdf)
|
||||
[More than _g_: Verbal and performance IQ as predictors of socio-political attitudes (Edwards et al., 2024)](./assets/left.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
המחקר בודק את הקשר בין אינטיליגנציה גבוהה לנטייה פוליטית לשמאל - G נקשר לגישות סוציו-פוליטיות, אבל לא ברור למה - מנסים לסנן גורמים סביבתיים (כמו משפחות מאמצות).
|
||||
|
||||
@@ -1,18 +1,18 @@
|
||||
---
|
||||
title: אינטיליגנציה רגשית
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, פסיכולוגיה_קוגניטיבית
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
- אינטיליגנציה
|
||||
---
|
||||
!!! info "מצגת"
|
||||
[מצגת - אינטיליגנציה רגשית](./רגשית.pdf)
|
||||
[מצגת - אינטיליגנציה רגשית](./assets/רגשית.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
**אינטיליגנציה רגשית** נבדקת בשתי שיטות - בדיווח עצמי, ובביצועים במשימות - כלומר, ע"פ *תכונה*, או *יכולת*.
|
||||
|
||||
[Bar-on, 2006](./BarOn.pdf) הכין את מדד הEmotional Quotient Inventory, שאלון לדיווח עצמי של אינטיליגנציה רגשית. להבדיל משאלוני אישיות, השאלון מתאר יכולת, ולא תכונה.
|
||||
[Bar-on, 2006](./assets/BarOn.pdf) הכין את מדד הEmotional Quotient Inventory, שאלון לדיווח עצמי של אינטיליגנציה רגשית. להבדיל משאלוני אישיות, השאלון מתאר יכולת, ולא תכונה.
|
||||
|
||||
אלא שיש קושי מסויים מדיווח עצמי על *יכולת* - למה לא לבדוק את היכולת?
|
||||
|
||||
@@ -44,5 +44,5 @@ tags:
|
||||
|
||||
אינטיליגנציה רגשית עומדת במתאם של 0.8 עם g' - מקביל בערך ליכולת מתמטית, וגדול מדברים שקשורים לנו אינטואיטיבית עם אינטיליגנציה - כמו זיכרון עובד. כלומר, אינטיליגנציה רגשית **היא סוג מסוים של אינטיליגנציה** - במובן הקר והטכני של המילה: זו לא חיה אחרת או כוח-קסם כזה או אחר.
|
||||
|
||||
ממצא נוסף הוא שלנשים יש יתרון על גברים באינטיליגנציה רגשית ([ΜacCann et al., 2014](./MC2014.pdf); [Cabello et al., 2016](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/dev0000191)).
|
||||
ממצא נוסף הוא שלנשים יש יתרון על גברים באינטיליגנציה רגשית ([ΜacCann et al., 2014](./assets/MC2014.pdf); [Cabello et al., 2016](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/dev0000191)).
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -40,7 +40,7 @@ title: מבוא
|
||||
#### 14. [תיאוריית הלמידה הקוגניטיבית-חברתית של בנדורה](./בנדורה)
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/1.pdf), [טקסט (מבוא)](/פסיכולוגיה/אישיות/Crowne (2009).pdf)
|
||||
[מצגת](assets/1.pdf), [טקסט (מבוא)](Crowne (2009).pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
את חקר האישיות התחיל ידידינו הטוב [סיגמונד פרויד](https://en.wikipedia.org/wiki/Sigmund_Freud), ומשם והלאה חקר האישיות התפצל לשתי סוגים של תיאוריות - תיאוריות **פסיכואנליטיות** ותיאוריות **הומניסטיות**. רובם המוחץ של החוקר היו קלינאים - שבמשך העבודה שלהם נתקלו במצוקות של המטופלים ופיתחו את התיאוריות במטרה לסייע להם. עד היום, התחום מאוד יישומי מסיבה זו.
|
||||
@@ -52,7 +52,7 @@ title: מבוא
|
||||
|
||||
- **מוטיבציות** (מניעים) של רגשות, חשיבה ופעולות
|
||||
|
||||
נניח ואדם פתוח לחוויה; אדם אחד יכול להיות פתוח לחוויה מסיבה אחת, ואחד אחר יכול להיות פתוח בדיוק באותה המידה מסיבה אחרת לגמרי. אדם אחד יכול להיות ב[דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) כי הוא חושש להיות לבד, ואחר מלחץ סביבתי - והדיכאון יהיה בדיוק אותו דיכאון![^1] ולמרות זאת, ההבנה של המניע קריטית
|
||||
נניח ואדם פתוח לחוויה; אדם אחד יכול להיות פתוח לחוויה מסיבה אחת, ואחד אחר יכול להיות פתוח בדיוק באותה המידה מסיבה אחרת לגמרי. אדם אחד יכול להיות ב[דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון) כי הוא חושש להיות לבד, ואחר מלחץ סביבתי - והדיכאון יהיה בדיוק אותו דיכאון![^1] ולמרות זאת, ההבנה של המניע קריטית
|
||||
לטיפול.
|
||||
|
||||
- **המשכיות** \ חוסר המשכיות של אישיות ממצב ומצב ולאורך החיים.
|
||||
@@ -108,15 +108,15 @@ title: מבוא
|
||||
>
|
||||
>> Sullivan, 1963, 1988
|
||||
|
||||
סאליבן אומר ש[האישיות היא עניין של הקשר](/פסיכולוגיה/חברתית#כוח-המצב-situationism) - אוסף של דפוסים שקשור בהתנהגות בינאישית. הקושי בהבנת האישיות, הוא אומר, נובעת מחוסר ההתאמה בין המצב הניסויי לאישיות - אי אפשר לשים אדם במעבדה ולגלות על האישיות שלו, שקשורה כל כך בהקשר הבינאישי: האנשים, השפה, והסביבה.
|
||||
סאליבן אומר ש[האישיות היא עניין של הקשר](../חברתית#כוח-המצב-situationism) - אוסף של דפוסים שקשור בהתנהגות בינאישית. הקושי בהבנת האישיות, הוא אומר, נובעת מחוסר ההתאמה בין המצב הניסויי לאישיות - אי אפשר לשים אדם במעבדה ולגלות על האישיות שלו, שקשורה כל כך בהקשר הבינאישי: האנשים, השפה, והסביבה.
|
||||
|
||||
## תיאוריות מדעיות של אישיות
|
||||
|
||||
[סוקראטס, אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) ופילוסופים רבים אחרים עסקו באישיות בניסיונם להבין את טבע האדם.
|
||||
[סוקראטס, אפלטון](../../פילוסופיה/יוונית/אפלטון), [אריסטו](../../פילוסופיה/יוונית/אריסטו) ופילוסופים רבים אחרים עסקו באישיות בניסיונם להבין את טבע האדם.
|
||||
|
||||
תיאוריות מודרניות בוחנים את האישיות מנקודת מבט מדעית ופסיכולוגית.
|
||||
|
||||
אנחנו חושבים על אישיות באופן אינטואיטיבי משום שאחת ממטרותיו העיקריות של המוח היא **ניבוי** - הניסיון להבין מה יקרה בעתיד. מסיבה זו, למשל, אנשים נוטים להעדיף מידע שמאשש את התפיסה שלהם ([הטיית האישוש](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#השפעת-ידע-עצמי-על-קוגניציה)), מתוך צורך הישרדותי לנבא את העתיד[^2].
|
||||
אנחנו חושבים על אישיות באופן אינטואיטיבי משום שאחת ממטרותיו העיקריות של המוח היא **ניבוי** - הניסיון להבין מה יקרה בעתיד. מסיבה זו, למשל, אנשים נוטים להעדיף מידע שמאשש את התפיסה שלהם ([הטיית האישוש](../חברתית/העצמי#השפעת-ידע-עצמי-על-קוגניציה)), מתוך צורך הישרדותי לנבא את העתיד[^2].
|
||||
|
||||
למשל, אנשים עם ערך עצמי נמוך נוטים לחפש ולקבל יותר פריטי מידע שמאששים את הערך העצמי הנמוך שלהם מאשר כאלו שסותרים אותו. החוקרים משערים שזה הכל נובע מצורך לנבא את העתיד - גם כשהוא שלילי. כפועל יוצא, אנחנו עלולים *לייצר* את גורמי ה[דחק]() שלנו ולעצב את העתיד שלנו.
|
||||
|
||||
@@ -320,7 +320,7 @@ title: מבוא
|
||||
|
||||
> With the possible exception of intelligence, highly generalized behavioral consistencies have not been demonstrated, and the concept of personality traits as broad predispositions is thus untenable
|
||||
|
||||
מיטשל אומר שבמבחני האישיות *הטובים ביותר*, המתאם הוא *0.30* - לא וואו בכלל. מיטשל טוען שמוקד הניבוי של ההתנהגות צריך להיות חיצוני, ולא פנימי ([Situationism](/פסיכולוגיה/חברתית#כוח-המצב-situationism)).
|
||||
מיטשל אומר שבמבחני האישיות *הטובים ביותר*, המתאם הוא *0.30* - לא וואו בכלל. מיטשל טוען שמוקד הניבוי של ההתנהגות צריך להיות חיצוני, ולא פנימי ([Situationism](../חברתית#כוח-המצב-situationism)).
|
||||
|
||||
### אישיות כמצבית
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
|
||||
---
|
||||
!!! info "מצגת"
|
||||
[הרצאה - גישות אמפיריות](./אמפיריות.pdf)
|
||||
[הרצאה - גישות אמפיריות](./assets/אמפיריות.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
תיאוריות של יחסי אובייקט ([קליין](../קליין) [ויניקוט](../ויניקוט)) מתמקדות ב**ייצוגים פנימיים** - האופן שבו הפרט תופס את עצמו ואת האחר. לרוע המזל, הגישה שלהם היא פילוסופית, ולא אמפירית; איך עושים מזה מדע? האם *רוצים* בכלל לעשות מזה מדע?
|
||||
@@ -25,22 +25,22 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
|
||||
|
||||
## מודל שני הקטבים של בלאט
|
||||
|
||||
[סידני בלאט](https://en.wikipedia.org/wiki/Sidney_Blatt) היה פסיכולוג קליני, פרופסור לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה בייל ופסיכואנליטיקאי. עבודתו הושפעה משילוב מעניין של מקורות: הוא עבר התמחות אצל קארל רוג'רס והושפע מה[תיאוריות ההומניסטיות](../הומניסטיות), מהמהפכה הקוגניטיבית, ובמיוחד מ[התיאוריה של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתותית/פיאזה) על התפתחות קוגניטיבית.
|
||||
[סידני בלאט](https://en.wikipedia.org/wiki/Sidney_Blatt) היה פסיכולוג קליני, פרופסור לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה בייל ופסיכואנליטיקאי. עבודתו הושפעה משילוב מעניין של מקורות: הוא עבר התמחות אצל קארל רוג'רס והושפע מה[תיאוריות ההומניסטיות](../הומניסטיות), מהמהפכה הקוגניטיבית, ובמיוחד מ[התיאוריה של פיאז'ה](../התפתותית/פיאזה) על התפתחות קוגניטיבית.
|
||||
|
||||
|
||||
בלאט זיהה שתחת אותה אבחנה של [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), שנובעת מאותן התסמינים, מסתתרים למעשה שני מופעים של דיכאון:
|
||||
בלאט זיהה שתחת אותה אבחנה של [דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון), שנובעת מאותן התסמינים, מסתתרים למעשה שני מופעים של דיכאון:
|
||||
|
||||
- **דיכאון תלותי (אנקליטי)**
|
||||
|
||||
דיכאון המאופיין במוטרדות עמוקה מקשרים. אנשים הסובלים מדיכאון זה חווים תחושה של חוסר אהבה, פחדים מנטישה, ומפתחים התנהגות תלותית (אנקליטית). זהו דיכאון הקשור ל[מימד הקרבה (communion)](../מודרניות#צירי-אישיות).
|
||||
|
||||
דיכאון האנקליטי מושפע מרכיבים ביולוגיים כמו [מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג), גורמים סביבתיים כמו טראומה ולחץ משפחתי, ובמיוחד מדפוסי הורות לא עקביים, מזניחים, דוחים או מפנקים מדי, היוצרים חרדה התקשרותית.
|
||||
דיכאון האנקליטי מושפע מרכיבים ביולוגיים כמו [מזג](../התפתחותית/מזג), גורמים סביבתיים כמו טראומה ולחץ משפחתי, ובמיוחד מדפוסי הורות לא עקביים, מזניחים, דוחים או מפנקים מדי, היוצרים חרדה התקשרותית.
|
||||
|
||||
- **דיכאון הפנמתי**
|
||||
|
||||
דיכאון המאופיין במוטרדות מחוסר-ערך. אנשים אלו חווים תחושות עמוקות של אשמה וביקורתיות עצמית, ומפתחים [סופר-אגו](../פסיכואנליטית#המודל-המבני) נוקשה. זהו דיכאון הקשור למימד הדומיננטיות החברתית והסוכנות (agency).
|
||||
|
||||
הדיכאון ההפנמתי מושפע גם הוא מגורמים ביולוגיים וסביבתיים, אך בעיקר מדפוסי הורות חודרניים, שתלטניים ושיפוטיים, המובילים ל[התקשרות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות) נמנעת.
|
||||
הדיכאון ההפנמתי מושפע גם הוא מגורמים ביולוגיים וסביבתיים, אך בעיקר מדפוסי הורות חודרניים, שתלטניים ושיפוטיים, המובילים ל[התקשרות](../התפתחותית/התקשרות) נמנעת.
|
||||
|
||||
|
||||
בלאט קובע כי שני הסוגים האלו נובעים מהמתח הפנימי בין שני צרכים בסיסיים - הצורך בקשר ובקרבה חברתית לעומת הצורך להגדרה עצמית, סוכנות וביטחון עצמי; הזנחה של כל אחד מהקטבים יגרור דיכאון תואם - קריסה לתוך הקוטב מתוך החסך.
|
||||
@@ -102,7 +102,7 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
|
||||
- פגיעה בבוחן המציאות
|
||||
- שימוש בחומרים
|
||||
|
||||
בנוסף, מחקרים על תגובה לטיפול ([Βlatt et al., 1998](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0022-006X.66.2.423), Vermote et al., 2011) הראו שמטופלים עם [הפרעת אישיות גבולית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) שהתחילו טיפול עם ציוני הבחנה נמוכים (המאפיינים פיצול), סיימו את הטיפול עם ציונים שמאפיינים קביעות אובייקט. ממצאים אלו תואמים את התיאוריה האנליטית על הפרעת אישיות גבולית.
|
||||
בנוסף, מחקרים על תגובה לטיפול ([Βlatt et al., 1998](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0022-006X.66.2.423), Vermote et al., 2011) הראו שמטופלים עם [הפרעת אישיות גבולית](../פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) שהתחילו טיפול עם ציוני הבחנה נמוכים (המאפיינים פיצול), סיימו את הטיפול עם ציונים שמאפיינים קביעות אובייקט. ממצאים אלו תואמים את התיאוריה האנליטית על הפרעת אישיות גבולית.
|
||||
|
||||
התיאוריה של בלאט, לצד הממצאים, מאפשרת לנו לאבחן לא רק את התסמינים שמפגינים מטופלים, אלא גם את המקורות והתהליכים הפנימיים שמהם הם נובעים.
|
||||
|
||||
@@ -124,7 +124,7 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
|
||||
|
||||
מנטליזציה תהליך *לא ודאי* של הסקת מסקנות - תהליך של הרהור בהתנהגויות, של הכלת נקודות מבט שונות על אותו המצב[^1]. חוסר-הודאות הוא מאפיין המפתח של המנטליזציה - לא *הוא עשה את זה כי* ככה וככה, אלא *הוא מתנהג בצורה כזו וכזו אז אולי הוא כזה וכזה*.
|
||||
|
||||
בכדי לפתח מנטליזציה, ילדים זקוקים לאיכות טובה מספיק של יחסי אובייקט - כאלו שכוללים סיפוק צרכים בסיסיים, באופן עקבי, ותוך *שיקוף* (Μirroring) של צרכי הילד: הכרה והנגשת התחושות הפנימיות של הילד (אוי! נפלת! אאויי!). לעומת זאת, פגיעה במנטליזציה תגרום לבעיות בוויסות רגשות ביחסים בינאישיים (כמו [הפרעת אישיות גבולית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית)).
|
||||
בכדי לפתח מנטליזציה, ילדים זקוקים לאיכות טובה מספיק של יחסי אובייקט - כאלו שכוללים סיפוק צרכים בסיסיים, באופן עקבי, ותוך *שיקוף* (Μirroring) של צרכי הילד: הכרה והנגשת התחושות הפנימיות של הילד (אוי! נפלת! אאויי!). לעומת זאת, פגיעה במנטליזציה תגרום לבעיות בוויסות רגשות ביחסים בינאישיים (כמו [הפרעת אישיות גבולית](../פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית)).
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -132,7 +132,7 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
|
||||
|
||||
### Reflective Functioning
|
||||
|
||||
פונאגי פיתח שיטה בשם **Reflective Functioning** למדידת יכולת המנטליזציה באמצעות קידוד תיאורים מתוך [ראיון התקשרות (Adult Attachment Interview)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות#adult-attachement-interview). Reflective Functioning בוחנת את היכולת של האדם לבצע דברים כמו -
|
||||
פונאגי פיתח שיטה בשם **Reflective Functioning** למדידת יכולת המנטליזציה באמצעות קידוד תיאורים מתוך [ראיון התקשרות (Adult Attachment Interview)](../התפתחותית/התקשרות#adult-attachement-interview). Reflective Functioning בוחנת את היכולת של האדם לבצע דברים כמו -
|
||||
|
||||
- למקם מצבים מנטליים בתוך רצף סיבתי
|
||||
- להבין כיצד מצבים מנטליים משפיעים על התנהגות
|
||||
@@ -161,7 +161,7 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
|
||||
|
||||
- אימהות מכורות לחומרים הראו רמות נמוכות של RF; לאחר טיפול [MBT](#טיפול) נצפית עלייה בRF הן באימהות מכורות לחומרים (Suchman et al., 2010) והן באימהות בדיכאון (Toth el a., 2008)
|
||||
|
||||
- מטופלים עם [הפרעה דו-קוטבית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית) (Fonagy et al., 1996; Levy et al., 2006) ו[הפרעות אכילה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה) (Ward et al., 2001)הראו רמות נמוכות של RF
|
||||
- מטופלים עם [הפרעה דו-קוטבית](../פסיכופתולוגיה/ביפולרית) (Fonagy et al., 1996; Levy et al., 2006) ו[הפרעות אכילה](../פסיכופתולוגיה/אכילה) (Ward et al., 2001)הראו רמות נמוכות של RF
|
||||
|
||||
|
||||
כלומר, התקשרות גרועה וויסות פיזיולוגי גרוע גורמים (ונגרמים על ידי) למנטליזציה נמוכה.
|
||||
@@ -184,4 +184,4 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
|
||||
MBT נמצא יעיל במיוחד עבור מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית, עם שיפור משמעותי בתפקוד, ירידה באובדנות ובשימוש בתרופות, גם חמש שנים לאחר סיום הטיפול.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: זה *צורח* (לי) [Τheory of Mind](/פסיכולוגיה/התפתחותית).
|
||||
[^1]: זה *צורח* (לי) [Τheory of Mind](../התפתחותית).
|
||||
@@ -1,4 +1,4 @@
|
||||
!!! info "[מצגת](../exsistentialist.pdf), [מאמר (Yalom)](../yalom.pdf), [מאמר (Davidson, 2009)](../davidson.pdf), [מאמר (תיאוריית ניהול האימה)](../terror.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](../assets/exsistentialist.pdf), [מאמר (Yalom)](../assets/yalom.pdf), [מאמר (Davidson, 2009)](../assets/davidson.pdf), [מאמר (תיאוריית ניהול האימה)](../assets/terror.pdf)"
|
||||
|
||||
**אקזיסטנציאליזם** הוא החוט המקשר בין התיאוריות הקלאסיות, הפסיכודינאמיות, לבין התיאוריות האמפיריות העכשוויות - הביהוויוריסטיות. המתח בין התיאוריות הפסיכודינאמיות לבין התיאוריות הביהוויוריסטיות משחקות על המתח הפילוסופי בין רצון חופשי לדטרמיניזם - בין האפשרות שלנו לכוון את עצמנו לבין הדברים שהכוחות החיצוניים כופים עלינו מראש. אקזיסטנציאליזם נוטה לגישות של רצון חופשי.
|
||||
|
||||
@@ -19,13 +19,13 @@
|
||||
|
||||
> He who has a why to live for can bear with almost any *how*
|
||||
>
|
||||
> > [ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
|
||||
> > [ניטשה](../../פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
|
||||
|
||||
[ויקטור פרנקל](https://en.wikipedia.org/wiki/Viktor_Frankl) ניסח את התיאוריה שלו כאסיר במחנות הריכוז בשואה. הרעיון המרכזי של פרנקל הוא שעיקר תכליתו של האדם הוא מציאת משמעות - ומכאן פיתח את גישת ה***לוגותרפיה***[^1] - גישה חלופית לפסיכואנליזה שמתמקדת ב*משמעות*.
|
||||
|
||||
[פרויד](../פסיכואנליטית) התמקד ב**רצון לעונג**; אדלר, על בסיס ניטשה, מתמקד ב[**רצון לעוצמה**](טוב.md#הרצון-לעוצמה); פרנקל מחדד וניצב על **רצון למשמעות**. משמעות חייבים למצוא - אי אפשר לקבל או לתת אותה; ומה קורה כשאינה בנמצא?
|
||||
|
||||
לפי פרנקל, מתחולל **משבר קיומי** - חוסר משמעות, חלל ריק בחיים, שאנו ממהרים לנסות למלאו. החלל מלווה בתחושות ריקנות, חוסר משמעות, חוסר מטרה, חוסר כיוון - [שיעמום קיומי](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#שעמום) שכזה. בייאוש למלא את הריק, המילוי נעשה לרוב באמצעות דברים שגויים - סיפוק דחפים, עונג רגעי - ואלו אינם מספיקים.
|
||||
לפי פרנקל, מתחולל **משבר קיומי** - חוסר משמעות, חלל ריק בחיים, שאנו ממהרים לנסות למלאו. החלל מלווה בתחושות ריקנות, חוסר משמעות, חוסר מטרה, חוסר כיוון - [שיעמום קיומי](../../פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#שעמום) שכזה. בייאוש למלא את הריק, המילוי נעשה לרוב באמצעות דברים שגויים - סיפוק דחפים, עונג רגעי - ואלו אינם מספיקים.
|
||||
|
||||
הפתרון של פרנקל הוא **דה-רפלקציה** - הסטת המיקוד מהעצמי לעבר העולם: חיפוש משמעות בעולם ולא בעצמי: עזרה לאחרים, יצירתיות, אומנותיות, וכל דבר אחר שמוציא אותנו מן העצמי לעבר החוץ.
|
||||
|
||||
@@ -91,8 +91,8 @@
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: מלשון *לוגוס* - λόγος (נדמה לי) - מתן הסבר תבוני, משמעות (*לוגוס* הוא מונח פילוסופיה טעון - ר' [מבוא לפילוסופיה יוונית](/פילוסופיה/יוונית#מבוא)).
|
||||
[^2]: [פיידון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#מדוע-הפילוסוף-אינו-נרגש-מן-המוות) - הפילוסופיה כהכנה למוות. וגם:
|
||||
[^1]: מלשון *לוגוס* - λόγος (נדמה לי) - מתן הסבר תבוני, משמעות (*לוגוס* הוא מונח פילוסופיה טעון - ר' [מבוא לפילוסופיה יוונית](../../פילוסופיה/יוונית#מבוא)).
|
||||
[^2]: [פיידון](../../פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#מדוע-הפילוסוף-אינו-נרגש-מן-המוות) - הפילוסופיה כהכנה למוות. וגם:
|
||||
> Memento mori
|
||||
>
|
||||
> זכור את המוות
|
||||
@@ -101,5 +101,5 @@
|
||||
|
||||
[^3]: למה זה חוזר כל הזמן?
|
||||
[^4]: uh oh
|
||||
[^5]: [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#מהי-תודעה-עצמית-באמת) (סליחה)
|
||||
[^5]: [הגל](../../פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#מהי-תודעה-עצמית-באמת) (סליחה)
|
||||
[^6]: *שובר שורות* נזרק כדוגמה לזה.
|
||||
@@ -1,12 +1,12 @@
|
||||
---
|
||||
title: בהביוריזם
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, אישיות, אפלטון
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
- בהביוריזם
|
||||
---
|
||||
!!! info "[מצגת](./בהביוריזם.pdf), [מאמר (Skinner - What is Man)](./skinner.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](./assets/בהביוריזם.pdf), [מאמר (Skinner - What is Man)](./assets/skinner.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
**בהביוריזם** מתמקד בעיקר ב**למידה** - *תהליך של שינוי התנהגות כתוצאה מהתנסות*.
|
||||
@@ -36,13 +36,13 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[התנייה קלאסית (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא#למידה-קלאסית-רגשית)[^2]
|
||||
[התנייה קלאסית (מבוא לפסיכולוגיה)](../מבוא#למידה-קלאסית-רגשית)[^2]
|
||||
|
||||
התנייה קלאסית היא קישור בין שני אירועים כך שהאירוע הראשון משנה את המשמעות של השני.
|
||||
|
||||
את ההתנייה הקלאסית גילה פאבלוב, ששם לב שאחרי מספר פעמים שבכל פעם שהוא מצלצל בפעמון ומאכיל את הכלבים שלו, הכלבים מתחילים לרייר למשמע הפעמון; המשמעות של צלצול הפעמון משתנה משום שהכלבים מקשרים את הפעמון עם אוכל.
|
||||
|
||||
התנייה קלאסית קשורה בתהליכים כמו [חוסר אונים נרכש](/פסיכולוגיה/מבוא#למידת-חוסר-אונים), ו[דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון#למידת-חוסר-אונים).
|
||||
התנייה קלאסית קשורה בתהליכים כמו [חוסר אונים נרכש](../מבוא#למידת-חוסר-אונים), ו[דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון#למידת-חוסר-אונים).
|
||||
|
||||
|
||||
החשיפה הראשונה היא המשמעותית ביותר בכינון (או מניעת) התנייה קלאסית.
|
||||
@@ -100,7 +100,7 @@ tags:
|
||||
!!! success "סרטון - [יונים משחקות פינג פונג (Shaping)](http://www.youtube.com/watch?v=vGazyH6fQQ4&feature=related) "
|
||||
|
||||
|
||||
אחד היישומים הראשונים של עיצוב הוא ב*אלחוש שיטתי* (Methodical desesetization), שפיתח Joseph Wolpe. וולפה השתמש בתהליך לטיפול, למשל, [בחרדות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה#חשיפה). התהליך התרחש בכמה שלבים:
|
||||
אחד היישומים הראשונים של עיצוב הוא ב*אלחוש שיטתי* (Methodical desesetization), שפיתח Joseph Wolpe. וולפה השתמש בתהליך לטיפול, למשל, [בחרדות](../פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה#חשיפה). התהליך התרחש בכמה שלבים:
|
||||
|
||||
- מביאים את המטופל למצב של הרפייה - רוגע עמוק
|
||||
- מבקשים מהמטופל *לדמיין* את מה שמפחיד אותו (למשל, כלב)
|
||||
@@ -125,7 +125,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
## טיפול
|
||||
|
||||
כאמור, היום נוהגים לטפל בחשיפה. בעבר היה מקובל להשתמש גם ב*הצפה* - חשיפה חזקה ופתאומית לגירוי. למשל, זורקים מטופל עם [חרדה חברתית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית) לחדר *מפוצץ* אנשים ושמים אותו במצבים לא-נעימים לכמה שעות טובות.
|
||||
כאמור, היום נוהגים לטפל בחשיפה. בעבר היה מקובל להשתמש גם ב*הצפה* - חשיפה חזקה ופתאומית לגירוי. למשל, זורקים מטופל עם [חרדה חברתית](../פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית) לחדר *מפוצץ* אנשים ושמים אותו במצבים לא-נעימים לכמה שעות טובות.
|
||||
|
||||
האם זה עובד? לגמרי. אבל זה גם מאוד לא נעים למטופלים, והרבה מהם פורשים בדרך. חשיפה הדרגתית עדיין עובדת די טוב, והשרידות של המטופלים טובה בהרבה. חשיפה בדימיון גם מקובלת, בעיקר מול פחדים לא-הגיוניים, שיהיה קשה לשחזר במציאות.
|
||||
|
||||
@@ -134,8 +134,8 @@ tags:
|
||||
|
||||
[^1]: > The doer is fiction; The deed is everything
|
||||
>
|
||||
> [Nietzsche](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
|
||||
> [Nietzsche](../../פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
|
||||
|
||||
[^2]: ישן, אז מעט נבוח (נבוח? כי פאבלוב... כלבים... לא משנה)
|
||||
[^3]: רעב ובמצוקה, כדי שיגיב (אוי).
|
||||
[^4]: אפלטון גם כותב ברוח דומה, ב[*פוליטאה*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#כלבים-פילוסופיים); בתארו את העיר המיטבית, הוא מתאר כיצד יהיה חשוב לחשוף את התושבים לגירויים ולחיזוקים הנכונים.
|
||||
[^4]: אפלטון גם כותב ברוח דומה, ב[*פוליטאה*](../../פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#כלבים-פילוסופיים); בתארו את העיר המיטבית, הוא מתאר כיצד יהיה חשוב לחשוף את התושבים לגירויים ולחיזוקים הנכונים.
|
||||
@@ -1,11 +1,11 @@
|
||||
---
|
||||
title: תיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית של בנדורה
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, אישיות
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
---
|
||||
!!! info "[מצגת](./בנדורה.pdf), [מאמר - Self Efficacy](./self-efficacy.pdf), [מאמר - Transmission of Aggression](./transmission.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](./assets/בנדורה.pdf), [מאמר - Self Efficacy](./assets/self-efficacy.pdf), [מאמר - Transmission of Aggression](./assets/transmission.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
[**אלברט בנדורה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Albert_Bandura) הגה את תיאוריות הלמידה החברתית, שמעדנת את [הבהביוריזם](../בהביוריזם) השחצני ומחזירה לתוכו הרבה מהרכיבים המורכבים יותר.
|
||||
|
||||
@@ -2,10 +2,10 @@
|
||||
title: תיאוריות אגו
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info "[מצגת](./אגו.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](./assets/אגו.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
ממשיכי הדרך של [פרויד](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד) קיבלו את התיאוריה הפסיכואנליטית שלו, ובראשם בתו המועדפת, אנה פרויד (1895-1982).
|
||||
ממשיכי הדרך של [פרויד](פרויד) קיבלו את התיאוריה הפסיכואנליטית שלו, ובראשם בתו המועדפת, אנה פרויד (1895-1982).
|
||||
|
||||
## אנה פרויד
|
||||
|
||||
@@ -13,7 +13,7 @@ title: תיאוריות אגו
|
||||
|
||||
> The most gifted and accomplished of my children[^1]
|
||||
|
||||
אנה הוכשרה אצל אביה בשנות ה20 לחייה כמורה, אך בהמשך הפכה לפסיכואנלטיקאית ופיתחה את תחום אנליזת הילדים. אנה התמקדה ב[אגו](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד#האגו), בספרה המפורסים ביותר *האני ומנגנוני הגנה* (1936).
|
||||
אנה הוכשרה אצל אביה בשנות ה20 לחייה כמורה, אך בהמשך הפכה לפסיכואנלטיקאית ופיתחה את תחום אנליזת הילדים. אנה התמקדה ב[אגו](פרויד#האגו), בספרה המפורסים ביותר *האני ומנגנוני הגנה* (1936).
|
||||
|
||||
אנה עברה עם אביה ללונדון ב1938, ובמלחמת העולם השנייה יסדה בלונדון מעונות ובתי יתומים לטיפול בילדים.
|
||||
|
||||
@@ -32,7 +32,7 @@ title: תיאוריות אגו
|
||||
### מנגנוני הגנה
|
||||
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
[A. Freud - The Mechanisms of Defense (1936)](./Defense.pdf)
|
||||
[A. Freud - The Mechanisms of Defense (1936)](./assets/Defense.pdf)
|
||||
|
||||
מה מגדיר מגנון הגנה מותאם או לא מותאם? כל מנגנון הגנה הוא מניפולציה מסוימת; ככל שהמניפולציה הזו תעוות יותר את המציאות, היא תהיה פחות מותאמת - היא תבזבז יותר אנרגיה ומאמץ, ותוכל לעשות לנו יותר נזק.
|
||||
|
||||
@@ -118,7 +118,7 @@ title: תיאוריות אגו
|
||||
### היפנוזה
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[היפנוזה (תודעה ופסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/מצבים#היפנוזה)
|
||||
[היפנוזה (תודעה ופסיכופתולוגיה)](../פסיכופתולוגיה/מצבים#היפנוזה)
|
||||
|
||||
תפקידו של האני \[האגו] שלילי - הוא מפריע לתהליך הריפוי. המהפנט מנסה להגיע אל הלא-מודע והאגו מפריע - ולכן האני לא משתתף בתהליך הריפוי.
|
||||
|
||||
@@ -173,15 +173,15 @@ title: תיאוריות אגו
|
||||
|
||||
תפקוד הגנתי שהופך סתגלתני - למשל, אינטלקטואליזציה שנהפכת למותאמת.
|
||||
|
||||
!!! info "[מצגת (בסוף)](./אגו.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת (בסוף)](./assets/אגו.pdf)"
|
||||
## מרגרט מהאלר
|
||||
|
||||
!!! success "ראה גם"
|
||||
[התיאוריה של מרגרט מהאלר (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר#ספרציה-ואינדיוידואציה) - תיאור יותר מקיף של התיאוריה.
|
||||
[התיאוריה של מרגרט מהאלר (פסיכולוגיה התפתחותית)](../התפתחותית/מאהלר#ספרציה-ואינדיוידואציה) - תיאור יותר מקיף של התיאוריה.
|
||||
|
||||
מרגרט מהאלר (1897-1985) נולדה בהונגריה למשפחה יהודית. מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות* וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*.
|
||||
|
||||
מרגרט הוכשרה כרופאה והתמחתה ברפואת ילדים. ב1936 ברחה לבריטניה, וב1938 עברה לארה"ב. מרגרט ביססה את [התיאוריה שלה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מהאלר) על תצפיות בתינוקות ובאמותיהם. היא הושפעה מעבודתו של רנה ספיץ, שתיאר את תופעת ה"אשפזת" (hospitalism) שתיעדה את הצורך בסביבה רגשית על-מנת לממש את הפוטנציאלים הפסיכולוגיים, בלעדיה לוקים הילדים בדיכאון, חולי, פיגור תנועתי, ואפילו מוות.
|
||||
מרגרט הוכשרה כרופאה והתמחתה ברפואת ילדים. ב1936 ברחה לבריטניה, וב1938 עברה לארה"ב. מרגרט ביססה את [התיאוריה שלה](../התפתחותית/מהאלר) על תצפיות בתינוקות ובאמותיהם. היא הושפעה מעבודתו של רנה ספיץ, שתיאר את תופעת ה"אשפזת" (hospitalism) שתיעדה את הצורך בסביבה רגשית על-מנת לממש את הפוטנציאלים הפסיכולוגיים, בלעדיה לוקים הילדים בדיכאון, חולי, פיגור תנועתי, ואפילו מוות.
|
||||
|
||||
אצל פרויד, מטופלים פסיכוטיים מתדרדרים (מנגנון ההגנה - רגרסיה) חזרה ל**נרקיסיזם ראשוני** - מצב שבו הם מוכלים לגמרי בעצמם, מתוך היצר הראשוני לשרוד ותו לא, ולא יכולים ליצור קשר [העברה](../פסיכואנליטית#העברה) ולכן לא ניתנים לטיפול.
|
||||
|
||||
@@ -238,7 +238,7 @@ title: תיאוריות אגו
|
||||
|
||||
התינוק מפנים שהאם נמצאת שם, גם אם היא לא בטווח ראייה. כינונו של *חוף מבטחים*. השלמת תהליך הספרציה-אינדיוידואציה, דרך ביסוס של ייצוג פנימי של נוכחות של האם גם בהעדרה.
|
||||
|
||||
הרבה פסיכופתולוגיות (כמו [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)) נקשרות בהפרעות בשלב הזה, בעקבות שיבושים בספרציה-אינדיוידואציה.
|
||||
הרבה פסיכופתולוגיות (כמו [חרדה](../פסיכופתולוגיה/חרדה)) נקשרות בהפרעות בשלב הזה, בעקבות שיבושים בספרציה-אינדיוידואציה.
|
||||
|
||||
### שיבושים בתהליך
|
||||
|
||||
@@ -258,7 +258,7 @@ title: תיאוריות אגו
|
||||
|
||||
כמו ספיץ, מאהלר פגשה וצפתה בילדים חשוכים (בתי יתומים, בתי חולים) שסבלו מהפרעות מוקדמות קשות, והתיאוריה שלה אפשרה הבנה של פתולוגיה הקשורה לתסביכים טרום-אדיפאליים:
|
||||
|
||||
- [תסביך אדיפאלי](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד#תסביך-אדיפוס): הדגש הוא על קונפליקט מיני/תוקפני בהם האב (השלישי מרכזי). הדגש הוא על קונפליקט בין המבנים הנפשיים. הביטוי הוא סימפטומטי (אובססיה, היסטריה).
|
||||
- [תסביך אדיפאלי](פרויד#תסביך-אדיפוס): הדגש הוא על קונפליקט מיני/תוקפני בהם האב (השלישי מרכזי). הדגש הוא על קונפליקט בין המבנים הנפשיים. הביטוי הוא סימפטומטי (אובססיה, היסטריה).
|
||||
|
||||
- בעיות טרום-אדיפאליות: הדגש הוא על תפקיד האם, ועל הפרעות בכינונן של המבנים הפסיכולוגיים עצמם. הביטוי הוא נרחב (חוסר וויסות, תנודתיות בדימוי העצמי , הפרעות בכינון קשר).
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: גישות הומניסטיות - רוג'רס ומאסלו
|
||||
---
|
||||
!!! info "מצגת"
|
||||
[הרצאה](./הומניסטיות.pdf)
|
||||
[הרצאה](./assets/הומניסטיות.pdf)
|
||||
|
||||
## קרל רוג'רס והגישה ההומניסטית
|
||||
|
||||
@@ -67,9 +67,9 @@ title: גישות הומניסטיות - רוג'רס ומאסלו
|
||||
|
||||
[^1]: > כוחו של הרוח גדול רק כביטויו החיצוני, עומקו אינו אלא בשיעור שהוא מעז להתרחב ולאבד את עצמו בתוך פריסתו
|
||||
>
|
||||
> [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל), [הפנומנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
|
||||
> [הגל](../../פילוסופיה/חדשה/הגל), [הפנומנולוגיה של הרוח](../../פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
|
||||
|
||||
(סליחה)
|
||||
|
||||
[^2]: או, מה שיכה בי כשאשב נבוח במבחן באישיות...
|
||||
[^3]: גנוב מ[אריסטו](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית##יודיימוניה-ευδαιμονία) (סליחה).
|
||||
[^3]: גנוב מ[אריסטו](../../פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית##יודיימוניה-ευδαιμονία) (סליחה).
|
||||
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: פסיכואנליזה התייחסותית
|
||||
---
|
||||
!!! info "מצגת"
|
||||
[הרצאה](./התייחסותית.pdf)
|
||||
[הרצאה](./assets/התייחסותית.pdf)
|
||||
|
||||
בשנות ה-80, התיאוריה הבינאישית של סאליבן השפיעה על פסיכואנליטיקאים אמריקאים, ובראשם סטיבן מיטשל, שפיתחו את גישת ה**פסיכואנליזה ההתייחסותית**. גישה זו היא שילוב בין [תיאוריות יחסי-אובייקט](../קליין) ו[פסיכואנליזה בינאישית](../סאליבן), וקובעת שהמניע העיקרי של בני אדם הוא מעורבות במערכות יחסים. עצמי בריא הוא כזה שמסוגל לנוע ולהכיל *מצבי עצמי* בינאישיים רבים ומגוונים, ופסיכופתולוגיה נובעת מחוסר יכולת לאחות אותם לכדי עצמי הרמוני ומגובש.
|
||||
|
||||
@@ -19,7 +19,7 @@ title: פסיכואנליזה התייחסותית
|
||||
|
||||
### ברומברג
|
||||
|
||||
[פיליפ ברומברג](https://en.wikipedia.org/wiki/Philip_Bromberg) הרחיב את התיאוריה של מיטשל, והתמקד במצבי עצמי [דיסוציאטיביים](/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה). כשאנחנו לא בשלים להתמודד עם מצב כזה או אחר - במיוחד לאור תגובות מאחרים, כמו מצבי [חרדה בינאישית אצל סאליבן](../סאליבן#חרדה-האחר-והעצמי), אנחנו משליכים אותם החוצה למצב נפרד מהעצמי. ברומברג סבור שהאיחוי של מצבי העצמי השונים האלו היא ההישג ההתפתחותי המרכזי - למשל, היכולת להכיר בכך שאני יכול להיות גם חזק וגם חלש, גם מצליח וגם נכשל, מבלי שזה יערער את תחושת העצמי השלמה שלי. כשל באיחוי הזה - כלומר, חוסר היכולת להתגבר על הדיסוצאציה - מובילה לפסיכופתולוגיה.
|
||||
[פיליפ ברומברג](https://en.wikipedia.org/wiki/Philip_Bromberg) הרחיב את התיאוריה של מיטשל, והתמקד במצבי עצמי [דיסוציאטיביים](../תודעה/דיסוציאציה). כשאנחנו לא בשלים להתמודד עם מצב כזה או אחר - במיוחד לאור תגובות מאחרים, כמו מצבי [חרדה בינאישית אצל סאליבן](../סאליבן#חרדה-האחר-והעצמי), אנחנו משליכים אותם החוצה למצב נפרד מהעצמי. ברומברג סבור שהאיחוי של מצבי העצמי השונים האלו היא ההישג ההתפתחותי המרכזי - למשל, היכולת להכיר בכך שאני יכול להיות גם חזק וגם חלש, גם מצליח וגם נכשל, מבלי שזה יערער את תחושת העצמי השלמה שלי. כשל באיחוי הזה - כלומר, חוסר היכולת להתגבר על הדיסוצאציה - מובילה לפסיכופתולוגיה.
|
||||
|
||||
!!! is-info "דוגמה"
|
||||
נכשלתם (לא עלינו) במבחן באישיות. יש לכם מצב עצמי שאתם בהרצאות ואתם *על זה*, ומצב עצמי שאתם במבחן והוא לועס אתכם. אלו מצבים דיסוציאטיבים - הם מרגישים אחרת, כאילו יש שני *עצמי-יים* - העצמי שלועס את פרויד והעצמי הנלעס בידי פרויד. במצב בריא, נוכל לגשר על הפער ולהגיד, הייתי גרוע - *הפעם* פרויד לעס אותי; בלי היכולת לגשר, אנחנו נשארים רק ב*אני גרוע* - ושם צומחת פסיכופתולוגיה
|
||||
|
||||
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
|
||||
---
|
||||
!!! info "טקסטים"
|
||||
[מצגת](./ויניקוט-שיעור.pdf), [תרגול](./ויניקוט.pdf), [Winnicott - Playing and Reality](./Winnicott.pdf)
|
||||
[מצגת](./assets/ויניקוט-שיעור.pdf), [תרגול](./assets/ויניקוט.pdf), [Winnicott - Playing and Reality](./assets/Winnicott.pdf)
|
||||
|
||||
[דונלד וודס ויניקוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Donald_Winnicott) נולד בפלימות' שבאנגליה, הבן השלישי להוריו. ב1916, ויניקוט החל ללמוד רפואה, ועבד כאח מסייע במהלך מלחמת העולם הראשונה. מזועזע ממותם של חבריו, ויניקוט מתגייס לחיל הים. ב1940, ויניקוט מתמנה ליועץ הפסיכיאטרי לתוכנית פינוי הילדים מלונדון, בעודה מופצצת ע"י הנאצים, ונחשף לילדים בעלי חסך סביבתי, שהנסיבות הפרקטיות קרעו מהוריהם.
|
||||
|
||||
@@ -74,7 +74,7 @@ title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
|
||||
|
||||
## המרחב המעברי
|
||||
|
||||
!!! info "[מצגת](./מעבר.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](./assets/מעבר.pdf)"
|
||||
|
||||
תם השלב הראשוני, של [האם הטובה דיה](#אם-טובה-דיה), והתינוק מתחיל להינתק מהאם. התינוק נולד פסיכולוגית, ושרוי עתה בין שני קטבים:
|
||||
|
||||
@@ -89,7 +89,7 @@ title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
|
||||
|
||||
בין אלו לאלו יש את **המרחב המעברי** - איזור הביניים של החוויה השוכן בין פנטזיה (העצמי) למציאות (האחר). הנסיגה של האם ממצב ה[PMP](#Primary-Maternal-Preoccupation) מוליד *פער* בין התשוקה, או הדחף, לסיפוקו; במרחב הזה מתקיימת המציאות האובייקטיבית - הפער בין הרצוי למצוי, המתח בין העצמי לבחוץ.
|
||||
|
||||
המרחב המעברי פנימי וחיצוני כאחד, עמום ומלא-סתירות בהגדרתו. תחומים כמו [המשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק), [הדת](/פילוסופיה/דת), [היצירה](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#יצירתיות), והפסיכותרפיה נופלים במרחב הזה.
|
||||
המרחב המעברי פנימי וחיצוני כאחד, עמום ומלא-סתירות בהגדרתו. תחומים כמו [המשחק](../התפתחותית/משחק), [הדת](../../פילוסופיה/דת), [היצירה](../../פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#יצירתיות), והפסיכותרפיה נופלים במרחב הזה.
|
||||
|
||||
האיזון הוא קריטי במרחב המעברי: קריסה לתוך קוטב המציאות האובייקטיבית יוביל לאבדן העצמי, וקריסה לקוטב הפנימי תוביל לאבדן בוחן המציאות, לשיגעון.
|
||||
|
||||
@@ -139,7 +139,7 @@ title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
|
||||
### משחק
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[טיפול במשחק (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק)
|
||||
[טיפול במשחק (פסיכולוגיה התפתחותית)](../התפתחותית/משחק)
|
||||
|
||||
אצל פרויד, המשחק משמש לתיעול דחפים מיניים. אצל קליין, המשחק מהווה אמצעי תקשורת, תחליף לאסוציאציות החופשיות בתקשורת עם ילדים. לעומתם, ויניקוט אומר שהמשחק **הוא המטרה** - לא אמצעי למשהו אחר, אלא משהו חשוב כמות שהוא.
|
||||
|
||||
@@ -240,7 +240,7 @@ title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
|
||||
|
||||
!!! is-info "דוגמה"
|
||||
חשבו על תינוק כאפונים בתרמיל - עצמי אמיתי (אפונים) ועצמי כוזב (תרמיל). במצב תקין, רוב המשאבים ילכו לאפונים, ובמצב לא תקין - לתרמיל.
|
||||
|
||||
|
||||
<small>תהיו אפונים, לא תרמילים</small>
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -259,6 +259,6 @@ title: תיאורית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט
|
||||
בפסיכותרפיה, תפקיד המטפל לשקף למטופל את קיומו, כך שהמטופל ימצא את העצמי האמיתי שלו. בתחילת הטיפול, ניתן רק לדבר עם העצמי הכוזב על העצמי האמיתי. כאשר העצמי האמיתי מתחיל להתגלות, תהיה רגרסיה לתלות קשה, כאשר המטפל ממלא פונקציית ההחזקה עבור המטופל. טיפול כחוויה מתקנת של החזקה על ידי "מטפל טוב דיו" - אנשים שמחוברים לעצמי האמיתי שלהם.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: (למזוכיסטים) זה רעיון [הגליאני מובהק](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#היפוך תפקידים) - היצירה והתרת החותם של הפרט בעולם הוא ממש התהוות. דיברנו על כל ארוכות גם בהגות של רוברט נוזיק ב[חיים הרפלקטיביים](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#יצירתיות).
|
||||
[^2]: זה כבר ממש הגל ([הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-העבד)) (אני מתנצל, זה חזק ממני).
|
||||
[^3]: ואכן, אנשים שחווים טראומות בילדות עלולים ללקות בפסיכופתולוגיות שקשורות להיעדר אחידות - כמו [דיסוציאציה](/פסיכולוגיה/,תודעה/דיסוציאציה).
|
||||
[^1]: (למזוכיסטים) זה רעיון [הגליאני מובהק](../../פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#היפוך תפקידים) - היצירה והתרת החותם של הפרט בעולם הוא ממש התהוות. דיברנו על כל ארוכות גם בהגות של רוברט נוזיק ב[חיים הרפלקטיביים](../../פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#יצירתיות).
|
||||
[^2]: זה כבר ממש הגל ([הדיאלקטיקה של האדון והעבד](../../פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-העבד)) (אני מתנצל, זה חזק ממני).
|
||||
[^3]: ואכן, אנשים שחווים טראומות בילדות עלולים ללקות בפסיכופתולוגיות שקשורות להיעדר אחידות - כמו [דיסוציאציה](../,תודעה/דיסוציאציה).
|
||||
@@ -9,7 +9,7 @@ title: גישות מודרניות לפסיכולוגיה בינאישית
|
||||
## המצב הבינאישי (The Interpersonal Situation)
|
||||
|
||||
!!! info "מאמר"
|
||||
[Hopwood, C. J., Pincus, A. L., & Wright, A. G. C. (2019)](./Interpersonal.pdf)
|
||||
[Hopwood, C. J., Pincus, A. L., & Wright, A. G. C. (2019)](./assets/Interpersonal.pdf)
|
||||
|
||||
התיאוריות המודרניות טוענות שכדי לדבר על אישיות בצורה בינאישית, אנחנו זקוקים לשפה שונה מזו של תיאוריות אישיות מסורתיות. למשל, בעוד ה-Big Five מדבר על *נוירוטיות* כI, זוהי תפיסה תוך-אישית שלא מתייחסת להקשר החברתי.
|
||||
|
||||
@@ -84,7 +84,7 @@ is-info "הגדרה - בעיות בויסות"
|
||||
|
||||
### התערבות טיפולית מבוססת-צירים
|
||||
|
||||
ההבנה של מיקום המטופל על הצירים מאפשרת התערבות ממוקדת יותר. אם הקונפליקט העיקרי הוא בתחום הערך העצמי (עיוות בתפיסת העצמי), הטיפול יתמקד בעבודה התפתחותית ותובנתית על המקורות של תחושות חוסר הערך. אם הבעיה היא בוויסות רגשי, אפשר להתמקד באסטרטגיות כמו Decentering או [Μindfulness](/פילוסופיה/בודהיזם/vהדרך#מדיטציה-bhavana).
|
||||
ההבנה של מיקום המטופל על הצירים מאפשרת התערבות ממוקדת יותר. אם הקונפליקט העיקרי הוא בתחום הערך העצמי (עיוות בתפיסת העצמי), הטיפול יתמקד בעבודה התפתחותית ותובנתית על המקורות של תחושות חוסר הערך. אם הבעיה היא בוויסות רגשי, אפשר להתמקד באסטרטגיות כמו Decentering או [Μindfulness](../../פילוסופיה/בודהיזם/vהדרך#מדיטציה-bhavana).
|
||||
|
||||
|
||||
אם מזהים קושי בהתנהגות בינאישית, אפשר לעבוד דרך משחקי תפקידים - למשל, אם מטופל מתקשה לבטא חום למרות שהוא חש אותו פנימית, אפשר לתרגל ביטוי של חום בסביבה הבטוחה של הטיפול.
|
||||
|
||||
@@ -17,7 +17,7 @@ title: תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאל
|
||||
להורה, בעצמו יצור חברתי, יש **נטיות משלימות** למלא את הצרכים האלה – להאכיל, לחבק וכו’ – וכך שני הצדדים מפיקים הנאה מהקשר.
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[התקשרות (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות)
|
||||
[התקשרות (פסיכולוגיה התפתחותית)](../התפתחותית/התקשרות)
|
||||
|
||||
|
||||
ההורים והילדים נעים בין **חרדה** ל**רוגע** - שביעות רצון של התינוק תשמח את ההורים, וחרדה של התינוק תלחיץ את ההורים, ולהיפך – זוהי **הדבקה רגשית**. ההדדיות הזו בין הילדים להורים היא מולדת, ותלווה אותם לכל החיים - אבל במהלך התפתחות תקין, הילדים כבר לא יהיו *תלויים* בהורים שלהם.
|
||||
@@ -26,7 +26,7 @@ title: תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאל
|
||||
|
||||
### חרדה, האחר והעצמי
|
||||
|
||||
בשלב הראשון, התינוק מבחין בין חרדה לרוגע ותו לא, בדומה לתיאוריה של [קליין](/פסיכולוגיה/אישיות/קליין); אין מנעד רגשי מעבר לזה.
|
||||
בשלב הראשון, התינוק מבחין בין חרדה לרוגע ותו לא, בדומה לתיאוריה של [קליין](קליין); אין מנעד רגשי מעבר לזה.
|
||||
|
||||
בהמשך, מגיעים ניבוי והתניות - אם אעשה ככה, אמא תעשה כזה - ובהתאם לניבויים ולהתניות נוצר **עצמי טוב** ו**עצמי רע**, ומולו בצידו השני של הקשר **אם טובה** ו**אם רעה**.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -5,14 +5,14 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/2.pdf), [מצגת (תרגול)](/פסיכולוגיה/אישיות/תרגול_1.pdf), [מאמר](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/2.pdf), [מצגת (תרגול)](assets/תרגול_1.pdf), [מאמר](assets/פרויד.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
## למה ללמוד פרויד?
|
||||
|
||||
התיאוריה של פרויד ידועה לשמצה כפסודו-מדעית - אי אפשר לנסות אותה, ואי אפשר להפריך אותה. אז למה בכלל ללמוד אותה?
|
||||
|
||||
הערך בתיאוריה של פרויד הוא היסטורי - הרעיונות שלו היו מהפכניים, והרבה מהם נטמעו לגמרי במחשבה שלנו - כמו הרעיון שהילדות משפיעה מאוד על ההתפתחות הפסיכולוגית שלנו ובמיוחד על [פסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה), או הרעיון שניתן לטפל בתסמינים נפשיים ואפילו פסיכוסומטיים בדיבור, ועצם הקשר בכלל של התסמינים למצב הנפשי.
|
||||
הערך בתיאוריה של פרויד הוא היסטורי - הרעיונות שלו היו מהפכניים, והרבה מהם נטמעו לגמרי במחשבה שלנו - כמו הרעיון שהילדות משפיעה מאוד על ההתפתחות הפסיכולוגית שלנו ובמיוחד על [פסיכופתולוגיה](../פסיכופתולוגיה), או הרעיון שניתן לטפל בתסמינים נפשיים ואפילו פסיכוסומטיים בדיבור, ועצם הקשר בכלל של התסמינים למצב הנפשי.
|
||||
|
||||
הרעיון שהרבה מהפעולות שלנו לאו-דווקא מודעות, נשלטות ולטובתנו גם הוא מגיע מפרויד. מבלי להעריך את הרקע הבסיסי ואת המהפכה שפרויד חולל, קשה יהיה להבין את הפסיכולוגיה המודרנית.
|
||||
|
||||
@@ -99,7 +99,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
התיאוריה ספגה ביקורת ניכרת, בעיקר לאור חוסר האמונה של האנשים שכל כך הרבה אנשים חווים חוויות מיניות מוקדם כל כך.
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
[ר' גם - *היסטריה* ומיניות (פסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD#היסטוריה)
|
||||
[ר' גם - *היסטריה* ומיניות (פסיכופתולוגיה)](../פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD#היסטוריה)
|
||||
|
||||
|
||||
[מחקרים עכשווים](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/1077559511403920) דווקא תומכים בקביעה הזו, אבל פרויד בחר לזנוח את התיאוריה, כי:
|
||||
@@ -143,7 +143,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
|
||||
הקיבעון קובע את סוג האישיות
|
||||
|
||||
**רגרסיה** - בעקבות [דחק](/פסיכולוגיה/דחק) (לחץ על האגו), חזרה לסיפוק באזור מוקדם יותר.
|
||||
**רגרסיה** - בעקבות [דחק](../דחק) (לחץ על האגו), חזרה לסיפוק באזור מוקדם יותר.
|
||||
|
||||
#### השלב האוראלי
|
||||
האזור הארוטוגני הוא הפה.
|
||||
@@ -490,13 +490,13 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
קיימת ספרות ענפה שמראה שתהליכים לא מודעים משפיעים על התנהגותנו - אבל הטענה של פרויד שהדחקה של דחפים היא גורם מרכזי לתהליכים לא-מודעים לא זכתה לתמיכה אמפירית.
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[תודעה ופסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/תודעה#תודעה-כרכיב-נוסף) - *עד כמה המודעות משפיעה על ההתנהגות שלנו?*
|
||||
[תודעה ופסיכופתולוגיה](../תודעה#תודעה-כרכיב-נוסף) - *עד כמה המודעות משפיעה על ההתנהגות שלנו?*
|
||||
|
||||
|
||||
- אטיולוגיה
|
||||
|
||||
קיימת תמיכה מועטה לכך שדחפים מיניים מודחקים הינם הסיבה המרכזית
|
||||
להתפתחותן של נוירוזות ([דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה), [פוביות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה#הפרעות-חרדה))
|
||||
להתפתחותן של נוירוזות ([דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון), [חרדה](../פסיכופתולוגיה/חרדה), [פוביות](../פסיכופתולוגיה/חרדה#הפרעות-חרדה))
|
||||
|
||||
- טיפול
|
||||
|
||||
@@ -508,7 +508,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
גישה שמנסה לקשר בין התיאוריה של פרויד לממצאים נוירולוגיים היא ה**נוירופסיכואנליזה**, שסבורה שפרויד התמקד בתיאוריה פשוט משום שלא היו בתקופתו העצמאים המספיקים לחקר המוח[^10].
|
||||
|
||||
נוירופסיכואנליזה מנסה לעשות חיבור בין הקונסטרקטים התיאורטיים של התיאוריה
|
||||
הפסיכואנליטית ובין [קורלטים של מבנים מוחיים (NCCs)](/פסיכולוגיה/תודעה#nccs---המקבילות-הנוירולוגיות-לתודעה).
|
||||
הפסיכואנליטית ובין [קורלטים של מבנים מוחיים (NCCs)](../תודעה#nccs---המקבילות-הנוירולוגיות-לתודעה).
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">We must recollect that our provisional ideas in psychology will
|
||||
presumably some day be based on an organic substructure. . . . We
|
||||
@@ -529,7 +529,7 @@ physiological or chemical ones</div>
|
||||
## אבל ומלנכוליה בתיאוריה של פרויד
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/תרגול_2.pdf), [מאמר](/פסיכולוגיה/אישיות/Mourning and melancholia.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/תרגול_2.pdf), [מאמר](assets/Mourning and melancholia.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
**אבל** ו**מלנכוליה** הן שתיהן תופעות של אבדן אובייקט ותחושה שלילית שנובעת בעקבות האבדן.
|
||||
@@ -618,7 +618,7 @@ physiological or chemical ones</div>
|
||||
#### מאניה
|
||||
|
||||
|
||||
התסביך [המאני](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית) זהה למלנכולי, אך במקום הכרעת האני בידי האובייקט- האגו דוחק את הקונפליקט וזונח אותו.
|
||||
התסביך [המאני](../פסיכופתולוגיה/ביפולרית) זהה למלנכולי, אך במקום הכרעת האני בידי האובייקט- האגו דוחק את הקונפליקט וזונח אותו.
|
||||
|
||||
החוויה הינה חוויה של **ניצחון** - התגברות על האובייקט (תחושה של הכנעה שיוצרת סיפוק). האנרגיה משתחררת, אך האדם אינו מבין על מה הוא חוגג, שכן הקונפליקטים המלנכוליים הינם לא מודעים.
|
||||
|
||||
@@ -642,6 +642,6 @@ physiological or chemical ones</div>
|
||||
[^5]: ליטל ממחישה את הנקודה באמצעות תהליך האבל ביהדות - העלייה לקבר אחרי שבעה ימים, הישיבה למשך חודש - תהליך הדרגתי וברור.
|
||||
[^6]: סדיזם ולא מזוכיזם, כי הכוונה מאחורי השנאה היא לעבר אובייקט חיצוני, ולא לעבר העצמי - אני מנסה לפגוע באובייקט אחר ופוגע בעצמי, ולא פוגע בעצמי מלכתחילה.
|
||||
[^7]: ערן נותן כדוגמה לתהליך מושפע מאוד מתת-המודע את בחירת בן\בת הזוג. אדם שגדל בלי תמיכה הורית, למשל, ייטה לחפש בן\בת זוג מאוד תומכים. טיב מערכת היחסים תלוי במידה-רבה במידת התועלת של המניעים האלו.
|
||||
[^8]: ארוס (*ερώς*) הוא מושג [אפלטוני](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון); פרויד הכיר אותו היטב ושאב ממנו השראה. ר' גם - דיאלוג [המשתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה), [Sandford, 2006](/פסיכולוגיה/אישיות/plato.pdf) - מאמר מרתק על הקשר בין אפלטון לפרויד.
|
||||
[^9]: מזכיר את [אמפדוקלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס-מאקראגאס), שחשב שההוויה כולה היא מתח בין כוחות האהבה לשנאה.
|
||||
[^8]: ארוס (*ερώς*) הוא מושג [אפלטוני](../../פילוסופיה/יוונית/אפלטון); פרויד הכיר אותו היטב ושאב ממנו השראה. ר' גם - דיאלוג [המשתה](../../פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה), [Sandford, 2006](assets/plato.pdf) - מאמר מרתק על הקשר בין אפלטון לפרויד.
|
||||
[^9]: מזכיר את [אמפדוקלס](../../פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס-מאקראגאס), שחשב שההוויה כולה היא מתח בין כוחות האהבה לשנאה.
|
||||
[^10]: פרויד היה נוירולוג ומדען-מוח בשני העשורים הראשוניים לחייו המקצועיים.
|
||||
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
---
|
||||
!!! info "מצגות"
|
||||
[הרצאה](./קוהוט_הרצאה.pdf), [תרגול](./קוהוט.pdf)
|
||||
[הרצאה](./assets/קוהוט_הרצאה.pdf), [תרגול](./assets/קוהוט.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
**[היינץ קוהוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Heinz_Kohut)** הוא פסיכואנליטיקאי שצמח מהזרם של פרויד ופיתח תיאורייה נפרדת, **תיאוריית העצמי**.
|
||||
@@ -51,7 +51,7 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
|
||||
- **מושקעות אמפתית** (Empathic immersion)
|
||||
|
||||
איך זה להיות האחר: "להיכנס לנעליים" של אחרים, [Τheory of Mind](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה).
|
||||
איך זה להיות האחר: "להיכנס לנעליים" של אחרים, [Τheory of Mind](../התפתחותית/תודעה).
|
||||
|
||||
- **אינטרוספקציה מושאלת** (Vicarious introsepction)
|
||||
|
||||
@@ -142,11 +142,11 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
|
||||
- **התחום הפסיכוטי**
|
||||
|
||||
ההפרעה החמורה ביותר, המובילה לאובדן בוחן מציאות. נזק חמור קבוע או מתמשך לעצמי, ללא מבנים הגנתיים בכדי לפצות על הפגם. לא ניתן לטפל באמצעות פסיכואנליזה, כיוון שהעצמי הגרעיני אינו מבוסס דיו. אלו מצבים כמו [סכיזופרניה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה) ו[דיסוציאציה](/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה) - מצבים ש**אין מרכז**. קוהוט סבור שלא ניתן לטפל בהפרעות כאלו בפסיכואנליזה.
|
||||
ההפרעה החמורה ביותר, המובילה לאובדן בוחן מציאות. נזק חמור קבוע או מתמשך לעצמי, ללא מבנים הגנתיים בכדי לפצות על הפגם. לא ניתן לטפל באמצעות פסיכואנליזה, כיוון שהעצמי הגרעיני אינו מבוסס דיו. אלו מצבים כמו [סכיזופרניה](../פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה) ו[דיסוציאציה](../תודעה/דיסוציאציה) - מצבים ש**אין מרכז**. קוהוט סבור שלא ניתן לטפל בהפרעות כאלו בפסיכואנליזה.
|
||||
|
||||
- התחום הגבולי
|
||||
|
||||
נזק חמור קבוע ו\או מתמשך לעצמי, אך בניגוד לתחום הפסיכוטי, לא אובד בוחן מציאות, אלא מוסתר בהגנות מורכבות. לרוב גם הוא לא ניתן לטיפול בפסיכואנליזה, אך היא לפעמים עוזרת להקלת התסמינים. אלו הפרעות כמו [הפרעת אישיות גבולית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) - יש בוחן מציאות, אבל מנגנוני הגנה נוקשים וחמורים כנגדו.
|
||||
נזק חמור קבוע ו\או מתמשך לעצמי, אך בניגוד לתחום הפסיכוטי, לא אובד בוחן מציאות, אלא מוסתר בהגנות מורכבות. לרוב גם הוא לא ניתן לטיפול בפסיכואנליזה, אך היא לפעמים עוזרת להקלת התסמינים. אלו הפרעות כמו [הפרעת אישיות גבולית](../פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) - יש בוחן מציאות, אבל מנגנוני הגנה נוקשים וחמורים כנגדו.
|
||||
|
||||
|
||||
- הפרעות נרקיסיטיות
|
||||
|
||||
@@ -1,11 +1,11 @@
|
||||
---
|
||||
title: תיאוריית יחסי האובייקט של קליין
|
||||
tags:
|
||||
tags: ---, שנה_ד, אישיות, סינתטי_א_פריורי, פרויד
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](./קליין_הרצאה.pdf), [מצגת (תרגול)](./תרגול_3.pdf), [מאמר](./קליין.pdf)
|
||||
[מצגת](./assets/קליין_הרצאה.pdf), [מצגת (תרגול)](./assets/תרגול_3.pdf), [מאמר](./assets/קליין.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -269,9 +269,9 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: הכוונה היא **לא** ל**פנטזיה** (*fantasy*) - לא לחלום בהקיץ על איזה רצון.
|
||||
[^2]: קליין היא מהחלוצות של [טיפול במשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק).
|
||||
[^2]: קליין היא מהחלוצות של [טיפול במשחק](../התפתחותית/משחק).
|
||||
[^3]: לא *Demon*, אלא ציץ (סליחה).
|
||||
[^4]: שופנהאואר.
|
||||
[^5]: אלו מילים של ליטל, לא שלי. לא לשפוט.
|
||||
[^6]: פרויד היה קנאי מאוד, ומרגע שאנשים מהמעגל שלו פיתחו או חלקו על התיאוריה שלו יותר מדי, הוא הגלה אותם. פרנצי היה אחד מאלה.
|
||||
[^7]: ערן מושל את זה ל[מערכת 1 ומערכת 2](/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות#תיאוריית-המערכות-הכפולות) מעולם הפסיכולוגיה של קבלת החלטות
|
||||
[^7]: ערן מושל את זה ל[מערכת 1 ומערכת 2](../חשיבה/גישות#תיאוריית-המערכות-הכפולות) מעולם הפסיכולוגיה של קבלת החלטות
|
||||
@@ -1,10 +1,10 @@
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/דחק/ptsd.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/ptsd.pdf)
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם - [PTSD (פסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/PTSD)
|
||||
ר' גם - [PTSD (פסיכופתולוגיה)](../פסיכופתולוגיה/PTSD)
|
||||
|
||||
|
||||
**PTSD**, או **הפרעת דחק פוסט-טראומית**, היא אחת ההפרעות שקשורות באופן ההדוק ביותר לגורם האטיולוגי שלה - הסכנות שאורבות לנו בחוץ. PTSD נובע מסכנה ממשית לעצמנו ולאחר, וכרוך בניסיון להחזיר את היציבות שאבדה בעקבות המקרה הטראומטי שסיכן אותנו או את הקרובים לנו.
|
||||
|
||||
@@ -8,12 +8,12 @@ title: טראומה, דחק ואסונות
|
||||
|
||||
לאבד את המפתחות של האוטו, להתחתן, אירועי חיים משמעותיים, טראומה ולחץ כרוני, כמו ממחלה, כולם מהווים אירועי דחק בעצימות שונה.
|
||||
|
||||
[פסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה), כמו [PTSD](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/PTSD) ו[דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), אירועים חיצוניים כמו [מלחמה](/כלליים/מלחמה) וטרוריזם, קשיים בילדות ונסיבות פוליטיות קשות כולם מהווים מקורות נפוצים של דחק.
|
||||
[פסיכופתולוגיה](../פסיכופתולוגיה), כמו [PTSD](../פסיכופתולוגיה/PTSD) ו[דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון), אירועים חיצוניים כמו [מלחמה](../../כלליים/מלחמה) וטרוריזם, קשיים בילדות ונסיבות פוליטיות קשות כולם מהווים מקורות נפוצים של דחק.
|
||||
|
||||
## עולם הדחק
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/דחק/1.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/1.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
!!! warning "תיאור מקרה"
|
||||
@@ -127,7 +127,7 @@ Yerkes & Dodson (1908) הגו את חוק ירקס-דודסון, שזיהה קש
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
גולן מכנה חוקרים כמו בראון והאריס *עציצים* - שיושבים עם המטופל המון, המון זמן ושואלים אותו אינספור שאלות ולוקחים ממנו אינסוף מדידות. *עציצים*, הוא מוסיף בהערכה, עזרו מאוד לקדם את חקר הדחק בזכות השיטות שהגו להתגבר על הדיווח העצמי.
|
||||
|
||||
|
||||
<small>תודה על הכל.</small>
|
||||
|
||||
### Appraisal Theory
|
||||
@@ -178,7 +178,7 @@ Richard Lazarus קובע שסולם הGAS מתעלם של Salye מתעלם מה
|
||||
מצב שבו הדחק מוביל לתוצאות חיוביות נקרא **Εustress** - מצב שבו האלוסטאזיס במצב דחק מוביל להסתגלות מוצלחת (נמר! רוץ!).
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
<small>רוץ!</small>
|
||||
### מודל ארבע הגורמים
|
||||
|
||||
@@ -195,7 +195,7 @@ Richard Lazarus קובע שסולם הGAS מתעלם של Salye מתעלם מה
|
||||
|
||||
#### גורמים מעוררי דחק
|
||||
|
||||
טרחות היומיום (פקקים, חדשות), אירועי חיים דרמטיים, טראומה ואסונות ודחק כרוני הם כולם מעוררי דחק משמעותיים. באופן לא מפתיע, כל אלו מנבאים תגובות דחק - [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה), ושאר ירקות.
|
||||
טרחות היומיום (פקקים, חדשות), אירועי חיים דרמטיים, טראומה ואסונות ודחק כרוני הם כולם מעוררי דחק משמעותיים. באופן לא מפתיע, כל אלו מנבאים תגובות דחק - [דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון), [חרדה](../פסיכופתולוגיה/חרדה), ושאר ירקות.
|
||||
|
||||
טרחות יומיומיות ואירועי חיים מרכזיים הם נורמטיביים, אבל טראומה - שמוגדרת כמצב של חרדה ממשית לשלמות הגוף והמשכיות החיים - היא אירוע חריג. כמובן שישנה גם אינטרקציה בין מצבים כאלו ואירועי חיים מרכזיים - חשבו על אנשים שחיים בצל המלחמה, כמונו.
|
||||
|
||||
@@ -203,16 +203,16 @@ Richard Lazarus קובע שסולם הGAS מתעלם של Salye מתעלם מה
|
||||
|
||||
#### תגובות מרכזיות לדחק
|
||||
|
||||
דחק מעורר תגובות כמו מחלות, הפרעות מצב-רוח ו[אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות), [PTSD](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/PTSD) ואלימות.
|
||||
דחק מעורר תגובות כמו מחלות, הפרעות מצב-רוח ו[אובדנות](../פסיכופתולוגיה/אובדנות), [PTSD](../פסיכופתולוגיה/PTSD) ואלימות.
|
||||
|
||||
#### גורמי סיכון
|
||||
|
||||
גנטיקה, [אישיות](/פסיכולוגיה/אישיות), עוני, גורמים חברתיים ודפוסי מחשבה כולם מהווים גורמי סיכון לדחק. כמובן שישנה גם אינטרקציה - עוני גם מעורר מחלות פיזיות, ואלו בתורן מעוררות דחק, וזה בתורו מגביר את העוני, וכו'
|
||||
גנטיקה, [אישיות](../אישיות), עוני, גורמים חברתיים ודפוסי מחשבה כולם מהווים גורמי סיכון לדחק. כמובן שישנה גם אינטרקציה - עוני גם מעורר מחלות פיזיות, ואלו בתורן מעוררות דחק, וזה בתורו מגביר את העוני, וכו'
|
||||
|
||||
|
||||
#### גורמים מגינים
|
||||
|
||||
רווחה חומרית, [אינטיליגנציה](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה), גנטיקה, תמיכה חברתית, אסטרטגיות התמודדות ודפוסי מחשבה חיוביים כולם יכולים להגן מהשלכות הדחק ולהיטיב את ההתמודדות עמו.
|
||||
רווחה חומרית, [אינטיליגנציה](../אינטיליגנציה), גנטיקה, תמיכה חברתית, אסטרטגיות התמודדות ודפוסי מחשבה חיוביים כולם יכולים להגן מהשלכות הדחק ולהיטיב את ההתמודדות עמו.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: דיכאון ואובדנות
|
||||
tags:
|
||||
tags: - פסיכולוגיה, שנה_ד
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- דחק
|
||||
@@ -8,7 +8,7 @@ tags:
|
||||
- אובדנות
|
||||
- דיכאון
|
||||
---
|
||||
!!! info "[מצגת](./depression.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](./assets/depression.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
> WHENEVER Richard Cory went down town,
|
||||
@@ -48,7 +48,7 @@ Went home and put a bullet through his head.
|
||||
> > Edwin Arlington Robinson, 1869 –45. *Richard Corey*
|
||||
|
||||
|
||||
[אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות) היא אחת מהשלכותיו הקשות ביותר של דחק, כמו גם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) - שהוכרז כמגפה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב2012.
|
||||
[אובדנות](../פסיכופתולוגיה/אובדנות) היא אחת מהשלכותיו הקשות ביותר של דחק, כמו גם [דיכאון](../פסיכופתולוגיה/דיכאון) - שהוכרז כמגפה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב2012.
|
||||
|
||||
דחק הוא הגורם העיקרי לדיכאון חד-קוטבי, לצד אישיות והגן LC6A4 שנקשר בהעברת סרוטונין.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,6 +1,6 @@
|
||||
---
|
||||
title: הפסיכולוגיה של ההטעיה (מיסאינפורמציה)
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
@@ -20,7 +20,7 @@ tags:
|
||||
|
||||
|
||||
## מבוא
|
||||
!!! info "[מצגת](./1.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](./assets/1.pdf)"
|
||||
|
||||
מהי בכלל *הטעייה* (מיסאינפורמציה)? מאיפה היא באה? האם יש לנו בעיה עם הטעייה? למה אנשים מאמינים בכלל להטעייה? מהם *תאי תהודה* (echo chambers) ו*בועות פילטר*? איך אפשר להתמודד עם הטעייה? בחוק? בפסיכולוגיה?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,13 +1,13 @@
|
||||
---
|
||||
title: ההיסטוריה של ההטעייה
|
||||
tags:
|
||||
tags: - שנה_ג, שנה_ד, נומנון_תופעה
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_ב
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
- מיסאינפורמציה
|
||||
- הטעייה
|
||||
---
|
||||
!!! info "[מצגת](./2.pdf)"
|
||||
!!! info "[מצגת](./assets/2.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -81,7 +81,7 @@ Jonathan Swift, סופר (*מסעות גוליבר*) וחובב סאטירה א
|
||||
|
||||
סביב מלחמת העולם השנייה, מכונות התעמולה של האומות השונות השתמשו בכל אמצעי שעמד לרשותן להפיץ תעמולה - רדיו, עיתונים, וכדומה.
|
||||
|
||||
דוגמה בולטת נוספת היא מאמרו המכונן של Andrew Wakefield ב1998, שהתיימר להציג קשר בין החיסון המשולש (חצבת, אדמת, צהבת) לאוטיזם, [שהתברר אחר כך כמזויף](https://en.wikipedia.org/wiki/Lancet_MMR_autism_fraud). המאמר גרם למניעה מהתחסנות ולספקנות גדולה סביב חיסונים ([Motta, Stecula, 2021](./tism.pdf)).
|
||||
דוגמה בולטת נוספת היא מאמרו המכונן של Andrew Wakefield ב1998, שהתיימר להציג קשר בין החיסון המשולש (חצבת, אדמת, צהבת) לאוטיזם, [שהתברר אחר כך כמזויף](https://en.wikipedia.org/wiki/Lancet_MMR_autism_fraud). המאמר גרם למניעה מהתחסנות ולספקנות גדולה סביב חיסונים ([Motta, Stecula, 2021](./assets/tism.pdf)).
|
||||
|
||||
למרות שהמאמר הופרך ונמשך, השיח סביבו נמשך והוא ממשיך להשפיע עד היום.
|
||||
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 347 KiB |
@@ -3,7 +3,7 @@ title: התפתחותית
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-27T11:50:46.730Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פרויד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
---
|
||||
@@ -13,39 +13,39 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חומרים/הרצאה_1_מבוא_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](חומרים/assets/הרצאה_1_מבוא_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
|
||||
#### 1. [מבוא]()
|
||||
|
||||
#### 2. [תקופת טרום הלידה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם)
|
||||
#### 2. [תקופת טרום הלידה](קדם)
|
||||
|
||||
#### 3. [מאפייני הילוד](/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד)
|
||||
#### 3. [מאפייני הילוד](ילוד)
|
||||
|
||||
#### 4. [חישה ותפיסה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה)
|
||||
#### 4. [חישה ותפיסה](חישה)
|
||||
|
||||
#### 5. [מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)
|
||||
#### 5. [מזג](מזג)
|
||||
|
||||
#### 6. [התיאוריה של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה)
|
||||
#### 6. [התיאוריה של פיאז'ה](פיאזה)
|
||||
|
||||
#### 7. [התיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה)
|
||||
#### 7. [התיאוריה על התודעה](תודעה)
|
||||
|
||||
#### 8. [התפתחות רגשית](/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות)
|
||||
#### 8. [התפתחות רגשית](אמוציות)
|
||||
|
||||
#### 9. [חסך אימהי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך)
|
||||
#### 9. [חסך אימהי](חסך)
|
||||
|
||||
#### 10. [דפוסי הורות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות)
|
||||
#### 10. [דפוסי הורות](הורות)
|
||||
|
||||
#### 11. [טיפול במשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק)
|
||||
#### 11. [טיפול במשחק](משחק)
|
||||
|
||||
#### 12. [התקשרות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות)
|
||||
#### 12. [התקשרות](התקשרות)
|
||||
|
||||
#### 13. [התיאוריות של אריקסון ומאהלר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר)
|
||||
#### 13. [התיאוריות של אריקסון ומאהלר](מאהלר)
|
||||
|
||||
## מהי פסיכולוגיה התפתחותית?
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם - [פסיכולוגיה התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
ר' גם - [פסיכולוגיה התפתחותית](../מבוא/התפתחותית) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
|
||||
**פסיכולוגיה התפתחותית** היא התחום הפסיכולוגי החוקר את התפתחות האדם *מההתחלה* - כבר מהרחם - ועד *הסוף* - מוות. הקורס יתמקד בגילאי הרך עד גיל הבגרות המוקדם.
|
||||
|
||||
@@ -73,7 +73,7 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
## מבוא והקשרי התפתחות
|
||||
דמיינו לעצמכם שסיימתם תואר והתמחות בפסיכולוגיה התפתחותית בהצטיינות, והנה - מניחים לפתחכם תינוקת. התינוקת בוהה בכם ומכניסה את הרגל לפה. מה זה אומר?
|
||||
|
||||
אולי זה השלב האוראלי של פרויד? [השלב הסנסו-מוטורי של פיאג'ה?](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית#שלושת-סוגי-האינטיליגנציה) אולי היא רעבה? סקרנית?
|
||||
אולי זה השלב האוראלי של פרויד? [השלב הסנסו-מוטורי של פיאג'ה?](../מבוא/התפתחותית#שלושת-סוגי-האינטיליגנציה) אולי היא רעבה? סקרנית?
|
||||
|
||||
תפיסה התפתחותית לעולם לא תסתכל על התנהגות בודדת - אלא רק על רצף; מהתנהגות בודדת, כמו הכנסת רגל לפה, קשה מאוד ללמוד משהו. אם נגלה שהתינוקת שמה קודם ידיים בפה, ורק אז רגליים, ואז מתחילה להתנדנד - נוכל לראות שהיא מתכוננת להתהפך!
|
||||
|
||||
@@ -108,7 +108,7 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
וזה מסתבך אפילו יותר. דמיינו שני ילדים ש"נתקעים" בדיבור. האחד נתקע בגלל איזושהי בעיה - נוירולוגית, קוגנטיבית, פיזיולוגית. זו לא התפתחות בעל כיוון - זו בעיה שצריך לטפל בו. האחר חושב מהר, והמוטוריקה לא הדביקה את המחשבה; יש לו הרבה מה להגיד ואין לו איך להגיד את זה. זו לא בעיה - נהפוכו; זו התפתחות בעלת כיוון, שתשתפר מעצמה.
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**[מי קובע מה נורמטיבי?](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה#מהי-התנהגות-אבנורמלית) מי קובע מה בעל כיוון? מי קובע מה בעיה ומתי?** זה מושאה המורכב של הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
|
||||
**[מי קובע מה נורמטיבי?](../פסיכופתולוגיה#מהי-התנהגות-אבנורמלית) מי קובע מה בעל כיוון? מי קובע מה בעיה ומתי?** זה מושאה המורכב של הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
|
||||
|
||||
[^1]: Orderly
|
||||
[^2]: Cumulative
|
||||
@@ -122,11 +122,11 @@ dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
|
||||
### סביבה או תורשה
|
||||
שאלת הסביבה או תורשה (*Nature vs Nurture*) היא שאלה קלאסית: מה משפיע יותר על ההתפתחות - הגנטיקה שלנו או הסביבה שלנו?
|
||||
|
||||
מצד אחד של המתרס יושב הפילוסוף הצרפתי [ז'אן ז'אק רוסו](), שקובע כי האדם טוב מטבעו - והסביבה היא זו שמשחיתה אותו. האדם נולד טהור וזך, וצריך למנוע מהסביבה לקלקל אותו. מצידו השני של המתרס, יושב [ג'ון לוק האנגלי](/פילוסופיה/חדשה/לוק), שקובע כי האדם נולד לעולם *טאבולה ראסה* - לוח חלק, ללא נטייה כזו או אחרת - והסביבה היא זו שתכתיב למי ייהפך.
|
||||
מצד אחד של המתרס יושב הפילוסוף הצרפתי [ז'אן ז'אק רוסו](), שקובע כי האדם טוב מטבעו - והסביבה היא זו שמשחיתה אותו. האדם נולד טהור וזך, וצריך למנוע מהסביבה לקלקל אותו. מצידו השני של המתרס, יושב [ג'ון לוק האנגלי](../../פילוסופיה/חדשה/לוק), שקובע כי האדם נולד לעולם *טאבולה ראסה* - לוח חלק, ללא נטייה כזו או אחרת - והסביבה היא זו שתכתיב למי ייהפך.
|
||||
|
||||
> ההערכה וההשפלה הן, מבין כל האחרים, מעורריה רבי העוצמה ביותר של הנפש, ברגע שהיא מתחילה להכיר את טעמם. אם תוכלו להחדיר לילדים תשוקה להערכה ופחד מפני בושה והשפלה ... \[...\] השרשתם בהם את העיקרון הנכון[^5]
|
||||
|
||||
> *[ג'ון לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), מחשבות על חינוך*
|
||||
> *[ג'ון לוק](../../פילוסופיה/חדשה/לוק), מחשבות על חינוך*
|
||||
|
||||
במאה ה19, יצא מהיער[^6] ילד בן 12 בשם ויקטור אבירון (Aveyron), ילד פרא. הפסיכולוגים המוקדמים התלהבו מהמציאה - כעת ניתן לבדוק כיצד תשפיע הסביבה. מאמץ אותו רופא צרפתי בשם ליטארד, שמנסה להפוך אותו לצרפתי מדופלם. ויקטור מצליח ללכת, אבל לא לתפוס נורמות התנהגותיות, או לדבר צרפתית. הרופא מתייאש ממנו ונוטש אותו.
|
||||
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 73 KiB |
@@ -3,13 +3,13 @@ title: התפתחות רגשית
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-15T12:00:16.982Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פיאז'ה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (אחרי ToM)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת (אחרי ToM)](assets/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
- האם תינוק נולד עם כל טווח האמוציות?
|
||||
@@ -19,7 +19,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
|
||||
מה זה בכלל "אמוציות"?
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
ר' גם: [אמוציות](../מבוא/אמוציות) (מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
**אמוציה** היא תבנית תגובה למצבים מסוימית, לרבות תגובות פיזיולוגיות, הבעות פנים, נטייה התנהגותית ורגשות.
|
||||
@@ -210,7 +210,7 @@ Within a month she was able to solve such a problem. For Piaget, the objectifica
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: כמו שלומדים למבחן - *מה עבד לי יותר? לקרוא? לשמוע? אילו טעויות אני נוהג לעשות?* זוהי חשיבה *על* החשיבה.
|
||||
[^2]: זה מזכיר את ה[אגוצנטריות של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#אגוצנטריות), אבל התיאוריה על התודעה מעמיקה ומקיפה הרבה יותר - האגוצנטריות של פיאז'ה היא רק חלק קטן ממנה.
|
||||
[^2]: זה מזכיר את ה[אגוצנטריות של פיאז'ה](פיאזה#אגוצנטריות), אבל התיאוריה על התודעה מעמיקה ומקיפה הרבה יותר - האגוצנטריות של פיאז'ה היא רק חלק קטן ממנה.
|
||||
[^3]: אפילו בעלי חיים מסוימים מפגינים ToM
|
||||
[^4]: למשל, אמריקנים מביעים יותר רגש מיפנים בחברת אחרים, ובנים נוטים לרגזנות היכן שבנות נוטות לעצב.
|
||||
[^5]: שלא הופיעה אצל אקמן.
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: דפוסי הורות
|
||||
description: ע"פ באומרינד
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-03T10:01:20.214Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, הורות
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, הורות, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_8-_דפוסי_הורות.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/תרגול_8-_דפוסי_הורות.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
[Baumrind, 1967](https://psycnet.apa.org/record/1967-05780-001) מבחינה בין שלושה מאפיינים המבחינים בין דפוסי הורות:
|
||||
|
||||
File diff suppressed because it is too large
Load Diff
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
@@ -3,15 +3,15 @@ title: התקשרות
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-19T14:48:56.495Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פרויד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת (1)](assets/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](/פסיכולוגיה/התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)?
|
||||
האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](../התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](מזג)?
|
||||
|
||||
התשובות לשאלות האלו קשורות ב*התקשרות* -
|
||||
|
||||
@@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
פרויד סבר שהמניע הבסיסי ביצירת קשרים עם הסביבה היא סיפוק דחפים מולדים - הקשרים בכלל ועם האם בפרט הם משניים לסיפוק הדחף.
|
||||
|
||||
אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו [מחקרי החסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?
|
||||
אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו [מחקרי החסך](חסך), יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?
|
||||
|
||||
בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.
|
||||
|
||||
@@ -132,7 +132,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
!!! info ""
|
||||
**כל הילדים מפתחים התקשרות**[^3] - ההבדל הוא ב*טיב* אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד *יהיה* קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה.
|
||||
|
||||
היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך).
|
||||
היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](חסך).
|
||||
|
||||
### 4 שלבי התפתחות
|
||||
|
||||
@@ -152,7 +152,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
## מערכות הפחד והחקירה
|
||||
|
||||
**מעגל הביטחון** משחק על **מערכת הפחד** - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ו**מערכת החקירה** - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. [טראומה אצל ילדים](/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה) קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה.
|
||||
**מעגל הביטחון** משחק על **מערכת הפחד** - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ו**מערכת החקירה** - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. [טראומה אצל ילדים](טראומה) קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה.
|
||||
|
||||
פחד וחקירה הן מערכות מוציאות: הילד לא יכול לחקור כשהוא מפחד[^4].
|
||||
|
||||
@@ -189,7 +189,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
## התיאוריה של איינסוורת'
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (2)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת (2)](assets/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
[איינסוורת'](https://en.wikipedia.org/wiki/Mary_Ainsworth), תלמידתו של בולבי, פיתחה את [המצב הזר](https://en.wikipedia.org/wiki/Strange_situation), כלי למדידת התקשרות, כחלק ממחקר אורך שלה. סביב גיל שנה~שנה וחצי, האם והילד מגיעים למעבדה ונמדדים ב*מצב הזר* - כ15-20 דקות.
|
||||
|
||||
@@ -259,7 +259,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
- התקשרות לא מעוכבת
|
||||
|
||||
זהו דפוס התקשרות נוסף שעולה, שעוד לא מוכר באופן רשמי - במקרים של [חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך) קיצוני. ה"רעב" של התינוק להתקשרות לצד היעדר דמות שאיתה ניתן ליצור את הקשר יוצר מצב שבו הילד מראה התנהגות לא מבחינה כלפי זרים - ייתלה ויסמוך על כל מי שנקרה בדרכו. זהו מצב מאוד קשה, ולעיתים גורר גם חברותיות לא מובחנת.
|
||||
זהו דפוס התקשרות נוסף שעולה, שעוד לא מוכר באופן רשמי - במקרים של [חסך](חסך) קיצוני. ה"רעב" של התינוק להתקשרות לצד היעדר דמות שאיתה ניתן ליצור את הקשר יוצר מצב שבו הילד מראה התנהגות לא מבחינה כלפי זרים - ייתלה ויסמוך על כל מי שנקרה בדרכו. זהו מצב מאוד קשה, ולעיתים גורר גם חברותיות לא מובחנת.
|
||||
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
@@ -322,7 +322,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
- בהתקשרות בטוחה, האם קולטת ברגישות את רמזי הילד, והתגובתיות שלה מותאמת אליו.
|
||||
|
||||
האמא מגיבה בזמן, באופן נכון, ובהתאם ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג) של התינוק.
|
||||
האמא מגיבה בזמן, באופן נכון, ובהתאם ל[מזג](מזג) של התינוק.
|
||||
|
||||
- בהתקשרות חרדה מתנגדת\אמביוולנטית, האם לא קולטת ברגישות את הרמזים של הילד ופועלת לפי הצרכים שלה באותו הרגע. חוסר עקביות בתגובה שלה, אך ללא דחייה של הילד.
|
||||
|
||||
@@ -368,7 +368,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
### מנטליזיציה
|
||||
|
||||
בדומה ל[תיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה) - מנטליזציה (גם: תבונה הורית, mind-mindedness, רפלקטיביות) היא היכולת לחשוב את העולם הפנימי של האחר ([Zeegers et al., 2017](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/bul0000114)). זוהי תכונה הקשרית - אפשר להיות בעל מנטליזציה מעולה עם הילד וגרועה בזוגיות.
|
||||
בדומה ל[תיאוריה על התודעה](תודעה) - מנטליזציה (גם: תבונה הורית, mind-mindedness, רפלקטיביות) היא היכולת לחשוב את העולם הפנימי של האחר ([Zeegers et al., 2017](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/bul0000114)). זוהי תכונה הקשרית - אפשר להיות בעל מנטליזציה מעולה עם הילד וגרועה בזוגיות.
|
||||
|
||||
רמות גבוהות של מנטליזציה נקשרו עם התקשרות חיובית בזכות יכולת לפרש באופן תכוף, עקבי, ומדויק את התנהגות התינוק במונחים של המצבים המנטליים שלו.
|
||||
|
||||
@@ -459,7 +459,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
|
||||
[De Wolff & Van Ijzendoorn, 1997](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1132107) מראים מראים שאחרי השנה הראשונה והלאה, התקשרות בין האם מתאזנת לעומת זו מול האב, וטיב ההתקשרות משתנה. המתאם בין ההתקשרות של הילד לאמא ולאבא דומה. זה גם הגיוני - ההורים נמשכים אחד לשני בזכות מאפיינים דומים (לטובה, ולרעה - אם אתה חרד, כנראה שגם בת הזוג שלך תהיה).
|
||||
|
||||
האם ההתקשרות עם האב והאם משפיעים בצורה שונה? [Sroufe, 1993]() ראה כי ההתקשרות עם האם השפיעה בגיל ביה"ס על ההבנה של [אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות) מורכבות ואסטרטגיות התמודדות עם מצוקה, בעוד שטיב ההתקשרות עם האב השפיע בעיקר על תחושת הביטחון של הילד בהתמודדותו עם העולם החברתי, מצבו בקרב קבוצת השווים ובעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. כלומר, שתי ההתקשרויות חשובות - כל אחת בתחומה.
|
||||
האם ההתקשרות עם האב והאם משפיעים בצורה שונה? [Sroufe, 1993]() ראה כי ההתקשרות עם האם השפיעה בגיל ביה"ס על ההבנה של [אמוציות](../מבוא/אמוציות) מורכבות ואסטרטגיות התמודדות עם מצוקה, בעוד שטיב ההתקשרות עם האב השפיע בעיקר על תחושת הביטחון של הילד בהתמודדותו עם העולם החברתי, מצבו בקרב קבוצת השווים ובעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. כלומר, שתי ההתקשרויות חשובות - כל אחת בתחומה.
|
||||
|
||||
[Dagan & Sagi-Schawrz, 2018](https://doi.org/10.1111/cdep.12272) פחות מאמינים בממצאים האלה, לפיהם ההתקשרויות בלתי-תלויות.
|
||||
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
@@ -3,13 +3,13 @@ title: חישה ותפיסה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-26T16:47:40.302Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D.ppt)
|
||||
|
||||
מזל טוב! נולד לנו תינוק. האם הוא רואה? האם הוא שומע? עד כמה חדה הראייה שלו, והשמיעה שלו? איך יודעים?
|
||||
|
||||
@@ -137,7 +137,7 @@ Stajduhar, A, Ganel, T, Avidan, G, Rosenbaum, R. S, & Freud, E (2022) הראו
|
||||
|
||||
Gibson & Walk (1960) עמדו על כך בניסוי הצוק החזותי - לוקחים משטח שמחציתו משובץ, ומחיצתו שקופה - ומתחת אליו אותו הדפוס, עמוק יותר למטה. בקצה המשטח, האם מסמנת לתינוק לבוא. תינוקות שלא קולטים עומק פשוט יזחלו לכיוון האם. תינוקות צעירים יותר - בערך בני חצי שנה - יפגינו סקרנות (הם מזהים את העומק השונה), ויזחלו לכיוון האם. תינוקות מבוגרים יותר - שקולטים עומק - יזהו שמדובר במצב מסוכן - הם יחשבו שהם עומדים ליפול, ויסרבו להמשיך.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
במחקר המשך, Campos, Langer & Krowitz (1970) הדגימו שתפיסת העומק מופיעה עוד לפני שתינוקות יכולים לזחול. בעומק רדוד יותר, התינוקות לא בטוחים מול מה הם עומדים - ובאופן חמוד להדהים, הם נושאים מבט אל האם. בהתאם למבט של האמא, הם בוחרים מה לעשות: אם האם מחייכת, התינוק מתקדם לעבר האם; אם האם מראה פחד או כעס, הם מסרבים סירוב מוחלט לחצות - אף תינוק בניסוי לא חצה!
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: חסך אימהי
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-27T11:08:31.422Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_8_חסך_אימהי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_8_חסך_אימהי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
**התקשרות**, היצמדו של התינוק לדמות מטפלת קבועה, היא עניין מהותי בהתפתחות התינוק, שנלמד תחילה בהיעקר מהיעדרו - תינוקות בלי אמא או דמות מטפלת קבועה.
|
||||
|
||||
@@ -59,7 +59,7 @@ Spitz, המגיע מעולם הפסיכואנליזה, חוקר הרבה מאו
|
||||
|
||||
ספיץ מדד את הDQ[^1] של התינוקות לאורך שנתיים. עד גיל 3 חודשים, מצא ירידה של 12.5 נקודות. בין 3-5 חודשים, יש ירידה של 14 נקודות. לאחר 5 חודשים, ישנה ירידה ממוצעת של 25 נקודות.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בבית היתומים, הDQ הממוצע נע סביב DQ124; בגילאי 8-12 חודשים - 72.
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: טראומת ילדות
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-22T09:14:23.520Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, טראומה
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, טראומה, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_טראומה_למודל.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/תרגול_טראומה_למודל.pptx)
|
||||
|
||||
ילדים ערים במיוחד לאירועים טראומטיים, ובמיוחד אירועים טראומטיים מתמשכים.
|
||||
|
||||
@@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
[^1]: *פצע* ביוונית.
|
||||
|
||||
## השלכות הטראומה
|
||||
לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש [מנגנוני הגנה ועיבוד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#חלקי-האישיות-הפרואודיאנים) שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים.
|
||||
לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש [מנגנוני הגנה ועיבוד](../מבוא/אישיות#חלקי-האישיות-הפרואודיאנים) שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים.
|
||||
|
||||
חוויה טראומטית לא תוביל בהכרח להפרעה נפשית. רק חלק מהנחפשים לאירוע טראומטי יחלו להפגין תסמינים פוסט-טראומטיים, דוגמת:
|
||||
- תסמינים חודרניים (כמו פלאשבקים)
|
||||
@@ -41,7 +41,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
|
||||
## הפרעת דחק פוסט טראומטית
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם - [PTSD (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעת-דחק-פוסט-טראומטית-ptsd)
|
||||
ר' גם - [PTSD (מבוא לפסיכולוגיה)](../מבוא/אבנורמלית#הפרעת-דחק-פוסט-טראומטית-ptsd)
|
||||
|
||||
הפרעה בעקבות טראומה, PTSD, מתפתחת בעקבות חשיפה ישירה או עקיפה לאירוע טראומטי. הDC:0-5[^2] כולל 3 סוגים עיקריים של תסמינים:
|
||||
- *חוויה מחדש* של הטראומה באופן חזרתי וחודרני - במשחק, בחלומות, ב*פלאשבקים*.
|
||||
@@ -74,7 +74,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
## תיווך נכון של אירועי חירום
|
||||
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[הצבע האדום של דן](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הצבע_האדום_של_דן.pdf)
|
||||
[הצבע האדום של דן](assets/הצבע_האדום_של_דן.pdf)
|
||||
|
||||
- מתן הסברים תואמי גיל - ילדים מתקשים לתפוס מצבי קיצון, ואפילו גרוע יותר - נוטים להשלים פערים מהדימיון הפורה שלהם. לתת לילדים הסבר שהם יכולים להבין מאוד עוזר
|
||||
- לתת לילד להוביל את השיח, אבל לא לנדב מידע עודף
|
||||
@@ -101,4 +101,4 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
|
||||
- הגברת סולידריות משפחתית
|
||||
|
||||
[^2]: כמו הDSM-V, אבל אחר, ספציפי להתפתחותית.
|
||||
[^3]: ר' גם - [ערך מתוך בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך)
|
||||
[^3]: ר' גם - [ערך מתוך בודהיזם](../../פילוסופיה/בודהיזם/הדרך)
|
||||
@@ -3,14 +3,14 @@ title: מאפייני הילוד
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-13T09:19:13.726Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_2_מאפייני_הילוד_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_2_מאפייני_הילוד_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
> הלוואי שהלידה תהיה קלה
|
||||
|
||||
@@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
|
||||
> *מתוך **מעשה שהחל**, ויסלבה שימבורסקה*
|
||||
|
||||
התחלנו ב[תקופה הפרה-נטאלית](/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם), שמיד אחרה מגיעה **תקופה הילוד** (Neonatal/postnatal).
|
||||
התחלנו ב[תקופה הפרה-נטאלית](קדם), שמיד אחרה מגיעה **תקופה הילוד** (Neonatal/postnatal).
|
||||
|
||||
השנה הראשונה היא **הכי מסוכנת לחיים**[^2] (ובמיוחד החודש הראשון) - התינוק פגיע מאוד ומשקיע מאמץ פיזיולוגי אדיר כדי להסתגל מחוץ לרחם.
|
||||
|
||||
@@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
|
||||
|
||||
## דיכאון אחרי לידה
|
||||
כחצי מהיולדות חובות *דכדוך אחרי לידה* (Baby blues) ב24 שעות שלאחר הלידה[^4].
|
||||
לגוף לוקח זמן להתאושש מהסערה ההורמונלית - לרוב חולפת אחרי 3-4 ימים. אולם, כ10-20% מהאמהות יחוו [דיכאון מג'ורי](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) עקב הלידה.
|
||||
לגוף לוקח זמן להתאושש מהסערה ההורמונלית - לרוב חולפת אחרי 3-4 ימים. אולם, כ10-20% מהאמהות יחוו [דיכאון מג'ורי](../פסיכופתולוגיה/דיכאון) עקב הלידה.
|
||||
|
||||
לדיכאון אחרי לידה יש השלכות קשות - בתקופה הכי רגישה של הילוד, פגיעה בתפקוד של האם היא משמעותית מאוד.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: התיאוריה של אריקסון מאהלר
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-25T18:06:16.581Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, סינתטי_א_פריורי, פרויד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_11_אריקסון_ומאהלר_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_11_אריקסון_ומאהלר_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
## התיאוריה הפסיכו-חברתית
|
||||
@@ -21,7 +21,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
|
||||
אריקסון חי בתקופתו של פרויד, ומרחיב על התיאוריה שלו - הוא מוסיף את ההיבטים החברתיים, מעבר לדחפים. אריקסון לא רואה בהם דבר רע - אלא כגורם חשוב ומשמעותי בעיצוב האישיות. בכל שלב, אומר אריקסון, יש משבר כלשהו - שנובע מעימות בין הצרכים המולדים לצרכים החברתיים. מול כל עימות כזה יש פתרונות רעים - כניעה לדחף האחד או השני - או פתרונות טובים, בדמות פשרה.
|
||||
|
||||
אריקסון נולד בדנמרק לאבא ממוצא יהודי ואמא נוצריה. אמו מתחתנת מחדש עם רופא יהודי, שאריקסון לא יודע שאינו אביו. קבוצת השווים שלו דוחה אותו - הוא ארי מדי ליהודים ויהודי מדי לארים - ובסיום התיכון, מגיע ללימודי אומנות, נודד לגרמניה, ומגיע בסופו של דבר לוינה, לבית הספר המטופלים של פרויד. הוא עובר הכשרה עם אנה פרויד, עובר ללונדון ומשם לארצות הברית, פותח מרפאה פרטית בבוסטון ועובד במוסד לעבריינים צעירים. הוא פוגש אנתרופולוגיות כמו [מרגרט מיד](/כלליים/מלחמה) ומתוודע מהן לדרכי הגידול השונות של ילדים במקומות רחוקים.
|
||||
אריקסון נולד בדנמרק לאבא ממוצא יהודי ואמא נוצריה. אמו מתחתנת מחדש עם רופא יהודי, שאריקסון לא יודע שאינו אביו. קבוצת השווים שלו דוחה אותו - הוא ארי מדי ליהודים ויהודי מדי לארים - ובסיום התיכון, מגיע ללימודי אומנות, נודד לגרמניה, ומגיע בסופו של דבר לוינה, לבית הספר המטופלים של פרויד. הוא עובר הכשרה עם אנה פרויד, עובר ללונדון ומשם לארצות הברית, פותח מרפאה פרטית בבוסטון ועובד במוסד לעבריינים צעירים. הוא פוגש אנתרופולוגיות כמו [מרגרט מיד](../../כלליים/מלחמה) ומתוודע מהן לדרכי הגידול השונות של ילדים במקומות רחוקים.
|
||||
|
||||
התיאוריה של אריקסון לא נחקרה הרבה, וכשכן - בעיקר סביב גיל ההתבגרות.
|
||||
|
||||
@@ -118,9 +118,9 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
|
||||
ומה עם אמא? גם היא צריכה להיות חלק. האמא - הבוגרת, הנפרדת, צריכה לאבד מעט מגבולותיה כדי לאפשר לגבולות את החוויה הסימביוטית[^3].
|
||||
|
||||
לרוב הסימביוזה צולחת, אבל יש בעיות. האמא עלולה להתאהב בסימביוזה - במיוחד אם היא מגיעה מחסך. מצד שני, האמא עלולה לדחות את הסימביוזה - *נולדת לפני חודש, חלאס - יש לי דברים לעשות* (או כמובן, [דיכאון אחרי לידה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד#דיכאון-אחרי-לידה).
|
||||
לרוב הסימביוזה צולחת, אבל יש בעיות. האמא עלולה להתאהב בסימביוזה - במיוחד אם היא מגיעה מחסך. מצד שני, האמא עלולה לדחות את הסימביוזה - *נולדת לפני חודש, חלאס - יש לי דברים לעשות* (או כמובן, [דיכאון אחרי לידה](ילוד#דיכאון-אחרי-לידה).
|
||||
|
||||
המשכה מוגזמת בסימביוזיה יוצרת היקשרות מוגזמת - מישהו יושב לידך בכיתה ואחרי שיחת חולין יש לכם דיל לכרתים, ואז לא ענית לו לטלפון והוא מחק את הדיל. מצד שני, היעדר סימביוזה טובה מובילה להימנעות ולבידוד, לקושי אדיר [ביצירת קשיים וכינון סיבתיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-סכיזואידית) - אישיות מאגית כזו.
|
||||
המשכה מוגזמת בסימביוזיה יוצרת היקשרות מוגזמת - מישהו יושב לידך בכיתה ואחרי שיחת חולין יש לכם דיל לכרתים, ואז לא ענית לו לטלפון והוא מחק את הדיל. מצד שני, היעדר סימביוזה טובה מובילה להימנעות ולבידוד, לקושי אדיר [ביצירת קשיים וכינון סיבתיות](../פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-סכיזואידית) - אישיות מאגית כזו.
|
||||
|
||||
### ספרציה אינדיוידואציה
|
||||
|
||||
@@ -161,7 +161,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
מגיל שנתיים-שלוש והלאה.
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
לא להתבלבל עם [קביעות אובייקט](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#קביעות-אובייקט) של פיאז'ה!
|
||||
לא להתבלבל עם [קביעות אובייקט](פיאזה#קביעות-אובייקט) של פיאז'ה!
|
||||
|
||||
זהו השלב האחרון, אך לא הסוף של התהליך - נעסוק בשלב הזה כל חיינו.
|
||||
|
||||
@@ -188,6 +188,6 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
|
||||
[^1]: *איזה מן הורים אלה?*, שואל עמית, *למה שהם יקראו לו אריק?* אבל האמת, אומר עמית, שהוא בחר לעצמו את שם המשפחה *אריקסון* - בנו של אריק - כי הרגיש תלוש בהמשך חייו.
|
||||
[^2]: מונח מושאל מעולם הביולוגיה - כאילו האם והתינוק עוזרים זה לזה להתקיים.
|
||||
[^3]: עמית מספר על מטופלת מניקה שסיפרה לו שהיא "לא לבשה חולצה כבר חצי שנה" - התינוק כל הזמן יונק: כבר לא ברור של מי האיברים, ומתי - אין אפילו את פיסת הבד שמפרידה.
|
||||
[^4]: [הגל אמר את זה](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref20) (סליחה).
|
||||
[^4]: [הגל אמר את זה](../../פילוסופיה/הציטוטים#fnref20) (סליחה).
|
||||
[^5]: כשילדים בני שנה משחקים תופסת, הם כל הזמן מסתכלים אחורה, לראות שהאמא עדיין אחריהם - להיות רחוק, אבל לא רחוק מדי.
|
||||
[^6]: עמית אומר, *לפעמים אתה נכנס לקליניקה, ובום, מאהלר! כאילו הם קראו את המדריך!*
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: מזג
|
||||
description: (טמפרמנט)
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-27T09:31:37.958Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_4_טמפרמנט_לסטודנטים.ppt), [תרגול](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_4-_מאמר_טמפרמנט.pptx), [מאמר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/child_development_-_2017_-_moding_-_does_temperament_underlie_infant_novel_food_responses_continuity_of_approach.pdf)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_4_טמפרמנט_לסטודנטים.ppt), [תרגול](assets/תרגול_4-_מאמר_טמפרמנט.pptx), [מאמר](assets/child_development_-_2017_-_moding_-_does_temperament_underlie_infant_novel_food_responses_continuity_of_approach.pdf)
|
||||
|
||||
> אבא,
|
||||
|
||||
@@ -214,7 +214,7 @@ Rothbart תיכננה מערכי תצפית במעבדה - כלים מובנים
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: עמית מדגיש, מצד אחד, שהשינוי לוקח זמן, ומצד שני, שחלון הזמן מוגבל - אם נחכה למורים או למפקדים שיחנכו את הילד, סביר להניח שזה יהיה מאוחר מדי.
|
||||
[^2]: לעיתים, תינוקות שנדמים כבעלי מזג קשה אינם כאלו, אלא פיתחו התנהגות כזו לאור חוסר תגובתיות של ההורים - למשל, תינוקות לאימהות עם [דיכאון אחרי לידה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד#דיכאון-אחרי-לידה)
|
||||
[^2]: לעיתים, תינוקות שנדמים כבעלי מזג קשה אינם כאלו, אלא פיתחו התנהגות כזו לאור חוסר תגובתיות של ההורים - למשל, תינוקות לאימהות עם [דיכאון אחרי לידה](ילוד#דיכאון-אחרי-לידה)
|
||||
[^3]: דרך מעניינת לבחון את טיב ההתאמה, אומר עמית, הוא השם שמעניקים ההורים. הורים שמצפים לילד *מגניב* יקבל לרוב שם מפוצץ; הורים שמצפים לילד נוח יעניקו לו שם יותר נפוץ ופחות *מתחרז* (שלא יצחקו עליו בבית הספר). מידת ההתאמה של אופי הילד לשם שלו היא אומדן לא רע לטיב ההתאמה!
|
||||
[^4]: התובנה הזו לא חדשה - פבלוב גילה את זה במחקר המפורסם שלו על הכלבים. פבלוב חקר את האנזימים ברוק של הכלבים וגילה שההרכב והתזמון משתנה - זו התגלית שזיכתה אותו בפרס נובל.
|
||||
[^5]: זהו המימד שהכי קשה להורים להתמודד איתן
|
||||
|
||||
|
Before Width: | Height: | Size: 259 KiB After Width: | Height: | Size: 259 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 149 KiB After Width: | Height: | Size: 149 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 61 KiB After Width: | Height: | Size: 61 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 478 KiB After Width: | Height: | Size: 478 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 119 KiB After Width: | Height: | Size: 119 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 124 KiB After Width: | Height: | Size: 124 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 150 KiB After Width: | Height: | Size: 150 KiB |
|
Before Width: | Height: | Size: 144 KiB After Width: | Height: | Size: 144 KiB |
@@ -3,18 +3,18 @@ title: טיפול במשחק
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-10T10:00:33.901Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פרויד
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_9_-_טיפול_במשחק.pptx)
|
||||
[מצגת](assets/תרגול_9_-_טיפול_במשחק.pptx)
|
||||
|
||||
**טיפול במשחק** היא הדרך העיקרית שבה פסיכולוגים התפתחותיים מטפלים בילדים.
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[המרחב המעברי (ויניקוט)](/פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט#אובייקט-מעבר-ומרחב-מעברי)
|
||||
[המרחב המעברי (ויניקוט)](../אישיות/ויניקוט#אובייקט-מעבר-ומרחב-מעברי)
|
||||
## Game לעומת Play
|
||||
|
||||
**Game** הוא משחק מוגדר עם חוקים ומרחב מובנה - מונופול, חתחתול, *חתולים מתפוצצים*; בכולם יש "מנצח" או "להיות טוב ב", והם תוכננו מראש. לעומת זאת, *Play* הוא משחק ללא חוקים מוגדרים - השתובבות ספונטנית כזו, בלי הבנייה מוקדמת. הילד בורא את המשחק - בהעמדת פנים ובבניית עולמות, במטרות פרטניות (אם בכלל).
|
||||
@@ -58,7 +58,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
|
||||
[ויניקוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Donald_Winnicott) מדבר על המשחק כגשר בין פנטזיה למציאות. הילד מביא לידי ביטוי את העולם הפנימי שלו, אבל מביא אותו לכדי ביטוי במציאות[^1]: הוא משליך על החפצים במציאות את העולם הפנימי שלו. זהו מרחב ביניים: לא לגמרי בראש של הילד (הוא לא סתם עוצם עיניים ומדמיין), ולא לגמרי במציאות - אלא בין לבין.
|
||||
|
||||
[פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה) רואה במשחק אמצעי ל[הטמעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#הסתגלות) של העולם, ו[אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Erik_Erikson) רואה במשחק ככלי לביטוי "בטוח" לפנטזיות, רגשות קשים ודחפים תוקפניים ובכך מקל עליהם; המשחק הוא גם אמצעי להפחתת חרדה.
|
||||
[פיאז'ה](פיאזה) רואה במשחק אמצעי ל[הטמעה](פיאזה#הסתגלות) של העולם, ו[אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Erik_Erikson) רואה במשחק ככלי לביטוי "בטוח" לפנטזיות, רגשות קשים ודחפים תוקפניים ובכך מקל עליהם; המשחק הוא גם אמצעי להפחתת חרדה.
|
||||
|
||||
> ילד מביא אל משחקו כל היבט של האגו שעורער יותר מכל.... 'לשחק את זה' הינה השיטה הטבעית ביותר של ריפוי עצמי בה ילדים יכולים לנקוט.
|
||||
|
||||
@@ -91,7 +91,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
|
||||
מרבית הילדים עושים שימוש במשחק חופשי בשילוב עם הורות "טובה דיה"[^2] כדי להתמודד עם משברים, מעברים התפתחותיים ואירועי חיים.
|
||||
|
||||
ילדים יזדקקו לטיפול במשחק כאשר המציאות אינה מאפשרת להם משחק חופשי במסגרת בטוחה, כשהם חווים התרחשויות מטלטלות ושינויים תכופים, כשהם מתמודדים עם אבדן או [חסך הורי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), כשהם חוו אירועים טראומתיים שלא התאפשר להם לאבדם, ילדים שמתקשים להשתמש בשפה כאמצעי תקשורת בחיי היומיום, או כשהם מתמודדים עם רגשות עצימים שהם מתקשים להביא בערוצים אחרים.
|
||||
ילדים יזדקקו לטיפול במשחק כאשר המציאות אינה מאפשרת להם משחק חופשי במסגרת בטוחה, כשהם חווים התרחשויות מטלטלות ושינויים תכופים, כשהם מתמודדים עם אבדן או [חסך הורי](חסך), כשהם חוו אירועים טראומתיים שלא התאפשר להם לאבדם, ילדים שמתקשים להשתמש בשפה כאמצעי תקשורת בחיי היומיום, או כשהם מתמודדים עם רגשות עצימים שהם מתקשים להביא בערוצים אחרים.
|
||||
|
||||
## המשחק כאקט טיפולי
|
||||
|
||||
@@ -154,5 +154,5 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: שאלוהים יעזור, זה [הגל](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref20)
|
||||
[^1]: שאלוהים יעזור, זה [הגל](../../פילוסופיה/הציטוטים#fnref20)
|
||||
[^2]: מתקשר עם מושג ה*אם טובה דיה* של ויניקוט - גם האמא הכי טובה אינה מושלמת.
|
||||
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 243 KiB |
@@ -3,13 +3,13 @@ title: התיאוריה של פיאז'ה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-27T08:35:06.052Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פיאז'ה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_5_פיאזה_סנסומוטורי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_5_פיאזה_סנסומוטורי_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
[ז'אן פיאז'ה](https://en.wikipedia.org/wiki/Jean_Piaget) הגה תיאוריה אדירה ועקבית להתפתתחות הילד, בעלת השפיעה מכריעה עד היום.
|
||||
|
||||
@@ -115,7 +115,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
|
||||
## השלב הפרה-אופרציונלי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_6_פיאזה_פרה_וגם_קונקרטיות_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_6_פיאזה_פרה_וגם_קונקרטיות_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
נמשך מגיל 2-7 שנים.
|
||||
|
||||
@@ -3,7 +3,7 @@ title: התפתחות קדם לידה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-13T09:17:08.660Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
---
|
||||
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
|
||||
התפתחות התינוקות מתחילה, מן הסתם, הרבה לפני הלידה. חשוב להכיר היטב את התהליך - דברים שונים שמתבשים בשלבים שונים יחוללו השפעות שונות לחלוטין. תינוק שנולד כפג בשבוע 35 שונה לחלוטין מאחד שנולד בשבוע 30 ששונה מאחד שנולד בשבוע 25.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_1-_סיכון_תוך_רחמי.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/תרגול_1-_סיכון_תוך_רחמי.ppt)
|
||||
|
||||
## התפתחות ברצף או שינויים איכותיים?
|
||||
גם וגם!
|
||||
|
||||
@@ -3,13 +3,13 @@ title: התיאוריה על התודעה
|
||||
description: Theory of Mind
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-15T11:59:04.489Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_התפתחותית, פיאז'ה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
[מצגת](assets/הרצאה_7_התאוריה_על_התודעה_והתפתחות_אמוציונלית_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
|
||||
**התיאוריה על התודעה** (Theory of Mind) היא חלק מ*מטא-קוגניציה* - החשיבה *על* החשיבה; היכולת שלי לחשוב על החשיבה שלי ולהיות מודע לתהליכי החשיבה שלי[^1]. בתמצית,
|
||||
@@ -88,7 +88,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: כמו שלומדים למבחן - *מה עבד לי יותר? לקרוא? לשמוע? אילו טעויות אני נוהג לעשות?* זוהי חשיבה *על* החשיבה.
|
||||
[^2]: זה מזכיר את ה[אגוצנטריות של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#אגוצנטריות), אבל התיאוריה על התודעה מעמיקה ומקיפה הרבה יותר - האגוצנטריות של פיאז'ה היא רק חלק קטן ממנה.
|
||||
[^2]: זה מזכיר את ה[אגוצנטריות של פיאז'ה](פיאזה#אגוצנטריות), אבל התיאוריה על התודעה מעמיקה ומקיפה הרבה יותר - האגוצנטריות של פיאז'ה היא רק חלק קטן ממנה.
|
||||
[^3]: אפילו בעלי חיים מסוימים מפגינים ToM
|
||||
[^4]: למשל, אמריקנים מביעים יותר רגש מיפנים בחברת אחרים, ובנים נוטים לרגזנות היכן שבנות נוטות לעצב.
|
||||
[^5]: שלא הופיעה אצל אקמן.
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 78 KiB |
Binary file not shown.
|
Before Width: | Height: | Size: 93 KiB |
@@ -3,7 +3,7 @@ title: חברתית
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-19T15:09:28.459Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_חברתית, נומנון_תופעה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
|
||||
---
|
||||
@@ -16,21 +16,21 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
|
||||
|
||||
#### 1. [מבוא](#מבוא)
|
||||
|
||||
#### 2. [העצמי ודימוי עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי)
|
||||
#### 2. [העצמי ודימוי עצמי](העצמי)
|
||||
|
||||
#### 3. [ייחוסים סיבתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים)
|
||||
#### 3. [ייחוסים סיבתיים](ייחוסים)
|
||||
|
||||
#### 4. [שיפוטים חברתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים)
|
||||
#### 4. [שיפוטים חברתיים](שיפוטים)
|
||||
|
||||
#### 5. [עמדות ושכנוע](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות)
|
||||
#### 5. [עמדות ושכנוע](עמדות)
|
||||
|
||||
#### 6. [תואמנות](/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות)
|
||||
#### 6. [תואמנות](תואמנות)
|
||||
|
||||
#### 7. [קבוצות](/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות)
|
||||
#### 7. [קבוצות](קבוצות)
|
||||
|
||||
#### 8. [הטפסים](/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים)
|
||||
#### 8. [הטפסים](הטפסים)
|
||||
|
||||
#### 9. [התנהגות עזרה](/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה)
|
||||
#### 9. [התנהגות עזרה](עזרה)
|
||||
|
||||
## מבוא
|
||||
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Some files were not shown because too many files have changed in this diff Show More
Reference in New Issue
Block a user